הצעה לשימי מפרט אחיד 7.1 א׳ - אירוח וליגה: בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב

כללי

בהתאם להוראות סעיפים 7ג1(ד)(5) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), טיוטה של הצעת הוועדה לאסדרה (כהגדרתה שם) למפרט אחיד או לשינויו, בליווי דברי הסבר, תפורסם באינטרנט, בפרסום שיכלול גם את ההוראה הקיימת במפרט, שאותה מוצע לשנות. בנוסף, טיוטת ההצעה תעמוד לעיון הציבור לעיון הציבור במשרדי רשות האסדרה (בכתובת רח׳ בית הדפוס 20, ירושלים. יש לתאם הגעה מראש בטלפון 074-7107840).

בהתאם להוראות סעיף 7ג1(ד)(6) לחוק, כל אדם רשאי להגיש לוועדה לאסדרה הערות לטיוטת ההצעה בתוך 30 ימים ממועד פרסומה. תקופה זו הוארכה בחודשיים ימים בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.

הוועדה לאסדרה תדון בהערות שהוגשו כאמור, תחליט האם לערוך שינוי בטיוטת ההצעה שפרסמה ותגיש לשר הממונה על רשות האסדרה את הצעתה למפרט האחיד או לשינויו.

בהתאם לאמור לעיל, מתפרסמת בזאת טיוטה של הצעת הוועדה לאסדרה, שאושרה בישיבתה ביום 16 ביולי 2023, לשינויו של מפרט אחיד 7.1 א׳ - אירוח ולינה: בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב, בליווי דברי הסבר. הצעת השינוי מתפרסם בגירסת "עקוב אחר שינויים" על גבי הנוסח העדכני של המפרט האחיד.

המפרט האחיד (בנוסח הנוכחי) מתפרסם בכתובת:

https: //www. gov.il/he/Departments/General/uniform-spec-07-01a

עיקרי השינוי המוצע

השינוי המוצע הוא בהוראות פרק 5 למפרט האחיד (משרד הבריאות)(ראו סעיף 3.13.4 לו), ועיקרו שינוי התנאים בנוגע למשטחי איטום הקירות ביחידות האירוח, באופן שלא תחול החובה שהמשטחים יהיו בגוון בהיר.

דברי הסבר

חוק רישוי עסקים , התשכ"ח-1968, קובע חובת רישוי לעסקים מסוימים, כמפורט בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.

בהתאם לחוק האמור, פורסמו מפרטים אחידים לפריטי רישוי, וכחלק מכך פורסם מפרט אחיד לפריט 7.1א׳ "אירוח ולינה: בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב". בין היתר, נקבע בסעיף 5.13.4 למפרט האחיד, לעניין יחידות אירוח, כי בחדרי השירותים והמקלחות הקירות יהיו מכוסים במשטח אטום בפני חדירת רטיבות, חלק, ניתן לניקוי בנקל ובגוון בהיר (ס"ק (5)) ; כמו כן, נקבע כי במטבחון, הקיר מעל הכיור ומשטח העבודה יהיה בגוון בהיר (ס"ק 7). מטרת הדרישה לגוון בהיר הינה לסייע בשמירה על ההיגיינה, מתוך הבנה כי על משטח בגוון בהיר קל יותר לראות לכלוכים ולכן קל יותר לנקות אותו ביתר יעילות ובאופן המאפשר בחינת תוצאות הניקיון על ידי אורח ואיש אחראי במלון.

ואולם, לאחר בחינת העניין על ידי גורמי המקצוע בחלוף תקופת יישום, תוך שקלול מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, מוצע להוריד את הדרישה ולהוסיף רק הערה בעניין, וזאת בין היתר מתוך הבנה כי הדרישה מגבילה את הגמישות ואת האפשרויות לעיצוב פנים ביחידות אירוח, הדורש גיוון בצבעים של ציפויי קירות. אמנם הדרישה מסייעת בשמירה על ההיגיינה ביחידות האירוח, יחד עם זאת היא משרתת מספר מוגבל של אנשים ורמת הסיכון היא יותר נמוכה ולכן בשקלול מכלול השיקולים הרלוונטיים, נמצא לנכון להקל על העסקים בהיבט זה. בהתאם למוצע, במקום הדרישה תיכתב בסעיף 5.13.4, בס"ק (5), הערה שלפיה "קירות/משטחים בגוון בהיר מסייעים בשמירה על ההיגיינה", וזאת בכדי לשמר את המודעות ליתרון זה של הגוון הבהיר ולאפשר לעסקים לקבל החלטה שקולה בעניין.

יצוין כי השינוי לסעיף, כמו הסעיף עצמו, יחול על כל יחידות אירוח ולא רק בבתי מלון.

להלן נוסח הצעת השינוי המוצע

מפרט אחיד לפריט 7.1 א' אירוח ולינה: בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב

תוכן עניינים

פרק 1 - הגדרות כלליות.............................................................................................. 3

פרק 2 - תנאים רוחביים.............................................................................................. 4

פרק 3 - המשרד להגנת הסביבה.................................................................................... 6

פרק 4 - משטרת ישראל............................................................................................ 37

פרק 5 - משרד הבריאות............................................................................................ 46

פרק 6 - הרשות הארצית לכבאות והצלה (תצהיר)............................................................ 64

פרק 7 - הרשות הארצית לכבאות והצלה........................................................................ 69

פרק 1 - הגדרות כלליות

1.1.  בעל מקצוע מוסמך

1.1.1. מי ששר הפנים הסמיכו לעניין סעיף 6ב לחוק רישוי עסקים (להלן - החוק), והוא אחד מאלה:

(1)  מהנדס רשוי כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-195 (להלן - חוק המהנדסים), הרשום במדור הנדסה אזרחית, ואדריכל רשוי כמשמעותו בחוק המהנדסים הרשום במדור לארכיטקטורה.

(2)  במבנה פשוט, כהגדרתו בתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967 (להלן - תקנות ייחוד פעולות):

(א) מהנדס או אדריכל רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסה אזרחית או ארכיטקטורה.

(ב)  הנדסאי כמשמעותו בתוספת הראשונה לתקנות ייחוד פעולות.

1.2.  בעל עסק

1.2.1. לרבות בעל רישיון העסק, מבקש הרישיון, המחזיק בעסק או האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בניהולו פועל העסק.

1.3.  גורם מוסמך ארצי

1.3.1. כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק, או עובד בכיר אחר מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה.

(2)  המנהל הכללי של המשרד נותן האישור, או עובד בכיר אחר מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה.

(3)  נציב כבאות והצלה, או קצין כבאות והצלה בכיר אחר שהוא הסמיך לעניין זה.

(4)  המפקח הכללי של משטרת ישראל, או קצין משטרה בכיר אחר שהוא הסמיך לעניין זה.

1.4.  הוראות לצד המפרט האחיד

1.4.1. מסמכים ותנאים כאמור בסעיף 7ג2(ג) לחוק, שנקבעו בחיקוק, הנדרשים מבעל עסק לפי החוק, לרבות לפי סעיפים 6ב, 6ג ו-8 עד 11ב לחוק, ואולם אין באי-פרסומם כדי לפטור מן הדרישה להגישם או למלאם.

1.5.  החוק

1.5.1. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח -1968.

1.6.  התקנות

1.6.1. תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000.

1.7.  מפרט, מפרט אחיד

1.7.1. מפרט, לפי סעיף 7ג1 לחוק, המאחד את התנאים לרישיון, הנדרשים מטעמם של נותני האישור לפי סעיף 7 לחוק, והמסמכים הנדרשים על-פי סעיף 6ד לחוק מעסק מהסוג האמור בתחילת המפרט והוראות לצד המפרט האחיד, המופיעות במפרט.

1.8.  גותו אישור

1.8.1. השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר החקלאות ופיתוח הכפר או שר הבריאות, או מי שהם הסמיכו לתת אישור, לעניין עסק שקביעתו כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמם, לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 לחוק.

1.9.  צו רישוי עסקים

1.9.1. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.

1.10. רישיון

1.10.1. רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז.

1.11. רשות הרישוי

1.11.1.  בתחום רשות מקומית - ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך.

1.11.2.  מחוץ לתחומה של רשות מקומית - מי ששר הפנים הסמיכו לכך.

1.12. שיגוי בעלות

1.12.1. כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו, וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

פרק 2 - תנאים רוחביים

הוראותלצד המפרט האחיד

2.1.  אין באמור במפרט זה כדי לפטור את מבקש הרישיון מהגשת בקשה, ומקבלת אישורים מתאימים לפי החוק ולפי כל דין. מפרט זה אינו מהווה רישיון. המנהל עסק ללא רישיון עובר על החוק, ויהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

2.2.  אין באמור במפרט זה כדי לפטור בעל עסק מקיום דרישות כל דין החל עליו, אף אם הוראות הדין אינן מופיעות במפרט.

2.3.  אם קיימים בעסק סוגי עסקים נוספים החייבים ברישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013, יחולו עליהם התנאים המסוימים לעסקים מסוגם, בין שהם מפורטים במפרט האחיד ובין שאינם מפורטים בו, והאמור בתנאים אלה לא יגרע מהם.

2.4.  לבקשה לרישיון יצורפו, לאחר שנחתמו בידי בעל מקצוע מוסמך: תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כמפורט בתקנות 12-15 לתקנות. בנוסף, יצורפו לבקשה מסמכים המפורטים במפרט זה, אם ניתן להגישם בעת הגשת הבקשה.

2.5.  רישיון יוצג בעסק במקום נראה לעין.

2.6.  נותן אישור או רשות הרישוי רשאים להוסיף תנאים ברישיון לפי סעיף 7 לחוק.

2.7.  המבקש רישיון, או בעל רישיון, רשאי להגיש השגה על תנאי או מסמך שנדרש ממנו במפרט זה, למעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק. את ההשגה יש להגיש לגורם מוסמך ארצי בהתאם לטופס 9 המופיע בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000.

2.8.  לגורם המוסמך לדון בהשגות מטעם נותן האישור, לפי טופס ההשגה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה לפי המפרט האחיד. הנחיות לגבי אופן הגשת ההשגה מפורטות באתר. עותק של ההשגה יש להגיש לרשות הרישוי. עבור כל השגה יש לשלם אגרה בסך 323 ₪ (סכום המתעדכן מעת לעת). יודגש כי הגשת השגה אינה מתלה את תוקפה של החלטה, כל עוד לא החליט אחרת הגורם שהוגשה לו ההשגה.

2.9.  ביטול רישיון או פקיעתו

2.9.1. לא יהיה תוקף לרישיון עסק או להיתר זמני אם חלו שינויים מהרשום בו או במסמכים המצורפים לו לגבי סוג העסק, לרבות מבניו, שטחו, הבעלות בו, מיקומו וסוג העיסוק.

2.9.2. רישיון עסק יבוטל אם נעשו שינויים בעסק בהשוואה לתרשים הסביבה, המפה המצבית או תכנית העסק, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

2.9.3. היתר זמני יפקע בנסיבות האמורות בסעיף 2.9.2.

2.9.4.  רשות הרישוי רשאית לבטל רישיון מטעמים אחרים, לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) לחוק, שאי קיומה משמש עילה לביטול, ולאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

2.9.5. במקרה של יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14 לחוק (עיסוק ללא רישיון, הפרת תנאי מתנאי הרישיון או הפרה של תקנות הנוגעות לעניין), ניתן להוציא לעסק צו הפסקה מנהלי לפי סעיף 20 לחוק.

2.10. הוראות במפרט האחיד

2.10.1. בעל עסק ידווח לנותן האישור על כל שינוי בעסק, העלול להשפיע על העמידה בתנאי הרישיון, שלושה חודשים מראש לפחות, ויפעל לפי הנחיות נותן האישור .

2.11. תחילה

2.11.1. מועד תחילתן של ההוראות המפורטות בפרקים 1 (הגדרות כלליות) ו-2 (תנאים רוחביים) למפרט זה הוא ביום פרסומו של המפרט. מועד תחילתן של ההוראות המפורטות ביתרת הפרקים המופיעים במפרט זה יהיה בהתאם לאמור בכל פרק, ויחול רק על ההוראות המפורטות באותו הפרק.

פרק 3 - המשרד להגנת הסביבה

מועד תחילתן של ההוראות המפורטות בפרק זה הוא ביום ב' בתמוז התשפ"ב (1 ביולי 2022), ובכלל זה לגבי עסק שבמועד התחילה אין לו רישיון או היתר ולגבי עסק שביום התחילה היה לו רישיון או היתר, אלא אם כן נקבע מועד לתחילה אחר בגוף הפרק.

 

 

 

מתקן נייח וקבוע המורשה לפי כל דין שבו נעשה אחד מאלה:

1. העברה של פסולת, במהלך פינויה וסילוקה מכלי אצירה אחד, לרבות רכב להובלת פסולת, לכלי אצירה אחר

2. מיון של פסולת לרכיביה

תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א- 1990

תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010

כל אלה:

1. שפכים שמקורם בריענון מחליף יונים המשמש לריכוך מים בכמות העולה על שלוש טונות כלורידים לשנה או שתי טונות נתרן לשנה; לעניין זה, "ריענון" - תהליך העברה של תמיסת מלח מרוכזת או חומצת מלח או סודה קאוסטית, דרך מחליף יונים, לצורך הכשרתו מחדש לפעילותו

2. שפכים המכילים מלח שמקורם בפעילות העסק, הדורשת הוספת כלורידים או נתרן, בכמות העולה על שש טונות כלורידים לשנה או ארבע טונות נתרן לשנה, לכל סוג תמלחת

3. שפכים המוזרמים מהעסק למתקן טיהור שפכים המכילים ריכוזי כלוריד, נתרן, פלואוריד ובורון החורגים מהריכוזים המצוינים בתקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג- 2003 ובהתאם לאמור בהן

4. שפכים או נוזלים שמקורם במי ים המלח, הים האדום, ים תיכון, או מי מרחצאות גפרית; מי שטיפה ראשונה ממקלחות בריכות מלח וגפרית; או מי שטיפת מסנני חול המשמשים לסינון מים בבריכות מלח וגפרית

נוזלים שבאו במגע עם משטח תפעול או עם שפכים, חומר מסוכן, דלק, שמן, קרקע מזוהמת, בוצה או פסולת או שנבעו מהם

תרגומו לאנגלית של מסמך ההנחיות הטכניות לשמירה על איכות אוויר (TA Luft) מה- 24 ביולי 2002, של המיניסטריון הפדראלי לאיכות הסביבה בגרמניה, בהתאם לסעיף 48 של החוק הפדראלי לבקרת מזהמי אוויר שפורסם ב-14 למאי 1990, המפורסם באתר האינטרנט, בנוסחו המעודכן מעת לעת

 

3.2. תנאים מוקדמים למתן אישור המשרד להגנת הסביבה לרישיון עסק לפי סעיף 7(א) לחוק

3.2.1. בכל מקום בו צוין בתנאים אלה שיש להעביר מסמכים ודיווחים לנותן האישור, או במקרים בהם בעל העסק נדרש לקבל אישור מנותן האישור, יש להעביר את המסמכים והמידע במדיה דיגיטלית ולקבל את אישור נותן האישור - ממי שהוא נותן האישור עובד היחידה הסביבתית ברשות המקומית הרלוונטית (לרבות איגוד ערים). בהיעדר עובד

כאמור, למרכז תעשיות ורישוי עסקים במחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה, במדיה דיגיטלית. אין באמור כדי לגרוע מנותן האישור עובד המשרד להגנת הסביבה, לקבל מסמכים ודיווחים על פי דרישתו.

3.2.2. בעל העסק יגיש לנותן האישור עם הגשת הבקשה לרישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז את המידע הסביבתי העדכני, הנחוץ לבדיקת הבקשה על פי המפורט במסמך "מידע סביבתי לצורך בדיקת בקשה לרישיון עסק/היתר זמני" המפורסם באתר האינטרנט. מידע זה נדרש בנוסף למסמכים הנדרשים לפי חוק רישוי עסקים.

3.2.3. כתנאי למתן האישור לרישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז, בעל העסק יקיים את הדרישות הבאות:

(1) יתקין מערכות איסוף וניקוז נפרדות:

(א) לשפכים סניטריים.

(ב)  לשפכים תעשייתיים, לתשטיפים, תוך הפרדה לכל הפחות לתת זרמים בהתאם

למפורט להלן*:

1)  זרמי שפכים המכילים שומנים ושמנים אורגניים שמקורם במסעדה או מטבח שצריכת המים של כל אחד מהם עולה על 5 מ"ק ליום.

2)  זרמי שפכים שמקורם במכבסה שצריכת המים שלה עולה על 2 מ"ק ליום.

3)  לתמלחות, לרבות תמלחות שמקורן בריענון שרפים לריכוך מים ובבריכות מלוחות.

* את זרם השפכים שמקורם במכבסה וזרם השפכים הסניטרי ניתן לאחד לזרם הכללי רק אחרי הפרדת השומנים והשמנים, כדי למנוע הפרעה בפעילות מפריד השומן.

( 2) יתקין תעלות ניקוז ושוחות בהן עוברים שפכים תעשייתיים או חומר מסוכן כשהן אטומות ועמידות בפני חלחול הנוזלים הצפויים להתנקז או לעבור דרכן, ויתכנן ויבנה אותן באופן שלא יקוו בהם תשטיפים; (3) יתקין ויפעיל ארובה במתקני ייצור האנרגיה כך שגובה הארובה כאמור, יהיה בהתאם לתהליכים הקיימים או מתוכננים בעסק לפי סעיף 5.5. ל-2002 TA-Luft ו"ההנחיות לקביעת גובה ארובה" המפורסמות באתר האינטרנט בנוסחן המעודכן מעת לעת; ארובה אשר קוטרה נמוך מ-0.2 מטרים תחושב כאילו קוטרה הוא 0.2 מטרים. על אף האמור, בעל העסק יהיה רשאי להתקין ולהפעיל ארובה שאינה עומדת בדרישות כאמור, ובלבד שקיבל את אישור נותן האישור מראש ובכתב לכך, והוא פועל על פי תנאיו; לא יינתן אישור נותן האישור אלא אם כן הדלק המשמש להפעלת מתקן ייצור האנרגיה הוא סולר או גז.

3.3. כללי

3.3.1. בכל מקום בו צוין בתנאים אלה שיש להעביר מסמכים ודיווחים לנותן האישור, או במקרים בהם בעל העסק נדרש לקבל אישור מנותן האישור, יש להעביר את המסמכים והמידע ולקבל את אישור נותן האישור - ממי שהוא נותן האישור עובד היחידה הסביבתית ברשות המקומית הרלוונטית (לרבות איגוד ערים). בהיעדר עובד כאמור, למרכז תעשיות ורישוי עסקים במחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה, במדיה דיגיטלית. אין באמור

כדי לגרוע מנותן האישור עובד המשרד להגנת הסביבה, לקבל מסמכים ודיווחים על פי דרישתו.

3.3.2. במקרה שקיימים בעסק עיסוקים נוספים החייבים ברישוי לפי צו רישוי עסקים כגון: מכבסה, מסעדה, תחנת דלק ותדלוק וכדומה, יחולו עליהם התנאים הספציפיים לעסקים מסוגם והאמור בתנאים אלה לא יגרע מהם. בכל מקרה של סתירה, התנאים הספציפיים - גוברים.

3.3.3. בעל העסק יפעיל את העסק תוך שמירה על איכות נאותה של הסביבה ובאופן שאינו גורם למטרדים או למפגעים לסביבה.

3.3.4. אופן אחסון

(1) חומר מסוכן יאוחסן כמפורט בפרק חומרים מסוכנים.

( 2) על אף האמור בסעיף 3.3.4.(1), אחסון מוצרי מזון וחומרי גלם למזון מן החי או מן הצומח המכילים חומר מסוכן, בנפח הקטן מ-2 מ"ק או משקל הקטן מ-2 טון, יכולים להיות מוצבים גם על משטח אספלט כל עוד הם מאוחסנים במכלים וכלי קיבול שהם בכל עת תקינים ואינם דולפים, סדוקים, חלודים או מנופחים.

(3) חומר נדיף, כגון חומר ניקוי נוזלי המכיל מרכיב נדיף, יאוחסן במכל שישמר סגור בכל עת, באופן שתימנע ככל האפשר התנדפות לאוויר, פרט לזמני מילוי או ריקון של המכל.

(4) מלח מוצק קל תמס כדוגמת (0^) יאוחסן באריזות תקינות וסגורות על משטחים מקורים באופן שימנע את הגעתו לסביבה.

3.3.5. במקרה של סגירה או העתקת מיקום העסק, על בעל העסק לבצע את כל אלה:

(1) להודיע לנותן האישור בכתב על הכוונה בדבר סגירת העסק או העתקתו, לפחות 30 יום מראש ממועד הסגירה או ההעתקה תוך ציון המועד המתוכנן. יש לצרף להודעה רשימת חומרים מזהמי קרקע שהם מיועדים לפינוי מהעסק, כגון: חומרים מסוכנים, שמנים, דלקים. יש לפרט כמויות חומרים, יעדי סילוק מתוכננים ולו ח זמנים מתוכנן לביצוע. ( 2) לפנות חומרים ומכלים משטח העסק, בכפוף להוראות נותן האישור. (3) לשמור אסמכתאות על פינוי החומרים והמכלים לתקופה של 3 שנים לפחות, ולהעמידם לעיון או למוסרם לנותן האישור לפי דרישתו.

