טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון מס' __), התשפ"ד-2024

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות), קובעות כי תוקפו של רישיון טכנאי לבדק כלי טיס (להלן - טכבכ"ט) יהיה שנתיים, זאת בין היתר מטרה להבטיח כי אין הוא עושה שימוש בזכויות לפי רישיונו אלא אם כן צבר בשנתיים שקדמו לכך את הניסיון שמגדירות התקנות העיקריות.

מבוקש לשנות את ההסדר לעניין זה, ולעבור ממשטר של קציבת תוקף רישיון ורישוי "מחדש" כל שנתיים למשטר בו תוקפו של הרישיון אינו קצוב בזמן, אלא שחובה על מי שמבקש לעשות שימוש בזכויות לפי רישיונו להוכיח כי צבר את הניסיון הנדרש, זאת בין היתר באמצעות קיום רישום מפורט של הניסיון שצבר.

כמו-כן מבוקש לערוך בתקנות העיקריות עוד שורה של שינויים נדרשים, ובין היתר ביטול ההתייחסות ל"מכון הסמכה" ו- "מנהל מכון הסמכה" שאין להם עוד משמעות לעניין התקנות העיקריות ועוד שינויי נוסח שונים, בין היתר לעניין זכויות בעלי רישיונות טכבכ"ט.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית:

טיוטת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון מס'...), התשפ"ד-2024

 

 

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2024)

(חמ 669 - 3 - ת1)

______________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

 

דברי הסבר

רקע

הצורך להתאים את תקנות הטיס הישראליות לתקינה הבין-לאומית:

הבסיס המקצועי להסדרים הנוגעים לאסדרה הבטיחותית של ענף התעופה האזרחית הבין-לאומית מעוגן בתקינה בין-לאומית אחידה (אמות מידה מחייבות, נוהגים מומלצים, נהלים והליכים), אשר הגוף האחראי על קביעתה הוא הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית (להלן - ICAO), אשר הוקם לפי אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית שנחתמה בשיקגו ביום 7 בדצמבר 1944 (להלן - אמנת שיקגו) ושישראל צד לה.

מטרת אמנת שיקגו הינה, בין השאר, לחתור לאחידות מרבית בתקינה שלפיה פועלת התעופה האזרחית הבין-לאומית וזאת במטרה להגביר את בטיחות הטיסה מצד אחד, ולייעל את התעופה האזרחית הבין-לאומית באמצעות יצירת "שפה אחידה" לכלל הענף, מצד שני.

בסעיף 37 לאמנת שיקגו (Adoption of international standards and procedures) התחייבו המדינות המתקשרות לשתף ביניהן פעולה לשם הבטחת אחידות בתקנות, בנהלים ובארגון, בנוגע לתעופה אזרחית. לשם כך הן הסמיכו אתICAO  לאמץ אמות מידה מחייבות, וכן נוהגים ונוהלים מומלצים (standards and recommended practices and procedures) בשורה של נושאים שהם בליבת התעופה האזרחית, לרבות הסדרת תובלה אווירית מסחרית.

לפי סעיף 54(l) לאמנה נקבע כי אמות המידה המחייבות וההמלצות כאמור יקובצו בנספחים לאמנה. עד היום נקבעו לאמנה 19 נספחים הכוללים כ- 13,000 אמות מידה מחייבות והמלצות. 

נספח 1 לאמנה מפרט את אמות המידה המחייבות לרישוי אישי של עובדי טיס. הנספח כולל פרקים כלליים (הגדרות ואמות מידה כלליות), וכן פרק נפרד לכל קבוצה של עובדי טיס והגדריהם. באופן פרטני, פרק 4 דן באמות המידה המחייבות הנוגעות לרישוי עובדי טיס שאינם טייסים, ובכלל אלה: טכנאי לבדק כלי טיס (להלן - טכבכ"ט) ומתן הגדרים לעובדי טיס אלה.

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 - מצב הדברים הקיים

עיקר אמות המידה המחייבות המפורסמות בנספח 1 לאמנה מיושמות לפי חוק הטיס, התשע"א-2011, במסגרת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות).

בדומה לנספח 1 לאמנה, גם התקנות העיקריות כוללות חלק כללי (חלק א' - הוראות כלליות), וכן חלקים נפרדים הכוללים הוראות ודרישות למתן רישיונות והגדרים פרטניים לכל קבוצה של עובדי טיס. באופן פרטני, חלק ה' דן בהוראות ודרישות לרישיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אוויר; בתוכו, הפרק הראשון (תקנות 219 עד 255 לתקנות העיקריות), מפרט את הדרישות הנוגעות לקבלת רישיון טכבכ"ט.

לפי המוגדר בתקנות העיקריות כיום, קיימים בדין הישראלי שני סוגים של רישיונות טכבכ"ט:

1. רישיון סוג 1 - לפי תקנה 241 לתקנות העיקריות: "טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 זכאי לאשר כשירות של כלי טיס, מנועם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו לאחר שבוצעו בהם עבודות שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה ותהליכים מיוחדים בהתאם לסימוכי השיפוץ או סימוכי התהליכים המיוחדים הישימים, ובתנאי שמחזיק הרשיון פועל במסגרת מכון בדק";

2.  רישיון סוג 2 - לפי תקנה 236 לתקנות העיקריות: "טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 זכאי -

(1) לאשר, במסגרת מכון בדק, כלי טיס, מנועיהם או ציודם הרשומים בהגדר שברשיונו ככשירים לטיסה לאחר שבוצעו בהם עבודות אחזקה, תיקונים או שינויים בהתאם לסימוכי האחזקה הישימים;

(2) להוציא תעודת בדק ושחרור.".

לשני סוגי הרישיונות הללו מוגדרים, בתקנה 221 לתקנות העיקריות, שטחי ההתמחות המקצועית של מחזיק רישיון טכבכ"ט, ובכלל זה: "(1) מבנה כלי טיס ומערכותיו; (2) מנוע כלי טיס ומערכותיו; (3) אבזרי כלי טיס או מנוע; (4) חשמל ומכשירים; (5) רדיו-אלקטרוניקה; (6) אויוניקה; (7) בדיקות ותהליכים מיוחדים."

התקנות מפרטות גם את הדרישות המקדימות לקבלת רישיון טכבכ"ט ואת תהליך קבלת הרישיון, וזאת לגבי שני סוגי הרישיונות (ראו בתקנות 222 עד 228, ו- 232 עד 234 לתקנות העיקריות, בהתאמה).

כמו-כן, קבוע שם, בתקנה 230 לתקנות העיקריות, כי תקופת תוקפו של רישיון טכבכ"ט לא תעלה על 24 חודשים.

כך, לאחר שקיבל את רישיונו, בעל רישיון טכבכ"ט נדרש לחדש את רישיונו אחת לשנתיים לפי תקנה 231 לתקנות העיקריות, המורה כי: "(א) טכנאי לבדק כלי טיס המבקש חידוש רישיון שניתן לפי תקנות אלה, יוכיח כי תוך השנתיים שקדמו להגשת בקשת חידוש הרישיון, רכש ניסיון מקצועי בתחום ההגדר שברישיון במשך ששה חודשים לפחות, ובלבד שלמנהל או למנהל מכון ההסמכה יש השגחה ישירה או עקיפה על ביצוע העבודות הכלולות בניסיון המקצועי או שהעבודות בוצעו במסגרת צבא הגנה לישראל. (ב) רישיון של טכנאי לבדק כלי טיס לא יחודש אם לא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנתיים, אלא אם עמד המבקש בבחינות כפי שנדרש מאת המנהל או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישור של המנהל."

יצוין כי הוכחת ניסיון מקצועי עדכני (המוגדר בתקנה 219 לתקנות העיקריות בתור: "ניסיון מקצועי בביצוע עבודות אחזקה, תיקון, שינוי או שיפוץ בשטח התמחותו המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס, המבוצעות על כלי טיס, מנוע או ציוד, או ביצוע תפקידי פיקוח או השגחה ישירה על ביצוע עבודות אלה, או הדרכה בביצוע עבודות אלה"), כתנאי לשימוש בזכויות, נדרשת לפי אמות המידה הבין-לאומיות המפורטות בנספח 1, זאת מתוך הבנה שביצוע פעולות בדק בכלי טיס מחייב שמירה על כשירותו המקצועית/טכנית של מבצע פעולות הבדק, באמצעות שימוש חוזר במיומנויות הכרוכות בכך וכן שמירה על ידע מקצועי עדכני בשטח ההתמחות וסוגי כלי הטיס הספציפיים שהטכבכ"ט מוכשר לבצע בהם פעולות בדק. כך, למשל, המידע התחזוקתי הישים לגבי כל סוג וסוג של כלי טיס או ציוד תעופתי מתעדכן באופן תדיר - אם באמצעות עדכון ספרות היצרן בשל הנסיון העולמי הנצבר בהפעלת כלי הטיס, ואם באמצעות הוראות כושר אווירי המוצעות על-ידי מדינת התכן או מדינת המפעיל - וממילא ביצוע פעולות בדק בכלי טיס או ציוד תעופתי באופן מתמשך ותדיר מאפשר גם היכרות של המידע התחזוקתי העדכני. 

הצורך בשינוי - חידוש הרישיון

כפי שצוין לעיל, תוקפו של רישיון טכבכ"ט קצוב לתקופה של עד 24 חודשים.

רישיון טכבכ"ט שתוקפו קצוב מחייב את בעל הרישיון לקיים תהליך חידוש מול רת"א אחת לשנתיים. תהליך זה מחייב את בעל הרישיון (ואף את מכון הבדק בו הוא מועסק) לקיים מעקב אחר תקופת תוקף הרישיון, ולהתניע תהליך חידוש במועדו. תהליך זה כולל:

א. פנייה למחלקת רישוי לקבלת שובר תשלום אגרה;

ב. תשלום אגרה בסך 230 ₪ בדואר או באתר התשלומים הממשלתי;

  ג.  מילוי טופס בקשה לחידוש רישיון, שבו נדרש מבקש הבקשה לספק את הבאים:

(1)  פרטים אישיים;

(2)  הצהרה על תקופת הניסיון המקצועי שצבר עבור כל הגדר הקבוע ברישיונו בתקופה של לפחות חצי שנת ניסיון בשנתיים האחרונות. הצהרה זו מגובה בחתימת מנהל האיכות של מכון הבדק בו צבר את הניסיון.

