פריט 5.1 ג
למתקני טיפול
בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות
|
"אירוע סביבתי חריג" |
אירוע הגורם או עלול לגרום למפגע או מטרד, כגון בעירת פסולת או תקלה בתשתיות; |
|
"אתר סילוק פסולת רעילה" |
אתר לסילוק פסולת חומרים מסוכנים לפי סעיף 2 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"א-1990; |
|
"ארובה" |
התקן שנועד לאיסוף ופיזור גז הפליטה והעומדת בדרישות סעיף 5.5 ל-TA-Luft 2002 ומסמך הנחיות לקביעת גובה ארובה המפורסם באתר האינטרנט על עדכוניו מעת לעת; |
|
"אתר האינטרנט" |
אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה |
|
"אתר טיפול" |
כל אתר מורשה המטפל בפסולת, בין אם באמצעות מחזור, השבה או סילוק. |
|
"אתר לסילוק פסולת" |
מקום המשמש לפינוי ולסילוק פסולת, בין אם בהטמנה, שריפה, פירוק כימי-פיזיקלי ואחר בהתאם לסוג הפסולת והמורשה על פי כל דין. |
|
"בעל העסק"
|
לרבות כל אחד מאלה: 1. בעל העסק; 2. המחזיק בעסק; 3. בעל רישיון העסק או מבקש הרישיון, לפי העניין; 4. האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בניהולו פועל העסק; |
|
"גז פליטה" |
גז המשתחרר לאוויר לרבות חומרים מוצקים, נוזלים וגזים הנישאים בו או תערובת שלהם; |
|
"דיגום אוויר" |
נטילת דוגמה של אוויר, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד; |
|
"הכנה לשימוש חוזר" |
פעולות בדיקה, ניקוי או תיקון של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני המאפשרות שימוש חוזר בה, בלא צורך בביצוע פעולות נוספות |
|
"הכנה לטיפול" |
פעולות מיון הפסולת, וכן פעולות פירוק פשוטות של הסרת סוללות, ונורות שלא דורשות ציוד ייעודי לצורך הסרתן |
|
"השבה לאנרגיה" |
הפקת אנרגיה מפסולת או תהליך עיבוד של פסולת כאמור לחומר המשמש להפקת אנרגיה |
|
"החוק" |
חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012 |
|
"התוספת השנייה לחוק" |
התוספת השנייה לחוק חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012, (סעיף 38(ב)), פעולות טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני |
|
"זיהום אוויר חזק או בלתי סביר" |
כמשמעו בחוק אוויר נקי, התשס"ח- 2008 (להלן – חוק אוויר נקי); |
|
"זיהום קרקע" |
שחרור של חומר מזהם לקרקע באופן הגורם לכך שהקרקע תהיה קרקע מזוהמת; ואם הייתה הקרקע מזוהמת טרם השחרור, יראו כל שחרור נוסף של חומר מזהם לקרקע, כזיהום קרקע; |
|
"חומר חלקיקי" |
חומר המורכב מחלקיקים זעירים, למעט מים, הנישא או העשוי להינשא באוויר או בגז, לרבות בצורת אבק, עשן, או תרסיס; |
|
"חומר מזהם קרקע" |
חומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993 (להלן- חוק החומרים המסוכנים) שנקבע לגביו ערך סף כהגדרתו בתנאים אלה; |
|
"חומר מסוכן" |
כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993; |
|
"טיפול בפסולת" |
טיפול לרבות: עיבודה, ניצולה, מחזורה, מיונה, פירוקה, וכיוצא באלה, הכוללות את הפעולות המנויות בתוספת השנייה לחוק לפחות ובהתאם להנחיות במסמך זה |
|
"כלי אצירה" |
כלי קיבול מכל חומר שהוא, בין אם מותקן על משאית ובין אם נייח, המשמש לאצירת פסולת; |
|
"מאצרה" |
אמצעי קיבול העשוי משטח אטום מוקף דפנות, האטומים לחלחול החומר המאוחסן בו, שמטרתו לאגור שפך, של חומרים המאוחסנים בו ולמנוע פיזורם לסביבה, לרבות אמצעי קיבול נייד; |
|
"מבנה סגור" |
חלל סגור מכל צדדיו, הכולל ארבע קירות, תקרה ורצפה העומדת בדרישות למשטח תפעול; |
|
"מדיה דיגיטלית" |
באמצעות אתר האינטרנט לרבות על גבי טופס מקוון ואם אינו קיים באמצעות הדואר האלקטרוני, או באופן אחר בהתאם להנחיות שיפורסמו באתר האינטרנט; |
|
"מזהם אוויר" |
כהגדרת "מזהם" בחוק אוויר נקי; |
|
"מזיקים, בית גידול למזיקים" |
כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו–2016 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית); |
|
"מחזור" |
הליך עיבוד של פסולת ציוד וסוללות למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למעט שימוש חוזר, הכנה לשימוש חוזר והשבה |
|
"מיון" |
הפרדת הפסולת לסוגיה ורכיביה השונים שמבוצעת בעסק; |
|
"ממונה סביבה" |
כהגדרתו בתקנות מי קולחים; |
|
"מסך" |
ציוד המכיל צג שטוח גדול מ-100 סמ"ר |
|
"מעבדה מוסמכת" |
מעבדה שיש בידה הסמכה תקפה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז- 1997, שהוסמכה לבצע את הבדיקות הנדרשות בתנאים אלה, לפי העניין; |
|
"מערכת תת לחץ" |
מערכת המבצעת יניקה ואיסוף של אוויר אל ארובה, באופן שמונע פיזור מזהמים וריחות מפתחי המבנה, המותקנת בתוך מבנה סגור, ששטח הפתחים שבו לא עולה על 5% מכלל שטח הפנים של המבנה; |
|
"מקבל" |
ארגון הלוקח פיזית ו / או חוזית בעלות על חלקי פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני לאחר טיפול/מחזור/עיבוד שבוצע על ידי מפעיל טיפול. |
|
" מורד הזרם" |
שרשרת הטיפול העוקבת למקבל הפסולת הראשון |
|
"מנורה" |
מקור אור חשמלי למטרות תאורה כלליות או מיוחדות, למעט נורות להט. הערה: מטרות תאורה יכולה לכלול מנורות פלורסנט, מנורות פריקה, נתרן, הליד בלחץ גבוה. תאורה מיוחדת ניתנת על ידי מנורות לצורך הפצת אור או שליטה (מנורות UV, קרינה, קסנון וכו'). |
|
"משטחי התפעול" |
כל אלה: 1. משטחים בהם מתקיימת פעילות בפסולת, כולל משטחי קליטה, פריקה, אחסון, מיון פסולת, והעמסה, משטחים לשטיפת רכבים וכלי אצירה; 2. משטחים עליהם עלולים להיווצר או שאליהם עלולים להגיע שפכים או תשטיפים; |
|
"מוקד/מרכז איסוף" |
מוקד איסוף או מרכז איסוף פסולת ציוד אלקטרוני חשמלי וסוללות כפי הקבוע בחוק. |
|
מי שמונה לאחראי על התחום/החוק בהתאם לעניין. |
|
|
"מתקן טיפול בגז פליטה" |
מתקן המשמש להפחתת פליטות של מזהמים או של ריחות בגז פליטה הנפלט מארובה כגון מסנן, משקע וסולקן; |
|
"מתקן טיהור שפכים" או "מט"ש" |
מיתקן לטיפול בשפכים, לרבות כל מאגר, אמצעי, או תהליך טיפול נוסף, אשר מיועד להפחתת ריכוז המזהמים שבשפכים; |
|
"מתקן טיפול בפסולת ציוד וסוללות" |
מיתקן או מפעל שבו מתבצעות טיפול או הכנה לטיפול בפסולת ציוד וסוללות |
|
"מתקן קדם טיפול" |
מתקן, על מרכיביו השונים, לרבות כל אמצעי, או תהליך טיפול, שבו מטופלים שפכי העסק לפני העברתם ממנו לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים, כולל מתקן לטיפול בבוצה, מפריד שמן או דלק, המאושר לפי כל דין; |
|
"נגר עילי מזוהם" |
משקעים שבאו במגע עם מזהמים, לרבות במשטחי תפעול או עם קרקע שידוע כי היא קרקע מזוהמת; |
|
"נגר עילי נקי" |
משקעים שלא באו במגע עם מזהמים במשטחי התפעול או עם קרקע שידוע כי היא קרקע מזוהמת; |
|
"נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה" |
"נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה, 2002" המפורסם באתר האינטרנט, בנוסחו המעודכן מעת לעת; |
|
"נותן האישור" |
עובד מדינה או עובד ציבור שהוסמך על ידי השר להגנת הסביבה כנותן האישור לפי סעיף 6(א) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן – חוק רישוי עסקים); |
