תוכן עניינים

תזכיר חוק. 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 3

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 4

תזכיר חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה - חרבות ברזל) התשפ"ד-2024. 5

1.   הוראת שעה. 5

דברי הסבר. 5

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה - חרבות ברזל) התשפ"ד-2024

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בעיית הכלבים העזובים והמשוטטים היא בעיה שרבות ממדינות העולם, ובהן ישראל, מתמודדות עמה בשגרה. בישראל, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התפתחה בעיה ייחודית, שגדלה והחמירה במהירות באזור עוטף עזה.

 

עקב המלחמה והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ההערכה היא שחדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה מתלהקים והופכים פראיים בחפשם אחר מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם ומסכנים את ביטחון הציבור ובריאותו ואת בריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות זואונוטיות (המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם) כגון מחלת הכלבת.

 

הסמכויות הנוגעות לטיפול בכלבים, ובכלל זה בכלבים משוטטים, מעוגנות במספר דברי חקיקה ובהם פקודת הכלבת, 1934 וחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002 (להלן – החוק או החוק להסדרת הפיקוח על כלבים).

בשגרה, כלבים משוטטים שנלכדים בשטחי רשות מקומית מוחזקים בכלבייה העירונית (הקרויה גם "מאורת רשות"), לפי סעיף 13 לחוק. אם חלפו עשרה ימים מיום העברת כלב למאורת רשות ונמצא שאין לו בעלים או שבעלו לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לשם החזרתו אליו, מוסמך הרופא הווטרינר העירוני למסור אותו למערכת הביטחון, לאדם אחר או לארגון למען בעלי חיים. ככל שלא ניתן היה למסרו כאמור, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו תוך מניעת סבל מיותר (סעיף 6(ה) לחוק).

 כיום, רשויות מקומיות ששטחן מצוי בטווח של 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה מתקשות להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים בתחומן. על פי ההערכות מדובר באלפי כלבים, שלא ניתן לקלוט את כולם במאורות הרשות של אותן רשויות מקומיות, ורובם אינם ניתנים לשיקום או לאימוץ בשל מצבם הבריאותי והתנהגותם התוקפנית. בנוסף, שהיית מספר רב של כלבים בתאים בכלבייה העירונית במשך תקופה ממושכת גורמת סבל לכלבים שאינם מורגלים בחברת בני אדם, ומביאה לתופעות של מאבקי כח בין כלבים, מניעת גישה למזון והימנעות מביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה בשל הסטרס שנגרם מעצם החזקתם של כלבים אלה בכלבייה.

בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, נמצא שאין במנגנון הקיים לפי סעיפים 13 ו- 6 לחוק כדי לתת מענה למצב בו בשטחן של מספר רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפראים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים. על כן מוצע לתקן את החוק במסגרת הוראה התחומה בזמן ובמקום, במטרה למנוע מצב בו כלבים ללא בעלים ושאינם בני אימוץ מוחזקים בכלביות העירוניות במשך 10 ימים שלא לצורך.

התיקון המוצע יאפשר לרופא הווטרינר העירוני בתחומן של הרשויות המקומיות הסמוכות לגדר המערכת עם רצועת עזה להורות על המתת כלבים שאינן מסומנים, אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתם למאורת הרשות. מוצע לקבוע סמכות זו בהוראת שעה, עד תום שנת 2024.

כן מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע כי סמכות דומה תינתן ביחס לכלבים משוטטים לא מסומנים בתחומי רשויות מקומיות שנמצאות בטווח של עד 10 קילומטרים מגבול הלבנון, ככל שיהיה בכך צורך.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:

תזכיר חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה - חרבות ברזל) התשפ"ד-2024

 

דברי הסבר

 

בעיית הכלבים העזובים והמשוטטים היא בעיה שרבות ממדינות העולם, ובהן ישראל, מתמודדות עמה בשגרה. בישראל, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", התפתחה בעיה ייחודית, שגדלה והחמירה במהירות באזור עוטף עזה.

 

עקב המלחמה והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ההערכה היא שחדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה מתלהקים והופכים פראיים בחפשם אחר מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם ומסכנים את ביטחון הציבור ובריאותו ואת בריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות זואונוטיות (המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם) כגון מחלת הכלבת.

 

הסמכויות הנוגעות לטיפול בכלבים, ובכלל זה בכלבים משוטטים, מעוגנות במספר דברי חקיקה ובהם פקודת הכלבת, 1934 וחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002 (להלן – החוק או החוק להסדרת הפיקוח על כלבים).

