תזכיר חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024

תזכיר חוק

א. שם תזכיר החוק המוצע

תזכיר חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024.

ב. מטרת תזכיר החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בתזכיר מוצע להוסיף לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק" או "חוק רישום קבלנים") שני מנגנונים, כמפורט להלן.

מגנון ראשון

סעיף 8 לחוק רישום קבלנים, קובע כי מי שנמצא בהליכי פשיטת רגל או פירוק, הורשע בעבירה שיש בה לערער את מהימנותו או הפר דרך קבע את הנוהג המקובל במקצועו של קבלן, אף בלא שהורשע בעבירה, מנוע מלהירשם בפנקס הקבלנים, וכי אם כבר נרשם בפנקס, יש לבטל את רישומו. בנוסף, סעיף 8א לחוק קובע כי בהתקיים אחת העילות הקבועות בסעיף 8 לחוק (למעט זו הנוגעת לפשיטת רגל או פירוק), אם הרשם מצא כי חומרת המעשה או המחדל אינם מצדיקים את ביטול רישומו של קבלן רשום, ניתן חלף ביטול הרישום לנקוט נגד הקבלן באמצעי משמעת קל יותר, לרבות התראה, נזיפה, קנס או התליית הרישום בפועל או על תנאי.

יחד עם זאת, חוק רישום קבלנים אינו מתמודד כיום עם מקרים בהם חברות קבלניות מעורבות בפשיעה מאורגנת. מדובר בפעילות במגוון דרכים, ובהן השפעה על הליכי מכרז ופגיעה בתחרות, איום על קבלנים אחרים ודחיקתם החוצה מלהתמודד במכרזים, כפייה על הקבלן הזוכה להסב את העבודות לקבלן משנה הקשור בארגון הפשיעה, השתלטות על אתרי בנייה ועוד.

פעילות חברות כאמור נחשפת בעזרת מודיעין הנאסף על ידי רשויות האכיפה, אך לא קיימים חומרי חקירה גלויים, כפי אלה המשמשים בדרך כלל להליכים פליליים או מנהליים, שכן הפעילות נעשית, לעתים רבות, בצורה מתוחכמת ונסתרת. מטרת תיקון החקיקה המוצע היא לאפשר לרשם הקבלנים כלי יעיל ואפקטיבי למנוע מקבלנים המעורבים בפשיעה, ובתוך כך תומכים את פעילותם הכלכלית של ארגוני הפשיעה ומקבלים עבודות הנדסה בנאיות בזכות פעילות עבריינית, בדגש על הפעלת אמצעים אלימים לצורך קבלן העבודות, להיות קבלנים רשומים בישראל ובכך להקשות עליהם את הפעילות העבריינית.

לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי רשם הקבלנים יהיה רשאי למנוע את רישומו של יחיד או של תאגיד בפנקס הקבלנים מטעמי יושר ויושרה, לפי מידע שהתקבל מרשות ביטחון, לרבות משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, וכן רשויות מקבילות בחוץ לארץ, וכן יהיה רשאי לבטל את רישומו של קבלן מהטעמים האמורים או לנקוט נגדו אמצעי משמעת חלופיים.

מנגנון שני

במסגרת חוק רישום קבלנים, מעניק הרשם רישיונות לענפים השונים של עבודות הנדסה בנאיות (בניה, כבישים, גשרים וכו') וקובע לקבלנים סיווג לכל ענף (היקף כספי מרבי או היקף מרבי במ"ר שהם רשאים לבצע בכל פרויקט). חלק משמעותי מעבודת רשם הקבלנים נוגע להליכים שימוע והטלת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שהפרו את הנוהג המקובל במקצוע, כפי שהוגדר בתקנות בהתאם לסעיף 8(א)(3) לחוק – למשל, במקרה של קבלן רשום שביצע עבודות שלא בהתאם לענף או הסיווג שבהם הוא רשום, קבלן רשום שהסב עבודות לקבלן שאינו רשום וכיוצ"ב. לרשם גם סמכות (המשותפת לראשי הוועדות המקומיות ולמהנדסי הרשויות המקומיות) להורות על הפסקת העבודות באתר, אם מתקיים יסוד סביר להניח שהעבודות מבוצעות שלא על ידי קבלן בעל רישיון מתאים, בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק.

