מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[1] ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות (להלן – המשרד) בקופות חולים בתחום בריאות הנפש כמפורט להלן:

תקנה תקציבית מספר: 24200320

פרק א' – מבוא

1.  כללי

(א) ועדת התמיכות של משרד הבריאות (להלן – הוועדה) תדון במתן תמיכה מתקציב המשרד בהתאם לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור^[2] (להלן – הנוהל).

(ב)  התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.

(ג) בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.

(ד)  כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק את החלטותיה.

2.  הגדרות

במבחנים אלה –

"בית מאזן" – מסגרת אמבולטורית לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי במצבי משבר נפשי חריף, המתקיימת בקהילה ופועלת כמפורט בנוהל האגף לבריאות הנפש של המשרד, נוהל מס' 77.001, מהדורה מס' 2, בנושא: "אמות מידה להפעלת שירות 'בית מאזן'" (להלן – נוהל האגף לבריאות הנפש: שירות בית מאזן)^[3]; רשימת הבתים המאזנים הפועלים בהתאם לנוהל מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד^[4];

"האגף" – האגף לבריאות הנפש במשרד;

"זכאות מירבית" – מכפלת חלקה היחסי של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל בתקציב התמיכה; הזכאות המירבית תחושב בכל תחום תמיכה בנפרד;

"זכאות צבורה" – סך כל הזכאויות התחומיות שצברה קופת חולים בכל תחומי התמיכה;

"זכאות תחומית" – זכאות שנצברה בעד ביצוע פעילות באחד מתחומי התמיכה;

"חלקה הקפיטטיבי של הקופה" – שיעור מספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ביחס למספר המבוטחים המשוקלל של כלל קופות החולים, ביום 1 בינואר בשנת התמיכה;

"טיפול מטפל עצמאי" – טיפול אצל מטפל המקבל מטופלים במרפאתו הפרטית ואשר קשור באופן ישיר בהסכם עם קופת חולים;

"יישובי פריפריה" – ישובים באשכולות 1 עד 4 למדד הפריפריאליות של ישובים ושל רשויות מקומיות לשנת 2020, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) בשנת 2022, כפי שמתעדכן מזמן לזמן; וכן יישובים המדורגים באשכולות 1 עד 4 לפי המדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה ברמה של רשות מקומית וברמה של יישוב בשנת 2019 שפרסמה הלמ"ס בשנת 2022[5], כפי שמתעדכן מעת לעת;

"יישובי ורשויות מיעוטים" – רשימת ישובים ורשויות במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי שלפחות 80% מתושביהם אינם יהודים שמפורסמת באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מבוטח" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

"מגע" – שירות מתוך סל שירותי בריאות הנפש שניתן למבוטח, כמפורט בנספח ג', לרבות שירות אשפוז יום למבוגרים, ואשפוז יום לילדים ונוער; ולמעט שירותים אלה: בית מאזן, אשפוז בית פסיכיאטרי, טיפול של צוות לטיפול קהילתי אסרטיבי וצוות משבר, תמיכה נפשית טלפונית.

"מספר המבוטחים המשוקלל" – כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-1995[6], ובהתאם לערך המתקיים ביום 1 ביולי, בשנת התמיכה;

"מקצועות הבריאות" – מקצועות בתחום הטיפול רפואי המצריכים רישיון או תעודה מטעם המשרד, ולמעט רופאים; 

"צוות משבר (Crisis Team)" – צוות רב מקצועי ייעודי שנותן שירות טיפולי אמבולטורי למשך תקופה קצרה למטופל החווה קושי נפשי משמעותי, דוגמת פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות, בין אם כמהלך הפרעה ראשונית ובין אם כהחרפה של מחלה כרונית; השירות מיועד למקרים בהם המטופל היה מתאשפז בסבירות גבוהה ללא התערבות של צוות המשבר; השירות ניתן במקום מגוריו של המטופל או במקום מותאם באזור מגוריו וקהילתו של המטופל, ואינו מהווה חלק מאשפוז בבית חולים; הצוות יכול שיהיה של הקופה או של ספק שבהתקשרות עימה.

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

"שיעור השינוי במספר המבוטחים המשוקלל" – היחס בין מספר המבוטחים המשוקלל בשנה בעדה מבוקשת התמיכה ובין מספר המבוטחים המשוקלל בשנה שקדמה לה, בהתאם לערך שהתקיים ביום 1 ביולי בשנים אלה;

"שיעור השינוי המצטבר במספר המבוטחים המשוקלל" – מכפלת שיעורי השינוי במספר המבוטחים המשוקלל בכל אחת מהשנים, משנת הבסיס ועד לשנת התמיכה;

"שירות" – שירותי הבריאות המפורטים בנספח ג';

"שנת הבסיס" – השנה שתחילתה ביום כ"ח טבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) וסופה ביום ז' טבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022);

"שנת התמיכה" – השנה הקלנדרית שבעבורה מחולקת התמיכה לפי מבחנים אלה.

3.  הגופים הנתמכים

הגופים הנתמכים לפי מבחנים אלה הם קופות חולים.

4.  מטרות התמיכה

מטרות התמיכה לפי מבחנים אלה הן הרחבת שירותי בריאות הנפש; קיצור זמני ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי בדגש על זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי; וחיזוק מענים חסרים על פני הרצף הטיפולי.

5.  תחומי התמיכה

תחומי התמיכה לפי מבחנים אלה הם כדלהלן:

(1)  תחום תמיכה א1 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי;

(2)  תחום תמיכה א2 – תשתיות למרפאות;

(3)  תחום תמיכה ב'  – אספקת שירותי בית מאזן למבוטחי הקופה;

(4)  תחום תמיכה ג' – אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי;

(5)  תחום תמיכה ד' – צוותי משבר;

(6)  תחום תמיכה ה' – תמיכה נפשית טלפונית – התערבות קצרת מועד;

(7)  תחום תמיכה ו' – הפעלת קו תמיכה נפשי לשגרה ולחירום;

(8)  תחום תמיכה ז' – הכשרות בבריאות הנפש;

(9)  תחום תמיכה ח' – הקמת והפעלת שירות של רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש;

(10) תחום תמיכה ט' – הפעלת עמיתים מומחים במרפאות בריאות הנפש;

(11) תחום תמיכה י' – פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש.

6.  אופן חלוקת כספי התמיכה

(א)  תקציב התמיכה השנתי יחולק לתחומי התמיכה באופן הבא:

(1)  סכום התקציב לכל תחום תמיכה בשנת התמיכה יפורסם לקופות במסמך מלווה למבחן בכל שנה.

(2)  תקציב התמיכה לתחום תמיכה א2' – תשתיות למרפאות יחולק לפי 20% באופן שוויוני בין קופות החולים, ו80% לפי קפיטציה.

(3)  תקציב התמיכה לתחום תמיכה י' (פיתוח והטמעת טכנולוגיות) יחולק באופן שוויוני בין קופות החולים (ולא לפי קפיטציה).

(ב) הזכאות לכספי התמיכה תחושב באופן הבא:

(1)  בשלב הראשון, כל קופת חולים תיתמך בסכום זכאותה הצבורה בכל אחד מתחומי התמיכה, ובלבד שסכום התמיכה לכל קופת חולים לא יעלה על זכאותה המירבית בתחום התמיכה;

(2)  הסטות בין תחומים – בשלב השני, ככל שיוותרו כספים לחלוקה בתחומי התמיכה השונים במסגרת סכום זכאותה המירבית של קופת החולים בכלל תחומי התמיכה, הקופה תוכל להיתמך עבור תחומים בהם צברה מעל לסכום זכאותה המירבית על בסיס תקציב של תחומי תמיכה שלא נוצל בשלב הראשון, כמפורט להלן:

(א)  התקציב עבור שירותי מניעת אשפוז – תחומי תמיכה ב', ג, ד' ניתן להסטה בין תחומים אלה, ובלבד שהקופה הקימה לפחות צוות אחד.

(ב)  התקציב עבור תחומי תמיכה ה', ו' – תמיכה נפשית טלפונית וקו תמיכה נפשית לשגרה ולחירום ניתן להסטה בין תחומים אלה.

(ג) התקציב עבור תחום תמיכה ט' – הפעלת עמיתים מומחים – יבוא מתקציב תחום תמיכה א1 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי.

(ד)  ניתן להסיט תקציב מכלל התחומים לתוך תחומים א1 ו-א2 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי ותשתיות למרפאות.

(ה) ניתן להסיט עד 25% מהתקציב של תחום תמיכה א1 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי, לתחומי תמיכה אחרים.

לדוגמה: קופה שניצלה מתוך זכאותה המירבית בתחום תמיכה א' 90% מהתקציב לאותו תחום, תוכל להסיט את 10% הנותרים בתחום זה, אותם לא ניצלה, אל תחום תמיכה אחר בו ניצלה למעלה מ-100%.

(3)  בשלב השלישי, ככל שיוותרו כספים לחלוקה בתחומי התמיכה השונים, הם יחולקו בין קופות החולים שביצעו פעילות מעבר לסכום זכאותן המירבית בכלל תחומי התמיכה, אך זאת בעבור פעילויות שלא נתמכו בשלבי החלוקה הקודמים במלוא סכום זכאותן הצבורה בכל תחום בנפרד, בהתאם לחלקן היחסי בסך כל ההפרשים לזכאות; לעניין זה, "ההפרש לזכאות" – ההפרש בין סכום זכאותה הצבורה של קופת החולים לבין סכום התמיכה שקיבלה הקופה בשלבי החלוקה הקודמים.

  (ג) חלוקת התמיכה לכל קופה תיעשה בהתאם לאבני הדרך שלהלן:

(1)  לאחר הגשת התוכנית והטמעת הערות המשרד, תיתמך קופת החולים בשווי של 25% מסכום התמיכה שאושר לה לפי סעיף קטן (ב), בהתאם לתוכנית הקופה שאושרה; סכום זה יקוזז מסכום התמיכה שאושר לקופה לפי סעיף קטן (ב), כפי שתחושב לאחר סיום שנת התמיכה;

(2)  סכום התמיכה הנותר יחולק בסיום כל שנת תמיכה בהתאם לתנאים המפורטים בפרקים ב' וג'.

