טיוטת תזכיר חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

א. שם תזכיר החוק המוצע

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

א. מטרת תזכיר החוק המוצע והצורך בו

התאמת סעיף 10א לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן – החוק), לתיקון מס' 6 לחוק-יסוד: הממשלה (להלן – חוק היסוד), וכן תיקונים לעניין התקופות הקבועות במסגרת סעיף 10א לחוק הנדרשים עקב הצרכים העולים במהלך ניהול מלחמת "חרבות ברזל", וזאת במסגרת הוראת שעה.

 

ב. עיקרי תזכיר החוק המוצע

החוק מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי (להלן – לב"ח) וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה.

 

סעיף 10א לחוק מסמיך את הממשלה להכריז על תחולת הוראות ייחודיות, במקרה בו נמסרה על ידה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – ועחו"ב) הודעה בדבר החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות, לפי סעיף 40(ג) לחוק-היסוד. על פי הסעיף, נקבע בין השאר, כי אם הודיעה הממשלה לוועחו"ב, על החלטה לפתוח במלחמה או בפעולות צבאיות, רשאית היא להכריז כי נדרשת תחולה מיוחדת של הוראות סעיפים 3(ב) ו-4 לחוק, בשינויים מסוימים. בסעיפים אלה נקבע הדרג אשר מוסמך להורות על כליאתו של לב"ח בשגרה ועל ביטולו של צו כליאה כאמור. בהתאם לסעיף 10א, עם מתן הודעה על פתיחה במלחמה או פעולות צבאיות, רשאית הממשלה להכריז כי הסמכויות הקבועות בסעיפים אלה - להורות על כליאתם של לב"חים או שחרורם - תהיינה נתונות בשל מצב מלחמתי זה, לדרג זוטר יותר, המפורט בסעיף.

 

בשנת 2018 נחקק תיקון מס' 6 לחוק היסוד[1], במסגרתו נקבע בסעיף 40(א), כי בדומה להחלטה על פתיחה במלחמה, גם החלטה על פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, צריכה להתקבל על-ידי הממשלה. לצד זאת, נקבע בסעיף 40(א1) לחוק-היסוד, כי הממשלה רשאית להחליט לאצול את הסמכות להחליט לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית כאמור, דרך כלל או במקרה מסוים, לידי ועדת שרים. בתיקון שנערך במקביל בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001, נקבע כי אצילת סמכות הממשלה כאמור תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. ואכן, סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית כאמור הואצלה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.

 

על כן, מוצע להתאים את הגורמים המוסמכים להכריז על תחולת ההוראות לפי סעיף 10א לחוק לשינויים שנעשו בהוראת סעיף 40 לחוק-היסוד, כאמור בתיקון מס' 6.

בנוסף, מוצע לערוך התאמות בחוק בהוראת שעה, על רקע מצב המלחמה "חרבות ברזל". ביום 7 באוקטובר 2023 פתחו ארגוני הטרור ברצועת עזה במתקפת פתע רצחנית כנגד אזרחיה של מדינת ישראל. במהלך המתקפה נתפסו מחבלים רבים שנכלאו בהתאם להוראות החוק. נוכח מצב הלחימה, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה כי נדרש לנקוט בפעולות צבאיות משמעותיות שעלולות להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה והכריזה על כך בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק היסוד. בהמשך לכך, הממשלה הכריזה על שינויים בהוראות החוק, בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 10א לחוק.

 

נוכח ההיקף החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה ומצב החירום החריג, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות), שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם להיקפים בסדרי גודל אלו. תקנות אלה, שתוקנו שוב בהמשך, הותקנו על רקע הצורך להאריך את המועדים הקבועים בחוק מעבר לאלו המנויים בו, הן ביחס למועדים הנוגעים להחלטות בעניין צווי הכליאה לפי החוק והן ביחס לסמכות למנוע פגישה של כלוא עם עורך דין.