לצורך הגברת יכולות האכיפה של החוק, מוצע לאפשר לשר הבינוי והשיכון להסמיך מפקחים מבין עובדי המשרד לצורך אכיפת החוק, כך שתינתה להם סמכויות להגיע לאתר שמבוצעות בו עבודות הנדסה בנאיות, ולדרוש לקבל מידע ומסמכים הנוגעים לאכיפת החוק, כגון כאלה מהם ניתן ללמוד מי הקבלנים הפועלים בפועל באתר, ממי הם קיבלו את ביצוע העבודות ולמי הם הסבו את ביצוען.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

תזכיר חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד-2024

הוספת פסקה 8(א)(2א)

1.  

בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8, אחרי פסקה (א)(2) יבוא:

 

 

"(2א)

(1)  מי שלדעת הרשם מתקיימות בו, או בבעל השפעה בו, נסיבות המטילות דופי ביושרו וביושרתו, לפי מידע שהתקבל מרשות ביטחון.

 

 

 

(2)  בפסקה זו –

 

 

 

 

"אמצעי שליטה" – זכות שהיא אחת מאלה:

 

 

 

 

 

(א) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

 

 

 

 

 

(ב)  הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –

 

 

 

 

 

 

(1)  יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

 

 

 

 

 

 

(2)  חזקה על תאגיד שנושא משרה בו, כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999, התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו.

 

 

 

 

 

(ג) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

 

 

 

 

 

(ד)  הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו.

 

 

 

 

"בעל השפעה" – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של היחיד, במישרין או בעקיפין; מבלי לגרוע מכלליות האמור, לגבי תאגיד יראו מי שמחזיק יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, כבעל השפעה בו;

 

 

 

 

"רשות ביטחון" – משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, וכן רשויות מקבילות בחוץ לארץ."

 

2.  

אחרי סעיף 8א לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"הסמכת מפקחים וסמכויותיהם

8ב.

(א) שר הבינוי והשיכון יסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לעניין חוק זה, אשר יוסמכו בסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן.

 

 

 

 

(ב)  לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –

 

 

 

 

 

(1)  לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

 

 

 

 

 

(2)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

 

 

 

 

 

(3)  להיכנס בכל עת לכל מקרקעין, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

 

 

 

 

(ג) אין בסמכויות מפקח לפי סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר."

 


 

דברי הסבר

כללי             בתזכיר מוצע להוסיף לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק" או "חוק רישום קבלנים") מנגנון הנוגע למאבק בהשפעת הפשיעה המאורגנת על ענף הבנייה באמצעות הסמכת רשם הקבלנים לנקוט הליכים משמעתיים כנגד קבלנים שבעניינם מידע מודיעיני על מעורבות בפשיעה, וכן מנגנון נוסף שעניינו הגברת יכולת האכיפה של עבירות על חוק רישום קבלנים באמצעות הסמכת מפקחים בהתאם לחוק זה.

סעיף 1

סעיף 8 לחוק רישום קבלנים, קובע כי מי שנמצא בהליכי פשיטת רגל או פירוק, הורשע בעבירה שיש בה לערער את מהימנותו או הפר דרך קבע את הנוהג המקובל במקצועו של קבלן, אף בלא שהורשע בעבירה, מנוע מלהירשם בפנקס הקבלנים, וכי אם כבר נרשם בפנקס, יש לבטל את רישומו. בנוסף, סעיף 8א לחוק קובע כי בהתקיים אחת העילות הקבועות בסעיף 8 לחוק (למעט זו הנוגעת לפשיטת רגל או פירוק), אם הרשם מצא כי חומרת המעשה או המחדל אינם מצדיקים את ביטול רישומו של קבלן רשום, ניתן חלף ביטול הרישום לנקוט נגד הקבלן באמצעי משמעת קל יותר, לרבות התראה, נזיפה, קנס או התליית הרישום בפועל או על תנאי.