(3)  אבני הדרך לחלוקת התמיכה בתחום תמיכה י' – טכנולוגיות – הינן כמפורט בסעיף 20 להלן.

 

7.  תנאי סף כלליים למתן התמיכה

(א) קופת החולים הגישה והפעילה תוכנית עבודה מעודכנת לשנת התמיכה להרחבת אחד או יותר מתחומי התמיכה, המתייחסת לכלל הנושאים הבאים לפחות:

(1)  אילו שירותים יורחבו;

(2)  היכן ימוקמו השירותים גיאוגרפית;

(3)  באילו היקפים השירותים יסופקו – מספר מטפלים, מקצועם, מספר מטופלים ומספר מגעים חזוי;

(4)  באיזה אופן השירותים יורחבו – הרחבת פעילות פנים-קופתית או רכש מספקי חוץ;

(5)  שילוב מודל טריאז' של ניתוב מטופלים לשירותים המתאימים במערך הפעולה שלה, בהתאם לנספח ו';

(ב) התוכנית לשנת התמיכה הוצגה לאגף בריאות הנפש במשרד תוך 45 יום מפרסום מבחני התמיכה; הסתייגויות האגף שהועברו תוך 30 יום לקופת החולים הוטמעו בתוכנית והתוכנית אושרה על ידי המשרד לאחר הטמעתן.

  (ג) הקופה העבירה למשרד דיווח חודשי על מימוש תוכנית העבודה בפורמט שיגדיר המשרד.

(ד) תוכנית העבודה של הקופה הוצגה ואושרה בדירקטוריון הקופה, התקיים בדירקטוריון הקופה דיון רבעוני במימוש התוכנית, וסיכום הדיון הועבר למשרד.

פרק ב' – פירוט תחומי התמיכה

8.  תחום תמיכה א1' – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה א' –

"מספר המגעים הבסיסי לשנה" – מספר המגעים במערך בריאות הנפש האמבולטורי שניתנו על ידי קופת החולים למבוטחיה בשנת הבסיס, בהתאם לנתונים במערכת BI אמבולטורי בבריאות הנפש של המשרד,  במכפלת שיעור השינוי המצטבר במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה;

"פעילות תוספתית" – תוספת לפעילות קיימת ביחס למספר המגעים הבסיסי לשנה;

"ייעוץ גורם טיפול פסיכיאטרי לגורם רפואה ראשונית" – כל גורם מקצוע בריאות המשויך למרפאת בריאות הנפש, המייעץ לגורם מקצוע בריאות ברפואה ראשונית בעניין מטופל מזוהה; הייעוץ יתועד בתיק הרפואי של אותו מטופל;

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה א' היא להרחיב את היקף המגעים, בדגש על טיפולי פסיכותרפיה, בשירות בריאות הנפש בקהילה ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי; המשרד יבחן את השפעת התמיכה על תורי ההמתנה, כדי לאמוד את הצלחתה בהשגת המטרות.

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1)  קופת החולים הפעילה תוכנית להרחבת מספר המגעים בשירות המרפאתי בבריאות הנפש; התוכנית תכלול את הנושאים המפורטים בסעיף 7.

(2)  הקופה התחייבה ודיווחה כי התשלום המקסימלי המשולם למטפל (שאינו רופא) המקבל שכר בחוזה עצמאי עבור טיפול פסיכותרפי פרטני לא יעלה על סכום שיגדיר המשרד ויפרסם לקופות (במקרה של תשלום גלובלי הסכום יחושב פר מגע).

(3)  הקופה העבירה הצהרה חתומה בידי סמנכ"ל הכספים שלה קופה, לפיה כי כלל המגעים שנתמכים לפי תחום תמיכה זה – הם מגעים עבורם שילמה הקופה תמורה, בהתאם לנוסח הקבוע בנספח ה'.

(ד) הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה א'

ביצוע של פעילות מגעים תוספתית.

(ה)תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות שבהסדר עימן בלבד, כגון: בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים;

(2)  נותני השירות יהיו אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, במערך בריאות הנפש של הקופה, כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במרפאות בריאות הנפש, פסיכיאטרים, אחים ואחיות  פסיכיאטריים, מרפאים בעיסוק במרפאות בריאות הנפש, דיאטנים במרפאות בריאות הנפש, מטפלים בהבעה ויצירה במרפאות בריאות הנפש, קרימינולוגים קליניים במרפאות בריאות הנפש, מתמחים ופרקטיקנטים במרפאות בריאות הנפש;

(3)  לא יאושר שירות שניתן על ידי מטפלים שאינם עובדים במערך בריאות הנפש של הקופה, כגון רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכדומה), או עובדים סוציאליים, דיאטנים ואחים ואחיות במרפאות ראשוניות.

(4)  יובהר, כי במסגרת מבחנים אלה לא תינתן תמיכה עבור שירותים שמספקת הקופה במסגרת "נוהל חרדה". ככל והקופה מספקת שירות במסגרת "נוהל חרדה", הוא יבוצע במסגרת תת-יחידה במרפאה או במרפאה נפרדת, עם רשימות המתנה לטיפול נפרדות מהרשימות הרגילות של המרפאה. לשירות זה ייפתח קוד ייעודי בקופה ובמערכת ה-BI לדיווח מגעים, כאשר שירותים שניתנו במסגרת "נוהל חרדה" ידווחו למשרד הבריאות ביחד עם נתוני דיווח המגעים, אך לא ייתמכו במסגרת המבחנים.

(ו)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה:

(1)  הזכאות תיצבר בעד ביצוע הפעילות הנתמכת, בהתאם לתכנית העבודה המעודכנת שאושרה על ידי המשרד;

(2)  שירות שניתן באופן מקוון ייחשב כמגע בדומה לטיפול פנים אל פנים;

(3)  כל קופה תצבור זכאות עבור פעילות תוספתית, בהתאם לאמור בטבלה שלהלן: 

(4)  יובהר, כי מתן התמיכה עבור כל סוג מגע יהיה בהתאם לרשימת קודי השירות המפורטת בנספח ג', ובהתאם למחיר המחירון המעודכן.

(5)  חישוב צבירת הזכאות – הזכאות תיצבר עבור פעילות תוספתית.

(6)  גובה התמיכה לכל יחידת ניקוד – ייקבע במסגרת תקציב התמיכה הכולל שיוקצה למבחן ויפורסם לקופות החולים באותה שנת תמיכה.

(7)  בהתאם למפורט בטבלה, סך הניקוד יחושב עבור כל סוג מגע בנפרד, ובמכפלת 1.2 עבור פעילות תוספתית שבוצעה למטופלים שמתגוררים בפריפריה או ביישובי ורשויות מיעוטים, ללא כפל תוספת;

(8)  תמיכה בסוג מגע – טיפול מטפל עצמאי – תינתן עד לתקרה של 20% מסך פעילות המגעים התוספתית, ומעבר לכך – לא תיתמך.

לדוגמה: אם סך המגעים התוספתי של הקופה במונח מגעים עמד על 100 מגעים, ומתוכם 25 מגעים בוצעו כטיפולי מטפל עצמאי – הקופה תיתמך רק על 20 מתוכם.

9.  תחום תמיכה א2 – הרחבת פעילות בטיפול מרפאתי – תמיכה בתשתיות

בשנת התמיכה 2024, עבור פעילות שבוצעה בהפעלה ישירה של הקופה (שלא באמצעות ספקים) תוכל הקופה להיתמך מעבר לפעילות עצמה גם עבור התשתיות החדשות בהן נעשה שימוש להרחבת השירותים.

(א)  הגדרות

"מתקן קופה חדש" – נכס בבעלות הקופה או שכור שמשמש לטיפול נפשי מרפאתי בבריאות הנפש, ואשר לא שימש לצורך כך לפני ה- 1.10.2023; זאת, למעט נכס כאמור המשמש למתן שירותים הניתנים במסגרת מסלול "המטפל העצמאי".

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לסייע לקופה לרכוש, לשכור או להשמיש תשתיות פיזיות, לצורך הפעלת שירות מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת מתקן קופה חדש,.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא הקמת מתקני קופה חדשים או הרחבה של מתקני קופה קיימים לצורך מתן שירותי בריאות הנפש. התמיכה תינתן הן עבור פיתוח התשתיות והן עבור העסקת עובדי מנהל לתפעול המרפאה (מינהלה, ניקיון וכו').

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  במידה והקופה צימצמה או סגרה שירות במרפאות בריאות נפש ותיקות שלה – עליה לעדכן על כך את המשרד, וגודל המרפאה יקוזז מסך גודל המרפאות שייתמכו לפי תחום תמיכה זה. דיווח הקופה כאמור יכלול פירוט של השירותים שצומצמו או נסגרו בשנת התמיכה או בשנה שקדמה לה במרפאות קיימות, ובין היתר את הפרטים הבאים: כתובת המתקן; שטח המתקן במטר רבוע; מספר המטפלים שפעלו בו עד לסגירתו, או מספר המטפלים שפעילותם הופסקה או צומצמה; מועד סגירת או צמצום הפעילות במתקן.

(2)  הקופה העבירה למשרד הצהרה ובה פירוט של מתקני קופה חדשים שיכלול בין היתר את הפרטים הבאים: כתובת המתקן; שטח המתקן במטר רבוע; מועד תחילת הפעלת השירות המרפאתי לבריאות הנפש במתקן.

(3)  ההצהרה תהיה חתומה על יד סמנכ"ל הכספים של הקופה.

(ה) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  עבור כל 1 מ"ר במתן קופה חדש תצבור הקופה זכאות בסך XXX ₪ עבור שנת התמיכה.

(2)  במידה והקופה צימצמה או סגרה שירות במרפאות בריאות נפש ותיקות שלה –גודל המרפאה יקוזז מסך גודל המרפאות שייתמכו לפי תחום תמיכה זה.        

 

 

 

10. תחום תמיכה ב' – שירותי בית מאזֶן למבוטחי הקופה

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ב' –

"יום טיפול" – יום שהייה של מבוטח בבית מאזן;

"מצבי משבר נפשי חריף" – מחלות ומצבי מצוקה נפשית חריפה אשר הטיפול בהם מתבצע בשגרה במסגרת אשפוז במחלקת אשפוז פסיכיאטרי פעילה.