 

בינתיים, במהלך המלחמה נכנס צבא ההגנה לישראל לתמרון קרקעי ברצועת עזה כנגד ארגוני הטרור ברצועה, ובמסגרת זאת נתפסו ונכלאו מאות רבות של כלואים נוספים בהוראת כליאה זמנית מכוח החוק, כאשר עם המשך התמרון מספר זה צפוי להמשיך לגדול. נוכח ההיקף חסר התקדים של הלב"חים שנכלאו מכוח החוק – בפרט במסגרת התמרון הקרקעי – נדרשות התאמות נוספות. אי לכך נדרש לערוך תיקונים בחוק על מנת לאפשר לגורמי הביטחון להתמודד עם מספר הכלואים, לערוך להם שימועים, לבחון את עניינם באופן מעמיק ולקבל החלטות בעניין כליאתם, ובהמשך לכך לאפשר את עריכת הביקורת השיפוטית ההולמת לאלו שיוחלט על צו כליאה בעניינם – וכל זאת בהוראת שעה לצורך מצב הלחימה.

 

בשונה מהתיקונים שהוחלו עד כה בתקנות שעת החירום, בשל הדחיפות וההתפתחויות התכופות, מוצע כעת לעגן את התיקונים במסגרת הוראת שעה בחוק לשישה חודשים שתחליף את התקנות, תוך עריכת התאמות נוספות במועדים המפורטים בחוק, על רקע מצב הלחימה המתמשך כאמור והנסיבות העדכניות.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון סעיף 10א בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המינהלי

אין השפעה.

 

ה. הערות משרדי ממשלה וגורמים אחרים

לא התקבלו הערות להצעת החוק.

הצעת החוק היא על דעת משרד המשפטים – המשנה ליועמ"שית לממשלה, מנהל מערך יעוץ וחקיקה.

 

ו. להלן נוסח החוק המוצע

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

דברי הסבר

סעיף 1

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן – החוק) מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי (להלן – לב"ח) וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, ולצד זאת, הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה.

סעיף 10א לחוק מסמיך את הממשלה להכריז על תחולת הוראות ייחודיות, במקרה בו נמסרה על ידה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – ועחו"ב) הודעה על החלטה לפתוח במלחמה או על פעולות צבאיות, לפי סעיף 40(ג) לחוק-יסוד: הממשלה (להלן – חוק-היסוד). על פי הסעיף, נקבע בין השאר, כי אם הודיעה הממשלה לוועחו"ב, על החלטה לפתוח במלחמה או פעולות צבאיות, רשאית היא להכריז כי נדרשת תחולה מיוחדת של הוראות סעיפים 3(ב) ו-4 לחוק, בשינויים מסוימים. בסעיפים אלה נקבע הדרג אשר מוסמך להורות על כליאתו של לב"ח בשגרה ועל ביטולו של צו כליאה כאמור. בהתאם לסעיף 10א, עם מתן הודעה על פתיחה במלחמה או פעולות צבאיות, רשאית הממשלה להכריז, כי הסמכויות הקבועות בסעיפים אלה, להורות על כליאתם של לב"חים או שחרורם, יהיו נתונות בשל מצב מלחמתי זה, לדרג זוטר יותר, המפורט בסעיף.

בהתאם לתיקון שנערך בסעיף 40 לחוק-היסוד (חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) (פורסם בס"ח התשע"ח, עמ' 636)) (להלן – תיקון מס' 6), חוק-היסוד קובע כיום, בסעיף 40(א), כי בדומה להחלטה על פתיחה במלחמה, גם החלטה על פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, צריכה להתקבל על-ידי הממשלה. לצד זאת, נקבע בסעיף 40(א1) לחוק-היסוד, כי הממשלה רשאית להחליט לאצול את הסמכות להחליט לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית כאמור, דרך כלל או במקרה מסוים, לידי ועדת שרים. בתיקון שנערך במקביל בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001 (חוק הממשלה (תיקון מס' 12), התשע"ח-2018 (פורסם בס"ח התשע"ח, עמ' 637)), נקבע כי אצילת סמכות הממשלה כאמור תהיה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. ואכן, סמכות הממשלה להחליט על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית כאמור הואצלה לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ביום י"ז בסיוון התשע"ח (31 במאי 2018) (י"פ התשע"ח, עמ' 9622).   ‏

מוצע להתאים את הגורמים המוסמכים להכריז על תחולת ההוראות לפי סעיף 10א לחוק לשינויים שנעשו בהוראת סעיף 40 לחוק-היסוד, כאמור בתיקון מס' 6.