3.3.6. בעל העסק ידווח לנותן האישור 3 חודשים מראש לפחות על כל שינוי העלול להשפיע על העמידה בערכים המפורטים בתנאים אלה או על כל שינוי מהותי מתוכנן בעסק העלול להשפיע על הסביבה, לרבות שינוי בתשתיות העסק, שינוי בחומרים המאוחסנים וכמויותיהם.

3.4. מים ושפכים

3.4.1. בעסק יופעלו באופן שלא ייגרמו מפגעים סביבתיים, מערכות איסוף וניקוז נפרדות: (1) לשפכים סניטריים.

( 2) לשפכים תעשייתיים ולתשטיפים, תוך הפרדה לכל הפחות לתת זרמים בהתאם למפורט מטה:

(א) זרמי שפכים המכילים שומנים ושמנים אורגנים שמקורם במסעדה או מטבח שצריכת המים של כל אחד מהם עולה על 5 מ"ק ליום.

(ב)  זרמי שפכים שמקורם במכבסה שצריכת המים שלו עולה על 2 מ"ק ליום.

(ג) לתמלחות, לרבות תמלחות שמקורן בריענון שרפים לריכוך מים ובבריכות מלוחות.

3.4.2. תעלות הניקוז והשוחות בעסק בהן עוברים שפכים תעשייתיים יהיו אטומות ועמידות בפני

חלחול הנוזלים הצפויים להתנקז או לעבור דרכן, ונקיות ותקינות בכל עת.

3.4.3.  שפכים סניטריים

(1) שפכים סניטריים יפונו באחת מהדרכים הבאות:

(א) בהזרמה למערכת הביוב הציבורית.

(ב)  במקרה שלא קיימת מערכת ביוב ציבורית - ייאספו למכל איסוף סגור ואטום לחלחול שתכולתו תפונה על ידי מוביל שפכים מורשה על פי כל דין למתקן קדם טיפול או למתקן טיהור שפכים, לפי העניין.

(ג)  בדרך אחרת בכפוף לאישור מראש ובכתב מאת נותן האישור.

( 2) במקרה של פינוי שפכים סניטריים על ידי מוביל שפכים ישמור בעל העסק, בשטח העסק, קבלות על פינוי וקליטת השפכים במתקן קדם טיפול או במתקן טיהור שפכים, לפי העניין, כאמור בסעיף 3.4.3.(1ב), לתקופה של שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור, על פי דרישתו.

(3) אם יימצא בשפכים הסניטריים בעסק פרמטרים או מספר פרמטרים החורגים מהערך המפורט בנספח מספר 1 לתנאים אלה, יראו אותם כאילו הם שפכים תעשייתיים ויחולו עליהם התנאים בסעיף 3.4.4 להלן.

3.4.4.  שפכים תעשייתיים, תשטיפים

(1) שפכים תעשייתיים ותשטיפים יטופלו ויסולקו באחת או יותר מהאפשרויות הבאות:

(א) למערכת הביוב הציבורית - ישירות או לאחר שעברו טיפול במתקן קדם טיפול, ובלבד שריכוזי המזהמים שבהם עומדים בערכים המופיעים בטבלה שבנספח מספר 1 בתנאים אלה, או במזהמים ובערכים אחרים שהורה עליהם נותן האישור בכתב.

(ב)  למכל איסוף שפכים אטום וממנו, באמצעות מוביל שפכים מורשה לפי דין, למתקן קדם טיפול או מתקן טיהור שפכים המאושר על פי כל דין לקליטת סוג השפכים המפונים.

(ג)  לים בכפוף להיתר הזרמה לים תקף ובהתאם לתנאיו.

(ד)  להשקיה בכפוף להיתרי השקיה תקפים שניתנו על פי כל דין.

(ה)  פתרון אחר באישור מראש ובכתב מנותן האישור .

( 2) תכולת מפריד שומן תפונה למתקן קדם טיפול או לאתר טיפול בפסולת ייעודיים.

(3)  בהתאם ליעדי סילוק הקולחין והבוצה ובהתאם לתרומת העסק לכלל השפכים המגיעים למתקן טיהור שפכים, או בנסיבות אחרות שיימצאו מוצדקות, יידרש בעל העסק, לפי החלטת נותן האישור, לעמוד בערכים או תדירות דיגום שונים עבור הפרמטרים המופיעים בטבלה בנספח מספר 1.

(4) קבלות המעידות על פינוי תכולת מפריד שומן, שפכים תעשייתיים או תשטיפים על ידי מוביל שפכים לפי סעיפים 3.4.4.(1ב) ו-3.4.4.(2) ישמור בעל העסק בשטח העסק, קבלות על פינויים וקליטתם במתקן קדם טיפול או במתקן טיהור שפכים, לפי העניין; בקבלות ייכללו פרטים על יעד הפינוי, הכמות שפונתה, מועד הפינוי והרכב השפכים

התעשייתיים והתשטיפים שפונו; בעל העסק ישמור קבלות אלה לתקופה של שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור, על פי דרישתו.

(5)  בעל העסק לא ימהל שפכים תעשייתיים, תשטיפים או תמלחות לפני או אחרי טיפול, במים או בשפכים, ולא יגדיל את צריכת המים על מנת להקטין את ריכוזי המזהמים בשפכים.

(6)  בעל העסק יתקין, יפעיל ויתחזק ציוד למניעה ובקרה של גלישות ודליפות ממכלי איסוף שפכים לפי הוראות היצרן.

(7)  בעל העסק יתקין אמצעים כגון מסננים, שבכות או מלכודות סחף באזורי ניקוז השפכים התעשייתיים למניעת כניסת מוצקים אשר קוטרם מעל 10 מ"מ וכל חומר אחר שעלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה להזרמת השפכים למערכת הביוב הציבורית או לכל יעד אחר כמפורט בסעיף 3.4.4.(1).

(8)  לצורך עמידה בערכים המצוינים בטבלה שבנספח מספר 1 בתנאים אלה, בעל עסק יתקין מתקן קדם טיפול, כגון מפריד שומן ומפריד שמן דלק או מים, אשר יתוכנן ויופעל בהתאם להוראות היצרן ולטכניקה המיטבית הזמינה.

3.4.5.  שפכים תעשייתיים המכילים שומנים ושמנים אורגנים

(1) בעל העסק יבצע הפרדת שומנים ושמנים אורגנים משפכי התעשייה בטרם הזרמתם

למערכת הביוב הציבורית. ( 2) בעל העסק לא יזרים שפכים סניטרים, שפכים שמקורם במכבסה, שפכים עם שמן מינרלי או דלק אל מתקן קדם להפרדת שמנים ושומנים.

(3)  בעל עסק יכין ויפעל בכל עת על פי נוהל תחזוקה ופינוי של מתקן קדם טיפול להפרדת שומנים ושמנים; הנוהל יהיה בהתאם להוראות היצרן של המתקן, ככל שקיימות; הנוהל יישמר בשטח העסק.

(4) השומנים והשמנים המופרדים יפונו באמצעות מוביל ייעודי המורשה לפי דין למטרה זו, למתקן טיפול בפסולת ייעודי המורשה לפי דין.

(5)  העתקים של תעודות משלוח של השומנים והשמנים שהופרדו ותעודות קבלה חתומות על ידי יעד הפינוי, יישמרו במשרדי העסק למשך שלוש שנים לפחות, ויוצגו או ימסרו לנותן האישור, לפי דרישתו.

(6)  במוצא מתקן קדם טיפול להרחקת שומנים ושמנים יהיה פתח דיגום שיאפשר דיגום של השפכים בצורה נוחה; פתח הדיגום יהיה מכוסה במכסה הניתן להרמה בכל עת.

(7)  מפריד שומן:

(א) בעל עסק יתקין מפריד שומן ביציאה מהמטבח או המסעדה בעסק, אלא אם כן קיבל פטור לכך מראש ובכתב מאת ממונה סביבה כהגדרתו בתקנות מי קולחין.

(ב)  נפח מפריד שומן יחושב על פי הוראות היצרן בהתבסס על ספיקות מרביות ואיכות המים המוזרמים למפריד בעסק.

(ג)  תפעול ותחזוקה של מפריד שומן יבוצע בהתאם ל"הנחיות לתפעול ותחזוקה של מפריד שומנים ושמנים" המפורסם באתר האינטרנט, בנוסחן המעודכן מעת לעת.

3.4.6.  מלח מוצק ותמלחות

(1) בעל העסק יאגור ויאסוף מלח מוצק ותמלחות בכלי קיבול ייעודי, אשר יוצב באופן בו תימנע הגעה או פיזור המלח המוצק והתמלחות לסביבה, כגון, בתוך מאצרה או על גבי

משטח המנוקז לבור איסוף כמפורט בסעיף 3.7.9 המאצרה או בור האיסוף, לפי העניין, ירוקנו בהתאם לאמור בסעיף 3.7.8. ( 2) בעל העסק יפנה תמלחות או מלח מוצק או בוצה שמקורה במשקעי תמלחות שנוצרות כתוצאה מפעילות העסק באחת או יותר מהאפשרויות הבאות:

(א) בהזרמה או בהטלה לים אם התקיים אחד מאלה:

1) על פי היתר הזרמה לים תקף ובהתאם לתנאיו;

2) תמלחות טיפול במים שמקורן בריענון שרפים או תמלחות שמקורן בתהליכי עיבוד מזון, על פי אישור מראש ובכתב, לפינוי תמלחות למסוף ימי בעל היתר הזרמה לים תקף, ובהתאם לתנאיו, שנתן נציג אגף שפכי תעשייה או מרכז שפכי תעשייה במחוז המשרד להגנת הסביבה, והכל בהתאם לנוהל "פינוי תמלחות" המפורסם באתר האינטרנט בנוסחו המעודכן מעת לעת.

(ב)  למתקן קדם טיפול או פתרון אחר באישור מראש ובכתב מנותן האישור .

(3) תמלחות שהינן בגדר פסולת חומר מסוכן יטופלו ויסולקו כמפורט בסעיף 3.7.15.(4).

(4)  בעל עסק ישמור בעסק קבלות המעידות על פינוי וקליטה ביעד הקולט - של מלח מוצק, תמלחות ובוצה שמקורה במשקעי תמלחות למשך שלוש שנים לפחות, ויעמידם לעיון או ימסרם לנותן האישור, על פי דרישתו.

(5)  בעל עסק ישמור קבלות על כמויות המלח הנצרכות בעסק בשטח העסק למשך שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור, לפי דרישתו.

(6)  בעל העסק רשאי להזרים מי בריכה שאינה בריכת מי מלח למערכת הביוב הציבורית ובלבד שתיאם מראש כל פעולת ריקון של הבריכה עם יצרן השפכים כהגדרתו בתקנות מי קולחין; בעל העסק, יתעד וישמור את תהליך התאום שביצע מול יצרן השפכים למשך שלוש שנים לפחות ויציגם או ימסרם לנותן האישור לפי דרישה.

3.4.7. נגר עילי

(1)  בעל העסק יפעל למניעת זיהום נגר עילי נקי.

(2) נגר עילי נקי, לרבות מגגות המבנים והמרזבים בעסק, ינוקז למערכת הניקוז הציבורית.

 

 

 

(1) בעל העסק ינטר את שפכי העסק בהתאם להוראות פרק זה והנחיות נותן האישור. במקרה ושפכי העסק מוזרמים למערכת הביוב הציבורית, הניטור יכלול את כלל הפרמטרים הקבועים בניטור הבסיסי המופיעים בנספח מספר 1 בתנאים אלה.

(2) על אף האמור בסעיף 3.4.8.(1), בעל עסק לא יידרש לדגום את הפרמטרים הנכללים בניטור הבסיסי, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

(א) הוא נכלל בתכנית ניטור של יצרן שפכים, ויצרן השפכים ביצע את הניטור בפריסה שווה על פני השנה הקלנדרית בהתאמה למספר הדיגומים במסגרת הניטור הבסיסי (לדוגמא, כאשר בתכנית הניטור נקבע ביצוע של 4 דיגומים וברבעון הראשון לא בוצע דיגום).

(ב)  הוא הצהיר כי פעילותו פטורה מדיגום לפי "הנחיות לשינוי תכנית ניטור מאושרת לכלל בתי המלון" המפורסמות באתר האינטרנט, בנוסחן המעודכן מעת לעת; ההנחיות כוללות פירוט פעילויות בבתי המלון הפטורות מדיגום.

(3) בנוסף על האמור בסעיף 3.4.8.(2), בעל עסק רשאי לקבל פטור מדיגום עבור דטרגנטים נוניונים אם הוא הצהיר, כי בעסק נעשה שימוש בסוגי דטרגנטים וחומרים פעילי שטח המפורטים בנספח 2 "להנחיות שינוי תוכנית ניטור מאושרת לעניין הסרת פרמטר דטרגנטים נוניוניים עבור שפכי מפעלים" המפורסמות באתר האינטרנט, בנוסחן המעודכן מעת לעת.

(4) דיגום שפכי העסק יבוצעו בהתאם ל"הנחיות ניטור שפכי תעשיה" המפורסמות באתר האינטרנט בנוסחן המעודכן מעת לעת, או באופן אחר שאושר מראש ובכתב על ידי נותן האישור.

(5) הבדיקות לדיגומי השפכים יבוצעו על ידי מעבדה מוסמכת ושיטת האנליזה לכל פרמטר תהיה שיטה מוסמכת ומוכרת על ידי המשרד להגנת הסביבה; שיטות האנליזה המוכרות על ידי המשרד להגנת הסביבה מפורטות בנספח 2 ב"הנחיות ניטור שפכי תעשיה" המפורסם באתר האינטרנט בנוסחן המעודכן מעת לעת, או שתיקבענה באופן אחר שאושר מראש ובכתב על ידי נותן האישור.

(6) בדיקת שדה של פרמטרים תבוצע על ידי דוגם מוסמך כהגדרתו בתקנות מי קולחין.

(7) במקרים בהם נמצאה חריגה בדיגומים שנערכו לשפכי העסק מהפרמטרים המצוינים בנספח מספר 1, לרבות דיגומים שנעשו על ידי יצרן שפכים או גורם אחר שאישר נותן האישור, יפעל בעל העסק כמפורט להלן:

(א) ידווח לנותן האישור באמצעות מדיה דיגיטלית, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד גילוי החריגה;

(ב) ימסור באמצעות מדיה דיגיטלית לנותן האישור הסבר לגבי החריגה בצירוף דו"ח תוצאות מעבדה מוסמכת, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד גילוי החריגה.

(8) תוצאות הדיגום הנדרש בפרק זה, לרבות טופס נטילת דגימה, טופס משמורת ודו"ח תוצאות המעבדה ישמרו בשטח העסק למשך תקופה של שלוש שנים לפחות ויוצגו או יימסרו לנותן האישור, על פי דרישתו והנחיותיו.

(9) מיקום נקודות הדיגום:

(א) בעל עסק יתקין בכל אחת מהנקודות הנדרשות בדיגום בסעיף 3.4.8, ובנספח מספר 1 מכל דיגום בעל פתח או ברז דיגום המאפשר לקיחת דגימה של השפכים לפי "הנחיות ניטור שפכי תעשייה"; נקודת הדיגום תהיה נגישה בכל עת; במקרה בו לא ניתן ליטול את הדגימה לפי סעיף 3.4.8, בהתאם לתנאים אלה, יפעל בעל העסק על פי הנחיות נותן האישור.

(ב) הדיגום יבוצע בהתאם לפרמטר הנבדק, לזרמי השפכים הנוצרים בעסק ובאופן שישקף את כלל השפכים התעשייתיים הנוצרים בעסק; כאשר העסק מחובר למערכת הביוב הציבורית נקודת הדיגום תהיה בהתאם למה שנקבע בתכנית הניטור של יצרן השפכים ולכל הפחות בשוחת הביוב האחרונה בחצר העסק.

(10)  תדירות ביצוע הדיגום - תדירות הדיגום תהיה בהתאם לתכנית הניטור. במקרים בהם דיגומים במסגרת הניטור הבסיסי לא בוצעו על ידי יצרן שפכים בפריסה שווה על פני השנה הקלנדרית, בהתאמה למספר הדיגומים שנקבע בתכנית הניטור (לדוגמא: כאשר בתוכנית הניטור נקבע ביצוע של 4 דיגומים וברבעון הראשון לא בוצע דיגום), בעל העסק יבצע את הדיגום לתקופה זו (לדוגמא: הרבעון) לא יאוחר מ-30 יום מסיום התקופה האמורה במסגרת הניטור המשלים; במקרה כאמור, בעל העסק ידגום בהתאם לקבוע בתכנית הניטור, ולכל הפחות בשוחת הביוב האחרונה בחצר העסק.

3.5. זיהום קרקע ומים - מגיעה וטיפול

3.5.1. תחולה - פרק זה יחול על כל חומר מזהם קרקע לרבות דלקים.

3.5.2. בעל העסק יפעל למניעת זיהום קרקע וינקוט אמצעים למניעת שחרור של חומר מזהם קרקע לקרקע, ישמור על תחזוקה נאותה של התשתיות והמתקנים המשמשים לפעילות בחומר מזהם קרקע.

3.5.3. בעל העסק יעשה שימוש בתשתיות וציוד המשמשים לאחסון של חומר מזהם קרקע, כאשר הם תקינים, אטומים ועמידים מבחינה כימית ומכאנית לחומר המזהם קרקע המאוחסן או מובל בהם, באופן שתימנע דליפה של חומר מזהם קרקע לקרקע.

3.5.4.  חקירת קרקע ושיקומה

(1) בעל העסק יפעל למניעת זיהום קרקע ויטפל בקרקע מזוהמת בהתאם למדיניות המשרד בנושא קרקעות מזוהמות, המפורסמת באתר האינטרנט בנוסחה המעודכן מעת לעת.

( 2) סקר היסטורי - לפי דרישת נותן האישור, בעל העסק יכין ויגיש לנותן האישור סקר היסטורי, הכולל תכנית לביצוע חקירת קרקע, בהתאם להנחיות המקצועיות לביצוע

סקר היסטורי באתרים החשודים בזיהום קרקע או מי תהום, המפורסמות באתר האינטרנט בכל מקרה של חשש לזיהום קרקע .

(3) סקר קרקע וגז קרקע - לפי ממצאי הסקר ההיסטורי ולפי דרישת נותן האישור, נדרש המשך חקירת קרקע הכוללת ביצוע סקר קרקע, גז קרקע ודיגום ערימות; בעל העסק יבצע את הסקרים האמורים במועדים כפי שיקבע נותן האישור, ובהתאם להנחיות המקצועיות המפורסמות באתר האינטרנט על עדכונן מעת לעת, לרבות ההנחיות להלן:

(א) הנחיות מקצועיות לביצוע סקר קרקע.

(ב) הנחיות לביצוע סקרי גזי קרקע בשיטות אקטיביות (15-TO).

(ג)  הנחיות לביצוע סקר גז פסיבי.

(ד) הנחיות מקצועיות לשימוש במכשיר Membrane Interface Probe) MIP) במסגרת חקירת קרקע .

(ה) הנחיות מקצועיות לשימוש בשטח במכשירי מדידה מסוג PID או FID במסגרת חקירת קרקע.

(ו)  הנחיות מקצועיות לחפירה, דיגום ערימות קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת ודיגום מוודא.

(4) שיקום קרקע - בהתאם לדו"ח ממצאי סקר הקרקע וגז הקרקע, יבחן בעל העסק חלופות שיקום ויגישן לנותן האישור בהתאם להנחיות מקצועיות המפורסמות באתר האינטרנט על עדכונן מעת לעת לרבות הנחיות אמות מידה לטיפול בקרקע לצורך שיקום, והכל בהתאם למועדים שיקבע נותן האישור; בעל העסק רשאי לבצע סקר סיכונים לשם קביעת יעדי שיקום מבוססי סיכון, וזאת בהתאם להנחיות לביצוע סקר סיכונים מזהמים בקרקעות (IRBCA).

( 5) דיווח על אירועי זיהום קרקע (פליטת חומר מזהם קרקע לקרקע) - בעל עסק ידווח בהתאם לחובת הדיווח המיידי של אירוע חומרים מסוכנים כמפורט בסעיף 3.7.16.(3). (6) שמירת מסמכים - בעל עסק ישמור את המסמכים המעידים על פעולות חקירה ושיקום קרקע שבוצעו בשטח העסק לתקופה שלא תפחת משלוש שנים (אלא אם כן נאמר אחרת), ויציגם וימסרם לנותן האישור לפי דרישתו. 3.6. איכות אוויר

חומר בעירה מסוג מזוט ע"פ ת"י 116 , סולר להסקה ע"פ ת"י 107 חלק

לעניין פרק זה,

2, סולר לתחבורה ע"פ ת"י 107 חלק 1 ע"פ, גפ"מ ע"פ ת"י 1134 חלק 1,

"דלק" -

גז טבעי, או חומר בעירה אחר שאושר לשימוש ע"י נותן האישור

תנאים אלה ניתנים גם לפי סעיף 33 לחוק אוויר נקי.

3.6.1. בעל העסק יצמצם שימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון והגורמים לפליטת חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד-2004, ובפרט משימוש בנוזלי קירור המכילים הלוגנים.