|
"ערך סף" |
ערך שנקבע לחומר מזהם קרקע לפי הנחיות בנושא ערכי סף לחומרים מזהמי קרקע Very Strict Levels (VSL) משנת 2017, ולפי טבלאות עזר "ערכי סף מבוססי סיכון למזהמי קרקע" בנוסחן המעודכן מעת לעת, המפורסם באתר האינטרנט; |
|
"ערכי פליטה לאוויר" |
ריכוז או כמות מרביים, של מזהם אוויר או קבוצת מזהמי אוויר, הנמדדים בפרקי זמן נתונים, בגז פליטה בתנאים תקניים שפליטתם מותרת ממקור פליטה כפי שנקבע בתנאים אלה או על פי הוראות לפי חוק אוויר נקי; |
|
"חומר פחמן פלואורי נדיף VFC" |
תרכובת כימית אורגנית המורכבת מאטומי פחמן ופלואור (במקרים מסוימים גם עם כלור ומימן) המסוגלים לשנות פאזה כאשר משתמשים בהם כקררים או מייצרים תאים במבנה פלסטי של קצף מבודד כאשר משתמשים בהם כחומר ניפוח. הערה: ייעודים מסחריים נפוצים עבור חומרים אלו הם ,R11 R12 עבור CFCs R22, R141b עבור HCFCs ו R134a עבור HFCs . תרכובות אלו פוגעות באוזון ו/או בעל ערך גז חממה (GWP) מעל 15. |
|
"פחמימנים נדיפים (VHC)" |
תרכובת כימית אורגנית המורכבת כולה ממימן ופחמן המסוגלים לשנות פאזה כאשר משתמשים בם כקרר או לייצר תאים במבנה פלסטי של קצף בידוד כאשר הוא משמש כחומר ניפוח. הערה: ייעודים נפוצים לפחמימנים נדיפים הם R290 לפרופאן R600a לאיזובוטאן, R1270 לפרופן ו RC601-לסיקלופנטן. תערובות של VHC אפשריות גם. תרכובות אלו בעלות נפיצות גבוהה ועשויות לייצר אוזון בפני הקרקע בסביבה עם חמצן. |
|
"פסולת" |
אשפה, זבל וגרוטאות מכל סוג וצורה לרבות אשפה ביתית, פסולת פריקה ביולוגית, פסולת גזם, פסולת רפואית ופסולת שמקורה בבית עסק, בבית מלאכה, בתעשייה , פסולת חקלאית ולרבות פסולת בניין; |
|
"פסולת אסבסט" |
כהגדרתה בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א- 2011 (להלן – חוק למניעת מפגעי אסבסט); |
|
"פסולת חומר מסוכן" |
כהגדרת "פסולת" בתקנות סילוק פסולת חומרים מסוכנים; |
|
"פסולת מופרדת במקור" |
פסולת שהושלכה מלכתחילה למכל ייעודי או מיקום מוגדר? המותאם לסוג הפסולת או הוצבה במקום המאפשר פינוי בנפרד מפסולות אחרות; |
|
"פסולת מסוכנת" |
פסולת בעלת תכונה אחת מסוכנת או יותר |
|
"פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני" או "פסולת אלקטרונית" |
כהגדרת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני בחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב-2012; |
|
"פסולת רדיואקטיבית" |
כהגדרתה בתקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית), התשס"ב – 2002; |
|
"צג שטוח" |
הרכבה של רכיבים המשתמשים בטכנולוגיות המפיקות ומציגות תמונה ללא שימוש בשפופרת קרן קתודה |
|
"ציוד CRT"; שפורפרת קרן קתודה |
ציוד המכיל שפורפרת קרן קתודה אחת לפחות, המשמש להצגת תמונות הכולל צינור ואקום ומסך פלורסנט אינטגרלי |
|
"קולחים" |
שפכים שטוהרו במיתקן טיפול שפכים; |
|
"קירוי" |
בניית קירות וגג סביב אזור הטיפול בפסולת; |
|
"קרקע מזוהמת" |
קרקע שריכוז חומר מזהם קרקע שבה חורג מערך הסף; |
|
"רכיב" |
חלק של הציוד שלא ניתן לחלקו לחלקים קטנים יותר מבלי לפגוע בתפקידו המסוים |
|
"שיקום קרקע" |
לרבות טיפול בקרקע ללא חפירה (In Situ), חפירת הקרקע וטיפול בה באתר המטופל (On – Site) או פינוי הקרקע ליעד מאושר על פי כל דין (Ex – Situ) כולל אתרי הטמנה, מתקני טיפול, שימוש חוזר בתשתיות, מיגון מבנים מפני חדירת גזי קרקע וכל פעולה לעצירת מסלולי הסעה של מזהמים בקרקע; |
|
"שפכים" |
פסולת המורחקת בהזרמה או פסולת נוזלית, לרבות מוצקים בתרחיף ומוצקים מומסים, לרבות שפכים סניטריים, תעשייתיים ותמלחות; |
|
"שפכים סניטריים"
|
שפכים שמקורם בשירותים הסניטריים (לרבות: מכיורים, ממקלחות ומאסלות) של העסק; |
|
"שפכים תעשייתיים"
|
שפכים שמקורם מפעילות העסק, לרבות תשטיפים ונגר עילי מזוהם, ולמעט שפכים סניטריים; |
|
"תאורה אחורית" |
חלק מתצוגה שטוחה, המאיר את המסך לתצוגת תמונה |
|
"תחנת מעבר" |
מתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה: 1. העברה של פסולת, במהלך פינויה וסילוקה מכלי אצירה אחד, לרבות רכב להובלת פסולת, לכלי אצירה אחר; 2. מיון של פסולת לרכיביה; והכל כשהוא מורשה לפי כל דין; |
|
"תקנות מי קולחים" |
תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחים וכללים לטיהור שפכים), התש"ע – 2010; |
|
"תקנות סילוק פסולת חומרים מסוכנים" |
תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990; |
|
"תשטיפים" |
נוזלים שבאו במגע עם משטחי תפעול או עם שפכים, חומר מסוכן, דלק, שמן, קרקע מזוהמת, בוצה או פסולת או שנבעו מהם; |
|
TA Luft 2002""
|
תרגומו לאנגלית של מסמך ההנחיות הטכניות לשמירה על איכות אוויר (TA Luft) מה- 24 ביולי 2002, של המיניסטריון הפדראלי לאיכות הסביבה בגרמניה, בהתאם לסעיף 48 של החוק הפדראלי לבקרת מזהמי אוויר שפורסם ב-14 למאי 1990, המפורסם באתר האינטרנט. |
|
תקן סנלק EN50625-1 |
תקן של גוף תקינה אירופאי, המציג דרישות כלליות לטיפול בפסולת חשמלית ואלקטרונית שאומץ על ידי הנציבות האירופאית כתקן מוכר לטיפול. EN 50625-1: Collection, logistics & treatment requirements for WEEE – General treatment requirements, Cenelec 2014 |
|
תקן סנלק EN50625-2-3, 3-4 הנחיות טכניות |
תקן המציג דרישות טיפול לפסולת ציוד מחליף חום, שאומץ על ידי הנציבות האירופאית כתקן מוכר לטיפול. EN 50625-2-3; TS 50625-3-4 Temperature exchange equipment, Cenelec 2014. |
על בעל העסק לקיים את הדרישות הבאות, כתנאי למתן האישור לרישיון או היתר זמני.
עבור בתי עסק הפועלים מכוח רישיון עסק קיים, והנדרשים לחדשם בהתאם לתנאים אלו, יינתן זמן היערכות בהתאם לסוג הקירוי הנדרש, דרישות נלוות ומידת העמידה בתנאי הרישיון הנוכחיים (12-18 חודשים).
במקרים חריגים** ועל פי אישור מראש, תותר קליטה של פסולת אלקטרונית על גבי משטח תפעול שאינו מקורה (pre-treatment). לצורך קבלת אישור תידרש תכנית מפורטת של המתקן ופירוט מאפייני הפסולת ואופן הקליטה והמיון.
לעניין תוצרי הטיפול, קירוי יכול להיעשות בעזרת כלי אצירה עם מכסה, קונטיינר מכוסה או מבנה מקורה. סוג הקירוי יותאם לסוג הציוד, כמות ופעולות האחסון והטיפול עליו.
**מקרים חריגים= ציוד/רכיבים שאינם עשויים לפלוט מזהמים לסביבה.
- לשפכים סניטריים;
- לשפכים תעשייתיים, לתשטיפים ולנגר עילי מזוהם;
- לנגר עילי נקי, לרבות מגגות המבנים והמרזבים בעסק – תוקם מערכת ניקוז המאפשרת הזרמה של הנגר העילי הנקי למערכת הניקוז הציבורית או הטבעית באופן שלא יזוהם.
- אטומים ועמידים בפני חלחול הנוזלים הצפויים להתנקז אליהם;
- מופרדים משאר שטחי העסק באופן שתימנע הגעתם של תשטיפים לסביבה;
- מנוקזים למערכות האיסוף ולמיתקן קדם טיפול;
- בנויים באופן שתימנע חדירת נגר עילי מהסביבה אל משטחי התפעול;
- מקורים על פי דרישת נותן האישור;
- אמצעי האחסון יותאמו מבחינת סוג המיכל, נפח אצירה והחומר לסוג הפסולת וכמותה, העשויים כך שפסולת ותשטיפיה וכל תוצר אחסון אפשרי לא יזלוג/יתנדף/יתפזר בסביבה.
