-

חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד(7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל (להלן: "מתקפת הטרור הרצחנית"). אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1200 אזרחים וחיילים ישראלים ופצעו אלפים, למעלה מ- 200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הבטחון ביום 7 באוקטובר 2023 על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951!. בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק, החליטה ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ביום 12.10.23, לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה זו הוארכה מעת לעת על ידי הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכעת בתוקף עד ליום כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024).

ביום 8 באוקטובר 2023 הודיע הקבינט המדיני-ביטחוני כי הכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם אירועי מלחמת ׳חרבות ברזל׳ החלו ביום 7 לאוקטובר 2023 בשעה 6:00 בבוקר, וכוללות הן את פעולות האיבה והלחימה שבוצעו בתוך שטח ישראל והן את פעולות המלחמה בשטח רצועת עזה.

במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, אשר בנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות בטחון, כפי שאלו מוגדרות בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-^{^[1]}1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק).

חקירת המחבלים שלקחו חלק במתקפת הטרור הרצחנית היא מורכבת וחריגה, ולה מאפיינים ייחודיים שטרם נודע כמותם בישראל. החקירה מתייחסת לפשעים האכזריים שביצעו המחבלים אך תכליתה גם להפיק מידע רב ערך להמשך המלחמה; היא נסובה סביב עשרות זירות שבהן התחוללו הפשעים; היקף גדול של מחבלים שביניהם קשרים מגוונים; מספר הקורבנות והעדים הוא עצום - בהם אלפי פצועים המצויים במצב פיזי או נפשי קשה, שמקשה על גביית העדויות; היקף הראיות הוא עצום - הכולל את הראיות שכבר נתפסו והראיות שטרם הושגו; החקירה התנהלה בתחילתה תוך כדי לחימה קשה באזורים שבהם בוצעו הפשעים, כאשר חלק מהזירות הוכרזו כשטח צבאי סגור וקשה היה להגיע אליהן לאיסוף ראיות ומאז מתנהלת החקירה במקביל למלחמה ולקרבות עזים בשטח עזה וכן תחת התקפות רב זירתיות בעיקר באמצעות ירי מרחוק שממשיכות להתקיים בשטח המדינה.

בהינתן היקף העצורים ומורכבות החקירה כמפורט לעיל, צפויה החקירה הפלילית לארוך פרק זמן ממושך ביותר. לצורך כך, הוקם צוות חקירה ארצי מיוחד, אשר פועל לחקירת המחבלים הרבים שנעצרו ולאיסוף ראיות בעשרות זירות טבח בעוטף עזה.

כתוצאה מכך נעשו מעצרים חריגים בכמות ובמורכבות של מפגעי אירועי 7 באוקטובר, אליהם הצטרפה ומצטרפת מדי יום, כמות לא מבוטלת של מעצרים בעקבות אירועי הלחימה בחבל עזה הנמשכים גם בימים אלו. בנוסף לכך, הלחימה הנמשכת, החקירה המורכבת בכללותה, וכן הצורך הברור בהבטחת האינטרס הלאומי שבשמירה על חיי אדם כמו גם בקידום החקירה, מספקים בפני גופי החקירה אתגרים חסרי תקדים. בשים לב למורכבות הרבה כאמור, ברור מעבר לכל ספק כי סדרי הדין הקבועים היום בחוק המעצרים לעניין החזקת עצורים בטרם הגשת כתב אישום נגדם, שנועדו לחקירות פליליות ממוקדות ותחומות, אינם מתאימים לנסיבות ההמוניות ויוצאות הדופן של מתקפת הטרור הרצחנית, וכי נדרש הסדר חוקי אחר בנושא.

ההסדר הקיים בחוק המעצרים

סעיפים 17, 59 ו-62 לחוק המעצרים עוסקים בתקופות המירביות למעצר עד להגשת כתב אישום. לפי סעיף 17(א) לחוק, תקופת המעצר בצו שניתן בנוכחותו של החשוד לא תעלה על 15 ימים ושופט רשאי להאריכה מעת לעת לתקופות שלא יעלו על 15 ימים בכל פעם. סעיף 17(ב) לחוק קובע כי חשוד לא יוחזק במעצר בקשר לאירוע אחד לתקופה העולה על 30 ימים, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. סעיף 17(ג) לחוק קובע כי אם שופט ציווה על מעצר חשוד שלא בנוכחותו, החשוד יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות משעת מעצרו, אז יחול סעיף קטן (א). לבסוף קובע סעיף 17(ד) לחוק כי אם הסתיימה חקירתו, ישוחרר החשוד ממעצר אלא אם מוגשת הצהרת תובע לפיה עומדים להגיש נגדו כתב אישום ויש עילה לכאורה לבקש לעוצרו עד תום ההליכים - או אז רשאי בית המשפט להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.

