תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק האזרחות (תיקון מס'...), התשפ"ד-2023
3. תיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
תזכיר חוק האזרחות ( תיקון מס'..) התשפ"ד- 2023
הצעת החוק שבנדון מבקשת לעגן בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות) ובחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952(להלן: חוק הכניסה) רישיון קבוע ייעודי למי שבוטלה אזרחותו או תושבותו בשל הפרת אמונים ומאחר שאין לו מעמד במקום אחר ולא קמה לו אפשרות לרכוש מעמד במקום אחר לא ניתן להרחיקו. בנוסף, על מנת ליתן ביטוי לכך שמדובר במי שהפר אמונים למדינת ישראל, ניתק את זיקתו אליה באופן מהותי ונותר בה רק מן הטעם שאין לו מעמד במקום אחר, ומתוך כך ליתן ביטוי משמעותי יותר לתכלית ההצהרתית העומדת בבסיס ההליך של ביטול המעמד, ומשכך, לא נמצא כי ראוי ונכון ליתן לו זכויות מסוימות, קובעת הצעת החוק מגבלות נוספות אשר יחולו על מקבל רישיון זה, ובכלל זה אי מתן זכויות סוציאליות מסוימות בהתקיים תנאים מסוימים, אפשרות שלא ליתן רישיון לעיסוק במקצועות בריאות, סיעוד ורפואה, אי מתן הזכות להצבעה בבחירות לרשויות המקומיות, וכן מגבלות גיאוגרפיות בתנאים מסוימים כמוצע בהצעת תיקון החוק.
סעיפים 11(ב)(2) ו11א(א)לחוק האזרחות, וסעיף 11א(ב) לחוק הכניסה קובעים, בשינויים מסוימים, כי מי שבוטלה אזרחותו הישראלית או רשיון ישיבת הקבע שהחזיק בשל הפרת אמונים למדינת ישראל (להלן: ביטול המעמד) ואין לו מעמד במקום אחר ולא קמה לו האפשרות לרכוש מעמד במקום אחר, יש להעניק לו "רשיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים". החוק המוצע יחול על מי שבוטלה אזרחותו או תושבותו בשל הפרת אמונים ומאחר שאין לו מעמד במקום אחר ולא קמה לו אפשרות לרכוש מעמד במקום אחר לא ניתן להרחיקו.
לא רלבנטי
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים :
|
|
|
|
||||
|
1. |
בחוק האזרחות, התשי"ב–1952[1], ( להלן- החוק העיקרי) בסעיף 11 – |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב)(2) אחרי המילים "יינתן לו רישיון לישיבה בישראל , כפי שיורה שר הפנים" יבוא –"שלא יהיה טעון הארכה כל עוד לא רכש אזרחות או מעמד קבוע כאמור" |
|||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (ט) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(י) ביטל שר הפנים אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף זה, והוגשה בקשה על ידי קורבן המעשה או בני משפחתו הקרובים לקביעת אזור בו לא יורשה אותו אדם לשהות, רשאי שר הפנים לקבוע ברישיון הישיבה שניתן לאותו אדם לפי סעיף זה אזור בו לא יורשה לשהות (להלן: תנאי ברישיון), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) בטרם קבלת ההחלטה ניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימי עבודה; בנסיבות חריגות רשאי שר הפנים לקצר את פרק הזמן האמור ובלבד שלא יפחת משבעה ימי עבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
(2) השר השתכנע שקביעת התנאי ברישיון נדרשת כדי למנוע פגיעה קשה וחמורה שתתרחש ברמת הסתברות קרובה לוודאי, ברגשות של קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים כתוצאה מהתקלות תדירה באותו אדם. לעניין סעיף קטן זה רשאי שר הפנים לשקול: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) סמיכות מועד קביעת התנאי ברשיון למועד השחרור ממאסר. |
|
|
|
|
|
|
|
(2) מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת תנאי ברישיון. |
|
|
|
|
|
|
|
(3) מקום מגורי אותו אדם ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה. |
|
|
|
|
|
|
(3) התנאי ברישיון יהיה למשך זמן ולאזור מסוים, כפי שיקבע השר. |
