תזכיר חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד-2024

 

א. שם החוק המוצע

חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד-2024

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת החוק היא להחליף את חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975 בחוק חדש אשר ייתן ביטוי לאסדרה הנוהגת בפועל ולהסדיר סוגיות נוספות הטעונות הסדרה. החוק מציע להבנות את הרכב המועצה המייעצת לשר ולמשרד בבואם להפעיל את סמכויותיהם על פי החוק, להסדיר את מבנה עבודתה, תפקידיה והחובות החלות עליה מתוקף תפקידה. עוד מוצע להסדיר את מנגנון תקצוב הספריות הציבוריות באופן שיבטיח השתתפות המדינה והרשות המקומית בתקצובן, וזאת באמצעות מבחן תמיכה, בשים לב לצורכיהן המיוחדים של רשויות מקומיות מוחלשות.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד התרבות והספורט:

תזכיר חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד-2024

דברי הסבר

 

כללי          לספריה הציבורית תפקיד ייחודי במתן שירותי חינוך לתושבי הרשות המקומית, היא נועדה לטפח את תרבות הקריאה, ההשכלה והפנאי לטובת כלל תושבי הרשות המקומית. בנוסף  הספריה הציבורית ממלאת תפקיד גם כמקום למפגשי ואירועי תרבות וקהילה. הספריה הציבורית נועדה אף לעודד סקרנות, צריכת ידע ואוריינות. כיום ישנן 220 רשויות מקומיות המאגדות בתוכן כ-680 ספריות ציבוריות (ישנן ערים שבהן קיימים מספר סניפים הנותנים שירותי ספריה לתושבי הרשות).

           לנוכח ההכרה בחשיבות פעילותן של הספריות הציבוריות, חוקק בשנת 1975 חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975 (להלן – החוק הקודם), במטרה להבטיח שירותי ספריה ציבורית לכלל תושבי הרשות המקומית תוך הבטחת המקורות התקציביים למימונם.  

           הצעת החוק נועדה להתאים את החקיקה לאסדרה הנוהגת בפועל ולהסדיר סוגיות נוספות הטעונות הסדרה, לרבות בהיבט של התאמת המחויבות התקציבית של המדינה והרשות המקומית למימון השירותים ופעילות הספריה הציבורית, וזאת בשים לב לספריות הפועלות ברשויות מקומיות מוחלשות. כן מוצע לערוך שינויים הנוגעים למועצה לספריות ציבוריות, ובכלל זה: שינוי הרכבה של המועצה והרחבתה; הוראות לעניין מינוי חברי המועצה, תנאי הכשירות שלהם, תקופת כהונתם, הפסקת כהונה ומניעת ניגוד עניינים – וזאת כמקובל בחקיקה עדכנית לעניין מועצות ציבוריות.

סעיף 1      מוצע להגדיר מונחים שונים המשמשים בחוק המוצע כמפורט בסעיף 1. בין השאר מוצע להגדיר את "המשרד" ו"השר" שלהם מוקנות סמכויות לפי החוק המוצע. עוד מוצע להגדיר "רשות מקומית" כך שתכלול עיריה, מועצה מקומיות ומועצה אזוריות. מוצע להגדיר את המונח "ספר" באופן רחב, כך שיכלול סוגים שונים של פרסומים, מודפסים, דיגיטליים או מונגשים. עוד מוצע להגדיר ספריה ציבורית כספריה המיועדת לציבור הרחב ומנוהלת על ידי רשות מקומית לרבות כזו המנוהלת בשיתוף עם גופים אחרים; יובהר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי למנוע הקמתה של ספריה בידי גורם פרטי או גורם ציבורי שאינו רשות מקומית.    

סעיף 2       מוצע לשמר את סעיף מטרות החוק כפי שהופיע בחוק הקודם, ולפיו החוק נועד להסדיר את פעילות הספריות הציבוריות, המנוהלות על ידי הרשות המקומית, ולהבטיח מקורות לתקצובן.