סעיף 59 לחוק המעצרים קובע כי חשוד הנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה. על אף זאת, סעיף 62 לחוק מסמיך שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר מעבר לכך לתקופה שלא תעלה על 90 ימים - ואם לא ניתן יהיה לסיים את הליכי המשפט בתוך תקופה זו בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי נאשמים, עדים או אישומים, לתקופה שלא תעלה על 150 ימים - ולחזור ולצוות כך מעת לעת.

סעיף 47 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-^{^[2]}2016 (להלן: חוק המאבק בטרור) קובע כי לעניין עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה (כפי שזו מוגדרת בחוק המאבק בטרור), מעצר לפי סעיף 17(א) לחוק המעצרים לא יעלה על 20 ימים ובלבד ששופט לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על 15 ימים אלא אם שוכנע כי אם לא יוחזק העצור במעצר לצורך המשך החקירה קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. כן קובע הסעיף כי שופט רשאי להאריך, מעת לעת, מעצר של חשוד כאמור לתקופות שלא יעלו על 15 ימים כל אחת.

לבסוף נקבע בסעיף כי לגבי עצור בעבירת ביטחון חמורה, התקופה האמורה בסעיף 17(ב) לחוק המעצרים תוארך ל-35 ימים. הווה אומר: החשוד לא יוחזק במעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לתקופה העולה על 35 ימים אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

אשר לקטינים, חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-^{^[3]}1971(להלן: חוק הנוער) קובע זמני מעצר קצרים יותר כאשר החשוד הוא קטין. סעיף 10ט לחוק הנוער קובע כי תקופת המעצר של קטין לפי סעיף 17(א) לא תעלה על 10 ימים ושופט רשאי להאריכה מעת לעת לתקופות שלא יעלו על 10 ימים. כן קובע הסעיף כי התקופה המירבית בה ניתן להחזיק קטין במעצר בקשר לאותו אירוע, ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה, עומדת על 20 ימים. סעיף 10יא לחוק הנוער מקצר את התקופה המירבית למעצר של קטין באין אישום לפי סעיף 59 לחוק המעצרים מ- 75 ימים ל-40 ימים. סעיף 10יג לחוק הנוער מקצר את התקופה המירבית להארכת מעצר על ידי שופט בית משפט עליון הקבועה בסעיף 62(א), מ - 90 ימים ל - 45 ימים בכל פעם. סעיף 10יג(2) קובע כי סעיף 62(ב) לחוק המעצרים המסמיך את בית המשפט להאריך את התקופה ל - 150 ימים בתיקים מורכבים, אינו חל לגבי קטינים.

כאמור, הוראות אלה הנוגעות למעצר במסגרת הליך פלילי "רגיל" אינן מותאמות לנסיבות האירוע ההמוני החריג הנוכחי, ואף אינן ניתנות ליישום במסגרתו, כפי שתואר לעיל. בנסיבות אלו, נוצר צורך דחוף ביצירת הסדר חוקי אשר יספק מענה לצרכי החקירה הייחודיים והמורכבים, אשר מדינת ישראל ומערכת המשפט הישראלי לא נדרשו מעולם להתמודד עימו. במיוחד עלה צורך ביצירת מנגנון שיאפשר הארכת מעצרם של המעורבים באירועים אלו, למשך פרקי זמן ארוכים, גם קודם להגשת כתב אישום, ללא תלות בשאלת התקדמות החקירה בעניינם הספציפי, אלא כל עוד מתקיימת החקירה הכוללת של מתקפת הטרור הרצחנית כמכלול. מאפייניהם הייחודיים של אירועי הזוועה במסגרת מתקפת הטרור שהחלה את מלחמת "חרבות ברזל", מעלים, במובנים רבים, כי יש להתייחס למתקפה כולה - על זירותיה השונות - כאל מכלול של חקירה עצומה אחת. קידומה של החקירה הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה, על מנת להגן על חיי אדם ועל בטחון המדינה ועל מנת להבטיח כי מי שהיו מעורבים במתקפת הטרור הרצחנית יועמדו לדין פלילי וימוצה עימם הדין. בכל הנוגע לאורך המעצר הנדרש לחשודים לפני הגשת כתב אישום, ישנה חשיבות מהותית בתפיסתו של הליך החקירה כולו כהליך אחד כולל, שכל אחד מהחשודים לקח בו חלק ושהימשכותו מחייבת את מעצרם של כל החשודים לכל אורכו. וזאת, באופן שיאפשר לגופי החקירה להשלים את מלאכת החקירה המורכבת ולגופי התביעה לגבש את כתב האישום ולהעמיד לדין את כלל המחבלים, על מנת להגן על ביטחון הציבור וביטחון המדינה.