ד. הגשת טופס הבקשה, אשר יכולה להתבצע בהגשה פיזית במשרדי רת"א או באמצעים מתאימים אחרים (דוא"ל וכו').

אלא שמסקירת דרישות נספח 1 לאמנת שיקגו עולה כי אין חובה לקצוב לכתחילה את תוקפו של רישיון טכבכ"ט. כך, סעיף 4.2.2.2(c) לנספח 1 לאמנה קובע חובת צבירת ניסיון של חצי שנה בביקורת או באחזקת כלי טיס או חלקיו מתוך השנתיים האחרונות כתנאי לשימוש בזכויות הרישיון, אך אינו קובע חובת חידוש. וכך הנוסח שם:

4.2.2.2 The privileges of the holder of an aircraft maintenance licence specified in 4.2.2.1 shall be exercised only:

...

c) on condition that, within the preceding 24 months, the licence holder has either had experience in the inspection, servicing or maintenance of an aircraft or components in accordance with the privileges granted by the licence held for not less than six months, or has met the provision for the issue of a licence with the appropriate privileges, to the satisfaction of the Licensing Authority.

ניתן לראות כי אמות המידה המחייבות קובעות כי מחזיק רישיון טכבכ"ט לא יעשה שימוש בזכויות שברישיונו אלא אם כן צבר ניסיון מקצועי רלוונטי של חצי שנה ב- 24 החודשים שקדמו לזמן בו הוא מעוניין לעשות שימוש בזכויות שמקנה לו הרישיון. עם זאת, אין הן קובעות במפורש כי רישיון כזה צריך להיות מוגבל בתוקפו דווקא, כקבוע בתקנות העיקריות.

כך, קציבת תוקף רישיון טכבכ"ט לשנתיים, ודרישה להוכחת ניסיון מקצועי לצורך חידושו (כנהוג בתקנות העיקריות), הינה חלופה אחת להבטחה כי טכבכ"ט לא יעשה שימוש בזכויות הרישיון אלא אם עמד בדרישות הניסיון (שהיא מהות הדרישה בנספח 1), אך איננה החלופה היחידה להגשמת תכלית זו. 

מעבר לאמור לעיל, מסקירה של האסדרה הנוהגת במערכות אסדרה זרות מובילות (לעניין זה ראו סקירת האסדרה הזרה במסמך התייעצות מקדמית עם הציבור בנושא (תיעוד ניסיון לצורך עמידה בתקנות רישיונות טכבכ"ט, וביטול תוקף רישיונות טכבכ"ט סימוכין 4000-3013-2021-0003371, מיום 13 לאפריל 2021) נראה כי קציבת התוקף של רישיון טכבכ"ט לשנתיים, על מנת לעמוד באמות המידה שלפי נספח 1, אף איננה אופיינית.

לביטול קציבת תוקף הרישיון יתרונות לציבור בעלי העניין, ובכלל זה:

א. הקלה ביורוקרטית, בשל הסרת הצורך בחידוש הרישיון מדי שנתיים;

ב. הקלה אסדרתית לבעלי רישיון טכבכ"ט אשר פנו לתפקידים אחרים (כגון: תפקידי הדרכה או ניהול) - תפקידים אשר עבורם רישיון טכבכ"ט הוא תנאי סף למינוי אולם שאין הם מצריכים לעשות שימוש בזכויות שבו. כך, ביטול קציבת תוקף הרישיון בעצם משאירה את הרישיון בידי בעל תפקיד כזה, גם אם פנה לעיסוק אחר שאינו כרוך בביצוע פעולות בדק בכלי טיס או בציוד תעופתי (וממילא אינו מאפשר את צבירת הניסיון המקצועי הנדרש לשמירה על הזכויות). במצב דברים כאמור, כל עוד הרישיון לא הותלה או בוטל - הרי שהוא נשאר בתוקף, אולם לא ניתן לעשות שימוש בזכויות שברישיון. ככל שבעל הרישיון יחפוץ לחדש את זכויותיו לפי הרישיון כאמור, כל מה שיהיה עליו לעשות כדי לקבל את זכויות השימוש בו שוב, היא לחזור לחצי שנת "רענון" בעבודה תחת השגחתו של אדם בעל רישיון וזכויות לשימוש בו, ולא יהיה עליו לפנות שוב לרת"א בעניין - על כל הכרוך בכך.

  ג.  הכרה בהשקעה הרבה שהשקיע אדם בהוצאת הרישיון, כגון: לימוד חומר תיאורטי, עבודה תחת השגחה של בעל רישיון, מעבר בחינות ועוד. כך, אין זה הכרחי לבטל רישיון רק כי אדם לא השתמש בו לזמן מסוים, בוודאי במקום בו ניתן, חלף זאת, להגביל את יכולתו לעשות שימוש בזכויות שברישיון כל עוד חסרה לו המיומנות הנדרשת לכך. הדבר גם לא נהוג ברישיונות אחרים הניתנים ע"י רת"א כדוגמת רישיון טייס.

לפיכך, מבקשת רת"א לקדם את התיקון לתקנות העיקריות שבנדון, כך שתוקפו של רישיון טכבכ"ט לא יהיה עוד, ככלל, קצוב לתקופה של עד 24 חודשים. כמו-כן, על מנת לקיים את הוראות סעיף 4.2.2.2, מבוקש לקבוע הסדר לפיו, כתנאי לשימוש בזכויות לפי הרישיון, יידרש בעל הרישיון להוכיח ניסיון מצטבר של חצי שנה בשנתיים שקדמו לשימוש בזכויות, בביצוע פעולות בדק בכלי טיס וציוד תעופתי. לעניין זה נטל ההוכחה הוא על מבקש הרישיון או על בעל הרישיון - אשר יידרש לתעד את ניסיונו המצטבר, או לוודא כי ניסיון כאמור מתועד במסגרת מכון הבדק בו הוא מועסק - כך שעאשר יידרש יוכל להוכיח קיום ניסיון מקצועי הנדרש לעשות שימוש בזכויות לפי רישיונו בצורה חוקית.

בצד זאת מבוקש לערוך שורה של תיקונים בתקנות הקיימות על-מנת להשלים פערים בנוסחן, ליצור אחידות ביניהן ולהבהיר הסדרים שונים שקיימת לגביהם היום אי-בהירות.

הסמכות לקבוע את התקנות

הפרק הראשון (שעניינו: "רישיון טכנאי לבדק כלי טיס", ולו שלושה סימנים: "כללי" (תקנות 219 עד 231 לתקנות העיקריות), "רישיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2" (תקנות 232 עד 236 לתקנות העיקריות) ו- "רישיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1" (תקנות 237 עד 241 לתקנות העיקריות)) לחלק ה' לתקנות העיקריות (שעניינו: "רישיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר") נקבע בתקנות העיקריות עת פורסמו בראשונה, בשנת התשמ"א (1981) (ראו, ק"ת התשמ"א, בעמ' 510).

ההוראות האמורות נקבעו לפי חוק הטיס, 1927, שהוחלף בחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק). בסעיף 197(א) לאחרון, שעניינו: "שמירת תוקף", נקבע כי: "תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927 (בסעיף קטן זה - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, לרבות לעניין פרקים ט' ו-י', והכל זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה".

בהתאמה, ובשים לב למצב החוק ששרר עת נקבעו התקנות העיקריות בראשונה, הרי שאילו היו התקנות האמורות נקבעות היום לפי החוק, הרי שהן היו מותקנות לפי סעיפים 2 ["עובד טיס - חובת רישוי]", 3(ב) [(תנאים למתן) "רישיון עובד טיס"], 9 ["חובות הגבלות ותנאים נוספים לשימוש ברישיון עובד טיס"], 46 ["חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל רישיון"], 47 ["תקנות לעניין רישיונות"] ו- 168 ["ביצוע ותקנות"] לחוק.

כך, סעיף 2 לחוק קובע כך:

" לא ימלא אדם תפקיד שקבע השר, באישור הוועדה, בקשר להפעלה של כלי טיס, לביצוע פעולות בדק בכלי טיס או למתן שירותי נת"א, לרבות מדריך לתפקיד כאמור, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן לפי הוראות סימן זה ובהתאם להגדר שברישיון, לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה"

סעיף 3(ב) לחוק קובע כך:

"השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון עובד טיס או הגדר, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה...

 (2) הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון או ההגדר והדרכים לבדיקתם, ובכלל זה בחינות שעל המבקש לעמוד בהן".

סעיף 9 לחוק קובע כי:

"בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 46(א)(3) ו-(4), רשאי השר לקבוע חובות שיחולו על עובד טיס וכן הגבלות ותנאים לשימוש ברישיון עובד טיס או בהגדר הקבוע ברישיון כאמור, נוסף על החובות, ההגבלות והתנאים המפורטים בסימן זה, שמטרתם להבטיח שמירה על הכשירות, המיומנות, הידע והניסיון המקצועי הנדרשים מעובד הטיס"

סעיף 46 לחוק קובע, בין היתר, כי:

"(א) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל רישיון, ובכלל זה -

...

(3) חובת תיעוד הפעולות שבעל הרישיון מבצע במסגרת רישיונו, ואופן שמירת התיעוד..."

סעיף 47(1) לחוק קובע, בין היתר, כי:

"השר רשאי לקבוע הוראות לעניין רישיונות, בין השאר בעניינים אלה:

(1) תנאים לקבלת רישיון המפורטים בפרק זה וכן תנאים נוספים לקבלת רישיון; תקנות לפי פסקה זו הקובעות תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש או ביטול, הגבלה או התליה קודמים של רישיון שניתן למבקש, טעונות אישור של הוועדה;

(2) ההליכים לקבלת רישיון או חידושו, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלה או לחידוש של רישיון, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור, והתנאים הנדרשים לשם חידושו;

(3) תקופת תוקפו של רישיון ומתן רישיון זמני;

(4) פרטים שייכללו ברישיון, ובכלל זה תנאים להפעלתו ולשימוש בו......".