לפסקה 1 

מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להפעיל את סעיף 10א לחוק גם בעקבות החלטה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, כדי להתאים את ההוראה לאמור בסעיף 40(א) לחוק-היסוד. הטעמים לצורך בהפעלתו של סעיף 10א לחוק במצב של מלחמה או במצב של פעולות צבאיות אחרות כאמור בסעיף 40(ב) לחוק-היסוד, עשויים להתקיים גם במצב של נקיטת פעולה צבאית משמעותית. שהרי, גם פעילות צבאית משמעותית, עשויה להצדיק תפיסתם של לב"חים רבים יותר מאשר בשגרה, בדומה למלחמה או פעולות צבאיות אחרות. כמו כן, בעלי התפקידים המוסמכים להורות על החזקה במשמורת לפי חוק בעת שגרה, עוסקים במאמץ המבצעי, ולכן עשוי להתקיים צורך להפעיל את סעיף 10א כך שבעלי דרגות נמוכות יותר, כקבוע בסעיף, יהיו בעלי הסמכות להוצאת צווי המשמורת ולהארכת תקופת המשמורת טרם הבאה בפני בית משפט.

לפסקה 2

מוצע לקבוע כי במקרה בו הממשלה אצלה לוועדת שרים את סמכותה להחליט על פתיחה במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית כאמור, ועדת השרים האמורה תהיה מוסמכת גם להפעיל את הסמכות לפי סעיף 10א לחוק. זאת, משום שאין זה סביר שאת ההחלטה המשמעותית על פתיחה במלחמה תהיה מוסמכת לקבל ועדת השרים אך על הפעלת סעיף 10א רק הממשלה תהיה מוסמכת להחליט. לכן כאמור מוצע לקבוע כי ההחלטה על הפעלת סעיף 10א תהיה בידי הפורום שהחליט באותו מקרה על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית כאמור.

לפסקה 3 

לפי סעיף 40(ג) לחוק-היסוד, על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית כאמור תימסר הודעה לוועחו"ב, ואם הייתה זו ועדת השרים שקיבלה את ההחלטה, תימסר הודעה על כך לוועדת משנה של ועחו"ב (וכן לממשלה). ואולם, לעניין הוראת סעיף 10א, מוצע לקבוע כי גם אם ועדת השרים היא זו שתחליט להפעילו, הכרזה מכוחו תובא לאישור ועחו"ב ולא לאישור ועדת משנה שלה, מאחר שבשונה מכפי שנקבע ביחס להחלטת ועדת השרים על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, בנסיבות אלו לא מתקיימים הטעמים המצדיקים כי הפיקוח הפרלמנטרי יבוצע בידי פורום מצומצם מן הרגיל.

לפסקה 4

סעיף 10א(ג) לחוק קובע הוראות לעניין הארכת תקופת ההכרזה על הפעלת סעיף 10א שתוקפה הראשוני הוא לשלושה חודשים. מוצע להתאימו לחוק-היסוד כך שאם ועדת השרים החליטה על הפעלת סעיף 10א מלכתחילה, היא גם זו שתחליט על הארכת ההכרזה מעבר לשלושת החודשים. כן מוצע גם בהקשר זה להתאים את ההוראה לחוק-היסוד כך שהיא תתייחס גם לנסיבות של נקיטת פעולה צבאית משמעותית. 