בהתאם לכך, בין השאר, נבחנים בימים אלה תיקוני חקיקה שיתוו את סדרי הדין לצורך חקירה והעמדה לדין של המפגעים החשודים באירוע טבח ה-7 באוקטובר 2023, כראוי לאירוע המוני, חריג וקיצוני בסדר גודל כזה. עם זאת, העבודה על גיבוש הסדרים ייעודיים אלה היא סבוכה ומורכבת מאוד, ונוכח הצורך הדחוף שעלה ביצירת פתרון מהיר להארכת מעצרם של החשודים הללו, התקינה הממשלה בתאריך כ"ג בחשון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023) את תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), התשפ"ד - ^{^[4]}2023 (להלן: "תקנות שעת החירום" או "התקנות") אשר האריכו לתקופה של שלושה חודשים את מועדי המעצר הקבועים בחוק המעצרים, וזאת עד לחקיקת ההסדרים הנדרשים לטיפול באירוע זה.

ההסדר !תקנות שעת החירום

בתקופת תוקפן, תקנות שעת החירום משנות את התקופות המפורטות בסעיף 17(א), (ב) ו-(ד) לחוק המעצרים, ככל שאלה חלות על "עצור" כפי שהוא מוגדר בתקנות. הגדרה זו קובעת כי "עצור" הוא חשוד בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, וזאת בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנות אלה. על פי ההגדרה של "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" כפי שמופיעה בתקנות כעת - מדובר באירועי הטבח מיום 7 באוקטובר 2023 ובאירועי המלחמה שפרצו בעקבותיהם (בזמן ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר). לגבי מי שנכנס בהגדרת "עצור" כאמור, תקנות שעת החירום מחליפות את ההוראות הקבועות בסעיף 17 לחוק המעצרים, כך שבתקופת תוקפן ההסדר שבסעיף 17 הוא כדלקמן:

בית המשפט מוסמך להאריך את מעצרו של העצור לתקופה של 45 ימים ולשוב ולהאריכה ב- 45 ימים נוספים. תקופה זו היא תקופה קבועה של ימי מעצר ואיננה תקופה מרבית, ואינה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. כפי שהובהר החקירה הסבוכה שמתקיימת תוך כדי לחימה, המשלבת חקירה פלילית עם חקירה שנועדה להגנה על חיי אדם, תארך זמן רב. הארכה משמעותית של תקופות המעצר הקבועות בחוק המעצרים כפי שנעשתה בתקנות אלה מתחייבת ממספר טעמים:

ראשית, מפאת קיומן המובהק של עילות המעצר המפורטות בסעיף 13(א)(1) ו- 13(א)(2) לחוק המעצרים - דהיינו יסוד סביר לחשש ששחרורם יסכן אדם, את הציבור או את המדינה; וחשש ששחרורם יביא לשיבוש הליכי החקירה או להתחמקות מהליכי חקירה או משפט;

שנית, חלופות מעצר אינן נותנות מענה לצרכים החקירתיים כמו גם למסוכנות המיוחדת הטבועה בעצורים אלה, שהם תושבי שטח אויב וחשודים במעורבות באירועי הטבח והלחימה הבלתי חוקית. בהקשר זה יוער כי כליאתם של חשודים אלה אפשרית גם מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. שלישית , הנטל הרב המוטל על גופי האכיפה שמנהלים את חקירת האירוע המורכב, וחקירת החשודים תוך כדי לחימה המתרחשת בימים אלה, כמו גם המשאבים הכרוכים בהארכת מעצרים בפרקי זמן הקבועים בדין הפלילי - כל אלו מחדדים את ההכרה כי סדרי הדין הפליליים "הרגילים" הנוגעים לתקופות מעצר לפני הגשת כתב אישום לא מותאמים לאירוע הנוכחי. נוכח הנימוקים המפורטים מעלה, אין רלוונטיות כלל להארכות מעצר לפרקי זמן קצרים.