3.6.2. מתקני ייצור אנרגיה

(1) גובה הארובה של מתקני ייצור אנרגיה, יהיה בהתאם לתהליכים הקיימים או מתוכננים בעסק לפי סעיף 5.5. ל-2002 TA-Luft וההנחיות לקביעת גובה ארובה

המפורסמות באתר האינטרנט בנוסחן המעודכן מעת לעת, ארובה אשר קוטרה נמוך מ-0.2 מטרים תחושב כאילו קוטרה הוא 0.2 מטרים.

( 2) על אף האמור בסעיף 3.6.2.(1), רשאי בעל עסק להפעיל מתקן ייצור אנרגיה המחובר לארובה שאינה עומדת בדרישות הסעיף האמור, ובלבד שקיבל אישור נותן האישור מראש ובכתב לכך, והוא פועל על פי תנאיו. לא יינתן אישור נותן האישור אלא אם כן הדלק המשמש להפעלת מתקן זה הוא סולר או גז.

(3) לא יפלטו מזהמי אוויר בגז פליטה הנפלט ממתקן ייצור אנרגיה וממתקן גיבוי לייצור אנרגיה, בריכוז העולה על ערכי הפליטה הקבועים בטור ג׳ בטבלאות א׳ -ז׳ בנספח 2 - לפי ההספק התרמי הקבוע בטור א׳ וסוג הדלק של מתקן ייצור אנרגיה בטור ב׳ שבטבלאות כאמור.

(4) בעל עסק החתום על הסכם לקבלת שירותי הולכה או חלוקה של גז טבעי מחובר לרשת ההולכה ומקבל בפועל גז טבעי, יידרש לעמוד בערכי הפליטה לדלק מסוג גז כמפורט בנספח 2 ולהפסיק שימוש בדלק מסוג מזוט.

(5) לא יפעיל בעל עסק מתקן יצור אנרגיה באמצעות חומר שאינו דלק, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת נותן האישור .

(6) אישר נותן האישור שימוש בדלק שהוא חומר בעירה אחר, לפי סעיף 3.6.2.(5), לא יפלטו מזהמי אוויר בגז הפליטה הנפלט ממתקן ייצור אנרגיה, בריכוז העולה על ערכי הפליטה אשר יקבעו על ידי נותן האישור.

(7) לא ישרוף בעל עסק דלק מסוג מזוט במתקן ייצור אנרגיה שהספקו התרמי קטן מ-1 מגוואט תרמי, אלא אם כן קיבל אישור נותן האישור, מראש ובכתב, על פי בקשה מנומקת בכתב מבעל העסק.

(8) בעל העסק יעביר לנותן האישור לפי דרישתו אנליזה של הדלק הנמצא בשימוש במתקן ייצור אנרגיה; לדלקים תקניים האנליזה תתבצע בהתאם לשיטות הבדיקה ודרישות האיכות המופיעות בתקן.

(9) בעל העסק יתקין ויפעיל על מתקני גיבוי לייצור אנרגיה התקן לרישום שעות הפעלת המתקן; ההתקן יחובר לרשם, נתוני הרישום ישמרו לתקופה של שלוש שנים לפחות ויוצגו או יימסרו לנותן האישור על פי דרישתו.

(10)  גזי פליטה מתהליכי שריפת דלקים בעסק יאספו ויפלטו דרך ארובות בלבד, אלא אם כן אישר נותן האישור אחרת, מראש ובכתב, על פי בקשה מנומקת בכתב מבעל העסק.

( 11) בעל העסק יפעל בהתאם להוראות נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה.

(12)  ארובות מתקני שריפה לרבות משטחי הדיגום, פתחי הדיגום ומרפסות הדיגום יעמדו בהוראות נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה.

(13)  בחישוב ריכוז מזהמי האוויר, לא יובא בחשבון האוויר המוזן לארובה במטרה לדלל או לקרר את גזי הפליטה.

(14)  דיזל גנרטור לחירום:

דיזל גנרטור הפועל עד 300 שעות בשנה קלנדרית.

(א) בעל העסק יפעיל דיזל גנרטור לחירום באמצעות דלק מסוג סולר לתחבורה בלבד.

(ב) לפי דרישת נותן האישור, יעביר בעל העסק הצהרה כי הדלק הנמצא בשימוש בדיזל גנרטור לחירום הינו סולר תחבורה תקני על פי הגדרתו בתקן 107 חלק 1

וכי האנליזה בוצעה בהתאם לשיטות הבדיקה ודרישות האיכות המופיעות בתקן האמור.

(ג)  בעל העסק יתקין ויפעיל על דיזל גנרטור לחירום התקן לרישום שעות הפעלת המתקן וירשום את נתוני השעון ב-31 בדצמבר של כל שנה; נתוני הרישום ישמרו לתקופה של שלוש שנים לפחות ויוצגו או יימסרו על פי דרישת נותן האישור .

(ד)  בעל העסק יתחזק דיזל הגנרטור לחירום בהתאם להוראות היצרן ובהעדר הוראות יצרן יבצע תחזוקה נאותה לשם פעולה מיטבית בהתאם לנוהל הפעלה, תחזוקה ובקרה שיקבע; הנוהל ישמר בכל עת במשרדי העסק ויעמוד לעיון או יימסר לנותן האישור, על פי דרישתו.

( 15) דיגום למתקני ייצור אנרגיה:

(א) בעל העסק יערוך דיגום תקופתי לקביעת ריכוז מזהמי האוויר בארובות מתקני ייצור אנרגיה בעסק בתדירות המפורטת להלן:

1) אחת לשנתיים - כאשר ההספק התרמי הוא בין 1 ל-10 מגוואט תרמי.

2) תדירות אחרת - על פי דרישת נותן האישור, אם אישר שימוש בדלק שהוא חומר בעירה אחר או אם קיים לדעתו חשש לגרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

(ב)  דיגום בארובות מתקן גיבוי לייצור אנרגיה ייעשה על פי דרישת נותן האישור.

(ג)  נותן האישור, לאחר שקיבל בקשה מנומקת ובכתב מבעל העסק, רשאי לפטור מתקן ייצור אנרגיה מדיגום של אחד או יותר מהמזהמים כמפורט בנספח 2 או להוריד תדירות דיגום, וזאת בכפוף לתוצאות דיגומים שנעשו בהתאם להנחיות נותן האישור (לרבות לעניין מספר הדיגומים ומשך הדיגום) שהראו כי פליטת המזהמים נמוכה באופן משמעותי מערכי הפליטה המרביים.

(ד)  בדיקת מזהם אוויר בארובה תבוצע לפי נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה, ובהתאם לכל אלה:

1) הוגשה תוכנית דיגום, לפני ביצוע, לאישור נותן האישור .

2) נמסרה הודעה לנותן האישו ר על מועד הדיגום 14 יום לפני ביצועו.

3) הדיגום והאנליזה ייעשו באמצעות מעבדה מוסמכת, כאמור בנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה.

(ה)  לצורך חישוב הריכוז יש להשתמש בנפח חמצן בגזי הפליטה באחוזים הבאים: 11% למתקנים השורפים דלק מוצק לרבות ביומסה; 3% למתקנים השורפים מזוט , סולר וגז.

(ו)  מתקן לייצור אנרגיה יעבוד בתנאי שריפה מיטביים בהתאם להוראות היצרן; בעל העסק יחזיק בעסק את הוראות היצרן של מתקן ייצור אנרגיה המופעל בעסק בכל עת.

(ז)  נצילות הבעירה ובדיקת נצילות הבעירה במתקן ייצור אנרגיה שהוא דוד קיטור, תתקיים ותבוצע לפי הוראות תקנות 2 ו-3 לתקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס"ד-2004.

3.6.3. דיווח ושמירת מסמכים

( 1) בעל העסק יגיש לנותן האישור דוחות דיגום בארובה לפי הוראות בנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה.

( 2) במקרה של חריגה מערכי הפליטה לפי סעיף 3.6.2.(3), יפעל בעל העסק באופן מידי להפסקת החריגה וידווח עליה לנותן האישור בתוך 24 שעות ממועד גילוי החריגה, נסיבותיה, והפעולות שנקט להפסקתה; בעל העסק יבצע בדיקות נוספות בארובה בהתאם לדרישת נותן האישור ולפי הנחיותיו.

(3)  בעל העסק ינהל רישום מלא ומסודר, בכתב או באופן ממוחשב, של הנושאים הבאים:

(א) תוצאות של כל בדיקות מזהמי האוויר שנעשו בארובות או בסביבה;

(ב)  כמות הדלק הנשרף במהלך כל חודש, סוגו וערך ההיסק התחתון שלו;

(ג)  רישום של שעות הפעלת מתקני ייצור אנרגיה, לרבות מתקן גיבוי לייצור אנרגיה.

(4)  בעל העסק ישמור בשטח העסק את הרישומים והדוחות לפי סעיף 3.6.3.(3), במשך שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור לפי דרישתו.

3.6.4.  עשן שחור

(1) לא יפלט עשן שחור בגוון מספר 1 בלוח רינגלמן זעיר או גוון כהה ממנו מארובות העסק

במשך למעלה מ-6 דקות מצטברות בתוך שעה. ( 2) נפלט עשן שחור באופן החורג מהמותר, לפי סעיף 3.6.4.(1), ידווח בעל העסק לנותן האישור על החריגה, משך זמן החריגה והצעדים שננקטו להפסקתה; דיווח כאמור יימסר לנותן האישור בכתב תוך שבועיים ממועד החריגה.

3.6.5. ריחות

( 1) בעל העסק לא יגרום כתוצאה מפעילות העסק ל"ריח חזק או בלתי סביר", לפי חוק

למניעת מפגעים, התשכ"א-1961. ( 2) בעל העסק ינקוט בפעולות הנדרשות למניעה וצמצום פליטת ריחות, לרבות פעולות אלה:

(א) יעביר גזים בעלי ריח דרך מערכות איסוף, יניקה וניטרול .

(ב)  יאחסן חומרים בעלי ריח בתנאים מבוקרים.

(ג)  יבקר את תנאי התהליך לצמצום פליטת הריח.

(3) בעל העסק יבצע סקר ריחות בהתאם לסוג מקור הריח במקרים של חשש לריח חזק או בלתי סביר, לדעת נותן האישור, לפי דרישתו ובהתאם להנחיותיו. 3.7. חומרים מסוכנים

3.7.1. בעל עסק יפעיל את העסק כאשר בידיו היתר רעלים בר תוקף מכוח חוק חומרים מסוכנים, לעיסוק נשוא הרישיון, אלא אם כן הכמויות והריכוזים של החומרים המסוכנים שהוא עוסק בהם פטורים מחובת החזקת היתר רעלים לפי תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו-1996.

3.7.2. בעל עסק המחזיק בהיתר רעלים בתוקף לפי חוק חומרים מסוכנים לא יחולו עליו תנאים אלה.

3.7.3. בלי לגרוע מהאמור בסעיף 3.7.2, בעל עסק שאינו מחזיק בהיתר רעלים תקף או מחזיק בחומר מסוכן שאינו טעון היתר רעלים לפי חוק חומרים מסוכנים, יעמוד בתנאים אלה; אין באמור בסעיף זה כדי לפטור אדם מהחזקת היתר רעלים כדין.

3.7.4.  בעל עסק יקבל חומר מסוכן לעסק או ישנע חומר מסוכן מהעסק באמצעות מוביל מורשה על פי דין.

3.7.5. בעל עסק יחזיק לכל החומרים המסוכנים בעסק גיליונות בטיחות ( MATERIAL SAFETY DATA SHEETS) מעודכנים, המכילים מידע לגבי החומר המסוכן, תכונותיו, השפעותיו, סיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם, לפי הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות), התשנ"ח-1998.

3.7.6.  כלי קיבול המכילים חומר מסוכן או פסולת חומר מסוכן, במצב נוזלי או גז מונזל (למעט גזים מונזלים דליקים), יהיו בכל עת מוצבים באופן בו תימנע הגעה או פיזור של החומר המסוכן או פסולת החומר המסוכן לסביבה בתוך מאצרה כמפורט בסעיף 3.7.8 להלן, או על גבי משטח המנוקז לבור איסוף כמפורט בסעיף 3.7.9 להלן.

3.7.7.  על אף האמור בסעיף 3.7.6, לעניין חומר מסוכן - בעל עסק המחזיק כלי קיבול של חומר מסוכן בנפח הקטן מ -220 ליטר או מחזיק במספר כלי קיבול שבמצטבר הינם בנפח הקטן מ-1,100 ליטר, רשאי להחזיקם על משטח תפעול אטום ומופרד משאר שטחי העסק, כך ששפך שיגיע למשטח התפעול לא יחלחל לקרקע או יוזרם לסביבה.

3.7.8.  מאצרה כאמור בסעיף 3.7.6, תעמוד בכל אלה:

(1) בנויה באופן שימנע פיזור החומר המסוכן א ו פסולת החומר המסוכן לסביבה. ( 2) נפחה הפנוי לקליטת חומרים מזהמים יהיה לפחות 110% מנפח כלי הקיבול הגדול ביותר המאוחסן בה.

(3) קירותיה יהיו בעלי חוזק מכני מספק בכדי להכיל את תכולת כלי הקיבול הגדול ביותר המאוחסן בה.

(4) תקינה, אטומה ועמידה כימית לחומרים המאוחסנים בה, ללא סדקים, נקייה ובאופן שימנע לחלוטין דליפה לסביבה.

(5) פתח הניקוז שלה יהיה סגור בכל עת, למעט בעת ריקון יזום.

(6) פתחי הריקון והמילוי של כלי הקיבול המצויים בתוכה יהיו בכל עת בתוך שטחה;

(7) מקורה - על פי דרישת נותן האישור.

3.7.9.  משטח המנוקז לבור איסוף כאמור בסעיף 3.7.6, יעמוד בכל אלה:

(1) בנוי באופן שימנע פיזור החומר המסוכן או פסולת החומר המסוכן לסביבה. ( 2) הנפח הפנוי של בור האיסוף כאמור בסעיף 3.7.6, לקליטת החומר המסוכן או פסולת החומר המסוכן יהיה לפחות 110% מנפח כלי הקיבול הגדול ביותר שעלול להתנקז אליו.

(3) תקין ואטום לחומרים המאוחסנים על גביו, ללא סדקים, באופן שימנע לחלוטין פליטה לסביבה.

(4) פתחי הריקון והמילוי של כלי הקיבול המצויים על גבי המשטחים כאמור בסעיף 3.7.6, יהיו בכל עת מעל המשטח.

(5) מקורה - על פי דרישת נותן האישור.

3.7.10. בעל עסק ירוקן את תכולת המאצרה ובור איסוף אליו מנוקז המשטח, באופן מידי, אלא אם תנאי מזג האוויר אינם מאפשרים זאת, יאסוף אותה במכלים אטומים ועמידים כימית לחומר הנאסף, ויפנה אותה לפי כל דין; בעל עסק יפעל כאמור גם במקרה של שפך של החומר המאוחסן במאצרה או מי גשמים שהזדהמו מהחומר המאוחסן על גבי המאצרה.

3.7.11.  מחסן, אזור או עמדת אחסון של חומר מסוכן ופסולת חומר מסוכן , יהיו סגורים, נעולים

ומשולטים, כך שתתאפשר כניסת אנשים שהרשה בעל העסק בלבד.

3.7.12.  רצפת מחסן, אזור או עמדת אחסון של החומרים כאמור בסעיף 3.7.11, תצופה בחומר

איטום מתאים למניעת חלחול סוג החומרים המצויים במקום.

3.7.13.  בעל העסק יסמן וישלט כל חומר מסוכן, פסולת חומר מסוכן וכן את כל המתקנים בהם

עוסקים בחומר מסוכן לרבות כלי הקיבול, מתקנים, עמדות, צנרת ומבני אחסון; הסימון

והשילוט יהיו לפי הכללים המפורטים להלן:

(1) על כל כלי קיבול יצוינו השם הכימי של החומר המסוכן או פסולת חומר מסוכן המאוחסנים בו באותיות בעברית או בלועזית, מספר או"ם ככל שישנו, קבוצת סיכון וקוד חירום.

( 2) על כל מתקן, מבנה או עמדה יוצב שילוט הכולל את שם המתקן, השם הכימי של הרעל או הפסולת המאוחסנים באותיות בעברית או בלועזית, מספר או"ם ככל שישנו, קבוצת סיכון וקוד חירום.

(3) על כל צנרת יוצב שילוט הכולל את מצב הצבירה של החומר המסוכן העובר דרכה, שם החומר המסוכן בצנרת וכיוון הזרימה, כך שמכל נקודת מבט על הצנרת ניתן יהיה לראות את המידע האמור, או שייצבעו בצבעים שונים, ובתנאי שמקרא הסימון הכולל את כל הפרטים האמורים (שם ומצב צבירה) יוצג במקום בולט בכניסה למתקן.

(4) השילוט יהיה עשוי מחומר עמיד כימית ומכנית.

(5) גודל הכתב על השילוט וצבעיו יהיו בולטים, קריאים וברורים בכל עת.

(6) שילוט מתקן או עמדה יהיו ניתנים לקריאה מחוץ למתקן או העמדה.

(7) לא ישולטו מספר חומרים מסוכנים בשלט משותף, גם אם הם באותה עמדה, אלא אם כן הם שייכים לאותה קבוצת סיכון, הוראות הטיפול בהם בעת אירוע חומרים מסוכנים זהות, והם אינם עלולים להגיב ביניהם. כאשר מספר חומרים מסוכנים ניתנים לשילוט משותף בהתאם לאמור, יצוין על גבי השילוט קוד החירום המחמיר יותר.

3.7.14.  אחסון חומרים מסוכנים

(1) בעל העסק יפריד בין חומרים מסוכנים העלולים להגיב ביניהם, לרבות פסולת חומר מסוכן, בהתאם לקבוצות הסיכון, קוד החירום ובהתאם לאמור בגיליונות הבטיחות; כאשר חומרים מאותה קבוצת סיכון עלולים להגיב ביניהם באופן המהווה סכנה לסביבה לרבות התלקחות, התנדפות גז ואדים, יש לאחסנם בנפרד באופן שימנע כל מגע בין החומרים המאוחסנים עצמם ובין שפך אפשרי של חומרים אלה.

( 2) בעל העסק לא יחזיק חומרים נפיצים וחומרים דליקים במבנה שקירותיו או גגו עשוי מאסבסט. בכל מקרה, כאשר מדובר באסבסט פריך בעל העסק יפעל בהתאם להוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011.

(3) בעל העסק לא יאחסן חומר מסוכן נוזלי מעל חומר מסוכן אבקתי או מוצק.

(4) כלי קיבול המכילים חומר מסוכן או פסולת חומר מסוכן (לרבות אריזות ריקות) לא יאוחסנו ביותר משתי קומות המונחות זו על גבי זו, אלא אם כן אישר נותן האישור אחרת, מראש ובכתב.

3.7.15.  פסולת חומר מסוכן

(1) בעל העסק יקים עמדה ייעודית לאחסון פסולת חומר מסוכן, לרבות חומרי ספיגה ששימשו לטיפול בשפך, חומרי גלם מסוכנים מקולקלים או שפג תוקפם ואריזות ריקות עם שאריות חומר מסוכן.

(2) עמדה לאחסון פסולת חומר מסוכן תהיה משולטת לאחסון פסולת חומר מסוכן כמפורט בסעיף 3.7.13, ורצפת העמדה תהיה עמידה בפני החומרים העשויים להיות מאוחסנים בה.

(3) האחסון בעמדת פסולת חומר מסוכן תהיה כמפורט בסעיף 3.7.14.

(4) בעל העסק יפנה פסולת חומר מסוכן לאתר הפסולת הרעילה או ליעד אחר מורשה לפי הוראות תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"א-1990.

(5) פינוי של פסולת חומר מסוכן יעשה באמצעות מוביל פסולת חומר מסוכן מורשה לפי כל דין.

(6) בעל העסק ישמור למשך שלוש שנים לפחות, אסמכתאות על פינוי פסולת חומר מסוכן והן יועמדו לעיון או ימסרו לנותן האישור, לפי דרישתו.

3.7.16. הערכות לחירום

(1) בעל עסק שנדרש להחזיק תיק מפעל כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), תשנ"ג-1993 יכין ויחזיק תיק מפעל כאמור, ויפעל על פיו. תיק המפעל יוחזק בעסק ויוצג או יימסר לנותן האישור לפי דרישתו. תיק המפעל יהיה לפי התבנית העדכנית ביותר המפורסמת באתר משרד הפנים . ( 2) תיק המפעל יוחזק בשער העסק ובמשרדיו.

(3) בכל מקרה של אירוע חומרים מסוכנים, ידווח בעל העסק באופן מ ידי ולא יאוחר מ- 15 דקות לאחר גילוי האירוע, למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה בטלפון: 6911* או 073-2733200.

(4) לאחר אירוע חומרים מסוכנים, יבצע בעל העסק תחקיר שרישומי מסקנותיו והלקחים ממנו ישמרו בשטח העסק למשך שלוש שנים לפחות, יעמדו לרשות נותן האישור או יימסרו לו, על פי דרישתו.

3.7.17. יומן אירועי חומרים מסוכנים

(1) בעל העסק ינהל יומן אירועי חומרים מסוכנים (להלן - "היומן"). ביומן ירשמו כל

האירועים והתקלות הנוגעים לאירועי חומרים מסוכנים בעסק. ( 2) בעל העסק יכלול ביומן לכל הפחות את הפרטים הבאים:

(א) תאריך ושעת גילוי האירוע.

