תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (חופשה מיוחדת לאסיר)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

דברי הסבר

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים מרצועת עזה ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו אלפי אזרחים, נפצעו אלפים ומאות אזרחים וחיילים נשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

נוכח האירועים האמורים, פועלים כוחות הביטחון בעצימות גבוהה מאוד לשמירה על שלום הציבור וביטחונו. במסגרת זו, בוצעו מעצרים רבים ומצבת הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה משמעותית מתחילת המלחמה והערכת גורמי הביטחון היא כי קיים צפי לקליטת עצורים נוספים בתקופה הקרובה על רקע מצב המלחמה, וזאת, בשים לב לכך שהלחימה עודנה נמשכת.

כך, בהתאם לנתונים שהתקבלו משירות בתי הסוהר עולה כי ביום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023)  עמדה מצבת הכלואים על 16,353 כלואים בסה"כ וביום כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023) מצבת הכלואים עמדה על למעלה מ-19,100 כלואים בסה"כ במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. זאת, כאשר תקן הכליאה שנקבע על ידי השר לביטחון לאומי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), עומד על 14,500 מקומות כליאה. יצוין כי במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר אשר מתמודד עם מחסור במקומות כליאה המקשה כשלעצמו על קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה, ואולם, עליה כה משמעותית במצבת הכלואים בתקופה כה קצרה היא חריגה גם ביחס למגמת העלייה במצבת הכלואים שאנו עדים לה בשנתיים האחרונות, ומגבירה משמעותית את הצפיפות במתקני הכליאה באופן שאינו מאפשר לעמוד בהוראות הדין.

נוכח האמור לעיל, ביום 18.10.2023 אישרה מליאת הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה– חרבות ברזל)(מצב חירום כליאתי), התשפ"ד-2023 (להלן – הוראת השעה), והחוק פורסם ברשומות ונכנס לתוקף באותו היום.

במסגרת הוראת השעה האמורה התווסף הסדר, הקבוע בסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר, המאפשר לשר לביטחון לאומי, בהמלצת נציבת בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע כי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הכריז שר הביטחון 'מצב מיוחד בעורף', יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מידי, או שקיימת סבירות גבוהה כי יהיה צורך כאמור, וכי לא ניתן לקיים את הוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי או את ההוראות לעניין זכאות למיטה לפי סעיף 11ב(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר או לפי סעיף 9(ב)(2) לחסד"פ מעצרים. משמעות ההכרזה, כי ניתן יהיה להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה, וככל שיידרש, אף להלין שלא על מיטה תוך חריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה.

בהתאם ובהמשך לכך, לאור הנתונים שהתקבלו באותה העת בעניין היקפי הכלואים בשירות בתי הסוהר, לאחר שהשר לביטחון לאומי שוכנע כי יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי וכי לא ניתן לקיים את ההוראות לעניין שטח מחיה או את ההוראות לעניין זכאות למיטה, בהמלצת נציבת בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, הכריז השר ביום 22.10.2023 על מצב חירום כליאתי לתקופה של חמישה ימים, עד ליום 26.10.2023. בהמשך לכך, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 19כ(ג) לפקודת בתי הסוהר, האריכה הממשלה את תוקפה של ההכרזה בחמישה ימים נוספים, עד ליום 31.10.2023.

בהתאם להוראת סעיף 19כ(ד) לפקודת בתי הסוהר, הממשלה, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, האריכה את תוקפה של ההכרזה לתקופה של חודש, עד ליום 30.11.2023. בהמשך לכך, האריכה הממשלה, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, את תוקפה של ההכרזה בחודש נוסף, עד ליום 31.12.2023.

 

לאור היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ובשים לב לחריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחייה והלנה על מיטה, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים מגורמי הביטחון, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר בוחנים צעדים ופעולות שיסייעו במידה מסוימת בהקלת הצפיפות והמשך קליטת עצורים נוספים. בעניין זה יצוין כי בהתאם להסדר שנקבע בסעיף 19כא(ג) להוראת השעה, על השר לביטחון לאומי לדווח על צעדים נוספים שננקטים לטיפול במצב החירום הכליאתי.

