תזכיר חוק התכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 – יתרת עודפים במכון התקנים הישראלי

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 – יתרת עודפים במכון התקנים הישראלי.

כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך עבור הוצאות הנגרמות ממלחמת חרבות ברזל, מוצע לתקן את חוק התקנים התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים), בהוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2025, ולקבוע בו את סמכותו של שר האוצר לקבוע בצו כי יתרת העודפים שנצברה אצל מכון התקנים הישראלי (להלן – מכון התקנים), בהיקף שיקבע, תועבר לאוצר המדינה. זאת, ככל שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר יקבעו שהעברת יתרת העודפים כאמור לא תמנע מהמכון את היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן.

ג. עיקרי החוק המוצע והשפעתו על החוק הקיים

מכון התקנים הישראלי הוא תאגיד שהוקם בחוק התקנים. לאורך השנים נהנה מכון התקנים ממעמד של מונופול בחסות המדינה ביחס לסמכויות שניתנו לו במסגרת חוק התקנים, ובכלל זה: ביצוע בדיקות של התאמת מצרך לתקן. בהמשך, אף שתחום ביצוע בדיקות ההתאמה של מוצר לתקן נפתח לתחרות אל מול מעבדות פרטיות, לא התפתחה תחרות ממשית בביצוע הבדיקות האמורות. נוכח זאת, ובשים לב לעובדה שבכל אחת משנים האחרונות העבירה המדינה למכון התקנים תקצוב ישיר בסך שבין 20 ל-30 מיליון ₪, מוצע לקבוע בהוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2025 כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו כי יתרת העודפים, בהיקף שיקבע, תועבר לאוצר המדינה. זאת, ככל שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר יקבעו שהעברת יתרת העודפים כאמור לא תמנע מהמכון את היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

שימוש בסמכות שנקבעת במסגרת תזכיר חוק זה צפויה להגיע לתוספת הכנסות מדינה בסך של עד 250 מיליון ₪, ובכפוף להפעלת שיקול הדעת כמוצע בהצעה.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ו. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 – יתרת עודפים במכון התקנים הישראלי

תיקון חוק התקנים - הוראת שעה	1.	בחוק התקנים, התשי"ג-1953, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יראו כאילו אחרי סעיף 21 בא:
		העברת יתרת עודפים לאוצר המדינה	21א.	שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי יתרת העודפים של המכון, בהיקף שיקבע, תועבר לאוצר המדינה, ובלבד שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר קבעו שהעברת יתרת העודפים כאמור לא תמנע מן המכון את היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן; בסעיף זה, "עודפים" – סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים.

דברי הסבר

מכון התקנים הישראלי (להלן – מכון התקנים) הוא תאגיד שהוקם בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים). מטרות מכון התקנים הן תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים. במסגרת זאת, אחראי מכון התקנים, בין היתר, על כתיבת התקינה הישראלית, מתן היתר לסימון "תו תקן" על מוצרים ומוסמך לבדוק את התאמתם של מוצרים לתקנים.

עד לשנת 2016, מכון התקנים נהנה ממעמד של מונופול בחסות המדינה ביחס לסמכויות שניתנו לו במסגרת חוק התקנים, ובכלל זה: ביצוע בדיקות של התאמת מצרך לתקן. מעמד זה אפשר למכון לצבור במהלך השנים רווחים משמעותיים. החל משנת 2016, לאחר שנעשה תיקון בחוק התקנים שאפשר גם למעבדות פרטיות לבצע את הבדיקות של התאמת מצרך לתקן, לא התפתחה תחרות ממשית בביצוע הבדיקות. מבדיקה של משרד הכלכלה והתעשייה עלה כי נתח השוק של מכון התקנים בתחום הבדיקות האמורות כיום עומד על למעלה מ-90%.

לצד זאת, בשנים האחרונות העבירה המדינה למכון התקנים בכל שנה, כתקצוב ישיר, סך שבין 20 ל-30 מיליון ש"ח. כיום, ישנן למכון התקנים יתרת עודפים של למעלה מ-250 מיליון ש"ח.

לנוכח כל האמור, מוצע לקבוע בהוראת שעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו כי יתרת העודפים, בהיקף שיקבע, תועבר לאוצר המדינה. יחד עם זאת, על מנת שלא לפגוע בפעילות מכון התקנים, העברת העודפים כאמור תותנה בכך שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר יקבעו שהעברת יתרת העודפים לא תמנע מהמכון את היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן.