תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (קיצור תקופת ההתמחות)(הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קיצור תקופת ההתמחות)(הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

כמפורט להלן בדברי ההסבר.

 

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוראת שעה עצמאית. 

 

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי

 

 

ה. להלן נוסח החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (קיצור תקופת ההתמחות)(הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

 

תיקון סעיף 35 - הוראת שעה

1.   

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה), עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) (להלן – תקופת הוראת השעה לעניין סעיף 35) יקראו את חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[1] (להלן – החוק העיקרי), כך שבסעיף 35, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

"(א) תקופת ההתמחות תהיה שנים עשר חודשים."

הוספת סעיף 35א – הוראת שעה

2.  

אחרי סעיף 35 יבוא:

 

 

"היעדרות בתקופת ההתמחות – הוראת שעה – חרבות ברזל

35א.

(א)  בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 109(2) לחוק העיקרי בעניין סדרי ההתמחות ורציפותה, יראו גם היעדרות של מתמחה ממקום התמחות בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024) (להלן - התקופה הקובעת), כולה או חלקה, מחמת אחת או יותר מהסיבות המפורטות להלן, כהיעדרות שאינה פוגעת ברציפות ההתמחות:

 

 

 

 

 

 

 

(1) הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023[2] (להלן – חוק הגנה על עובדים);

 

 

 

 

 

 

 

(2) הוא מתמחה במשרד אשר נמצא ביישוב כאמור בפסקה (1);

 

 

 

 

 

 

 

(3) הוא חטוף או נעדר שנקבע ככזה כפי לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 (להלן – חוק תגמולים לבני משפחה), כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

(4) הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה כי הוא חטוף או נעדר, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר, של חטוף או נעדר כאמור;  לעניין פסקה זו, "בן משפחה אחר" – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים;

 

 

 

 

 

 

 

(5) הוא הוצא ביוזמת המעסיק לחופשה ללא תשלום בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

(6) הוא נפגע או בן משפחה של נפגע, כהגדרתם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-197[3] כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

(7) הוא הוכר כנכה או בן משפחה של מי שהוכר ככזה כהגדרתם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב][4] כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

(8) הוא בן משפחה של מי שנספה כהגדרתם בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

 

 

 

 

 

 

 

(9) הוא נעדר מחמת כך שהמאמן שלו שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות מילואים, התשס"ח-2008 בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה.

 

 

 

 

 

 

(ב) בסעיף זה -

 

 

 

 

 

 

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

 

 

 

 

 

 

"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;

 

 

 

 

 

 

"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).

 

 

 

 

 

 

(ג)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שישה חודשים."

תחולה לאחר תום תקופת הוראת השעה

3.  

הוראות סעיף 35(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 1 לחוק זה, ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת הוראת השעה על מי שהחל את התמחותו לפני תום התקופה כאמור. 

הוראת מעבר

4.  

מי שהחל התמחותו לפני יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה- יום התחילה) והיה מתמחה ביום תחילתו, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:

 

 

(1) מי שהחל התמחותו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר, 2023) עד ערב תחילתו של חוק זה – יחולו לגביו הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה;

 

 

(2) מי שהחל התמחותו בתקופה שמיום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023) - יסיים את התמחותו ביום כ"ז באב התשפ"ד (31 באוגוסט 2024);

 

 

(3) מי שהחל התמחותו לפני יום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023) - יחולו לגביו הוראות סעיף 35 כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.

 

דברי הסבר

דברי הסבר

רקע כללי והצורך בתיקון החוק

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל (להלן – מתקפת הטרור).

 

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 80-0 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. ההכרזה הוארכה על ידי הממשלה  ואושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ההכרזה מוארכת מעת לעת. כמו כן, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). 

 

נוכח האמור, מתמחים נאלצו להיעדר ממקום התמחותם, בשל נסיבות הקשורות למלחמה, ובתוך כך - נוכח גיוסם למילואים, יציאתם לחל"ת, בשל כך שמקום מגוריהם או מקום העבודה שלהם מצוי בישובים בדרום או בצפון אשר פונו, היעדרויות מאמנים וכיוצ"ב.

 

על מנת להתחשב בקשיים, מוצע בחוק ליתן מענה לקבוצה שהחלה את התמחותה בספטמבר 2023 ולאפשר להזרים לשוק עורכי דין. בנוסף, מוצע להכיר בתקופות היעדרות מסיבות הקשורות למלחמה, ככאלה שאינן פוגעות ברציפות ההתמחות.

 

המצב המשפטי הקיים

 

ס' 35 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), מסדיר את תקופת ההתמחות, אשר השלמתה, היא אחד משלושת תנאי הכשירות של אדם להיות עורך דין, בהתאם לסעיף 24 לחוק (בעל השכלה משפטית גבוהה, עבר תקופת התמחות, ועמד בבחינות לשכת עורכי הדין).

 

בהתאם לחוק בנוסחו כיום, תקופת ההתמחות עומדת על 18 חודשים.

 

באשר להיעדרויות בתקופת ההתמחות, קובע סעיף 109 לחוק, כי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית, באישור שר המשפטים להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק לשר המשפטים, לרבות בדבר סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח עליה.

