טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הירושה (תיקון), התשפ"ד-2023

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התיקון המוצע לתקנות כולל מספר שינויים לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – התקנות):

 

ביום 1 ביולי 2023 נכנסו לתוקף תיקונים  לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), שנערכו במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק י"א: הפחתת רגולציה (חלק א') (חוק ההסדרים). עניינם העיקרי של תיקונים אלה לחוק הוא העברת סמכויות מבתי המשפט לענייני משפחה לרשמים לענייני ירושה ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה במקרים מסוימים שבהם נדרש עד למועד התיקון האמור להעביר את הבקשה לבית המשפט, וכן ביטול חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, למעט במקרים אשר פורטו בתוספת השנייה לחוק. התיקונים המוצעים להלן בתקנות הירושה נדרשים כאמור לצורך התאמה של התקנות לתיקוני החקיקה האמורים ולצורך יצירת הסדרים משלימים בחקיקת משנה, והם השלמה לטיוטת תקנות הירושה שפורסמה לעיון הציבור ביום 26 ביולי 2023.

כמו כן, מוצעים תיקונים נדרשים לתקנות לצורך התאמת התקנות לחקיקה העדכנית, למשל הפנייה לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, במקום ההפניה הקיימת כיום לתקנות סדרי הדין, התשמ"ד-1984, שבוטלו, וכן הפנייה למונחים העדכניים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. כמו כן, מוצעים תיקונים לשם התאמת התקנות שבעבר נגעו להגשה בעולם הפיסי לעולם הדיגיטלי, כפי שהמסמכים מוגשים כבר כיום.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות הירושה (תיקון), התשפ"ד-2023

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

יריב לוין

שר המשפטים

 

 

דברי הסבר

תיקון תקנה 1 – 

מוצע לבצע התאמות נדרשות בהגדרות בהתאם למצב החקיקתי הקיים: 

בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוחלף המונח "חסוי" במונח "אדם שמונה לו אפוטרופוס" וכן התווספו שני מונחים נוספים בעניין כשרותו המשפטית של אדם –  "אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות" ו"ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף". בהתאם לכך,  מוצע לתקן את ההגדרה בתקנות הירושה.

כמו כן, יש למחוק את ההגדרה המפנה לתקנות סדרי הדין, התשמ"ד-1984, שבוטלו.

 

תיקון תקנה 2 –

יש לבצע התאמה בנוסח שכן סדרי הדין בהליכי משפחה וירושה מעוגנים כיום בתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020.

 

תיקון תקנה 9 –

לאור ההתפתחות הטכנולוגית בעידן האינטרנט, מוצע כי חלף הפרסום ברשומות, הרשם לענייני ירושה יודיע על הימצאות צוואה או זיכרון דברים על צוואה שבעל פה לפי סעיף 76 לחוק, באתר האינטרנט שהוא מפעיל. כיום, הציבור הרחב מבצע את מרבית הפעולות בענייני ירושה ועיזבונות באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לכן רצוי שגם פרסום כאמור לציבור ייעשה דרך אתר האינטרנט. הניסיון רב השנים של הממונה הארצי לענייני ירושה, מלמד כי על מנת להגשים את תכלית הפרסום ולאפשר חשיפה נרחבת ככל הניתן – יש לפרסם הודעות לציבור באתר האינטרנט.

 

תיקון תקנה 14 –

תקנת משנה (א) – מוצע לבטל את הדרישה להגשת הבקשה בשני עותקים, שכן מרבית הבקשות היום נשלחות לרשם לענייני ירושה באופן מקוון. כמו כן, לשם הגמישות בטופס הבקשה ועל מנת לדייק יש לקבוע כי פירוט כאמור בסיפא התקנה ייעשה לאו דווקא בראש הבקשה.  

 

תקנת משנה (ב) – יש לבצע התאמה לתיקון בסעיף 68(ב) לחוק שענייננו בבקשה לקיום צוואה שאינה במקור (העתק צוואה). התיקון בחוק מאפשר לרשם לענייני ירושה לקיים צוואה שאינה במקור, ולא לחייב העברת העניין לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, התיקון מוותר על הדרישה להגיש צוואה מקורית במקרה שבו ניתן מחוץ לישראל צו קיום צוואה וצוואת המקור מוחזקת בידי הערכאה השיפוטית בחוץ לארץ. במקרה כזה, בית המשפט או הרשם לענייני ירושה יהיו רשאים ליתן צו המסתמך על צו הקיום הזר, ובלבד שהוא הוכח כנדרש לפי סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

בפרקטיקה, המבקש יגיש לרשם לענייני ירושה את הבקשה להתיר את הוכחת הצוואה או את צו הקיום הזר, לפי העניין, יחד עם הבקשה לצו קיום.