סעיף 168 לחוק מסמיך את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, באופן כללי: "...להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו...".

 לפיכך, מבוקש לקבוע את התיקון שבנדון לפי הסעיפים האמורים לחוק.

התיקון שבנדון הוא פרי הצעת רת"א, אשר יזמה אותו, ניסחה אותו, קיימה לגביו את חובת עריכת דוח ה- RIA ואת השיח עם ציבור בעלי העניין. משכך מתקיים לגבי התיקון סעיף 168(ב) לחוק, לפיו: "לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה".

בשים לב למהות התיקון ולהסמכות בחוק, הרי שהתיקון טעון את אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

לתקנה 1 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 19"

תקנה 19 לתקנות העיקריות עניינה: "שימוש בזכויות רישיון", והיא קובעת, בין היתר, את התנאי לשימוש בזכויות שברישיון בידי עובד טיס, לפיו על עובד הטיס להחזיק בתעודה רפואית תקפה (שם, בתקנת משנה (ב)(1)).

בפועל, ישנם רישיונות עובד טיס שהשימוש בזכויות לפיהם אינו תלוי בקיומה של תעודה רפואית תקפה (למשל: טכנאי לבדק כלי טיס, תדריכן מודיעין טיס, קצין מבצעי אוויר או מקפל מצנחים). לפיכך, דרישת תקנה 19(ב)(1) לתקנות העיקריות לגבי רישיונות כאלה ריקה מתוכן ולמעשה אינה ישימה.

לפיכך, מבוקש לתקן את תקנה 19(ב)(1) לתקנות העיקריות, כך שייקבע בה במפורש כי הדרישה לקיומה של תעודה רפואית תקפה אינה ישימה לגבי עובד טיס שאינו נדרש כלל לתעודה רפואית לפי התקנות העיקריות (לתקנה 1 המוצעת).

לתקנה 2 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 219" ולתיקוני נוסח נילווים בתקנות מוצעות אחרות (תקנות 3, 4, 15 ו- 18 המוצעות)

תקנה 219 לתקנות העיקריות עניינה: "הגדרות", ובה מפורטות הגדרות שונות הישימות לפרק הראשון לחלק ה' של התקנות העיקריות.

בין היתר קיימת שם ההגדרה "כושר ביצוע", המגדירה את המשמעות של צירוף המילים הזה בהקשר של תנאי הכשירות לקבלת רישיון טכבכ"ט.

לפי ההגדרה "כושר ביצוע" הוא: "היכולת לבצע כהלכה פעולות טכניות בשטח התמחות מקצועית מוגדר", אלא שהמשמעות של צירוף המילים "פעולות טכניות" אינה ברורה - בוודאי לא בהקשר של הוראות לפי חוק הטיס שם יש הגדרות מפורטות ומשמעות ברורה לפעולות שמבצע טכבכ"ט - ופותחת פתח לפרשנויות שונות, שלא כולן עולות בקנה אחד עם תכלית ההגדרה וההוראות המהותיות אותן היא באה ליישם.

לפיכך, מבוקש להחליף את המילים "פעולות טכניות" במילים "פעולות בדק ותחזוקה קלה", שמוגדרות בצורה ברורה ומפורשת בחוק הטיס[3], וממילא תחולתן ברורה וכך גם הנדרש לפי ההגדרה (לתקנה 2(1)(א) המוצעת).

עוד מבוקש, בהגדרות שונות בתקנה 219 לתקנות העיקריות בהן מופיעות המילים "מנוע" או "מנועיהם" וכן בהוראות דומות נוספות בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, להוסיף אחרי המילים האמורות את המילים "מדחף" או "מדחפיהם", לפי העניין.

כך, מדחף נמנה על אחד ה"מוצרים" החשובים בתחום התעופה האזרחית (בצד "כלי הטיס" השלם ומנוע כלי הטיס), וממילא גם החשיבות שבביצוע פעולות בדק או תחזוקה קלה בו. עם זאת, בעת ניסוח הפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות בראשונה, משום מה מוזכרים כלי הטיס ומנועיהם, אולם המדחפים נעלמו מהנוסח.

לפיכך מבוקש לתקן את ההגדרות שבתקנה 219 לתקנות העיקריות כך שהמילים "מדחף" או "מדחפיהם" יתווספו במקומות המתאימים אחרי "מנוע", מנועם או "מנועיהם", לפי העניין, באופן שיבהיר כי ההסדרים הישימים לעניין זה יפים גם לגבי מדחף (לתקנות 2(1)(ב), 2(2)(א), 2(3)(א),2(4)(א), 2(5)(א) ו- 2(6)(א) המוצעות).

את אותו היגיון מבוקש ליישם גם במקומות אחרים בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, בהם נדרש להוסיף את המילה "מדחף" או "מדחפיהם", על-מנת להסביר ולהבהיר את תחולת ההוראה המהותית (לתקנות 3(2) ו- (3), 4, 15, 16, 19, 20 ו- 21 המוצעות).

עוד מבוקש, בהגדרה "ניסיון מקצועי", אחרי המילה "ציוד" להוסיף את המילה "תעופתי".

כך, עת נקבע לראשונה הפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, היה זה טרם קביעתו של החוק, ובין היתר נעשה אז שימוש "חופשי" במילה ציוד, כמונח כללי לתיאור "עצמים" תעופתיים שאינם כלי טיס, מנוע כלי טיס או מדחף, וזאת מבלי להגדיר למה בדיוק הכוונה.

עם חקיקת החוק, הוגדר בו במפורש צירוף המילים "ציוד תעופתי", המבהיר בפירוט למה הכוונה בעת השימוש בצירוף מילים זה, מה שמאפשר לדייק את ההוראות השייכות לעניין.[4]

לפיכך, בהגדרה "ניסיון מקצועי" מבוקש כי אחרי המילה "ציוד" תבוא המילה "תעופתי", כך שהמונח יהיה זה המוגדר בחוק: "ציוד תעופתי" (לתקנות 2(1)(ג), 2(2)(ב), 2(4)(ב), 2(5)(ב) ו- 2(6)(ב) המוצעות).  

את אותו היגיון מבוקש ליישם גם במקומות אחרים בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, בהם מופיעות המילים "ציוד" או "ציודם" באופן סתמי ובמנותק מההגדרה "ציוד תעופתי שבחוק", ולהבהיר בהם כי המילה "ציודם" הכוונה היא למנוע, מדחף או ציוד תעופתי, אף זאת על-מנת להסביר ולהבהיר את תחולת ההוראה המהותית (לתקנות 3(1), 15, 16, 19, 20 ו- 21 המוצעות).

עוד מבוקש, בהגדרה "ניסיון מקצועי" למחוק את הסיפה המתחילה במילים "או הדרכה בביצוע עבודות אלה".

לפי התקנות העיקריות, נדרשת צבירה ראשונית ומתמשכת של ניסיון מקצועי שייך לעניין, לשם קבלת רישיון טכבכ"ט, קבלת הגדר ברישיון טכבכ"ט או חידושם (ראו בתקנות 231(א), 233, 238, 235(א)(2) ו- (ב)(2) ו- 240(א)(2) ו- (ב)(2) לתקנות העיקריות).

כך, ההגדרה "ניסיון מקצועי" מבהירה למה כוונת התקנות המקום בו אדם נדרש להוכיח כי יש לו "ניסיון מקצועי", כך: "ניסיון מקצועי בביצוע עבודות אחזקה, תיקון, שינוי או שיפוץ בשטח התמחותו המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס, המבוצעות על כלי טיס, מנוע או ציוד, או ביצוע תפקידי פיקוח או השגחה ישירה על ביצוע עבודות אלה, או הדרכה בביצוע עבודות אלה".

נקודה אחרונה זו - ההכרה בהדרכה כ"נסיון מקצועי" - מעוררת שורה של קושיות:

ראשית, הדרכת חומר עיוני, ואף הדרכה מעשית, אינן דומות לביצוע עבודת אחזקה, ואינן מספקות את אותו ה"חיכוך" עם המיומנות המקצועית היום-יומית הנדרשת לאחזקת כלי טיס.

שנית, הדרכה גם אינה מקנה את האפשרות להתעדכן בחידושים טכנולוגיים ושיטות עבודה עדכניות, ולו משום שאחת נוצרת הדרכה מסוימת, לרוב היא מועברת שוב ושוב ללא עידכון מתמשך.

לבסוף, אם לא די באלה, הרי שהבעיה העיקרית היא שהכללת הדרכה כחלק מניסיון מקצועי אינה תואמת את אמות המידה הבין-לאומיות כפי שהן מפורטות בנספח 1 לאמנה, אשר בהן מודגש כי מבקש רישיון טכבכ"ט נדרש לניסיון ב"ביקורת" (inspection), ב"שירות" (servicing), או ב"בדק" (maintenance) - אך לא בהדרכה:

4.2.1.3 Experience

The applicant shall have had the following experience in the inspection, servicing and maintenance of aircraft or its components

 

נוסח דומה גם קבוע באמת המידה המפרטת את הניסיון הנצבר לשמירה על זכויות לשימוש ברישיון, אחת שניתן; לעניין זה ראו ציטוט של סעיף 4.2.2.2 לעיל בתיאור "הצורך בשינוי".

לפיכך, מבוקש, כאמור, למחוק את ההכרה בהדרכה של ביצוע עבודות אחזקה מהגדרת "ניסיון מקצועי".

המשמעות היא שניסיון בהדרכה לא ייחשב עוד כדרך לעמידה בדרישות להוצאת רישיון טכבכ"ט, הגדר ברישיון או לחידוש הרישיון. ממילא, בעל רישיון טכבכ"ט שפנה להדרכה, יידרש, אם ירצה לממש את הזכויות ברישיונו, לצבור מחדש את המיומנות המקצועית במשך חצי שנה תחת השגחת אדם אחר בעל רישיון.