2.3 החל מה-1.1.26 בעל העסק יפעל בהתאם להוראות תקן 50625-1 EN, יערוך בקרה אחת לשנה על ידי מבקר מוסמך לאישור עמידה בתקן וישלח את הדו"ח לנותן האישור לא יאוחר מהראשון למרץ בשנה העוקבת לבקרה.
2.4 בעל עסק המטפל במקררים או במזגנים יפעל בהתאם להוראות תקן EN 50625-2-3 ויערוך בקרה אחת לשנה על ידי מבקר מוסמך לאישור עמידה בתקן וישלח את הדו"ח לנותן האישור לא יאוחר מהראשון למרץ בשנה העוקבת לבקרה.
במקרים חריגים** ועל פי אישור מראש, תותר קליטה של פסולת אלקטרונית על גבי משטח תפעול שאינו מקורה (pre-treatment). לצורך קבלת אישור תידרש תכנית מפורטת של המתקן ופירוט מאפייני הפסולת ואופן הקליטה והמיון.
לעניין תוצרי הטיפול, קירוי יכול להיעשות בעזרת כלי אצירה עם מכסה, קונטיינר מכוסה או מבנה מקורה. סוג הקירוי יותאם לסוג הציוד, כמות ופעולות האחסון והטיפול עליו.
**מקרים חריגים= ציוד/רכיבים שאינם עשויים לפלוט מזהמים לסביבה.
4.1.8 מערכות איסוף וניקוז נפרדות:
- לשפכים סניטריים;
- לשפכים תעשייתיים, לתשטיפים ולנגר עילי מזוהם;
- לנגר עילי נקי, לרבות מגגות המבנים והמרזבים בעסק – תוקם מערכת ניקוז המאפשרת הזרמה של הנגר העילי הנקי למערכת הניקוז הציבורית או הטבעית באופן שלא יזוהם.
4.1.9 משטחי תפעול יעמדו בדרישות המפורטות להלן:
- אטומים ועמידים בפני חלחול הנוזלים הצפויים להתנקז אליהם;
- מופרדים באופן שתימנע הגעת תשטיפים לסביבה;
- מנוקזים למערכות האיסוף ולמיתקן קדם טיפול;
- בנויים באופן שתימנע חדירת נגר עילי מהסביבה אל משטחי התפעול;
4.1.10 אמצעי אחסון:
- העסק יציב אמצעי אחסון מתאימים לחלקי חילוף מפורקים;
- מכלי אחסון מתאימים לרכיבים שונים של פסולת ציוד וסוללות, ובכלל זה סוללות או מצברים, שנאים המכילים ביפנילים רבי-כלורידים (PCB) או טרפנילים רבי-כלורידים (PCT), פסולת מסוכנת, ופסולת רדיואקטיבית;
- אמצעי האחסון יותאמו מבחינת סוג המיכל, נפח אצירה והחומר לסוג הפסולת וכמותה, העשויים כך שפסולת ותשטיפיה וכל תוצר אחסון אפשרי לא יזלוג/יתנדף/יתפזר בסביבה.
4.1.11 מיתקן קדם טיפול שיהיה מותאם לכמות השפכים/תשטיפים הצפויה להיווצר בעסק, שיכלול:
4.1.12 בעל העסק יתקין מאצרה עבור הטיפול בחומרים מסוכנים נוזליים העומדת בדרישות המפורטות להלן:
4.1.13 אמצעים ותשתיות למניעת זיהום אוויר בהתאם לתוכנית שתוגש לנותן האישור לפי נספח 3 בתנאים אלה;
|
הנחיה לרכז איכות אוויר: יש לבחון מתן הנחיות באם יידרש טיפול באוויר כמו כן במידה ותידרש ארובה לצורך תהליך הטיפול (לדוגמא בעת הטיפול בגזי קירור) יש להוסיף הוראות לעניין גובה הארובה בהתאם להנחיות לקביעת גובה ארובה, דרישות להתאמת הארובה לדיגום בהתאם לנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה, ערכי פליטה בהתאם למסמך ה- TA Luft מגרסתו האחרונה ותדירות דיגום בהתאם לספיקה בארובה. |
4.1.14 טכנולוגית הטיפול בפסולת הציוד האלקטרוני צריכה להיות מותאמת לסוג הפסולת ולתוצר הרצוי ולהוות את הטכנולוגיה המיטבית הזמינה בתחומה.
הערה: עבור בתי עסק הפועלים מכוח רישיון עסק קיים, והנדרשים לחדשם בהתאם לתנאים אלו, יינתן זמן היערכות להטמעת הטכנולוגיה המיטבית, בהתאם לסוג הטכנולוגיה והדרישות הנלוות לה (12-24 חודשים). בכל אופן, הערה זו תקפה עבור טכנולוגיה להפרדת חומרים וכד'. לא יינתן זמן היערכות, מעבר לזמן ההיערכות הנורמטיבית להחלת התנאים, על יעילות הסרת מזהמים מהפסולת, כפי הנדרש בחוק.
4.1.15 בעת שילוב מגרסה בתהליך הטיפול יש לוודא כי:
- המגרסה תהיה מתוכננת כך שתעבד ביעילות בהתאם לסוג, חומר וגודל הפסולת המטופלת.
- יש לוודא את יעילות מערכת הזנת הפסולת למגרסה וזאת באמצעות מערכות מסועים, מנגנוני העמסה ומיון וכד'.
- טכנולוגיית הגריסה (גריסה, גזירה או גריסה בפטיש) תהיה מותאמת למאפייני הפסולת (חומר) ועליה להגיע להפחתת הגודל הרצויה.
- יש להטמיע מערכות בקרה מתקדמות לניטור וייעול תהליך הגריסה, לרבות בקרת מהירות, הגנת עומס יתר וכיבוי אוטומטי במקרה של תקלות.
- יש להתקין מערכות דיכוי אבק אפקטיביות לשליטה בחלקיקים הנישאים באוויר הנוצרים במהלך תהליך הגריסה.
- על המגרסה לעמוד בתקני איכות לעיבוד ומחזור עבור תוצר הגריסה (גודל חלקיקים, הפרדת חומרים).
4.2 בעל העסק יפעל בהתאם להוראות תקן 50625-1 EN, החל מה-1.1.26 ויערוך בקרה אחת לשנה על ידי מבקר מוסמך, לאישור עמידה בתקן וישלח את הדו"ח לנותן האישור לא יאוחר מהראשון למרץ בשנה העוקבת לבקרה.
4.3 בעל עסק המטפל במקררים או במזגנים יפעל בהתאם להוראות תקן EN 50625-2-3, ויערוך בקרה אחת לשנה על ידי מבקר מוסמך לאישור עמידה בתקן, וישלח את הדו"ח לנותן האישור לא יאוחר מהראשון למרץ בשנה העוקבת לבקרה.
5.1 סוגי הפסולת המותרים לטיפול במתקן הינם: [יושלם בהתאם לבקשה, על ידי הרכז]
|
הערה לרכז – בהתאם לתוכנית שהוגשה על ידי בעל העסק, יש לפרט כאן את סוגי הפסולת הספציפיים, שהמתקן מתכוון לקלוט (לפי סוגי מוצר, ולפי הקטגוריות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק). ככל שבכוונת המתקן לקלוט פסולת שאינה נכללת בהגדרת "פסולת ציוד וסוללות" לפי חוק פסולת אלקטרונית, יש לפרט גם את הפסולת הזו, אך יש לדווח ולטפל בה בנפרד.[1] |
|
פסולות מותרות בקליטה, מיון ואחסון בלבד (ללא פעולות טיפול או פירוק), ושיועברו להמשך טיפול במתקן אחר |
פסולות לטיפול במתקן |
|
כאן יופיע פירוט פסולות הציוד החשמלי והאלקטרוני (לרבות לפי קבוצות סיווג) שעל פי התוכנית מתוכננות להיקלט במתקן לצרכי מיון (או פעולות 'הכנה לטיפול'), אך מטופלות במתקן המשך |
כאן יופיע פירוט פסולות הציוד החשמלי והאלקטרוני (לרבות לפי קבוצות סיווג) שעל פי התוכנית מתוכננות להיקלט ולהיות מטופלות במתקן |
5.2 בעל העסק יערוך ביקורת לבדיקת תכולת כלי רכב הנכנסים לעסק, ויוודא שאינם מכילים חומרים ופסולת אסורה לכניסה.
5.3 בעל העסק יכין נוהל לטיפול בחומרים ופסולת שכניסתם אסורה, שנתגלו בשטח העסק ויקבע בה, בין השאר, הוראות בדבר אופן איסוף החומר או הפסולת ואחסונם, האזורים בהם הם ירוכזו ויפעל בהתאם לנוהל זה. בעל העסק יציג או ימסור את הנוהל לנותן האישור, לפי דרישתו.
