נוהל משטרה 300.13.280 - הטיפול בבקשה להסרת חיסיון ראיות (טיפול נפשי)

א. בתאריך 10.4.23 נכנס לתוקף חוק חיסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022 (להלן: "חוק חיסיון ראיות").

ב. חוק חיסיון ראיות, המבקש להגן על פרטיותם של נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה במשפחה כמפורט בתוספת ראשונה ג' לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: "נפגעי עבירה" ו"חוק זכויות נפגעי עבירה"), מתווה את דרכי הפעולה וההתנהלות של הרשויות (היחידה החוקרת, גוף התביעה ובית המשפט) מול נפגעי העבירה בהליכים של גילוי ראייה והסרת חיסיון בנוגע לטיפול של פסיכולוג, עובד סוציאלי ורופא לעניין טיפול נפשי, זאת בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בפקודת הראיות וחוק זכויות נפגעי עבירה.

ג. נוהל זה מעגן הנחיות ליישומו של חוק חיסיון ראיות בשלב החקירה בלבד, תוך שיתוף פעולה עם גורמי רווחה, תביעה, ונציגי הסיוע המשפטי כפי שיפורט להלן.

ד. יודגש, כי בעבירות שאינן חוסות תחת חוק זה, או כאשר מדובר בתיעוד רפואי שאינו טיפול נפשי, יחולו הכללים הרגילים הנוגעים להליכי הסרת חיסיון כקבוע בפקודת הראיות.

ה. בנוהל זה תהיה ההתייחסות לנפגע העבירה בלשון זכר, אך האמור בו מתייחס לשני המינים.

הגדרות בנוהל זה:

א. בעל מקצוע - רופא לעניין טיפול נפשי, פסיכולוג רופא, עובד סוציאלי כמשמעותם בסעיפים 49, 50 או 50א לפקודת הראיות;

ב. הקצין הממונה - הקצין הממונה על החקירות בתחנה, בהיעדרו - מפקד התחנה, ובהיעדרם - הקצין הממונה על התחנה, באותה עת.

ג. עבירה - עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה בתוספת הראשונה ג', והמפורטת בנספח א';

ד. עבירה המקנה זכאות לסיוע משפטי - עבירת מין חמורה לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב) או 351 לחוק העונשין, המנויה בפרט 11(א) לחוק הסיוע המשפטי;

ה. עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) - כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960.

א. חוק חיסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022.

ב. פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

ג. חוק העונשין, התשל"ז-1977.

ד. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

ה. חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

ו. חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.

1) עלתה במהלך החקירה, בין אם מהודעתו של נפגע העבירה, ובין אם מחומר חקירה אחר, אינדיקציה לקיומה של ראיה, הנוגעת לטיפול של פסיכולוג, עובד סוציאלי או רופא לעניין טיפול נפשי (להלן: "חומר הנוגע לטיפול נפשי"), שעשויה להיות רלוונטית להוכחת החשדות יפעל כדלקמן:

א) לא יבקש החוקר מנפגע העבירה לוותר על חיסיון הראיה לעניין חומר הנוגע לטיפול נפשי, ולא יפנה לבית המשפט בבקשה להסרת החיסיון, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הבקשה לוויתור על החיסיון או להסרתו עומדת בכל התנאים האלה:

(1) הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת;

(2) היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין;

(3) לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.

ב) יש להדגיש כי החוקר יבקש מנפגע העבירה לוותר על חיסיון הראיה, או יפנה לבית המשפט להסרתו, רק לאחר שמוצו האמצעים האחרים, ולאחר שהוחלט על ידי הקצין הממונה, כי יש צורך חקירתי ממשי בראיה.

ג) על הקצין הממונה לתעד בכתב על גבי טופס בקשה להסרת חיסיון על טיפול נפשי (נספח ב', להלן: "טופס הוויתור") את הטעמים המיוחדים לבקשה בתיק החקירה.

ד) יודגש כי בכל מקרה היקף הגילוי המבוקש לא יעלה על הנדרש בנסיבות העניין, וייעשה באופן מידתי כך שיכלול את החומר הנקודתי הנדרש והמצומצם ביותר שניתן.