 

יצוין כי לאחר הפצת טיוטת התקנות להערות הציבור תיבחן האפשרות לתיקון נוסף של התקנות באופן שיחייב מגיש בקשה לצו קיום צוואה לשלוח הודעה גם ליורשים על פי דין שהם בן זוגו וילדיו של המוריש, אם לא נכללו בצוואה, זאת כדי לאפשר להם הזדמנות סבירה להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה. יוסבר כי כיום אם מוגשת בקשה לצו קיום צוואה, ככלל, אין חובה לשלוח הודעה ליורשים על פי דין. רק במקרים המוזכרים בתקנת משנה (ב)(4)(ב) כאשר אין בין הזוכים על פי צוואה קרובים מדרגה ראשונה של המוריש, יש חובה לשלוח הודעה גם ליורשים על פי דין. בעניין זה, נדרש לבחון את התועלת במסירת ההודעה על הגשת בקשה לצו קיום צוואה במקרים אלו ליורשים על פי דין קרובי המוריש, אל מול הנטל הכרוך במסירת ההודעה כאמור.

 

תיקון תקנה 16 –

תקנת משנה (ג) – נוסף לקטין ופסול דין, מוצע כי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי העניין, יבחן את הסתלקותם של יורשים נוספים שכשרותם המשפטית נפגמה – אדם שמונה לו אפוטרופוס, ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף וכן אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות.

 

תקנת משנה (ד) – מוצע להפריד בין הצורך לבחון את ההסתלקות כאמור בתקנת משנה (ג), לבין החובה לאשר את הודעת ההסתלקות בבית המשפט, בהתאם לקבוע בסעיף 6(ג) לחוק הירושה ולסעיפים 32ו(ד)(5) ו-47(א)(5) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ולפיהם יש לאשר את הודעת ההסתלקות של קטין, פסול דין, אדם שמונה לו אפוטרופוס וכן ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.

 

תיקון תקנה 31 –

תקנת משנה (ב) – כאמור לעיל, מרבית הבקשות מוגשות היום באופן מקוון לכן אין צורך לקבוע הגשה בשני עותקים.

 

תקנת משנה (ג) – בהתאם לשינוי מודל הפיקוח על מנהלי עיזבון, מוצע למחוק את ההוראה שבתקנת משנה (ג) בעניין האגרה בעד רישום בקשה למיני מנהל עיזבון הקבועה בתקנה 1 לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל"ח-1978.

 

תיקון תקנה 40 –

תקנת משנה (ב) – מוצע לתקן ולקבוע כי לעניין בקשות למתן הוראות שמגיש מנהל העיזבון לבית המשפט, אם מתקיימים אחד מהמקרים שיפורטו להלן שעשויים להיות באחריות הפיקוח של האפוטרופוס הכללי, מנהל העיזבון יציין עובדה זו בהבלטה במשפט הפתיח בבקשה – בקשות של מנהל עיזבון זמני, במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק וכן אם העיזבון כולל רכוש או זכויות של קטין. יידוע כאמור יסייע לאפוטרופוס הכללי ויפנה את תשומת ליבו למקרים שאמורים להיות תחת פיקוחו.

 

תקנות משנה (ד)-(ה) – לאור השינוי במודל הפיקוח על מנהלי עיזבון והתפיסה המבקשת להעביר את אחריות הפיקוח ליורשים, מוצע כי היורשים יהיו המשיבים בכלל הבקשות שמגיש מנהל העיזבון לבית המשפט.

 

תיקון תקנה 41 –

בהמשך לאמור לעיל בעניין תיקון תקנה 38, יש לתקן גם את תקנה 41 שעניינה בהגשת דוחות על ידי מנהל העיזבון. על כן, יש לקבוע כי הדוחות יוגשו ליורשים ולא לאפוטרופוס הכללי, למעט במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק.

כמו כן, מוצע לקבוע כי הגשה לאפוטרופוס הכללי תיעשה באופן מקוון וכי תבוטל חובת מנהל העיזבון לאמת את הדוחות בתצהיר. מנהל העיזבון הוא בעל תפקיד שמונה בצו על ידי גורם שיפוטי – בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, ועל כן מוטלות עליו אחריות וחובות מכורח תפקידו האמור. לא נראה כי קיימת משמעות מיוחדת לאימות הדוחות שמנהל העיזבון מגיש בתצהיר. החובה מהוות הכבדה בירוקרטית שאינה נדרשת בנסיבות העניין ועל כן מוצע לבטלה.