|
|
|
|
|
|
|
(4) לעניין סעיף זה , בני משפחה קרובים: בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות." |
|
|
2. |
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- [2]1952, בסע' 11א יבוא: |
|||||
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) המילים "רישיון לישיבה בישראל" יימחקו ובמקומן יבוא – " רישיון לישיבה בישראל שלא יהיה טעון הארכה כל עוד נותר אותו אדם בלא אחד מאלה " |
|||
|
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(ג) ביטל שר הפנים רישיון ישיבת קבע של אדם לפי סעיף זה, והוגשה בקשה על ידי קורבן המעשה או בני משפחתו הקרובים לקביעת אזור בו לא יורשה אותו אדם לשהות, רשאי שר הפנים לקבוע ברישיון הישיבה שניתן לאותו אדם לפי סעיף זה אזור בו לא יורשה לשהות (להלן: תנאי ברישיון), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) בטרם קבלת ההחלטה ניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 30 ימי עבודה; בנסיבות חריגות רשאי שר הפנים לקצר את פרק הזמן האמור ובלבד שלא יפחת משבעה ימי עבודה. |
|
|
|
|
|
|
|
(2) השר השתכנע שקביעת התנאי ברישיון נדרשת כדי למנוע פגיעה קשה וחמורה שתתרחש ברמת הסתברות קרובה לוודאי, ברגשות של קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים כתוצאה מהתקלות תדירה באותו אדם. לעניין סעיף קטן זה רשאי שר הפנים לשקול: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) סמיכות מועד קביעת התנאי ברישיון למועד השחרור ממאסר. |
|
|
|
|
|
|
|
(2) מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת תנאי ברישיון. |
|
|
|
|
|
|
|
(3) מקום מגורי אותו אדם ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה. |
|
|
|
|
|
|
(3) התנאי ברישיון יהיה למשך זמן ולאזור מסוים, כפי שיקבע השר. |
|
|
|
|
|
|
|
(4) לעניין סעיף זה, בני משפחה קרובים: בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות." |
|
|
3. |
בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח -[3]2008, בסעיף 8(5) סיפא יבוא: "או שהוא מחזיק ברישיון ישיבה לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952" |
|||||
|
4. |
בפקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז - 1976[4], בסעיף 19א(א) אחרי רישיון לישיבת קבע בישראל" יבוא: "למעט מי שקיבל רישיון ישיבה לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 |
|||||
|
5. |
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-[5]1995 אחרי סעיף 326 (ג) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(ג1) אדם שהתקיימו בו נסיבות לפי סעיף11(ב1)(1)(ב) לחוק האזרחות התשי"ב -[6]1952 או סעיף 11א1(1)(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952[7] וניתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 יפחית המוסד את הגמלה המשתלמת לו לפי סעיף קטן (ג) בשיעור מלא ככל שהוא זכאי לאותה גמלה." |
|||
|
6. |
בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-[8]1965 בסעיף 11(א) בסיפא יבוא: ""תושב"- למעט מי שקיבל רישיון ישיבה לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952." |
|||||
כללי
סעיפים 11(ב)(2) ו11א(א)לחוק האזרחות, התשי"ב – 1952 ( להלן: "חוק האזרחות") וסעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952 (להלן: "חוק הכניסה") קובעים, בשינויים מסוימים, כי מי שבוטלה אזרחותו הישראלית או רשיון ישיבת הקבע שהחזיק בשל הפרת אמונים למדינת ישראל (להלן: ביטול המעמד) ואין לו מעמד במקום אחר ולא קמה לו האפשרות לרכוש מעמד במקום אחר, יש להעניק לו "רשיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים".