5.4 חומרים ופסולת שלא הותרה כניסתם לפי סעיף 5.1, שנכנסו או נתגלו בשטח העסק, יאספו וירוכזו באזור נפרד בעסק, בתוך כלי אצירה מתאימים ומסומנים ויוחזרו ליעד ממנו הגיעו או יועברו לאתר טיפול מורשה על פי כל דין לטפל בפסולת מסוג זה. באם מדובר בפסולת מסוכנת, יש לפנותה בתוך 24 שעות.
5.5 בעל העסק יאחסן בנפרד את הפסולות והחומרים המסוכנים שלא הותרה כניסתם לפי סעיף זה ושנתגלו בשטח העסק, באופן הבא:
5.5.1 חומר מסוכן ופסולת חומר מסוכן יאוחסן במאצרה עד לפינוי על פי כל דין, יסומן ויועבר לטיפול באתר הפסולת הרעילה בנאות חובב או באתר אחר בכפוף לאישור המנהל.
5.5.2 פסולת אסבסט (שאינה חלק מפסולת הציוד) תאוחסן בשטח ייעודי, ויוזמן עוסק מורשה לעבודה באסבסט. אריזה ופינוי תיעשה במסגרת היתר ייעודי על פי הנחיות הממונה והמנהל כהגדרתם בחוק למניעת מפגעי אסבסט.
5.6 בעל העסק ינהל רישום של חומרים ופסולת שכניסתם אסורה כאמור, שנכנסו או נתגלו בעסק, ואת היעד ממנו הם הגיעו ואליו הם פונו. בעל העסק ישמור רישום זה בשטח העסק למשך שלוש שנים לפחות ויציגו או ימסרו לנותן האישור על פי דרישתו.
5.7 העסק יודיע בכתב לממונה במחוז ולממונה באגף חומרים מסוכנים בכתובת hazwaste2@sviva.gov.il על פסולת חומרים מסוכנים, שאינה ניתנת לטיפול בעסק. זאת לכל היותר תוך 24 שעות משעת הגעתה לעסק.
6.1.1 בעל העסק ישקול כל רכב להובלת פסולת הנכנס לעסק (וכל ציוד הנכנס לשטח בית העסק) באמצעות אמצעי שקילה בין אם הוא מלא או ריק, וינהל רישום הכולל את הפרטים הבאים:
- מספר הרישוי של כלי הרכב ושל העגלה הנגררת;
- שם הנהג, מספר הטלפון של הנהג ושל חברת ההובלה או החברה/הישות המשלחת;
- תאריך ושעת כניסת כלי הרכב לעסק;
- משקל כלי הרכב להובלת פסולת בכניסה וביציאה מבית העסק;
- סוג הפסולת המובלת בכלי הרכב בהתאם לסיווג שיקבע על ידי המשרד;
- מקור הפסולת ומספר הזיהוי על פי הרשום בתעודת המשלוח.
- חתימת הנהג.
6.1.2 בעל העסק ישמור את הרישום, כמפורט לעיל, בשטח העסק למשך שלוש שנים לפחות, ויציגו או ימסרו לנותן האישור לפי דרישתו.
6.1.3 בעל העסק יפעל על פי נוהל קליטה, סיווג, מיון והעברה לטיפול (על פי התוכנית שהוגשה) ולפי דרישות מסמך זה והחוק.
6.1.4 על בעל העסק ליישם פרוצדורה לזיהוי (והפרדת) ציוד עם מזהמים, על פי הרשימה המופיעה בתוספת השנייה בחוק. אם לא ידוע האם הציוד מכיל מזהמים, הוא יטופל ככזה המכיל מזהמים.
6.1.5 בעל העסק יגיש דיווח למערכת מידע פסולת של המשרד להגנת הסביבה (ממ"פ) לגבי כל המשאיות הנכנסות לעסק שיכלול את הפרטים המפורטים ב-6.1.1 ואת הפרטים המפורטים בסעיף 39 לחוק במתכונת שהורה עליה ראש האגף לאחריות יצרן מורחבת, המתעדכנת מעת לעת, והמפורסמת באתר האינטרנט.
6.1.6 בעל העסק יציג או ימסור לנותן האישור או למנהל מכוח החוק, לפי דרישתו, כל מידע ששימש להכנה או עריכת הדיווח.
7.1 בעל העסק יפעל כמפורט להלן:
7.1.1 ימנע כניסת אנשים לעסק ללא הרשאה או פיקוח מטעמו;
7.1.2 ינעל את שערי הכניסה לעסק בשעות שאין פעילות בעסק;
7.1.3 יהיה נוכח בעצמו או מי מטעמו בעסק במשך כל שעות הפעילות של העסק, לשם הבטחת קיומם של תנאים אלה;
7.1.4 ינקוט באמצעים הנדרשים למניעת פיזור מזהמים מחוץ לשטח העסק, לרבות אבק ותשטיפים וגרימת מטרדי ריח, ויתחזק את הדרכים בעסק כך שימנעו מפגעי אבק כתוצאה מתנועת כלי רכב בעסק;
7.1.5 לא יבעיר פסולת, וינקוט בכל האמצעים למניעת בעירת פסולת;
7.1.6 בעל העסק יבצע את כל הפעילות בעסק לרבות אחסון קבוע או זמני, פירוק רכיבים וריקון נוזלים בשטח העסק המגודר בלבד.
7.1.7 בעל העסק יכין נוהלי חירום שיכללו את הפעולות שיש לנקוט בעת אירוע סביבתי חריג, ובכלל זאת, פעולות למניעת שריפות וטיפול בהן, זליגת מזהמים וכד' ויפעל על פיהם. הנהלים יישמרו בשטח העסק לתקופה של שלוש שנים ויוצגו או יימסרו לנותן האישור לפי דרישתו;
7.1.8 עובדי מתקן הטיפול, נדרשים לעבור הדרכה, על פי נוהל הדרכה, אחת לשנה לפחות, באשר לאופן הטיפול בפסולת, לפי מקטע הטיפול שבאחריותם.
7.1.9 בעל העסק יתעד את רשימת העובדים שעברו הדרכה וישמור תיעוד זה לתקופה של שלוש שנים, ויציגה או ימסרה לנותן האישור לפי דרישתו;
7.2 אירועים סביבתיים חריגים:
7.2.1 בעל העסק יחזיק בעסק את כל הציוד הנדרש לטיפול באירוע סביבתי חריג בהתאם לנוהלי חירום;
7.2.2 בעל העסק ידווח על אירוע סביבתי חריג בעסק למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה בטלפון 6911* או 073-2733200, לא יאוחר מ-24 שעות מעת היוודע האירוע, למעט בעירת פסולת או אירוע חומרים מסוכנים שידווח באופן מידי ולא יאוחר מ- 15 דקות מעת היוודע האירוע; לעניין זה "אירוע חומרים מסוכנים" - התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה.
7.2.3 בעל העסק ינהל יומן אירועים סביבתיים (להלן - "היומן"). ביומן ירשמו בין השאר כל האירועים המפורטים להלן, סמוך ככל הניתן ולא יאוחר מ- 24 שעות מקרות האירוע:
7.2.3.1 תקלות באמצעים למניעת מפגעים סביבתיים (לרבות במתקני הטיפול בשפכים, אמצעי הובלה ופינוי של שפכים, מתקני טיפול בגז פליטה, תקלות במערכת המשמשת למניעת פליטת מזהם אויר מהעסק, וכן אירועים של פליטת עשן שחור ומטרדי ריח);
7.2.3.2 תקלות העלולות לגרום או הגורמות לחריגה מערכי הסף המותרים בתנאים אלו לרבות הפסקת פעילות של מתקן או השבתת ציוד;
7.2.3.3 פליטת חומר מזהם קרקע לקרקע ומקרים בהם נתגלה חשד לזיהום או זיהום קרקע היסטורי.
7.2.4 בעל העסק יכלול ביומן האירועים, לכל הפחות, את הפרטים הבאים:
- תאריך ושעת גילוי האירוע, התלונה, התקלה או החריגה;
- מהות האירוע או נושא התלונה ותיאורו המפורט, כולל מיקומו;
- האמצעים שננקטו לטיפול באירוע והפסקת החריגה או המפגע;
- תאריך ושעת סיום האירוע / תקלה / חריגה;
- נסיבות והגורמים לאירוע לרבות גורם אנושי, כשל טכני או אחר;
- חתימת איש הקשר.
7.2.5 רישומי יומן אירועים ישמרו בעסק שלוש שנים, ויעמדו לעיון או יימסרו לנותן האישור, על פי דרישתו.
8.1 לאחר שקילת כלי רכב הנכנס לאתר בהתאם להוראות סעיף 6, פריקת הפסולת תעשה על משטח תפעול, העומד בהוראות סעיף 4 לעיל.