 

מכוח סעיף זה, נקבעו  כללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על ההתמחות), התשכ"ב-1962 (להלן: "כללי לשכת עורכי הדין"). כלל 11(א) לכללי לשכת עורכי הדין, עניינו רציפות ההתמחות, והוא קובע כי מתמחה, לא ייעדר ממקום התמחותו יותר מ-30 ימים בשנת התמחות. יוער כי בהתאם לאמור בכלל זה, היעדרות מחמת שירות מילואים אינה נכללת בתוך 30 ימים אלה.  כך, כללי לשכת עורכי הדין אינם נותנים מענה בעת זו, לקבוצות המוזכרות בהצעת החוק.

 

בהתאם לקשיים ולצורך המפורטים לעיל, מוצע לתקן את החוק ולתת מענה כולל הן בהיבט של קיצור ההתמחות והן בהיבט של ימי היעדרות שלא פוגעים ברציפות ההתמחות, כפי שיפורט להלן.

 

הצורך בתיקון החוק מפורט כאמור לעיל ובהתאם מוצע כך –

 

לסעיף 1 ולסעיף 3 –

בהתאם למוצע, החל ממועד פרסום החוק ועד ליום  31.12.2025 ("להלן: "תקופת תוקפה של הוראת השעה"), תעמוד תקופת ההתמחות על 12 חודשים לגבי מי שהחלו בהתמחותם החל מיום 1.9.23 ועד ליום 31.12.25. כלומר, כל מי שיתחיל התמחותו בתקופת תוקפה של הוראת השעה – יבצע התמחות בת 12 חודשים.

 

 

לסעיף 2 -

כאמור מעלה, כלל 11 לכללי לשכת עורכי הדין, שעניינו רציפות ההתמחות, קובע כי מתמחה לא ייעדר מעל 30 ימים ממקום התמחותו.

מוצע כי היעדרות מתמחה במהלך תקופת ההתמחות, שנמנה על אחת הקבוצות המופיעות בסעיף, וכאשר הסיבה להיעדרות קשורה בזיקה למלחמה ולפעולות האיבה, לא תפגע ברציפות ההתמחות ובאפשרות לסיימה במועד. כל זאת, על מנת שלא לפגוע במתמחים, אשר נעדרו מסיבה הקשורה למלחמה ולפעולות האיבה. עניין זה משפיע כמובן גם על המשק, ויסייע לכלכלה, אשר תוכל להיעזר בשירותי אותם עורכי דין שהיו אמורים לסיים את התמחותם, אילולא המלחמה ופעולות האיבה.

 

יודגש כי חוק זה אינו עוסק במישור יחסי העבודה בין המעסיק למתמחה.

 

ההסדר המוצע בסעיף 2 מבוסס בחלקו על ההסדר הקיים בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023, באשר למצבים שבגינם תוכר תקופת ההיעדרות ותימנה במניין ימי ההתמחות (לא תפגע ברציפות ההתמחות). בנוסף לכך, מוצע לקבוע נסיבות נוספות שלא יפגעו ברציפות ההתמחות אשר יש בהן, להשפיע באופן ישיר על היכולת של מתמחים להשלים את תקופת ההתמחות. יצויין יודגש כי עניינו של התיקון המוצע, עוסק ברציפות התמחות בלבד ואין הוא עוסק במישור יחסי העבודה שבין המעסיק למתמחה ובקביעה מעבר למקרים המותרים על פי דין של היעדרות מוצדקת מהעבודה או מביצועה במישור זה.

 

היות ובעת זו לא ידוע מתי תסתיים המלחמה מוצע כי שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, יהיה רשאי להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שלושה חודשים וסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שישה חודשים.

 

עוד מובהר, כמפורט מעלה, כי ההיעדרויות המפורטות בסעיף 2 הן היעדרויות נוספות על ימי ההיעדרות  אשר אינם פוגעים ברציפות ההתמחות, בהתאם לכללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על ההתמחות), התשכ"ב-1962.

 

 

לסעיף 4 –

מוצעת הוראת מעבר לפיה מי שהחל התמחות בתקופה שבין יום י' בניסן התשפ"ג (ה-1 באפריל 2023) ועד ליום י"ד באלול, התשפ"ג (31  באוגוסט, 2023), יסיים התמחותו יום 31 באוגוסט 2024. הוראת המעבר נועדה ליצור מדרג, כך שמי שהחל התמחותו החל מיום 1.4.23 ועד ליום 1.8.23 יבצע תקופת התמחות קצרה מ-18 חודשים וארוכה מ-12 חודשים (בהתאמה למועד תחילת ההתמחות).

 

ההדרגה בהסדר המוצע, דומה למודל תיקון החוק משנת 1994 (ס"ח 1477 עמ' 273) במסגרתו קוצרה תקופת ההתמחות מ-18 חודשים ל-12 חודשים תוך יצירת מדרג לפיו: מי שהחל בהתמחות וביום תחילת החוק נותרה לו תקופת התמחות שאינה עולה על שישה חודשים – ישלים את תקופת ההתמחות של 18 חודשים; מי שנותרה לו תקופת התמחות של בין 6 ל-12 חודשים – קוצרה התמחותו ל-15 חודשים; מי שנותרה לו תקופת התמחות העולה על שנה, נקבע כי תקופת התמחותו תהיה של שנה אחת והוראות ההסדר החדש יחולו עליו.

 

תכליתה של הוראת המעבר לאפשר זמן היערכות למתמחים ולמעסיקים.