תזכיר חוק מטעם משרד ראש הממשלה ומשרד התקשורת
א. שם החוק המוצע
חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מטרתו של חוק זה, להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023[1] (להלן – "התקנות").
התקנות שהותקנו בידי הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023) ותוקנו ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023)[2], קובעות, בין היתר, את הליך ההתייעצות הנדרש לשם מתן הוראות לעניין גוף שידורים זר, מהות ההוראות אשר ניתן לתת, סמכויות האכיפה אותן ניתן להפעיל לאחר מתן ההוראות והליכי הביקורת השיפוטית שנקבעו לעניין ההוראות לאחר שניתנו. זאת, במטרה להגן על ביטחון המדינה מפני פגיעות של גוף שידורים זר.
בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי "תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק", עתידות התקנות לפקוע ביום י' בשבט התשפ"ד (20 בינואר 2024), וכדי שניתן יהיה להמשיך ולהחיל את ההסדרים האמורים, לשם הגנה על ביטחון המדינה בעת מלחמת חרבות ברזל, נדרש להאריך את תוקפן של התקנות לתקופת זמן נוספת.
החוק יאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023, עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה.
ג. עיקרי החוק המוצע
רקע כללי
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.
בהתאם למידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו מעל 1300 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף דווח על מאות אזרחים וחיילם שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.
נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 8:00 על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א1951- (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971*, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף .
בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.
סעיף 39(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע, בין היתר, כי מצבי חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים.
בהתאם לסמכות זו, ונוכח המצב כאמור לעיל, הותקנו ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023) תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד- 2023, לפיהן אם שוכנע שר הביטחון כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להורות בצו על ההוראות הבאות:
להורות לספק תכנים על הפסקת שידור של ערוץ זר;
להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל;
להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, למעט מכשיר שהוא ציוד קצה רט"ן המשמש לשימוש אישי;
להורות על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של ערוץ כאמור.
כן נקבע כי צו כאמור לא יינתן אלא לאחר שיוצגו בפני שרי הביטחון והתקשורת ובפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון, המתייחסות לתשתית העובדתית לצורך מתן הצו בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
כמו כן במסגרת התקנות הוסמכו מפקחי משרד התקשורת לפקח על ביצוע התקנות ועל ההוראות שייתן שר התקשורת מכוחן. לשם כך, הוקנו למפקחים הסמכויות הבאות:
· הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
· הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות;
· הסמכות להיכנס לחצרים, למעט מקום המשמש למגורים;
· הסמכות לתפוס מכשירים המשמשים לאספקה של תכנים;
· הסמכות לסגור את משרדי הערוץ המשדר.
על מנת שניתן יהיה להמשיך לעשות שימוש בסמכויות הקבועות בתקנות עד לסיום מלחמת חרבות ברזל נדרש להאריך את תוקפן של תקנות אלה, עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה.
ד. סעיפי החוק המוצע
סעיף 1 מוצע לקבוע כי תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023, בנוסחן המובא בתוספת, יוארך עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה, וזאת כדי לאפשר המשך תחולתן של ההוראות הקבועות בו.
בתוספת מובאות כלשונן תקנות שעת חירום ((חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023. תקנות אלה קובעות הוראות לעניין שמירה על ביטחון המדינה מפני גוף שידורים זר אשר יכול שר התקשורת להורות בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בהינתן ששר הביטחון שוכנע כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה,.
החוק יאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023.
אין השפעה ישירה.
לא ידועה השפעה ישירה.