 

לסעיף 2

ביום 7 באוקטובר 2023 פתחו ארגוני הטרור ברצועת עזה במתקפת פתע רצחנית כנגד אזרחיה של מדינת ישראל. במהלך המתקפה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מחבלים רבים שיש יסוד סביר להניח שהם מהווים לב"חים כהגדרתם בחוק, הלוקחים חלק בפעולות איבה כנגד מדינת ישראל או נמנים עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור. מחבלים אלה מסכנים את ביטחונה של המדינה ונדרש לכלוא אותם באופן מידי.

נוכח מתקפה זו, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה כי נדרש לנקוט בפעולות צבאיות משמעותיות שעלולות להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, לאחר שסמכות זו הואצלה לה בהחלטת הממשלה מספר 3840 מיום 27 במאי 2018, בהתאם להוראות סעיף 40(א1) לחוק-ביסוד וסעיף 6(ב) לחוק הממשלה, התשס"א-2001 (ראו גם את החלטת ממשלה מספר 6 מיום 3 בינואר 2023 בדבר הקמת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ותפקידיה). הודעה על החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי נמסרה לוועחו"ב ביום 8 באוקטובר 2023.

ביום 10 באוקטובר 2023 הכריזה הממשלה על שינויים בהוראות החוק בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 10א לחוק. בהתאם להכרזה זו, הורחבה תקופת הוראת הכליאה הזמנית לפי סעיף 3(א) לחוק ל- 7 ימים חלף 96 שעות, וכן חל שינוי בדרגת הגורמים המוסמכים לפי סעיפים 3(ב) ו-4 לחוק. הכרזה זו אושרה על ידי ועחו"ב ביום 12 באוקטובר 2023.

תקנות שעת חירום – ביום 13 באוקטובר 2023 התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות). תקנות אלה הותקנו על רקע הצורך להאריך את המועדים הקבועים בחוק מעבר לאלו שחלים כיום, הן ביחס למועדים הנוגעים להחלטות בעניין צווי הכליאה לפי החוק והן ביחס לסמכות למנוע פגישה של כלוא עם עורך דין. בהמשך לכך, ביום 13 באוקטובר 2023 הכריזה הממשלה פעם נוספת על הפעלת סעיף 10א לחוק, בשים לב לשינויים המהותיים האמורים שנכללו בתקנות כאמור. הכרזה זו אושרה על ידי ועחו"ב ביום 18 באוקטובר 2023.

התיקון לתקנות שעת החירום – נוכח המתקפה הרחבה והחריגה כנגד מדינת ישראל ומספרם חסר התקדים של המחבלים שיש יסוד סביר להניח שהם "לב"חים" המסכנים את ביטחונה של המדינה, ביום 26 באוקטובר 2023 תוקנו התקנות (להלן – התיקון). לאחר התיקון, הכריזה הממשלה ביום 26 באוקטובר 2023 פעם נוספת על הפעלת סעיף 10א לחוק. הכרזה זו אושרה על ידי ועחו"ב ביום 1 בנובמבר 2023, והיא עומדת בתוקף עד ליום 9 בינואר 2024. 

להלן יפורטו ההסדרים החוקיים שהשתנו בחוק, כנוסחו לאחר התקנת תקנות שעת החירום ותיקונן:

1. משך הוראת הכליאה הזמנית – הוראת כליאה זמנית של מי שיש יסוד סביר להניח שהוא לב"ח, לפי סעיף 3(א) לחוק, במהלכה יש לבחון את הוצאת צו הכליאה, תקפה למשך 30 ימים, חלף 21 ימים לפי התקנות או 7 ימים כפי שקבוע בחוק ללא התקנות, לאחר הכרזה על הפעלת סעיף 10א.

2. סמכות למתן צווי כליאה במקרה של הליך פלילי – ניתן להסמיך גם תא"ל להורות על כליאתו של לב"ח במקרה שבו ננקט נגדו הליך פלילי, לפי סעיף 9(ב) לחוק.