סעיף 3             מוצע לעגן את מעמדה של המועצה הציבורית לספריות ותפקידה כגורם המייעץ לשר התרבות והספורט (להלן – השר) ולמשרד התרבות והספורט (להלן – המשרד) בעניין התקנת תקנות וקביעת מבחני תמיכה לפי החוק (בין אם תהיה זו תמיכה ברשויות מקומיות בלבד, שאז מבחני התמיכה ייקבעו על-ידי המנהל הכללי של המשרד, ובין אם תהיה זו תמיכה ברשויות מקומיות ובמוסדות ציבור, שאז ייקבעו מבחני התמיכה על-ידי השר). המועצה תהיה רשאית להעלות בפני המשרד והשר הצעות משלה. לפי המוצע המועצה תמנה 11 חברים, שימנה השר, והרכבה הוא: שני נציגי המשרד  עובד משרד הפנים, לפי המלצת שר הפנים, עובד משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר, נציג מרכז השלטון המקומי, אשר ייבחר על ידי הגורם המוסמך במרכז השלטון המקומי, ושישה נציגי ציבור;  נציגי הציבור יהיו כמפורט להלן: חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה בעל ידע ומומחיות בתחום מהתחומים האלה: ספרות, ספרנות, מידענות, חינוך או תרבות; חבר בעל ניסיון מקצועי בתפקיד בכיר בתחום החינוך או התרבות לרבות ספרנות; חבר שהוא סופר, מבקר ספרות או משורר; וכן שלושה חברים בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום מהתחומים האלה: ספרות, ספרנות, מידענות, ארכיונאות, חינוך או תרבות, לפחות אחד מהם יהיה מי שמכהן כבעל תפקיד בכיר בספריה של רשות מקומית. עוד מוצע לקבוע כי השר ימנה את יושב ראש המועצה מקרב חברי המועצה שהם נציגי ציבור, ולא עובדי המדינה או נציג מרכז השלטון המקומי. מוצע כי לעניין מינוי חברי המועצה יחולו הוראות סעיפים 18א עד 18א2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בעניין ייצוג הולם. כן, כמקובל במינוי חברים לגופים מייעצים, מוצע לקבוע כי לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. תכליתו של הסעיף להבטיח כי מי שמשמש בתפקיד חבר מועצה יהיה אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית.

סעיף 4             מוצע לקבוע כי תקופת הכהונה של חברי המועצה תעמוד על ארבע שנים. ההגבלה האמורה לא תחול על עובדי מדינה. על פי המוצע ניתן יהיה להאריך את תקופת כהונתם של עובדי המדינה לתקופות נוספות כל עוד הם מכהנים בתפקידם, וניתן יהיה להאריך את תקופת הכהונה של חברי המועצה נציגי הציבור לתקופת כהונה של ארבע שנים נוספות לכל היותר. מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני הן כדי לאפשר גיוון דעות ועמדות והן בשל העובדה שחברות במועצה ציבורית מהווה משאב ציבורי שאין מקום להקנותו לגורם בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי.

            בכדי להבטיח רציפות התפקוד של המועצה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי חבר מועצה שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. נוסף על האמור, כדי שהמועצה תוכל להמשיך לתפקד במקרה שבו נבצר מיושב ראש המועצה, זמנית, למלא את תפקידו, מוצע בסעיף קטן (ג) כי השר ימנה ליושב ראש המועצה ממלא מקום מקרב חברי המועצה שהם נציגי ציבור, לתקופה מוגבלת שלא תעלה על שישה חודשים.

סעיף 5             מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים תקופת כהונתו של חבר מועצה בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור ייעשה אם חבר המועצה התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר הממנה וכן במקרה שבו חדל חבר המועצה להיות עובד המשרד הממשלתי, לפי העניין, ואם הוא נציג ציבור - אם התמנה לעובד המדינה.

            נוסף על כך, כהונתו של חבר המועצה תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי השר הממנה כאשר נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע וכן כאשר חדלו להתקיים בחבר המועצה תנאי מהתנאים למינויו או אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה שמחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר המועצה.

            סעיף קטן (ג) המוצע מסמיך את השר הממנה, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, להפסיק כהונה של חבר המועצה כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. סעיף קטן זה מאפשר לתת לגורם הממנה סמכות להעביר מכהונתו חבר מועצה שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, והאינדיקציה לכך היא העדר השתתפותו בישיבות המועצה שבה הוא חבר.

            מוצע בסעיף קטן (ד) כי החלטה של השר הממנה בדבר הפסקת כהונה תחייב מתן זכות טיעון לחבר המועצה שנשקלת הפסקת כהונתו.

            מוצע בסעיף קטן (ה) לקבוע כי מקום שבו הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף הפסקת הכהונה, יפעל השר הממנה בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף המינוי ותנאי הכשירות, וזאת כדי שלא להותיר את המועצה בלא איוש ובאופן שיפגע בתפקודה.

סעיף 6             הסעיף נועד להבטיח את תקינות עבודת המועצה, בהיבט החברים המכהנים בה, ולשמור על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של מליאת המועצה, במקרה שבו הופסקה כהונתו של מי מחבריה, או שהתגלה ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

סעיף 7             מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי החלטות המועצה יתקבלו בדעת רוב, ובמקרה בו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש המועצה כמקובל בדברי חקיקה אחרים. בסעיף (ג) מוצע לקבוע כי המועצה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו על פי חוק, על מנת לאפשר לה להסדיר את פועלה מקום שהחוק אינו מורה כיצד עליה לפעול. והיא רשאית למנות ועדת משנה מקרב חבריה, הן כדרך כלל והן לעניין מסוים. דרכי העבודה של המועצה, וסדרי דיוניה יהיו שקופים לציבור ויתפרסמו באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט.  נוסף על כך, מוצע לחייב את המועצה לנהל פרוטוקול של דיוניה ולפרסמו לציבור באתר האינטרנט של המשרד; הפרוטוקול יכול שייערך בדרך של סיכום עיקרי הדברים שבדיון.   

