תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון)(הוספת תקופה קובעת שניה), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

במתקפת טרור זו נרצחו כיותר מאלף אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 80-0 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. ההכרזה הוארכה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). בהתאם, גויסו למילואים מאות אלפי חיילים בצווים מכוח סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008. מאז נמשכת הלחימה בעזה במלוא עוצמתה והיא כבר גבתה עשרות חללים ופצועים רבים. נוסף על כך, מאות אלפי אזרחים מהצפון והדרום פונו או התפנו מבתיהם, במימון המדינה או באופן עצמאי.

לאור כל האמור לעיל, ביום ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) עבר חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 (להלן: "חוק דחיית מועדים" או "החוק").

החוק נחקק כהוראת שעה ולפיו בין התאריכים כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום כ"ג בחשוון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023)  (להלן: "התקופה הקובעת"), אוכלוסיות מסוימות שההנחה לגביהן הייתה כי לאור המצב הבטחוני הן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים במועדן את התחייבויותיהן המשפטיות שאמורות לחול במהלך התקופה הקובעת, יהיו זכאיות לדחיית מועדים.

המועדים שעליהם חל החוק הם מועדים הקבועים בחוזה, מועדים שנקבעו בפסק דין חלוט או בהחלטה סופית של גוף או אדם בעל סמכות שפיטה על פי דין ומועדים לתשלום לרשות ציבורית, שמועד תשלומם או ביצועם חל בתקופה הקובעת. בחוק נקבע כי המועדים לביצוע יידחו למשך 30 ימים ממועד החיוב המקורי (להלן: "תקופת הדחייה"). בנוסף, נקבע כי החוק לא יחול על תשלומי מזונות ועל חוזה עבודה.

עוד נקבע כי שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להאריך את התקופות בחוק זה, הן את התקופה הקובעת והן את תקופת הדחייה, ואולם לא ניתן להאריך את התקופה הקובעת מעבר ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

בהמשך לכך, הוצאו צווים מכוח החוק ובמסגרתם הוארכו התקופות, כאשר בהתאם לצו האחרון, תקופת הדחיה הוארכה לשמונים וחמישה ימים או עד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), לפי המוקדם והתקופה הקובעת הוארכה עד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

כעת, מוצע הסדר המשך לחוק זה וזאת מכיוון שהמערכה עודנה נמשכת, וגם כעת המצב החריג שבו אנו מצויים משפיע משמעותית על מספר קבוצות אוכלוסייה ומביא לכך שהן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן. עם זאת, מוצע לערוך הסדר חקיקתי חדש שייתן מענה לשינויים שחלו בתקופה זו ולצרכים העדכניים שקיימים כיום, ובשים לב לאיזון הנדרש למול הצד שכנגד.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

נושא ההשפעה על התקציב מצוי בבחינה.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

תזכיר חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון)(דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2023

 

דברי הסבר

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

במתקפת טרור זו נרצחו כיותר מאלף אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 80-0 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. ההכרזה הוארכה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). בהתאם, גויסו למילואים מאות אלפי חיילים בצווים מכוח סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008. מאז נמשכת הלחימה בעזה במלוא עוצמתה והיא כבר גבתה עשרות חללים ופצועים רבים. נוסף על כך, מאות אלפי אזרחים מהצפון והדרום פונו או התפנו מבתיהם, במימון המדינה או באופן עצמאי.

לאור כל האמור לעיל, ביום ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) עבר חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 (להלן: "חוק דחיית מועדים" או "החוק").

החוק נחקק כהוראת שעה ולפיו בין התאריכים כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום כ"ג בחשוון התשפ"ד (7 בנובמבר 2023)  (להלן: "התקופה הקובעת"), אוכלוסיות מסוימות שההנחה לגביהן הייתה כי לאור המצב הבטחוני הן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים במועדן את התחייבויותיהן המשפטיות שאמורות לחול במהלך התקופה הקובעת, יהיו זכאיות לדחיית מועדים.