על כן, במסגרת הצעת החוק הנוכחית מוצע לפעול לתיקון פקודת בתי הסוהר ולאפשר מתן חופשה מיוחדת לאסירים, כפי שיפורט להלן.

 

סעיף 1

סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר קובע כי "השר רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנציב, לתת לאסיר בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת המאסר של אסיר לא תוארך בשל חופשה זו". לאסיר אין זכות מוקנית לצאת לחופשה. בהתאם לסעיף 19 לתקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, מדובר בטובת הנאה הנתונה לשיקול דעת.

במסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף לפקודת בתי הסוהר סעיף המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר, או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שיראו לשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודה, לתת לאסיר בשל מצב החירום השורר במדינה, חופשה מיוחדת שלא תעלה על ארבעים וחמישה ימים; יובהר כי תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת זו.

הסדר זה יחול על אסיר שהוא אזרח או תושב ישראל, שיתרת מאסרו אינה עולה על ארבעים וחמישה יום. לעניין זה, יתרת מאסרו - תקופת המאסר שנותרה לאסיר עד לשחרורו בתום תקופת מאסרו המלאה או עד למועד שנקבע לשחרורו המוקדם על תנאי ממאסר לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 או שחרורו המינהלי בהתאם להוראות סעיף 68ג לפקודה, לפי העניין.

על מנת לאזן בין הצורך הדחוף והמידי בהמשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה ובמידת האפשר להקל על הצפיפות במתקני הכליאה ובין הבטחת שיקולים שעניינם שמירה על אינטרסים מוגנים אחרים ובראשם שמירה על שלום הציבור, ביטחונו וחיזוק תחושת הביטחון, מוצע לקבוע כי הסדר זה לא יחול על אסירים שהוחרגו ממנגנון השחרור המינהלי, כמפורט בסעיפים 68ג(ב)ו-(ג) לפקודת בתי הסוהר.

כמו כן, מוצע להחריג ממתווה זה אסירים שהורשעו בעבירות לפי סעיפים  406, 407, 413ב או 413ו  לחוק העונשין, תשל"ז-1977. לעמדת משטרת ישראל, עבירות אלה מתאפיינות בפגיעה עמוקה בתחושת הביטחון האישי של הציבור, הנובעת מפריצה אל המרחב האישי של הפרט ומהפגיעה ברכושו. כמו כן, בהתאם למידע שנמסר ממשטרת ישראל, אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלה לרוב רצידיוויסטים.

 

כך, במסגרת ע"פ  7453/08 מדינת ישראל נ' אורן אואזנה כבוד השופט מלצר עמד על כך :

"לגישתי, כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא  לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה – לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם – מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית – מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם."

 

על כן, בעת הזו, על רקע מצב המלחמה השורר במדינה, במסגרת האיזון הנדרש שבין קידום מענים שיאפשרו את המשך קליטת העצורים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ושעשויים להקל במידה מסוימת על הצפיפות ובין הצורך להגן על אינטרסים משמעותיים, ובהם חיזוק תחושת הביטחון של הציבור ובשים לב להשלכות עבירות הפריצה למרחב האישי על תחושת הביטחון של הציבור, מוצע להחריג עבירות אלה מההסדר המוצע.

 

בנוסף, על מנת למנוע מצב בו כתוצאה ממתן חופשה מיוחדת לאסיר תקופת המאסר שאותה יישא האסיר בפועל תהיה קצרה באופן בלתי סביר מתקופת המאסר שהוטלה עליו בגזר הדין, מוצע לקבוע מגבלה לפיה לא תינתן חופשה מיוחדת אלא לאסיר שנשא לפחות מחצית תקפת המאסר שנגזרה עליו.

 

יובהר כי הוצאת אסירים לחופשה מיוחדת כאמור תיעשה בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה ובכפוף לבחינה פרטנית של כל אסיר . החלטת הגורם המוסמך תתקבל לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, בשים לב, למידת הסיכון לשלום הציבור כתוצאה מאישור חופשה מיוחדת כאמור.