בצד אלה יצוין כי גם עבודות פיקוח אינן מוזכרות במפורש באמות המידה הבין-לאומיות שהוזכרו לעיל, ולכן לכאורה לא נכון להשאיר את האפשרות לצבור ניסיון כמפקח על עבודות כחלק מהגדרת "ניסיון מקצועי". עם זאת, מסקירה בין-לאומית עולה כי הוראות הפ.א.ר האמריקאי מכירות בפיקוח על עבודות כניסיון נחשב לצורך שמירה על זכויות. כך ב- 14 CFR 65.83(a):

§ 65.83 Recent experience requirements.

A certificated mechanic may not exercise the privileges of his certificate and rating unless, within the preceding 24 months -

(a) The Administrator has found that he is able to do that work; or

(b) He has, for at least 6 months -

(1) Served as a mechanic under his certificate and rating;

(2) Technically supervised other mechanics;

(3) Supervised, in an executive capacity, the maintenance or alteration of aircraft; or

(4) Been engaged in any combination of paragraph (b) (1), (2), or (3) of this section.

 

דבר דומה נקבע גם בהוראות האירופיות, המכירות גם את האפשרות לניסיון בפיקוח על עבודות אחזקה- Supervising these activities:

AMC 66.A.20(b)(2) Privileges

The 6 months of maintenance experience in the preceding 2-year period should be understood as consisting of two elements, duration and nature of the experience.

…

Nature of the experience: Depending on the category of the aircraft maintenance licence, the following activities are considered relevant for maintenance experience: − Servicing; − Inspection; − Operational and functional testing; − Trouble-shooting; − Repairing; − Modifying; − Changing component; − Supervising these activities; − Releasing aircraft to service.

על כן, נראה שבשני גופי חקיקה מובילים אלה מקובלת הפרשנות כי פיקוח על עבודות אחזקה נכלל גם הוא בגדר experience in the inspection, servicing and maintenance of aircraft or its components. על כן, מוצע להשאיר אפשרות זו בהגדרה "ניסיון מקצועי".

עוד מבוקש למחוק את ההגדרה "עובד מכון הסמכה".

בשנת התשע"ג (2013) עם קביעת תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013[5] (להלן - תקנות מכוני הבדק), עברו גם תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979 (להלן - תקנות מכוני הבדק הישנות) תיקון משמעתי ויסודי, שכלל ביטול חלקים משמעותיים מהתקנות האמורות, תוך הותרת הסדרים מעטים, שעיקרם ביצוע הדרכה ב"מכון הסמכה", והכל תחת השם "תקנות הטיס (מכוני הסמכה), התשל"ט-1979". בכך למעשה "דוללו" מכוני ההסמכה כמעט לחלוטין מתפקידיהם הקודמים.

כפי שיפורט להלן, בעקבות השינוי באסדרת הפעילות של מכוני ההסמכה, נדרש לערוך שורה של שינויים בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות שנתן להם מעמד מיוחד בהקשר של רישוי טכבכ"ט, ובכלל זה ביטול תקנה 222(ג) לתקנות העיקריות, בה מופיע צירוף המילים "עובד מכון הסמכה".

ממילא, עם ביטול תקנה 222(ג) לתקנות העיקריות, ומחיקת צירוף המילים האמור, אין עוד צורך בהגדרתו (לתקנה 2(7) המוצעת).

כן מבוקש להחליף את ההגדרה "תעודת בדק ושחרור", שנקבעה בתקנות העיקריות בעבר, בהגדרה עדכנית, המתאימה להוראות העדכניות לפי החוק, ובהן תקנות מכוני הבדק, שם מוגדרת "תעודת אחזקה ושחרור" בתור: "תעודה שניתנה לפי תקנה 38, שמוצהר בה ומאושר כי פעולת הבדק המפורטת בה הושלמה באופן משביע רצון, בהתאם למידע התחזוקתי הישים ולנוהלי מכון הבדק". 

לפיכך מבוקש להחליף את ההגדרה "תעודת בדק ושחרור" בהגדרה "תעודת אחזקה ושחרור" ולהפנות לעניין זה להגדרה שבתקנות מכוני הבדק.

לתקנה 5 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 222"

תקנה 222 לתקנות העיקריות עניינה: "כשירות לקבלת רישיון טכנאי לבדק כלי טיס", והיא מפרטת את התנאים לכך.

בהמשך לאמור לעיל לגבי "דילול" מכוני ההסמכה מתפקידיהם, מבוקש למחוק מהתקנה כל התייחסות למנהל מכון הסמכה או לעובד מכון הסמכה, זאת שכן לאלה אין עוד תפקיד או מעמד אסדרתי בכל הנוגע לתהליך הרישוי של מבקש רישיון טכבכ"ט או לאסדרתו המתמשכת של בעל רישיון כאמור.

כך, מבוקש למחוק את המילים "או למנהל מכון הסמכה" מתקנת משנה (א)(3), כך שהוכחת הידע המקצועי וכו' בידי מבקש רישיון תהיה רק למנהל; עוד מבוקש למחוק את המילים "או מנהל מכון הסמכה באישור המנהל" מתקנת משנה (ב), כך שהסמכות "לשחרר" או "לזקוף", בכל הקשור למבקש רישיון טכבכ"ט, תהיה מסורה למנהל בלבד; בהמשך לאלה מבוקש לבטל את תקנת משנה (ג), שעניינה אי מתן רישיון טכבכ"ט לעובד מכון הסמכה בשים לב להגדרי מכון ההסמכה, זאת שכן במצב הדברים האסדרתי הקיים לגבי פעילות מכוני ההסמכה, אין עוד תוכן לסמכות זו (לתקנות 5(1)(א), (2) ו- (3) המוצעות).  

את אותו היגיון מבוקש ליישם גם במקומות אחרים בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, בהם קיימת התייחסות לתפקידיו ומעמדו של "מנהל מכון הסמכה" בכל הקשור לתהליך הרישוי של מבקש רישיון טכבכ"ט או לאסדרתו המתמשכת של בעל רישיון כאמור. כך, מבוקש למחוק את המופעים השונים בהם קיימת התייחסות ל"מנהל מכון הסמכה" בפרק הראשון לחלק ה' לתקנות העיקריות, ובכלל זה מתקנות 223, 224, 226, 227, 228 ו- 229 לתקנות העיקריות, תוך עריכת שינויי הנוסח המתחייבים מההקשר (לתקנות 6(1)(ב), (ג) ו- (2), 7 ו- 9 עד 12(א) המוצעות).

כן מבוקש להוסיף לתקנת משנה (א)(3), בסופה, את המילים: "ניסיון מקצועי כאמור יוכח לפי תקנה 231א", וזאת על-מנת להבטיח כי הניסיון המקצועי שמציג מבקש הרישיון אכן תועד כדבעי לצורך הוכחתו.

כפי שפורט לעיל, בצד הכוונה לבטל את קציבת תוקפו של רישיון טכבכ"ט, מבוקש לקבוע הוראות לעניין חובתו של המבקש להפעיל את זכויותיו לפי רישיון הטכבכ"ט שבידיו להוכיח כי צבר את הניסיון הנדרש לכך לפי התקנות העיקריות (ראו בתקנה 231א לתקנות העיקריות המוצעת להלן).

לפיכך, גם בהקשר זה מבוקש לציין כי הוכחת ניסיון מקצועי בידי מבקש רישיון תהיה לפי תקנה 231א לתקנות העיקריות המוצעות, שם קיים פירוט של המידע שנדרש לשם הוכחת הניסיון המקצועי (לתקנה 5(1)(ב) המוצעת).  

עוד מבוקש, בהמשך לביטול ההתייחסות למופעים הנוגעים ל"מכון הסמכה" בתקנות העיקריות, לבטל את תקנת משנה (ג), לפיה: "מנהל רשאי שלא ליתן לעובד מכון הסמכה רישיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 או סוג 1 או הגדר נוסף על ההגדר שברישיונו אם ההגדר ברישיון המבוקש או ההגדר הנוסף המבוקש נמצא ברשימת ההגדרים המפורטים ברשיון מכון ההסמכה". הטעם לכך הוא שבמצב הדברים הנוכחי אין לתקנה זו עוד קיום והיא ריקה מתוכן, וזאת לנוכח "דילול" הפעילות של "מכון הסמכה" (לתקנה 5(3) המוצעת).

לתקנה 6 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 223"

תקנה 223 לתקנות העיקריות עניינה: "בקשה לרישיון טכנאי לבדק כלי טיס", והיא מפרטת, בין היתר, מה על מבקש רישיון טכבכ"ט או על מבקש חידוש רישיון כאמור לעשות.

כפי שצוין לעיל, אחת ממטרות התיקון שבנדון היא מעבר ממשטר של קציבת התוקף של רישיון טכבכ"ט, ובדיקת הניסיון המקצועי שצבר בעליו במסגרת תהליך סדור לחידושו, למשטר של הוכחת ניסיון מקצועי כתנאי לשימוש בזכויות לפי הרישיון, מבלי להידרש לקציבת תוקף הרישיון ולתהליך של חידושו לשם כך.

לפיכך, מבוקש למחוק מתקנה 223(א) לתקנות העיקריות את ההתייחסות לחידושו של רישיון טכבכ"ט, שכן עם מימוש התיקון שבנדון רישיון טכבכ"ט לא יהיה עוד קצוב בזמן וממילא לא יהיה עוד תהליך סדור ושגרתי של חידושו (לתקנה 6(1)(א) המוצעת).

לתקנה 8 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 225"

תקנה 225 לתקנות העיקריות עניינה: "ציון מעבר במבחן עיוני ובמבחן כושר ביצוע", והיא קובעת כי במבחנים אלה ציון המעבר הוא 70 אחוזים למאה.

המציאות הנוהגת מראה כי בעוד שבמבחן עיוני קיימת "חלקיות" של הציון, הרי שבמבחן כושר ביצוע אין חלקיות כאמור, אלא שהציון הוא "עובר" או "נכשל", ולא ניתן לחלק או לדרג את מעבר המבחן בכושר ביצוע במונחים של אחוזים למאה.