(ב) מהות האירוע ותיאורו המפורט כולל מיקומו.

(ג)  האמצעים שננקטו לטיפול באירוע.

(ד) תאריך ושעת סיום האירוע.

(ה) בעל העסק ישמור את היומן בעסק שלוש שנים לפחות, ויעמידו לעיון או ימסרו לנותן האישור, לפי דרישתו.

3.8. עמדה לאחסון מכלי דלק קטנים

קו להובלת דלק, לרבות צנרת ניפוק דלק וצנרת מילוי מכלים

3.8.1. פרק זה יחול על עמדה לאחסון מכלי דלק קטנים כפעילות נלווית לפעילות העסק העומדת בכל אלה:

(1) מכלי אחסון סולר בנפח אחסון כולל קטן מ 2.2 מ"ק. ( 2) מכלי אחסון בנזין בנפח אחסון כולל קטן מ 0.45 מ"ק. (3) המכלים המשמשים אותה עיליים.

3.8.2. מילוי ואחסון המכלים יתבצעו בשטח העסק על גבי משטחים ייעודיים.

3.8.3. המשטחים כאמור בסעיף 3.8.2, יעמדו בכל אלה:

(1) יהיו אטומים ועמידים בפני החומר המאוחסן על גביהם, לרבות החיבורים בין אבני

השפה ותפרי ההתפשטות. ( 2) יבנו באופן שתימנע הגעתם של תשטיפים לסביבה. (3) מנוקזים באמצעות שיפועים לבור איסוף לתשטיפים.

3.8.4. בור איסוף לתשטיפים יעמוד בכל אלה:

(1) יהיה אטום בפני החומרים המאוחסנים בו. ( 2) נפחו יהיה מותאם לנפח הנוזלים הצפויים להתנקז עליו.

(3) תכולתו תפונה באופן שוטף ובאופן שתימנע גלישת תשטיפים ממנו לסביבה בכל עת.

(4) תכולתו תפונה למתקן קדם טיפול המתאים לקליטת סוג השפכים המפונים. אסמכתאות על פינוי התכולה ישמרו לפי סעיף 3.7.15.(6), תוך ציון כי מקור הפסולת הינו בור האיסוף של עמדה לאחסון מכלי דלק קטנים.

3.8.5. המכלים והצנרת בעמדה לאחסון מכלי דלק קטנים יעמדו בדרישות הבאות: (1) יהיו אטומים לחומר המאוחסן או מובל בהם;

( 2) קיבלו אישור לאטימותו של חומר או ציוד למעבר דלקים שנבדק על-ידי מעבדה מוסמכת על ידי הרשות להסמכת מעבדות לבדיקה הנדרשת בהתאם לתקן ^ , או תקן אחר שאושר בכתב מראש על-ידי הממונה. (3) במקרים בהם הצנרת או חלק ממנה אינה חשופה ויזואלית, בעל העסק יבצע בדיקת אטימות לצנרת בהתאם לתקנה 9 לתקנות תחנות דלק. תוצאות הבדיקות יישמרו בשטח העסק, ויוצגו או יימסרו לנותן האישור על פי דרישה.

3.8.6. בעל העסק יציב מכלים המכילים דלק בכל עת בתוך מאצרה או על גבי משטח המנוקז לבור איסוף לתשטיפים. המאצרה תרוקן כמפורט בסעיף 3.7.10, ובור האיסוף לתשטיפים כמפורט בסעיף 3.8.4.(4).

3.8.7. פתח מילוי המכל יותקן בתחומי המאצרה או בתחום המשטח המנוקז לבור איסוף לפי העניין.

3.8.8. פתח המילוי של המכל יהיה סגור, למעט בזמן מילויו או ביצוע עבודות תחזוקה.

3.8.9. בעל העסק יבצע בדיקה ויזואלית של תקינות ושלמות המשטחים של מכלי הדלק הקטנים, צנרת ומאצרות, אחת לחודש לפחות.

3.8.10. בעל העסק ישמור תיעוד של ממצאי הבדיקה הוויזואלית והפעולות המתקנות שבוצעו למשך שלוש שנים לפחות, ויציגו או ימסרו לנותן האישור על פי דרישה.

3.8.11.  בעל העסק יכין נוהל לטיפול במקרה של דליפה או חשש לדליפה, יפעל על פיו ויקיים הדרכות לעובדים בכל הנוגע למניעת מפגעים סביבתיים על פי הנוהל; הנוהל ותיעוד בדבר קיום ההדרכות, לרבות תאריכים, משתתפים ונושאים שהועברו יישמר בשטח העסק, ויוצג או יימסר לנותן האישור על פי דרישה.

3.9. מערכת קירור (מגדלי קירור)

3.9.1. בעל העסק יכין ויפעיל נוהל להפעלה של מגדלי הקירור בהתאם לטכניקה המיטבית הזמינה ויתפעל את מגדלי הקירור על פיו. הנוהל יוטמע בנהלי התפעול של העסק ויכלול לכל הפחות את המפורט להלן:

(1) התייחסות למספר מחזורי הריכוז וכמות צריכת המים במגדל הקירור. ( 2) הוספת חומרים מונעי קורוזיה. (3) הוספת חומרים מונעי שיקוע. 4)) הוספה של ביוצידיים. (5) ניטור של מוליכות ^.pH

3.9.2. במערכות הקירור לא יעשה שימוש בחומרים המכילים תרכובות של כרום, תרכובות כספית, תרכובות אורגנו-מתכתיות או מרקפטובנזותיאזול, ולא יעשה שימוש בחומרים ביוצידיים אחרים מלבד כלור, ברום, אוזון או מי חמצן לצורך חיטוי מרוכז שאינו רציף

.(shock treatment)

3.10. פסולת שאינה מכילה חומר מסוכן

3.10.1.  בעל העסק יאחסן פסולת בעסק באופן המותאם להכלתה לפי סוג הפסולת וכמותה, ובאופן שימנע מפגעים לסביבה לרבות, מטרדי ריח, מזיקים, או פיזור פסולת ותשטיפים לסביבה.

3.10.2.  בעל העסק יאסוף ויפנה פסולת מהעסק בהתאם לסוג הפסולת, בתדירות אשר תמנע מפגעים סביבתיים.

3.10.3.  בעל העסק יפנה פסולת מהעסק באמצעות מוביל פסולת מורשה לפי כל דין לאתר לטיפול בפסולת, אתר סילוק פסולת או לתחנת מעבר לפסולת המורשים על פי כל דין.

3.10.4. בעל העסק ישמור בשטח העסק קבלות על הפינוי וקליטת הפסולת, למעט פינוי לכלי קיבול לאצירת פסולת ברשות המקומית, לתקופה של שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור, על פי דרישתו.

3.10.5.  בעל העסק לא יבצע שריפת פסולת בתחום העסק או מחוצה לו, שלא במתקן ייעודי לשריפת פסולת המאושר לפי כל דין.

3.10.6.  בעל עסק יבצע בדיקות לבחינת הרכב זרמי הפסולת השונים, לפי דרישת נותן האישור ובהתאם להנחיותיו.

3.10.7. לפי דרישת נותן האישור בעל עסק יכין ויגיש לאישור נותן האישור בתוך לוח זמנים שיקבע, תכנית לניהול הפסולת הנוצרת בעסק, ויפעל על פיה. התוכנית תכיל לפחות את אלה: (1) מיפוי ואפיון זרמי הפסולת, מקור, הרכב וכמות של כל זרם פסולת. ( 2) אופן הטיפול בכל זרם פסולת, לרבות, מחזור, השבה, וסילוק.

(3) בחינת חלופות לטיפול על פי היררכית הטיפול בפסולת שתכלולנה מניעה, השבה וטיפול מקדים לצורך השבה, בעסק או מחוצה לו, אשר יכללו לפחות התייחסות לשימוש חוזר, מחזור והשבה של חומרים, לרבות חומרי גלם, שאריות ייצור ומוצרים פסולים.

(4) פירוט יעדי הטיפול וסילוק הפסולות.

3.11. מזיקים - מגיעה, טיפול והדברה

3.11.1.  בעל עסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרום למפגע מזיקים ויבצע פעולות מניעה.

3.11.2.  בעל העסק יבצע ניטור תקופתי לבדיקת נוכחות מזיקים ובתי גידול למזיקים, לפי תכנית תקופתית שיכין בהתייעצות עם מדביר.

3.11.3.  בעל העסק יפעל בהתאם למסמכי ההנחיות המקצועיות המתפרסמות בעמוד "מזיקים תברואיים-מידע והתגוננות " באתר האינטרנט, בעניין המזיקים הבאים: פשפש מיטה, נמלת האש, יתושים ומכרסמים, על עדכונם מעת לעת.

3.11.4. לעניין בדיקת נוכחות מזיק מסוג פשפש המיטה, יבצע בעל העסק:

(1) ניטור על ידי מדביר אחת לשנים עשר חודשים בחדרי הלינה של העסק, ובכלל זאת של הריהוט והמזרונים, ויפעל בהתאם ל"הנחיות המקצועיות לגילוי והדברה של פשפש המיטה" המפורסמות באתר האינטרנט בנוסחן המעודכן מעת לעת. ( 2) ניטור על ידי מדביר באופן מידי במקרה של תלונה על עקיצה האופיינית לפשפש המיטה, בהתאם להנחיות האמורות.

(3) במקרה שנמצאו מזיקים או בתי גידול למזיקים, ינקוט בעל העסק לאלתר באמצעי טיפול ובאמצעים לסילוק בתי הגידול וינקוט בפעולות הדברה, ככל הנדרש, למניעת מפגע מזיקים מתחום העסק.

(4) פעולות הדברה יבוצעו על ידי מדביר ובאמצעות תכשיר הדברה רשום.

3.11.5.  טיפול בתלונות

(1) התקבלה בעסק תלונה בדבר זיהוי מזיקים או עקיצות, יבצע בעל העסק ניטור בעסק וינקוט, ככל הנדרש, באמצעי טיפול ובפעולות מניעה, ויפעל לביצוע הדברה אם היא נדרשת.

( 2) בעל העסק ינהל יומן תלונות על מזיקים בעסק, ויתעד בו כל תלונה שהתקבלה בדבר זיהוי מזיקים או עקיצות בעסק, וכן את המשך הטיפול בעקבות התלונה, לרבות ניטור, שימוש באמצעי טיפול, ביצוע פעולות מניעה והדברה. היומן יכלול לפחות את כל אלה: תאריך, שם המזיק, סוג הפגיעה/מטרד, מקום בעסק, והוא יוצג או יימסר לנותן האישור על פי דרישתו.

3.11.6.  בעל העסק ירשום וישמור בשטח העסק את ממצאי הניטור למשך שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור, על פי דרישתו. באשר לפעולות הדברה, בעל העסק ישמור בעסק העתק של תיעוד ההדברה בחתימת המדביר למשך שלוש שנים לפחות, ויציגם או ימסרם לנותן האישור לפי דרישתו.

3.12. רעש

3.12.1.  בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרם רעש בלתי סביר כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990.

3.12.2.  בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרם רעש כאמור בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992.

3.12.3.  בעסק המפעיל מערכת אוויר דחוס והנמצא במרחק של עד 50 מטר ממגורים ושימושים רגישים (כגון: בתי חולים, בתי אבות, בתי ספר, גני ילדים, ושימושים ציבוריים אחרים על פי דרישת נותן האישור), יתקין בעל העסק משתיקי קול בפתחי הכניסה והיציאה של המערכת כאמור, לצמצום עוצמת הרעש. בעל העסק ידאג לתפעול תקין ותחזוקה נאותה של משתיקי הקול במערכת האמורה.

3.13. שמירת מסמכים, הגשת מסמכים ודיווח

3.13.1. ככלל, בכל מקום בו צוין בתנאים אלה שיש להעביר מסמכים ודיווחים לנותן האישור, או במקרים בהם בעל העסק נדרש לקבל אישור מנותן האישור, יש להעביר את המסמכים והמידע במדיה דיגיטלית ולקבל את אישור נותן האישור - ממי שהוא נותן האישור עובד היחידה הסביבתית ברשות המקומית הרלוונטית (לרבות איגוד ערים). בהיעדר עובד כאמור, למרכז תעשיות ורישוי עסקים במחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה, במדיה דיגיטלית. אין באמור כדי לגרוע מנותן האישור עובד המשרד להגנת הסביבה, לקבל מסמכים ודיווחים על פי דרישתו.

3.13.2.  בעל העסק ישמור את הנהלים כלהלן בכל עת בשטח העסק ויעמידם לעיון או ימסרם לנותן האישור על פי דרישתו:

(1) נוהל תחזוקה ופינוי של מתקן קדם טיפול להפרדת שומנים ושמנים בהתאם לנדרש בסעיף 3.4.5.(3).

(2) נוהל הפעלה, תחזוקה ובקרה לדיזל גנרטור לחירום בהתאם לנדרש בסעיף

3.6.2.  (14ד).

(3) נוהל לטיפול במקרה של דליפה או חשש לדליפת סולר בהתאם לנדרש במסגרת סעיף 3.8.11.

(4) נוהל להפעלה של מגדלי הקירור בהתאם לטכניקה המיטבית הזמינה בהתאם לנדרש בסעיף 3.9.1.

3.13.3.  בעל ישמור בשטח העסק את התוצאות, היומנים, האישורים והמסמכים כלהלן לתקופה של שלוש שנים לפחות, ויעמידם לעיון או ימסרם לנותן האישור לפי דרישתו:

(1) יומן אירועי חומרים מסוכנים בהתאם לנדרש בסעיף 3.7.17.

(2) קבלות על פינוי שפכים סניטריים ושפכים תעשייתיים בהתאם לנדרש בסעיף

3.4.4.  (4).

(3) העתקים של תעודות משלוח של השומנים ושמנים שהופרדו בהתאם לנדרש בסעיף

3.4.5.  (5).

(4) קבלות על פינוי וקליטת מלח מוצק ותמלחות, וכמויות המלח הנצרכות בעסק בהתאם לנדרש בסעיפים 3.4.6.(4) ו-3.4.6.(5).

(5) טופס משמורת ודו"ח תוצאות בדיקות מעבדה לדיגומי שפכים בהתאם לנדרש בסעיף 3.4.8.(8).

(6) פעולות חקירה ושיקום קרקע בהתאם לנדרש במסגרת סעיף 3.5.4.(6).

(7) נתוני רישום שעות הפעלת מתקן גיבוי לייצור אנרגיה ודיזל גנרטור לחירום בהתאם לנדרש בסעיפים 3.6.2.(9), 3.6.2.(14ג) ו-3.6.3.(3ג).

(8) תוצאות בדיקות מזהמי אוויר בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.3.(3א).

(9) כמות הדלק הנשרף במהלך החודש, סוגו וערך הייסק בהתאם לנדרש בסעיף

3.6.3.  (3ב).

(10)  מסמכים על פינוי פסולת חומר מסוכן בהתאם לנדרש בסעיף 3.7.15.(6). ( 11) תיעוד של ממצאי בדיקה ויזואלית בהתאם לנדרש בסעיף 3.8.10.

(12)  ביצוע הדרכות לעובדים בהתאם לנדרש בסעיף 3.8.11.

(13)  קבלות על הפינוי וקליטת הפסולת שאינה מכילה חומר מסוכן בהתאם לנדרש בסעיף 3.10.4.

(14)  ממצאי הניטור מזיקים בהתאם לנדרש בסעיף 3.11.6.

3.13.4. להלן רשימת המצבים בהם על בעל העסק להעביר דיווח לנותן האישור:

(1) הודעה על הכוונה בדבר סגירת העסק או העתקתו בהתאם לנדרש בסעיף 3.3.5.(1).

( 2) דיווח על כל שינוי העלול להשפיע על עמידה בערכים או כל שינוי מהותי בהתאם לנדרש בסעיף 3.3.6.

(3) דיווח, לא יאוחר מ-7 ימים ממועד הגילוי, על חריגה בדיגומי השפכים בהתאם לנדרש בסעיף 3.4.8.(7א).

(4) הסבר לגבי החריגה שהתגלתה בעסק בדיגומי השפכים, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד גילוי החריגה בהתאם לנדרש בסעיף 3.4.8.(7ב).

(5) דיווח על אירוע זיהום קרקע בהתאם לנדרש בסעיף 3.5.4.(5).

(6) דיווח במקרה של חריגה מערכי פליטה, בדיגום ארובה, בתוך 24 שעות ממועד גילוי החריגה בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.3.(2).

(7) דיווח על פליטת עשן שחור מאופן החורג מהמותר בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.4.(2).

(8) דווח באופן מידי ולא יאוחר מ-15 דקות על כל אירוע חומרים מסוכנים, בהתאם לנדרש במסגרת סעיף 3.7.16.(3).

3.13.5.  להלן מפורטים כלל המקרים אשר על בעל העסק לבקש אישור מראש בכתב:

(1) אישור מראש להעברת שפכים סניטריים או סילוק שפכים תעשייתיים או תשטיפים בהתאם לנדרש בסעיפים 3.4.4.(1ג) ו-3.4.4.(1ה).

( 2) אישור מראש לבדיקות לדיגומי שפכים באופן אחר בהתאם לנדרש בסעיף 3.4.8.(5).

(3) אישור מראש להפעלת מתקן ייצור אנרגיה המחובר לארובה שאינה עומדת בדרישות סעיף 3.6.2.(1), בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(2).

(4) אישור מראש להפעלת מתקן ייצור אנרגיה באמצעות חומר שאינו דלק, בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(5).

(5) אישור מראש לשימוש בדלק מסוג מזוט בתקן לייצור אנרגיה שהספקו התרמי קטן מ-1 מגוואט בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(7).

(6) אישור מראש על העברת גזי פליטה שלא דרך ארובה בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(10).

(7) אישור מראש לתוכנית דיגום ארובות בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(15ד,1).

3.13.6.  להלן מפורטים כלל הדרישות, הסקרים, הבדיקות, הדיגומים והדוחות אשר על בעל העסק

להכין ולמסור לנותן האישור לפי דרישתו:

(1) סקר היסטורי, סקר קרקע וגז קרקע ושיקום קרקע בהתאם לנדרש בסעיפים 3.5.4.(2), 3.5.4.(3) ו-3.5.4.(4).

(2) אנליזה של הדלק הנמצא בשימוש במתקן ייצור אנרגיה בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(8).

(3) הצהרה על הדלק הנמצא בשימוש במתקן דיזל גנרטור לחירום בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(14ב).

(4) אישור לביצוע דיגום ארובות של מתקני ייצור אנרגיה בתדירות אחרת בהתאם לסעיף 3.6.2.(15ג).

(5) מסמכי הדיגום של מתקן גיבוי לייצור אנרגיה בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.2.(15ב).

(6) סקר ריחות בהתאם לנדרש בסעיף 3.6.5.(3).

(7) קירוי למאצרה ובור איסוף בתאם לנדרש בסעיפים 3.7.8.(7) ו-3.7.9.(5).

(8) בדיקות לבחינת הרכב זרמי הפסולת השונים ותוכנית לניהול הפסולת בהתאם לנדרש בסעיפים 3.10.6 ו-3.10.7.

נספח מספר 1 - ריכוז מזהמים מותר להזרמה למערכת הביוב ותדירות דיגום

נקודת הדיגום: בהתאם למה שנקבע בתוכנית הניטור של יצרן השפכים ולכל הפחות בשוחת הביוב האחרונה בחצר העסק יעד הזרמה: מערכת הביוב הציבורית

 

 

 

 

 

גספח מספר 2 - ערכי פליטה לעגייו מזהמי אוויר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*מתקן ייצור אנרגיה ש הותקן בו מתקן לטיפול בגז פליטה מתחמוצת חנקן תוך שימוש באמוניה או באוריאה.

 

פרק 4 - משטרת ישראל

מועד תחילתן של ההוראות המפורטות בפרק זה הוא ביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021),

ובכלל זה לגבי עסק שבמועד התחילה אין לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או עסק שביום

התחילה היה לו רישיון או היתר זמני.

4.1.  הוראות חוק הנוגעות לעניין

4.1.1. חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005.

4.1.2. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח -1968, עד תיקון 29 כולל .

4.1.3. תקנות רישוי עסקים(הוראות כלליות), התשס"א-2000 (כולל תיקון התשע"ג-2012).

4.1.4.  צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.

4.2.  הגדרות

4.2.1. בעל העסק - המבקש להפעיל עסק, לרבות מנהל כאשר העסק הינו בבעלות תאגיד.

4.2.2. נוהל פרופיל המאבטח 90.028.103 - מסמך הקובע ומפרט את תנאי הכשירות וההכשרה של בעלי תפקידים בתחום האבטחה בעסקים טעוני אישור משטרה.

4.2.3.  שטח העסק - השטח ברוטו של כל היחידות בעסק שאליהם יש גישה ללקוחות, לרבות שטח היציאות והיציעים שבכל יחידה ולמעט שטחם של משרדים, מחסנים, שירותים ומטבחים.

4.2.4.  רשומה - פנקס או כרטסת שדפיהם ממוספרים במספרים שוטפים, או כל מדיה מגנטית מקובלת אחרת בה יירשמו פעולות הביטחון שננקטו בעסק, תוצאות הבדיקות לגילוי חפצים חשודים וכדי.

