טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – החוק), וסעיף 95(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד', בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.  

בצו זה –

"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;

"איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה;

"אמנה לביטול דרישת האימות" – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977;

"ארגון ה-FATF" (Financial Action Task Force) – כח המשימה הבין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;

"ארגון ה-OECD" – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"המינהל האזרחי" – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;

"הממונה" – המפקח אשר מונה על פי סעיף 11 יג(א)(6ב) לחוק;

"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;

"הרשימות" – כל אחד מאלה:

(1) רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירות בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה;

(2) רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018;

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016;

"חוק מוסדות לגמילות חסדים" – חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, תשע"ט-2019;

"חשבון" – כל חשבון שניתן לפתוח אצל נותן השירות לרבות כרטסת לניהול רישומים של מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית עבור מקבל שירות או תורם;

"יחיד" – מי שאינו תאגיד, שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;

"כרטיס אשראי" – כהגדרתו בסעיף 25י לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"כרטיס בנק" – כהגדרתו בסעיף 59 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ;

"לווה" – מי שבמהלך תקופה של חצי שנה מקבל אשראי מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים;

"מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;

"מספר זהות" -

(1) ליחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

(2) ליחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;

(3) לתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

(4) לתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;

(5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ - מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות;

"מסמך רשמי" – תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין;

"מען" –

(1) ליחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2), (6), (7) ו-(8), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;

(2) לתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4), (6) ו-(8), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם את שם המדינה;

(3) למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – גם את שם המדינה;

"מקבל שירות" – כל אחד מאלה:

(1) מפקיד, לווה ומקבל תרומה, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורם;

(2) מי שמבצע פעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים;

(3) לעניין סעיפים 3, 13 ו-14 לצו, נוסף על ס"ק (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה;

"מקבל שירות בסכום נמוך" – מפקיד, לווה ומקבל תרומה המבצעים פעולה בסכומים נמוכים מהסכומים הנקובים בהגדרות הרלבנטיות;

"מפקיד" – מי שמפקיד סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן או על 50,000 שקלים חדשים בדרך אחרת, בפעולה בודדת, או מי שמפקיד או מתחייב להפקיד בשנה קלנדרית כלשהי סכום מצטבר העולה על 150,000 שקלים חדשים והוא בעל זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם, בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר; וכן מפקיד תרומה מזכה;

"מקבל תרומה" – מי שמקבל נכסים פיננסיים מנותן השירות בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת במזומן או על 50,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת בדרך אחרת, בלא חובה להחזיר את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם, בין שהחובה להחזיר היא של מקבל הנכסים הפיננסיים ובין שהומחתה או הועברה לאדם אחר;

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק מוסדות לגמילות חסדים;

"נותן שירות" – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון;

"תורם" –

(1) מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת במזומן או על 50,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת בדרך אחרת, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים כולם, או חלקם בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר;

(2) מי שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים כולם, או חלקם בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר;

"תורם בסכום גבוה" – תורם שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום מצטבר העולה על 500,000 שקלים חדשים בשנה קלנדרית;

"תורם בסכום נמוך" – תורם שמפקיד נכסים פיננסיים אצל נותן השירות בסכום העולה על 1,000 שקלים חדשים והנמוך מ- 10,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת במזומן או בסכום הנמוך מ-50,000 שקלים חדשים בפעולה בודדת בדרך אחרת;

"תרומה מזכה" – כהגדרת המונח בחוק מוסדות לגמילות חסדים, ובלבד שמפקיד התרומה המזכה מפקיד נכסים פיננסיים בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים במזומן או על 50,000 שקלים חדשים בדרך אחרת בפעולה בודדת, או שמפקיד או מתחייב להפקיד בשנה קלנדרית אחת סכום מצטבר העולה על 150,000 שקלים חדשים;

"מיופה כוח" – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו;

"נכס פיננסי" – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"סכום פעולה" – אם נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או במטבע זר – המחיר הנקוב שתמורתו נעשתה הפעולה, בשקלים חדשים; נעשתה הפעולה במטבע זר – יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה;

"עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה-OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD;

"פעולה" – פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה;

"שם" –

(1) ליחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;

(2) לתאגיד - שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - כפי שמסר;

(3) לתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;

(4) למוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמו כפי שמסר;

"תאגיד" –

(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמאנית, עמותה או מפלגה, הרשומה בישראל (להלן - תאגיד ישראלי);

(2) גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל או גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד (להלן - תאגיד חוץ);

"תושב" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב;

"תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

פרק ב': חובות זיהוי

הכרת הלקוח

2.  