יחד עם זאת, חוק רישום קבלנים אינו מתמודד כיום עם מקרים בהם חברות קבלניות מעורבות בפשיעה מאורגנת. מדובר בפעילות במגוון דרכים, ובהן השפעה על הליכי מכרז ופגיעה בתחרות, איום על קבלנים אחרים ודחיקתם החוצה מלהתמודד במכרזים, כפייה על הקבלן הזוכה להסב את העבודות לקבלן משנה הקשור בארגון הפשיעה, השתלטות על אתרי בנייה ועוד.

פעילות חברות כאמור נחשפת בעזרת מודיעין הנאסף על ידי רשויות האכיפה, אך לא קיימים חומרי חקירה גלויים, כפי אלה המשמשים בדרך כלל להליכים פליליים או מנהליים, שכן הפעילות נעשית, לעתים רבות, בצורה מתוחכמת ונסתרת. מטרת תיקון החקיקה המוצע היא לאפשר לרשם הקבלנים כלי יעיל ואפקטיבי למנוע מקבלנים המעורבים בפשיעה, ובתוך כך תומכים את פעילותם הכלכלית של ארגוני הפשיעה ומקבלים עבודות הנדסה בנאיות בזכות פעילות עבריינית, בדגש על הפעלת אמצעים אלימים לצורך קבלן העבודות, להיות קבלנים רשומים בישראל ובכך להקשות עליהם את הפעילות העבריינית.

לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי רשם הקבלנים יהיה רשאי למנוע את רישומו של יחיד או של תאגיד בפנקס הקבלנים מטעמי יושר ויושרה, לפי מידע שהתקבל מרשות ביטחון, לרבות משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, וכן רשויות מקבילות בחוץ לארץ, וכן יהיה רשאי לבטל את רישומו של קבלן מהטעמים האמורים או לנקוט נגדו אמצעי משמעת חלופיים.

סעיף 2

במסגרת חוק רישום קבלנים, מעניק הרשם רישיונות לענפים השונים של עבודות הנדסה בנאיות (בניה, כבישים, גשרים וכו') וקובע לקבלנים סיווג לכל ענף (היקף כספי מרבי או היקף מרבי במ"ר שהם רשאים לבצע בכל פרויקט). חלק משמעותי מעבודת רשם הקבלנים נוגע להליכים שימוע והטלת אמצעי משמעת כנגד קבלנים שהפרו את הנוהג המקובל במקצוע, כפי שהוגדר בתקנות בהתאם לסעיף 8(א)(3) לחוק – למשל, במקרה של קבלן רשום שביצע עבודות שלא בהתאם לענף או הסיווג שבהם הוא רשום, קבלן רשום שהסב עבודות לקבלן שאינו רשום וכיוצ"ב. לרשם גם סמכות (המשותפת לראשי הוועדות המקומיות ולמהנדסי הרשויות המקומיות) להורות על הפסקת העבודות באתר, אם מתקיים יסוד סביר להניח שהעבודות מבוצעות שלא על ידי קבלן בעל רישיון מתאים, בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק.

לצורך הגברת יכולות האכיפה של החוק, מוצע לאפשר לשר הבינוי והשיכון להסמיך מפקחים מבין עובדי המשרד לצורך אכיפת החוק, כך שתינתה להם סמכויות להגיע לאתר שמבוצעות בו עבודות הנדסה בנאיות, ולדרוש לקבל מידע ומסמכים הנוגעים לאכיפת החוק, כגון כאלה מהם ניתן ללמוד מי הקבלנים הפועלים בפועל באתר, ממי הם קיבלו את ביצוע העבודות ולמי הם הסבו את ביצוען.

 



[1] ס"ח התשכ"ט, עמ' 218; התשפ"ג, עמ' 21.