4.2.5. תאגיד - חברה בע"מ, שותפות, אגודה עותומנית או כל התאגדות משפטית אחרת.

4.2.6. מנהל אבטחה בעסק -מאבטח בסיסי - בודק ביטחוני - כהגדרתם "בנוהל פרופיל המאבטח 90.028.103".

4.2.7.  נאמן ביטחון - עובד המלון שהוכשר בנוסף לתפקידו כבודק ביטחוני ובהכשרה של 4 ימים, מאושר משטרת ישראל (נע"ת- נוסף על תפקיד).

4.2.8. קצין הרישוי - קצין הרישוי בתחנה טריטוריאלית בה ממוקם העסק

4.2.9. תפישת האבטחה - מסמך שנכתב על ידי משטרת ישראל ומגדיר את עקרונות האבטחה בעסקים השונים (המסמך מסווג לרמת שמור - למורשים בעלי סיווג מתאים).

4.2.10.  תכנית אבטחה - מסמך אשר ייכתב על-ידי אדם שהוסמך כמנהל אבטחה לאחר שהוכשר לכך במוסד הכשרה המאושר על ידי המשטרה. המפרט את האמצעים לאבטחת שלום הציבור שיינקטו בעסק לרבות בעלי התפקידים מתחום האבטחה שיוצבו בו, מספרם ואופן פריסתם, מערכות ואמצעים פיסיים ואלקטרוניים. תכנית האבטחה תתבסס על עקרונות תפישת האבטחה של משטרת ישראל.

4.2.11.  תיק שטח - אוסף נתונים כולל על העסק וסביבתו המסייע למערך האבטחה של העסק וכוחות החירום וההצלה בקרות אירוע. על תיק השטח להכיל בין היתר את הנתונים הבאים: נתונים כלליים על המתקן המאובטח (מיקום, שעות עבודה, חתך אוכלוסיית העובדים, חתך אוכלוסיית המבקרים, כניסות ויציאות להולכי רגל ולרכבים, דרכי גישה, מספר קומות, מספר חדרים), אמצעי מיגון קיימים (דלתות, שערים, גדרות), ראה נספח אי.

התנאים המוקדמים לקבלת אישור משטרה

4.3.  כללי

4.3.1. בעת קבלת החלטה בדבר מתן אישור משטרה לעסק לפי חוק רישוי עסקים או קביעת תנאים לפי חוק זה יובא בחשבון מידע, לרבות מידע פלילי ומודיעיני , הנוגע לבעל הרישיון, לבעל העסק גם אם אינו בעל הרישיון, לבעלי התפקידים בעסק שהינם בעלי השפעה מהותית על העסק, כאשר למידע זה יש השלכה על שלום הציבור. יש להעביר את הרשימה אחת לשנה עם הפרטים הבאים: שם מלא, מספר זהות, תפקיד ותאריך תחילת העבודה, הבדיקה תעשה אחת לשנה.

4.3.2. תוצאות הבדיקה יכולות להוות עילה לפסילת הבקשה.

4.4.  תכנית אבטחה ותיק שטח

4.4.1. מלון מ-25 חדרים עד 100 חדרים או תפוסה בפועל מעל 50 איש, נדרש לצרף תכנית אבטחה בהתאם לנוהל 90.028.118.

4.4.2. מלון מ-25 חדרים עד 100 חדרים או תפוסה בפועל מעל 50 איש, נדרש לצרף תיק שטח בהתאם לנוהל 90.028.117.

4.4.3. את תכנית האבטחה יכתוב מנב"ט בעל הסמכה ובתכנית יפורטו אמצעי האבטחה הפיזיים והטכנולוגיים שיוצבו בעסק, וכן בעלי התפקידים בתחום האבטחה שיוצבו בעסק, מספרם ואופן הצבתם לפי תפישת האבטחה וההנחיות הקבועות בפריט זה.

4.4.4. העסק יאובטח על פי תכנית האבטחה כפי שאושרה על ידי רע"ן אבטחה ורישוי מחוזי או קצין אבטחה ורישוי באישור המחוזי באזור בו ממוקם העסק.

4.4.5. סד"כ האבטחה למלונות במחוזות צפון, דרום, מרכז, תל אביב וחוף יהיו בהתאם לסעיף 4.5.

4.4.6. סד"כ האבטחה למלונות במחוזות ירושלים וש"י יהיו בהתאם לסעיף 4.6.

4.4.7. נותן האישור ו/או קצין משטרה מטעמו, רשאי להורות על שינוי מערך האבטחה בעסק ו/או תגבורו מעבר לאמור לעיל, בכפוף לאישור מחטיבת האבטחה.

 

 

 

 

 

4.7.1. בעל העסק יתקין בעסק מצלמות טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) ברזולוציה גבוהה של 1.3 מגה פיקסל לפחות או שווה ערך. המערכת תותקן במקומות הבאים, תוך פגיעה מזערית בצנעת הפרט:

(1) בכניסה החיצונית - תצפה לכיוון שער הכניסה ומבואת הכניסה לעסק.

(2) מצלמות יוצבו בחנייה באופן שיצלמו את המתרחש בחנייה לעסק.

(3) מצלמות יוצבו במקומות רגישים שהוגדרו בהתאם לתוכנית האבטחה והנחיות משטרת ישראל כגון: שערי חירום אזור הומי קהל וכ"ו.

(4) יש להשתמש במצלמות בעלות חשיפה אוטומטית וצמצם אוטומטי.

5)) מערכת מצלמות הטמ"ס תאפשרנה צילום בחשיכה.

(6) מהירות הצילום לא תהיה פחותה מ-25 . FPS

(7) המצלמות לא יכוונו ישירות למקור אור בהיר כגון חלונות וגופי תאורה.

(8) המצלמות בחזית הכניסה יאפשרו זיהוי פנים בכל מזג אוויר לרבות סנוור מהשמש או שינוי תאורה.

(9) ההקלטה תישמר למשך 14 יום לפחות ממועד צילומה.

(10)מערכת ההקלטה תאפשר יכולת הפקה להקלטות (צורבים ,תוכנות וכוי). ותאפשר הוצאת קבצים\תמונות למדיה מגנטית נתיקה.

(11)המערכת תכלול גיבוי למקרה של הפסקת חשמל למשך שלוש שעות לפחות.

(12) בכניסה לעסק וכן בקרבת האזורים המצולמים מחוץ לעסק ייתלה שלט המודיע כי האזור מצולם.

(13) יש להציב בעסק מסך המאפשר צפייה במצלמות וכן צפייה בהקלטה.

4.8.  רשומה

4.8.1. בעסק תנוהלנה הרשומות הבאות:

(1) תאריך תחילת העבודה, רשימת מועסקים אשר תכלול את פרטיהם האישיים של העובדים בעסק לרבות שמות העובדים, מספרי תעודות הזהות שלהם, כתובות המגורים שלהם ודרכי תקשורת איתם.

(2)  פעולות הביטחון שננקטו בעסק באותו יום, רשימת האירועים הביטחוניים שאירעו באותו יום ותוצאות הסריקות לגילוי חפצים חשודים.

4.8.2. הרשומה תנוהל על פי ההוראות הבאות:

(1) הרישומים ברשומה ייעשו באופן ממוחשב או בעט או בדרך אחרת שאינה ניתנת למחיקה.

(2)  לא ייתלשו דפים מפנקס הרשומה ולא יוצאו כרטיסים מהכרטיסייה המהווה את הרשומה.

(3)  הרשומה תועבר למשטרה בכל עת על פי דרישתה.

(4)  אבדה רשומה יודיע בעל העסק או מנהל העסק למשטרה על אובדנה בתוך 48 שעות מעת שנודע לו כי הרשומה אבדה.

(5)  הרשומה תישמר לפחות שלושה חודשים מיום הרישום האחרון בה.

4.9.  בדיקות ביטחוניות

כניסת מבקרים לעסק תותר לאחר שיבוצע בהם בידוק בטחוני על פי הנחיות המשטרה.

תוצאות הסריקה תירשמנה ברשומה.

4.10. פרסום תגאי בגיסה

4.10.1. בעל העסק יודיע לציבור באמצעות שילוט כי התנאים לכניסה לעסק הם ברשות לערוך

חיפוש על גופו ובכליו של הנכנס, והצגת רישיון בר תוקף לנשיאת כלי ירייה, אם הנכנס

נושא עמו כלי ירייה.

4.11. תאורה

  בשעות החשיכה, תופעל מחוץ לעסק תאורה אשר תאיר את דרכי הגישה לעסק ואת היציאות מהעסק.

  התאורה החיצונית תהיה תקינה בכל עת.

  באזור החניונים, בשירותים ובמבואת הכניסה לעסק תותקן ותופעל תאורה.

4.12.  חובת אחזקת מידע ומסמכים

  רשומת מועסקים אשר תכלול את פרטיהם האישיים של העובדים בעסק: שמות העובדים, מספרי תעודות הזהות שלהם, כתובות המגורים שלהם ודרכי תקשורת איתם.

  תכנית אבטחה אשר תפרט את אמצעי האבטחה הפיזיים והאלקטרוניים שיוצבו בעסק, וכן את בעלי התפקידים בתחום האבטחה שיוצבו בעסק, מספרם ואופן הצבתם, בהתאם לקבוע להלן.

4.13.  הבהרות ודגשים:

  חוק הבטיחות במקומות ציבוריים מטיל את האחריות לבטיחותם של המתקהלים במקומות עליהם הוא חל, על האחראי לבטיחות במקום (בעל רישיון העסק, או המחזיק בפועל במקום) ומחייב אותו למלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות הבטיחות ובכלל זה אף החובה לעמוד בדיני התכנון והבניה.

  אין באישור המשטרה מתן אישור לתקינות הפיזית של מבנים ומתקנים, בנושא זה על מגיש הבקשה ובעל הרישיון לפעול מול הגורמים המוסמכים בנושא ואחריותו לוודא כי כלל האישורים בנושא בטיחות, אושרו ע"י בעלי מקצוע מוסמכים.

  לציין שאי עמידה בתנאי הרישיון או אי עמידה בדרישות המשטרה או הפרתם לאחר קבלת האישור המשטרתי ו/או הרישיון לניהול העסק, מהווה עבירה פלילית.

4.14.  מסירת תגאים

מוסר התנאים:______________________________________________________

שם דרגה                          תפקיד                          חתימה

מקבל התנאים:_______________________________________________________

שם                    מסי זהות                                  חתימה

תאריך:__________ /_____/_____.

גספח א׳ - תיק שטח ע"פ דרישת המשטרה בחוק רישוי עסקים

תיק שטח כולל את הנתונים הבאים:

א.   בעלי תפקידים בעסק: י בעל העסק טלפון­^ מנהל העסק טלפון­

^ אחראי משמרת טלפון-

ב.   נתונים כללי: י שם העסק­

^ שם בעל העסק­^ ייעוד העסק­י מספר טלפון בעסק­י מיקום וכתובת- י שעות עבודה- י חתך אוכלוסיית העובדים- י חתך אוכלוסיית המבקרים- י כניסות ויציאות להולכי רגל ולרכבים- י דרכי גישה- י מספר קומות- י מספר חדרים-

י אמצעי מיגון קיימים דלתות, שערים, גדרות- י נתוני GPS של מיקום פיזי :ברשת ישראל ,רשת גיאוגרפית ורשת . י תיאור כללי של העסק: י גודל המתחם: י תכולת אנשים בעסק:

ג. אמצעים טכנולוגיים בעסק: י מערכת טמ"ס-

י מערכת אזעקה / לחצני מצוקה- י כספת- ד. טלפונים חיוניים:

י מכבי אש ארצי 102 י מכבי אש( טלפון מקומי) י משטרה 100

י משטרה( טלפון תחנה מקומית) י משטרה תחנה מרחבית- י מגן דוד אדום101

 

✓  תמונות היקפיות לשערי העסק( כולל חירום ,)הגדרות ו/או חומות.

✓  תמונות של החצרות .תמונות מתוך העסק כלפי חוץ ,לכיוון שטחים שולטים על המתקן.

ז.    תרשים המבנה:

✓  במידה ולעסק יש מספר מבנים לכל אחד פרוט בנפרד לפי מספר עולה המסומן במגרש העסק.

✓  גיליונות נפרדים לכל קומה.

✓  המרתפים ,החל ממרתף תחתון ,הקומות העל קרקעיות החל מהכניסה כלפי מעלה כולל הגג וחדרים טכניים על הגג ,ובסיום חתכים טיפוסיים.

✓  בכל תרשים קומה תתקיים חלוקה סכמתית לאגפים ,מסדרונות ,חדרים ,חדרי מדרגות ,חדרי בטחון ,מטבח ,חדרים טכניים ועוד .כיתוב הייעוד של כל אגף במרוכז( כגון משרדים ,מחסנים וכד ,)׳ויעוד כל חדר טכני- .

✓  סימון כל הדלתות בקשת לאופן הפתיחה ומידת המעבר.

✓  סימון מתקנים מיוחדים בקומה ,כגון חדר שנאים ,לוח חשמל ,מפסקי חשמל- , רכזת כב"ה ,רכזות טלפונים ומחשוב ,מכלי דלק ,בלוני גז ,גנראטורים ,וכד.׳

✓  מקרא ,שיכלול את הסימונים לעצמים הבאים רצפה ,תקרה ,עמודים ,מחיצות - חלונות ,סורגים ,תקרת תותח ,מתזים ,גלאי עשן ,דלתות ,מצלמות ומוניטורים, תאורת חירום.

ח.    דגשים:

✓  בתיק השטח יוצב דף ובו מקום להחתמת ק׳ אבטחה ורישוי, כי קראו ולמדו את התיק.

✓  יש לוודא כי התיק קרי וברור ,ולוודא זאת מעת לעת.

✓  אחת לשנתיים יבדוק בעל העסק את תוכן התיק ,ויעדכן היכן שצריך .תמונות יוחלפו לאחר שישנם שינויים במצולם ,או הפכו לא ברורים.

גספח ב׳ - גספח התחייבות מג הל המלון או מי מטעמו

1. בהמשך להקלות המפורטות בהנחיית חטיבת האבטחה - משטרת ישראל, אני, הח"מ,

_____________ , ת.ז._______________ , מתחייב לוודא כי אוכל לדעת, בכל עת, מהי כמות

אורחים במקומות בהם קיים ריכוז קהל (כגון: חדר אוכל, בריכה, חדר כושר, אולם אירועים / כנסים וכיוצ"ב) ובמידה ויהיו 200 אורחים ומעלה במקום בו קיים ריכוז קהל ו/או 300 אורחים ומעלה בבריכה, אדרש להציב מאבטח חמוש בכניסה למלון, במקום בודק.

2. אני הח"מ, מודע לכך כי בבדיקה בה יעלה כי הייתה התקהלות כמפורט לעיל, מבלי שהוצב מאבטח חמוש בכניסה למלון, הדבר יהווה הפרה של הנחיות המשטרה והפרת תנאי פריט הרישוי, עפ"י חוק רישוי עסקים.

3. באתי בזאת על החתום ביום_________________ .

שם מלא                                   תפקיד                          חותמת חברה + חתימה

פרק 5 - משרד הבריאות

יום התחילה של הוראות מפרט זה הוא ביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ובכלל זה לגבי עסק שביום התחילה אין לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז.

יום התחילה של הוראות מפרט זה לגבי עסק שביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) היה לו רישיון או היתר זמני הוא ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) אלא אם כן נקבע מועד לתחילה אחר בגוף הפרק.

אין באמור כדי לגרוע מתוקפן של הוראות שנקבעו מכוח חוק רישוי עסקים או התקנות האמורות במפרט.

הוראות חקיקה הנוגעות לעניין

3.1.1. חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983.

3.1.2. חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983.

3.1.3. פקודת בריאות העם 1940.

3.1.4. תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה ומתקני מי שתייה), התשע"ג-2013. (להלן - תקנות מי שתיה).

3.1.5. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה), התשנ"ד-1994, להלן "תקנות בריכות שחיה".

3.1.6. תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), תש"ף-2019.

3.1.7.  תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש"ף-2019.

3.1.8. תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), תשנ"ב-1992.

3.1.9.  כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014.

3.1.10. כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), תשמ"א-1981.

3.1.11. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.

3.1.12.  הוראות למתקני תברואה (הל"ת).

3.1.13.  הנחיות משרד הבריאות המפורסמות באתר המשרד:

(1) הנחיות לניקוי מערכות אספקת מי שתיה.

(2) הנחיות למניעת התרבות חיידקי לגיונלה במערכות מים.

(3) הנחיות לדיגום מים .

(4) הנחיות מהנדס ראשי לתנאי תברואה נאותים לבריכת זרמים.

(5) הנחיות להגשת תכנית, לתפעול וניטור מתקן טיפול במי שתיה.

(6) הנחיות להגשת תכנית להנחת קווי מים לשתיה וקווי הולכה שאינם לשתיה (מש"ל).

(7) מדריך להתאמת אביזרים שונים למניעת זרימה חוזרת לייעודם.

(8) מדריך עזר לבקרה פנימית למניעת התרבות חיידקי לגיונלה באתרים, מוסדות ועסקים.

(9) הנחיות להחזרת מערכות לפעולה לאחר השבתה.

(10) התקנה ותחזוקה של ברזי ומתקני מי שתיה בפארקים ובמרחב הציבורי.

(11) הנחיות לניצול מים נאספים )מי גשם, עיבוי מזגנים, רכז(0^^

3.1.14. תקנים ישראלים:

(1) ת"י 6210 - אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך בניינים.

(2) ת"י 1205 - התקנת מתקני תברואה ובדיקתם.

(3) ת"י 5438 - כימיקלים לטיפול במי שתייה.

(4) ת"י 5452 - בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה.

(5) ת"י 6223 - מכשירי מדידה לניטור מנתי של מים בתנאי שדה.

(6) ת"י 4226 - מונעי זרימה חוזרת - דרישות התקנה ובדיקות באתר. 3.2. הגדרות

המונחים במפרט זה יהיו כהגדרתם להלן, ובחקיקה המפורטת בסעיף3.2 למפרט זה, זאת כל עוד לא נקבע אחרת במפרט זה. הוראות מפרט זה אינן גורעות מהוראות כל דין ובכלל זה התקנות האמורות במפרט זה והוראות שנקבעו לפי חוק רישוי עסקים. במפרט זה -

3.2.1. "בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב" - מבנה המיועד לספק שרותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים בתשלום, למטרות פנאי נופש או מטרות אחרות לפרקי זמן קצובים. עשוי לספק שירותים נוספים לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.

3.2.2. "בריכת מי שתיה" - מבנה המיועד לאגירה, לוויסות ולאספקת מי שתיה.

3.2.3. "הדברה" - על פי המוגדר בחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית 2016: שימוש באמצעים כימיים להשמדה, לעיכוב התפתחות, לדחייה, להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים.

3.2.4. "הל"ת" - הוראות למתקני תברואה (הל"ת), לרבות עדכונים והוראות המחליפות הוראות אלה.

3.2.5. "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי שהמנהל הסמיכו לפי כל דין או לעניין הוראות אלה, כולן או מקצתן.

3.2.6. "יחידת אירוח" - יחידה המיועדת ללינה ואירוח וכוללת לפחות מקום לשינה, רחצה ושירותים. היחידה יכולה לכלול מטבחון ופינת אוכל.

3.2.7. "מגדל קירור" - מתקנים שמטרתם לקרר את המים המשמשים להורדת טמפרטורות האוויר, באמצעות פליטת החום שצוברים המים בשעת פעולת הקירור אל האטמוספירה.

3.2.8. "מזיקים" - חרקים, מכרסמים, ציפורים ובעלי חיים אחרים.

3.2.9. "מז"ח" - מכשיר מונע זרימת מים חוזרת) מתקין מוסמך וראש מערכת מים - כהגדרתם בתקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), תשנ"ב-1992.

3.2.10.  "מים חמים" - מים בטמפרטורה של 55 מעלות צלזיוס לפחות במערכת מי צריכה חמים.

3.2.11.  "מערכת אספקת מים, מי שתיה, ספק מים" - כהגדרתם בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי - שתייה ומתקני מי שתייה), התשע"ג-2013.

3.2.12.  "מערכת אספקת מים שאינם מי שתייה" - מערכת אספקת מים אשר מתקיים בכולה או בחלק ממנה אחד מהתנאים הבאים:

(1) המערכת מכילה צנרת, אבזרים או מכשירים האסורים לפי כל דין לשימוש למי שתייה.

(2) במערכת מוזרמים, בשימוש אקראי או אחר מים, או חומרים, שאינם מי שתייה.

(3) מערכת מים בה אין תחלופת מים כנדרש לפי כל דין, לרבות מערכות כיבוי אש.

3.2.13.  "מערכת ביוב" - מערכת לסילוק שפכים הכוללת ביבים, תאי בקרה, מתקני שאיבה ומתקני טיהור לשפכים.

3.2.14.  "מערכת הביוב של הרשות" - כמשמעותה בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב- 1962.

3.2.15.  "מערכת מי שתיה בעסק" - מערכת המובילה מים ממערכת אספקת המים של הרשות אל העסק, החל ממונה המים הראשי ועד לחיבור לקבועות בתוך העסק או בחצריו, ובכלל זה כל צנרת המים בעסק, ספיחיו ואביזריו ובכלל זה הקבועות.

