חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הוראת שעה – חרבות ברזל)(הארכת תוקף הכרה ודחיית מועדים), התשפ"ד-2023
החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן - החוק), מטיל אחריות על יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות, לביצוע מיחזור של פסולת ציוד וסוללות, ומסדיר את הקמתם והפעלתם של גופי יישום מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים לשם מילוי חובותיהם. במסגרת זו, גופי היישום המוכרים מתקשרים בחוזה עם יצרנים ויבואנים וגובים מהם דמי טיפול למימון פעילותם. גופי היישום קשורים בחוזים גם עם הגורמים הנוספים המחויבים לכך בחוק -אחראים לפינוי פסולת, שהם בעיקר רשויות מקומיות, וכן משווקים ובתי עסק שונים. גופי היישום נדרשים לאסוף את הפסולת מהגורמים השונים ולהעביר אותה למיחזור מוכר, כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בחוק.
כיום, פועלים בישראל שני גופי יישום מוכרים, אשר תקופת ההכרה בהם צפויה להסתיים ביום 12 בינואר 2024, בתום חמש שנים ממתן ההכרה. יש לציין, כי על אף שחלף כעשור מתחילת יישומו של החוק, עדיין קיימים פערים משמעותיים ברמת היישום ביחס לדרישות החוק. כך למשל, גופי היישום הקיימים התקשרו עד שנת 2022 עם כ- 190 רשויות מקומיות בלבד, והיקף האיסוף של פסולת מהמגזר הביתי אינו מספק. כמו כן, קיימת תופעה משמעותית של טיפול שאיננו מוסדר בפסולת אלקטרונית, לרבות שריפתה לצורך הפקת מתכות תוך זיהום הסביבה. על מנת להביא ליישום ראוי ומלא של הוראות החוק, ומניעת זיהום ממנה, נדרשים שינויים משמעותיים במתן ההכרה ובתנאי ההכרה שייקבעו בתקופה הבאה.
עד ליום 11.10.2023 התקבלו אצל המנהל במשרד להגנת הסביבה שלוש בקשות להכרה, שתיים מהן של הגופים הפעילים כיום, ובקשה נוספת. בקשות אלה מצויות בהליכי בחינה אינטנסיביים, ובין היתר הועברו למגישי הבקשות דרישות להשלמות. עם זאת, על רקע מלחמת "חרבות ברזל", חלו עיכובים בהגשת ההשלמות שנדרשו. בנוסף, הגישו המבקשים עדכונים ושינויים בתכניות העסקיות שהגישו, למשל, בשל חשש לעליית הוצאות התפעול בשל המלחמה. בנסיבות אלה, קיים קושי בהשלמת הבחינה של בקשות ההכרה עד תום תקופת ההכרה הנוכחית, ובנוסף, בשל חוסר הוודאות המאפיינת את התקופה הנוכחית, קיימים ספקות מקצועיים לגבי ההחלטות אותן ניתן לקבל בשלב זה, עד למחצית ינואר הקרוב. על מנת לגבש את תנאי ההכרה באופן מיטבי, אשר יאפשר עריכת שינויים בפעילות גופי היישום למול היצרנים והיבואנים, הרשויות המקומיות, המשווקים ובתי עסק, וכן הציבור בכללותו, נדרשת רמת ודאות משקית גבוהה יותר מזו הצפויה בחודשים הקרובים.
יתרה מזאת, משום שכל החלטה שתתקבל תהיה משמעותית ל-5 שנים הקרובות, יש להעריך ברמת ודאות גבוהה יותר את השלכות המלחמה על הדרישות שייקבעו, לרבות עלויות הטיפול.
לאור האמור, על מנת לאפשר את יישום החוק ולשמור על יציבות הטיפול במצב הנוכחי, מוצע להאריך בכחצי שנה את תקופות ההכרה של גופי היישום הקיימים, ולאפשר דחיית ההחלטה בבקשת ההכרה החדשה לאותו פרק זמן. זאת תוך קביעת הסדר ייעודי בהוראת שעה, כפי שיפורט להלן.
יש לציין כי במקביל לקידום תזכיר חוק זה, תיבחן האפשרות להסדרת ההארכה והדחייה במסגרת הסמכויות לפי החקיקה הרוחבית בעניינים אלה, שאושרה לתקופת מלחמת חרבות ברזל - חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, וכן חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.
אין השפעה.
אין השפעה.