כן נקבע בתקנות כי לא יוחזק חשוד במעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע, לרבות המעצר בלא צו, לתקופה העולה על 90 ימים, אלא אם כן הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

בנוסף, נקבע בתקנות כי בתקופת תוקפן של תקנות אלה, לא יחולו סעיפים 59 ו-62 לחוק המעצרים. זאת מתוך ההבנה שחקירתם של העצורים לפי חוק זה תמשכנה פרקי זמן ארוכים משמעותית, וכי מסוכנותם הרבה של העצורים כמו גם חומרתם המופלגת של מעשיהם מצדיקים הותרתם במעצר למשך פרקי זמן ממושכים, ללא צורך בביקורת שיפוטית הקיימת בחקירות "רגילות".

אשר לסעיף 17(ד) לחוק המעצרים הדן במקרה בו הסתיימה חקירתו של העצור - נסיבותיה החריגות של החקירה כפי שתוארו לעיל מובילות למסקנה כי חקירתו של כל אחד מהחשודים במעורבות באירועים הקשים איננה עומדת כחקירה בפני עצמה. מדובר בחקירה אחת כוללת של כל האירוע, על כל זירותיו השונות, לגבי כל החשודים. לנוכח זאת, התקנות מגדירות את "הליכי החקירה" כחקירת פעולות האיבה בכללותם, כנגד כלל העצורים והמעורבים בגין אירועים אלו, לרבות חקירת שלבי התכנון וההיערכות שקדמו לביצוע המעשים. נקבע בתקנות, כי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים יחול רק כשיסתיימו כל הליכי החקירה האמורים, ואין השלכה בהקשר זה לפעולות החקירה הספציפיות הנדרשות בעניינו האינדיבידואלי של כל עצור ועצור. רק לכשיסתיימו כל "הליכי החקירה", ישוחרר העצור, אלא אם התובע יגיש הצהרה על הגשת כתב אישום. יודגש כי ברור כבר כעת כי באירוע בסדר גודל זה עם חקירה עצומה - מבחינת מספר הקורבנות, מספר החשודים, מספר הזירות וכמות הראיות בכלל והראיות הדיגיטליות בפרט - ידרש זמן רב להכנת כתב אישום. ולכן נקבע כי אם הוגשה הצהרה כי יש כוונה להגיש כתב אישום, יוארך המעצר עד לסוף תקופת תוקפן של תקנות אלה.

אשר לקטינים, לעניין האירוע הנדון, ומכיוון שמדובר בהליכי חקירה אחודים לכל החשודים במעורבות באירוע זה, התקנות קובעות שבאופן חריג תקופות המעצר הנקבעות לגבי בגירים יחולו גם לגבי קטינים. זאת נוכח הנסיבות יוצאות הדופן בחומרתן ובמעשי טבח שקשה לשאת את אכזריותם ואת תוצאותיהם הקשות. גם לאור האמור בפסיקה כי "קטינות אינה יוצרת חסינות" וכן ש"אין דומה קטין שביצע את העבירה על סף גיל הבגירות לקטין אשר זה מכבר חצה את סף הגיל להטלת אחריות פלילית" (פסקאות 5 ו - 6 בע"פ 7113/08 פלוני נ׳ מדינת ישראל [פורסם בנבו] 15/12/08).

היות שהתקנות מאריכות את תקופות המעצר לעצור בעבירת ביטחון מעבר לתקופות המירביות הקבועות בסעיף 47 לחוק המאבק בטרור לגבי עצור בעבירות ביטחון חמורה, נקבע כי סעיף זה לא חל על עצור כהגדרתו בתקנות.

כאמור לעיל, תקנות שעת החירום הותקנו לתקופה של שלושה חודשים. זאת, בשים לב לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד הממשלה, הקובע כי "תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשה מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק". לפיכך, תקנות שעת חירום אלה עומדות לפוג בתאריך כ"ח בשבט התשפ"ד (7 בפברואר 2024). נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך הארכת מעצרם של העצורים האמורים ומשלא הסתיימו הדיונים הפנים-ממשלתיים לצורך הנחת הצעת חוק ממשלתית על שולחן הכנסת, בדבר ההסדרים הנדרשים שיתוו את סדרי הדין לצורך חקירה והעמדה לדין של המפגעים החשודים, קם הצורך בהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה, תוך כדי התאמתן, לפרק זמן נוסף. במקביל, ממשיכים לפעול גורמי המקצוע להכנת הצעת החוק על מנת שהכנסת תקבע את הסדר ייעודי כולל בהקדם האפשרי.