3. ביקורת שיפוטית – הבאתו של כלוא לביקורת שיפוטית בפני שופט בית המשפט המחוזי, לפי סעיף 5(א) לחוק, תיעשה לכל היותר 45 ימים ממועד כליאתו, חלף 30 ימים לפי התקנות או 14 ימים כפי שקבוע בחוק ללא התקנות.

4. מפגש עו"ד – לכלוא יתאפשר להיפגש עם עורך דין לא יאוחר מ-28 ימים ממועד כליאתו, חלף 21 ימים לפי התקנות או 7 ימים כפי שקבוע בחוק ללא התקנות.

5. סמכות הממונה למנוע מפגש עו"ד – הממונה רשאי להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין עד 45 ימים מיום כליאתו, חלף 28 ימים כפי שקבוע בתקנות או 10 ימים כפי שקבוע בחוק ללא התקנות. כמו כן, ניתן להסמיך ממונה בדרגת סא"ל, ולא רק אל"מ ומעלה.

6. סמכות שופט למנוע מפגש עו"ד – שופט בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה שהוגשה לו באישור היועץ המשפטי לממשלה, להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין, או להאריך את התקופה האמורה, ובלבד שסך כל תקופות הדחייה של פגישת כלוא עם עורך דין לא יעלו על 60 ימים מיום הכליאה, חלף 45 ימים לפי התקנות או 21 ימים כפי שקבוע בחוק ללא התקנות.

7. היוועדות חזותית – עוד נקבע בתקנות הסדר בעניין קיום הליכים שיפוטיים לפי החוק באמצעות היוועדות חזותית, תוך החלת ההוראות הרלוונטיות שנקבעו בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בנוסחן לפי התיקון שנעשה לאחרונה בעניין זה (בהוראת שעה), בשינויים המחויבים. בד בבד, ההוראות הותאמו כך שניתן יהיה לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית גם אם הכלוא אינו מיוצג.

כעת, מוצע לעגן את התיקונים האמורים במסגרת הוראת שעה לשישה חודשים שתחליף את תקנות שעת החירום, ובתוך כך גם לערוך שינויים ביחס למועדים שנקבעו בתקנות ולהאריכם על רקע מצב הלחימה המתמשך והנסיבות העדכניות. כאמור, המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל הביאה להתמודדות עם מספר חסר תקדים של לב"חים. בהמשך למתקפה מיום 7 באוקטובר 2023 החלה פעילות תמרון קרקעי של כוחות צה"ל בתוך רצועת עזה. עוד בתחילת הלחימה וטרם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, נעצרו לב"חים רבים שנכנסו למדינת ישראל במהלך מאורעות יום 7 באוקטובר 2023. עד כה, התמרון הקרקעי הוביל למעצר מאות רבות של כלואים נוספים מכוח החוק, כאשר עם המשך התמרון מספר זה צפוי להמשיך לגדול. מצב חסר תקדים זה מחייב עריכת התאמות בחוק, על מנת לאפשר לגורמי הביטחון להתמודד עם כמות הכלואים, לערוך להם שימועים, לבחון את עניינם באופן מעמיק ולקבל החלטות בעניין כליאתם, ובהמשך לכך לאפשר את עריכת הביקורת השיפוטית ההולמת לאלו שיוחלט על צו כליאה בעניינם. הגידול המשמעותי בכמות הכלואים משפיע הן על מועדי הכליאה והן על המועדים לעניין מניעת מפגש של הכלוא עם עורך דינו, כפי שיפורט להלן.