בהתאם להוראות החוק האוכלוסיות שעליהן הוחל ההסדר שבחוק בנוסחו המקורי היו חיילים בשירות סדיר וחיילי מילואים; שוטרים; סוהרים המשרתים ביחידות המנויות בחוק; כבאים; שבויים, חטופים או נעדרים; אנשים שהתגוררו בישובים שהתפנו לאור המצב הבטחוני במדינה; מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו כתוצאה מהמצב הבטחוני; עובד או מתנדב בהיקף פעילות המקביל למשרה מלאה בגופי ההצלה מד"א, זק"א ואיחוד הצלה. בן זוג של מי שנמנה על אחת הקבוצות הללו, אם הוא אחראי לחיוב יחד עמו; עזבון של אדם שנפטר ושהיה חייל בשירות סדיר או בשירות במילואים, שוטר, סוהר, כבאי, שבוי, חטוף, נעדר, פצועים בעקבות המצב הבטחוני, עובדים או מתנדבים בגופי הצלה; חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אחד מהגורמים המפורטים לעיל והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה, או שותפות אשר אדם כאמור משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה;

המועדים שעליהם חל החוק הם מועדים הקבועים בחוזה, מועדים שנקבעו בפסק דין חלוט או בהחלטה סופית של גוף או אדם בעל סמכות שפיטה על פי דין ומועדים לתשלום לרשות ציבורית, שמועד תשלומם או ביצועם חל בתקופה הקובעת. בחוק נקבע כי המועדים לביצוע יידחו למשך 30 ימים ממועד החיוב המקורי (להלן: "תקופת הדחייה"). בנוסף, נקבע כי החוק לא יחול על תשלומי מזונות ועל חוזה עבודה.

עוד נקבע כי שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להאריך את התקופות בחוק זה, הן את התקופה הקובעת והן את תקופת הדחייה, ואולם לא ניתן להאריך את התקופה הקובעת מעבר ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

בהמשך לכך, הוצאו צווים מכוח החוק ובמסגרתם הוארכו התקופות, כאשר בהתאם לצו האחרון, תקופת הדחיה הוארכה לשמונים וחמישה ימים או עד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), לפי המוקדם והתקופה הקובעת הוארכה עד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

כעת, מוצע הסדר המשך לחוק זה וזאת מכיוון שהמערכה עודנה נמשכת, וגם כעת המצב החריג שבו אנו מצויים משפיע משמעותית על מספר קבוצות אוכלוסייה ומביא לכך שהן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן. עם זאת, מוצע לערוך הסדר חקיקתי חדש שייתן מענה לשינויים שחלו בתקופה זו ולצרכים העדכניים שקיימים כיום, ובשים לב לאיזון הנדרש למול הצד שכנגד.

סעיף 1       להגדרה "זכאי לדחיית מועד" מוצע לקבוע כי ההגדרה "זכאים לדחיית מועד" תתייחס לזכאים כאמור בתקופה הקובעת הראשונה (ראו לעניין זה דברי ההסבר להגדרה המוצעת "התקופה הקובעת הראשונה"). כלומר, התקופה שמיום כ"ב תשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השניה" מוצע להגדיר את הגורמים שעליהם יחול החוק בתקופה הקובעת השנייה ולהבחין בין זכאים לדחיית מועד שיהיו זכאים לדחיית מועד לפי סעיפים 2א ו-3א לחוק (שעניינם דחיית מועד שנקבע בחוזה וכן דחיית מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה סופית) לבין זכאים לדחיית מועד שיהיו זכאים לדחיית מועד לפי סעיף 4א לחוק (שעניינו דחיית מועד לתשלום לרשות).

התכלית העומדת בבסיס התיקון המוצע היא לאפשר דחיה של מועדים לאוכלוסיות שההנחה היא שנוכח המצב הבטחוני הנוכחי והמצב שבו הם מצויים אין להם את הזמינות והפניות הנדרשת לצורך מילוי התחייבויותיהם המשפטיות או שיש להם קושי לעמוד בהן בעת הזו. מכיוון שבתקופה זו יש שוני בין הצרכים של כל קבוצה, מוצע ליצור הבחנה בין הסעיפים שיחולו על כל אחת מקבוצות הזכאים לדחיית מועד, כפי שיפורט להלן.