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה ב', היא הפעלת שירותי בית מאזן למבוטחים הסובלים ממשבר נפשי חריף, למניעת אשפוז פסיכיאטרי ולקיצור אשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא מתן שירות בית מאזן למבוטחי הקופה.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)   השירות ניתן באחד מהבתים המאזנים המופיעים ברשימה שבאתר האינטרנט של המשרד;

(2)  הטיפולים יכול שיינתנו על ידי הקופה עצמה או על ידי ספק שבהתקשרות עימה;

 

(ה)   אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  הזכאות תיצבר בעד ימי טיפול בבית מאזן;

(2)  סכום הזכאות בעבור כל מטופל יחושב באופן הבא:

(א) בעד כל יום טיפול במבוגרים עד ליום ה-45 (כולל) – 850 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום הארבעים ושש – 500 שקלים חדשים;

(ב) בעד כל יום טיפול בילדים ונוער עד ליום ה-90 (כולל)  – 900 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום התשעים ואחד – 600 שקלים חדשים;

  (ג) בעד כל יום טיפול בתחום הפרעות האכילה עד ליום ה-90 (כולל)  – 950 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול החל מהיום התשעים ואחד – 650 שקלים חדשים;

11. תחום תמיכה ג' – אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי

(Assertive Community Treatment (ACT); Assertive Outreach Treatment (AOT))

(א) כללי

(1)  השירותים של אשפוז בית פסיכיאטרי ושל טיפול קהילתי אסרטיבי נועדו לתת מענה למטופל במקום מגוריו, לרבות מסגרת דיור קהילתית, או במקום מותאם באזור מגוריו וקהילתו של המטופל, ואינו מהווה חלק מאשפוז בבית חולים.

(2)  שני השירותים הם שירותים אמבולטוריים למשך תקופה מוגדרת, למטופל החווה קושי נפשי משמעותי, בין אם כמהלך הפרעה ראשונית ובין אם כהחרפה של מחלה כרונית.

(3)  המענה מיועד למטופלים שאינם מגיעים או שאינם צפויים להגיע באורח סדיר לטיפול במרפאה מפאת מצבם הנפשי, כשהציפייה היא שמענה בביתם או בסביבתם ישפר את מצבם הנפשי ויקדם החלמה, תוך שמירה על רציפות תפקודית וקשריהם עם מסגרות ההתייחסות והשייכות השונות בחייהם (משפחה, חברים, מסגרת תעסוקה, לימודים וקהילה), כך שיצמצם ואף ימנע את הצורך באשפוז. אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול אסרטיבי יכול שיינתנו כמענה המשכי למטופל ששהה באשפוז מלא או במסגרות טיפול נפשי אחרות כמו בתים מאזנים,  מרפאות, צוות משבר וכיוצא באלה.

(4)  השירות מבוסס על צוות רב-מקצועי אשר מגיע לבקר את המטופל במקום מגוריו, ונבדלים בתדירות הביקורים (אינטנסיביות) ובמשך התקופה של ליווי המטופל (אורך חבילות הטיפול השונות).

(5)  הטיפולים במסגרת אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי יכולים להיות פרונטליים או מקוונים, זאת למעט במקרים בהם אין אפשרות לכך, ואז טיפול מקוון יעשה בשיחת וידאו (ולא טלפונית).

(6)  אשפוז בית פסיכיאטרי – כמפורט בנוהל האגף לבריאות הנפש של המשרד, נוהל מס' 78.01, מהדורה מס' 1, בנושא: "אמות מידה להפעלת אשפוז בית פסיכיאטרי (חלופת אשפוז)" (להלן – נוהל האגף לבריאות הנפש: אשפוז בית או הנוהל); אשפוז בית פסיכיאטרי נבדל מטיפול קהילתי אסרטיבי בכך שהוא מהווה חלופת אשפוז שבהיעדרה המטופל היה מתאשפז בסבירות גבוהה; מכאן שמדובר בשירות יותר אקוטי ויותר אינטנסיבי מטיפול קהילתי אסרטיבי, כמפורט בנוהל.

(7)  טיפול אסרטיבי – מדובר בשירות חדש, ולכן על הקופה לבנות בעבורו תוכנית עבודה, בהתאם לקווים המנחים שמפורטים בסעיף זה ובנספח ב' למבחנים אלה.

(ב) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ג' –

"צוות אשפוז בית פסיכיאטרי" או "צוות טיפול קהילתי אסרטיבי" – צוות מטפלים ייעודי שמתמחה במתן שירות אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי, בהתאמה; הצוות יכול שיהיה של הקופה או של ספק שבהתקשרות עימה בהסדר;

"תוכנית טיפול אישית" – תוכנית אישית לחולה מורכב, אשר תכלול יעדים אישיים וצעדים לביצוע התערבות של אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי; תוכנית הטיפול תיקבע על ידי צוות הטיפול בשיתוף המטופל.

(ג)  מטרות התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת מענה של טיפול נפשי אמבולטורי למניעת אשפוז פסיכיאטרי ולקיצור אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות.

(ד) הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה ד', היא מתן שירות אשפוז בית פסיכיאטרי או טיפול קהילתי אסרטיבי למבוטחי הקופה.

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קופת החולים או ספק השירות העבירו הכשרה והדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם; לעניין סעיף קטן זה, ניתן לקיים את הכשרת והדרכת הצוות תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.

(2)  קופת החולים הפעילה תוכנית להקמת צוותים לאשפוז בית פסיכיאטרי או לטיפול קהילתי אסרטיבי ולהכשרתם; התוכנית התבססה על העקרונות המפורטים בנוהל האגף לבריאות הנפש: אשפוז בית, או על העקרונות המפורטים בנספח ב' למבחנים אלה, בהתאמה;

(3)  התוכנית הוצגה לאגף בריאות הנפש במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

(ו)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  משך הטיפול בכל מטופל יהיה במסגרת חבילות טיפול שיוגדרו לפי תקופת הטיפול והאינטנסיביות שלו, בהתאם לטבלה להלן;

(2)  הזכאות לתמיכה תיצבר לפי חבילות הטיפול שתיתן קופת החולים, ובהתאם לסכומים המפורטים בטבלה שלהלן;

(3)  בטבלה מוגדרים מספר הביקורים המזערי בכל תחום שיש לבצע במסגרת כל חבילת טיפול, על מנת להיות זכאים לתמיכה על אותה תקופה;

(4)  הזכאות לתמיכה לכל חבילת טיפול תוגדר ביחידות של יום ובתנאי שהמטופל קיבל לכל הפחות 7 ימים של טיפול במסגרת השירות. בעמודה נפרדת מצוין הזמן המומלץ מבחינה קלינית להפעלתה של כל חבילה (אך שאינו מחייב לעניין מבחן תמיכה זה); למשל: ב"טיפול אסרטיבי חבילה בינונית" – מצוין כי יש לקיים 0.5 ביקור פסיכיאטרי בשבוע בממוצע, קרי – ביקור אחת לשבועיים, כשהזמן המומלץ קלינית לחבילה הוא שבועיים, והכוונה היא לביקור יחיד של פסיכיאטר, במהלך אותם שבועיים;

(4)  כל קופה תצבור זכאות בעבור בהתאם לאמור בטבלה שלהלן:

* בהתאם לצורך הקליני כולל הדרכה למשפחה או לתומך העיקרי

במידה וקופה הפעילה שירות של אשפוז יום או טיפול אסרטיבי לילדים ונוער  - גובה התמיכה יהיה בהתאם לטבלה לעיל בתוספת 20%.

12. תחום תמיכה ד' – צוות משבר ("Crisis Team")

  (א) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא יצירת מענה של טיפול נפשי אמבולטורי למטופלים שחווים החמרה משמעותית, ואשר מענה ממוקד, זמין ואינטנסיבי, שיונגש אליהם בביתם, לתקופת זמן קצרה של כחודש – עשוי לייצב את מצבם, למנוע אשפוז, ולוודא רצף טיפול המשכי במסגרת מתאימה בקהילה.

(ב) תנאי סף למתן התמיכה

(1)  קופת החולים הפעילה תוכנית להקמת והכשרת צוותי משבר לצורך יצירת מענה למטופלים במצבי משבר נפשיים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם; לעניין פסקה זו, ניתן לקיים את הכשרת והדרכת הצוות תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.

(2)  התוכנית התבססה על העקרונות המפורטים בנספח א' למבחנים אלה;

(3)  התוכנית הוצגה לאגף בריאות הנפש במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית;

(ג) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  בעד כל ביקור של צוות משבר אצל המטופל,  תצבור הקופה זכאות בסך של 700 שקלים חדשים;

(2)  לא תתקבל תמיכה לפי תחום תמיכה זה עבור יותר משלושה ביקורים למטופל בחודש, או יותר מביקור אחד ביום למטופל;

13. תחום תמיכה ה' – תמיכה נפשית טלפונית (התערבות קצרת מועד)

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה ה' –

"התערבות קצרת מועד" – מענה טיפולי נפשי ממוקד של לא יותר מ-3 שיחות תמיכה נפשית טלפונית;

"שיחת תמיכה נפשית טלפונית" – שיחה מתועדת שניתנת למטופל במסגרת שירות של התערבות קצרת מועד.

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה ה', היא הפעלת שירות להתערבות קצרת מועד בזמינות גבוהה למטופלים, וזאת גם ללא חשד לקיומה של אבחנה נפשית, למניעת הידרדרות נפשית, באמצעות שיחות תמיכה נפשית טלפוניות.

(ג) תנאי סף למתן התמיכה

(ד)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה, היא ביצוע של פעילות שהיא תמיכה נפשית טלפונית (התערבות קצרת מועד); ההתערבות כוללת עד 3 שיחות עם מבוטחי קופת החולים היוצרים קשר עם מוקד טלפוני בקופת החולים, עקב מצוקה נפשית, גם ללא חשד לקיומה של אבחנה נפשית, לשם מניעת הידרדרות נפשית.