(א)  נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח. זיהוי כאמור יכול שיבוצע לפי הטופס שבתוספת השנייה או בדרך אחרת עליה הורה הממונה. נותן השירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח.

(ב) לעניין זה, "הכרת הלקוח" – בין השאר, בירור עם מקבל השירות בדבר מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתן השירות, ובכלל זה מקור החזר האשראי וזיקתו של הלווה אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי, עיסוקו של מקבל השירות, מטרת ביצוע הפעולה מול נותן שירות, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת שירות מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור, לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר, לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים, לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; לגבי תורם בסכום גבוה יברר נותן השירות את מקור הנכסים הפיננסיים בהם ניתנת התרומה;

(ג)  נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, שהוא איש ציבור זר, או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור. התברר לאחר מתן השירות כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות, כל שירות נוסף, עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות.

(ד) ליישום סעיף זה, רשאי נותן שירות לפעול לפי טופס ב' שבתוספת השנייה.

רישום פרטי זיהוי

3.  

(א)  נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, למקבל שירות בסכום נמוך ולא יקבל תרומה מתורם או מתורם בסכום נמוך בלא שירשום לגבי מקבל השירות או התורם ולגבי מיופה הכוח, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4:

(1) שם;

(2) מספר זהות;

(3) ליחיד – תאריך לידה ומין; לתאגיד – תאריך התאגדות;

(4) מען;

(ב) נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי נותן השירות זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן, את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן השירות בעת מתן השירות שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה נותן השירות את תשומת ליבו של מקבל השירות לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על הוספת נהנה.

(ג)  נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, ולא יקבל תרומה מתורם שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות; לא היה בידי נותן השירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות. האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD, וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שקבע הממונה בהוראות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד.

(ד) בעת חתימה של ערב על ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן שירות, ירשום נותן השירות את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; לעניין זה, "ערב" – מי שבמהלך תקופה של חצי שנה ערב לאשראי שניתן למקבל שירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 ש"ח.

אימות פרטים ודרישת מסמכים

4.  

(א)  נותן שירות יאמת לגבי מקבל שירות ולגבי תורם בסכום גבוה את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים כמפורט להלן:

(1) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות ושל תורם בסכום גבוה שהוא יחיד והוא תושב – לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות או שם ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; ואולם לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת הזהות – רשאי נותן השירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן שירות ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין סעיף קטן זה, זו יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה:

(א)  תעודת זהות;

(ב) תעודת עולה עד 30 ימים מהנפקתה;

(ג)  רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;

(ד) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב – 1952;

(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות ותורם בסכום גבוה שהוא יחיד תושב חוץ – לפי דרכון חוץ או תעודת מסע או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, שהעתק מצולם שלו, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, בכל הנוגע לפרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם שלו, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה;

(3) לעניין פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות ושל תורם בסכום גבוה שהוא תאגיד הרשום בישראל – לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; לעניין אימות לפי מסמך כאמור, נותן שירות יקבל לידיו וישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם;

(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות ושל תורם בסכום גבוה שהוא תאגיד שאינו רשום בישראל – לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בסעיף קטן 4(א)(3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(5) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) של מקבל שירות  ושל תורם בסכום גבוה שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – לפי הצהרת מקבל השירות או התורם, ובתאגיד שהוקם בחיקוק – לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות יקבל לידיו מסמכים כמפורט בסעיף קטן 4(א)(3); לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(6) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות ושל תורם בסכום גבוה שנחזה בעיני נותן השירות להיות מי שעיסוקו במתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית אשר חייב ברישיון מכוח חוק מוסדות לגמילות חסדים – ידרוש נותן השירות גם העתק מהרישיון שניתן למקבל השירות לפי סעיף 13 לחוק מוסדות לגמילות חסדים, או יאמת את פרטי מקבל השירות אל מול המרשם של נותני שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מוסדות לגמילות חסדים או ידרוש ממנו הצהרה בכתב כי איננו חייב ברישיון מכוח חוק מוסדות לגמילות חסדים ולא ייתן שירות בלי שנעשה אחד מאלה; נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(7) לעניין פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות ותורם בסכום גבוה שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס – לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ – לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(8) לעניין מתן שירות מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות ותורם בסכום גבוה לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור, נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.