לפיכך, מבוקש למחוק מכותרת השוליים של התקנה ומהתקנה עצמה את ההתייחסות למבחן כושר ביצוע, כך שהתקנה תתייחס, כולה, רק למבחן עיוני (לתקנה 8 המוצעת).

לתקנות 9, 10, 11 ו- 12(א) המוצעות

ראו דברי הסבר לתקנה 5 המוצעת, לעניין ביטול ההתייחסויות ל"מנהל מכון ההסמכה", היפים לעניין זה בשינויים המתחייבים.

לתקנה 12 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 229"

תקנה 229 לתקנות העיקריות עניינה: "תנאים למתן הגדר נוסף", והיא מפרטת את התנאים בהם על בעל רישיון טכבכ"ט המבקש הגדר נוסף ברישיונו לעמוד.

משום מה, בעת קביעת התקנה בראשונה נשמטה ממנה, בצד הדרישה להוכחת "ניסיון מקצועי וכושר ביצוע", הדרישה להוכחת "ידע מקצועי", אף שזו חיונית וקיימת בהקשרים דומים (ראו, למשל, בתקנה 222(א)(3) לתקנות העיקריות) ואף נהגה למעשה.

לפיכך מבוקש להבהיר נקודה זו, ולהוסיף את הדרישה להוכחת "ידע מקצועי" בצורה מפורשת לתקנה 229(א) לתקנות העיקריות (לתקנה 12(ב) המוצעת).

לתקנה 13 המוצעת, שעניינה: "ביטול 230 ו- 231"

תקנה 230 לתקנות העיקריות עניינה: "תוקף הרישיון", והיא מעמידה את תוקפו של רישיון טכבכ"ט על תקופה שלא תעלה על 24 חודשים; תקנה 231 לתקנות העיקריות עניינה: "חידוש הרישיון", והיא מתווה את התהליך לו נדרש בעל רישיון טכבכ"ט המבקש לחדש את רישיונו הקצוב.

כפי שצוין לעיל, בלב התיקון שבנדון המעבר ממשטר של קציבת התוקף של רישיון טכבכ"ט למשטר של הוכחת ניסיון מקצועי כתנאי לשימוש בזכויות לפי הרישיון. לפיכך, מבוקש לבטל את התקנה הקוצבת את תוקפו של רישיון טכבכ"ט מלכתחילה, כך שעם ביטולה לא יהיה עוד הרישיון קצוב בזמן (לביטול תקנה 230 לתקנות העיקריות).

בהמשך לכך, עם ביטול תוקפו הקצוב של הרישיון ממילא אין עוד צורך בהסדרים הקיימים לעניין חידוש הרישיון, וממילא מבוקש לבטל גם אותם (לביטול תקנה 231 לתקנות העיקריות) (לתקנה 13 המוצעת). 

 לתקנה 14 המוצעת, שעניינה: "הוספת תקנות 231א עד 231ג"

על מנת לאפשר את המעבר ממשטר של קציבת רישיון למשטר של הוכחת ניסיון כתנאי לשימוש בזכויות לפי הרישיון, ואגב זאת להבטיח את קיומו של סעיף 4.2.2.2 לנספח 1 לאמנה, מבוקש להוסיף לתקנות העיקריות שורה של תקנות שעניינן החובות הכרוכות בדבר ובכלל זה: הוכחת ניסיון מקצועי, שימוש בזכויות הרישיון והצגת תיעוד ניסיון מקצועי לביקורת.

כך, מבוקש להוסיף תקנה חדשה, "231א" מספרה, שעניינה: "הוכחת ניסיון מקצועי".

לעניין זה מבוקש לקבוע כי מי שמבקש להוכיח ניסיון מקצועי לפי התקנות העיקריות - אם לקבלת רישיון או הגדר לפי תקנה 222, 233, 235, 238 או 240 לתקנות העיקריות, ואם לצורך השימוש בזכויות הרישיון לפי תקנה 231ב שתוסף להלן - נדרש להציג למנהל תיעוד מפורט של הניסיון שצבר אגב ביצוע פעולות בדק או תחזוקה קלה.

האחריות לעניין זה מוטלת, בראש ובראשונה, על מבצע פעולת הבדק, שנדרש להוכיח ניסיון מקצועי כאמור, בין היתר כדי לתת מענה למצב הדברים הקיים בו - בעיקר בקרב מכוני הבדק ה"קטנים", הנותנים שירות לכלי טיס בהפעלה כללית - מחזיק ברישיון הטכבכ"ט מועסק במספר מכוני בדק במקביל, מה שמקשה על הטלת הנטל כל מכוני הבדק המעסיקים אותו לתאם ביניהם את המעקב אחר הניסיון המקצועי המצטבר בפעילותו של מבקש הרישיון או מחזיק הרישיון אצל כלל מכוני הבדק בהם הוא מועסק.

יצוין כי גם בסקירה הבין-לאומית שנערכה כהכנה להצעת תיקון זו (ראו דו"ח RIA מצורף) עולה כי בתקינה הבין-לאומית המחייבת תיעוד ניסיון אישי לטכבכ"ט (נסקרו התקנות האירופיות והקנדיות לנושא זה), החובה מוטלת על הטכבכ"ט עצמו, כנראה מאותה הסיבה - לאפשר ניידות של הטכבכ"ט בין מעסיקים, ובין מדינות.

עוד יצוין כי כך נהוג גם לגבי מחזיקי רישיון טיס הנדרשים לתיעוד שעות הטיסה שלהם ביומן הטיסה האישי.

מטבע הדברים, למרות שהאחריות לתיעוד מוטלת על מבקש/מחזיק רישיון הטכבכ"ט עצמו, הכוונה היא שגם תיעוד על ידי מכון הבדק של פעולות הבדק שמבקש/מחזיק רישיון הטכבכ"ט אישר בחתימתו, ייחשב כתיעוד מספיק להוכחת עמידה בדרישות התיעוד האישי הקבועות בתקנה.

יצוין כי לפי תקנה 35 לתקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013, מכון הבדק מחויב לתעד ולשמור תיעוד של פעולות הבדק שבוצעו במסגרת עבודת מכון הבדק לתקופה של שנתיים מיום שניתנה תעודת אחזקה ושחרור לפריט שבוצעה בו פעולת הבדק, כך שמבקש/מחזיק רישיון טכבכ"ט אשר בוחר לסמוך לצורך הוכחת הניסיון האישי שנצבר על רישומי מכון הבדק של פעולות הבדק שביצע, יוכל להציג ניסיון של חצי שנה בשנתיים האחרונות מתוך רישומי מכון הבדק.

בהמשך לכך מבוקש לקבוע את הפרטים של התיעוד של הניסיון כאמור לכלול, ובכלל זה:

(1) תאריך ביצוע פעולת הבדק - נדרש על מנת לוודא קיומו של ניסיון מקצועי של חצי שנה בשנתיים האחרונות;

(2)  סוג כלי הטיס, המנוע, המדחף או הציוד תעופתי בו בוצעה פעולת הבדק בו בוצעה פעולת הבדק - אלה נדרשים על מנת לוודא כי הניסיון המקצועי הנצבר אכן עונה להגדרת "ניסיון מקצועי נדרש" בתקנה 219 לתקנות העיקריות ושייך לעניין: אם מדובר בבעל רישיון קיים - יש צורך לוודא שמחזיק הרישיון המעוניין לחתום על תעודת אחזקה ושחרור למטוס מסוג מסוים צבר ניסיון שייך לעניין ומייצג למטוס מסוג זה בשנתיים האחרונות; אם מדובר במבקש רישיון חדש, או במבקש להוסיף הגדר ברישיונו - יש צורך לוודא כי מבקש הרישיון או ההגדר צבר ניסיון מקצועי רלוונטי לרישיון או להגדר המבוקשים.

(3) זיהוי כלי הטיס, המנוע, המדחף או הציוד תעופתי כלי הטיס או הפריט בו בוצעה פעולת הבדק. זיהוי כאמור יהיה לפיו מספרו הסידורי של הפריט ו לגבי כלי טיס, לפי סימני הלאומיות והרישום שלו - נדרשים על מנת לאפשר מעקב ואת האפשרות להתחקות אחר אמינות הדיווח.

(4) תיאור פעולת הבדק שבוצעה;

(5) מספר כרטיס העבודה (של מכון הבדק) בו נרשמו פרטי פעולת הבדק שבוצעה;

(6) ו- (7) חתימת מבצע פעולת הבדק ואם בוצעה תחת השגחה, חתימת מי שהשגיח על ביצועה - כך, למשל, חתימת המשגיח על פעולת הבדק נדרשת בעיקר במצב בו התיעוד משמש להוכחת ניסיון מקצועי לצורך בקשה לרישיון טכבכ"ט חדש או להגדר נוסף ברישיון טכבכ"ט קיים. במצב דברים כזה, מבקש הרישיון או ההגדר אינו מוסמך עוד לחתום בעצמו על מסמכי אחזקה (שכן איננו בעל רישיון או הגדר מתאים), ועל כן נדרשת חתימת האדם בעל הרישיון וההגדר המתאימים שהשגיח על ביצוע הפעולה.

בהמשך לכך מבוקש להוסיף תקנה חדשה, "231ב" מספרה, שעניינה: "שימוש בזכויות הרישיון".

כאן מבוקש לקבוע את ההסדר העיקרי בדבר התנאים לשימוש בזכויות רישיון טכבכ"ט, ולהתנות שימוש כאמור בכך שבעל הרישיון צבר ניסיון מקצועי כנדרש לפי התקנות העיקריות (ולפי סעיף 4.2.2.2 לאמנה), כאשר את הניסיון יש להוכיח בהתאם לתקנה 231א לתקנות העיקריות המוצעת. זו למעשה ליבת השינוי המוצע בתיקון זה: החלפת המצב הקיים הקבוע בתקנות 230 ו- 231 לתקנות העיקריות - בו רישיון קצוב בזמן לתקופה של שנתיים, ויש לחדשו באמצעות תשלום אגרה והוכחת הניסיון הנדרש לכל הגדר בו - במצב המוצע, בו רישיון טכבכ"ט אינו קצוב בזמן, אך השימוש בזכויות המוקנות לו מותנה בעמידה באופן רציף בדרישות הניסיון המקצועי בשנתיים שקדמו לזמן שבו מבוקש לעשות שימוש בזכויות, ובמילים אחרות: המעבר ממשטר של קציבת התוקף של הרישיון למשטר של הוכחת ניסיון כתנאי לשימוש בזכויות הרישיון.

