טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)(תיקון)(הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד-2023;

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף.

בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר הוארך מעת לעת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מלחמת "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

נוכח האירועים האמורים, בשל המצב החריג והקיצוני שבו אנו מצויים, ומכיוון שניהול מערכה זו השפיע משמעותית על יכולתן של אוכלוסיות רבות לנהל שגרת חיים רגילה הפעיל שר המשפטים את סמכותו מכוח חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-981[1] (להלן- החוק), והתקין ביום 26.10.2023 באישור ועדת החוקה, החוק והמשפט את תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשפ"ד-2023, במסגרתן נקבעו סייגים לחוק על מנת למנוע הגבלת חשבונות בנק, עקב שיקים שחזרו בחודשים אוקטובר ונובמבר.

לעניין זה יוסבר כי בתקנות נערכה הבחנה בין התקופה שמתחילת המלחמה ביום 7.10.23 ועד 31.10.23 בה נקבעה הקלה גורפת לכלל האוכלוסייה, למול חודש נובמבר בו נקבע הסדר לאוכלוסיות אשר נפגעו באופן מיוחד ממצב הלחימה.

נוכח התמשכות מצב הלחימה עולה צורך לקבוע סייגים נוספים ומתן מענה לצרכיהם הייחודיים של האוכלוסיות האמורות למשך חודש נוסף.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)(תיקון)(הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

 

 

___ ב________ התש_____                                                                    __________________

(___ ב________ ____21)                                                                                                יריב לוין                                                                                                                                                                       שר המשפטים

 

(חמ ___3-1055_)

 

 

דברי הסבר

 

חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) נועד להבטיח כי הציבור יוכל להסתמך על שיקים כאמצעי תשלום, וכן להרתיע מושכי שיקים ממשיכת שיקים ללא כיסוי (דבר המהווה עבירה פלילית). החוק קובע תנאים להגבלת חשבונות בנק של לקוחות, על בסיס סירוב מניין מסוים של שיקים בחשבונו של הלקוח, בתוך תקופת זמן מסוימת. לקוח אשר הוכרז מוגבל לפי סעיף 2 לחוק לאחר שסורבו מספר שיקים שמשך, כפוף למגבלות שונות, בעניין פתיחת חשבון שיקים, משיכת שיקים, פרסום פרטי חשבונו במאגר חשבונות מוגבלים וכיוצ"ב. בהתקיים תנאים מסוימים, יהפוך הלקוח ללקוח מוגבל חמור, ובמקרה זה יוגבלו כל חשבונותיו, לרבות חשבונות משותפים וחשבונות בהם הוא מיופה כוח ויפורסם גם מספר הזהות שלו במאגר לקוחות מוגבלים.

 

סעיף 21(א)(1) לחוק מסמיך את שר המשפטים, הממונה על ביצוע החוק, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לביצועו, ולקבוע סייגים לתחולתו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. סעיף 21(ב) לחוק קובע, כי שר המשפטים רשאי לקבוע סייגים לתחולת החוק, שיחולו בעתות חירום, אם סבר כי בשל דחיפות העניין לא ניתן לקבוע את הסייגים בדרך הקבועה בסעיף קטן (א)(1).

 

מלחמת "חרבות ברזל" וההכרזה על מצב מיוחד בעורף יצרו באופן לא צפוי קשיים תזרימיים למשקי בית ולעסקים רבים, דבר שיצר להם קושי, בעיקר על רקע העובדה שיש שיקים מעותדים שנמשכו עוד לפני שהפרצה המלחמה, לפרוע את השיקים כמתוכנן. כמו כן החלה מגמה של  עלייה במספר השיקים שחזרו באופן שהיה עלול להביא להגבלת חשבונות ובכך להביא לשיבוש  מהלך עסקיו של הלקוח, לפגוע במוניטין שלו וביכולת ההתנהלות הכלכלית שלו.

 

לפיכך ובהתאם לסמכות השר, ביום י"א בחשוון התשפ"ד (26 באוקטובר 2023) הותקנו תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), תשפ"ד-2023, שקבעו כי שיקים שחזרו במהלך התקופה החל מיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.23 ייגרעו ממניין השיקים הנמנים לפי סעיף 2(א) לחוק. כן נקבע כי שיקים שחזרו במהלך התקופה שמיום 1.11.2023 ועד ליום 30.11.2023 נקבע ייגרעו ביחס לאוכלוסיות הנמנות בתקנות.

 

במהלך התקופה שמאז החלה המלחמה התבצע ניתוח השפעות המצב הבטחוני על המשק ונבחן הצורך למתן מענים נוספים בתקנות. כעולה מהניתוח, אוכלוסיות אלו עודן סובלות מהקשיים התזרימים האמורים מוצע להאריך את התקופה שבה יחולו הסייגים לתחולת החוק וזאת ביחס לאוכלוסיות שכבר נכללו בקבוצות הזכאים ולזכאים אשר מתווספים במהלך חודש דצמבר.