3.2.16.  "מערכת שפכים בעסק" - מערכת הכוללת את כל צנרת השפכים, כולל ספחים ואביזרים, מהקבועות בתוך הבניין או בחצר הבניין ובכלל זה ביב הבניין, עד לתא הבקרה שמתחבר למערכת ביוב של הרשות או גבול המגרש, לפי העניין, ובכלל זה התא, וככל שקיים בעסק - מיתקן שאיבת שפכים ומיתקן לטיהור שפכים.

3.2.17.  "מפריד שומן" - מתקן להפרדת שומנים ושמנים מזרם שפכים. לפני סילוקם למערכת ביוב ציבורית; (בדרך כלל כולל תא מוצקים/בוצה, תא הפרדת שומן ונקודת דיגום).

3.2.18.  "קורת גג אחרת" - עסק טעון רישוי לפי פריט זה המשמש לאירוח ולינה ושאינו בית מלון, פנסיון או אכסניה, כדוגמת מתחם של אוהלים/סוכות/סככות המסופקים על ידי בעל העסק המיועדים לאירוח ונופש.

3.2.19.  "שפכים סניטריים" - שפכים שמקורם בשירותים סניטריים.

3.2.20.  "שפכים תעשייתיים" בהמשך "קולחים" - פסולת נוזלית שמקורה במטבחים, אולמות ייצור בעסקים וכדי המיועדת לסילוק מהעסק, למעט שפכים סניטריים.

3.2.21.  "רשות הבריאות" - לשכת בריאות מחוזית או נפתית.

3.2.22.  "תקנות מי שתיה" - תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה ומתקני מי שתייה), התשע"ג-2013.

3.3.  תחולה

3.3.1. מפרט זה חל על בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו"ב כדוגמת קורת גג אחרת.

3.4.  תנאים מוקדמים

3.4.1. לבקשה לרישיון יצורפו המסמכים כמפורט בנספח מסי 1.

3.4.2. המבקש יגיש תכנית לבקרה עצמית.

3.4.3. העסק ביצע את כל המצוין בתכנית ובפרשה הטכנית, הנדרש לצורך פתיחת העסק, והציוד בעסק תקין ומוכן לשימוש.

3.4.4. ידועה למבקש חובתו להבטיח כי התנאים למתן הרישיון שהתנה נותן האישור, לצד נהלי העבודה והתנאים המפורטים במפרט אחיד זה, יתקיימו בעסק בכל עת.

3.5.  כללי

3.5.1. דרישות כלליות שיחולו על עסק

(1)  על העסק יחולו, לפי העניין, הוראות כל דין ובכלל זאת המפרט האחיד.

(2)  בעסק או במבקש, לפי העניין, יתקיימו בכל עת התנאים למתן רישיון, על פי כל דין.

(3)  כל העסקים הנמצאים בתוך המלון, להם קיים פריט רישוי נפרד בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 - יקבלו התייחסות לפי תקנות רלוונטיות ומפרט אחיד לאותו פריט.

3.6.  מניעת עישון ומוצרי עישון

3.6.1. בעל העסק יעמוד בהוראות חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983, ובהוראות חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983. 3.7. מי שתייה

3.7.1. כללי

(1) בעל העסק אחראי בכל עת לתקינותה של מערכת המים.

(2) לעסק יסופקו מי שתיה באיכות הנדרשת לפי תקנות מי שתייה, על-ידי חיבור למערכת אספקת מים.

(3) בעל העסק אחראי לספק מים באיכות מי שתיה לכל העסקים שבתחומו.

(4) בעל העסק ינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת איכות מי השתייה בעסק.

(5) בעל העסק לא יגרום ולא ירשה לאחר לגרום לשינוי לרעה באיכות מי השתייה בעסק.

(6) בעל העסק ידווח לספק המים בכל מקרה של פגיעה באיכות המים המסופקים לעסק, ויפעל בהתאם להוראות משרד הבריאות לשיקום המערכת.

(7) בעל העסק ידווח לרשות הבריאות על כל שינוי מהותי במערכות המים והטיפול במים

(8) בעסק תהיה אספקת מים קרים, וכן אספקת מים חמים, כפי שנדרש בחוק התכנון והבניה.

(9) בכל מקרה של ביצוע עבודות בנייה או חידוש של מערכות אספקת המים בעסק, מערכות מי השתייה יתוכננו ויותקנו בהתאם להוראות כל דין ובין היתר הדרישות המפורטות להלן:

(א) חוק התכנון והבניה

(ב)  תקן ישראלי ת"י 1205.1, התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות: מערכות אספקת מים קרים וחמים (בפרק זה - תקן ישראלי ת"י 1205).

(ג)  תקן ישראל ת"י 5452, בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה.

(10) בעל העסק חייב לספק מים צוננים במרחב הציבורי של העסק. מתקני מים צוננים יופעלו ויתוחזקו בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

(11)חדרים המשמשים לתחזוקת מערכות מים (קרים וחמים) ישמשו לייעודם בלבד - תפעול מערכת המים - ולא ישמשו למטרות אחרות, אלא אם כן קיבל את אישור רשות הבריאות.

3.7.2. בריכת (מאגר) מי שתייה (אם קיימת בעסק)

(1) מערכת בריכה למי שתיה תעמוד בדרישות תקנות בריאות העם לבריכה. מערכת בריכה תעמוד בתקנות מכוח חוק התכנון והבניה ות"י 1205.1 או הוראות שיחליפו הוראות אלה, הכל בהתאם לדין החל במועד הבנייה או ביצוע עבודות במערכת.

(2) בריכת אגירה למי שתייה תמוקם במקום נקי ונגיש, ובנוסף מאוורר ככל הניתן.

(3) בעל העסק יבטיח את תחלופת המים בבריכה כך שכל נפח המכל יוחלף במים טריים לפחות פעם בשלושה ימים.

(4) תכנון מערכת בריכה, התקנתה והפעלתה ייעשו באופן המאפשר אספקת מים גם בעת ניקויה.

(5) בצנרת הבריכה יותקנו ברזי דיגום, אשר יאפשרו דגימת המים במערכת הכניסה והיציאה מהבריכה

(6) בסביבת הבריכה יוחזקו רק הציוד והחומרים הדרושים לתחזוקת והפעלת הבריכה ולטיפול במימיה.

(7)פנים הבריכה יהיה חלק וללא פינות חדות באופן המאפשר את ניקויה.

(8) כל החומרים המשמשים לטיפול במים ולתחזוקת הבריכה יעמדו בהוראות ת"י 5438.

(9) פתחי הכניסה לבריכה יהיו סגורים ונעולים בכל עת פרט לזמן שעובדים בה.

(10) בעל העסק יבצע ניקוי וחיטוי של בריכת השתייה אחת לשנתיים, או לפי דרישה אחרת של רשות הבריאות, ובהתאם להנחיות לניקוי וחיטוי מערכות אספקת מים

(11) בעסק בו 300 חדרים ומעלה, בעל העסק יתקין מערכת חיטוי משלימה לאבטחת רמת חיטוי נאותה בהתאם להנחיות להגשת תכנית, לתפעול וניטור מתקן טיפול במי שתיה, סעיפים או הוראות מקבילות שיחליפו הוראות אלו:

(א) חלק 1 - מבוא: מטרה, תחולה, מסמכים ישימים, הגדרות

(ב) חלק 5 - הנחיות להגשת תכנית, תפעול, ובקרת מתקני הכלרה

(א) (12) בעסק בו פחות מ 300 חדר תותקן מערכת חיטוי כאמור, אם דרשה זאת רשות הבריאות במצב בו מתקבלות תוצאות מיקרוביאליות חריגות חוזרות ונשנות.

3.7.3. מניעת זרימה חוזרת

(1)  במידה וקיימים בעסק עסקים לגביהם קיימת חובת התקנת מז"ח לפי תקנות בריאות העם למניעת זרימה חוזרת, יותקנו מז"חים בנקודות החיבור ביניהם.

(2)  ככל שיש בעסק מערכת נפרדת לאספקת מים שאינם מי שתייה ינקטו אמצעים שיש בהם כדי למנוע שימוש למטרות שתייה כנדרש בתקנות תכנון ובניה (תברואה) 2019 ולפי ת"י 1205 (חלק 1).

(3)  ככל שיש בעסק מערכת שאינם מי שתייה המוזנת ממערכת מי שתיה (כיבוי אש, מי ריכוך או מערכת אחרת), יותקן אביזר למניעת זרימה חוזרת בהתאם למדריך משרד הבריאות לבחירת האביזר הנכון.

(4)  ככל שנדרשת התקנת מז"ח בעסק לפי ההוראות האמורות, התקנתו אחזקתו ובדיקתו תיעשה בהתאם להוראות אלה:

(א) התקנת מז"ח ובדיקתו יהיו בידי מתקין מוסמך בלבד

(ב)  המז"ח יותקן וייבדק לפי הוראות ת"י 4426 מונעי זרימה חוזרת - דרישות התקנה ובדיקות באתר.

(ג)  בעל העסק יחזיק את המז"ח במצב תקין בכל עת.

3.7.4.  מניעת התרבות חיידקי לגיונלה

(1)  בעל העסק ידאג לעמוד בדרישות הנחיות משרד הבריאות למניעת התרבות חיידקי לגיונלה במערכות מים.

(2)  בדיקות הנדרשות לפי ההנחיות כאמור, יבוצעו במעבדה מוכרת לביצוע בדיקות לגיונלה.

(3)  הדיגום יבוצע על ידי דוגם מי שתיה רמה א שהוכשר לדיגום לגיונלה ובהתאם להנחיות דיגום מים.

(4)  בעל העסק יבצע בקרה פנימית למניעת לגיונלה בהתאם למדריך העזר לבקרה פנימית של משרד הבריאות.

(5)  בעסק בו מותקנים מגדלי קירור, מערכות ערפול, מזרקות או מפלי נוי תתבצע התקנה, תחזוקה וניקוי תקופתי בהתאם להנחיות למניעת לגיונלה.

(6)  במידה ומערכת המים או חלקים ממנה הושבתו מסיבות מסוימות, החזרתה למערכת תיעשה בהתאם להנחיות משרד הבריאות ל"החזרת מערכות לפעולה לאחר השבתה".

3.8. שפכים ושימוש בקולחים

3.8.1. שפכי העסק יסולקו באמצעות חיבור למערכת הביוב של הרשות בלבד. כל פתרון או חיבור אחר חייב לקבל אישור מראש של רשות הבריאות.

3.8.2. בעל העסק אחראי בכל עת לתקינותה של מערכת השפכים בעסק וידאג לתחזוקה התקינה והשוטפת של המערכת כאמור, ולמניעת מפגעים תברואיים ומטרדים.

3.8.3. מערכות סילוק שפכים בעסק, יופעלו ויתוחזקו בהתאם לתקנים ולהנחיות המפורטים להלן:

(1)  הנחיות משרד הבריאות לתכנון והפעלת תחנות שאיבה לשפכים, התשס"ח-2008.

(2)  כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"א -2011.

3.8.4.  שפכים המורחקים מהעסק יעמדו בדרישות כל דין לעניין כמות השפכים והאיכות הנדרשת. שפכים שאינם עומדים בדרישות כאמור לא יורחקו מהעסק לתוך מערכת הביוב אלא לאחר התקנת מיתקן טיהור באישור מראש של רשות הבריאות . עד להתקנת והפעלת מיתקן כאמור, יורחקו השפכים מהעסק בדרך אחרת ולאחר קבלת אישור מראש של רשות הבריאות.

3.8.5. בעל העסק ינקוט בכל האמצעים הדרושים לכך שתקלה במערכת השפכים לא תגרום להצפה בעסק.

3.8.6.  בכל מקרה של גלישה או הצפה של שפכים בתחום העסק, בעל העסק ידאג לטפל מידית בתקלה ויפעל לניקוי וחיטוי אזור המפגע. בעל העסק ימנע גישה של ציבור המתארחים, וישמע להוראות רשות הבריאות במידה וימצא סיכון חמור לבריאות הציבור .

3.8.7.  ביצוע עבודות בנייה או חידוש של מערכות השפכים בעסק יתוכננו ויותקנו לפי הוראות כל דין, ובין היתר לפי תקנים והוראות המפורטים להלן:

(1)  תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש"ף-2019.

(2)  תקן ישראלי ת"י 1205.3 - התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - קבועות שרברבות ואבזריהם.

(3)  תקן ישראלי ת"י 1205.4 - התקנת מתקני תברואה ובדיקתם - ביוב הבניין ותיעול הבניין.

3.8.8. לא תותקן צנרת נקזים אופקית, המנקזת שפכים, בתקרות המצויות מעל חללים הרגישים למפגעים תברואיים, ובכלל זה מטבח, חדר אוכל, מחסן מזון, קוסמטיקה, תרופות, מכל לאגירת מי שתיה.

3.8.9.  מערכת סילוק שפכים של העסק המכילה שומנים ושמנים תחובר למערכת קדם טיפול, למשל מפריד שומן לפני הזרמת שפכים למערכת ציבורית.

3.8.10. למפריד שומנים לא יוזרמו הזרמים הבאים: שפכים סניטריים; נגר עילי, זרם תכולת אמבט ההשריה המשמש להסרת שומנים קשים, מערכות ^ וכד׳, זרמי שפכים המכילים שמן ממקור מינרלי, כמו כן קולחים המכילים כמות משמעותית של שומן שאינו ניתן להפרדה כדוגמת אמולסיות וכד׳.

3.8.11.  שפכים מכילים מוצקים גסים שניתנים להפרדה ללא תא הפרדת מוצקים יוזרמו למפריד דרך יחידת סינון שתותקן בתעלות ניקוז או בכניסה למפריד שומן.

3.8.12.  במידה ונדרשת התקנת מפריד שומן בעסק, הוא יותקן במקום שניתן לפנותו באמצעות ביובית ומחוץ למבנה העסק.

3.8.13.  סלי הרשת לסינון מוצקים גסים ינוקו באופן שגרתי כדי למנוע חדירת מוצקים אל מפריד שומנים.

3.8.14. המוצקים הגסים יפונו לפי כל דין.

3.8.15.  אין להזרים שמן טיגון משומש למפריד שומנים. יש לאסוף את השמן המשומש במכלים ייעודיים ולפנותו למחזור באתר המורשה לכך.

3.8.16.  מי העיבוי והניקוז הנוצרים בציוד מיזוג האוויר יופנו למערכת הביוב דרך סיפון פעיל או לחילופין, יופנו בהתאם להנחיות משרד הבריאות ל"מים נאספים".

3.8.17. במידה ונעשה שימוש בקולחים להשקית גינון, העסק:

(1)  יקבל היתר להשקיה כמפורט בכללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), תשמ"א-1981.

(2)  יקבל את אישור לשכת הבריאות המחוזית לתכנית ההשקיה.

(3)  יסמן את צנרת ההשקיה כמפורט בהנחיות להגשת תכנית להנחת קווי מים לשתיה וקווי הולכה שאינם לשתיה (מש"ל).

3.9.  סידורים תברואיים

3.9.1. בעסק יהיו שירותים ומתקני תברואה, ומספר הקבועות בעסק יעמדו בהוראות הליית פרק 3 או לפי דרישת כל דין שיחליף הוראות אלו, הכל בהתאם לדין החל במועד הבנייה או ביצוע עבודות בנכס.

3.9.2. שירותים ציבוריים ימוקמו בסמוך לכניסה ולקבלה ובסמוך לשטחי המזון ולשטחי ההתכנסות. בכל מקרה השירותים ימוקמו במרחק שלא יעלה על קומה אחת משימושים ציבוריים עיקריים. השירותים יהיו מאווררים היטב. שטחי השירותים הציבוריים יתכוננו בהתאם לדרישות הל"ת או כל דין שיחליף הוראות אלו, הכל בהתאם לדין החל במועד הבנייה או ביצוע העבודות בנכס.

3.9.3. יוצבו שלטים בולטים המכוונים לשירותים.

3.9.4.  ליד הכיורים לנטילת ידיים בעסק יוצבו מתקנים לסבון נוזלי, מגבות נייר ומכלים לאיסוף אשפה.

3.9.5. בכל שעות פעילות העסק יתוחזקו השירותים במצב תברואי תקין ונקי, ויבוצע ניקיון יסודי לפי הצורך ולכל הפחות אחת ליום.

3.9.6. בהתאם לדרישות הל"ת (פרק 3) - נדרשים חדרים נפרדים לשרות העובדים, הכוללים מקלחות, מלתחות, שירותים, חדר אוכל.

3.10. פסולת

3.10.1.  פתרון סילוק פסולת, יהיה תואם לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש"ף- 2019 או דרישת כל דין שיחליף תקנות אלו, הכל בהתאם לדיון החל במועד הבנייה או ביצוע העבודות בנכס. .

3.10.2.  על בעל העסק לאסוף, למיין, לטפל ולפנות פסולת מהעסק על פי כל דין, ובתדירות אשר תמנע מפגעים תברואיים ומטרדי ריח בעסק ומחוצה לו, ומבלי לגרוע מהאמור:

(1)  בעל העסק יציב מכלי קיבול לאיסוף פסולת מוצקה, בכמות ובמקומות המבטיחים ניקיון בעסק ובסביבתו.

(2)  המכלים יהיו שלמים, תקינים, נקיים ובעלי מכסים למניעת חדירת מזיקים לתוכם.

(3)  בעל העסק ישמור על מצב תברואי תקין בחדר/מתחם האשפה. ניקיון שוטף יתבצע בהתאם לצורך, ובכל מקרה אחת ליום.

(4)  החדר והציוד יוחזקו במצב תקין ונקי. יש להקפיד שלא ימצאו אשפה, פסולת או כל זיהום אחר מחוץ למכלי האשפה.

(5)  ברז המים לשטיפה ייעודית של מכלי האשפה יהיה מחובר למערכת המים עם אמצעי למניעת זרימה חוזרת.

3.10.3. איסוף הפסולת מהעסק ומעסקים נוספים בתחומו יתבצע באופן המונע פיזורה, מטרדי ריח

וזיהום סביבתי.

3.11. איסוף כביסה לאחר שימוש וחלוקת כביסה נקיה

3.11.1.  בעסק יהיו חדר/אזור כביסה, לצורך איסוף וחלוקת כביסה בלבד, בהם יישמרו התנאים

הבאים:

(1) תשמר הפרדה בין חדר/אזור כביסה נקיה לחדר/אזור כביסה לאחר שימוש

(2) חדר/אזור לאכסון ומיון כביסה לאחר שימוש יכלול כיור רחצה עם מים חמים וקרים

(3) חדר/אזור הכביסה יהיה מאוורר היטב

(4) קירות חדר/אזור הכביסה יהיו מחומר המאפשר ניקוי בנקל, שאינם סופגים לחות ולכלוך

(5) יש לשמור על ניקיון חדר/אזור הכביסה

(6) במידה ובעסק מתבצעת כביסה יש לדאוג לרישוי נפרד בפריט המתאים

3.11.2.  איסוף הכביסה

(1)  איסוף הכביסה מהחדרים יתבצע באופן המונע פיזורה, מטרדי ריח וזיהום סביבתי

(2)  באיסוף הכביסה תתקיים הפרדה שתבטיח תזרים אשר ימנע מגע בין כביסה נקיה למלוכלכת.

3.12. בריכת שחיה צמודת חדר ואמבט זרמים אישית

3.12.1. בריכת שחיה

  בעסק בו מצויות בריכות שחיה צמודות חדר, הן יופעלו תוך שמירה מיטבית על איכות המים בבריכה, ניקיונה ושמירה על תנאי תברואה נאותים תוך מניעת מפגעים בריאותיים לרוחצים בהן ולשוהים האחרים במקום.,

  ניתן לחבר מספר בריכות צמודות חדר, הדומות בגודלן ובמצבן ההידראולי, למערכת טיפול אחת, תוך אבטחת איכות המים והספיקה הנדרשת לכל בריכה. בעסק בו מצויה בריכה כאמור, שלה מערכת טיפול המשותפת ל-5 בריכות או יותר, על בעל העסק לעמוד בהוראות פסקה (1) ובהוראות שלהלן:

(א) הוראות לעניין מפעיל בריכה.

(ב) הוראות בעניין אספקת מים.

(ג) הוראות בעניין חיטוי הבריכה.

(ד) הוראות בעניין האיכות המיקרוביאלית של מי הבריכה ודיגום המים. דגימת המים תתבצע מהמים בכניסה למתקן הטיפול.

(ה) הוראות בעניין בדיקת עכירות מי הבריכה, חומרי חיטוי והגבה תעשה בכניסה למתקן הטיפול, בכל 3 שעות מהשעה 8:00 ועד לשעה 23:00, ולפחות פעמיים בשבוע במי הבריכה.

(ו) הוראות בעניין סגירה או מניעת הרחצה בבריכה במקרים בהם איכות המים אינה

עומדת בהוראות הקבועות בתקנות בריכות שחיה או כשהרחצה בבריכה מסכנת את בריאות השוהים במקום.

(ז) הוראות בעניין ציוד, לרבות ציוד ניקוי וחיטוי, חומרים וערכות לטיפול במים.

(ח) הוראות בעניין אופן תפעול הבריכה ובתוך כך, מערכות לשמירת איכות מי הבריכה.