מבוקש לקבוע כי צבירת ניסיון מקצועי בתחום ההגדר ברישיונו (כהגדרתו בתקנה 219, המתוקנת גם היא בתיקון זה) במשך ששה חודשים בשנתיים שקדמו לביצוע פעולת הבדק, תהווה תנאי לשימוש בעל הרישיון בזכויות שמקנה לו רישיונו.

במקום נוסח התקנה העמום היום, הקובע כי הניסיון צריך להצטבר תחת השגחה ישירה או עקיפה של המנהל, מבוקש לעגן במפורש את הפרקטיקה הנהוגה היום, לפיה ייחשב ניסיון שנצבר במסגרת מכון בדק או במסגרת צבאית מקבילה.

יצוין כי, בניגוד לתקנה 231 כיום, מבוקש שלא לכלול את האפשרות שהניסיון יתבצע תחת ההשגחה של מנהל מכון ההסמכה. האפשרות להשגחה בידי מנהל מכון הסמכה, הקבועה בדין הקיים, כנראה נובעת מהסמכות שהייתה קבועה בתקנות מכוני הבדק הישנות, לפיהן מנהל מכון הסמכה היה מוסמך להמליץ על מתן רישיונות טכבכ"ט מוגבלים ולחדשם בעצמו. סמכות זו נמחקה מהתקנות אמורות ואינה קיימת עוד, ולכן אין צורך באפשרות להוכיח צבירת ניסיון, ידע וכושר ביצוע בפני מנהל מכון הסמכה, וממילא אין עוד מקום להסדר כאמור.

לעניין חזרה לכשירות, יובהר כי אדם אשר לא צבר את הניסיון המקצועי הנדרש לפי התקנה המוצעת יוכל לחזור לעשות שימוש בזכויות ברישיונו רק לאחר שצבר מחדש את הניסיון הנדרש, קרי - חצי שנה ניסיון בתחום ההגדר שברישיונו בשנתיים האחרונות. מאחר ואותו אדם אינו יכול, בתקופה זו, לעשות שימוש בזכויות שברישיונו (כמוגדר בתקנות 236 ו- 241) - קרי, אינו מוסמך לאשר כשירות של כלי טיס, מנועם או ציודם הרשומים בהגדר שברישיונו ככשירים לטיסה לאחר שבוצעו בהם העבודות המוגדות בתקנות 236 לסוג 2, ו- 241 לסוג 1, או להוציא תעודת אחזקה ושחרור לפי תקנה 236(2) - הרי שאותו אדם יידרש לחזור לחצי שנת "רענון" בעבודה תחת השגחתו של אדם בעל רישיון וזכויות לשימוש בו.

עוד יצוין כי בהסדר הקיים היום יש דרישה לבחינות, הקבועה בתקנה 231(ב) לתקנות העיקריות, אשר מבוקש שלא לקבעה בתיקון הנוכחי. ההסדר הקיים היום בתקנה 231 לתקנות העיקריות (חידוש רישיון) הוא כי בעל רישיון טכבכ"ט אשר לא חידש את רישיונו ורישיונו פג תוקף במשך תקופה העולה על שנתיים, יידרש לעמוד בבחינות לפני שיוכל לחדש את רישיונו - וזאת כפי שנדרש מאת המנהל (או מנהל מכון ההסמכה, לאחר שקיבל את אישור המנהל). במצב המוצע, בו בעל רישיון אינו נדרש לחידוש אקטיבי של תוקף רישיונו, באחריות בעל הרישיון ומכון הבדק המעסיק אותו לוודא כי בעל הרישיון עומד בדרישות הניסיון המקצועי הנדרש לפני שהוא יכול לעשות שימוש בזכויות ברישיונו. לכן, לא נכון לדרוש בחינות בידי המנהל כתנאי לדבר, שכן הנושא אינו עוד באחריות רת"א (למעט פיקוח על מכוני הבדק ועמידתם בדרישות התקנות). כמובן שמכון הבדק רשאי (ואף מומלץ) לקבוע לעצמו חובות נוספות לפני שיחזיר בעל רישיון טכבכ"ט שלא צבר ניסיון מקצועי כנדרש לכשירות - למשל, באמצעות הדרכות או הכשרות פרטניות - אולם אין כוונה לקבוע הוראה לעניין זה בתקנות העיקריות (לתקנה 231ב לתקנות העיקריות המוצעת).

כן מבוקש להוסיף תקנה חדשה, "231ג" מספרה, שעניינה: "הצגת תיעוד ניסיון מקצועי לביקורת".

בדומה לקבוע בתקנה 40 לתקנות העיקריות, לעניין חובת הצגת יומן טיסה לטייסים, מבוקש לקבוע חובה על מבקש רישיון או הגדר ברישיון טכבכ"ט או על בעל רישיון או הגדר כאמור, להציג את תיעוד הניסיון המקצועי שלו, כמפורט בתקנה 231א לתקנות העיקריות המוצעת, לביקורת רשות הרישוי (כהגדרתה בתקנות העיקריות) או מפקח, וזאת על מנת לאפשר למנהל ולמפקחיו לקיים את חובתם להשגיח כי מחזיק הרישיון עומד בדרישות הניסיון המקצועי הנדרש לשימוש בזכויות שמקנה לו רישיון (לתקנה 231ג לתקנות העיקריות המוצעת). 

לתקנה 17 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 235"

תקנה 235 לתקנות העיקריות עניינה: "הגדר נוסף", והיא מפרטת את התנאים להוספת הגדר נוסף בשטח התמחות מקצועית שברישיונו של בעל רישיון טכבכ"ט, ובכלל זה הוכחת ידע מקצועי וניסיון מקצועי.

התקנה מחולקת לשניים: תקנה משנה (א) - הקובעת את הדרישות להוספת הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברישיונו (לפירוט שטחי ההתמחות הקיימים בתקנות, ראו תקנה 221 בנוסח המשולב בסוף מסמך זה), לפיה מבקש הגדר במקרה כזה נדרש להוכיח ידע מקצועי (בצורה של מבחן עיוני) וניסיון מקצועי הדרוש להגדר, אך אינו נדרש להוכיח כושר ביצוע (באמצעות מבחן מעשי) - ותקנת משנה (ב) - הקובעת את הדרישות להוספת הגדר נוסף בשטח התמחות מקצועית שונה, לפיה מבקש ההגדר נדרש להוכיח את כל שלושת המרכיבים המפורטים בתקנה 222(3) לקבלת רישיון והגדר: ידע מקצועי, ניסיון מקצועי, וכושר ביצוע.

עמדת גורמי המקצוע ברת"א היא כי הוכחת כושר ביצוע באמצעות מבחן נדרשת בשני המקרים - הן כשההגדר המבוקש הוא באותו שטח התמחות, והן כאשר ההגדר הוא בשטח התמחות אחר - וזאת מהטעמים הבאים:

א.  בהיעדר דרישה ברורה ומפורשת למבחן כושר ביצוע בתקנה 235 לתקנות העיקריות, עולה סתירה בין האמור בה לבין האמור בתקנה 222 לתקנות העיקריות (לגבי כשירות לקבלת רישיון טכנאי לבדק כלי טיס), הקובעת, בתקנת משנה (א)(3), כי אדם יהיה כשיר לקבל רישיון טכנאי לבדק כלי טיס אם: "(3) הוכיח למנהל... הכל בהתאם לרשיון המבוקש, ידע מקצועי, נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הדרושים לקבלת הרשיון וההגדר המבוקשים...".

ב. בהמשך לכך, בפועל כבר היום, בהתאם לשיטת הרישוי הנהוגה, בעל רישיון סוג 2 המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות נדרש למבחן כושר ביצוע.

עם השנים התקבעה ההבנה כי מבחן עיוני והוכחת ניסיון מקצועי בלבד אינם מספקים להבטחת ידיעותיו ומיומנויותיו של בעל רישיון טכבכ"ט המבקש הוספת הגדר, גם אם ההגדר הינו באותו שטח התמחות. לראייה כי מבין כ- 683 המבחנים שנערכו בשנים 2017 - 2021 נכשלו במבחן מעשי כזה 440 (כ- 35%!), למרות שעמדו בדרישות הוכחת הידע המקצועי התיארטי והניסיון הנדרש. אחוז נכשלים גבוה מעיד על כך שרבים מהנבחנים אינם כשירים לעשות שימוש בזכויותיהם בהגדר החדש גם אם הוא באותו שטח התמחות שברישיונם, וזאת גם אם עמדו ביתר הדרישות.

יש בכך להעיד על נחיצות הבחינה המעשית לוודא כשירותם של המבקש הגדר נוסף גם במקרה זה.

ג.  הדבר נהוג לגבי רישיון "סוג 1". כך, בתקנה 240 לתקנות העיקריות - התקנה המקבילה בסימן ג' (לגבי רישיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1) - נדרשים מבחני כושר ביצוע להוספת הגדר, ללא קשר אם ההגדר הנוסף הוא באותו שטח התמחות או בשטח התמחות שונה.

לפיכך, מבוקש להוסיף לתקנה משנה (א) במפורש את הדרישה למבחן כושר ביצוע כאמור בתקנה 234, וזאת על-מנת להבהיר את ההסדר הקיים ולעגן את הנוהג היום בפועל, והכל על בסיס נוסח התקנה המקבילה, לגבי טכנאי סוג 1 (לתקנה 17 המוצעת).

 לתקנה 18 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 236"

תקנות 236 ו- 241 לתקנות העיקריות קובעות את הזכויות של מחזיק רישיון טכבכ"ט סוג 2 וסוג 1, בהתאמה.