2) קבע הקצין הממונה ותיעד בכתב בטופס הוויתור, כי מתקיימים הטעמים המיוחדים להסרת החיסיון מול נפגע העבירה, בטרם יפנה החוקר אל נפגע העבירה בבקשה לוותר על החיסיון האמור, עליו ליידע אותו בנושאים המפורטים להלן:

א) הזכויות המוקנות לנפגע העבירה:

(1) זכותו שלא לוותר על חיסיון הראיה;

(2) זכותו להתייעץ עם עו"ד;

(3) זכותו לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה בנוגע לבקשה להסרת חיסיון, ככל שהוא נפגע בעבירה המקנה זכאות לסיוע משפטי, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט באשר להסרת החיסיון;

(4) זכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עו"ד פרטי מטעמו או לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה אם הוא זכאי לו ולשקול עמדתו כאמור;

(5) זכותו להביע את עמדתו בפני בית המשפט, ככל שהיחידה החוקרת תבקש מבית המשפט להסיר את החיסיון;

(6) זכותו שתינתן לו או למי מטעמו, הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בכתב לפני התובע, לעניין מסירת הראיה להגנה לפני קבלת ההחלטה בעניין. באפשרות הנפגע למסור כבר במהלך החקירה לידי החוקר את עמדתו בכתב כאמור, על מנת שזו תועבר באמצעות החוקר לידי התובע;

(7) זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט, בדיון בבקשה להסרת חיסיון שהוגשה ע"י החוקר לבית המשפט, ככל שהנפגע יבקש זאת;

(8) היה הנפגע קטין - זכותו שבעל המקצוע יביע את עמדתו לפני בית המשפט, אלא אם הקטין והורהו או אפוטרופסו מתנגדים לכך.

ב) המשמעויות של הוויתור על חיסיון ושל גילוי הראיה:

(1) האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה, תימסר להגנה בכפוף להוראות סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות;

(2) יכולתו לוותר על חיסיון לגבי חלק מהראיה;

(3) משמעות אי הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט;

3) לאחר שהחוקר יידע את נפגע העבירה בעניינים המפורטים לעיל, עליו למסור לו עותק מטופס הוויתור, ולתת לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עו"ד פרטי מטעמו, או לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה אם הוא זכאי לו, ולשקול את עמדתו. נסיבות העניין ייקבעו, בין היתר, לפי התקדמות החקירה ודחיפותה, נחיצות הראיה והיות החשוד במעצר. ככל שהחשוד אינו עצור ולא מתוכנן מעצר בזמן הקרוב, יש לתת לנפגע העבירה שהות של כ–48 שעות לכל הפחות לשקול את עמדתו.

4) על החוקר לתעד בכתב את דבר יידוע נפגע העבירה לעניין הזכויות והמשמעות של הוויתור על החיסיון כאמור לעיל, כפי שמופיע בטופס הוויתור.

5) לאחר שהתקבלה עמדת נפגע העבירה - על החוקר לפעול כדלקמן:

א) הסכים נפגע העבירה לוותר על החיסיון באופן מלא, וביחס לכל הראיות שלגביהן התבקשה עמדתו - על החוקרלהחתים אותו במקום המיועד לכך בטופס הוויתור ולתייק את הטופס החתום בתיק החקירה. עם קבלת טופס הוויתור האמור, על החוקר לפעול לקבלת החומר הטיפולי מבעל המקצוע ללא צורך בצו שיפוטי.

ב) סירב נפגע העבירה לוותר על החיסיון או שהסכים לוותר עליו באופן חלקי בלבד,בוהחוקר סבור שהראיה עדיין נחוצה, עליו לפעול להגשת בקשה לבית המשפט להסרת החיסיון ביחס לאותן ראיות, על גב י בקשה למתן צו הצגה/המצאה של מסמכים/חפצים.

6) ניתן צו שיפוטי המורה על הסרת החיסיון, או אם הסכים נפגע העבירה לוותר על החיסיון, על החוקר לפנות לבעל המקצוע לקבלת החומרים הטיפוליים הרלבנטיים בהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה ביחס לחשד לביצוע העבירה ולמועד ביצועה. בנוסף, ככל שנפגע העבירה בחר לממש כבר בשלב זה את זכותו להביע עמדה גם ביחס למסירת איזה מהראיות המדוברות לעיון ההגנה ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום, על החוקר לקבל מנפגע העבירה או מי מטעמו את העמדה בכתב על גבי טופס הבעת עמדת נפגע העבירה/אפוטרופוס המיועד לבגירים (נספח ג') ולתייקו בתיק החקירה.