(ב) נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, בהתייחס לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור בסעיף 3(ב) ו-(ג); לעניין זה, "נקיטה באמצעים סבירים" – שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות.

בסעיף זה –

"העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

(2) עורך דין;

(3) נותן שירות או מי מטעמו - שלפניו הוצג המסמך המקורי;

(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישות האימות;

(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

"מקבל שירות" – לרבות מיופה כוח.

הצהרה על נהנה ובעל שליטה

5.  

(א)  בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל עבור נהנה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מהנהנים. 

(ב) בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ותורם בסכום גבוה, שהוא תאגיד, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד, בחתימת מקור או באישור של עורך דין או של רואה חשבון, על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

(ג)  בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות ותורם בסכום גבוה על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור. נותן השירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור.

(ד) הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השלישית או טופס אחר עליו הורה הממונה.

(ה)  נותן השירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על פניה.

(ו)  על אף האמור בסעיף זה, רשאי הממונה לתת הוראות חלופיות לעניין הדרישה להצהרה בחתימת מקור.

פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה

6.  

(א)  האמור בסעיפים 3(ב) ו-5 לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות או תורם שהוא –

(1) מוסד ציבורי;

(2) תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים או חברה בעלת רישיון זירה;

(3) נותן שירותים פיננסיים שחל לגביו צו מכוח סעיף 7 לחוק;

(4) תאגיד מסוג אחר שעליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת;

(ב) האמור בסעיפים 3(ג) ו-5 לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות או תורם שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים, חברה בעלת רישיון זירה או חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD.

זיהוי פנים אל פנים

7.  

(א)  נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ולא יקבל תרומה מתורם בלא שזיהה את מקבל השירות, התורם או מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, על פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי על ידי אחד מאלה:

(1) נותן השירות או מי מטעמו;

(2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;

(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישות האימות;

(5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה.

(ב) נותן השירות ירשום את השם ומספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן השירות לבצע זיהוי של מקבל שירות או תורם באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי שאישר לו הממונה, המאפשרת זיהוי ברור של מקבל השירות. 

פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה

8.  

(א)  בסעיף זה –

"בנק מחוץ לישראל" – תאגיד שהתאגד באחת ממדינות ה-OECD, ושמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בסעיף קטן 8(א)(1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה;

(3) הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;

"העברה" – לרבות באחד האמצעים האלה –

(1) העברה בנקאית;

(2) תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה:

(א)  השיק משוך מחשבון מקבל השירות או תורם לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות או תורם;

(ב) השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה;

(ג)  השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב;

"חשבון אחר" – חשבון בתאגיד בנקאי, חשבון בבנק מחוץ לישראל או חשבון בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת ובלבד שמקבל השירות הצהיר על בן זוגו כנהנה אצל נותן השירות לפי סעיף 5; 

"חשבון מקור" – חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת ובלבד שמקבל השירות הצהיר על בן זוגו כנהנה אצל נותן השירות לפי סעיף 5; 

"פעולה במערכת סגורה" – פעולה שבה נכסים פיננסיים מועברים מחשבון מקור מוחזרים אל אותו חשבון מקור בלבד;

"פעולה במערכת סגורה למחצה" – כל אחד מאלה:

(1) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון אחר, מוחזרים לאותו מקבל השירות, באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון אחר, או להיפך;

(2) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון אחר מוחזרים לחשבון אחר, או להפך;

(ב) על פעולה במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:

(1) מקבל השירות אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

(2) מקבל השירות אינו איש ציבור זר;

(3) נותן השירות קיבל ממקבל השירות לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם ומספר זהות;

(4) נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור וכן מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור, הכולל את פרטי חשבון הבנק של מקבל השירות ובעליו; 

(5) בוצע אימות של זהות מקבל השירות מול מסמכי הבנק; לעניין זה, "אימות של זהות" – בדיקה אם פרטי זיהוי של מקבל השירות לפי סעיף 3(א)(1) ו-(2) הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בסעיף 8(ב)(4).