ביטול המעמד נעשה בשים לב למכלול הנסיבות המאפיינות את עניינו של האזרח או תושב הקבע ולאחר בחינת כל מקרה לגופו בתהליך רב שלבים הקבוע בחקיקה. בתהליך זה נבחן המקרה על ידי שר הפנים, היועצת המשפטית לממשלה והוועדה המייעצת לשר הפנים לפי סע' 11(ח) לחוק האזרחות, ושר המשפטים, בשנויים המתאימים לתושב ולאזרח, שתכליתם ליצוק איזונים ובלמים בבחינת המקרה העומד לביטול. ככל שמדובר בביטול אזרחות הדבר נעשה בהחלטת בית המשפט לבקשת שר הפנים, וככל שמדובר בביטול תושבות קבע מדובר בהחלטה שמתקבלת על ידי שר הפנים.
בפסה"ד שניתן ביום 21 ביולי 2022 בעע"מ 8277/17 זיוד נ' שר הפנים ועע"מ 7932/18 שר פנים נ' מפארג'ה אשר בחן את חוקתיות ההסדר של שלילת אזרחות בשל הפרת אמונים נקבע כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר שלילת אזרחות בשל הפרת אמונים. זאת, גם אם כתוצאה משלילת האזרחות אותו אדם נותר חסר אזרחות כלשהי, ובלבד שבמקרה כזה תפורש חובתו של שר הפנים ליתן לאותו אדם "רישיון לישיבה בישראל" כמורה על הענקת מעמד של תושבות קבע או מעמד ייעודי קבוע אחר שייקבע על ידי המחוקק. בפסה"ד צוין כי השר רשאי לקבוע תנאים להמשך תוקפו של רשיון הישיבה ויתכן שבעתיד יעמדו בפני השר אפשרויות נוספות לרישיונות קבועים. עוד נקבע בפסה"ד כי בבסיס ההסדר לביטול אזרחות עומדת התכלית ההצהרתית כתכלית המרכזית והדומיננטית והיא תכלית ראויה. כן נקבע כי אין מניעה שליישומה של התכלית ההצהרתית יתלווה אפקט הרתעתי, שישפיע גם על אחרים בבואם לשקול האם לבצע מעשים שיש בהם משום הפרת אמונים. יצוין כי בכל הנוגע לביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים תלוי ועומד בג"ץ 1634/23 המוקד להגנת הפרט נ' שר הפנים.
הצעת החוק שבנדון מבקשת לעגן בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות) ובחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952(להלן: חוק הכניסה) רישיון קבוע ייעודי למי שבוטלה אזרחותו או תושבותו בשל הפרת אמונים ומאחר שאין לו מעמד במקום אחר ולא קמה לו אפשרות לרכוש מעמד במקום אחר לא ניתן להרחיקו. בנוסף, על מנת ליתן ביטוי לכך שמדובר במי שהפר אמונים למדינת ישראל, ניתק את זיקתו אליה באופן מהותי ונותר בה רק מן הטעם שאין לו מעמד במקום אחר, ומתוך כך ליתן ביטוי משמעותי יותר לתכלית ההצהרתית העומדת בבסיס ההליך של ביטול המעמד, ומשכך, לא נמצא כי ראוי ונכון ליתן לו זכויות מסוימות, קובעת הצעת החוק מגבלות נוספות אשר יחולו על מקבל רישיון זה, ובכלל זה אי מתן זכויות סוציאליות מסוימות בהתקיים תנאים מסוימים, אפשרות שלא ליתן רישיון לעיסוק במקצועות בריאות, סיעוד ורפואה, אי מתן הזכות להצבעה בבחירות לרשויות המקומיות, וכן מגבלות גיאוגרפיות בתנאים מסוימים כמוצע בהצעת תיקון החוק.
סעיף 1
מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק האזרחות, כך שייקבע כי מי שבוטל מעמדו בשל הפרת אמונים ונמצא כי לא ניתן להרחיקו ויש ליתן לו מעמד חלופי, יקבל רישיון ישיבה ייעודי בישראל. המעמד המוצע הינו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שייקבע בתקנות הכניסה לישראל (להלן: רשיון א/6). רישיון זה לא יהיה טעון הארכה כל עוד לא רכש אותו אדם אזרחות או מעמד במקום אחר. המעמד המוצע הוא מעמד ייעודי וקבוע שאינו מוגבל בזמן, אשר מחד גיסא מאפשר יציבות למי שבוטל מעמדו, עבודה בישראל, וחופש תנועה וכן זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה –1995 (ככל שלא מקבל כספים מהרשות הפלסטינית), חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד -1994 וחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980, שהן עיקר הזכויות הסוציאליות הניתנות במדינת ישראל, ומאידך גיסא הגבלות וכללים הבאים כתוצאה מניתוק הקשר האזרחי של מבוטל המעמד למדינה. בתוך כך, הישארות מבוטל המעמד בישראל נובעת מכך שאין לו מעמד במקום אחר, ועל כן המעמד יבטא את קביעות הישארותו בישראל אך גם את כך שניתק את חלקו מהמדינה.