 

הוספת תקנה 41א –

מוצע להוסיף הוראה המסדירה מצב בו חל שינוי בנסיבות ניהול העיזבון המביא להתקיימות אחד המקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק. במצב כאמור, על מנהל העיזבון להודיע על השינוי לאפוטרופוס הכללי ולהגיש לו את הפרטה והדוחות שהוגשו עד כה לשם בדיקה ופיקוח.

 

תיקון תקנה 45א –

תקנת משנה (א) – לאור שינוי מודל הפיקוח על מנהלי עיזבון, מוצע לקבוע כי בקשה לפסיקת שכר טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עיזבון תוגש לבית המשפט, ושבבקשה כאמור המשיבים יהיו היורשים (כמי שמפקחים על מנהל העיזבון).

 

תקנת משנה (ג) – בהתאמה, מוצע לקבוע כי רק במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק האפוטרופוס הכללי יהיה משיב נוסף לבקשה כאמור.

 

תיקון תקנה 48 –

בהתאם לתיקון בסעיף 68(ב) לחוק, יש לתקן את תקנה 48(ב)(3) כך שיתייחס הן לבית המשפט והן לרשם לענייני ירושה, שכן הסמכות להתיר הוכחת צוואה בהגשת העתק או באופן אחר היא בידי שניהם.

 

תיקון תקנה 54 –

תקנת משנה (א) –

על פי תקנה 54 לתקנות הירושה, נדרש להעביר לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור פעולתו של הרשם לענייני ירושה המוסמך, העתק מבקשות שונות בענייני ירושה המוגשות לבית המשפט, לבית הדין הדתי או לרשם לענייני ירושה. זאת, על מנת שיוכל לבחון את הבקשות ולעמוד על זכויותיהם של מי שבראיית המחוקק אינו מסוגל לדאוג לענייניו ונדרש להגנה נוספת.

נוסח התקנות כיום קובע פרק זמן של ארבעים וחמישה ימים לבחינת עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. עמדה זו ניתנת לאחר בחינה משפטית של הבקשה, במטרה לזהות, בין היתר, האם מבין המבקשים, היורשים או הזוכים יש קטין, פסול דין, חסוי, נעדר וכדומה.

לאור שינוי מודל הפיקוח על מנהלי עיזבון כפי שבא לידי ביטוי בתזכיר החוק וכן בתקנות המוצעות לעיל, מוצע לוותר על דרישה כאמור בבקשות שונות של מנהל העיזבון שיפורטו להלן המוגשות לבית המשפט או לבית דין דתי, כאשר לא מתקיימים אחד המקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק – בקשות למתן הוראות למנהל עיזבון, לקביעת שכר טרחה והוצאות של מנהל עיזבון ואישור על סיום תפקידו, לרבות קביעת שכר ביניים. בבקשות כאמור, ככלל אין זה עוד מעניינו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה להתייצב או לטעון.

יש להדגיש כי כל הבקשות למינוי מנהל עיזבון יוגשו לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, שכן הדבר יסייע באבחון המקרים שאמורים להיות תחת פיקוחו של האפוטרופוס הכללי.

 

תקנת משנה (א1) –

בהמשך לתיקון המוצע בתקנת משנה (א), מוצע לקבוע כי החובה להעביר העתק בקשות או תובענות בענייני ירושה המוגשות לרשם לענייני ירושה לבחינת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, תהיה רק במקרים הבאים שבהם קיים טעם למעורבותו בהליך – במקרים בהם מי מבין היורשים, הזוכים, או המבקשים להסתלק מחלקם בעיזבון, לפי העניין, הוא נעדר, אדם שמונה לו אפוטרופוס או מי שהוגשה לבית המשפט בקשה למנות לו אפוטרופוס כאמור, וכן ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.

המשמעות העיקרית של תיקון זה היא שלא תחול עוד חובה להעביר את הבקשה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במקרה שבו אחד היורשים הוא קטין שיש לו אפוטרופוס טבעי. הסיבה לכך היא שבמקרים אלה אנו יוצאים מנקודת הנחה שהאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין מגנים על זכויות הקטין ולרוב לא קיים חשש לניגוד עניינים ביניהם, כך שממילא ברוב המקרים לא נדרשת מעורבות של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, יצוין כי כאשר ממונה לקטין אפוטרופוס על ידי בית המשפט ממילא הבקשה מועברת לבדיקתו של בא כוח היועץ המשפט לממשלה מכוח תקנה 54, ועל כן נעשית בחינה מעמיקה שלו. כמו כן, אם כתוצאה מבדיקה משפטית של בקשות נוספות המוגשות לרשם לענייני ירושה מתעורר חשש לניגוד עניינים בין הקטין למי מאפוטרופסיו הטבעיים התיק יועבר לבית המשפט לשם מינוי אפוטרופוס לדין.