ביחס לסעיפים 2א ו-3א לחוק מוצע לכלול חיילים בשירות סדיר בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה; חיילים ששירתו בשירות מילואים בנסיבות חירום או בשירות מילואים במצב מיוחד, לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים, תשס"ח-2008, ביחידה שהיא בייעוד קדמי כמשמעותו לפי פקודות הצבא, בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה; חיילים ששירתו בשירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע ברמת פעילות א+, א או ב, כמשמעותה לפי פקודות הצבא, בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה; שוטרים במשטרת ישראל המשרתים באחת מהיחידות המנויות בחוק בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה; סוהרים המשרתים ביחידות המנויות בחוק בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה; כבאים באחת מהיחידות המנויות בחוק בתקופה הקובעת השנייה, כולה או חלקה;

מדובר בגורמים שבקשר הדוק לפעולות לחימה ולפעולות מבצעיות וההנחה ביחס לגורמים אלו היא שלאור המצב הייחודי שבו נמצאת מדינת ישראל, גורמים אלו נלחמים בעצימות גבוהה וחלק גדול מהם אף נמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל ללא אמצעי תקשורת, מה שמביא לכך שהם אינם יכולים לקיים את התחייבויותיהם המשפטיות ובכלל לנהל את עניינם. בקבוצה זו מוצע גם לכלול את הנעדרים, החטופים או השבויים שכן גם ביחס אליהם ברי כי אין להם כל יכולת לנהל את ענייניהם בתקופה זו.

ביחס לכלל הגורמים האלו מוצע לקבוע כי לאור העובדה שאין להם את הפניות הנדרשת כאמור לצורך מילוי התחייבויותיהם המשפטיות בעת הזו, כלל סעיפי החוק יחולו עליהם.

כן מוצע, כי ההסדר החוקי המוצע לעיל יחול גם על אלה: בן זוגו של כל אחד מהגורמים האלו והמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ז), אם הוא אחראי לחיוב יחד עימו; עיזבון של אדם שנפטר ושהוא אחד מן הגורמים המפורטים בפסקה מפסקאות משנה (א) עד (ז); חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אדם המנוי בפסקאות  משנה (א) עד (ז) והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה לפחות, או שותפות רשומה אשר אדם המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ז) משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה; לעניין זה, "אמצעי שליטה" ו"החזקה""- כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999;

זאת, מכיוון שגם ביחס לגורמים אלו חלה התכלית שבבסיס ההסדר המוצע שכן האדם הזכאי לדחיית מועד לפי פסקאות  משנה (א) עד (ז) חב ביחד עמם והיעדר זמינותו משפיע גם עליהם.

ביחס לסעיף 4א לחוק, מוצע לכלול את יתר הזכאים לדחיית מועד, כך שכלל גורמים אלו יהיו זכאים לדחיית מועד לתשלום לרשות בתקופה הקובעת השנייה. גם ביחס לגורמים אלו ניתן להניח שהמצב הבטחוני פגע ביכולתם לנהל שגרת חיים תקינה ולכן מוצע להעניק להם דחיית מועד לתשלומים לרשות.

בהקשר זה יובהר כי הוראות סעיפים 2 ו-2א לחוק מאפשרות להתערב בחוזים פרטיים בין אנשים ולכן קיימת חשיבות בכך שמענה זה יינתן רק ביחס למי שאין ביכולתו לטפל כלל בענייניו, וזאת לאור הצורך לאזן בין הצרכים של האוכלוסיות הזכאיות לדחיית מועד והרצון להקל על הזכאים כאמור לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לצד השני לחוזה או לפסק הדין.

גם כאן מוצע להחיל את ההסדר גם על אלה: בן זוגו של כל אחד מהגורמים האלו והמפורטים בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת הראשונה", אם הוא אחראי לחיוב יחד עמו; עיזבון של אדם שנפטר ושהוא אחד מן הגורמים המפורטים בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת הראשונה"; חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אדם המנוי בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת הראשונה" והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה לפחות, או שותפות רשומה אשר אדם המנוי בפסקאות (1) עד (8) להגדרה "זכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת הראשונה" משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה.

להגדרה "התקופה הקובעת" כאמור, מוצע לתקן את החוק ולקבוע הוראות נוספות לעניין הגורמים שיהיו זכאים לדחיית מועד לאור חלוף הזמן. לאור האמור, מוצע להגדיר את התקופה הקובעת כהגדרתה בחוק כתקופה הקובעת הראשונה. כלומר, התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023). בנוסף מוצע להמשיך ולהאריך את תחולת החוק ביחס לסוגי האוכלוסיות כפי שפורט לעיל לתקופה מוגדרת נוספת.