|
הארכת תוקף |
1. |
תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד-2023[3], בנוסח המפורט בתוספת, מוארך בזה עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ולתקופה שלא תעלה על שנה. |
|
|
|
|
תוספת |
|
|
|
|
(סעיף 1) |
|
|
הגדרות |
1. |
בתקנות שעת חירום אלה - |
|
|
|
|
"אתר אינטרנט" – אתר אינטרנט, לרבות יישומון, שיש לציבור או לחלק ממנו אפשרות כניסה או גישה אליו, אף אם הכניסה או הגישה אליו דורשות שימוש בקוד או בסיסמה, בין בתשלום ובין בלא תשלום, בין שהשרת שהוא מאוחסן בו נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; |
|
|
|
|
"גורם אחראי"–כל אחד מאלה לפי העניין : ספק תכנים, ספק גישה לאינטרנט, ספק שירות אחסון או בעלים של מקום כהגדרתו בחוק הגבלת שימוש במקום; |
|
|
|
|
"גורמי ביטחון" – צבא ההגנה לישראל לרבות צנזור, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; |
|
|
|
|
"ועדת השרים" - ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; |
|
|
|
|
"חוק הגבלת שימוש במקום" – חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005[4]; |
|
|
|
|
"חוק הפצת שידורים" – חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012[5]; |
|
|
|
|
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[6]; |
|
|
|
|
"חוק סמכויות באינטרנט"- בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017[7]; |
|
|
|
|
"מכשיר המשמש לאספקת תכנים" – מערכת, מנגנון, מכשיר, מיתקן, ציוד או אבזר אחרים שתכליתם העיקרית לשמש לאספקת תכנים ובכלל זה לצילום, אחסון, הפקה או שידור של התכנים, לעניין זה לא יראו בציוד קצה רט"ן כהגדרתו בסעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[8] כמכשיר אם הוא משמש לשימוש אישי; |
|
|
|
|
"מפקח" - מי שהוסמך לפי סעיף 11א לפקודת הטלגרף, או מי שמונה לפי סעיף 37יא לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 "; |
|
|
|
|
"ספק גישה לאינטרנט" – כהגדרתו בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת; |
|
|
|
|
"ספק שירותי אחסון" – כהגדרתו בחוק סמכויות באינטרנט; |
|
|
|
|
"ספק תכנים" – כהגדרתו בסעיף 13ב לחוק הפצת שידורים אף אם אינו רשום במרשם, ובכלל זה בעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת; |
|
|
|
|
"ערוץ" - רצף תכני צפייה-ושמע או רצף תכני שמע המסופקים לפי סדר ומועדים שהוחלטו מראש; |
|
|
|
|
"ערוץ זר" - ערוץ שמתקיימים לגביו התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
(1) הוא אינו מורשה לשידורים כהגדרתו בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן – 1990;[9] |
|
|
|
|
(2) עיקר שידוריו אינו בשפה העברית; |
|
|
|
|
(3) עיקר שידוריו אינו מישראל; |
|
|
|
"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023); |
|
|
|
|
"פקודת הטלגרף" - פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 |
|
|
|
|
"צנזור" - כמשמעותו בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945[10]; |
|
|
|
|
"שידור"- מתן גישה לתכני צפייה-ושמע או לתכני שמע, בזמן אמיתי. |
|
|
מניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר |
2. |
(א) אם שוכנע שר הביטחון כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים- |
|
|
|
|
(1) |
|
|
|
|
(2) |
להורות על סגירת משרדי ערוץ כאמור הנמצאים בשטח ישראל; |
|
|
|
(3) |
להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים; |
|
|
|
(4) |
להורות על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור לגורם אחראי, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או להורות על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של ערוץ כאמור. |
|
|
|
(ב) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) לא תינתן אלא לאחר שיוצגו בפני שרי הביטחון והתקשורת ובפני ועדת השרים חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון, המתייחסות לתשתית העובדתית לצורך מתן ההוראה בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה. |
|
|
|
|
(ג) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) תגבר על היתר או הוראה אחרת שניתנו לפני תחילתה. |
|
|
|
|
(ד) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) תיכנס לתוקפה עם מסירתה למי שהיא חלה עליו, ותתפרסם ברשומות בהקדם האפשרי. |
|
|
תוקף ההוראות |
3. |
הוראה לפי תקנה 2(א) תהיה בתוקף לתקופה האמורה בה ושלא תעלה על שלושים ימים; ואולם אם שוכנע שר הבטחון כי התנאים המפורטים בתקנה האמורה ימשיכו להתקיים, גם לאחר התקופה האמורה רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להאריך את תקופת תוקפה לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים נוספים בכל פעם, בכפוף להתקיימות האמור בתקנת משנה 2(ב). |
|
|
סמכויות מפקחים |
3א. |
סעיפים 11א(א) ו- (ב), 11ב(א)(1) עד (3), 11ג, 11ה לפקודת הטלגרף יחולו לעניין תקנות אלה, בשינויים הבאים: |
|
|
|
|
|
(1) מפקח מוסמך לפקח על ביצוע תקנות אלה והוראות לפיהן; |
|
|
|
|
(2) הסמכויות לפי פקודת הטלגרף שנוגעות למכשירים אלחוטיים יחולו גם לגבי מכשירים המשמשים לאספקת תכנים; |
|
|
|
|
(3) על אף האמור בסעיף 11ב(א)(3) לפקודת הטלגרף, מפקח לא ייכנס למקום המשמש למגורים; |
|
|
|
|