(ה) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  פניה לקבלת השירות תיעשה באמצעות מוקד טלפוני שתקים לשם כך כל קופת חולים עבור מבוטחיה;

(2)  כל פניה תתועד לצרכי בקרה; תיעוד הפניות יכלול את שם הפונה, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הפניה למוקד;

(3)  מתן השירות יתועד כמקובל ברשומה רפואית ויכלול, נוסף לתכנים המקובלים, גם פירוט באשר לאופן מתן השירות (טלפון או היוועדות חזותית) ולשפת המפגש;

(4)  המפגשים יתועדו בקוד שירות ייעודי ונפרד שמכונה "תמיכה נפשית טלפונית – התערבות קצרת מועד";

(5)  לא תבוצע הקלטה של ההתערבות, אלא תיעוד עיקריה בכתב;

(6)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות שבהסדר עמן כגון בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים;

(7)  הקשר עם הפונה יעשה באמצעות הטלפון או בהיוועדות חזותית, באמצעי שיאושר על ידי ממונה אבטחת המידע בקופת החולים;

(8)  התערבות קצרת מועד תעשה בהתאם לאמות מידה מקצועיות מקובלות להתערבות שכזו ובהתאם למפורט בחוזר המנהל הכללי של המשרד מס' 14/2018: "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום", המופיע באתר המשרד בכתובת: https://www.health.gov.il/hozer/mk14_2018.pdf;

(9)  נותני השירות יהיו אחד או יותר מאלה: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים (מומחים, מתמחים ופרקטיקנטים), רופאים פסיכיאטרים, אחים ואחיות פסיכיאטריים, מטפלים בהבעה ויצירה, מרפאים בעיסוק עם הכשרה בפסיכותרפיה או קרימינולוגים קליניים;

(10) השירות לא יינתן על ידי רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכיוצא בזה) או אחים ואחיות במרפאות ראשוניות;

(11) קופת החולים הצהירה שהיקף המערך שמופעל לצורך השירות מסוגל לספק את שיחת ההתערבות הראשונה לכל פונה לא יאוחר מ-7 ימים מיום פנייתו למוקד הקופה;

(12) כלל השיחות שיקבל הפונה (עד 3 שיחות), יינתנו בפרק זמן שאינו עולה על חודש מיום השיחה הראשונה;

(13) קופת החולים לא תיתמך עבור שיחות נוספות עם פונה שכבר קיבל את השירות, אלא בחלוף שלושה חודשים לפחות ממועד השיחה האחרונה שקיבל בסבב הראשון; מכל מקום, לא תינתן תמיכה לקופה עבור מעל לשני סבבי שיחות עם אותו פונה באותה שנת התמיכה;

(14)  בכל שלב, ככל שלפי שיקול דעת המטפל המבצע את ההתערבות, צורת התערבות זו אינה מתאימה לפונה, או שנדרשת התערבות נוספת במסגרת מערך בריאות הנפש, המטופל יופנה על ידו למסגרת שירות מתאימה; המטפל ידווח על כך למערך בריאות הנפש של קופת החולים, ועל קופת החולים לדאוג שהמשך הטיפול יתבצע בטווח זמנים מתאים לדחיפות הרפואית;

(15)  ההתערבות תינתן, ככל הניתן, בשפה המותאמת למטופל (כולל ערבית, רוסית, אמהרית ושפת הסימנים);

(16)  ההתערבות תהיה מותאמת לילדים ולנוער, למבוגרים ולקשישים; במקרה של התערבות בקטינים היא תהיה מותנית באישור הורה; אישור כאמור יכול שיינתן טלפונית ויתועד ברשומה הרפואית;

(17) קופת החולים תפרסם את המוקד ואת תוכנית השירות באפיקים ובערוצים המקובלים ובכלל זה באתר הקופה ובמרפאותיה, בדגש על צוותי רפואה ראשונית.

(18)  

(ו) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  הזכאות תיצבר בעד ביצוע הפעילות הנתמכת;

(2)  בעד כל שיחה, תצבור הקופה זכאות של 200 שקלים חדשים.

14. תחום תמיכה ו – הפעלת קו תמיכה נפשי לשגרה ולחירום

(א) הגדרות

"כונן ברה"ן ארצי" – רופא פסיכיאטר שנותן מענה טלפוני לפניות של גורמי מקצוע עבור מבוטחי הקופה;

"קו תמיכה נפשי" – מוקד טלפוני בזמינות 24 שעות ביממה למענה מיידי לפניות של מבוטחי הקופה בתחום בריאות הנפש;

"שיחת תמיכה נפשית טלפונית" – שיחה מתועדת שניתנת למטופל במסגרת שירות של קו תמיכה נפשי.

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת קו תמיכה טלפוני נפשי על ידי קופת החולים שיאפשר מענה נפשי ראשוני זמין לפניות מבוטחים והפניה לשירותים רלוונטיים בהתאם לצורך.

(ד)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה ו', היא הפעלת קו תמיכה נפשי שבו מענה מיידי לפניות של מבוטחי קופת החולים היוצרים קשר עם המוקד הטלפוני בקופת החולים, עקב מצוקה נפשית.

(ה) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קו התמיכה יעבוד במסגרת קו המוקד הרגיל של הקופה, או תחת מספר טלפון אחר .

(2)  קופת החולים תפרסם את קו התמיכה באפיקים ובערוצים המקובלים ובכלל זה באתר הקופה ובמרפאותיה.

(3)  כל פניה תתועד לצרכי בקרה; תיעוד הפניות יכלול את שם הפונה, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הפניה למוקד; מתן השירות יתועד כמקובל ברשומה רפואית; המפגשים יתועדו בקוד שירות ייעודי ונפרד שמכונה "קו תמיכה נפשי מיידי"; לא תבוצע הקלטה של ההתערבות, אלא תיעוד עיקריה;

(4)  השירות יינתן על ידי קופות החולים עצמן או על ידי נותני שירות שבהסדר עמן כגון בתי חולים, עמותות וארגונים פרטיים;

(5)  הקשר עם הפונה יעשה באמצעות  הטלפון או בהיוועדות חזותית באמצעי שיאושר על ידי ממונה אבטחת המידע בקופת החולים;

(6)  התערבות תעשה בהתאם לאמות מידה מקצועיות מקובלות להתערבות שכזו ובהתאם למפורט בחוזר המנהל הכללי של המשרד מס' 14/2018: "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום", המופיע באתר המשרד בכתובת: https://www.health.gov.il/hozer/mk14_2018.pdf;

(7)  נותני השירות יהיו אחד או יותר מאלה: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים (מומחים, מתמחים ופרקטיקנטים), רופאים פסיכיאטרים, אחים ואחיות פסיכיאטריים, מטפלים בהבעה ויצירה, מרפאים בעיסוק עם הכשרה בפסיכותרפיה; קרימינולוגים קליניים; ובלבד שעברו הכשרה ייעודית למתן מענה לפניות בקו נפשי טלפוני.

(8)  השירות לא יינתן על ידי רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, רופאי ילדים וכיוצא בזה) או אחים ואחיות במרפאות ראשוניות;

(9)  קופת החולים הצהירה שהיקף המערך שמופעל לצורך השירות מסוגל לספק את שיחת ההתערבות הראשונה לכל פונה בתוך כמה דקות מרגע פנייתו למוקד הקופה;

(10) בכל שלב, ככל שלפי שיקול דעת המטפל המבצע את ההתערבות, צורת התערבות זו אינה מתאימה לפונה או שנדרשת התערבות נוספת במסגרת מערך בריאות הנפש, המטופל יופנה על ידו למסגרת שירות מתאימה; המטפל ידווח על כך למערך בריאות הנפש של קופת החולים, ועל קופת החולים לדאוג שהמשך הטיפול יתבצע בטווח זמנים מתאים לדחיפות הרפואית;

(11) לשיקול דעת הקופה האם להפעיל במסגרת שירות זה גם כוננות של רופא פסיכיאטר שייתן מענה בעת הצורך לאנשי המקצוע שיאיישו את המוקד.

(12) ההתערבות תינתן בשפה המותאמת למטופל (כולל ערבית, רוסית, אמהרית ובמידת האפשר בשפת הסימנים);

(13) ההתערבות תהיה מותאמת לילדים ולנוער, למבוגרים ולקשישים; במקרה של התערבות בילדים היא תהיה מותנה באישור הורה; אישור כאמור יכול שיינתן טלפונית ויתועד ברשומה הרפואית;

(14) קופת החולים תפרסם את קו התמיכה ואת תוכנית השירות באפיקים והערוצים המקובלים ובכלל זה באתר הקופה ובמרפאותיה, ולאנשי הטיפול בקופה בדגש על צוותי רפואה ראשונית.

(ו) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1)  עבור כל משמרת כוננות של איש צוות כפי שמוגדר בסעיף (ה)(5) תצבור הקופה זכאות ל XXX ₪.

(2)  עבור כל משמרת כוננות של רופא פסיכיאטר תצבור הקופה זכאות ל XXX ₪.

 

 

15. תחום תמיכה ז – הכשרות בבריאות הנפש

(א) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא להכשיר מטפלים ממערך ברה"ן וגם ממערך הרפואה הראשונית בתחום הטיפול הנפשי, וחיזוק ושיפור תהליכי האבחון האיתור והמניעה.

(ב) תנאי סף למתן התמיכה

(1)  הקופה הגישה תוכנית למתן הכשרות למטפלים שאושרה ע"י האגף לבריאות הנפש. התוכנית תכלול התייחסות לכל הפחות ל: מטרות ההכשרה; תכני ההכשרה; קהל היעד; היקפי המוכשרים; מודל ההכשרה בחלוקה לשעות לימוד תיאורטי, הדרכה, ורכישת מיומנויות; פרופיל המדריכים; מבנה והיקף ההדרכות למוכשרים; מבנה העלויות של ההכשרה, כולל עלות ממוצעת מסכמת פר מוכשר בודד.  

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא הפעלת תוכנית הכשרה למטפלים לחיזוק ושיפור מיומנויות טיפוליות, והגברת איכות הטיפול.