1) קבלת עמדת הקטין והחתמתו על טופס הוויתור המיועד לקטינים (הסכמה, הסכמה חלקית או סירוב):

א) קטין מתחת לגיל 14 - נדרשת חתימה ע"י הורהו או אפוטרופוסו בלבד.

ב) מלאו לקטין 14 שנה - נדרשת חתימה ע"י הקטין בנוסף על חתימת הורהו או אפוטרופסו.

2) בהתאם לעמדה שהתקבלה על החוקר לפעול כדלקמן:

א) הסכמה לוויתור על החיסיון - לאחר החתימה הנדרשת, על החוקר לפעול לקבלת החומר הטיפולי מול בעל המקצוע ללא צורך בצו שיפוטי.

ב) סירוב לוויתור על החיסיון - על החוקר לפעול להגשת בקשה לבית המשפט להסרת החיסיון על גבי טופס בקשה למתן צו הצגה/המצאה של מסמכים/חפצים.

ג) משהושגה הסכמה או שנתקבלה החלטת בימ"ש להעביר חומרים, על החוקר לפנות לבעל המקצוע לקבלת החומרים הטיפוליים הרלבנטיים בהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה ביחס לחשד לביצוע העבירה ולמועד ביצועה.

ד) בנוסף, ככל שנפגע העבירה הקטין או הורהו או אפוטרופסו בחרו לממש את הזכות להבעת עמדה בנושא מסירת ראיה לעיון ההגנה, על החוקר לקבל מנפגע העבירה או מי מטעמו, את העמדה על גבי טופס הבעת עמדת נפגע העבירה/אפוטרופוס המיועד לקטינים (נספח ג') ולתייקו בתיק החקירה.

3) פנייה לביהמ"ש בבקשה להסיר חיסיון - בהתקיים אחד מהמקרים שלהלן על החוקר לפנות אל בית המשפט לקבלת אישורו להסרת החיסיון:

א) אם עמדת הקטין (מעל גיל 14) באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו;

ב) אם נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי סעיפים 2, 3 או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, קרי, הליך הנוגע להיות נפגע העבירה קטין נזקק.

על החוקר לתעד בטופס הוויתור בתיק החקירה כל אחד מהמקרים שהובילו לפנייתו ישירות אל בית המשפט בבקשה להסרת החיסיון לשם קבלת צו שיפוטי.

4) היוועצות עם עו"ס לחוק הנוער בטרם בקשה להסרת חיסיון:

א) במקרים שיפורטו להלן, על החוקר להתייעץ עם עו"ס לחוק הנוער (טיפול והשגחה), ואם סבר לאחר ההתייעצות כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון והוא יוסר רק באישור ביהמ"ש בצו שיפוטי (יודגש כי במקרה בו החשוד נמצא במעצר יש לפעול לקבלת עמדת עו"ס בדחיפות הנדרשת):

(1) אם ההורה/האפוטרופוס של קטין נפגע עבירה או מי מקרוביהם חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין;

(2) עו"ס העביר למשטרה את הדיווח על חשד לביצוע העבירה כלפי הקטין;

(3) התעורר חשש בעיני החוקר כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון.

ב) על החוקר לתעד בכתב את ההיוועצות עם עו"ס לחוק הנוער, ולפרט את עיקרי השיחה עימו והמלצתו. ככל שהעו"ס צירף התייחסות בכתב, התייחסות זו תצורף לתיק החקירה.

ג) הגיש החוקר לבית המשפט בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיפים 2 או 3, עליו ליידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף 5.א.2)א)(2) עד (8).

ד) על החוקר לתעד בכתב בתיק החקירה את דבר היידוע על הגשת הבקשה ועל הזכויות האמורות. היה הקטין מיוצג על ידי עורך דין או אפוטרופוס לדין - באחריות הקטין או הורהו או האפוטרופוס ליידע אותו על מועד הדיון שנקבע בבקשה.