לפסקה 1

מוצע לעגן במסגרת הוראת השעה את התיקון שנקבע בתקנות לפיו סמכות הרמטכ"ל להורות על צו כליאה קבוע לצד הליך פלילי תהיה נתונה גם לקצין בדרגת תא"ל שהוסמך לכך. סעיף 9 לחוק קובע שרק הרמטכ"ל או אלוף שהוא הסמיך לכך רשאי להורות על כליאתו של לב"ח במקרה שבו ננקט נגד הלב"ח הליך פלילי. סעיף 10א(א)(1) קובע כי ניתן להסמיך תא"ל להפעיל את הסמכויות המנויות בסעיפים 3(ב) ו-4 (לאחר הכרזת הממשלה על הפעלת סעיף 10א) אך לא מתייחס לסעיף 9 האמור. בהינתן שקצינים בכירים אלה הם המוסמכים לקבל החלטות בעניין צווי הכליאה, והם העוסקים בנושא זה על כלל היבטיו במהלך מצב המלחמה, מוצע להקנות להם גם סמכות זו.

לפסקה 2

מוצע לעגן במסגרת הוראת השעה את התיקון שנקבע בתקנות לפיו הסמכות להורות על מניעת מפגש עם עורך דין תהיה נתונה גם לקצין בדרגת סא"ל שהוסמך לכך. נוכח מספרם הרב של הלב"חים והמשימות הרבות שמוטלות על צה"ל בימים אלה, מוצע להקנות סמכות זו לקצינים אלה כדי שניתן יהיה לקבל החלטות ביחס לכל הכלואים שיש למנוע את מפגשם עם עורך דין, במועדים הקבועים בחוק.

עוד מוצע לאפשר הסמכת דרג מקביל לסא"ל בשירות הביטחון הכללי – ראש צוות חוקרים – להורות על מניעת מפגש עם עורך דין. הדבר דרוש מטעמים דומים, נוכח מספרם הרב של הלב"חים והמשימות הרבות המוטלות על השירות בימים אלה. לעניין זה יוזכר כי הגדרת "ממונה" לפי החוק כוללת שתי חלופות – האחת במסגרת הצבאית והשניה במסגרת שירות הביטחון הכללי.

לפסקה 3

מוצע לקבוע כי משך הוראת הכליאה הזמנית עד להוצאתו של צו כליאה קבוע יעמוד על 45 ימים, חלף 30 הימים הקבועים כיום בתקנות או 7 ימים הקבועים בנוסח החוק. מספרם הרב של הלב"חים מצריך הארכה זו, שכן טרם הוצאת הצו הקבוע נערך שימוע לכלוא ובחינה פרטנית ומעמיקה של עניינו, ורק לאחר מכן מתקבלת החלטה. מדובר בהליך ארוך ומורכב, ונוכח מספרם חסר התקדים של הכלואים נדרש להאריך את המועד האמור. בשים לב למשך הכליאה הארוך יותר, מוצע כי הסמכות להורות על כליאה מעבר ל-30 יום, ועד לתקופה של 45 ימים, תוקנה לקצין בדרגה בכירה יותר מדרגת סרן הקבועה בחוק, כך שרק קצין בדרגת רס"ן ומעלה יוכל להחליט על כליאה זמנית לתקופה זו, בעוד סמכותו של קצין בדרגת סרן תיוותר בעינה (עד 30 כיום כפי שקבוע בתקנות כיום).

לפסקה 4

הבאה בפני שופט

בהתאם להארכה המוצעת בדבר תוקף הוראת הכליאה הזמנית ולמספר הרב של הכלואים, נדרש גם להאריך את מועד הבאת הלב"חים, שהוחלט על הוצאת צו כליאה בעניינם, לביקורת שיפוטית בפני שופט בית המשפט המחוזי. לשם היערכות מיטבית והכנת התיק לביקורת שיפוטית, ובהתאם לניסיון שהצטבר עד כה מהטיפול בלב"חים הרבים שנכלאו מאז פרוץ המלחמה, מוצע להאריך את התוקף המרבי של צו כליאה, שמעבר אליו נדרשת החלטה שיפוטית על המשך כליאתו, וזאת לתקופה של 75 ימים מיום הכליאה (חלף 45 הימים הקבועים היום בתקנות – שהחליפו את 14 הימים הקבועים בנוסח החוק). תקופה זו נדרשת על מנת שיהיה די זמן ממועד הוצאת צו הכליאה הקבוע ועד למועד שבו עניינו של הכלוא חייב להידון בפני שופט בית המשפט המחוזי. זאת, בשים לב לצורך לבחון כל תיק על המידע הפרטני המבסס את צו הכליאה בו, לערוך השלמות נדרשות ולהספיק לקיים בפועל את הדיונים הרבים בבית המשפט המחוזי.