תזכיר חוק מטעם משרד להגנת הסביבה:
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
בחוק זה - |
|
|
|
"גוף יישום מוכר", "המנהל", "השר" – כהגדרתם בחוק; |
|
|
|
"הכרה" – כמשמעותה לפי החוק, ובכלל זה תנאים שנקבעו בה; |
|
|
|
"החוק" - חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012[1]; |
|
|
|
"מועד ההארכה" - יום כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024). |
|
הארכת תקופת הכרה |
2. |
על אף האמור בסעיף 14(ה) לחוק, תקופת תוקפה של הכרה שניתנה לגוף יישום מוכר, שמועד פקיעתה חל בחודש ינואר 2024, תוארך עד למועד ההארכה, אלא אם הודיע המנהל, לאחר ששמע את טענותיו של גוף היישום המוכר, על החלטתו לקצר את תקופת ההארכה. |
|
דחיית מועד למתן החלטת המנהל |
3. |
על אף האמור בסעיף 15(ד) לחוק, החלטת המנהל בבקשה שהוגשה ערב יום התחילה של חוק זה, או עד ליום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרס 2024), יכול שתינתן עד למועד ההארכה. |
|
דחיית מועד ההארכה |
4. |
השר רשאי, בצו, לדחות את מועד ההארכה בתקופות נוספות, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, עקב המצב הביטחוני המיוחד כהגדרתו בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023[2], ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על שישה חודשים. |
דברי הסבר
כללי
החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן - החוק), מטיל אחריות על יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות, לביצוע מיחזור של פסולת ציוד וסוללות, ומסדיר את הקמתם והפעלתם של גופי יישום מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים לשם מילוי חובותיהם. במסגרת זו, גופי היישום המוכרים מתקשרים בחוזה עם יצרנים ויבואנים וגובים מהם דמי טיפול למימון פעילותם. גופי היישום קשורים בחוזים גם עם הגורמים הנוספים המחויבים לכך בחוק -אחראים לפינוי פסולת, שהם בעיקר רשויות מקומיות, וכן משווקים ובתי עסק שונים. גופי היישום נדרשים לאסוף את הפסולת מהגורמים השונים ולהעביר אותה למיחזור מוכר, כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בחוק.
כיום, פועלים בישראל שני גופי יישום מוכרים, אשר תקופת ההכרה בהם צפויה להסתיים ביום 12 בינואר 2024, בתום חמש שנים ממתן ההכרה. יש לציין, כי על אף שחלף כעשור מתחילת יישומו של החוק, עדיין קיימים פערים משמעותיים ברמת היישום ביחס לדרישות החוק. כך למשל, גופי היישום הקיימים התקשרו עד שנת 2022 עם כ- 190 רשויות מקומיות בלבד, והיקף האיסוף של פסולת מהמגזר הביתי אינו מספק. כמו כן, קיימת תופעה משמעותית של טיפול שאיננו מוסדר בפסולת אלקטרונית, לרבות שריפתה לצורך הפקת מתכות תוך זיהום הסביבה. על מנת להביא ליישום ראוי ומלא של הוראות החוק, ומניעת זיהום ממנה, נדרשים שינויים משמעותיים במתן ההכרה ובתנאי ההכרה שייקבעו בתקופה הבאה.
עד ליום 11.10.2023 התקבלו אצל המנהל במשרד להגנת הסביבה שלוש בקשות להכרה, שתיים מהן של הגופים הפעילים כיום, ובקשה נוספת. בקשות אלה מצויות בהליכי בחינה אינטנסיביים, ובין היתר הועברו למגישי הבקשות דרישות להשלמות. עם זאת, על רקע מלחמת "חרבות ברזל", חלו עיכובים בהגשת ההשלמות שנדרשו. בנוסף, הגישו המבקשים עדכונים ושינויים בתכניות העסקיות שהגישו, למשל, בשל חשש לעליית הוצאות התפעול בשל המלחמה. בנסיבות אלה, קיים קושי בהשלמת הבחינה של בקשות ההכרה עד תום תקופת ההכרה הנוכחית, ובנוסף, בשל חוסר הוודאות המאפיינת את התקופה הנוכחית, קיימים ספקות מקצועיים לגבי ההחלטות אותן ניתן לקבל בשלב זה, עד למחצית ינואר הקרוב. על מנת לגבש את תנאי ההכרה באופן מיטבי, אשר יאפשר עריכת שינויים בפעילות גופי היישום למול היצרנים והיבואנים, הרשויות המקומיות, המשווקים ובתי עסק, וכן הציבור בכללותו, נדרשת רמת ודאות משקית גבוהה יותר מזו הצפויה בחודשים הקרובים.
יתרה מזאת, משום שכל החלטה שתתקבל תהיה משמעותית ל-5 שנים הקרובות, יש להעריך ברמת ודאות גבוהה יותר את השלכות המלחמה על הדרישות שייקבעו, לרבות עלויות הטיפול.
לאור האמור, על מנת לאפשר את יישום החוק ולשמור על יציבות הטיפול במצב הנוכחי, מוצע להאריך בכחצי שנה את תקופות ההכרה של גופי היישום הקיימים, ולאפשר דחיית ההחלטה בבקשת ההכרה החדשה לאותו פרק זמן. זאת תוך קביעת הסדר ייעודי בהוראת שעה, כפי שיפורט להלן.
