תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)(תיקון), התשפ"ד–2023
לפי סעיף 7 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן - הפקודה), רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעלו של בעל חיים נגוע או החשוד כנגוע במחלה להמיתו.
בהתאם לסעיף 16(ב) לפקודה, בעלו של בעל חיים שהומת לפי הפקודה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה, כמפורט להלן:
- היה בעל החיים נגוע במחלה – מחצית שוויו לפני שחלה, ולא יותר ממחצית הפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף 16(ג) לסוגו או למינו;
- היה בעל החיים חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע – שוויו לפני שהומת, ולא יותר מהפיצוי המרבי שנקבע כאמור.
סעיף 16א לפקודה קובע כי לא ישולמו פיצויים לפי הפקודה בשל בעל חיים שהומת לפיה, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל החיים, ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם.
עד כה השר קבע כי קיימים הסדרי ביטוח נאותים ביחס למספר סוגי בעלי חיים ומחלות, כמפורט להלן:
|
סוג בעל חיים |
מחלה |
|
תרנגולות, תרנגולי הודו וביצי דגירה שלהם, בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה |
ניוקאסל |
|
תרנגולות ותרנגולי הודו בשלוחות ההטלה והפיטום |
סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה טיפימוריום בעופות |
|
בקר לחלב |
ברוצלוזיס |
בימים הקרובים צפוי להיחתם בין המועצה לענף הלול לבין הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ (קנ"ט) חוזה ביטוח חדש מפני נזקים כתוצאה ממחלות עופות, הכולל כיסוי ביטוחי גם בשל נזק כתוצאה ממחלת שפעת עופות, בנוסף על כיסוי מפני מחלות שכבר נקבע לגביהן כי קיים הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים. בהתאם לסיכום התקציבי בין משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר השתתפות המדינה בדמי הביטוח תהא בשיעור של 80% מגובה הפרמיה.
נוכח האמור לעיל, מוצע לתקן את תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים), התשע"ד–2014 , ולקבוע כי קיים הסדר ביטוח חלופי לבעלי חיים מסוג תרנגולות, תרנגולי הודו וביצי דגירה שלהם, בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה מפני מחלות ניוקאסל, סלמונלה אנטריטידיס, סלמונלה טיפימוריום, שפעת עופות בעלת פתוגניות גבוהה (HPAI) ושפעת עופות מהזנים (sub-tipe) H5 ו-H7.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 16א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985[1], אני מתקין תקנות אלה: |
|
תיקון התוספת |
1. |
בתוספת לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים) התשע"ד–2014[2]- |
|
|
|
(1) בפרט 1, בטור ב' אחרי "ניוקאסל" יבוא "סלמונלה אנטריטידיס, סלמונלה טיפימוריום, שפעת עופות בעלת פתוגניות גבוהה (HPAI) ושפעת עופות מהזנים (sub-tipe) H5 ו-H7"; |
|
|
|
(2) פרט 2 – בטל. |
|
תחילה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). |
___________התשפ"ד (__________2023)
(חמ _____)
__________________
ח"כ אבי דיכטר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
כללי
לפי סעיף 7 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן - הפקודה), רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעלו של בעל חיים נגוע או החשוד כנגוע במחלה להמיתו.
בהתאם לסעיף 16(ב) לפקודה, בעלו של בעל חיים שהומת לפי הפקודה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה, כמפורט להלן:
- היה בעל החיים נגוע במחלה – מחצית שוויו לפני שחלה, ולא יותר ממחצית הפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף 16(ג) לסוגו או למינו;
- היה בעל החיים חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע – שוויו לפני שהומת, ולא יותר מהפיצוי המרבי שנקבע כאמור.
סעיף 16א לפקודה קובע כי לא ישולמו פיצויים לפי הפקודה בשל בעל חיים שהומת לפיה, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל החיים, ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם.