 

בשגרה, כלבים משוטטים שנלכדים בשטחי רשות מקומית מוחזקים בכלבייה העירונית (הקרויה גם "מאורת רשות"), וזאת לפי סעיף 13 לחוק. אם חלפו עשרה ימים מיום העברת כלב למאורת רשות ונמצא שאין לו בעלים או שבעלו לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לשם החזרתו אליו, מוסמך הרופא הווטרינר העירוני למסור אותו למערכת הביטחון, לאדם אחר או לארגון למען בעלי חיים. ככל שלא ניתן היה למסרו כאמור, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו תוך מניעת סבל מיותר (סעיף 6(ה) לחוק).

 

 כיום, רשויות מקומיות ששטחן מצוי בטווח של 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה מתקשות להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים בתחומן. על פי ההערכות מדובר באלפי כלבים, שלא ניתן לקלוט את כולם במאורות הרשות של אותן רשויות מקומיות, ורובם אינם ניתנים לשיקום או לאימוץ, בשל מצבם הבריאותי והתנהגותם התוקפנית. בנוסף, שהיית מספר רב של כלבים בתאים בכלבייה העירונית במשך תקופה ממושכת גורמת סבל לכלבים שאינם מורגלים בחברת בני אדם, ומביאה לתופעות של מאבקי כח בין כלבים, מניעת גישה למזון והימנעות מביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה בשל הסטרס שנגרם מעצם החזקתם של כלבים אלה בכלבייה.

בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, נמצא שאין במנגנון הקיים לפי סעיפים 13 ו- 6 לחוק כדי לתת מענה למצב בו בשטחן של מספר רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפראים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים. על כן מוצע לתקן את החוק במסגרת הוראה התחומה בזמן ובמקום, במטרה למנוע מצב בו כלבים ללא בעלים ושאינם בני אימוץ מוחזקים בכלביות העירוניות במשך 10 ימים שלא לצורך.

התיקון המוצע יאפשר לרופא הווטרינרי העירוני בתחומן של הרשויות המקומיות הסמוכות לגדר המערכת עם רצועת עזה להורות על המתת כלבים שאינן מסומנים, אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתם למאורת הרשות. מוצע לקבוע סמכות זו בהוראת שעה, עד תום שנת 2024. כן מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע כי סמכות דומה תינתן ביחס לכלבים משוטטים לא מסומנים בתחומי רשויות מקומיות שנמצאות בטווח של עד 10 קילומטרים מגבול הלבנון, ככל שיהיה בכך צורך.

 

 

לסעיף 1

בסעיף 13(א) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים נקבע כי רופא וטרינר עירוני או מפקח רשאי לתפוס כלב שאינו מוחזק לפי הוראות החוק ולהעבירו למאורת הרשות.

לפי סעיף 13(ה) ו-6(ה) לחוק, לאחר שחלפו עשרה ימים מיום העברת הכלב למאורת הרשות, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו, תוך מניעת סבל מיותר, אם אין לו בעלים או אם בעליו לא אותר או לא פנה לקבלו, ולאחר שנמצא שלא ניתן למסרו למערכת הביטחון או לגורם אחר שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר. להשלמת התמונה יצוין כי בתקנה 7 לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005, נקבעו גורמים נוספים להם ניתן למסור כלבים בנסיבות אלה, ובהם  - אדם אחר, ובלבד שקיבל רישיון להחזקת הכלב, או ארגון למען בעלי חיים.

כפי שפורט לעיל, לאחר שנמצא שאין במנגנון לעיל כדי לתת מענה למצב בו בשטחן של מספר רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפראים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים, מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק בהוראת שעה שתוקפה עד סוף שנת 2024, ולקבוע כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה –

1. רופא וטרינר עירוני רשאי להורות על המתת כלב לא מסומן שנתפס בתחום רשות מקומית שנמצאת בטווח של 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והובא למאורת רשות, אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתו למאורת הרשות;
2. שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו כי סמכות תוקנה לרופא וטרינר עירוני גם לגבי כלב לא מסומן שנתפס בתחום ברשות מקומית שנמצאת בטווח של עד 10 קילומטרים מגבול הלבנון. זאת, אם מצא שקיימת באזור האמור או בחלקו תופעה נרחבת וחריגה של ריבוי כלבים משוטטים שאינם מסומנים. מטרת הוראה זו לאפשר פתרון דומה גם ברשויות המקומיות בצפון, ככל שיתפתח שם מצב דומה.