טיוטת הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים - מלחמת חרבות ברזל
לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] , ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם ביום ____ הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן תגמול מיוחד לחטופים, כפי שיובא בתוספת
תוספת
הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים מלחמת חרבות ברזל
שנערך ונחתם בירושלים ביום _______ התשפ"ד (____ בפברואר 2024)
בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי יהונתן רזניק סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וויקטוריה סלין חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר
מצד אחד
לבין: המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי צביקה כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש ומורשה חתימה מאת המוסד וירון ישראלי חשב המוסד
מצד שני
הואיל: וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, מתקפה שבמסגרתה נחטפו אנשים רבים;
והואיל: ובעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה[2], כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות, וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40(ג) בחוק יסוד: הממשלה, כאמור;
והואיל: וביום כ"ה בשבט התשפ"ד (4 בפברואר 2024) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1379 שעניינה מתן תגמול חלף שכר לחטופים (להלן – החלטת הממשלה) להנחות את שר העבודה לקדם תיקון חקיקה שיעגן את זכאותם של החטופים לתגמול מיוחד חלף שכר בתקופת השבי, החל מיום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ולמשך עד שנה החל מיום החטיפה, וזאת ככל שלא משולם בגינם או להם שכר מכוח הוראות הדין או מכוח שירותם בשירות המדינה או בכוחות הבטחון. ובהתאם להחלטת הממשלה תזכיר החוק יופץ בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה וטיוטת החוק תוגש לממשלה בתוך 75 ימים ממועד ההחלטה;
והואיל: ובמסגרת החלטת הממשלה הנחתה הממשלה את שר האוצר לפעול לחתימת הסכם עם המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשר יסדיר את מתן התגמול המיוחד חלף שכר לחטופים תושבי ישראל החל מיום 7 באוקטובר 2023 ועד לתום תקופת הביניים כהגדרתה בהחלטת הממשלה;
והואיל: והמוסד מוכן לבצע את התשלום ומתן המענה בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כלהלן:
1. המבוא
מבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
2. הגדרות
בהסכם זה –
"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק התגוננות האזרחית, התשי"א – 1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"הכנסה" – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות סימן ב' בפרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי;
"הסכום הבסיסי" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;
"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"התגמול המיזערי" –; שיעור התגמול המשולם בעת טיפול רפואי, בהתאם לתקנה 14א(א)(1) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד – 1954.
"התגמול המרבי" – סכום השווה לסכום הבסיסי, כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
"חטוף" – תושב ישראל, שנקבע לגביו לפי סעיף 3 לחוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד - 2023[3], כי הוא חטוף כתוצאה מפעולת האיבה או פעולות המלחמה למעט מי ששוחרר לפני יום תחילתו של ההסכם.
"עובד", "עובד עצמאי" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;
"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת" – אחד מאלה:
(א) שכר העבודה הרגיל של עובד והכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל- 1 בחודש, למועד שבו היה לחטוף; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב- 90;
(ב) מי שברבע השנה כאמור, עבד פחות מ- 60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי העניין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים מתוך ששת החודש שקדמו ל- 1 בחודש למועד שבו היה חטוף;
"תקופת הביניים" – התקופה שעד לכניסתם לתוקף של תיקוני החקיקה כאמור בהחלטת הממשלה או עד ליום כ"ח בתמוז התשפ"ד (3 באוגוסט 2024); לפי המוקדם מבניהם.
3. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף
(א) בעד חטוף, אשר במועד החטיפה מלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל הפרישה, ישולם תגמול מיוחד, חלף שכר העבודה הרגיל או הכנסה הממוצעת, בעד התקופה שבה הוא חטוף ועד לתום תקופת הביניים.
(ב) חטוף שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו נפטר בהיותו חטוף יהיה זכאי לתגמול החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד למועד שבו הוא נחשב כנספה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
4. שיעור התגמול המיוחד
(א) שיעור התגמול ליום יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה היה –
1. עובד – שכר העבודה הרגיל;
2. עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת;
3. לא עובד ולא עצמאי – התגמול המיזערי;
(ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המיזערי ולא יעלה על התגמול המרבי;
(ג) חטוף הזכאי לתגמול גם כעובד וגם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי.
5. סייג לתחולה
הוראות הסכם זה לא יחולו על חטוף שהוא חייל או מכוחות הביטחון.
6. הוראות מיוחדות
(א) התגמול מיוחד ישולם לחשבון הבנק של החטוף שיימסר מהמערכת הבנקאית אודות חשבון הבנק של החטוף, ובכלל זה החשבון שאליו משולמת משכורת וכן החשבון שממנו נגבות הוצאות שוטפות.
(ב) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו היה זכות המוענקת לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.
(ג) חישוב שכר עבודה ורגיל והכנסה ממוצעת יעשה בהסתמך על נתונים במאגרי מידע במוסד.
(ד) הוראות סעיפים 274, 274א ו- 275 לחוק הביטוח הלאומי יחולו על קביעת שיעור התגמול המיוחד, בשינויים המחויבים.