(4) נתן שר התקשורת הוראה לפי תקנה 2(א)(3), יראו כאילו מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 11ה(א) לפקודת הטלגרף; |
|
|
|
|
(5) נתן שר התקשורת הוראה לפי תקנה 2(א)(2), יפעל המפקח לסגירה של משרדי הערוץ הנמצאים בשטח ישראל; |
|
|
|
|
(6) לצורך ביצוע סמכויות המפקח לפי תקנות אלה רשאי שוטר לסייע באמצעות שימוש בכוח סביר. |
|
אישור הוראה לפי תקנות 2 ו-3 |
4. |
על הוראה לפי תקנה 2(א) ובכלל זה הארכתה לפי תקנה 3, יחולו ההוראות האלה: |
|
|
|
|
(1) |
היא תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי; |
|
|
|
(2) |
נשיא בית משפט מחוזי או סגנו ידון בתוך שלושה ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה כאמור בתקנה 2(ד), אם לאשר אותה, לבטל אותה או לקצוב את תקופת תוקפה; ההוראה תעמוד בתוקפה עד קבלת החלטה אחרת של בית משפט; |
|
|
|
(3) |
סעיפים 8 עד 12 בחוק סמכויות באינטרנט יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליכים לפי תקנה זו. |
|
שמירת סמכויות |
5. |
אין בתקנות שעת חירום אלה כדי לגרוע מהסמכויות המפורטות להלן, אלא כדי להוסיף עליהן: |
|
|
|
|
(1) |
הסמכויות הקבועות בחוק התקשורת; |
|
|
|
(2) |
הסמכויות הקבועות בחוק סמכויות באינטרנט; |
|
|
|
(3) |
סמכותו של צנזור; |
|
|
|
(4) |
סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין. |
|
תוקף |
6. |
תוקפן של תקנות שעת חירום אלה שלושה חודשים מיום פרסומן או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף[11], או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם מביניהם. |
|
דברי הסבר
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.
בהתאם למידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו מעל 1300 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף דווח על מאות אזרחים וחיילם שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.
נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 8:00 על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א1951- (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971*, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף .
בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.
סעיף 39(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע, בין היתר, כי מצבי חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים.
בהתאם לסמכות זו, ונוכח המצב כאמור לעיל, הותקנו ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023) תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד- 2023, ותוקנו ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023), לפיהן אם שוכנע שר הביטחון כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להורות בצו על ההוראות הבאות:
להורות לספק תכנים על הפסקת שידור של ערוץ זר;
להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל;
להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים, למעט מכשיר שהוא ציוד קצה רט"ן המשמש לשימוש אישי;
להורות על הסרת אתר האינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, או על הגבלת גישה לאתר האינטרנט של ערוץ כאמור.
כן נקבע כי צו כאמור לא יינתן אלא לאחר שיוצגו בפני שרי הביטחון והתקשורת ובפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי הביטחון, המתייחסות לתשתית העובדתית לצורך מתן הצו בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
כמו כן מפקחי משרד התקשורת הוסמכו לפקח על ביצוע התקנות ועל ההוראות שייתן שר התקשורת מכוחן. לשם כך, הוקנו למפקחים הסמכויות הבאות:
· הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
· הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות;
· הסמכות להיכנס לחצרים, למעט מקום המשמש למגורים;
· הסמכות לתפוס מכשירים המשמשים לאספקה של תכנים;
· הסמכות לסגור את משרדי הערוץ המשדר.
על מנת להמשיך ולהחיל הסדרים אלה נדרש להאריך את תוקפן של תקנות אלה, עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
בהתאם לסעיף 39 (ו) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי "תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק", עתידות התקנות לפקוע ביום י' בשבט התשפ"ד (20 בינואר 2024). כיוון שעדיין לא הסתיימה מלחמת חרבות ברזל וכדי לאפשר את המשך ההסדרים שנקבעו, לצורך הגנה על בטחון המדינה, יש להאריך את תוקפן עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
סעיף 1 מוצע לקבוע כי תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד- 2023, בנוסחן המובא בתוספת, יוארך עד לתום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ותקופה שלא תעלה על שנה, וזאת כדי לאפשר המשך תחולתן של ההוראות הקבועות בו.
בתוספת מובאות כלשונן תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד- 2023.
[1] ק"ת התשפ"ד, עמ' 160.
[2] ק"ת התשפ"ד, עמ' 336.
[3] ק"ת התשפ"ד, עמ' 160.
[4] ס"ח התשס"ה, עמ' 426.
[5] ס"ח התשע"ב, עמ' 286.
[6] ס"ח התשע"ז, עמ' 2650.
[7] ס"ח התשע"ז, עמ' 2650.
[8] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25, עמ' 505.
[9] ס"ח התש"ן, עמ' 59.
[10] ע"ר 1945, תוס' 2, עמ' 855.
[11] י"פ התשפ"ד, עמ' 319,עמ' 324, עמ' 328, עמ' 430, עמ' 458 עמ' 642, עמ' 908, עמ' 1076 ועמ' 1302, עמ' 1140, עמ' 1532 ועמ' 1772