(ג)  על פעולה במערכת סגורה למחצה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1), (3) ו-(5) לעיל וגם תנאים אלה:

(1) נותן השירות קיבל לידיו את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הנכסים הפיננסיים, וכן אחד מאלה, לפי העניין –

(א)  מסמך רשמי של הבנק בו מתנהל החשבון האחר הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון;

(ב) בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק – מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון האחר;

(ג)  בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק – אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי;

(2) נותן השירות זיהה את מקבל השירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי באמצעים חזותיים שעליהם הורה הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות ביחס למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור.

(ד) על פעולה שבוצעה במערכת סגורה ומערכת סגורה למחצה כאמור בסעיף קטן (ב) ו-(ג) לעיל, יחולו הפטורים וההקלות האלה:

(1) על אף הוראות סעיף 7, נותן שירות יהיה פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים;

(2) על אף הוראות סעיפים 4(א) ו-5, נותן שירות יהיה רשאי –

(א)  לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4;

(ב) לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כפי שנקבע בסעיף קטן (ב)(5);

(ג)  שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח;

(ד) לקבל הצהרת מקבל שירות שלא בחתימת מקור.

העברות אלקטרוניות

9.  

(א)  נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4) להלן, כמפורט בסעיף קטן (ו), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו-(6) להלן, כפי שנמסרו:

(1) שם המעביר;

(2) מספר הזהות של המעביר; לא היה בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר – מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו;

(3) המען של המעביר;

(4) מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; לא היה בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה;

(5) שם הנעבר;

(6) מספר החשבון של הנעבר, במוסד הפיננסי שאליו בוצעה ההעברה; לא היה בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה.

(ב) ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל, בעבור אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, "מקבץ" – כמה העברות בעבור אותו מעביר לנעברים שונים, בבת אחת.

(ג)  לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו.

(ד) לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ו).

(ה)  לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין סעיף קטן (א)(3), אם קיים; על אף האמור, לא הייתה לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים.

(ו)  נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 לצו; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) ו-(6) – נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות או תורם.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 3 עד 4 לצו.

(ח)  לעניין סעיף זה –

"העברה אלקטרונית" – למעט העברה של מטבע וירטואלי;

"מוסד פיננסי" – מי שחייב ברישיון למתן שירותים פיננסיים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים או ברישיון מכוח חוק מוסדות לגמילות חסדים, תאגיד בנקאי או בנק הדואר;

"מסמכי העברה" – המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית על ידי נותן השירות ובין שעל ידי מוסד פיננסי אחר;

הוראות הממונה

10.  

על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, ובהתייחס לסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

ביטול פטורים והקלות

11.  

במתן שירות שלגביו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, ככל שניתנו לפי סעיפים 7(ג) ו-8.

בקרה

12.  

(א)  נותן השירות יקיים בקרה שוטפת אחר פעילות של מקבל שירות, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן השירות –

(1) בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של מקבל השירות ויעדכן את רישומיו לפי זה;

(2) בקרה מוגברת –

(א)  על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

(ב) על פעילות של איש ציבור זר;

(ג)  על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.

(ב) לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, נותן השירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות בסכום נמוך, ושל תורם בסכום נמוך, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו-(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור.

דיווח של נותן השירות

13.  

(א)  נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:

(1) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות או תורם, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות במזומן או 250,000 שקלים חדשים בדרך אחרת;

(2) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות או תורם, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

(3) לעניין סעיף קטן זה, "נכס פיננסי" – למעט נכס פיננסי שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו.

(ב) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, "פעולה" – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית כפעולה בלתי רגילה.

(ג)  אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).

(ד) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך או של תורם שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור או לפי סעיף 6 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית.

פרטי הדיווח

14.  

דיווח לפי סעיף 13 יכלול פרטים אלה:

(1) לגבי נותן השירות –

(א)  שם;

(ב) מספר זהות;

(ג)  מען;

(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים;

(ה)  מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיים;

(ו)  שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;

(ז) מספר הרישיון שקיבל נותן השירות, אם קיים, והאם הוא בעל רישיון בסיסי או מורחב לפי חוק מוסדות לגמילות חסדים;

(ח)  מספר הרישוי של הסניף ומען הסניף שבו ניתן השירות;

(ט)  שם בית התוכנה באמצעותו מופק הדיווח, ככל שקיים;

(2) לגבי הפעולה המדווחת –

(א)  התאריך והשעה של ביצוע הפעולה, כפי שנרשם אצל נותן השירות;

(ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי;

(ג)  סוג מטבע החוץ שבו בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע;

(ד) במתן אשראי ללווה, פרטי האשראי – ערבים כהגדרתם בסעיף 3(ד), אם קיימים, מספר התשלומים להחזר האשראי ותאריך סיום ההחזר ככל שקיים; והמספר הסידורי של האשראי שהקצה נותן השירות לאשראי; האם הועמדה בטוחה כנגד האשראי.

(ה)  סוג וכיוון העברת הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה;

(ו)  סוג הפעולה ומטרתה;

(ז) אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר, גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק/נסלק, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים; וכן פרטים אלה המתייחסים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפי הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, "לוחית או חפץ" – כמשמעותם בפסקה (6) להגדרה "נכס פיננסי" בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(ח)  אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים;

(ט)  אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב – פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;

(י)  ככל שהפעולה בוצעה בחשבון של מקבל שירות או תורם אצל נותן השירות – מספר החשבון; סוג החשבון; סניף של נותן השירות בו מתנהל החשבון, ככל שקיים, שם החשבון אם קיים; תאריך פתיחת החשבון;

(יא)  אם הפעולה נעשית באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו, ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – ייכללו בדיווח הפרטים המנויים לעיל ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; 

(יב)  בדיווח לפי סעיף 13(ב) – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה, ויצורפו לו אסמכתאות לביצוע פעולה; דיווח לפי סעיף 13(ב) על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות או תורם יכלול את הפרטים הנדרשים בסעיף קטן 14(3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות;

(3) לגבי מקבל השירות ומיופה כוח –

(א)  שם;

(ב) מספר זהות;

(ג)  מען;

(ד) כתובת דואר אלקטרוני;

(ה)  מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;

(ו)  ליחיד - תאריך לידה ומין; לתאגיד - תאריך ההתאגדות;

(ז) מעמד מקבל השירות (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);

(ח)  מדינת הנפקת מסמך הזיהוי;

(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו-(ג);

איסור גילוי ועיון

15.  

(א)  נותן השירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 13(ב), וכן לא יגלה עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן השירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

(ב) התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור בסעיף 12(ב) או במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון כאמור בסעיף 13(ב), ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 11 או ביצוע בקרה שוטפת בהתייחס להליך הכרת הלקוח לפי סעיף 12, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור.

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות

חובת בדיקה אל מול רשימות

16.  

נותן השירות יבדוק אל מול הרשימות –

(1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות לרבות מקבל שירות בסכום נמוך, תורם מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שזוהו לפי סעיף 3; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות;

(2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בסעיף קטן 16(1); בסעיף קטן זה –

"פעולה" – העברה של נכס פיננסי מישראל לחוץ לארץ או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לארץ או מהאזור לישראל;

"צד לפעולה" – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות ואולם, לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין.

פרק ה': שונות

קביעת מדיניות

17.  

(א)  נותן השירות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בנושאים אלה:

(1) הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים;

(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

(ב) לא הכין נותן השירות נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל שבתוספת החמישית כנוהל כאמור;

(ג)  האחראי על מילוי חובות שמינה נותן השירות לפי סעיף 8 לחוק, יהיה אחראי גם על מילוי חובותיו לפי צו זה.

ניהול רישומים ושמירתם

18.  

(א)  נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורמים, מיופי כוח, נהנים ובעלי השליטה.

(ב) נותן השירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של שבע שנים לפחות ממועד תום מתן השירות; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי סעיף 2; נעשה שימוש בכרטיס אשראי לצורך אימות, לא ישמר העתקו אלא תיעוד על כך שבוצע אימות.

(ג)  נותן השירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן השירות, שיכללו בין היתר את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, את סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות עסקית הנלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות ככל שישנה, למשך לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב); שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, "התכתבות עסקית" – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה.

(ד) נותן השירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה)  שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) -(ד), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.

(ו)  נותן השירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 12 ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של שבע שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק בטרור.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

19.  

נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד מדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.

תחילה

20.  

תחילתו של צו זה 24 חודשים מיום פרסומו.

הוראות מעבר

21.  

(א)  למן תום תקופת הביניים, לא יעשה נותן השירות כל פעולה עבור מקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכסים פיננסיים שהופקדו וסיום ההתקשרות בין מקבל השירות ונותן השירות, אלא אם זיהה את מקבל השירות לפי סעיפים 2 עד 5; לעניין זה, "פעולה" – פעולה יזומה של מקבל שירות.