מניעת המפגש עם עו"ד

מוצע להאריך במעט את התקופה במהלכה נדרש לאפשר מפגש של הכלוא עם עורך דינו, וזאת מ-28 ימים כפי שקבוע בתקנות כעת (חלף 7 ימים כפי שקובע החוק) לתקופה של 30 ימים. בנוסף, מוצע כי ממונה יהיה רשאי להאריך את מניעת המפגש לתקופה של 75 ימים, חלף 45 הימים הקבועים בתקנות (שנקבעו במקום 10 הימים הקבועים בחוק). לבסוף, מוצע לקבוע כי גם שופט בית המשפט המחוזי יהיה רשאי להאריך את מניעת המפגש ב-45 ימים בכל פעם, עד לתקופה מרבית של 180 סך הכול החל מיום הכליאה. יצוין כי התקופה המרבית להארכת מניעת הפגישה עם עורך דין (שעל פי המוצע כעת עומדת על 180 ימים) תיבחן שוב במהלך התקופה של פרסום התזכיר להערות הציבור.

משכים אלה נדרשים נוכח מצב הלחימה הקיים, ונוכח המספר הרב של לב"חים. חקירות הלב"חים הן חקירות מורכבות, אשר עולה מהן מידע חיוני לביטחון המדינה ולטובת מניעת סיכון לחיי אדם. בהתאם, וכדי לממש את מטרות החקירה והחוק על הצד הטוב ביותר, גורמי הביטחון סבורים כי מניעת מפגש בהתאם לתקופות המוצעות היא חיונית.

היוועדות חזותית

לבסוף, מוצע לעגן את ההסדר בעניין היוועדות חזותית, בהתאם לזה שנקבע בתקנות. ישנם לב"חים רבים הכלואים במתקנים שונים של שירות בתי הסוהר ויש קושי מהותי להסיע את כולם לדיונים באולמות בתי המשפט, הן נוכח כמות הכלואים, מסוכנותם הרבה, מורכבות השינוע שלהם, העומס שמוטל על שירות בתי הסוהר בתקופה זו ומצב הלחימה בו אנו מצויים בימים אלה.

על כן, מוצע להחיל את ההוראות הרלוונטיות שנקבעו בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) בתיקון שנעשה לאחרונה בעניין זה (בהוראת שעה) בשינויים המחויבים. החלה זו תיעשה בשינוי לפיו ניתן יהיה לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית גם אם הכלוא אינו מיוצג. זאת משום שהחוק, הגם שקובע כי אם ביקש זאת הכלוא, רשאי בית המשפט למנות לו עורך דין לשם ייצוגו, אינו מטיל על בית המשפט חובה לעשות כן (סעיף 6(ג) לחוק). אי לכך אף אם הכלוא אינו מיוצג, ניתן לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית בלא נוכחות סניגור. שינוי נוסף ביחס להוראות סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי הוא שתחולת ההוראות בענייננו לא תהיה תלוי בתוקפה של הכרזה של שר המשפטים כאמור בסעיף 143(ו) לחוק סדר הדין הפלילי, וזאת משום שבענייננו מדובר בהסדר שתלוי בהכרזה לפי סעיף 10א ולא לפי חוק אחר.

עוד מוצע להבהיר כי אין בהוראות בעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית כדי לגרוע מההוראות הקבועות בחוק לעניין קיום דיון שלא בנוכחות הכלוא או בא כוחו ולעניין הסמכות להורות שכלוא לא ייפגש עם עורך דין, כך שבמצבים שבהם ננקטו סמכויות אלו הן יחולו גם ביחס לדיון שמתקיים בהיוועדות חזותית.