(ד) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  עבור כל מוכשר שיסיים את ההכשרה הקופה תיתמך ב 90% מעלות ההכשרה למוכשר בודד;

(2)  עבור כל חודש עבודה של אחות במילוי מקום של אחות אחרת שיצאה לקורס על-בסיסי בפסיכיאטריה, או לקורס אחות מומחית בפסיכיאטריה, תיתמך הקופה עד לסך של XXX ₪. גובה הזכאות לפי סעיף זה מותנה בהעברת רשימה מהקופה של האחיות שבמילוי מקום, כולל היקף משרתן ותקופת עבודת כממלאות מקום, לצד רשימת האחיות אותן החליפו ואשר יצאו לקורסים לעיל.

 

 

 

16. תחום תמיכה ח – הקמת והפעלת שירות של רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש

(א) הגדרות

"רובד מענה חדש בבריאות הנפש" –תוכנית שאושרה ע"י המשרד בהתאם ל"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש".

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לעודד פיתוח רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש, הן בתחום של המענים הפסיכותרפיים בעצימות נמוכה, הן במרחב הרפואה הראשונית, והכל בהתאם לצרכים חדשים שיעלו מהקופות.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא עלות העסקתם של מפעילי רובד המענה החדש.

יובהר כי תמיכה בפעילות ההכשרה וההדרכה של מפעילי רובד המענה החדש – ניתן לכלול בתחום תמיכה ז' – הכשרות בבריאות הנפש.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  הקופה הגישה תוכנית להפעלת רובד מענה חדש. התוכנית התייחסה לכל הפרמטרים שהוגדרו באמות המידה, ובנוסף, תפרט התוכנית לו"ז לביצוע, היקפים של מוכשרים, הכשרות והדרכות, ופירוט עלויות; הערות האגף לבריאות הנפש הוטמעו בתוכנית.

(2)  הקופה תדווח על מספר המגעים שנעשו ע"י מפעילי רובד המענה החדש, ועל מספר המבוטחים שקיבלו שירות זה באמצעות מערכת ה-BI בקודים ייעודיים שיסוכמו מול המשרד.

(3)  הקופה תמדוד את איכות הטיפול שניתן באמצעות כלי מדידה כפי שהוגדרו ב"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש".

(4)  הקופה תעקוב אחר רצף הטיפול של מטופלים שהופנו לקבלת טיפול ממע"ן ותדווח כמה מתוכם הסתפקו בטיפול זה וכמה מתוכם הופנו לטיפול במסלול אחר, לרבות לטיפול פסיכותרפי במסלול הרגיל.

(5)  הקופה דיווחה למשרד על תוצאות הפעלת התוכנית בהתאם ל"אמות מידה להפעלת רבדי מענים חדשים בבריאות הנפש".

(6)  הקופה תעביר הצהרה על העובדים ברובד המענה החדש שתכלול מספרי תעודות זהות של העובדים, תקופת העסקתם והיקף המשרה שלהם בשנת התמיכה. ההצהרה תיחתם על ידי המנהל הכללי של הקופה; סגן המנהל הכללי של הקופה לנושאי כספים; ומנהל מערך בריאות הנפש של הקופה.

 

(ה) אמות המידה לצבירת הזכאות

(1)  הקופה תצבור זכאות בהתאם לעלויות ההעסקה המצטברות של מטפלי הרובד החדש, לאחר שסיימו את תהליך ההכשרה, במכפלת 0.9.

 

17. תחום תמיכה ט – הפעלת עמיתים מומחים במרפאות בריאות הנפש

(א) הגדרות

"עמית מומחה" –עובד לא מקצועי במרפאת בריאות נפש, שמביא עימו ידע וניסיון מחוויה אישית כמתמודד נפש, ואשר עבר הכשרה כ"עמית מומחה".

(ב) מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום תמיכה זה היא לעודד שילוב של עמיתים מומחים במרפאות בריאות נפש, לצורך ליווי ותמיכה במטופלים במרפאה.

(ג)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת לפי תחום תמיכה זה היא:

(1)  עלות העסקתם של עמיתים מומחים בקופה.

(2)  יובהר כי תמיכה בעלות ההכשרה וההדרכה תינתן במסגרת תחום תמיכה ז' – הכשרות.

(ד) תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  הקופה הגישה תוכנית לשילוב עמיתים מומחים במערך המרפאתי שלה. התוכנית כוללת התייחסות לפרופיל העמיתים המומחים אותם הקופה מעוניינת לגייס, התפקידים שימלאו במרפאות, היקף ופריסת העמיתים במרפאות השונות, ותהליך ההכשרה והליווי לעמיתים מומחים. עוד תתייחס תוכנית ללו"ז לביצוע ולעלויות ההכשרה, ההדרכה וההעסקה.

(2)  הערות האגף לבריאות הנפש הוטמעו בתוכנית.

(3)  הקופה דיווחה למשרד על תוצאות הפעלת התוכנית בכלל זה – כמה עמיתים מומחים הוכשרו ופעלו במרפאות הקופה, ובאילו היקפים מהלך שנת התמיכה.

(4)  הקופה הצהירה כי מלוא הסכום עליו תקבל תמיכה במסגרת תחום תמיכה זה הגיע כשכר ברוטו לעמיתים המומחים שהעסיקה.

(ה) אמות המידה לצבירת הזכאות

הקופה תצבור זכאות בהתאם ל-90% מעלות ההעסקה של מטפלי הרובד החדש, לאחר שסיימו את תהליך ההכשרה.

 

 

18. תחום תמיכה י' – פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש

(א) הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"תכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות" – תכנית לשימוש בטכנולוגיות בריאות דיגיטלית המבוססות בעיקר על תוכנה (לרבות אפליקציות), לצורך שיפור המענה הניתן בתחומי בריאות הנפש.

"טיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות" –טיפול בתחום בריאות הנפש הנעשה באמצעות שימוש בטכנולוגיות, וזאת למטרות הבאות: לאבחון ראשוני; לטיפול עצמי, לרבות עבודה עצמית של המטופל על פי הוראת המטפל; טכנולוגיות טיפוליות המסייעות למטפל במתן הטיפול. יובהר, כי טיפולים במסגרת מבחן זה לא כוללים כלים לשיפור הרווחה הנפשית, כדוגמת כלי מיינדפולס.

"שאלוני ניטור הטיפול" – שאלונים מתוקפים לבחינת מצבו של המטופל  (בהיבטים כגון: סימפטומים; תפקוד יומיומי; כוחות וכדומה) שמועברים למטופל במסגרת תהליך טריאז' וכן לאורך הטיפול כולו, לצורך מעקב אחר התקדמות הטיפול והתוצאות הקליניות שלו.

(ב) מטרות התמיכה

מטרת התמיכה לפי תחום זה הינה מימוש טרנספורמציה דיגיטלית בבריאות הנפש הכוללת פיתוח והטמעת תשתיות, שירותים וטכנולוגיות, לטובת הגדלת המענה בשירותי בריאות הנפש באחד או יותר מהנושאים שלהלן (6-1) ולכל הפחות  את הנושאים בסעיפים 2-1:

(1)  תשתיות וטכנולוגיות המאפשרות טריאז', תשאול והערכה לניתוב מיטבי של מטופלים לערוצי הטיפול השונים.

(2)  תיעוד מועד ההפניה לטיפול פסיכותרפי בתיק המטופל, בהתאם להנחיות מפורטות ומתודולוגיה שתסוכם בין המשרד לקופות. נתונים אלו ישמשו בהמשך במסגרת פיתוח כלי למדידת זמני המתנה.

(3)  טכנולוגיות לניטור ומעקב אחר הטיפול בשירותי בריאות הנפש – שיאפשרו שימוש בשאלוני ניטור הטיפול.

(4)  כלים לאבחון וטיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות לרבות המרכיבים הפרויקטליים הכוללים הערכה, הטמעה ובחינת יעילות ומועילות של הטכנולוגיות.

(5)  טכנולוגיות התומכות את הטיפול בתחום בריאות הנפש;

(6)  פיתוח ממשקי העברת מידע לצורך קידום רצף טיפולי והטמעת חדשנות בצורה סטנדרטית בתחום בריאות הנפש.

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1)  קופת החולים הגישה כל פרויקט אשר נכלל בתכנית, בהתאם לנדרש בתוספת השלישית למבחנים אלה.

(2)  התכנית שהוגשה כוללת את כל מרכיבי הפתרון, התכולות, העלויות, אבני הדרך למימושה, המדדים ופירוט השלבים השונים להטמעה.

(3)  התכנית הוגשה עד לתאריך 31.3.2024. עם זאת, המשרד רשאי להאריך מועד זה. בנוסף, ניתן יהיה להגיש בקשה נוספת לתמיכה בגין טיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות בלבד במועד נוסף במהלך שנת התמיכה כפי שיפרסם המשרד, בכפוף להיתכנות התקציב ולמידת ניצול זכאותה הצבורה של הקופה.

(4)  הסתייגויות המשרד לתכנית, שהועברו לקופת החולים, הוטמעו בה.

(5)  ככל שתכנית, למעט תכנית שהוגשה לפי סעיף ב(4), לא תושלם במהלך שנת התמיכה, הקופה מתחייבת כי תוגש שנית לתמיכה ותושלם בשנת התמיכה העוקבת. במידה והתכנית לא תושלם בשנה העוקבת לשנת התמיכה, המשרד יהיה רשאי לאפשר לקופה שנה נוספת להשלמת התכנית.

(6)  התכנית אושרה לפני תחילתה ע"י מנהל האגף לבריאות הנפש ומנהלת אגף בריאות דיגיטלית במשרד;

(7)  הקופה מתחייבת כי ככל שהיא תעשה שימוש בשאלונים, אלה יובאו לאישור המשרד כחלק מהתכנית המוגשת. זאת, על מנת ליצור אחידות בין השאלונים בין הקופות כדי לקדם למידה והשוואת תוצאות של טיפולים במסגרות שונות – ככל שמדובר בשאלונים שנועדו לצורך דומה. 

(8)  קופת החולים תתחייב להעמיד סכום כסף ממקורותיה העצמיים לטובת התכנית בשווי של 20% לפחות מגובה התמיכה המבוקשת לתכנית;

(9)  התמיכה שתינתן לקופת חולים תיקבע בהתאם לתכנית שתגיש שעלותה תכלול את כלל עלויות התכנית, קרי הן את סכום התמיכה שתינתן והן את סכום כספי המימון העצמי.