8.2 בעת פריקת הפסולת, יפריד בעל העסק בין פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני לבין פסולת אחרת שאינה מותרת בכניסה לאתר. פסולת שאינה מותרת בכניסה לאתר תישקל ותטופל כמפורט בסעיפים 5 ו-13. ככל שהגיעה פסולת אלקטרונית מעורבת (מכמה קבוצות סיווג שונות), יבצע בעל העסק מיון ראשוני של הפסולת לפי קבוצות סיווג.
8.3 פסולת ציוד המיועדת לשימוש חוזר, בין אם באתר ובין אם באתר אחר המיועד להכנת הפסולת לשימוש חוזר, תופרד, תישקל ותירשם תחת פסולת לשימוש חוזר על פי קטגוריות הסיווג ותאוחסן בנפרד.
8.4 סוללות ונורות שפורקו מפסולת ציוד, המיועדת להכנה לטיפול בלבד, יאוחסנו בהתאם לסעיף 10 להלן.
9.1 הוראות טיפול כלליות:
9.1.1 בעל בית עסק לא יבצע פעולות כגון גריסה, דחיסה וכד' בציוד טרם הוצאת כל החומרים, התרכובות והמרכיבים על פי התוספת השנייה לחוק, ויטפל בהם בנפרד על פי כל דין.
9.1.2 רכיבים וחומרים המפורטים בתוספת השנייה, שאינם ניתנים להסרה יוסרו במסגרת הטיפול, באמצעות טכנולוגיה המאפשרת את לכידת החומרים המסוכנים כך שלא יפלטו לסביבה ובאישור מראש של נותן האישור ועל פי תוכנית הטיפול של המתקן.
9.1.3 הטכנולוגיה, המשמשת להסרת הרכיבים והמזהמים, תהיה הטכנולוגיה המיטבית הזמינה לטיפול מסוג זה, לשם הסרה יעילה ובטוחה.
9.1.4 חומרים/רכיבים המכילים חומרים מסוכנים, שפורקו מהציוד, יש לאחסן בנפרד במכלים אטומים, סגורים ומשולטים ולפנותם לאתר טיפול מתאים ומוסדר על פי כל דין.
9.1.5 העסק לא יערבב פסולת מסוכנת עם פסולת אחרת או עם חומר אחר, וכן לא ימהל ולא ידלל פסולת מסוכנת על מנת להוריד את ריכוז המזהמים.
9.1.6 עבור רכיבים העלולים להכיל אסבסט[2], בהתאם לתוכנית שהוגשה על ידי בעל העסק, יש לעדכן את אגף אסבסט במשרד להגנת הסביבה להמשך הנחיות טיפול.
|
הערה לרכז (היבטי טיפול בחומרים מסוכנים) - ככל שהמשך הטיפול ברכיבים המפורקים, המכילים חומרים מסוכנים, נעשה בבית העסק (בהתאם לתוכנית שהוגשה), יידרשו תנאים נוספים לטיפול בחומרים מסוכנים. כמו כן, בהתאם לכמויות החומרים המסוכנים הצפויות להתקבל באתר ייתכן שיידרש האתר בהיתר רעלים. בנוסף, בהתאם לתוכנית, יש לציין את התנאי המתאים, לפי החלופה הרלוונטית: חלופה א' - אם מתקן הטיפול מסיר את כל המזהמים וגם מפריד את יתר הציוד לפי זרמי חומר, יש לכלול את התנאי הבא: 9.1.7 בעת פירוק הציוד, לאחר הסרת כלל הרכיבים המפורטים בתוספת השנייה, יש להפריד ולאצור בנפרד את זרמי החומרים הבאים לכל הפחות (יש לפרט בהתאם לתוכנית, למשל: פלסטיק (ללא מעכב בעירה), מתכת, זכוכית, בטון, וכד'). את זרמי החומרים או הרכיבים המופרדים המפורטים בסעיף זה, יש להעביר למחזור או השבה לאנרגיה במתקנים מוכרים ומאושרים על פי כל דין לסוג חומר זה; חלופה ב' - אם מתקן הטיפול לא מפריד את כל המזהמים אלא רק את חלקם, יש לכלול את התנאי הבא: 9.1.8 בעת פירוק הציוד, יש להסיר את הרכיבים הבאים: (להכניס פירוט של מזהמים שהמתקן מתכוון להסיר ולטפל בהם בהתאם לתוכנית). את הציוד המפורק, יש להעביר להמשך טיפול במתקן טיפול מורשה לפסולת אלקטרונית ואת החומרים המופרדים יש להעביר למחזור או השבה לאנרגיה במתקנים מוכרים ומאושרים על פי כל דין לסוג חומר זה; חלופה ג' - ככל שהוסרו המזהמים אבל הפסולת לא מופרדת לזרמים נקיים כדוגמת החלופה הראשונה, יש לכלול כאן תנאי חילופי: 9.1.9 לאחר הסרת המזהמים, תועבר הפסולת להמשך טיפול במתקן טיפול בעל טכנולוגיה מתאימה למיון תוצרי הטיפול לפי סוגי חומר ומאושר על פי כל דין. |
9.1.10 בהתאם לסעיף 40 לחוק פסולת אלקטרונית, האוסר על הטמנת פסולת אלקטרונית, ניתן להעביר להטמנה רק פסולת המהווה "תוצרי לוואי של מחזור מוכר או השבה לאנרגיה מוכרת של פסולת ציוד וסוללות", או פסולות שהמנהל אישר לגביהן שאין להן חלופות מחזור או השבה לאנרגיה זמינות. פסולת המותרת בהטמנה כאמור, יש להעביר לאתר סילוק לפסולת יבשה או פסולת רעילה לפי העניין.
9.2 הנחיות לטיפול בפסולת ציוד ורכיבים ספציפיים
9.2.1 מסכים
1. הסרה ידנית של תאורת המסך האחורית המכילה כספית, כך שתופרד באופן שלם וללא פגע.
2. הפרדת כבלים, מעגלים מודפסים, תאורת מסך.
3. שליחת מנורות 'תאורה אחורית' למחזור באתר פסולת רעילה להפרדת הכספית מהנורות.
4. בעל העסק יבצע רישום של כמות הצגים המתקבלת לטיפול ואת כמות הכוללת של הנורות שהופרדה מהצגים.
הטיפול והרישום ייעשה בהתאם לתקן EN50625-2-3.
הטיפול בנורות המכילות כספית או נורות אשר לא ברור לגבי סוגם או תכולתם:
10. אחסון פסולת טרם העיבוד ואחסון תוצרי הטיפול
10.1 פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות תאוחסן על גבי משטחי תפעול ייעודיים לפסולת זו בלבד, הממוקמים במרחק של לפחות שני מטר ממשטחי תפעול אחרים, ובאופן שתימנע זליגת מזהמים לסביבה וזאת מרגע קליטת הציוד ועד להסרת כל הרכיבים המנויים בתוספת השנייה לחוק.
10.2 מפעיל יאחסן את פסולת הציוד חשמלי והאלקטרוני ובהמשך את רכיבי הפירוק בהתאם לדרישות התשתית המפורטות בסעיף 35 ו-38 לחוק, ובכללן :
10.2.1 אחסון על גבי משטחי תפעול אטומים עם מערכת ניקוז באזורי אחסון מקורים או במכלים המותאמים לסוג הפסולת וכמותה, כך שתימנע הרטבתה ובאופן שימנעו מפגעים לסביבה לרבות, מטרדי ריח, מזיקים או פיזור פסולת, מזהמים ותשטיפים לסביבה.
10.2.2 מנורות שבורות ומסכים שבורים יאוחסנו בנפרד במכלים סגורים ומסומנים.
10.2.3 כלי אצירה ריקים או מלאים, יאוחסנו במקום המיועד לכך בעסק, ובאופן שלא יגרום למפגעים סביבתיים.
10.2.4 פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני המיועדת לשימוש חוזר, תופרד ותאוחסן במכלים מותאמים ומסומנים במונח "ציוד לשימוש חוזר", בשטח ייעודי ובאופן שלא תתערבב עם פסולת אחרת בעסק.
10.2.5 פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני תונח או תוערם בצורה יציבה בעת המכלה, העמסה, פריקה ואחסון באופן שלא תיגרם שבירה או פיזור של הפסולת, ובכלל זאת זליגת חומרים מזהמים לסביבה, לרבות כספית.
10.2.6 בעל העסק לא ירסק או ידחוס פסולת אלקטרונית ולא יאסוף אותה באופן העלול לפגוע בה או למנוע את השימוש החוזר בה.
10.3 בנוסף על האמור לעיל, בעל העסק יפעל ביחס לפסולת אלקטרונית מסוג מכשירי חימום או קירור המכילים את משפחות הגזים VHC / VFC כמפורט להלן:
10.4 מבלי לגרוע מדרישות המופיעות בסעיף 11 'פסולת חומרים מסוכנים', להלן הנחיות אחסון פסולת סוללות ומצברים.