סעיף 8             בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם כיאות, מעוגנת בסעיף 8 המוצע האפשרות לשלם גמול, שאינו בגדר שכר, לחברי המועצה .הגמול שחברי המועצה יהיו זכאים לקבל בעבור השתתפות בישיבות המועצה יהיה בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות.

סעיף 9             מוצע להחיל על חברי המועצה שורה של דינים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותם המקצועית, כמפורט להלן.

            לגבי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979-  החוק קובע כי על עובד ציבור וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו חל איסור על קבלת מתנה הניתנת לו בשל תפקידו כעובד הציבור. החוק נועד למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור כדי להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות.

            לגבי חוק העונשין, התשל"ז-1977 - החוק קובע שורה של עבירות העוסקות, בין השאר, בעובדי ציבור. חלק מהעבירות הן ייחודיות לעובדי ציבור, ובהן מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור; וחלקן נועדו לתת הגנה מוגברת לעובד ציבור, ובהן תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור.

           

            לגבי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1989 - על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יחולו החובות והאיסורים החלים מכוח החוק על כלל עובדי המדינה – איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5).

            לעניין ההגבלה על הזכות להתמודד לכנסת לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 - יצוין כי על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה תחול ההגבלה הקבועה בסעיף 56(ב) לחוק האמור, שלפיה חברותם במועצה תופסק מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת, ואם ייבחרו לכנסת - כל זמן היותם חברי הכנסת. ככלל, ההגבלה הקבועה בסעיף 56(א1) לחוק, אשר הוחלה על עובדי מדינה בכירים לא תוחל על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

סעיף 10           הסעיף נועד להחיל על חבר המועצה את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו יש חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים - הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם.

            הוראות הסעיף המוצע מעגנות ומפרטות הן את העיקרון האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים והן את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון האם מתקיים ניגוד עניינים. ואולם, בנסיבות נתונות, בבחינת השאלה אם מתקיים בפועל חשש סביר לניגוד עניינים, יש לתת את הדעת גם לריחוק הזיקה ולמכלול נסיבות העניין. יובהר כי ייתכנו נסיבות שבהן חשש לניגוד עניינים יתעורר גם ביחס לזיקות רחוקות שלא נכללו במפורש בסעיף המוצע ובהגדרות הקבועות בו, ואף שהסעיף אינו שולל במפורש את האיסור על ניגוד עניינים באותם מקרים, לא מן הנמנע שהאיסור יחול במקרים אלה מכוח כללי הצדק הטבעי.

            סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הוא יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים" ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר המועצה במועצה, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר המועצה עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לחבר המועצה עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר המועצה, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה.

            סעיף קטן (ב) אוסר על מינוי של חבר המועצה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, באופן שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. ככלל, ההנחה היא שזיקות שיש לחבר המועצה לתפקיד עשויות להצריך הטלת הגבלות על חבר המועצה במילוי תפקידו, אשר יבואו לידי ביטוי בהסדר ניגוד עניינים שייערך בעבורו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר המועצה יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד - לא יהיה ניתן למנותו.

            סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר המועצה לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" שבסעיף קטן (א), על חבר המועצה להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. ואולם יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר המועצה לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים )כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט צעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה.

            סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר המועצה כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לחבר המועצה על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את יושב ראש המועצה, ואם הוא יושב הראש - את השר, ובהתאם לכך יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל

סעיף 11           מוצע לאפשר לרשות ציבורית המעוניינת בכך, לשתף מוסדות וגופים אחרים בהקמתה של הספריה הציבורית, תחזוקה וניהולה, ובלבד שלא יהיה בכך בכדי לגרוע מאחריותה של הרשות המקומית לפי החוק; כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות עם המועצה, תנאים לעניין שיתוף כאמור.