(ט) הוראות בעניין רישום ותיעוד תוצאות הבדיקות. (י) הוראות בעניין הכנסת בעלי חיים.

(יא) הוראות בעניין יידוע השוהים במקום, בדבר הוראות הכניסה לבריכה ורחצה בה.

  בנוסף על האמור הפעלת הבריכה תהיה בהתאם להוראות המפורטות להלן:

(א) זמן מיחזור המים בבריכה לא יעלה על שעתיים.

  הוראות הסעיפים הבאים מתוך המפרט האחיד לבריכות שחיה: 4.1, 4.2, 4.10, 4.16, 4.17, 4.19.

  לכל בריכת שחיה יותקן מד ספיקה, בנוסף למד הספיקה ביציאה ממתקן הטיפול, כמו כן יתאפשר ריקון וניקוז נפרדים לכל בריכה.

  בסמוך לשפת הבריכה יהיה מקום מוצל בין השעות 10:00 ל 16:00 עבור המשתמשים בבריכה.

  כל המים יסוחררו דרך תעלת הגלישה.

על אף האמור, לשכת הבריאות שבתחומה נמצא העסק, רשאית לאשר חריגה מהוראות סעיף זה, בנסיבות מיוחדות.

3.12.2. אמבט זרמים אישי - בחדר אירוח בו יש אמבט זרמים שאין בו מערכת לטיפול במים, יוצב שלט במקום נראה לעין המורה על ריקון הבריכה מיד אחרי כל שימוש. בנוסף יחולו ההנחיות הבאות:

(1)  בעל העסק יקבע:

(א) אחראים לניקוי ותחזוקה של בריכות הזרמים.

(ב) אופן תיעוד פעולות התחזוקה.

(2)  פעולות ניקוי וחיטוי לאחר עזיבת האורח את המלון:

(א) ריקון המים מבריכת הזרמים.

(ב)  ניקוי בריכת הזרמים עם מברשת וחומר ניקוי.

(ג)  מילוי בריכת הזרמים במים נקיים עד מפלס שמעל פתח היניקה למשאבות הגיטים.

(ד)  הוספת חומר ניקוי/חיטוי) דטרגנט - סניטייזר (לפי הוראות היצרן/ספק).

(ה) סחרור מים עם חומר ניקוי/חיטוי והפעלת הגיטים והמפוחים (למשך זמן מתאים להוראות היצרן אך לא פחות מ 5 דקות).

(ו)  בגמר הסחרור ניקוז מלא של בריכת הזרמים וכל חלקי מערכת הסחרור, מתזים (גיטים) ומפוחים.

(ז) שטיפת בריכת הזרמים ומערכת הסחרור במים נקיים.

(3)  בגמר התהליך תונח תווית במקום נראה לעין עם הודעה על ביצוע הניקוי והחיטוי

בנוסח:             "נוקה             וחוטא             בתאריך_________ בשעה__________

שם המבצע_______________ ".

(4)  יש לתעד את ניקוי בריכת הזרמים בהתאם לסעיף... בנוסח להלן:

(א) שם חומר חיטוי/ניקוי________________________

(ב)  כמות החומר הנדרש לניקוי/חיטוי/להוספה____________________ לנפח המים

בבריכת הזרמים______________ לפי הוראות היצרן".

(5)  לאחר השבתה ממושכת של מעל 5 ימים , לפני שימוש תבוצע פעולת חיטוי כמתואר לעיל.

(6)  בריכת זרמים שיש לה מערכת טיפול במים ולא מרוקנים אותה בין אורח לאורח נדרשת בקבלת רישיון לפי פריט של 7.4ג.

3.13. תפעול המלון

3.13.1.  כללי

(1)  פעילויות טעונות רישוי הפועלות בשטח המלון או משרתות אותו כדוגמת בתי אוכל, בריכות שחיה, מרכולים, מספרות, מכבסה ועוד חייבים ברישיון עסק נפרד, בהתאם לפריט הרישוי הרלבנטי, יחולו התקנות, ההוראות והמפרטים האחידים הרלוונטיים לאותו סוג עסק.

(2)  אספקת מזון ארוז מראש לחדרים - אספקת מזון ארוז מראש מיצרן מורשה ומוכן לאכילה לחדרים ייעשה מחדר המתאים להיקף העבודה, ותמנע בו צפיפות. בחדר יהיה שולחן עבודה, כיור ומדפים לאחסון. החדר יהיה מאוורר ונקי.

3.13.2.  הפרדת פונקציות

(1)  יש לוודא הפרדה בין שטחים המיועדים לשימוש האורחים לבין שטחים תפעוליים.

(2)  יש לדאוג להפרדה בחצר השרות בין אזור קבלת מזון גולמי ונקי לפונקציות אחרות, כגון אשפה, כביסה, ציוד, חומרי ניקוי.

(3)  תשמר הפרדה בין מעליות אורחים למעליות שרות, ובמעליות שרות הפרדה בין פונקציות נקיות ללא נקיות.

(4)  אחסון - נדרש שטח מספק ונגיש לאחסון מופרד בהתאם לפונקציות הנדרשות: רהיטים, ציוד לתפעול המלון, כלים וחומרי ניקוי, תכשירי היגיינה אישית וכוי. יש להקפיד על הפרדה בין ציוד וכלים נקיים ומלוכלכים.

(5)  במידה ולא ניתן לעמוד בדרישות המפורטות בסעיף זה, ניתן להגיש לרשות הבריאות בקשה לאישור אפשרות אחרת להפרדה המבטיחות תנאי תברואה נאותים.

3.13.3. מיזוג ואוורור

(1) החללים הציבוריים, חללי השרות בעסק, חדרי האירוח וחדרי רחצה יהיו מאווררים בהתאם לדרישות לדרישת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 או הוראות שיחליפו הוראות אלה, הכל בהתאם לדין החל במועד הבניה או ביצוע עבודות.

(2)  עסק שהבקשה להיתר לגביו הוגשה לאחר 1.7.21 יעמוד בדרישות תקן ישראלי ת"י 6210 או תקן בינלאומי שווה ערך. על בעל העסק לבצע בדיקה לעמידה בדרישות ת"י 6210 אחת לחמש שנים.

(3)  בחלקי מבנה בהם אין אוורור טבעי מספק, חלקי המבנה יחוברו למערכת אוורור מאולץ הכוללת אספקת אויר צח.

(4)  חדרי האירוח, החללים הציבוריים וחללי השרות בעסק יהיו ממוזגים בהתאם לצורך

3.13.4. יחידות אירוח

(1) חדר ומתקן האירוח יעמוד בכללים הנדרשים למגורי אדם.

(2) קירות החדרים יהיו, חלקים בצדם הפנימי, אטומים בפני חדירת מזיקים או קינונם ובפני חדירת רטיבות, נקיים ושלמים.

(3) הרצפה תהיה תקינה ונקיה.

(4) הדלתות והחלונות וכל הציוד והאביזרים יהיו נקיים, שלמים ותקינים.

(5) בחדרי השרות והמקלחות, הקירות יהיו מכוסים במשטח אטום בפני חדירת רטיבות, חלק^ווניתן לניקוי בנקל בגוון בהיר, עד לגובה של 1.8 מטרים מהרצפה לפחות, ומעל לגובה האמור יהיו אטומים וחלקים. [הערה: קירות/משטחים בגוון בהיר מסייעים בשמירה על ההגיינה].

(6) הציוד והקבועות בחדרי האירוח יהיו תקינים, שלמים ונקיים.

(7) במטבחון שבחדרי האירוח יותקן כיור עם משטח עבודה עשוי מחומר בלתי מחליד ושאינו סופג רטיבות (כגון שיש או נירוסטה). בקיר מעל הכיור ומשטח העבודה יותקן משטח בגוון בהיר אטום בפני חדירת רטיבות, חלק וניתן לניקוי בנקל בגובה חצי מטר לפחות ממפלס הכיור והמשטח.

(8) למטבחון יסופקו מים קרים וחמים בכל עת.

(9) המקרר במטבחון יהיה תקין, והטמפרטורה בו לא תעלה על ^5+.

(10) כל הרהיטים בחדר האירוח יהיו יציבים, תקינים ונקיים.

(11) ניקיון החדרים יתבצע לפי הצורך, ניקיון יסודי של יחידות האירוח יתבצע לאחר פינוי של כל אורח ולפני קבלת אורח אחר, ולכל הפחות אחת לשבוע. ניקיון יסודי יכלול לכל הפחות ניקוי שירותים, מטבחון, ציוד, רהיטים, פתחי אוורור, דלתות, חלונות.

(12) הניקיון יתבצע עם כפפות.

(13)החלפת מצעים ומגבות תתבצע לפי הצורך, ובכל מקרה לאחר פינוי החדר.

(14)כלים רב פעמיים (כמו כוסות) יוחלפו לאחר כל פינוי חדר ויודחו במדיח כלים.

(15) יש לנקות תחילה אזורים בעלי פוטנציאל זיהום נמוך - לדוגמה חדר שינה, ולאחר מכן בעלי פוטנציאל זיהום גבוה יותר (כדוגמת מטבח ואז חדר שירותים).

(16) לאחר ניקוי חדר השירותים יש להסיר כפפות ולרחוץ ידיים.

(17)תתבצע רחיצת ידיים והחלפת כפפות חדשות בכניסה וביציאה מכל חדר ולפני הניקוי של חדר נוסף - הצוות יתודרך לגבי אופן ההחלפה.

(18) יתבצע רישום מדויק של מספרי החדרים ושעות הניקוי של כל חדר וחדר. התיעוד יתבצע בהתאם לסעיף 5.17.

3.13.5.  חדרי שרות לעובדים (מלתחות, מקלחות ושירותים) - בהתאם לדרישות הל"ת או כל דין

שיחליף הוראות אלו, הכל בהתאם לדיון החל במועד הבנייה או ביצוע העבודות בנכס.

3.13.6. מניעת מזיקים - בעל העסק יבטיח מניעת מזיקים בכל שטחי העסק, וידאג לטיפול שיטתי ומניעתי להדברת מזיקים, עם מדביר מוסמך שעבר הסמכה מהמשרד להגנת הסביבה ומחזיק ברישיון בעל תוקף.

3.14. קורת גג אחרת

3.14.1.  עסק שהוא קורת גג אחרת יוקם ויופעל בהתאם לדיני התכנון והבנייה ובכפוף לכל דין.

3.14.2.  בעסק שהוא קורת גג אחרת יחולו הוראות מפרט זה , בשינויים הנדרשים לפי העניין, שיאושרו על ידי רשות הבריאות, בהתאם לבקשה לרישיון העסק והמסמכים המצורפים לה.

3.15. הדרכה מקצועית

3.15.1.  בעל העסק או מי מטעמו יעביר הדרכה בתחומי התברואה, והדרישות החלות על פי כל דין על בית העסק, לכלל העובדים ולכל עובד חדש, כל עובד לפי תחומי אחריותו ועבודתו.

3.15.2.  בעל העסק או מי מטעמו יקיים לעובדיו ריענון להדרכה כאמור בסעיף 5.15.1, פעם בשנה לפחות.

3.15.3.  בעל העסק ינהל יומן הכשרות בו ייכתבו מועד ונושא ההכשרה שניתנו לכל עובד.

3.16. בקרה פנימית

3.16.1. בעל העסק יכין תכנית בקרה פנימית שמטרתה להבטיח עמידה בדרישות המפרט והתקנות, התכנית תכלול גם תדירות ביצוע הבקרה. ניתן לראות הצעה לטופס בקרה פנימית בנספח מסי 2.

3.17. תיעוד, שמירת מסמכים וטפסים

3.17.1.  בעל העסק ישמור את התוצאות, הנתונים, האישורים והמסמכים שלהלן לתקופה של 2 שנים לפחות ויעבירם לרשות הבריאות לפי דרישה.

3.17.2.  בעל העסק יתעד בין השאר את המסמכים הבאים:

(1)  אישור התקנת מז"ח ובדיקת מז"ח כמפורט בתקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), תשנ"ב-1992.

(2)  אישור בדבר ביצוע ניקוי וחיטוי מאגרי מי שתייה ואוגרי מים חמים ככל שיש בעסק מתקנים כאמור .

(3) תוצאות בדיקות איכות מי שתייה ובדיקות שפכים.

(4)  אישור פינוי מתקן קדם טיפול בשפכים.

(5)  בעסק בו האוורור נעשה בהתאם לדרישות תקן ת"י 6210 או תקן בינלאומי שווה ערך - תוצאות בדיקת עמידה בת"י 6210

(6)  ככל שיש בריכת שחיה צמודת חדר המחוברות למתקן טיפול המשותף ל -5 בריכות או יותר - יומן מפעיל, תוצאות דיגום המים, אירועי זיהום צואה, אירועים חריגים ותקלות, הפסקות חשמל, במקרה של השבתה - פעולות שננקטו כהכנה להשבתה והחזרת הבריכה לשגרה, תוצאות רישום רציף, תוצאות אימות וכיול מערכות בקרה וערכות שדה

3.17.3.  בעל העסק ישמור מסמך על ביצוע פעולות הדברה בעסק, שיכלול את הפרטים הבאים: שם המדביר, מענו, תאריך הפעולה, מיקום הפעולה וסוגה, מהות וריכוז חומר ההדברה.

3.17.4.  בעל העסק ינהל יומן בקרות עצמיות בו יתועדו תוצאות הבקרות העצמיות והפרמטרים והבדיקות שנעשו (הצעה לבקרה עצמית ראה נספח 2).

3.17.5. על העסק ינהל יומן הדרכות בו יכתבו מועד ונושא ההדרכה שניתנו לכל עובד.

גספח מסי 1 - מסמכים נדרשים לבקשה לרישיון

1. הסבר מילולי - הסבר המתאר את מבנה המלון והפעילויות המתקיימות בו, ותכלול בין היתר

מספר חדרים, מספר מיטות, עיקר שירותי המלון, שירותים שאינם לינה, בריכות צמודות חדר,

נהלי כביסה, נהלי שמירת ניקיון, פירוט עסקים נוספים המתקיימים בתחום מגרש המלון.

2. תרשים סביבה

2.1. תרשים סביבה ייערך בקנה מידה 1:2,500 או בקנה מידה אחר, לפי דרישה אם נחוץ בנסיבות העניין. בתרשים סביבה יצוינו -

2.1.1. הגוש והחלקה שבהם מצוי העסק אשר יודגשו בקו עבה, בציון מספרם כמופיע בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

2.1.2. מספרי החלקות שבסביבת החלקה שבה מצוי העסק עד מרחק של 500 מטרים מגבול החלקה שבה מצוי העסק;

2.1.3. הדרכים והרחובות הגובלים עם החלקה שבה מצוי העסק ושמותיהם.

3. מפה מצבית

3.1. מפה מצבית תיערך בקנה מידה של 1:250 או בקנה מידה אחר, לפי דרישה, אם נחוץ בנסיבות העניין. במפה המצבית יצוינו -

3.1.1. שטח הקרקע שבו ינוהל העסק וגבולותיו, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו; גבולות העסק יסומנו בקו עבה;

3.1.2. מיקומו של העסק בתוך הבנין שבו הוא מצוי ומיקום הבנין בתוך החלקה שבו הוא מצוי;

3.1.3. מערכת לאספקת מים וביוב, לרבות צינורות ניקוז ובורות רקב או ספיגה;

3.1.4. מתקנים לסילוק אשפה;

3.1.5. מכלי גז, דלק או חומרים מסוכנים אחרים הקשורים לעסק ותסומן הצנרת להובלתם;

3.1.6. מערכות לכיבוי אש;

3.1.7. חדרים ושטחים המשרתים את העסק שאינם צמודים לו כגון מחסן ושירותים;

3.1.8. מקומות חניה המשרתים את העסק, לרבות מקום לחניה תפעולית כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983, לצורכי השימוש בעסק.

4. תכנית עסק

4.1. תכנית העסק תכלול תכנית תנוחה, שני חתכים וטבלה כמפורט להלן; תכנית העסק תיערך בקנה מידה של 1:100 זולת אם דרשה רשות הבריאות בנסיבות מיוחדות, את עריכתה בקנה מידה אחר. בתכנית התנוחה יפורטו כל אלה:

4.1.1. החלוקה הפנימית של המקרקעין שבהם מצוי העסק ושימושי כל חלק;

4.1.2. מתקני תברואה שיהיו בעסק, כגון אסלות וכיורים;

4.1.3. מידות שטחי העסק השונים ומידות סך כל שטחי העסק;

4.1.4. פתחי העסק וחלונותיו ומידותיהם, לרבות פתחי חירום ודרכי גישה לנכים לפי חוק התכנון והבניה;

4.1.5. מערכת הביוב, לרבות מערכות לטיהור שפכים או להפרדת שומן וכיוצא באלה, אם ישנן;

4.1.6. מתקני אוורור המשרתים את העסק, לרבות מערכת מיזוג אוויר, קולטי עשן, ריח או מזהמים אחרים, אף אם הותקנו מחוץ לקירותיו החיצוניים של העסק או על גג המבנה; רשות הרישוי ונותן אישור רשאים לדרוש נתונים טכניים על מערכות כאמור;

4.1.7. מתקנים לאצירת אשפה ופינויה;

4.1.8. ארובות;

4.1.9. מערכות וציוד כיבוי אש;

4.1.10. מתקני ניטור וסידורים אקוסטיים, אם ישנם;

4.1.11. המערכות המוצעות לשרברבות, לאגירת המים והטיפול בהם, לטיפול בבריכות שחיה צמודות חדר, לסילוק שפכים, וכיוצא באלה, וכל חלקי המבנה המיועדים להריסה, כשהם מסומנים בצבעים המקובלים כאמור בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל- 1970;

4.1.12. מיקום שני חתכים אנכים ניצבים זה לזה, כאמור בסעיף הבא.

4.2.  שני חתכים כמפורט להלן:

4.2.1.  חתך אנכי דרך כל חדרי השירות וחדרי העסק, המראה את גובהם של חדרי העסק ודרך אוורורם;

4.2.2. חתך נוסף הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) המראה את גובהם של חדרי העסק ודרך אוורורם.

4.3.  בטבלה יהיה פירוט שטחי העסק במטרים רבועים, לפי שימושיהם השונים והקומה שבה הם מצויים, וכן סיכום שטח העסק הכולל במטרים רבועים.

5. פרטים נוספים

5.1.  נוסף על הפרטים המנויים שבמסמך זה רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לדרוש בכתב מהמבקש, הגשת פרטים נוספים שייכללו בתרשים סביבה, במפה מצבית או בתכנית עסק, אם ראו צורך בכך.

5.2.  רשות הבריאות רשאית לדרוש ממגיש בקשה כי לתכנית עסק יצורפו חוות דעת של בעל מקצוע בעניין מסוים או מסמכים נוספים הנוגעים לעסק לפי סעיף 6ג או 6ד לחוק רישוי עסקים, אם ראו צורך בכך לשם בדיקת הבקשה.

נספח מסי 2 - הצעה לנושאים בעת הכנת טופס בקרה עצמית של בעל העסק

מוצע כי בעל העסק ישתמש בדוגמה זו להכנת טפסי בקרה מותאמים לגודל, אופי ומורכבות העסק שלו.

 

 

פרק 6 - הרשות הארצית לכבאות והצלה

בית מלון, פנסיון אכסניה וכיו"ב עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכל ולא כולל יחידות מחומרים דליקים (כגון עץ וכוי), ועונה על תנאי מסלול "אישור על יסוד תצהיר", בהתאם לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013

מועד תחילתן של ההוראות המפורטות בפרק זה הוא במועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם, ואולם לגבי הוראות שלא נדרשו בעבר, בכתב, מן העסק, לפי כל דין:

1) תחילתן תהיה בתוך 90 ימים ממועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם;

2) אם נכללה בהן דרישה להתקנת מערכות כיבוי או גילוי אוטומטיות - תחילתה של אותה דרישה תהיה שנה ממועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם.

6.1.  הוראות חוק הנוגעות לעניין

6.1.1. חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, והתקנות על פיו.

6.1.2. דיני התכנון והבנייה, לרבות חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

6.1.3. חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), והתקנות על פיו.

6.2.  הגדרות

6.2.1. "סידורי בטיחות אש והצלה" - לרבות אמצעים המותקנים בנכסים, דרך קבע או באופן ארעי, ומיועדים, בין השאר, לכל אחד מאלה:

(1)  מניעת דליקות והתפשטותן.

(2)  כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן והקלת פעולות לכיבוי דליקות.

(3)  מילוט וחילוץ לכודים והקלת פעולות למילוטם ולחילוצם.

(4)  הצלת חיי אדם ורכוש.

(5)  דרכי התקשרות.

 

 

ללא רכזת והעונה לתקן ישראלי ת" י 1220 חלק 5 מערכות גילוי אש - גלאי עשן עצמאיים.

6.2.4.  "גפ"מ" - גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020.

6.2.5. "ציוד כיבוי" - ציוד, מתקנים וחומרים המשמשים לכיבוי דליקות ומניעתן.

6.2.6.  "תקן ישראלי (ת"י)" - תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים.