1) בקשה להסרת החיסיון תיבחן בשלב החקירה על פי הסעיפים הכלליים בפקודת הראיות (49(א), 50(א) או 50א(א)) בהתאם למבחן: "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה".

2) זכות נפגע העבירה להביע עמדה בפני בית המשפט בשלב החקירה:

א) בית המשפט הדן בבקשה יחליט לאחר שנתן לנפגע העבירה זכות להביע עמדתו לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות, באופן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה, וככל שהוא מעוניין בכך. הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור, יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

ב) בית המשפט ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין - גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך. הדיון לא יידחה בשל אי הגעת בעל המקצוע.

ג) החוקר יידע את נפגע העבירה על מועד הדיון. האחריות על זימון עורך הדין, בעל מקצוע וכל אדם אחר היא של נפגע העבירה.

3) הוגשה לבית המשפט בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף 5.ב -

א) לעניין סעיפים 5.ב2)ב) או 5.ב3) לעיל, תובא בפני בית המשפט עמדת עו"ס לחוק הנוער המתועדת בתיק החקירה לעניין הסרת החיסיון, ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;

ב) לעניין סעיפים 5.ב. 2)א), 5.ב. 2)ב) ו–5.ב.3) לעיל, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג, ובית המשפט מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו, בית המשפט יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

4) בעת הדיון בבית המשפט בבקשה להסרת החיסיון, יפרט החוקר את הטעמים שהובילו להגשת הבקשה בהתאם לראיות ולצורך בחקר האמת.

5) יצוין כי בסמכותו של בית המשפט, לבחון את עמידת החוקר בדרישה הקבועה בסעיף 5.א.1) לעיל (לעניין קביעת הקצין הממונה בכתב לגבי הצורך בהסרת הראיה).

6) ככל שנפגע העבירה או מי מטעמו לא נכחו בדיון בבקשה להסרת החיסיון, על החוקר ליידע את נפגע העבירה בדבר החלטת בית המשפט על הסרת/אי הסרת החיסיון מהראייה. החלטת בית המשפט תתויק בתיק החקירה.

1) הדיון בבקשה להסרת החיסיון יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם הורה בית המשפט לדון בעניין, כולו או חלקו בפומבי.

2) ככל שהדיון מתקיים בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.

1) לנפגע עבירה קיימת זכות לסיוע משפטי משלב הגשת כתב האישום בעבירות לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב) או 351 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, זאת בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מנהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור (ר' פרט 11(א) לחוק הסיוע המשפטי).

2) פועל יוצא של חוק חיסיון ראיות הוא שנפגע בעבירות הרלוונטיות, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לעניין טיפול נפשי יהיה זכאי לסיוע כאמור גם בשלב החקירה, (ר' פרט 11(ב) לחוק הסיוע המשפטי). לפיכך, על החוקר כאמור ליידע את נפגע העבירה האמור בדבר זכותו לסיוע משפטי גם בעניינים המפורטים לעיל.

חומרי החקירה שיתקבלו מבעל המקצוע, יישמרו בתיק במעטפה סגורה, ויסומנו ברשימת כל החומר בפל"א כ"צנעת הפרט".

1) לאחר סיום החקירה ומיצויה, יועבר תיק החקירה אל גוף התביעה הרלבנטי, בהתאם לסמכות הטיפול בצירוף הראיה, שהחיסיון בעניינה הוסר.

2) ככל שבשלב החקירה התקבלה עמדת נפגע העבירה או מי מטעמו בכתב לעניין מסירת הראיה להגנה, על החוקר להעבירה לידי התובע עם תיק החקירה, ולסרוק העתק ממנה בתיק הפל"א הממוחשב.

א. קצין מדור נפגעי עבירה ומשפחה, יוודא במסגרת תכנית בקרות הנערכות מטעם המדור את יישום הנוהל.

ב. על קצין נפגעי עבירות מחוזי, לקיים בקרה לעניין יישום הנוהל בהתאם לתוכנית בקרות הנערכות על ידו בתחנות, ויעמוד בקשר עם הרפרנטים המחוזיים בפרקליטות לעניין חוק זה ככל שיידרש לכך.