10.4.1 בעל העסק יאחסן את הסוללות והמצברים בנפרד בהתאם להוראות היצרן ועל פי סוגיהם והדרישות הבאות:
1. יש לאחסן את הסוללות והמצברים באזור יבש, קריר ומאוורר היטב;
2. יש להרחיק את הסוללות והמצברים ממקורות חום ומנוכחות של חומרים דליקים ומחמצנים על מנת למזער את הסיכון לפריצה והתפשטות אש;
3. אין לאחסן את הסוללות והמצברים בחשיפה ישירה לשמש;
4. יש להרחיק את הסוללות והמצברים ממים ומסביבה עם לחות;
5. יש להגן על הסוללות והמצברים מפני נזק פגיעה מכנית כדוגמת ריסוק, ניקוב, טלטול גס, נפילה מגובה וכו'.
6. יש לאחסן את הסוללות והמצברים בנפרד מחומרים מסוכנים אחרים.
10.4.2 בנוסף לאמור, יש לאחסן בנפרד את סוללות הליתיום באופן הבא:
1.1 יש לוודא שהחלקים המוליכים ונקודות החיבור לסגירת המעגל החשמלי בסוללה (אנודה וקתודה) מבודדים או מוגנים;
1.2 אם יש חוטים חשופים יש לנתקם ולכסות היטב את הקצוות החשופים בסרט בידוד.
1.3 יש לאחסן במכלים סגורים העשויים מחומרים שאינם מוליכים (אינו עשוי מתכת) כגון כלי קיבול בעל דרגת התלקחות B לפחות לפי תקן ישראל (ת"י) 755;
1.4 כלי קיבול לאחסון פסולת סוללות ימולא בחומר מילוי אינרטי ויבש דוגמת ורמקוליט, באופן שימלא את הרווחים בין הסוללות;
1.5 יש לסמן על גבי מכל האחסון "סוללות ליתיום".
10.5 פסולת אלקטרונית ותוצרי טיפול של פסולת אלקטרונית, המכילה חומרים מסוכנים לא תאוחסן בבית העסק לתקופה העולה על שישה חודשים, על פי תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים, התשנ"א 1990).
10.6 תוצרי טיפול של פסולת אלקטרונית, על רכיביה, שאינם מכילים חומרים מסוכנים, לא יאוחסנו בית העסק לתקופה העולה על - 12 חודשים.
10.7 פסולת אלקטרונית המותרת בכניסה לעסק אך אינה מטופלת בו, תפונה לאתר מתאים על פי כל דין תוך 6 חודשים.
11.4 מחסן, אזור או עמדת אחסון של חומר מסוכן ופסולת חומר מסוכן, יהיו סגורים, נעולים ומשולטים, כך שתתאפשר כניסת אנשים שהורשו על ידי בעל העסק בלבד; רצפת המחסן, האזור או עמדת האחסון של החומרים כאמור, תצופה בחומר איטום מתאים למניעת חלחול סוג החומרים המצויים במקום.
11.6 אחסון חומרים מסוכנים
11.6.1 בעל העסק יפריד בין חומרים מסוכנים העלולים להגיב ביניהם, לרבות פסולת חומר מסוכן, בהתאם לקבוצות הסיכון, קוד החירום וגיליונות הבטיחות. כאשר חומרים מאותה קבוצת סיכון עלולים להגיב ביניהם באופן המהווה סכנה לסביבה לרבות התלקחות, התנדפות גז ואדים, יש לאחסנם בנפרד באופן שימנע כל מגע בין החומרים המאוחסנים עצמם ובין שפך אפשרי של חומרים אלה.
11.6.2 בעל העסק לא יחזיק חומרים נפיצים וחומרים דליקים במבנה שקירותיו או גגו עשוי מאסבסט.
11.6.3 בעל העסק לא יאחסן חומר מסוכן או פסולת חומר מסוכן נוזלי מעל חומר מסוכן או פסולת חומר מסוכן אבקתי או מוצק.
11.6.4 כלי קיבול המכילים חומר מסוכן או פסולת חומר מסוכן (לרבות אריזות ריקות) לא יאוחסנו ביותר משתי קומות המונחות זו על גבי זו, אלא אם כן אישר נותן האישור אחרת, מראש ובכתב.
11.6.5 בעל העסק יכין נהלי אחסון ושימוש בחומר מסוכן ויפעל על פיהם בכל עת, ביישום פעולות הכרוכות באחסון ושימוש בחומרים מסוכנים, המתבססים על גיליונות הבטיחות. הנהלים יתייחסו, בין היתר, לפעולות מונעות הנדרשות על ידי עובדי העסק למניעת סיכון סביבתי.
12.1 בעל העסק יפנה פסולת אלקטרונית, רכיבים או תוצרי עיבוד, למחזור או השבה לאנרגיה במתקנים מוכרים ומאושרים על פי כל דין לסוג חומר זה. היה והמנהל אישר לגביהן כי אין חלופות מחזור או השבה לאנרגיה זמינות, יש להעביר לאתר סילוק לפסולת יבשה באישור המנהל מכוח החוק או לאתר לסילוק פסולת רעילה לפי העניין.
- מספר הרישוי של כלי הרכב ושל העגלה הנגררת;
- מספר רישיון העסק להובלת פסולת, מס' ח.פ של החברה המובילה את הפסולת;
- שם הנהג, חתימתו, מספר טלפון שלו ושל חברת ההובלה;
- תאריך ושעת יציאת כלי הרכב מהעסק;
- סוג הפסולת המובלת, בהתאם לרשימת הסיווגים בתוספת הראשונה והרכיבים בתוספת השנייה, בכלי הרכב בהתאם לרשימת סיווגי הפסולת באתר האינטרנט;
- משקל כלי הרכב להובלת פסולת ביציאה מהעסק;
- יעד פינוי הפסולת לרבות מספר ח.פ של העסק הקולט אותה, לרבות יצוא (במקרה של יצוא יש לפרט את שם המתקן ומדינת היעד).
"נקיים" הינה הגדרה המבטאת כי אחוז החומר האחר (שאינו החומר המוצהר) אינו עולה על 2%.
עד כאן תנאים
ספציפיים למתקן טיפול בפסולת אלקטרונית
א. בהזרמה למערכת הביוב הציבורית;
ג. באופן אחר בכפוף לאישור מראש ובכתב מאת נותן האישור.
(1) למערכת הביוב הציבורית - ישירות או לאחר שעברו טיפול במיתקן קדם טיפול, ובלבד שריכוזי המזהמים שבהם עומדים בערכים המופיעים בטבלה שבנספח 1 בתנאים אלה, או במזהמים ובערכים אחרים שהורה עליהם נותן האישור בכתב;
(2) למכל איסוף שפכים אטום וממנו, באמצעות מוביל שפכים מורשה לפי דין, למיתקן קדם טיפול או טיהור שפכים המאושר לפי כל דין לקליטת סוג השפכים המפונים;
(3) לבריכת אידוי או לבריכת אגירה לשפכים בהתאם להוראות תקנות המים (מניעת זיהום מים)(בריכות אידוי ואגירה), התשנ"ז 1997 (להלן - תקנות בריכות אידוי ואגירה), ולעניין בריכות אידוי בכפוף לקבלת אישור מראש בכתב מהממונה כהגדרתו בתקנות בריכות אידוי ואגירה ובהתאם להנחיותיו;
(4) באופן אחר באישור מראש ובכתב מנותן האישור.
(1) מיפוי זרמי השפכים החל ממקום היווצרותם;
(2) זיהוי, על בסיס המיפוי, של מקורות השפכים האחראיים על עד 90% מעומס המזהמים בעסק;
(3) ביצוע חקר מפורט לגבי אופן היווצרותם, בהתאם לממצאים, בחינת חלופות למניעה, הפחתה וטיפול מקדים לכל זרם וקביעת מתווה לביצוע כולל לוח זמנים;
(4) קביעת תוכנית לניהול זרמי שפכים אלה שתפרט פרוטוקול טיפול מתאים לכל זרם בהתאם לממצאים ויישומה בהתאם ללוח הזמנים שיקבע בה.
|
"דיגום חטף" |
דיגום בודד הנאסף בנקודה ספציפית בפרק זמן קצר; |
|
"דיגום מורכב" |
דיגום המתבצע על ידי איחוד של מספר דגימות חטף שנלקחו מאותו הזרם; |
|
"יצרן שפכים" ו"ממונה סביבה" |
כהגדרתם בתקנות מי קולחים; |
|
"ספר שיטות סטנדרטיות" |
המהדורה האחרונה של הספר Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater, בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מצוי בספריה לרפואה ציבורית על שם ד"ר זימן במשרד הבריאות, ירושלים, באגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, ירושלים ובאגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, קריית הממשלה תל אביב, וזמין לעיון הציבור בשעות העבודה; |
|
"ניטור בסיסי" |
כמשמעותו בהנחיות ניטור שפכי תעשייה שפורסמו באתר האינטרנט, קרי דיגומים ובדיקות בהתאם לתוכנית ניטור; |
|
"ניטור משלים" |
כמשמעותו בהנחיות ניטור שפכי תעשייה שפורסמו באתר האינטרנט, קרי דיגומים ובדיקות המבוצעים על ידי בעל עסק בנוסף לנדרש בניטור הבסיסי, לרבות הוספת נקודות דיגום, פרמטרים, ערכי סף, אופן דיגום ותדירות דיגום, בהתאם לתנאים אלה; |
|
"תוכנית ניטור" |
תוכנית שאושרה לפי תקנה 10 לתקנות מי קולחים על ידי ממונה סביבה, ו/או תוכנית שאושרה לפי סעיף 4 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד- 2014 (להלן – כללי שפכי תעשייה). |
(1) הוא נכלל בתוכנית ניטור של יצרן שפכים;
(2) יצרן השפכים ביצע את הניטור בפריסה שווה על פני השנה הקלנדרית בהתאמה למספר הדיגומים במסגרת הניטור הבסיסי (לדוגמא, כאשר בתוכנית הניטור נקבע ביצוע של 4 דיגומים וברבעון הראשון לא בוצע דיגום).