עד כה השר קבע כי קיימים הסדרי ביטוח נאותים ביחס לבעלי חיים ומחלות אלה:
|
סוג בעל חיים |
מחלה |
|
תרנגולות, תרנגולי הודו וביצי דגירה שלהם, בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה |
ניוקאסל |
|
תרנגולות ותרנגולי הודו בשלוחות ההטלה והפיטום |
סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה טיפימוריום בעופות |
|
בקר לחלב |
ברוצלוזיס |
בימים הקרובים צפוי להיחתם בין המועצה לענף הלול לבין הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ (קנ"ט) חוזה ביטוח חדש מפני נזקים כתוצאה ממחלות עופות, הכולל כיסוי ביטוחי גם בשל נזק כתוצאה ממחלת שפעת עופות, בנוסף על כיסוי מפני מחלות שכבר נקבע לגביהן כי קיים הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים. בהתאם לסיכום התקציבי בין משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר השתתפות המדינה בדמי הביטוח תהא בשיעור של 80% מגובה הפרמיה.
נוכח האמור לעיל, שר החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לתקן את לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים), התשע"ד–2014, ולקבוע כי קיים הסדר ביטוח חלופי לבעלי חיים מסוג תרנגולות, תרנגולי הודו וביצי דגירה שלהם, בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה מפני מחלות ניוקאסל, סלמונלה אנטריטידיס, סלמונלה טיפימוריום, שפעת עופות בעלת פתוגניות גבוהה (HPAI) ושפעת עופות מהזנים (sub-tipe) H5 ו-H7.
לסעיף 1
כיום קיימים הסדרי ביטוח חלופיים לפיצוי לפי פקודה ביחס למחלת הניוקאסל לתרנגולות, תרנגולי הודו וביצי הדגירה שלהם בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה, וביחס למחלת הסלמונלה לתרנגולות ותרנגולי הודו בשלוחות ההטלה והפיטום. כן קיים הסדר ביטוח חלופי לפיצויי לפי הפקודה ביחס למחלת הברוצלוזיס בבקר לחלב.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר פעל לקידום הסכם ביטוח חדש בתחום העופות, אשר יכסה גם סיכונים הנובעים ממחלת שפעת העופות לתרנגולות, תרנגולי הודו וביצי הדגירה שלהם בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה, שלא היה לגביה הסדר ביטוחי עד כה, ויורחב ביחס לביצי הדגירה של תרנגולות ותרנגולי הודו בשלוחות ההטלה, הפיטום והרבייה, גם למחלות סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה טיפימוריום (להלן - הסכם הביטוח החדש).
הסכם הביטוח החדש הוא למעשה פוליסה קיבוצית שצפויה להיחתם בימים הקרובים על ידי המועצה לענף הלול בישראל מצד אחד, ועל ידי הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ מצד שני, ואשר עתידה להיכנס לתוקף החל מיום 1 בינואר 2024. בהתאם לסיכום התקציבי בין משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאוצר השתתפות המדינה בדמי הביטוח תהא בשיעור של 80% מגובה הפרמיה.
נוכח האמור לעיל, שר החקלאות ופיתוח הכפר השתכנע כי ההסדר הביטוחי החדש מהווה הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של עוף שהומת לפי פקודה בשל המחלות הכלולות בהסדר וכי המדינה משתתפת בדמי הביטוח בשיעור הולם. לפיכך מוצע לתקן את התוספת באופן שישקף את הסכם הביטוח החדש.
לסעיף 2
נוכח הצפי שהסכם הביטוח החדש ייחתם בימים הקרובים ויכנס לתוקפו ביום 1 בינואר 2024, מוצע כי כניסת התקנות לתוקף תהיה אף היא באותו מועד. מאותו מועד בעלים של עופות שיומתו בשל המחלות המפורטות בטור ב', והעומדים בתנאי הסכם הביטוח, יהיו זכאים לפיצוי מהקרן לנזקי טבע בחקלאות בע"מ, ויוחרגו מההסדר הקבוע בסעיף 16(ב) לפקודה.