סעיף 12           מוצע לעגן בחוק את חובת המדינה להשתתף בהוצאותיהן של הספריות הציבוריות בסעיף תקציבי נפרד ומובחן במסגרת חוק התקציב השנתי, בסכום שלא יפחת מ-85 מיליון שקלים חדשים מדי שנה. אשר להקצאת התקציב הממשלתי, מוצע לקבוע כי השר או  המשרד, לפי העניין, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע מבחנים שוויוניים לתמיכה בספריות הציבוריות (להלן –מבחני התמיכה), וכי התמיכה לפי אותם מבחנים תינתן בעד הוצאות ניהול והחזקה או הצטיידות, כולן או חלקן. במסגרת מבחני התמיכה רשאי יהיה השר או המשרד, לפי העניין, להתחשב באמות מידה ומדדים שונים המקובלים במבחני התמיכה, כגון מדד הפריפריה של יישובים ורשויות מקומיות, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מיקומה הגיאוגרפי של הרשות המקומית, לרבות אזורים בעלי עדיפות לאומית, וזאת בהתאם למדיניות כפי שתקבע מעת לעת בהתייעצות עם מועצת הספריות ובכפוף לעקרון השוויון. בנוסף, במסגרת גיבוש מבחני התמיכה יוכל המשרד לשקול אם וכיצד לתמרץ גם רשויות מקומיות אשר העבירו תקציב למימון הספריות בהיקף העולה על חובת המימון התואם כאמור בסעיף קטן (ד)(1). לעניין חלוקת התקציב, יובהר כי אין מניעה שהמשרד יסתייע בשירותי ספק חיצוני לשם מימוש התקציב, כל זמן שקביעת מבחני התמיכה, שיקול הדעת המהותי לעניין חלוקת התמיכות ייוותרו בידי המשרד.

כן מוצע לקבוע כי על רשות מקומית, אשר הגישה בקשה לקבלת תמיכה, חובה להשוות, לכל הפחות, את התקציב שהיא מעבירה לטובת הספריות שבתחום שיפוטה לתקציב המועבר על ידי המדינה. כך יצא שסכום ההשתתפות של הרשות המקומית לא יפחת מסכום ההשתתפות של המדינה. ואולם על מנת להתאים את סכומי ההשתתפות של הרשות המקומית ליכולתה הכלכלית, מוצע להסמיך את המשרד לקבוע במבחני התמיכה סכום השתתפות נמוך יותר לעניין רשויות מקומיות המשויכות לאשכול 4 ומטה לפי המדרג החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סעיף 13           שירותיה הבסיסיים של הספריה הציבורית צריכים להיות נגישים לתושבי הרשות המקומית. על כן מוצע להגדיר, בתוספת, את השירותים שיינתנו בחינם לתושבי הרשות המקומית. השר רשאי לשנות את השירותים המנויים בתוספת לאחר התייעצות עם המועצה. יובהר כי ספריה רשאית לגבות תשלום בעד שירות שאינו מנוי בתוספת; עם זאת המשרד יהיה רשאי לקבוע במבחני התמיכה, כי התמיכה תינתן בעד שירותים או פעילויות שהספריה מספקת בחינם או במחיר נמוך כפי שיקבע.

סעיף 14           מוצע להסמיך את השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע בתקנות תשלומים בשל איחור בהחזרת ספר או בשל אי החזרתו או השחתתו, ולאפשר לספריה לדרוש, כתנאי להשאלת ספר, פיקדון שישמש ערובה להבטחת תשלום בגין איחור, אי-החזרת ספר או השחחתו. כל זאת, בדומה למצב הנוהג כיום.   

סעיף 15           מוצע לקבוע כי שר התרבות והספורט יהיה השר הממונה על ביצוע החוק ויהיה רשאי להתקין תקנות לפי החוק, לאחר התייעצות עם המועצה.

סעיף 16           מוצע לבטל את החוק הקודם, ותחתיו לחוקק את החוק המוצע.  

סעיף 17           מוצע לקבוע כי התקנות שנקבעו מכוח החוק הקודם יעמדו בתוקפן כל עוד לא בוטלו, או שונו על פי חוק זה, ובכך לאפשר בהירות ויציבות. לפיכך תקנות הספריות הציבוריות (שירותים), התשל"ט-1978, תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה), התשל"ט-1978 יעמדו בתוקפן כל עוד לא בוטלו או שונו.  

סעיף 18           מוצע לקבוע כי המועצה שכיהנה מכוח החוק הקודם, ערב יום התחילה, תמשיך לכהן עד למינויה של מועצה חדשה, וזאת על מנת לאפשר רציפות תפקודית בעבודת המועצה.

סעיף 19           בעקבות פעולות הלחימה המתמשכות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" הופחתו תקציבי משרדי הממשלה, ובהתאם לכך, בעת זו, נדרש גם להפחית באופן זמני את תקציב הספריות הציבוריות. על כן מוצע לקבוע הוראת שעה שלפיה בשנת 2024 יעמוד התקציב הממשלתי המיועד לספריות ציבוריות על סך שלא יפחת מ73 מיליון שקלים חדשים ובשנת 2025 יעמוד התקציב האמור על סך שלא יפחת מ-79 מיליון שקלים חדשים.

יובהר כי החל משנת התקציב 2026, יחול ההסדר הקבוע בסעיף 12 המוצע, שלפיו יעמוד התקציב הממשלתי המיועד לספריות הציבוריות על סך שלא יפחת מ-85 מיליון שקלים חדשים.