|
לעניין סעיף זה, "דלק" |
חומר בעירה מסוג מזוט ע"פ ת"י 116, סולר להסקה ע"פ ת"י 107 חלק 2, סולר לתחבורה ע"פ ת"י 107 חלק 1 ע"פ, גפ"מ ע"פ ת"י 1134 חלק 1, גז טבעי, ביומסה או חומר בעירה אחר שאושר לשימוש ע"י נותן האישור. |
א. בעל העסק ימנע פיזור אבק משטח העסק בכל עת לרבות מהדרכים, משטחי הפריקה והטעינה ודרכי הגישה אל ומהעסק, באופן הגורם לחריגה מהוראות תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראות שעה), תשע"א-2011.
ב. בעל העסק ינקוט בפעולות הנחוצות לצמצום ולמניעת פליטות לא מוקדיות של מזהמים וריחות משטח העסק לרבות משטחי אחסון, מערכות הולכה (כגון: צנרת, שסתומים, משאבות), פריקה וטעינה.
ג. במקרים בהם מאוחסנים חומרים מוצקים עם פוטנציאל לפליטות לאוויר בממגורות (Silo), אופן האחסון יבוצע כאשר נשמי הממגורות ינותבו למיתקן סינון וטיפול באבק. האבק הנאסף מהמיתקן האמור, יושב לממגורה במידת האפשר.
א. גזי פליטה מתהליכי הייצור ותהליכי שריפת דלקים בעסק יאספו ויפלטו דרך ארובות בלבד, אלא אם כן אישר נותן האישור אחרת, מראש ובכתב, על פי בקשה מנומקת בכתב מבעל העסק.
ב. בעל העסק יפעל בהתאם להוראות "נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה".
ג. ארובות מתקני הייצור לרבות משטחי הדיגום, פתחי הדיגום ומרפסות הדיגום יעמדו בהוראות "נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה".
ד. גובה הארובה של מתקני ייצור בעסק, ובכלל זאת מתקני ייצור אנרגיה, יהיה בהתאם לתהליכים הקיימים או מתוכננים בעסק לפי סעיף 5.5. ל-TA-Luft 2002 וההנחיות לקביעת גובה ארובה המפורסמות באתר האינטרנט כעדכונן מעת לעת; ארובה אשר קוטרה נמוך מ-0.2 מ' תחושב כאילו קוטרה הוא 0.2 מ'.
ה. על אף האמור בסעיף 4.6.4, רשאי בעל עסק להפעיל מיתקן ייצור או מיתקן ייצור אנרגיה המחובר לארובה שאינה עומדת בדרישות הסעיף האמור, ובלבד שקיבל אישור נותן האישור מראש ובכתב לכך, והוא פועל על פי תנאיו; לעניין מיתקן ייצור אנרגיה לא יינתן אישור נותן האישור אלא אם כן הדלק המשמש להפעלת מיתקן זה הוא סולר או גז.
ו. ארובה שגובהה נקבע לפי סעיף 5.5 ל-TA-Luft 2002 - בעל העסק יגיש לנותן האישור חישובי התאמה בין מפרט הארובה ונתוני הפליטות לפי סעיף 5.5.3 ל TA-Luft 2002 בתוך חודשיים מקבלת תנאים אלה לראשונה.
ז. קצבי הפליטה או ריכוז מזהמי האוויר בארובות מתקני יצור לא יחרגו מערכי פליטה המפורטים בסעיף 4.6.8, שיקבעו על ידי נותן האישור, בהתבסס על ה- TA-Luft 2002 בנוסחו העדכני, או על המלצות והנחיות האיחוד האירופי, מסמכי מדינות האיחוד האירופי וארגון ה- OECD.
הערה לרכזים: להלן טבלה לדוגמא שיש להוסיף לתנאים. חשוב לוודא ביחס לכל עסק כי הסעיף מלא ומנוסח כנדרש בהתאם ל - TA-Luft 2002 או תקנות לפי חוק אוויר נקי כאשר יותקנו.
יש להכין טבלה נפרדת לכל תהליך בעסק בהתייחס לכל המזהמים הנדגמים בארובות מהתהליך.
|
|
טור א' |
טור ב' |
טור ג' |
|
מזהם |
סוג המזהם וקבוצת סיווג כמפורט בסעיף 5.2 ב-T.A Luft 2002 |
ריכוז (מ"ג\מק"ת) |
קצב פליטה (ק"ג\שעה) |
|
1. |
|
|
|
|
2. |
|
|
|
|
3. |
|
|
|
(2) על אף האמור בסעיף 4.6.8(1), יחולו על העסק ערכי הפליטה לפי קצב פליטה כאמור בטור ג' בטבלת ערכי הפליטה ולא לפי ריכוז כאמור בטור ב', ובלבד שהתקיימו כל אלה:
א. בעל העסק הגיש בקשה בכתב ומראש לנותן האישור, והראה כי קצב הפליטה המרבי בארובות העסק אינו עולה על הערכים המפורטים בטור ג' בטבלת ערכי הפליטה;
ב. נדרש בעל העסק לעמוד בערכי פליטה לחומר חלקיקי על פי הקצב (0.2 ק"ג/שעה), לא יפלט חומר חלקיקי בריכוז העולה על 150 מ"ג/מק"ת;
(5) נותן האישור אישר בכתב את הבקשה.
ט. קצב הפליטה יחושב כסך כל קצבי הפליטה של פליטת מזהמי האוויר, מכל הארובות בעסק של מתקנים בהם מתבצע תהליך ייצור דומה.
י. בחישוב ריכוז מזהמי האוויר, לא יובא בחשבון האוויר המוזן לארובה במטרה לדלל או לקרר את גזי הפליטה.
יא. בעל העסק יכין נוהל תחזוקה והפעלה של מערכות היניקה ומתקני הטיפול בגזי הפליטה; הנוהל יוכן בהתאם להנחיות היצרן. בעל העסק יתחזק את המערכות והמתקנים בהתאם לנוהל ולהנחיות היצרן כך שיפעלו באופן תקין בכל עת.
יב. בעל העסק יצמצם שימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון והגורמים לפליטת חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד- 2004, ובפרט משימוש בנוזלי קירור המכילים הלוגנים;
(3) העתקים של כל "אישורי המנהל" לפינוי פסולת חומר מסוכן שנוצרה בעסק;
(4) העתקים של "טפסי מלווה" של פסולת חומר מסוכן שפונתה מהעסק, המלווה את הפסולת עם צאתה ועליה חתומים המשלח, המוביל, תחנת מעבר (אם עברה שם) וקולט הפסולת ביעד הסופי.
(1) סווג הפסולת על פי:
א. רשימת הפסולות האירופאית בתרגומה לעברית כפי שמפורסם באתר האינטרנט;
ב. מאפייני סיכון, קוד הטיפול וקוד על פי אמנת באזל;
(2) הכמות שפונתה;
(3) תאריך הפינוי;
(4) מהות הטיפול ושם יעד הפינוי.
המסמכים המפורטים בסעיף 5.13.6 ו-5.13.7 יועמדו לעיון או יימסרו לנותן האישור או מי מטעמו לפי פורמט שייקבע על ידי נותן האישור, מדיה דיגיטלית, הכול לפי דרישתו.
בסעיף זה:
|
"חוק אסבסט" |
חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א- 2011; |
|
"אסבסט", "אסבסט פריך", "אסבסט צמנט", "הממונה", "המנהל", "מפגע אסבסט", "עבודת אסבסט" ו"פסולת אסבסט" |
כהגדרתם בחוק אסבסט; |
|
"מבנה אסבסט" |
מבנה המכיל אסבסט המצוי בתחום העסק; |
א. לא יתקין אסבסט, מוצר המכיל אסבסט או פסולת אסבסט ולא יבנה באסבסט בין אם לשימוש חדש ובין לצורך תיקון, שיפוץ או חידוש לשימוש קיים.
ב. לא ימכור, לא יסחור ולא ימסור לאחר אסבסט או פסולת אסבסט.
ג. אסבסט פריך שהותקן לצורך בידוד תרמי - בעל העסק יפעל בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק אסבסט, ובכלל זה לא יפעיל מיתקן תעשייתי שמותקן בו אסבסט פריך כבידוד תרמי; במקרה של חשש להימצאות אסבסט פריך כבידוד תרמי בעסק, יבצע בעל העסק בדיקה של החומר החשוד כאסבסט באמצעות מפקח אסבסט פריך.