(ב) עד תום תקופת הביניים, נותן השירות רשאי שלא לפעול בהתאם להוראות סעיף 13(א) בנוגע למקבל שירות שביקש למשוך פיקדון שהופקד טרם כניסת הצו לתוקף, ובלבד שלא הפקיד נכסים פיננסיים נוספים לאחר כניסת הצו לתוקף.

(ג)  לעניין סעיף זה, "תקופת הביניים" - 3 שנים מיום תחילתו של צו זה ולעניין מקבל שירות שהפקיד סכום העולה על 1,000,000 ש"ח במצטבר – 1.5 שנים מיום תחילתה של צו זה.

תוספת ראשונה

(ההגדרה "מקבל שירות", "תורם" ו-"עורך דין" בסעיף 1, סעיפים 3(ד)(3), 7(ב)(1), 10(א)(2)(א), 11(א)(2), 12(2)(י) והתוספת הרביעית)

רשימת המדינות והטריטוריות

1.  

מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בינלאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכל כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 11(א)(2) לצו זה לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

2.  

המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקיה, מרוקו, סודן, סומליה, סעודיה, עירק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939.

תוספת שניה

(סעיף 2(ג))

טופס א': איש ציבור זר

1.  

מהי זיקתך לישראל

2.  

האם אתה תושב חוץ?

      כן

      לא

3.  

האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)? (נא לסמן)

      איני בעל תפקיד בכיר בחוץ לארץ

      ראש מדינה

      נשיא מדינה

      ראש עיר

      שופט

      חבר פרלמנט

      חבר מפלגה בכיר

      חבר ממשלה

      קצין צבא בכיר

      קצין משטרה בכיר

      נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

      בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי

      תפקיד ציבורי בכיר אחר   (נא לפרט).

4.  

האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ?

      כן

      לא

5.  

אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):

      ראש מדינה

      נשיא מדינה

      ראש עיר

      שופט

      חבר פרלמנט

      חבר ממשלה

      קצין צבא בכיר

      קצין משטרה בכיר

      תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)

6.  

האם אתה פועל בשם תאגיד?

      כן

      לא

7.  

אם התשובה לשאלה 6 היא חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)

      ראש מדינה

      נשיא מדינה

      ראש עיר

      שופט

      חבר פרלמנט

      חבר מפלגה בכיר

      חבר ממשלה

      קצין צבא בכיר

      קצין משטרה בכיר

      נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

      בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי

      תפקיד ציבורי בכיר אחר   (נא לפרט)

8.  

האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי בחוץ לארץ?

      כן

      לא

9.  

אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):

      ראש מדינה 

      נשיא מדינה 

      ראש עיר 

      שופט 

      חבר פרלמנט

      חבר מפלגה בכיר

      חבר ממשלה

      קצין צבא בכיר

      קצין משטרה בכיר

      נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

      בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי

      תפקיד ציבורי בכיר אחר:   (נא לפרט)

Politically Exposed Person

טופס ב': הכר את הלקוח

א.  פרטים אישיים:

שם פרטי ומשפחה:   סוג לקוח:   (ימולא על ידי נותן השירות);

תחום עיסוק:   תפקידך בעסק:  ;

שם אחראי על חובות הרישום והדיווח בנותן הרישיון:   (ימולא על ידי נותן השירות)

ב.  מדוע בחרת בנותן שירות זה?

 גר בקרבת נותן השירות;

 חוסר שביעות רצון מנותן שירות אחר;

 המלצה;

 חבר בקהילה;

 הפניה על ידי לקוח אחר;

 אי-קבלת אשראי בבנק;

 אחר:   (פרט).

ג. פרטי זיהוי נוספים:

•       האם אתה מבצע את הפעילות בעבור אחר? אם כן בעבור מי מבוצעת הפעילות?

•       האם אתה מבצע את הפעילות בשליחות?

•       האם אתה או מי שאתה מבצע בעבורו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ? אם כן מהו התפקיד הציבורי?

•       האם הגעת עם מלווה? אם כן מיהו ומה תפקידו?

•       מהי הפעולה המבוקשת?

•       האם סורבת בעבר מקבלת אשראי מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור?

•      האם החזר ההלוואה יוחזר ע"י צד ג'?