 

לפיכך, כעת משאנו מצויים בסמוך לתום התקופה שבה חלו הסייגים לחוק בהתאם לתקנות האמורות, ובהתאם להמלצת בנק ישראל, מוצע לקבוע סייגים נוספים לתחולת החוק כך ששיקים שסורבו מסיבת אין כיסוי מספיק בתקופה כפי שהוגדרה לעיל, והינם בעלי זיקה לאזורים המפורטים בתקנות או ליחידים המשרתים באופן מיוחד בלחימה או אלו שנחטפו, מצויים בשבי או מאושפזים כתוצאה מפגיעת איבה, יגרעו ממניין השיקים הנספרים לצורך הטלת הגבלה על חשבון הלקוח. באשר לתחולת על קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אוכלוסיות החטופים, השבויים הנעדרים והמאושפזים כהגדרתם בתקנות יוסבר כי הצורך נובע מכך שביחס לאוכלוסיות אלו יש צורך לסיוע לקרובי המשפחה אשר טרודים יומם וליל במצבם של קרובים ועשויים גם הם להזדקק להקלה המוצעת.

 

יצוין כי בכל הנוגע להרחבת התחולה על האוכלוסייה האזרחית שאינה באזורים אלו אנו סבורים שיש לשמור על איזון בין הגנה על פרטים ותאגידים אשר נפגעו ממצב הלחימה באופן מיוחד ולא יכלו לדאוג לענייניהם הכלכליים, לבין מתן תמריץ שלילי למשיכת שיקים ללא כיסוי, תוך הסתמכות על כך שהסנקציה הנהוגה בענין זה לפי החוק לא תחול, ותוך פגיעה באמינות השיק כאמצעי תשלום משמעותי במשק. לפיכך סברנו כי, בעת הזו ולאחר בחינת יישום ההסדר, האיזון הראוי הוא תחולת התקנות המוצעות והמשך ההסדר רק לגבי בעלי החשבונות המוזכרים לעיל, ולא לגבי כלל האוכלוסייה.

 

כן מוצע כי ההסדר ימשיך לחול גם על שיק שסורב שנמשך על חשבון של חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר (לעניין זה ייחשבו יחיד וקרובו לבעל מניות אחד), אם בעל מניות בה הוא יחיד המנוי על האוכלוסיות האמורות והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה לפחות, או שותפות רשומה אשר יחיד המנוי על האוכלוסיות האמורות משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה. מוצע כי ההגדרות "אמצעי שליטה" ו"החזקה" יהיו כהגדרתם בחוק החברות, תשנ"ט-1999: "אמצעי שליטה – כל אחד מאלה: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה; (2) הזכות למנות דירקטור של חברה"; "החזקה" ו"רכישה" – כמשמעותן בחוק ניירות ערך".

 

 זאת, מכיוון שגם ביחס לגורמים אלו חלה התכלית של ההסדר המוצע שכן החיובים של היחיד הם ביחד עמם והיעדר זמינותו משפיע גם עליהם ויוצר דמיון בין אי זמינות היחיד לאי זמינות החברה בנסיבות אלו. יובהר כי במקרה שבו יתר בעלי המניות הם קרובי משפחה של אותו יחיד הם לא יימנו כבעלי מניות נפרדים.

 

כמו כן, יצוין כי לקוחות שאינם נמנים עם בעלי החשבונות כאמור יוכלו במקרים המתאימים לעשות שימוש בסעיף 10(א)(4) לחוק שיקים ללא כיסוי, המאפשר ללקוח מוגבל לבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו מקום שנבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה בו, או ברכושו, בפעולת איבה ובשל כך סורב השיק.

 

במסגרת התקנות המוצעות, מוצע לקבוע לאור גריעת השיקים החוזרים ממניין השיקים לעניין הגבלות חשבון, כי שיקים אלו לא יבואו במספר השיקים שסורבו בחשבון, הנמנים גם לפי סעיף 3א1(ב)(1) לחוק. בהתאם להוראת הסעיף, בנק נדרש למסור לאדם טרם הצטרפותו כבעל חשבון או כמיופה כוח לחשבון שבו סורבו שיקים במספר שנקבע לפי סעיף 2(א1) לחוק, לחשבון מוגבל או לחשבון שאחד מבעליו הוא לקוח מוגבל, הודעה המפרטת את מספר השיקים שסורבו בחשבון בשנים עשר החודשים שקדמו למועד הצירוף לחשבון הבנק. מוצע כי השיקים החוזרים שלא יימנו לעניין הגבלת חשבון, לא ימנו גם לצורך הודעה זו, וזאת על מנת שלא למסור מידע לא נכון.

 

בנוסף, מוצע לקבוע  כי השיקים החוזרים האמורים לא יימנו במסגרת מניין השיקים הנספרים לעניין מתן התראה, הנשלחת לפי סעיף 2(א1) לחוק. לפי הסעיף האמור, ולתקנות שתוקנו מכוחו, נשלחת ללקוחות התראה אם סורבו 5 שיקים בחשבון, על מנת ליידע את הלקוח על הכמות המצטברת של השיקים שסורבו. מאחר שמוצע שהשיקים לא ימנו לעניין הגבלת חשבון, אין מקום למנות אותם במסגרת המספר המצטבר של שיקים הנספרים לצורך מתן התראה ללקוחות.

 

תקנות אלו קובעות את הסייג לתקופה קצובה ומוגבלת בזמן, לאור הצורך לאזן בין הרצון להגן על מושכי השיקים, שהמצב הייחודי אשר פקד את המדינה השפיע והקשה על יכולתם להמשיך לנהל את עסקיהם, לבין הצורך להגן על הספקים והעסקים, מוטבי השיקים, וכן להבטיח את אמון הציבור בשיק שהוא אמצעי תשלום משמעותי. נמשכת כל העת בחינת הצרכים למתן מענים נוספים בתקנות.