יש לציין כי במקביל לקידום תזכיר חוק זה, תיבחן האפשרות להסדרת ההארכה והדחייה במסגרת הסמכויות לפי החקיקה הרוחבית בעניינים אלה, שאושרה לתקופת מלחמת חרבות ברזל - חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, וכן חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.
סעיף 1
הסעיף המוצע מפנה למשמעות המונחים הרלוונטיים לחוק המוצע, כפי שהם קבועים בחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012 (להלן – החוק העיקרי).
ההגדרה "גוף יישום מוכר" לפי ההגדרה בסעיף 2 לחוק העיקרי, גוף יישום מוכר הוא חברה שהמנהל הכיר בה לפי הוראות סעיף 14 לחוק העיקרי.
ההגדרה "המנהל" לפי ההגדרה בסעיף 2 לחוק העיקרי, המנהל הוא מי שמונה לאחראי על תחום הציוד והסוללות במשרד, לפי סעיף 60 לחוק העיקרי.
ההגדרה "השר" לפי ההגדרה בסעיף 2 לחוק העיקרי, השר הוא השר להגנת הסביבה.
ההגדרה "הכרה" מוצע להפנות למשמעותה של הכרה כפי שהיא קבועה בסעיף 14 לחוק העיקרי.
ההגדרה "מועד ההארכה" כפי שפורט לעיל, מוצע להאריך את תקופת ההכרה הקיימת ולדחות את המועד לקבלת החלטה מינהלית בבקשות תלויות ועומדות להכרה לפי החוק העיקרי, בתקופה של כחצי שנה עד ליום 31 ביולי 2024. עוד מוצע לאפשר הארכה של תקופה זו, ור' בדברי ההסבר לסעיף 4.
סעיף 2
מוצע להאריך את תוקפה של הכרה שניתנה לשני גופי יישום מוכרים קיימים, אשר ביקשו לחדש את ההכרה בהם, כפי שפורט לעיל. סעיף 14(ה) לחוק העיקרי קובע כי ההכרה לגוף יישום מוכר תינתן לתקופה של 5 שנים. על פי המוצע, הארכת התוקף תהיה בתקופה של כחצי שנה, מיום 12.1.2024, ליום 31.7.2024. זאת על מנת לאפשר רציפות של פעילותם גם בתקופה הקרובה, כפי שפורט לעיל.
יצוין כי במסגרת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 (להלן – חוק אישורים רגולטוריים), הוארך תוקפם של היתרים, רישיונות ואישורים רגולטוריים שמועד פקיעתם עד ליום 7.1.2024 בתקופה של שלושה חודשים. נכון למועד זה, מאחר שתוקפה של ההכרה הקיימת מסתיים ביום 12.1.2024, מועד זה לא הוארך.
בדומה להסדר הקיים בחוק אישורים רגולטוריים, מוצע להבהיר כי המנהל יוכל להביא את תקופת ההארכה לסיומה במועד מוקדם יותר, ככל שיקבל החלטה בעניין הבקשה לחידוש ההכרה.
סעיף 3
מוצע לדחות את המועד לקבלת ההחלטה בבקשה להכרה. בהתאם לסעיף 15(ד) לחוק העיקרי, "החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, או ממועד קבלת הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפי המאוחר." נכון לעת הזאת, בשל העיכובים שחלו מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", המועד לקבלת החלטת המנהל בהתאם לחוק הוא במהלך חודש מרס. עד מנת להשלים את בדיקת הבקשות כסדרן, לקבל החלטה בדבר מתן הכרה וקביעת התנאים, נוכח רמת חוסר הוודאות הגבוהה בחודשים הקרובים, מוצע כי מועד זה יידחה בכשלושה חודשים.
יצוין כי במסגרת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023 (להלן – חוק דחיית מועדים), נדחו מועדים לקבלת החלטות מינהליות בתקופות שונות. הסדר זה לא חל, נכון לעת הזאת, על הטיפול בבקשות ההכרה, על אף שלא היתה מחלוקת על ההצדקה לדחיית המועד. לפיכך מוצע לכלול את הדחייה המוצעת עם הסדר הארכת תוקף ההכרה, במסגרת הוראת שעה זו.
סעיף 4
נוכח חוסר הבהירות של התקופה הנוכחית והשלכותיה על ההכרה לפי החוק העיקרי, ובדומה להסדרים שנקבעו בחוק אישורים רגולטוריים ובחוק דחיית מועדים, מוצע לאפשר דחייה של מועד ההארכה גם בחוק זה. על פי המוצע בסעיף 4, השרה להגנת הסביבה תהיה רשאית להאריך בצו את מועד ההארכה של ההכרה ואת המועד לקבלת החלטה בבקשות, לתקופות נוספות ובלבד שלא יעלו על חצי שנה נוספת.