להגדרה "התקופה הקובעת השניה" מוצע כאמור לתקן את החוק ולהוסיף תקופה נוספת שבה יחולו הוראות אחרות ביחס לקבוצות אשר יהיו זכאיות לדחיית המועד. התקופה הקובעת השניה תחל בתום התקופה הקובעת הראשונה ועד ליום כ"א שבט התשפ"ד (31 בינואר 2024).

סעיף 2     

מוצע להבהיר כי סעיף 2 לחוק בנוסחו הנוכחי יחול רק על התקופה הקובעת הראשונה וכן על הזכאים לדחיית המועד בתקופה הקובעת הראשונה.

סעיף 3     

מוצע להוסיף את סעיף 2א ולקבוע כי הוראות סעיף 2 יחולו גם על הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השניה. יחד עם זאת, בנוגע להחרגה של עסקת תשלומים, מוצע לקבוע כי ההחרגה לא תחול רק על עסקה שבוצעה באמצעות כרטיס אשראי, אלא ביחס לכל אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן – חוק שירותי תשלום). עוד מוצע להחריג הרשאה לחיוב כהגדרתה בחוק שירותי תשלום, שכן תשלומים אלו נערכים באופן אוטומטי ואינם דורשים מעורבות אקטיבית של בעל החשבון או בעל אמצעי התשלום, לכן הרציונל של החוק בעניין אי הפניות של האדם בעת ביצוע הפעולה, אינו מתקיים באותה מידה במקרה זה.

סעיף 4     

מוצע להבהיר כי סעיף 3 לחוק בנוסחו הנוכחי יחול רק על התקופה הקובעת הראשונה וכן על הזכאים לדחיית המועד בתקופה הקובעת הראשונה.

 

סעיף 5     

מוצע להוסיף את סעיף 3א ולקבוע כי הוראות סעיף 3 יחולו גם על הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה. בנוסף, מוצע לקבוע במפורש כי המועד שיידחה הוא מועד שנקבע, בין היתר, בפסק דין חלוט של בית משפט אזרחי בלבד. בנוסף, מוצע לקבוע כי לצורך קבלת דחיית המועד כאמור, על האדם הזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השניה להודיע על כך לצד השני להליך. על מנת לאזן בין האינטרסים השונים ומכיוון שההליך מנוהל על ידי גורם שיפוטי, מוצע לאפשר לצד השני לפנות לבית המשפט ובית המשפט יהיה מוסמך לתת החלטה בעניין אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

סעיף 6

מוצע להבהיר כי סעיף 4 לחוק בנוסחו הנוכחי יחול רק על התקופה הקובעת הראשונה וכן על הזכאים לדחיית המועד בתקופה הקובעת הראשונה.

סעיף 7

מוצע להוסיף את סעיף 4א ולקבוע כי הוראות סעיף 4 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שזכאי לדחיית מועד בתקופה הקובעת השנייה.

סעיף 8

מוצע לקבוע כי שר הביטחון יוכל, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להאריך, בצו, את התקופה הקובעת השנייה, ובלבד שתום התקופה הקובעת המוארכת כאמור לא יהיה מאוחר מיום כ"א אדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024). כן מוצע לאפשר לשר לעשות שימוש בסמכותו זו גם לצורך הארכת תקופת הדחייה, ובלבד שתקופת הדחייה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. כך למשל, חיוב מיום כ"ג תשרי התשפ"ד  (8 באוקטובר 2023) לא יוכל להידחות בכל מקרה מעבר ליום כ"ט אדר ב' התשפ"ד (8 באפריל 2024).

כפי שנקבע בחוק, שר הביטחון רשאי לעשות שימוש בסמכות זו ביחס לכלל הגורמים הזכאים לדחיית מועד וכן רשאי הוא להאריך את התקופות רק ביחס לחלק מהזכאים כאמור. כמו כן, השר יוכל לקבוע כי תקופת הדחייה תוארך רק לגבי חלק מסעיפי החוק, למשל רק לעניין ההיבטים הנוגעים לגופים ציבוריים ולא לגבי ההוראות הנוגעות לחוזים.

לכך מוצע להוסיף כי השר יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכות זו ביחס לסוג מסויים של פעולות בידי אדם הזכאי לדחיית מועד. כך למשל השר יהיה רשאי לקבוע כי אין מקום להשתמש בסמכות להארכה ביחס לפעולות פיננסיות מורכבות מסויימות ולהחריגן מהפעולות שעליהן תחול הארכת החוק.