הוספת סעיף קטן (י)- מוצע להוסיף כסעיף קטן (י) לחוק העיקרי כי כאשר מוגשת בקשה להגבלת שהייתו של מבוטל המעמד על ידי קורבן המעשה או בני משפחתו הקרובים (בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות), שר הפנים רשאי לקבוע ברישיון הישיבה שניתן לאותו אדם אזור בו לא יורשה לשהות ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: א. מתן זכות טיעון, ב. מניעת פגיעה קשה וחמורה שתתרחש ברמת הסתברות קרובה לוודאי ברגשות של קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים כתוצאה מהתקלות תדירה באותו אדם. לענין זה ניתן לשקול: סמיכות מועד קביעת התנאי ברישיון למועד השחרור ממאסר, מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת תנאי ברישיון, מקום מגורי אותו אדם ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה. ג. התנאי ברישיון יהיה למשך זמן ולאזור מסוים.
הסמכות לקבוע מגבלה גיאוגרפית ברישיון ישיבה קבועה בסעיף 6 לחוק הכניסה, לפיה שר הפנים רשאי לקבוע תנאים באשרה ורישיון ישיבה בישראל. עם זאת, לאור מהות המגבלה והפגיעה בחופש התנועה מוצע לקבוע תנאים מפורטים אשר רק בהתקיימם ניתן יהיה לקבוע מגבלה כאמור.
פגיעה ברגשות הציבור באה לידי ביטוי בהקשר זה במפגש שעשוי להתקיים בין בני המשפחה והקורבנות שנפגעו מאותו מעשה לבין מבוטל המעמד שנמצא כאן במעמד חלופי. כפי שמצוין בתיקון המוצע לחוק במקרים אלו, מגבלה גאוגרפית תוטל כאשר הפגיעה עשויה להיות פגיעה קשה וחמורה ברמת הסתברות קרובה לוודאי ברגשות האנשים הקרובים ביותר שנפגעו ממעשיו של אותו אדם- קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים.
בנוסף, בתיקון המוצע מפורטים שיקולים, הגבלות ואיזונים נוספים להטלת המגבלה ובכללן- סמיכות מועד קביעת התנאי ברשיון למועד השחרור ממאסר; מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת התנאי; מקום מגוריו של המחבל ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה; תיחום ההגבלה למשך זמן ואזור מסוים ומתן זכות טיעון.
סעיף 2
בדומה למפורט בסעיף 1 לתיקון החוק העיקרי מוצע להוסיף כתיקון עקיף בחוק הכניסה בסעיף 11א ולקבוע רישיון ישיבה ייעודי שאינו טעון הארכה לתושב קבע אשר בוטל מעמדו בשל הפרת אמונים ונמצא כי לא ניתן להרחיקו ויש ליתן לו מעמד חלופי. המעמד המוצע הינו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שיקבע בתקנות הכניסה לישראל (להלן: רשיון א/6). רישיון זה לא יהיה טעון הארכה כל עוד לא רכש אותו אדם אזרחות או מעמד במקום אחר. המעמד המוצע הוא מעמד ייעודי וקבוע שאינו מוגבל בזמן, אשר מחד גיסא מאפשר יציבות למי שבוטל מעמדו, עבודה בישראל, וחופש תנועה וכן זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה –1995 (ככל שלא מקבל כספים מהרשות הפלסטינית), חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד -1994 וחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980, שהן עיקר הזכויות הסוציאליות הניתנות במדינת ישראל, ומאידך גיסא הגבלות וכללים הבאים כתוצאה מניתוק הקשר האזרחי של מבוטל המעמד למדינה. בתוך כך, הישארות מבוטל המעמד בישראל נובעת מכך שאין לו מעמד במקום אחר, ועל כן המעמד יבטא את קביעות הישארותו בישראל אך גם את כך שניתק את חלקו מהמדינה.