(ד) אמות המידה לקבלת תמיכה

(1)  עבור תכניות שיוגשו לפי סעיף (ב)(5-1), יוקצו בשנת התמיכה 10 מיליון ₪ שיחולקו בצורה שווה בין קופות החולים שהגישו תכניות;

(2)  עבור תכניות שיוגשו לפי סעיף (ב)(4), בנוסף לתמיכה בפיתוח והטמעה, קופת החולים תוכל להיתמך גם עבור טיפולים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, באופן יחסי לפי חלקה ה ובהתאם לדיווח ייעודי שיועבר למשרד עבור טיפולים אלו ובכפוף לאישור מקדים של המשרד; 

(3)  עבור תכניות שיוגשו לפי סעיף (ב)(6) יוקצו בשנת התמיכה 5 מיליון ₪ שיחולקו בצורה שווה בין קופות החולים שהגישו תכניות;

(4)  עבור העברת שאלוני ניטור הטיפול תצבור הקופה זכאות בגובה X ₪ לשאלון;

(ה) אופן חלוקת התמיכה

(1)  קופת החולים תיתמך בעד תכניות שאושרו, ועד חלקה בכספי התמיכה;

(2)  במידה ונותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו באופן שווה בין קופות החולים;

  (ו)  אבני דרך לקבלת התמיכה

(1)  אבן הדרך הראשונה תהיה אישור התכנית שהגישה קופת החולים; בעבור אבן דרך זו יועברו 40% מכספי התמיכה;

(2)  אבן הדרך השנייה תהיה הצגת התקדמות התכנית ברבעון האחרון של השנה והגשת דוח מפורט, בהתאם לדרישות שיפורסמו ע"י המשרד; בעבור אבן דרך זו יועברו 10% מכספי התמיכה;

(3)  אבן הדרך האחרונה תהיה לאחר השלמת ביצוע התכנית בקופת החולים והגשת דוח סיכום מפורט בהתאם לפורמט שיפורסם ע"י המשרד וכן דוח בגין הוצאות הכולל את כלל ההוצאות בעבור השלמת התכנית, לרבות ההוצאה היחסית בשווי כספי המימון העצמי שקופת החולים נדרשת להעמיד; בעבור אבן דרך זו יועברו 50% מכספי התמיכה;

(4)  בעבור טיפולים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות שמתוגמלים בהתאם לסעיף (ד)(2), ועבור שאלוני ניטור הטיפול המתוגמלים בהתאם לסעיף (ד)(4), על הקופה להעביר דיווח בהתאם להנחיית המשרד. תשלום בגין טיפולים אלו יועבר לקופה במהלך הרבעון האחרון של השנה;

(ז)  נהלים

(1)  ככל שתכנית לא הושלמה במהלך שנת התמיכה, לא הוגשה שנית לתמיכה במהלך שנת התמיכה העוקבת ולא הושלמה במהלכה או במהלך השנה שלאחריה, או לא הוגש דוח בהתאם לדרישות אבן הדרך השנייה כאמור בסעיף (ו)(2), רשאי המשרד לקזז את התמיכה שניתנה לקופת החולים בעד אותה תכנית. המשרד לא יקזז את כספי התמיכה במקרים בהם הקופה הודיעה על סיום התכנית טרם השלמתה מנימוקים של חוסר מועילות קלינית שאושרו ע"י ראש האגף לבריאות הנפש במשרד.

(2)  קופת חולים המבקשת תמיכה לפי מבחנים אלה תתחייב, כי ביצוע התכנית שהוגשה יהיה בכפוף לכל דרישות החוק, לרבות עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[7], התקנות הנגזרות מחוק זה, האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017^[8], ובכפוף לכל דין ולהנחיות עיתיות של יחידת הסייבר המגזרית במשרד הבריאות.

 

 

פרק ג' – הוראות וכללים נוספים

19. נהלים

(א) פעילות לפי מבחנים אלה יכול שתיעשה במפגשים טיפוליים פרונטליים או במפגשים טיפוליים מרחוק, אלא אם נקבע אחרת במבחנים אלה.

(ב)  קבלת התמיכה מותנית בדיווח של קופות החולים על קיום תנאי מבחנים אלה, כדלהלן:

(1)  עבור תחומי התמיכה א'-ה' במבחנים אלה, נדרשת הקופה להעביר דיווח במערכת BI אמבולטורי בבריאות הנפש; על הקופה להעביר קבצי נתונים על כלל פעילות בריאות הנפש בקהילה עבור התקופה שתחילתה ביום (1 בינואר 2022) ועד תום שנת התמיכה; הדיווח יכלול מידע פרטני לא מזוהה על כל מגע שהתקיים במערך בריאות הנפש האמבולטורי, בהתאם למבנה הקבצים כפי שהוגדרו על ידי מחלקת BI במשרד הבריאות; הדיווח יכלול נתונים על אודות האבחנות של כל מטופל; רשימת המגעים המאושרים לקליטה במערכת ה-BI מופיעה בנספח ג'; ככל שיהיו ברשימה זו שינויים הם יפורסמו לקופות על ידי האגף לבריאות הנפש;

(2)  ככל שלא יועבר דיווח באמצעות מערכת ה-BI, לא יוקצו כספי התמיכה עד להעברתו התקינה;

(3)  דיווח במערכת ה-BI יועבר למשרד אחת לרבעון;

(4)  בשנת התמיכה 2024, וככל שהמשרד יאשר זאת מראש ובכתב, ניתן יהיה לקבל דיווח עבור תחומי התמיכה ב'-ו' שלא במערכת ה- BI, אלא באמצעות קבצי אקסל בלבד;

(5)  דיווח על תחום תמיכה ב' (בית מאזן), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – כל מסגרת של בית מאזן תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "בית מאזן" (לדוגמה: "בית מאזן – עמותת ארז");

(ב)  עבור כל יום שהות של מטופל בבית מאזן, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

 

(6)  דיווח על תחום תמיכה ג' (אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי) יהיה כדלקמן:

(א) אשפוז בית:

(1)  דיווח במערכת BI – כל מסגרת של אשפוז בית תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "אשפוז בית" (לדוגמה: "אשפוז בית – מחלימים היטב");

(2)  עבור כל יום שהות של מטופל באשפוז בית, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

 

 

(ב)  טיפול קהילתי אסרטיבי:

(1)  דיווח במערכת BI – כל מסגרת של טיפול קהילתי אסרטיבי תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "טיפול קהילתי אסרטיבי" (לדוגמה: "טיפול קהילתי אסרטיבי – אלונים");

(2)  עבור כל יום של מטופל תחת אחריותו של צוות טיפול קהילתי אסרטיבי, יוזן בשדה "קוד תעריף – "TAARIF CODE, אחד מהקודים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(3)  נוסף על כך תעביר הקופה דיווח עם פירוט הקריאות שהתקבלו במוקד הטלפוני של ספקי אשפוז הבית/הטיפול האסרטיבי.

(7)  דיווח על תחום תמיכה ד' (צוותי משבר (Crisis Team), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – כל יחידה של צוות משבר תוגדר בקובץ הספקים של הקופה עם קוד ושם מרפאה ייעודי שיתחיל במילים "צוות משבר" (לדוגמה: "צוות משבר – אחוזה");

(ב)  עבור כל ביקור של צוות משבר אצל מטופל, יוזן בשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE" הקוד הבא:

 

 

 

(8)  דיווח על תחום תמיכה ה' (תמיכה נפשית טלפונית), יהיה כדלקמן:

(א) דיווח במערכת BI – הדיווח יהיה בקוד ייעודי כשבשדה "קוד תעריף –  TAARIF CODE", יוזן הקוד הבא:

 

 

(ב)  יתר השדות – כמו דיווח ה-BI הרגיל.

(9)  הקופה תצהיר כי היא עורכת בקרה על הספקים ממנה תרכוש שירותים בתחומים ב'-ה', וכי השירותים בכל תחום ובכל חבילת טיפול אכן ניתנים בהתאם למוגדר במבחן זה.

20. ביטול

מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש[9] ומבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש[10] – בטלים.

21. תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024).

 

_____________ התשפ"ד

(________________2024)

 

                                                                                               _______________________

                                                                                                                  אוריאל בוסו

                                                                                                                  שר הבריאות

(803-35-2023-000100)

 

 

 

 

 

נספחים

 

נספח א'

(סעיף 11)

כללים לבניית תוכנית להפעלת צוות משבר

(א) צוות משבר יהיה צוות קבוע אזורי; במצב בו מי מאנשי הצוות עזב את הצוות, יחליפו בצוות בעל מקצוע דומה וקבוע.

(ב)  כל צוות משבר יכלול בעלי מקצוע שיכולים לספק מענה פסיכיאטרי, סיעודי, פסיכותרפי וסוציאלי לפחות; ניתן לכלול, בהתאם לצורך, אנשי צוות נוספים כדי לתת מענה גם בתחומים של ריפוי בעיסוק, שיקום, תזונה, קלינאות תקשורת, טיפול בהבעה ויצירה ומקצועות בריאות נוספים.

(ג) זמינות צוות המשבר למטופלים שבאחריותו תהיה בשעות העבודה המקובלות.

(ד)  צוות המשבר ייתן מענה לפניות שמתקבלות אצלו תוך 24 שעות, במסגרתן יערוך במידת הצורך גם בירור טלפוני עם הגורם המפנה ועם המטופל או עם בני משפחתו; החלטה על קבלת המטופל לטיפול או לדחיית ההפניה, תתקבל בתוך 24 שעות מקבלת ההפניה; ככל שמוחלט על קבלה לטיפול, יבוצע ביקור ראשון של צוות המשבר אצל המטופל בתוך אותן 24 שעות; על אף האמור לעיל בסעיף 14(א), ביקור ראשון זה לא יוכר מפגש טיפולי מרחוק; האמור בסעיף זה לא יחול על פניות שתתקבלנה החל מיום חמישי בשעה 8:00 בבוקר, או בבוקר יום הסמוך לערב חג – אליהן יינתן מענה בתחילת השבוע העוקב.