על מנת לייצר רציפות מלאה בין תקופות המעצר מכוח תקנות שעת החירום (90 ימים) לבין תקופת ההמשך אחרי חקיקת החוק, מוצע כי החוק ייכנס לתוקף ב-5.02.24.

ההסדר המוצע

מוצע לקבוע כי תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), התשפ"ד - 2023, כפי שתוקנו בנוסח המפורט בתוספת לחוק זה, יעמדו בתוקפן מתחילתו של חוק זה עד יום כ"ד באדר בי התשפ"ד (3 באפריל 2024) ויכנסו לתוקף בתאריך כ"ו בשבט התשפ"ד(5 בפברואר 2024).

מדובר בנוסח זהה לזה הקיים היום במסגרת תקנות שעת החירום, ופורט לעיל, מלבד מספר תיקונים מוצעים, המפורטים להלן-

עיקר 1

על מנת להבהיר ולתחום את הגדרת "עצור" הנכנס לגדרי התקנות, ובין היתר בהמשך לביקורת שנשמעה במסגרת דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אודות ההגדרה בנושא, מוצע לתקן את ההגדרה של פעולות האיבה ופעולות המלחמה, כדי שיהיה ברור שההסדר חל רק בהקשרים מאוד מסוימים ולא חל לגבי כלל הנחקרים בעבירת בטחון לפי סעיף 35(ב) לחוק המעצרים. לפיכך מוצע לתקן את ההגדרה לצורך תיחום האוכלוסיות הרלוונטיות כמפורט בהגדרה בשני היבטים. ראשית, הובהר כי ההגדרה כוללת בחובה כל מי שלקח חלק בפעולות האיבה שהתרחשו בין ה- 7 אוקטובר עד ה- 10 באוקטובר 2023 ולא עד תום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כפי שנקבע בתקנות המקוריות, נוכח העובדה שמעשי הטבח התרחשו בפרק הזמן הזה בלבד. כן הוברר כי החוק חל על עצורים שנעצרו במהלך פעולות המלחמה - בחבל עזה.

בהתאם, הגדרת "עצור" בתקנות מבהירה כי התקנות חלות על כל מי שחשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה.

הגדרת "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - הגדרה זו תוקנה לפעולות האיבה שהתרחשו בין יום כ"ב תשרי התשפ"ד )7 באוקטובר 2023) ועד יום כ"ה בתשרי התשפ"ד )10 אוקטובר 2023) או פעולות המלחמה בחבל עזה, שאירעו בתקופה שבין יום כ"ב בתשרי התשפ"ד )7 באוקטובר 2023) לבין תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר.

הגדרת ה"פעולות הצבאיות המשמעותיות" - כפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד )8 באוקטובר 2023) .

מדובר באותה הגדרה אשר מופיעה בתקנות שעת חירום )פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2023, כפי שתוקנו^{^[5]}.

עיקר 2

תקנות שעת החירום קובעות כאמור תקופת מעצר סטטוטורית של 45 ימים אותה ניתן להאריך ב- 45 ימים נוספים. נוכח העובדה שתקנות שעת החירום בתוקף 90 ימים בלבד, לא נקבעה בתקנות אפשרות להארכה מעבר ל- 45 ימים פעם אחת בלבד )וסה"כ 90 ימים כאורך תקופת תוקפן של התקנות). כעת מוצע להוסיף כי תקופה זו ניתנת להארכה ב- 45 ימים, מעת לעת. תקופה זו היא תקופה קבועה של ימי מעצר ואיננה תקופה מרבית, ואינה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. כפי שהובהר החקירה הסבוכה שמתקיימת תוך כדי לחימה, המשלבת חקירה פלילית עם חקירה שנועדה להגנה על חיי אדם, תארך זמן רב.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים

^{^[7]} י"פ התשפ"ד, 11675 עמ׳ 319 ועמ׳ 324, 11676 עמ׳ 328, 11691 עמ׳ 430, עמ׳ 11691 עמ׳ 458, עמ׳ 11725 עמ׳ 642, 11738, עמ׳ 728,11766 עמ׳ 908.