ד. התגלה אסבסט פריך המשמש כבידוד תרמי בעסק, יפעל בעל העסק כמפורט להלן:
(1) ידווח למנהל באופן מידי על נוכחות אסבסט פריך בעסק.
(2) יפסיק את השימוש באסבסט פריך, יסירו ויטמינו לאלתר, ולצורך זה יגיש לממונה בקשה להיתר עבודת אסבסט ויבצע את העבודה באמצעות בעל רישיון עוסק באסבסט בהתאם לתנאי ההיתר;
(3) יבצע כל פעולה נדרשת אחרת למניעת מפגע אסבסט מהאסבסט הפריך.
ה. לא יבצע פעולות קידוח, חיתוך, שיוף, ליטוש, ניסור, חיתוך והשחזה, במוצרים ובמבנים המכילים אסבסט.
ו. יטפל במפגע אסבסט לאלתר, בהתאם להוראות חוק אסבסט.
מידע סביבתי לצורך בדיקת בקשה לרישיון עסק/היתר זמני
יש למלא ביחס לנושאים הרלוונטיים לעסק. במידה ולא רלוונטי, יש לציין בגוף המסמך.
שם העסק (כפי שמופיע במרשם הרלוונטי): __________________________________
שם מסחרי (במידה ויש): _______________________________________________
מספר זיהוי (ח.פ או ת.ז): _______________________________________________
טלפון: _____________________________ פקס: __________________________
מהות העסק: _______________________________________________________
בעל העסק: ________________________ מנכ"ל: __________________________
מיקום העסק: ______________________ גוש ____________ חלקה ____________
נ.צ. _______________ כתובת למשלוח דואר: ______________________________
דואר אלקטרוני: _____________________________________________________
שם איש קשר ותפקידו _________________________________________________
טלפון ___________________ נייד _____________________ פקס _____________
ג. מספר עובדים ________________ פירוט שעות העבודה________________________
ד. היתר בניה: קיים / לא קיים
שם בעל העסק: ___________________ חתימת בעל העסק:____________________
תאריך _______________________
2. תיאור העסק - פירוט כל מתקני העזר כגון: מוסך, מסגריה, עמדת תדלוק ואחסון דלק, מתקני טיפול בשפכים, גנרטורים וכדומה:
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. יש לצרף תוכנית סניטרית עדכנית שתכלול התייחסות לנתונים הבאים:
4. מים ושפכים
· תיאור שלבי הטיפול במיתקן;
· חישוב יעילות המיתקן;
· מקורות פליטה מוקדיים ולא מוקדיים;
· יש לצרף תוצאות דיגום בארובות במידה ובוצעו;
· איכות הקולחין ביציאה מהמיתקן לאחר טיפול קדם;
· אופן סילוק השפכים לאחר טיפול.
5. איכות אוויר
6. רעש
7. פסולת
א. פירוט מקורות וסוגי הפסולת;
ב. אופן הקליטה של כל סוג פסולת, לרבות ציון המתקנים השונים והטכנולוגיה בשימוש;
ג. קיבולת פסולת יומית מקסימלית למיון בעסק;
ד. כמויות של סוגי הפסולת, החומרים השונים לאחר מיון, אופן האחסון של סוגי הפסולת לאחר מיון, לרבות מכלי האצירה (סוגים וגדלים), מיקומם בשטח העסק ולוחות זמנים לפינוי;
ה. יעדי הפינוי של סוגי הפסולת והחומרים השונים;
ו. אופן בקרת איכות לתהליכי המיון השונים;
ז. עותק מפה מצבית של המתקנים וכלי האצירה השונים בתחום העסק בקנה מידה של 1:500.
ערכי סף נדרשים להזרמה למערכת הביוב
בנספח זה, "נותן האישור" – מי שהוא עובד המשרד להגנת הסביבה בלבד.
|
מוצא הזרם: זרם תעשייתי |
תיאור נקודת הדיגום: בהתאם לתוכנית ניטור |
|
יעד הזרמה: מערכת הביוב הציבורית |
השפכים יוזרמו למערכת הביוב הציבורית כאשר ריכוזי המזהמים שבהם אינם עולים על הערכים המופיעים בטבלה שבנספח זה.
|
תדירות והערות |
יחידות |
ריכוז מרבי של מזהמים ( יחידות- מ"ג/ליטר) |
המזהם |
|
מ"ג/ליטר |
3 או הריכוז במים המסופקים למפעל בתוספת 3 מג"ל לפי הגבוה מבין השניים |
אבץ |
|
|
|
מ"ג/ליטר |
25 |
אלומיניום (חמרן) |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.1 |
ארסן |
|
|
מ"ג/ליטר |
2 |
בדיל |
|
מ"ג/ליטר |
1.5 או ערך אחר שקבע נותן האישור על פי תקנה 3 או 4 בתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003 |
בורון |
|
|
מ"ג/ליטר |
430 או הריכוז במים המסופקים למפעל בתוספת 200 מג"ל לפי הנמוך מבין השניים או ערך אחר שקבע נותן האישור על פי תקנה 3 או 4 לתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003 |
כלורידים |
|
|
|
מ"ג/ליטר |
1000 או ערך אחר בהתאם לאישור ממונה סביבה. |
כלל מוצקים מרחפים (105ºC TSS) |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.1 |
כסף |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.05 |
כספית |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.5 |
כרום שלוש ערכי |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.15 |
מוליבדן |
|
מ"ג/ליטר |
1 או הריכוז במים המסופקים למפעל בתוספת 0.5 מג"ל לפי הגבוה מבין השניים |
מנגן |
|
|
מ"ג/ליטר |
1 או הריכוז במים המסופקים למפעל בתוספת 1 מג"ל לפי הגבוה מבין השניים |
נחושת |
|
|
|
מ"ג/ליטר |
0.5 |
ניקל |
|
מ"ג/ליטר |
230 או הריכוז במים המסופקים למפעל בתוספת 130 מג"ל לפי הנמוך מבין השניים או ערך אחר שקבע נותן האישור על פי תקנה 3 או 4 לתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003 |
נתרן |
|
|
מ"ג/ליטר |
1 או ערך אחר שקבע ממונה סביבה |
סולפיד מומס |
|
|
עבור שפכים תעשייתיים של תחנות מעבר לפסולת מעורבת יבוצע בניטור רציף כמפורט בסעיף 3.13.6 |
מ"ק/יום |
- |
ספיקה |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.5 |
עופרת |
|
עבור שפכים תעשייתיים של תחנות מעבר לפסולת מעורבת יבוצע גם ניטור רציף כמפורט בסעיף 3.13.6 |
pH |
10-6
|
ערך הגבה (pH) |
|
|
מ"ג/ליטר |
0.5 |
ציאנידים כללי |
|
מ"ג/ליטר |
2000 או ערך אחר בהתאם לאישור ממונה סביבה. |
צריכת חמצן כימית (COD) |
|
|
|
מ"ג/ליטר |
0.1 |
קדמיום |
|
|
מ"ג/ליטר |
1 |
קובלט |
|
|
מ"ג/ליטר |
250 |
ריכוז שמנים ושומנים כללי |
|
|
מ"ג/ליטר |
20 |
שמן מינרלי |
נספח 3
ערכי פעולה בהזרמה של נגר עילי למערכת הניקוז
מוצא הזרם - שטח העסק
יעד הזרמה - מערכת הניקוז
|
המזהם |
ערך פעולה |
יחידות |
תדירות והערות |
|
כלל פחמן אורגני (TOC) |
20 |
מ"ג/ליטר |
ניתן לדגום גם רק את אחד הפרמטרים TOC או COD |
|
צריכת חמצן כימית (COD) |
100 |
מ"ג/ליטר |
ניתן לדגום גם רק את אחד הפרמטרים TOC או COD |
|
ערך הגבה (pH) |
6.5<pH<9 |
pH |
|
|
כלל מוצקים מרחפים (105ºC TSS) |
80 |
מ"ג/ליטר |
|
|
שמן מינרלי |
6 |
מ"ג/ליטר |
|
נספח 4
הנחיות להגשת תוכנית למניעת זיהום אוויר
בעל העסק יכין תוכנית למניעת זיהום אוויר מהעסק, התוכנית תכלול התייחסות לכל הנושאים המפורטים להלן:
[1] לדוגמה, אם יש מפעל שיש לו מגרטה או מגרסה גדולה, שניתן לגרוס/לגרוט בה רכבים אבל גם פסולת אלקטרונית גדולה, ניתן לקלוט את שני זרמי הפסולת, אבל יש לטפל בזרמים באזורים נפרדים במפעל, לשקול אותם בנפרד ולגרוט/לגרוס אותם בנפרד.
[2] עשויים להימצא בבידוד התרמי בתנורים ישנים ותנורים תעשייתיים, בלוחות חשמל ובמנדפים
[3] תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990 ובהתאם לאמנת באזל.