(ה) בתוכנית תהיה התייחסות לסוגיות שלהלן:

(1)  אמות המידה להכללת (Inclusion Criteria) מטופלים בטיפול של צוות משבר (קהל היעד) והתוויות נגד (Exclusion Criteria) ;

(2)  אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין חברי הצוות,  תוך מימוש מרב יכולתו המקצועית של כל אחד מחבריו;

(3)  אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם, תוך מינוי דמות מקצועית שתשמש כמנהל המקרה (Case Manager);

(4)  תהליך ההפניה לטיפול של צוות משבר, כאשר הגורמים המפנים יכולים להיות גורמי בריאות, רווחה וחינוך;

(5)  תהליך הקבלה לטיפול של צוות משבר;

(6)  העקרונות למענה של צוות המשבר למטופל, בהתייחס לכל אלה:

(א) מטרות הטיפול;

(ב)  משך הטיפול המתוכנן, ותוכנית הביקורים המתוכננת אצל המטופל;

(ג) אופן שיתוף המטופל והמערך התומך שלו (משפחה; אחר משמעותי; מסגרות שיקום; וכדומה) בקביעת תוכנית הטיפול ומימושה;

(ד)  אופן מתן השירותים – פרונטלית (פיזית) או מרחוק;

(7)  תהליך סיום התערבות של צוות המשבר, ושמירה על רצף טיפולי; יובהר כי במקרה הצורך ייתכן שהמטופל יזדקק לטיפול המשכי במסגרת של אשפוז בית או של טיפול קהילתי אסרטיבי;

(8)  הממשק למול הפסיכיאטר המחוזי;

(9)  התייחסות לאירועים חריגים במהלך ליווי המטופל.

 

נספח ב'

(סעיף 10)

כללים לבניית תוכנית להפעלת צוות לטיפול קהילתי אסרטיבי

(א) הצוותים לטיפול קהילתי אסרטיבי יהיו צוותים קבועים בעבור כל מטופל; במצב בו מי מאנשי הצוות עזב את הצוות, יחליפו בצוות בעל מקצוע דומה.

(ב) כל צוות יכיל בעלי מקצוע שיכולים לספק מענה פסיכיאטרי, סיעודי, פסיכותרפי וסוציאלי לפחות; ניתן לכלול בהתאם לצורך אנשי צוות נוספים, כדי לתת מענה גם בתחומים של ריפוי בעיסוק, שיקום, תזונה, קלינאות תקשורת, טיפול בהבעה ויצירה ומקצועות בריאות נוספים.

(ג) זמינות צוות הטיפול הקהילתי האסרטיבי למטופלים שבאחריותו תהיה בשעות העבודה.

(ד) מענה של הקופה לקבלת או דחיית ההפניה לטיפול של צוות קהילתי אסרטיבי, יינתן תוך 3 ימי עבודה לכל היותר.

(ה) בתוכנית תהיה התייחסות לסוגיות שלהלן:

(1)  אמות המידה להכללת (Inclusion Criteria) מטופלים בטיפול קהילתי אסרטיבי (קהל היעד) וקריטריון הוצאה (Exclusion Criteria);

(2)  אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין חברי הצוות,  תוך מימוש מרב יכולתם המקצועית של כל אחד מחבריו;

(3)  אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם, תוך מינוי דמות מקצועית, שתשמש כמנהל המקרה (Case Manager);

(4)  אופן ותדירות הזמינות של הצוות המטפל למטופל בשעות העבודה; הפעלת קו טלפוני וכדומה.

(5)  תהליך ההפניה לטיפול קהילתי אסרטיבי, כאשר הגורמים המפנים יכולים להיות גורמי בריאות, רווחה וחינוך;

(6)  תהליך הקבלה לטיפול קהילתי אסרטיבי;

(7)  העקרונות לבניית תכנית טיפול אישית למטופל בטיפול קהילתי אסרטיבי, בהתייחס לכל אלה:

(א) מטרות הטיפול;

(ב)  משכו ועצימותו של הטיפול המתוכנן למטופל;

(ג) השירותים שיינתנו למטופל מתוך סל שירותי בריאות הנפש;

(ד)  אופן שיתוף המטופל והמערך התומך שלו (משפחה; אחר משמעותי; מסגרות שיקום; וכדומה) בקביעת תוכנית הטיפול ומימושה;

(ה) אופן מתן השירותים – פרונטלית (פיזית) או מרחוק;

(8)  אופן שיקוף מדדי הצלחת תוכנית הטיפול האישית למטופל ולשאר חברי הצוות המטפל, בהתאם למדדים שיקבעו בתוכנית האישית;

(9)  ביצוע סיכום תקופתי מתועד, רב מקצועי, של עמידה ביעדי התוכנית האישית, בעת השלמת התוכנית או בתדירות חודשית לפחות;

(10)  תהליך סיום התערבות של טיפול קהילתי אסרטיבי ושמירה על רצף טיפולי;

(11)  התייחסות לאירועים חריגים במהלך ליווי המטופל בטיפול קהילתי אסרטיבי.

 

נספח ג'

(תחום תמיכה י')

פורמט הגשת תכנית פיתוח והטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש

יובהר כי עבור כל תכנית יש למלא את פורמט ההגשה בנפרד.

פרטי התקשרות של מוביל התכנית מטעם הקופה:

 

מאשרי התכנית מטעם הקופה:

 

פרטים על התכנית:

 

עבור כל תכנית המוגשת לפי סעיף (ב) (1,2,3,5,6) באחד או יותר מנושאים אלו:

§ תשתיות וטכנולוגיות המאפשרות טריאז', תשאול והערכה לניתוב מיטבי של מטופלים לערוצי הטיפול השונים.

§ תיעוד מועד ההפניה לטיפול פסיכותרפי בתיק המטופל. נתונים אלו ישמשו בהמשך לפיתוח כלי למדידת זמני המתנה.

§ טכנולוגיות לניטור ומעקב אחר הטיפול בשירותי בריאות הנפש – שיאפשרו שימוש בשאלוני ניטור הטיפול.

§ טכנולוגיות התומכות את הטיפול בתחום בריאות הנפש.

§ פיתוח ממשקי העברת מידע לצורך קידום רצף טיפולי והטמעת חדשנות בצורה סטנדרטית בתחום בריאות הנפש.

יש להשיב על כל השאלות והדרישות להלן:

(א) עיקרי התכנית

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

§ מהו נושא התכנית מתוך הנושאים בסעיף (ב) (1,2,3,5,6)?

§ יש לתאר בצורה מפורטת את הפתרון הטכנולוגי שיכלול התייחסות לתהליכים העסקיים המנוהלים בפתרון המפותח, הגורמים הארגוניים המעורבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש.

§ תיאור הערך הקליני והכלכלי של הפתרון.

(ב) היקף האוכלוסייה המושפעת

§ מיהו קהל המשתמשים אשר יושפע מהטמעת הפתרון?

§ מהו האופן בו הפתרון מותאם לקהל המשתמשים וכיצד הוא מיועד להיות מופעל?

(ג)  התאמת הפתרון לארגון

§ היכן בתהליך הטיפול מיועד הפתרון להשתלב? יש לפרט:

o  מהם המאפיינים של תהליך הטיפול כפי שקיים כיום ושל מסע המטופל בעת קבלת טיפול?

o  כיצד תשתלב הטכנולוגיה בתהליכי העבודה הקיימים?

o  האם נדרשות התאמות בפרוטוקולים ושגרות עבודה לטובת הפעלת הפרויקט?

o  האם הפתרון דורש חיבור לממשקים טכנולוגיים אחרים בארגון? במידה וכן כיצד נערך לכך הארגון?

o  מהי ההכשרה הנדרשת לטובת שימוש בפתרון בקרב המטפלים והצוותים בכלל וכיצד הארגון מתכנן להטמיע את הפתרון?

(ד) תכנית עבודה ומדדים

יש להציג תכנית עבודה מפורטת הכוללת את המשימות, העלויות ולוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפרויקט, במתווה הבא:

 

 

 

 

פירוט עלויות התכנית:

 

(ה) מדידה

§ יש לתאר את יעדי ההצלחה של הארגון בתכנית

§ יש להגדיר מדדים לבחינת הפתרון בארגון (קליניים/שירותיים/תפעוליים וכו') – יש לציין לפחות מדד תוצאה אחד למדידת המועילות של הפתרון (Outcome), מדד אחד להצלחת ההטמעה (שימושיות) ולפחות מדד כלכלי אחד (למילוי בטבלה):

 

 

 

§ עבור תכנית המוגשת לפי סעיף (ב) (6) –

פיתוח ממשקי העברת מידע  לצורך קידום רצף טיפולי והטמעת חדשנות בצורה סטנדרטית בתחום  בריאות הנפש.

  (ו)  שאלות נוספות: יש להשיב בנוסף על כל השאלות להלן:

1.  ניתוח פערי מידע: ניתוח פערי המידע מרכזיים הקיימים בתחום בריאות הנפש אשר פוגעים ברצף הטיפולי, ומגדילים את הנטל הבירוקרטי על הצוות המטפל ועל המטופלים. על הדו"ח להתייחס גם לחוסרים במידע, וגם לאופן הנגשתו (מסמכי PDF, לעומת מידע מובנה כאשר יש בכך כדי לתרום לשיפור השירות הרפואי).

הניתוח צריך להתייחס הן ביחס לצוות הטיפולי המועסק על ידי הקופה, והן ביחס ליכולת של ספקים מרכזיים של הקופה להעניק שירות למבוטחי הקופה בתחום בריאות הנפש. יש לפרט על אלו פערי מידע מתוך אלו שמופו צפויה תכנית העבודה לתת מענה.

כמו כן, יובהר כי במסגרת תכנית העבודה ניתן להציע תכנית עבודה אשר כוללת גם ביצוע על ידי ספק של הקופה לצורך קידום רצף טיפולי.   

2.  סטנדרט FHIR: יש לפרט ביחס לתכנית העבודה בתחום המידע היכן מתוכנן להעשות שימוש בסטנדרט FHIR וכיצד.