הוספת סעיף (ג)
בדומה למפורט בסעיף 1 לתיקון החוק העיקרי מוצע להוסיף כתיקון עקיף בחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 בסעיף 11א-כי כאשר מוגשת בקשה להגבלת שהייתו של מבוטל המעמד על ידי קורבן המעשה או בני משפחתו הקרובים (בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות), שר הפנים רשאי לקבוע ברישיון הישיבה שניתן לאותו אדם אזור בו לא יורשה לשהות ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים: א. מתן זכות טיעון ב. מניעת פגיעה קשה וחמורה שתתרחש ברמת הסתברות קרובה לוודאי ברגשות של קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים כתוצאה מהתקלות תדירה באותו אדם. לעניין זה ניתן לשקול: סמיכות מועד קביעת התנאי ברישיון למועד השחרור ממאסר, מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת תנאי ברישיון, מקום מגורי אותו אדם ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה. ג. התנאי ברישיון יהיה למשך זמן ולאזור מסוים.
הסמכות לקבוע מגבלה גיאוגרפית ברישיון ישיבה קבועה בסעיף 6 לחוק הכניסה, לפיה שר הפנים רשאי לקבוע תנאים באשרה ורישיון ישיבה בישראל. עם זאת, לאור מהות המגבלה והפגיעה בחופש התנועה מוצע לקבוע תנאים מפורטים אשר רק בהתקיימם ניתן יהיה לקבוע מגבלה כאמור.
פגיעה ברגשות הציבור באה לידי ביטוי בהקשר זה במפגש שעשוי להתקיים בין בני המשפחה והקורבנות שנפגעו מאותו מעשה לבין מבוטל המעמד שנמצא כאן במעמד חלופי. כפי שמצוין, במקרים אלו, מגבלה גאוגרפית תוטל כאשר הפגיעה עשויה להיות פגיעה קשה וחמורה ברמת הסתברות קרובה לוודאי ברגשות האנשים הקרובים ביותר שנפגעו ממעשיו של אותו אדם- קרבן המעשה או בני משפחתו הקרובים.
בנוסף, מפורטים שיקולים, הגבלות ואיזונים נוספים להטלת המגבלה ובכללן- סמיכות מועד קביעת התנאי ברשיון למועד השחרור ממאסר; מספר האנשים הנפגעים המבקשים קביעת התנאי; מקום מגוריו של המחבל ובני משפחתו לפני המאסר, במועד השחרור ובמועד קביעת התנאי וקביעות המגורים במקום זה; תיחום ההגבלה למשך זמן ואזור מסוים ומתן זכות טיעון.
סעיף 3
סעיף 8(5) לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח - 2008, קובע סייגים למתן תעודה במקצועות הבריאות למי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודה במקצועות הבריאות בתנאים מסוימים.
מוצע לקבוע כתיקון עקיף לחוק העיקרי תוספת לסייגים הקיימים כבר בסעיף זה לגבי זכאות לקבלת תעודה במקצוע הבריאות גם את מי שמחזיק ברשיון לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, (רישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שיקבע בתקנות הכניסה לישראל) כך שלא יהא זכאי לקבלת תעודה זו. סעיף זה בא כחלק מההגבלות הבאות כתוצאה מניתוק הקשר האזרחי של מבוטל המעמד למדינה, כך שלא תינתן לו האפשרות לעסוק במקצוע הדורש טיפול אישי מכיוון שאינו חלק מהציבור הישראלי. בתוך כך, הישארות מבוטל המעמד בישראל נובעת מכך שאין לו מעמד במקום אחר, ועל כן המעמד יבטא את קביעות הישארותו בישראל לצד זכויות שאינן נגרעות ממנו כמפורט בסעיפים 1 ו2 אך גם את כך שניתק את חלקו מהמדינה.