ד.  פרטי העסק*:

שם העסק/תאגיד:  ;

ענף משק:  ;

באיזה מוצר/שירות עוסק?  ;

כמה שנים מתנהל העסק?  ;        

כמה שנים אתה מעורב בעסק  ;

ספקים עיקריים  ;

לקוחות עיקריים  ;

מחזור שנתי של העסק בשקלים חדשים  ;

האם יש/היו בעבר בבעלותך או בבעלות העסק עסקים נוספים? פרט  ;

האם העסק חבר בהתאחדות עסקית?  ;

* הערה: רלבנטי רק למקבלי שירות שהינם עסקים; לא יהיה צורך למלא פרק זה במקרה של מקבל שירות שאיננו עסק.

ה.  מהי הפעילות הצפויה? פרט

ו. היקף פעילות:

היקף הפעילות העסקית הצפויה בשקלים חדשים:  ;

מה מקור כספי החזר האשראי?  ;

ז.  הצהרה

ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.

  תאריך            חתימה _________________

שם העובד שמילא את הטופס   מס' זהות  

חתימה ___________________

תוספת שלישית

(סעיף 12(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו

(1) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 13(א);

(2) פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; 

(3) פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים ללא הסבר סביר;

(4) החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, ללא הסבר סביר;

(5) נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך;

(6) נראה כי הפעולה המבוקשת אינו אופיינית למקבל השירות;

(7) נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;

(8) מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;

(9) מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי האשראי;

(10)  אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן השירות כעוסק במתן שירותי אשראי ופיקדון ולא הצהיר על כך;

(11)  נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר;

(12)  נראה כי קיימת זיקה בין תורמים בלא הסבר סביר.

(13)  פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 , או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 , או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;

(14)  פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור;

(15)  העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;

(16)  הצהרה שניתנה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה;

(17)  פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

(18)  פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, ככל שהפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות;

(19)  רצף פעולות של אותו מקבל שירות או תורם שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח;

(20)  החזר אשראי בסכום מהותי סמוך למועד קבלתו בלא סיבה נראית לעין;

(21)  ביצוע כל פעולה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;

(22)  פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה תוך 45 יום ממתן האשראי

(23)  שימוש במספר חשבונות שונים לצורך קבלת/החזר אשראי;

(24)  לנותן השירות יש חשש כי מקבל שירות או תורם קשור לפלילים;

(25)  העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה/ערבות שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי;

(26)  פעילות שבעטיה החליט נותן השירות להימנע מקבלת תרומה, העברת פיקדון, מתן או החזר אשראי ממניעי איסור הלבנת הון או מימון טרור;

תוספת חמישית

(נוהל (סעיף 15(ב))

נוהל יישום חובות לפי הצו

(1)  כללי

הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותן השירות ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן השירות ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן השירות בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.

(2)  הגדרות

(א)  כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.

(ב) אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן השירות לפי הצו ולפי הוראות כל דין.

(3)  מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור

(א)  אי-היענות של מקבל השירות למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה.

(ב) העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון.

(ג)  לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן השירות עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן השירות בישראל (למשל, מדוע מעביר כספים באמצעות שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור).

(ד) נותן השירות יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן השירות.

(ה) מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן השירות את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות, במטרה לברר אם השתנו פרטיו של מקבל השירות, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עמם; במסגרת הבדיקה, נותן השירות ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות שהוגדרו כמקבלי שירות בסיכון גבוה.

(ו)  אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף 5(ג) לצו ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד).

(ז)  הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן השירות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים.

(ח) טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מקבל שירות, ייחתמו בפני נושא משרה, עובד קבוע של נותן השירות, נציג קבוע שלו, או בדרך אחרת שהתיר הממונה.

(4)  מדיניות והוראות בנושא "הכר את הלקוח"

(א)  נותן השירות יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי טופס ב' שבתוספת השנייה ובהתאם להוראות שייתן לו הממונה.

(ב) כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע.

(ג)  מקבל שירות יוגדר ויסומן כמקבל שירות בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן:

(1) איש ציבור זר;

(2) תושב חוץ שעל פניו אין לו זיקה לישראל;

(3) מקבל שירות ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי התוספת הראשונה;

(4) מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור בתוספת הראשונה;

(5) מקבל שירות שנחשד כנותן שירותי אשראי ופיקדון בלא ריבית שחייב ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים אך לא קיבל רישיון;

(6) מקבל שירות שנותן השירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי סעיף 13(ב) לצו;

(7) אדם שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן השירות צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מקבל השירות.

(ד) עשיית פעולות בעבור מקבל שירות שהוגדר כמקבל שירות בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן השירות.