 

עבור תכנית המוגשת לפי סעיף (ב) (4) בנושא:

כלים לאבחון וטיפול באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות לרבות המרכיבים הפרויקטליים הכוללים הערכה, הטמעה, ובחינת יעילות ומועילות של הטכנולוגיות.

ביחס לתכנית לפיתוח והטמעה עבור אותן טכנולוגיות, יש להשיב על כל השאלות להלן:

§ יש לתאר בצורה מפורטת את התהליך הארגוני המתוכנן מקצה לקצה להטמעת הטכנולוגיות בארגון – לרבות התייחסות להיערכות המערך הארגוני, הטכנולוגי וכן היבטים של הערכה והטמעה.

§ יש לתאר מיהו הצוות שיעסוק בפיתוח והטמעת התהליך הארגוני.

§ יש להציג תכנית עבודה מפורטת הכוללת את המשימות, העלויות ולוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפרויקט:

 

§ פירוט עלויות התכנית:

 

לטובת קבלת תגמול עבור הטיפולים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות בהתאם לסעיף (ד)(2), יש להתייחס לכלל הסעיפים הבאים:

כללי:

1.  על הבקשה לכלול את כלל המידע המפורט בנספח זה, תוך הקפדה על מילוי ברור ומפורט.

2.  כל החומרים יוגשו בשפה העברית בלבד, למעט מקורות תומכים ומאמרים אשר ניתן להגישם באנגלית.

3.  ככל ובמסגרת הבקשה יש הפניה למחקרים יש לצרף את 5 המחקרים העיקריים ולא יותר מכך.

4.  יש להקפיד להגיש את הבקשה ביחס להתוויית הטיפול המוצעת ולהציג בהתאם לה את כלל המידע המבוקש להלן ובהתאם לסדר הנדרש. ניתן לצרף גם צילומי מסכים. במידה ויחסר מידע בבקשה או שאיננו מפורט דיו, רשאי המשרד לבקש את השלמתו או לחלופין להתייחס למידע ככזה שאיננו קיים.

5.  כל התווית טיפול מוצעת יש להגיש בצורה נפרדת. התווית טיפול יכולה להיות בגין אבחנה או חשד אבחנה למצב רפואי אחד. למשל – עבור כלי המטפל גם בחרדה וגם בדיכאון יש להגיש הגשה נפרדת לכל התוויה.

פירוט המידע הנדרש להגשה:

1.  מידע כללי:

®  שם  הטכנולוגיה.

®  פרטי החברה ואנשי הקשר בחברה – כתובות דוא"ל ומספרי טלפון.

®  תחומי הפעילות של החברה והיקפי המשתמשים במוצריה.

®  מה ההתוויה בגינה מוצע לעשות שימוש בטכנולוגיה.

®  מהי התווית הנגד לשימוש בטכנולוגיה.

®  האם הטכנולוגיה צפויה להינתן לשימוש עצמי של המטופל, לשימוש המטפל ככלי טיפולי או לשימוש המטופל בהתאם להוראות המטפל.

®  מיקום הטכנולוגיה ברצף הטיפול – מי מפנה לשימוש בטכנולוגיות, כיצד צפויה להשתלב או לשנות את תהליך הטיפול הקיים.

®  האם ההתוויה הטיפולית כוללת שילוב של טכנולוגיות רפואיות, תכשירים או תרופות נוספות.

®  הוראת הטיפול המומלץ –

¶ מהי ההתערבות הטיפולית.

¶ מהו משך ותדירות הטיפול המומלץ.

¶ מהי תקופת הטיפול הכוללת הצפויה להינתן למטופל אחד.

2.  המצב הרפואי

®  מה הימצאות (Prevalence) והערכת היארעות (Incidence) המצב הרפואי בישראל  ובקופה.

®  מהו הטיפול הניתן היום בקופה למצב רפואי זה.

®  מהו זמן ההמתנה לטיפול הקיים כיום בקופה.

3.  פרטים על הטכנולוגיה

®  יש לתאר באופן מפורט את הטכנולוגיה ומנגנון פעולתה לרבות פירוט פונקציונלי של הטכנולוגיה, הפיצ'רים והתכנים שלה, שלבי הטיפול באמצעות הטכנולוגיה.

®  מהי בשלות המוצר – בשלבי פיתוח / עבר פיילוט / מוטמע.

®  בהנחה והמוצר מוטמע, מהו סוג ומספר המשתמשים הקיים.

®  מהי הפלטפורמה הטכנולוגית עליה נעשה השימוש במוצר (אפליקציה / WEB)? מהן דרישות החומרה.

®  מהם הנתונים והמידע הנאספים באמצעות הכלי הטכנולוגי.

®  האם המוצר Standalone או שנדרשת אינטגרציה לכלים/ מערכות מידע.

®  מהן שפות השימוש בטכנולוגיה.

®  האם ישנן התאמות מגדריות ותרבותיות.

®  האם ישנה תמיכה באנשים עם מוגבלויות.

®  ככל ובטכנולוגיה מרכיבי אלגוריתמיקה מבוססי AI:

¶ על אילו מאגרי מידע אומן האלגוריתם?

¶ כיצד משתלב בטכנולוגיה? על אילו מרכיבים פונקציונליים משפיע?

¶ מהם הסיכונים בשימוש באלגוריתם?

¶ מהם מנגנוני הבקרה הנדרשים להבטחת בטיחות הטכנולוגיה בשלבי ההטמעה של הטכנולוגיה בארגון?

4.  מועילות ויעילות הטכנולוגיה

®  מהו הרציונל הקליני לשימוש בטכנולוגיה ביחס למצב הרפואי בגינו מומלצת להינתן. כיצד עשויה הטכנולוגיה לשפר את איכות הטיפול.

®  מהן ההוכחות או ההנחות של המועילות הרפואית. יש לחבר בין הביסוס הקליני לפונקציות השונות של הטכנולוגיה. יש לצרף עד 5 מחקרים תומכים וביחס לכל אחד מהם לציין בטבלה:

¶ שם המחקר

¶ מטרת המחקר

¶ סוג המחקר (RCT, מטה אנליזה וכדומה)

¶ מאפייני המשתתפים במחקר – היקף המטופלים, מצב המחלה וחומרתה, נתונים דמוגרפיים

¶ תכנית המחקר – משך המחקר, קריטריונים להכללה ואי הכללת חולים, תוצאים שנבדקו

¶ המקום והזמן בו נערך המחקר

¶ זרועות המחקר – לכל זרוע יש לציין את משטר הטיפול

¶ תוצאות המחקר

®  כיצד עשויה הטכנולוגיה לשפר את זמינות הטיפול.

®  מהי תכנית המחקר הצפויה בתקופת הביניים בת ה- 12 חודשים במסגרתה קופת החולים תידרש לבחון את המועילות של הטכנולוגיה בשימוש בקופה.

5.  בטיחות וניהול סיכונים

®  האם קיים אישור רגולטורי (FDA, CE, אמ"ר)? מהם פרטי האישור? ככל וקיים יש לצרף.

®  האם בוצעו במוצר שינויים לאחר קבלת האישור? מהם, ועד כמה הם משפיעים על האישור שניתן?

®  האם עשויות להיות תופעות לוואי בעקבות השימוש בטכנולוגיה? מהי שכיחותן?

®  האם קיימות/מתוכננות הדרכות והוראות ברורות למטפלים ולמשתמשים ביחס לתרחישי השימוש ואופן השימוש בטכנולוגיה? נא לצרף.

®  מהם תרחישי החירום וניהול סיכונים בשימוש בטכנולוגיה; האם יש קישור למטפלים לטובת התמודדות עם מצב החירום.

6.  עלויות שימוש: (חלק זה לא יפורסם בכל מקרה)

®  מהו מחיר השימוש בטכנולוגיה פר מטופל לתכנית הטיפול המוצעת במסגרת בקשה זו.

®  מה מספר תכניות הטיפול שעשויה הקופה לתת ב- 12 החודשים הראשונים של הטיפול.

®  מה הרציונל הכלכלי לשימוש בטכנולוגיה. יש להתייחס בהשוואה לעלות הטיפול בקופה טרום הכנסת הטכנולוגיה.

 

 

נספח ד'

(סעיפים 2, 8 ו-14)

 סל שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים, לפי הקידוד במערכת BI

 

 

נספח ה'

הצהרת הקופה לעניין מתן תמורה עבור מגעים הנתמכים לפי תחום תמיכה א'

הריני להצהיר כי כלל המגעים עליהם דיווחה הקופה לצורך קבלת תמיכה עבורם לפי תחום תמיכה א' למבחנים אלה, שניתנו שלא על ידי הקופה עצמה, אלא על ידי ספק מטעמה – הם מגעים ששולמה עבורם תמורה.

בכלל זה, המגעים עליהם ביקשה הקופה להיתמך לא ניתנו לקופה ללא תמורה מכוח הסכם או חיקוק כלשהו, ובכלל זה – הסכמי הפשרה בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, תקרה אמבולטורית, חקיקת הקאפ או כל הסכם או חיקוק אחר.  

 

נספח ו'

מודל טריאז'

על הקופה להגיש כחלק מתוכנית העבודה הסבר על מודל הטריאז' הקופתי לניתוב מטופלים בין השירותים השונים במערך בריאות הנפש.

ההסבר על המודל יתייחס לפחות לנקודות הבאות:

(א) הגורמים המבצעים טריאז' (גורמי בריאות נפש; גורמי רפואה ראשונית; אחר).

(ב) כיצד מתבצע הטריאז' (פרונטלית; טלפונית; אחר).

(ג)  באיזה אופן נעשה שימוש בכלי מדידה (שאלונים) במהלך הטריאז'.

(ד) מהם הפרמטרים עליהם מבוסס הטריאז' (אבחנות; עוצמת המצוקה הנפשית; כוחות המטופל; סביבה תומכת של המטופל; אחר).

(ה) מהם מסלולי הפניה לשירות בריאות הנפש בקופה וכיצד הקופה רואה יישום של טריאז' בהתייחס אליהם כ"שערי כניסה".

  (ו)  לאילו שירותים יפנה הטריאז'.

(ז)  לאן יחזור מטופל שהופנה לשירות שלא נתן לו מענה מלא.