סעיף 4
סעיף 19א(א) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז – 1977 בסעיף 19א(א) מקנה שיקול דעת במתן היתר מוגבל לעיסוק ברפואה למי שאינו תושב קבע במדינת ישראל.
מוצע לקבוע כתיקון עקיף לחוק העיקרי כי לא יינתן היתר מוגבל לעיסוק ברפואה למי שמחזיק ברשיון לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 , (רישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שיקבע בתקנות הכניסה לישראל) סעיף זה בא כחלק מההגבלות הבאות כתוצאה מניתוק הקשר האזרחי של מבוטל המעמד למדינה, כך שלא תינתן לו האפשרות לעסוק במקצוע הדורש טיפול אישי, מכיוון שאינו חלק מהציבור הישראלי. בתוך כך, הישארות מבוטל המעמד בישראל נובעת מכך שאין לו מעמד במקום אחר, ועל כן המעמד יבטא את קביעות הישארותו בישראל לצד זכויות שאינן נגרעות ממנו כמפורט בסעיפים 1 ו2 אך גם את כך שניתק את חלקו מהמדינה.
סעיף 5
סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1955 ( להלן: חוק הביטוח הלאומי) קובע כי מי שהורשע בעבירת ביטחון חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, יופחתו גמלאות מסוימות אותן הוא מקבל ב-50%.
כתיקון עקיף לחוק העיקרי מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי אחרי סעיף 326(ג) , את סעיף (ג1), לפיו מקבל רישיון לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 (רישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שיקבע בתקנות הכניסה לישראל התשל"ד – 1974) יקבל זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי אולם ככל שאותו אדם מקבל תמיכה וכספים מהרשות הפלסטינית בגין מעשה הטרור שביצע (ונסתרה החזקה כי יוכל לקבל מעמד ברשות הפלסטינית ולפיכך ניתן לו מעמד חלופי) מוצע לשלול את זכויותיו הסוציאליות לפי סעיף 326 באופן מלא. זאת, מבלי לפגוע בזכויות הבסיס של קיום מינימלי בכבוד – ביטוח בריאות והבטחת הכנסה ומספר זכויות בסיסיות נוספות לפי חוק ביטוח לאומי. משניתן מענה להיבטים סוציאליים בדרך של קבלת כספים מהרשות הפלסטינית המתגמלת אותו בעד מעשיו לא עומד עוד הטעם ליתן לו זכויות סוציאליות במסגרת המעמד אשר ניתן לו.
סעיף 6
מוצע להוסיף כתיקון עקיף לחוק העיקרי בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-[9]1965 בסעיף 11(א) בסיפא שבו הגדרת תושב המחריגה את מקבל רישיון לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות התשי"ב – 1952, או לפי סעיף 11א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 ( רישיון לישיבת ארעי מסוג א/6 (רישיון למי שהפר אמונים למדינת ישראל) שיקבע בתקנות הכניסה לישראל התשל"ד -1974) מזכאות לבחירות ברשויות המקומיות.
בכל הנוגע לבחירות, המחוקק בחר לבצע אבחנות לפי סוגי המעמד בישראל. בהתאם לכך, רק אזרח רשאי להצביע לכנסת, ובעל רשיון לישיבת קבע או ארעי רשאים להצביע לרשויות המקומיות. בסעיף זה מוצע ליתן ביטוי לניתוק הזיקה של אותו אדם מהמדינה מבחירתו שלו ולא לאפשר לו להשפיע על זהות מקבלי ההחלטות במקום מגוריו, כאשר הוא עצמו מתנער מהמדינה וביקש את רעתה ורעת אזרחיה. הגבלה זו אינה קשורה ואינה פוגעת בעצם הישארותו של מבוטל המעמד בישראל במעמד ייעודי ובזכויותיו הסוציאליות, ומעבר לכך יש לומר שלא הייתה כוונה לאפשר למבוטל המעמד להשפיע על הבחירות בישראל, ועל זהות מקבלי ההחלטות במקום מגוריו.