7. תוקף ההסכם
הסכם זה יעמוד בתוקף עד לתום תקופת הביניים.
8. מימון, החזר הוצאות וביצוע
(א) המענק לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב) המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
(ג) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
(ד) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.
ולראיה באו הצדדים על החתום:
|
__________ |
__________ |
___________ |
__________ |
|
יהונתן רזניק |
ויקטוריה סלין |
ירון ישראלי |
צביקה כהן |
|
סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר |
חשבת בכירה מטה חשב כללי, משרד האוצר |
חשב המוסד לביטוח לאומי |
סמנכ"ל משאבי אנוש ומורשה חתימה מאת המוסד לביטוח לאומי |
דברי הסבר
ביום 7.10.2023 החלה מתקפת טרור משולבת מרצועת עזה שכללה ירי טילים מסיבי לעבר מדינת ישראל וכן חדירות מחבלים ליישובים ישראלים וגבתה מספר קורבנות רב, הרוגים ופצועים. כמו כן, במסגרת המתקפה נחטפו לרצועת עזה תושבים רבים ונתינים זרים.
בעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ("הקבינט המדיני ביטחוני"), מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה, כי בשל מתקפת הטרור על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40 (ג) חוק יסוד: הממשלה, כאמור. בכל שטח המדינה הוכרז על מצב מיוחד בעורף והוחלט על גיוס מילואים נרחב לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
לנוכח הימשכות תקופת החטיפה, עלה הצורך במילוי צרכיו הכלכליים השוטפים של החטוף, בהיעדר יכולת השתכרות בתקופת החטיפה ולנוכח הוצאותיו השוטפות וההתחייבויות שנטל לפני החטיפה, והדברים אמורים ביתר שאת עם פקיעת ההארכה בדין של דחיית המועד לתשלום ההוצאות השונות.
עקב כך, בשולחן עגול בינמשרדי שהחל להתכנס מספר שבועות לאחר פרוץ המלחמה לטובת מיפוי זכויות החטופים, השבים ובני משפחותיהם, בחינת הפערים והצעת חלופות לפתרון, התקיימו דיונים בין היתר במושא החלטה זו, וגיבשו המלצות שהוגשו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאימץ אותן.
במסגרת עבודת המטה של השולחן העגול, ובשים לב לכך שחוק דחיית מועדים (הוראת שעה –חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, אשר קבע דחייתם של חיובים, לרבות של חטופים, עתיד לפקוע ביום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024), הוחלט לקבוע בחקיקה ראשית את מתן המענה לצורך כאמור. אך עקב הצורך הדחוף למתן מענה מיידי לתגמול חלף שכר - יש צורך בהסדרה לתקופת הביניים עד להסדרה בחקיקה כאמור.
ביום 4 בפברואר 2024, התקבלה החלטת ממשלה (מס' 1379) שעניינה להנחות את שר העבודה לקדם תיקון חקיקה שיעגן את זכאותם של החטופים לתגמול מיוחד חלף שכר בתקופת השבי, החל מיום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ולמשך עד שנה החל מיום החטיפה, וזאת ככל שלא משולם בגינם או להם שכר מכוח הוראות הדין או מכוח שירותם בשירות המדינה או בכוחות הבטחון.
כמו כן הוחלט כי בתקופת הביניים ועד להסדרה בחקיקה ראשית ולאור הצורך המיידי, יקודם הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, שמטרתו לתת מענה וזאת בתקופה שעד להסדרת התגמול בחקיקה ראשית.
משכך, ההסכם המוצע מבקש לקבוע זכאות לתגמול חלף שכר שחישובו יעשה בהתאם לממוצע ההכנסות המדווחות לביטוח לאומי, בשלושת החודשים שקדמו למועד החטיפה. עוד נקבע בהסכם המוצע כי התגמול המינימלי לחודש לחטוף לא יפחת משיעורו של התגמול המינימלי הניתן בתקופת טיפול רפואי לנפגע איבה. יצוין כי לפדויי השבי שולם תגמול מחליף שכר (תגמול בתקופת הטיפול הרפואי – תט"ר). תגמול זה שולם רטרואקטיבית ליום ה- 7 באוקטובר.
הזכאות לתגמול תהא לחטוף בגיל העבודה, לתקופת הביניים או חלילה עד למועד ההכרזה כחלל, כאשר התגמול עצמו יבוצע לחשבון הבנק של החטוף (בהתאם לפרטי חשבון בנק פעיל המצוי במאגרי המידע של הביטוח הלאומי או יימסר באמצעות התאגידים הבנקים לביטוח לאומי).
כמו כן, ההסכם קובע כי יראו את התגמול המשולם לפי הסכם זה כמו זכות המשולמת לפי חוק נפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970, אשר בין היתר יהיה בכך לצורך מתן הטבות הניתנות לזכאים לפי חוק זה.
עוד יוסף כי מאחר שלא ניתן להקנות זכויות מכוח הסכם סעיף 9 למי שאינו תושב, הרי שביחס לחטופים שאינם תושבים, הוחלט כי בתקופת הביניים התגמול כאמור ישולם באמצעות רשות האוכלוסין.