המלל בתקנות 236 ו- 241 תקנות העיקריות דומה, בהבדל מרכזי אחד שבעל רישיון טכבכ"ט סוג 1 רשאי לאשר כשירות של כלי טיס, מנועיהם או ציודם הרשומים בהגדר שברישיונו לאחר שבוצעו בהם עבודות שיפוץ, בעוד שאישור כשירות פריט לאחר שיפוצו אינה זכות המופיעה בתקנה 236 המגדירה מהן זכויותיו של טכבכ"ט סוג 2.

הדבר אינו הגיוני מבחינה מקצועית, שכן הידע העיוני והמעשי שצבר מבקש רישיון טכבכ"ט סוג 2 בשלב הכשרתו, רחב יותר מזה של מבקש רישיון טכבכ"ט סוג 1, ואין סיבה למנוע מבעל רישיון טכבכ"ט סוג 2 את האפשרות לבצע את אותן פעולות השיפוץ השמורות כיום כזכות לטכבכ"ט סוג 1 בלבד, זאת לאחר שיעבור הכשרה ייעודית מתאימה לסוג הפריט ועבודת השיפוץ (בהתאם לתכנית ההדרכה של מכון הבדק כפי שמבוצעת כיום למבקש רישיון טכבכ"ט סוג 1).

במסגרת זו מבוקש, בפסקה (1), להחליף את המילים "אחזקה, תיקונים או שינויים" במילים "אחזקה, שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה או תהליכים מיוחדים", זאת במטרה למנות גם את פעולות השיפוץ, הבדיקה והתהליכים המיוחדים בין אלה שבעל רישיון טכבכ"ט כאמור מוסמך לבצע, כפי שנוהג היום בפועל.

עוד מבוקש, בהמשך לאמור לעיל, להוסיף לרשימת ה"סימוכין" הישימים גם את אלה הנוגעים לשיפוץ ולתהליכים מיוחדים, על-מנת שגם פעולות אלה שנוספו לרשימת הפעולות שיכול בעל רישיון כאמור לבצע, תתבצענה בהתאם לסימוכין המתאימים.

לאור ריבוי השינויים בפסקה האמורה מבוקש להחליפה בשלמותה (לתקנה 18(1) המוצעת).

עוד מבוקש, בפסקה (2), להחליף את המילה "בדק" במילה "אחזקה", כך שהתעודה שמוסמך בעל רישיון כאמור להוציא תכונה "תעודת אחזקה ושחרור", וזאת בהלימה להחלפת ההגדרה שנעשתה לעניין זה בתקנה 219 לתקנות העיקריות ולהתאמת הנוסחים בעניין (לתקנה 18(2) המוצעת).

כן מבוקש להוסיף, בסוף התקנה אחרי פסקה (2), את הדרישה לפיה הפעלת הזכויות צריכה להיעשות במסגרת מכון בדק, זאת בהלימה לנוסח המשמש בתקנה 241 לתקנות העיקריות ובהתאם לאמור בסעיף 23(א)(1) לחוק, כך שיובהר כי טכבכ"ט אינו יכול לבצע פעולות לפי רישיונו אלא במסגרת פעילות של מכון בדק (לתקנה 18(3) המוצעת). 

לתקנה 22 המוצעת, שעניינה: "תחילה"

ככלל, ההיערכות ליישום התיקון המוצע קטנה ואינה מחייבת שינויים משמעותיים, ולכן מבוקש כי תחילתן תהיה 90 ימים מיום פרסומן.

 

 

נוסח משולב

19.  (א)  לא ישתמש עובד טיס בזכויות שמקנה לו רשיונו, אלא אם התמלאו התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) וכל עוד לא חלפו שנים עשר חודשים מהיום האחרון שנקבע למילויים. בתקופת שנים עשר החודשים האמורה לא יהא עובד טיס רשאי להפעיל את זכויותיו אלא אם מילא אחר דרישות תקנת משנה (ב).

(ב)  ואלה התנאים שעל עובד טיס למלא אחריהם לצורך שימוש בזכויותיו כאמור, למעט עובד טיס המחזיק ברשיון טייס מתלמד:

(1) עובד הטיס מחזיק בתעודה רפואית תקפה, למעט עובד טיס שאינו נדרש לתעודה רפואית לפי תקנות אלה;

(2) עובד הטיס עומד בדרישות תקנות אלה הישימות לאותו רשיון, לרבות עמידה במיבחני רמה וצבירת הנסיון הדרוש;

(3) הרשיון לא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד);

(4) האגרה השנתית בגין אותו רשיון שולמה.

(ג) תקופת תוקפו של רשיון טייס מתלמד שניתן לפי תקנות אלה שלא בוטל או לא הותלה על ידי רשות הרישוי, או לא הוחזר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ד), תהא כתקופת תוקפה של התעודה הרפואית  שהוצאה לו.

(3)  (ד)  מחזיק רשיון המבקש להחזירו לרשות הרישוי לצורך ביטולו, לצורך הוצאת רשיון בדרגה נמוכה יותר, או לצורך מחיקת הגדר - יחתום על תצהיר לפיו החזרת הרשיון, כאמור, נעשתה לפי בקשתו, וכי ידוע לו כי לצורך מתן רשיון מסוג הרשיון שהוחזר כאמור, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות אלה לצורך הוצאת אותו רשיון או הגדר.

 

 

חלק ה': רשיונות לעובדי טיס שאינם אנשי צוות אויר

פרק ראשון: רשיון טכנאי לבדק כלי טיס

סימן א': כללי

219.  בפרק זה:

"כושר ביצוע" - היכולת לבצע כהלכה פעולות בדק ותחזוקה קלה בשטח התמחות מקצועית מוגדר של אחזקה, תיקון או שינוי על כלי טיס, מנועיהם, מדחפיהם או ציודם התעופתי;

"מבחן יסודות" - מבחן עיוני בנושא יסודות שטח ההתמחות המקצועית;

"מבחן סוג" - מבחן עיוני העוסק בהכרה של טיפוס כלי טיס או טיפוס המנוע או המדחף או טיפוס הציוד התעופתי או בדיקות ותהליכים;

"נסיון מקצועי" - נסיון מקצועי בביצוע עבודות אחזקה, תיקון, שינוי או שיפוץ בשטח התמחותו המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס, המבוצעות על כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי, או ביצוע תפקידי פיקוח או השגחה ישירה על ביצוע עבודות אלה;

"סימוכי אחזקה" - מערכי ביקורת ואחזקה, ספרי אחזקה, עלוני שירות, הוראות, שינויים ונוהלי עבודה שאושרו על- ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם, מדחפיהם או ציודם התעופתי;

"סימוכי שיפוץ" - מערכי שיפוץ, ספרי עזר לשיפוץ ולתיקון, עלוני שירות, הוראות שנויים ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע תיקון, שיפוץ או שינוי בכלי טיס, מנועיהם, מדחפיהם או ציודם התעופתי;

"סימוכי תהליכים" - מערכי עבודה, עלוני ונוהלי עבודה שאושרו על ידי המנהל לביצוע אחזקה או שינוי בכלי טיס, מנועיהם, מדחפיהם או ציודם התעופתי;

--"תעודת אחזקה ושחרור" - כהגדרתה בתקנות מכוני הבדק.

220.  ההגדר ברשיון טכנאי לבדק כלי טיס יפרט כל אחד מאלה:

(1)  שטח ההתמחות המקצועית של מחזיק הרשיון;

(2)  טיפוס כלי הטיס, טיפוס המנוע או המדחף או טיפוס הציוד התעופתי לרבות מערכותיהם או קבוצת הטיפוסים של כלי טיס, המנוע, המדחף או הציוד התעופתי, הכל בהתאם לשטח ההתמחות המקצועית.

221.  שטחי ההתמחות המקצועית של טכנאי לבדק כלי טיס יהיו:

(1)  מבנה כלי טיס ומערכותיו;

(2)  מנוע כלי טיס ומערכותיו;

(2א) מדחף כלי טיס ומערכותיו;

(3)  אבזרי כלי טיס או מנוע;

(4)  חשמל ומכשירים;

(5)  רדיו-אלקטרוניקה;

(6)  אויוניקה;

(7)  בדיקות ותהליכים מיוחדים.

222.  (א)  אדם יהא כשיר לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס אם מילא אחר כל אלה:

(1) מלאו לו 18 שנה;

(2) הגיש בקשה לרשות הרישוי לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס;

(3) הוכיח למנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, ידע מקצועי, נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הדרושים לקבלת הרשיון וההגדר המבוקשים. ניסיון מקצועי כאמור יוכח לפי תקנה 231א;

 (4) (נמחקה);

(5) המציא לרשות הרישוי קבלה על תשלום אגרת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס ששולמה לפי תקנות האגרות.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבו-ש -

(1) לשחרר, שחרור מלא או שחרור חלקי, מבקש רשיון או הגדר נוסף שהוכשר כטכנאי לבדק כלי טיס בחיל האויר הישראלי ברמה שאינה נופלת מהרמה הנדרשת לפי תקנות אלה, או בכל מוסד שהוכר על ידי המנהל לצורך תקנות אלה, מחובת ההוכחה של ידע מקצועי וכושר ביצוע כמפורט בחלק זה;

(2) לזקוף את נסיונו המקצועי הכולל של מבקש הרשיון במסגרת חיל האויר הישראלי או במסגרת המוסד שהוכר כאמור בפיסקה (1) לחשבון הנסיון המקצועי הנדרש ממנו לפי פרק זה.

223.  (א)  המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס או המבקש הגדר נוסף, יגיש בקשה למנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש, בטופס ובאופן שיורה המנהל וימלא אחרי התנאים שפורטו בתקנות אלה.

(ב)  רשיון טכנאי לבדק כלי טיס יהא בטופס כפי שהורה המנהל, הכל בהתאם לרשיון המבוקש.

224.  (א)  מבחנים עיוניים ומבחני כושר ביצוע לטכנאי לבדק כלי טיס יתקיימו במועדים, במקומות ובשלבים, הכל כפי שייקבע על ידי המנהל, הכל בהתאם לסוג הרשיון המבוקש.

(ב)  על המבקש לקבל רשיון טכנאי לבדק כלי טיס להשלים את מבחני הוכחת כושר הביצוע לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום מבחני הסוג.

225.  ציון המעבר במבחן עיוני לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס הוא 70 אחוזים למאה.

226.  (א)  תוקף אישור מבחן יסודות יהא בלתי מוגבל בזמן.

(ב)  תוקף אישור מבחן סוג יפקע בתום שלוש שנים מיום עריכת המבחן.

(ג) במנין תקופת תוקף אישור מבחן סוג לא תלקח בחשבון תקופת שירות הנבחן בצבא הגנה לישראל אם בתקופת השירות הועסק הנבחן באותו שטח התמחות מקצועית המצוין בהגדר המבוקש או בהגדר הנוסף המבוקש. המנהל, או מנהל מכון ההסמכה באישור המנהל, רשאים להאריך תוקפו של אישור של מבחן סוג שפקע תוקפו אם מצאו שנתקיימו נסיבות המצדיקות הארכת תוקף האישור.

227.  (א)  נבחן שנכשל במבחן עיוני, רשאי להגיש בקשה למבחן עיוני חוזר בתום לפחות 30 יום מיום המבחן בו נכשל.

(ב)  המנהל רשאי לקצר את התקופה הנקובה בתקנת משנה (א) אם מצא שקיימות נסיבות המצדיקות קיצור התקופה.

228.  (א)  אדם שנכשל במבחן להוכחת כושר ביצוע, לא ייגש למבחן חוזר אלא בתום 60 יום לפחות מיום המבחן בו נכשל.

(ב)  המנהל, רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה למבחן חוזר להוכחת כושר ביצוע, אם מצא שקיימות נסיבות המצדיקות זאת.

229.  (א)  טכנאי לבדק כלי טיס המבקש הגדר נוסף על ההגדר שברשיונו יוכיח ידע מקצועי, נסיון מקצועי וכושר ביצוע, הכל בהתאם להגדר הנוסף המבוקש.

(ב)  המנהל, רשאי לפטור את המבקש מהצורך להוכיח נסיון מקצועי כאמור בתקנת משנה (א) אם שטח ההתמחות המקצועית של ההגדר הנוסף הוא אותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו, בתנאי שהמבקש הוכיח לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי תוך השנתיים שקדמו לבקשה.

(ג) המנהל, רשאי לפטור את המבקש, פטור מלא או חלקי, מהצורך להוכיח ידע מקצועי וכושר ביצוע כאמור בתקנת משנה (א).

(ד)  על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל, או מנהל מכון ההסמכה לאחר שקיבל את אישורו של המנהל, לפטור את מבקש ההגדר הנוסף מהצורך להוכיח את מלוא תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת, בתנאי שבאחד מההגדרים הקודמים שברשיון המבקש מפורט אותו שטח ההתמחות המקצועית וטיפוס או טיפוסים בעלי קוי אופי דומים, כהגדר הנוסף המבוקש.

231א. מבקש רישיון או בעל רישיון הנדרש להוכיח ניסיון מקצועי לצורך קבלת רישיון או הגדר לפי תקנות 222, 233, 235, 238 או 240, יציג למנהל תיעוד מפורט של כל אלה:

                        (1) תאריך ביצוע פעולת הבדק או פעולת התחזוקה הקלה;

(2) סוג כלי הטיס, המנוע, המדחף או הציוד תעופתי בו בוצעה פעולת הבדק או פעולת התחזוקה הקלה בו בוצעה פעולת הבדק;

(3) זיהוי כלי הטיס, המנוע, המדחף או הציוד תעופתי בו בוצעה פעולת הבדק או התחזוקה הקלה. זיהוי כאמור יהיה לפיו מספרו הסידורי של הפריט ולגבי כלי טיס, לפי סימני הלאומיות והרישום שלו;

                        (4) תיאור פעולת הבדק או התחזוקה הקלה שבוצעה;

(5) מספר כרטיס העבודה בו נרשמו פרטי פעולת הבדק או פעולת התחזוקה הקלה שבוצעה;

                        (6) חתימת מבצע פעולת הבדק או פעולת התחזוקה הקלה;

                        (7) אם פעולת הבדק או פעולת התחזוקה הקלה בוצעה תחת השגחה - חתימת המשגיח על ביצועה.

231ב. לא ישתמש טכנאי לבדק כלי טיס בזכויות רישיונו, אלא אם כן צבר וביכולתו להוכיח שצבר, במסגרת מכון בדק שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 22 לחוק או במסגרת צבא הגנה לישראל, ניסיון מקצועי בתחום ההגדר שברישיונו במשך ששה חודשים לפחות במהלך השנתיים שקדמו לשימוש בזכויות. על הוכחה של צבירת ניסיון מקצועי כאמור בידי טכנאי לבדק כלי טיס תחול תקנה 231א, בשינויים המתחייבים.  

231ג. טכנאי לבדק כלי טיס יציג את תיעוד הניסיון המקצועי הנדרש כמפורט בתקנה 231א לביקורת רשות הרישוי או מפקח, לפי דרישתם, במקום ובמועד שיקבעו."

סימן ב': רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2

232.  אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2:

 (1)  עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי;

נוהלי האחזקה ושיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנוע מדחף או ציוד תעופתי הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצויינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, כפי שפורסם בפרסומי הרשות;

(2)  הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2.

233.  (א)  דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 הן שלוש שנות נסיון מקצועי באחזקה של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.

(ב)  המנהל רשאי לקצר את תקופת הנסיון המקצועי הנדרשת בתקנת משנה (א) -

(1) לתקופה של שנתיים - אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שהמנהל קבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד;

(2) לתקופה של שנתיים - אם המבקש קיבל, להנחת דעתו של המנהל הדרכה בשטח ההגדר המבוקש;

 (3) לתקופה של שמונה עשר חודשים - אם הנסיון המקצועי של המבקש הוא בשטח הגדר שבפרסומי הרשות נקבע שלצורך קבלתו נדרשת הוכחת נסיון מקצועי של שנתיים בלבד, והמבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

234.  המבקש רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 יוכיח כושר ביצוע באחזקה של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי, תיקונם או שינוים, הכל בהתאם להגדר המבוקש, וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי האחזקה.

235.  (א)  המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח -

(1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים בתקנה 232 הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן שנית באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;

(2) נסיון מקצועי הדרוש להגדר המבוקש של לפחות ששה חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(3) כושר ביצוע כאמור בתקנה 234.

(ב)  המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות מקצועית שונה מזו שבהגדר שברשיונו יוכיח:

(1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים בתקנה 232 הישימים להגדר המבוקש;

(2) אותו נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור בתקנה 233;

(3) כושר ביצוע כאמור בתקנה 234.

236.  טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 זכאי -

 (1)  לאשר, במסגרת מכון בדק, כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי הרשומים בהגדר שברישיונו ככשירים לטיסה לאחר שבוצעו בהם עבודות אחזקה, שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה או תהליכים מיוחדים בהתאם לסימוכי האחזקה, השיפוץ או התהליכים המיוחדים הישימים, לפי העניין;

(2)  להוציא תעודת אחזקה ושחרור.

הכל בתנאי שהוא פועל במסגרת מכון בדק.

סימן ג': רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1

237.  אלה הנושאים שהבקיאות בהם דרושה להוכחת הידע המקצועי לצורך קבלת רשיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1:

 (1)  עקרונות המבנה והפעולה של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי, נוהלי השיפוץ, בדיקות ותהליכים מיוחדים וכן שיטות הביצוע של תיקונים ושינויים בכלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי, הכל לפי שטח ההתמחות המקצועית והטיפוס או קבוצת הטיפוסים המצוינים בהגדר שברשיון או בהגדר הנוסף, וכמפורסם בפרסומי הרשות;

(2)  הדינים, הכללים, החובות והזכויות החלים על טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1.

238.  (א)  דרישות הנסיון המזעריות לקבלת רשיון לטכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 הן ארבע שנות נסיון בשיפוץ של כלי טיס, מנועיהם או ציודם, תיקונם או שינוים, ומהן לפחות ששה חודשי נסיון מקצועי בשטח ההגדר שברשיון המבוקש שנרכש תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה.

(ב)  המנהל רשאי לקצר בשנה את תקופת הנסיון המקצועי האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתו כי המבקש קיבל הדרכה מתאימה בשטח ההגדר המבוקש.

239.  המבקש רשיון יוכיח כושר ביצוע בשיפוץ של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי, בדיקות ותהליכים מיוחדים הכל בהתאם להגדר המבוקש וכן יוכיח יכולת שימוש נאות בסימוכי השיפוץ.

240.  (א)  המבקש הגדר נוסף באותו שטח התמחות מקצועית של ההגדר שברשיונו יוכיח -

(1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים בתקנה 237 הישימים להגדר המבוקש; המבקש לא יידרש להבחן באותם תחומי ידע מקצועי בהם כבר הוכיח את בקיאותו;

(2) נסיון מקצועי הישים להגדר המבוקש של לפחות 6 חודשים תוך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(3) כושר ביצוע כאמור בתקנה 239.

(ב)  המבקש הגדר נוסף בשטח התמחות שונה מזה שבהגדר שברשיונו יוכיח -

(1) ידע מקצועי בנושאים המפורטים בתקנה 237 הישימים להגדר המבוקש;

(2) נסיון מקצועי הדרוש לצורך קבלת רשיון כאמור בתקנת 238;

(3) כושר ביצוע כאמור בתקנה 239.

241.  טכנאי לבדק כלי טיס סוג 1 זכאי לאשר כשירות של כלי טיס, מנוע, מדחף או ציוד תעופתי הרשומים בהגדר שברשיונו לאחר שבוצעו בהם עבודות שיפוץ, תיקון, שינוי, בדיקה ותהליכים מיוחדים בהתאם לסימוכי השיפוץ או סימוכי התהליכים המיוחדים הישימים, ובתנאי שמחזיק הרשיון פועל במסגרת מכון בדק.