6.3. כללי

6.3.1. מפרט זה מתייחס לדרישות סידורי בטיחות האש הבסיסיות והחיוניות לצמצום הסכנה לחיים ולרכוש באירוע כבאות והצלה, וביצועו אינו מבטיח מניעת דליקות ונזקיהן. בעל העסק יפעיל את העסק בכל עת, תוך כדי נקיטה והתקנת סידורי בטיחות אש והצלה ההולמים את היקף הפעילות בעסק, רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות בעסק, מספר השוהים בו, מיקומו, שטחו ולפי כל דין, ולכל הפחות לפי מפרט זה.

6.3.2. אין בדרישות המופיעות במפרט זה כדי לגרוע מהדרישות הקבועות על פי כל דין, לרבות דיני התכנון והבנייה.

6.3.3.  מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים 6.3.1 ו-6.3.2, אין בהוראות מפרט זה כדי לגרוע מהדרישות הקבועות בדיני התכנון והבנייה לצורך קבלת היתר בנייה או מההוראות לעניין המשך אכלוס הנכס, ובכל מקום שבו יש התייחסות במפרט לדרישות הנוגעות לבטיחות אש בעסק, הן יבואו נוסף לדרישות תקנות אלו.

6.3.4.  לא התקיימו בעסק דיני התכנון והבנייה, חובה ליידע על כך את רשות הכבאות, ועשויות לחול לגביו דרישות נוספות בהתאם לקביעת נותן האישור, עד להסדרת עמידתו בהוראות דיני התכנון והבנייה.

6.3.5. הפניות במפרט לתקן ישראלי (ת"י) מחייבות כי תתקיים התאמה מלאה בין מבנה העסק, תכולתו וסידורי בטיחות אש והצלה בו, לבין הדרישות הקבועות בתקן, בעל העסק או מי שמונה מטעמו לעסוק בתחום זה, מחויב להכיר את דרישות התקן ולוודא שתתקיים התאמה מלאה של העסק כנדרש.

6.3.6.  הדרישות המופיעות במפרט יקוימו לכל אורך תקופת פעילותו של העסק, ובעל העסק אחראי לכך שלא יתבצעו כל שינויים בעסק העומדים בסתירה להוראות המפרט ולתנאי הרישיון.

6.3.7.  תחזוקת סידורי בטיחות אש והצלה:

(1)  סידורי בטיחות אש והצלה יימצאו במצב תקין בכל עת, ובעל רישיון העסק יוודא את

ביצוען של הבדיקות, הטיפולים וכל פעולה אחרת הנדרשת לצורך כך (להלן - תחזוקת אמצעי כיבוי אש והצלה).

(2)  תחזוקת אמצעי כיבוי אש והצלה תתבצע לפי הוראות התקן הישראלי (ת"י) התקף

והוראות היצרן, ואם נותן האישור נתן הוראות נוספות - בהתאם להוראות אלו.

6.3.8. תיקון הוראות הנציב שאליהן מפנה מפרט זה, יחול על העסק בהתאם להוראות סעיף 7ג4 לחוק.

6.4.  שילוט

6.4.1. בעסק יותקנו שלטים שבהם נכתב "יציאה" מעל פתחי העסק ובמקומות שבהם כיוון היציאה מהעסק לא נראה באופן ברור.

6.4.2. הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; גובה האותיות יהיה 15 סנטימטרים לפחות ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה 1 סנטימטר לפחות.

6.4.3.  לשלטים תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות. גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת"י 20, חלק 2.22 מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.

6.5.  תאורת חירום

6.5.1. בעסק תותקן תאורת חירום.

6.5.2. תאורת החירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען. גופי תאורת חירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות. גופי תאורת החירום יתאימו לתקן ישראלי ת"י 20, חלק 2.22 מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום.

6.6.  ציוד כיבוי

6.6.1. בעסק תותקנה עמדות כיבוי אש כך שיתנו מענה לכיסוי כל שטח העסק.

6.6.2. כל אחת מעמדות הכיבוי תכיל:

(1)  ברז כיבוי בקוטר "2.

(2)  2 זרנוקים בקוטר "2 באורך 15 מ׳ כל אחד.

(3)  מזנק בקוטר "2.

(4)  גלגילון עם צינור בקוטר "3/4 עם מזנק צמוד.

(5)  מטפה אבקה במשקל של 6 קייג.

הציוד יאוחסן בארון שמידותיו לכל הפחות: גובה 120 סיימ, רוחב 80 סיימ, ועומק 30 סיימ. על הארון ייכתב: "עמדת כיבוי אש".

6.6.3. תשתית הצינורות לברזים הרשומים לעיל תהיה מתכת.

6.6.4.  בעסק יוצבו מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה במשקל של 6 קייג, ביחס של מטפה אחד על כל 200 מ"ר, וזאת נוסף למטפי הכיבוי שנדרש להציב בעמדת כיבוי (אם נדרש). אחד המטפים יוצב בקרבת לוח החשמל.

6.6.5. בדיקת מטפי הכיבוי ותחזוקתם תתבצע לפי האמור בתקן ישראלי ת"י 129, חלק 1 מטפים מיטלטלים - תחזוקה.

6.6.6. בחדר הסקה (אם קיים) מעל לכל מבער, יותקן מטפה כיבוי אוטומטי מסוג אבקה יבשה במשקל של 12 ק"ג.

6.7.  גלאים עצמאיים

6.7.1. בעסק הממוקם בבניין צמוד קרקע עד שתי קומות, שבו קיימת יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין מכל יחידת דיור, יותקנו גלאי עצמאי בכל אחד מהחדרים המשמשים ללינה.

6.7.2. למרות האמור לעיל, בית מלון שבו פרוסה מערכת גילוי אש ועשן בכל חלקי המבנה כולל חדרי שינה, יהיה פטור מהתקנת גלאי עשן עצמאי בכל חדרי השינה.

6.7.3. בדיקה מערכת גילוי אש ועשן תתבצע על פי ת"י 1220 חלק 11 מערכות גילוי אש - תחזוקה.

6.8.  מערכת החשמל

6.8.1. מערכת החשמל המותקנת במקום תתוכנן ותבוצע בהתאמה לחוק החשמל התשי"ד-1954 (להלן - חוק החשמל) ותקנותיו.

6.8.2. על גבי לוח חשמל יותקן שלט פולט אור שבו ייכתב "חשמל, לא לכבות במים".

6.8.3.  מערכת החשמל תיבדק אחת לחמש שנים.

6.9.  אמצעים לחירום

6.9.1. בדלפק הקבלה יוחזקו מפתחות או כרטיסי מסטר, אשר יאפשרו פתיחת חירום של דלתות החדרים המשמשים ללינה במקרה הצורך.

6.10. מערכת גפ"מ

6.10.1.  מערכת הגפ"מ המשמשת את העסק תהיה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158, מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ).

6.10.2.  אם קיימת מערכת בישול מסחרית ("מנדפים") בעסק - יש להתקין מערכת כיבוי במנדפים, לרבות ניתוק ממקור אנרגיה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2, מערכות כיבוי אש - כיבוי אש בכימיקלים רטובים. יש לקבל אישור בכתב על התאמת המערכת לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2, מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים רטובים. העתק מתעודת הבדיקה יוגש לנותן האישור .

6.11. אישורים

6.11.1. בעל העסק ישמור בשטח העסק בכל עת את המסמכים המפורטים להלן, ויציגם או ימסרם לאדם המוסמך לבדוק את עמידת העסק בדרישות לעיל:

(1) אישור כי עמדות כיבוי אש תקינות ושמישות. גלגלון שהותקן לאחר 01.06.2013 נבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2206 חלק 2 "גלגלון לכיבוי אש - דרישות תכן, התקנה ותחזוקה".

(2) אישור גורם מוסמך כי מטפי הכיבוי הקיימים בעסק נבדקו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 129, חלק 1 מטפים מיטלטלים - תחזוקה, ונמצאו תקינים.

(3) אישור כי מערכת החשמל המותקנת במקום נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאמה לחוק החשמל התשי"ד-1954 (להלן - חוק החשמל) ותקנותיו, כולל תאורות החירום המותקנות במקום. על האישור לכלול התייחסות למיקום מפסק חשמל ראשי לשעת חירום ולתקינותו, התייחסות למתקן פוטו-וולטאי (אם קיים) וכן טבלה המפרטת את מיקום לוחות החשמל, מספרם ואת גודל החיבור באמפר של כל לוח. את האישור ייתן בעל רישיון בתוקף לעבודות חשמל לפי חוק החשמל, אשר רשאי לתת אישור כאמור, בהתאם לסוג רישיונו.

(4) אישור על בדיקת התאמתה ותקינותה של מערכת הגז לדרישות תקן ישראלי ת"י 158 מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ). את האישור ייתן בעל רישיון לעבודת גפ"מ לפי תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006, אשר רשאי לתת אישור כאמור, בהתאם לסוג רישיונו.

(5)  אישור גורם מוסמך המעיד על תקינות המערכת האוטומטית לגילוי אש. האישור יוגש על טופס לפי נספח ג׳ לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 11 מערכות גילוי אש - תחזוקה.

(6)  אישור גורם מוסמך המעיד שמערכת הכיבוי המותקנת בארון החשמל נבדקה ונמצאה תקינה בהתאמה מלאה לתקן ישראלי ת"י 5210, מערכות לכיבוי-אש בארוסול או תקן ישראלי ת"י 1597, מערכות כיבוי אש אוטומטיות בגז כיבוי, בהתאם לסוג המערכת המותקנת.

(7) אישור על ניקוי ארובות ומנדפים בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1001 חלק 6 בטיחות אש בבניינים - בקרת אוורור והגנה מפני אש במערכות בישול מסחריות (אם מותקנים בעסק).

(8) אישור גורם מוסמך כי מערכת הכיבוי במערכת בישול מסחרית ("מנדפים"), לרבות ניתוק ממקור אנרגיה, נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2 מערכות כיבוי אש - כיבוי אש בכימיקלים רטובים (אם קיימים מנדפים).

6.12. נספחים

6.12.1. את פרסומי הרשות הארצית לכבאות והצלה כולל תיקיית טפסים אחידים לאישורים

אפשר למצוא באתר הרשות הארצית לכבאות והצלה ולהורידם ממנו.

פרק 7 - הרשות הארצית לכבאות והצלה בית מלון, פנסיון אכסניה וכיו"ב

מועד תחילתן של ההוראות המפורטות בפרק זה הוא במועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם, ואולם לגבי הוראות שלא נדרשו בעבר, בכתב, מן העסק, לפי כל דין:

1) תחילתן תהיה בתוך 90 ימים ממועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם;

2) אם נכללה בהן דרישה להתקנת מערכות כיבוי או גילוי אוטומטיות - תחילתה של אותה דרישה תהיה שנה ממועד פקיעת תוקף הרישיון או ההיתר הזמני או ביום כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), לפי המוקדם מביניהם.

7.1.  הוראות חוק הנוגעות לעניין

7.1.1. חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, והתקנות על פיו.

7.1.2. דיני התכנון והבנייה, לרבות חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.1.3. חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 (להלן - החוק), והתקנות על פיו.

7.2.  הגדרות

7.2.1. "בניין הנתון לסיכון אש" - הוא אחד מאלה:

(1)  מבנה, לרבות בית מגורים, המצוי בתוך יער או חורשה או שנמצא במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מיער או חורשה.

(2)  מבנה, לרבות בית מגורים, שקירותיו, תקרותיו או חלק מהם בנוי מעץ, ממוצרי עץ או מאלמנטים אחרים שאינם עמידי אש.

(3)  אלמנט עמיד אש - כמשמעותו בדיני התכנון והבנייה, לרבות חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.2.2. "בניין גבוה" - כהגדרתו בדיני התכנון והבנייה, לרבות חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.2.3. "בניין רב קומות" - כהגדרתו בדיני התכנון והבנייה, לרבות חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.2.4. "ברז כיבוי אש" - ברז לכיבוי אש המתאים לתקן ישראלי ת"י 448 הידרנט לכיבוי אש על חלקיו לפי פירוט הקטרים הבאים:

(1)  "2 על זקף בקוטר "2.

(2)  "2*2 על זקף בקוטר "3.

(3)  "3 על זקף בקוטר "3.

(4)  "3 על זקף בקוטר "4.

(5)  "3*2 על זקף בקוטר "4.

(6)  "4 על זקף בקוטר "6.

(7) "3*2 על זקף בקוטר "6.

7.2.5. "ברז כיבוי אש בתחום הנכס" - ברז כיבוי אש הממוקם בתחום הנכס מחוץ למבנה אחרי מד המים של הנכס והמחובר לרשת המים העירונית או למאגר מים ומשאבות.

7.2.6. "ברז כיבוי אש עירוני" - ברז כיבוי אש הממוקם מחוץ לתחום הנכס לפני מד המים של הנכס והמחובר לרשת המים העירונית.

7.2.7. "ברז כיבוי אש פנימי" - ברז כיבוי אש הממוקם בתוך תחום הנכס בתוך מבנה והמחובר

 

 

 

7.2.9. "גישה למוצא בטוח" (Exit Access) - חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית.

7.2.10.  "גלאי עשן עצמאי" - גלאי עם התראה קולית המכיל סוללת גיבוי, המחובר לרשת החשמל ללא רכזת העומד באחד מהתנאים האלה:

(1) מאושר לפי תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 5 מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים.

(2) מאושר על ידי מעבדת 217 ANSI/UL ארה"ב.

(3) מאושר לפי תקן אירופאי.

7.2.11.  "גפ"מ" - גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020.

7.2.12.  "דלת אש" - כמשמעותה בתקן ישראלי ת"י 1212 דלתות אש - עמידות-אש.

7.2.13.  "דרך מוצא" (Means of Egress) - נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:

(1) גישה למוצא בטוח.

(2) יציאה.

(3) מוצא בטוח.

7.2.14.  "הנדסאי" - הנדסאי רשום, כמשמעותו בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג- 2012, העוסק בתחום ובסוג בדיקות שלגביהם נדרש האישור.

7.2.15.  "חומר לא דליק" - כמשמעותו בתקן ישראלי ת"י 755 תגובות בשריפה של חומרי בנייה - שיטות בדיקה וסיווג.

7.2.16.  "חומר ציפוי וגימור" - חומר המשמש לציפוי, כיסוי או חיפוי, לרבות: טפטים, ציפוי עץ, שטיחים, פרקט, תקרות עץ, בד או .PVC

7.2.17.  "חומר מסוכן (חומ"ס)" - כהגדרתו בחוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

7.2.18.  "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" - חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012.

7.2.19.  "חוק התקנים" - חוק התקנים, התשי"ג-1953.

7.2.20.  "חיבור כבאים להסנקת מים", "חיבור כבאים" (- (Fire Department Connection חיבור צינור מים בקוטר "3 או "4, הכולל שסתום אל חוזר, חיבור מהיר מדגם שטורץ, מכסה ושרשרת.

7.2.21.  "טלפון כבאים" - יחידה המאפשרת קשר קווי בין יחידת הבקרה הראשית לבין נקודות קצה המותקנות במקום המוגן, ושאליהן ניתן לחבר שפופרות טלפון כדי לאפשר העברת מידע באמצעות אותות דיבור אל המקום המוגן וממנו.

7.2.22.  "ידית (מנגנון) בהלה" - דלת בעלת מנגנון בהלה המקיים את הדרישות המנויות בפרט 3.2.1.21 (ב) לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

7.2.23. "יציאה" (Exit Discharge) - חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח.

7.2.24. "מהנדס" - מהנדס רשום, כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אשר עוסק בתחום ובסוג בדיקות שלגביהם נדרש האישור.

7.2.25.  "מוצא בטוח" (Exit) - חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין.

7.2.26. "מעבדה מאושרת" - מעבדה שאושרה על ידי הממונה על תקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

7.2.27. "מעבדה מוכרת" - מעבדה מאושרת ומוסמכת אשר הוכרה על ידי רשות הכבאות, ושמה פורסם באתר האינטרנט של רשות הכבאות וההצלה.

7.2.28. "מעבדה מוסמכת" - מעבדה שקיבלה אישור הסמכה מאת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997 ורשות הכבאות וההצלה.

7.2.29. "מערכת גילוי אש" - מערכת ידנית או אוטומטית לגילוי אש או עשן.

7.2.30. "מערכת התרעת אש" - מערכת המתריעה לדיירי הבניין על שינויי חום, עשן או שינוי אחר במערכות המכניות, באמצעות מערכת כריזה, צופרים ואמצעי הודעה אחרים, והמפעילה מערכות הכלולות במשטר ההפעלה של הבניין.

7.2.31.  "מקום להתקהלות ,"התקהלות" - בניין או חצר הבניין המיועדים כולם או מקצתם לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות בחלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.2.32.  "נותן האישור" - לעניין פרק זה, עובד רשות הכבאות וההצלה, שהוסמך לכך על ידי השר לביטחון פנים.

7.2.33. "סידורי בטיחות אש והצלה" - לרבות אמצעים המותקנים בנכסים, דרך קבע או באופן ארעי, ומיועדים, בין השאר, לכל אחד מאלה:

(1)  מניעת דליקות והתפשטותן.

(2)  כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן והקלת פעולות לכיבוי דליקות.

(3)  מילוט וחילוץ לכודים והקלת פעולות למילוטם ולחילוצם.

(4)  הצלת חיי אדם ורכוש.

(5)  דרכי התקשרות.

(6)  כל צורך הנדרש לביצוע פעולות כיבוי והצלה.

7.2.34. "ציוד כיבוי" - ציוד, מתקנים וחומרים המשמשים לכיבוי דליקות ומניעתן.

7.2.35.  "רשות הכבאות וההצלה" - הרשות הארצית לכבאות והצלה שהוקמה בחוק הרשות הארצית לכבאות וההצלה, התשע"ב-2012.

7.2.36. "תעודת בדיקה" - תעודת בדיקה על התאמה לתקן שניתנה לפי סעיף 12 לחוק התקנים.

7.2.37. "תפוסה" - מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא. התפוסה תחושב לפי חלק ג׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 - בטיחות אש בבניינים.

7.2.38. "תקן ישראלי (ת"י)" - תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים.

7.2.39. "תקנות התכנון והבנייה" - תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

7.2.40. "שינוי מהותי" - שינוי של כל אחד מאלה במבנה:

(1) מרחק הליכה.

(2) מספר דרכי מוצא.

(3) שינוי ייעוד.

7.2.41.  "תקן NFPA " - תקן של האגודה הלאומית האמריקאית להגנה בפני אש.

7.3.  מסמכים נוספים

7.3.1. לבקשת רישיון עסק או להיתר זמני (להלן - בקשה) יצורפו המסמכים המנויים להלן:

(1) אפיון רשת המים המזינה את העסק, שייערך בהתאם להוראת נציב 529 זמינות רשת מים ופריסת ברזי כיבוי - לאחר שנחתם על ידי אחד מאלה:

(א) מהנדס.

(ב) אדריכל.

(ג)  הנדסאי.

(ד) גורם מוסמך.

דרישה לאפיון רשת המים תחול רק במקומות שבהם קיימת או נדרשת מערכת מתזים. הדרישה לאפיון רשת המים כאמור לא תחול על עסק שקיים בו מאגר מים עם היתר בנייה כדין ושאושר על ידי מעבדה מוכרת.

(2) בכפוף לדרישת רשות הכבאות וההצלה, על בעל העסק להגיש אחד או יותר מהמסמכים הבאים:

(א) תכנית העסק בקנה מידה 1:100 ובה מפורטים כלל סידורי בטיחות האש והצלה הנדרשים או הקיימים בעסק מסוג זה.

(ב) העתק מהיתר הבנייה.

(ג)  לגבי עסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבנייה - אישור מהנדס הוועדה המקומית לפי סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים

7.3.2. הדרישות הקבועות בסעיף 7.3.1, לא תחולנה על עסק שמקיים את אחד התנאים הבאים: ( 1) הוא אינו מכיל חומרים מסוכנים (חומ"ס).

( 2) שטחו הכולל הוא עד 100 מ"ר והוא מיועד להכיל עד 50 איש.

7.4.  רישום ודיווח

7.4.1. בעל העסק יודיע לרשות הכבאות וההצלה על כוונה לניתוק יזום של מערכות כיבוי אש על ידו, וזאת לכל הפחות 48 שעות לפני מועד הניתוק; לעניין סעיף זה, "מערכת כיבוי אש" - אחת מהמערכות הבאות, אם מתקיימת לגביה חובת התקנה על פי דין: גלאים, מתזים, גנרטור, מערכת על-לחץ ושחרור עשן.

7.4.2. בעל העסק יודיע לנותן האישור על כוונה לבצע עבודות בנייה בעסק, לרבות כל שינוי פנימי גם אם אינו טעון היתר, הפוגעות או עלולות לפגוע בסידורי בטיחות האש והצלה בעסק, לכל הפחות שבעה ימים לפני היום שבו יתחילו העבודות. ייתכן שעסק שבו יתבצעו עבודות כמפורט בסעיף זה, יידרש לעמוד בדרישות נוספות בהתאם לקביעת נותן האישור.

7.5.  כללי

7.5.1.  מפרט זה מתייחס לדרישות סידורי בטיחות האש והצלה הבסיסיות והחיוניות לצמצום הסכנה לחיים ולרכוש באירוע כבאות והצלה, וביצועו אינו מבטיח מניעת דליקות ונזקיהן. בעל העסק יפעיל את העסק, בכל עת, תוך כדי נקיטה והתקנת סידורי בטיחות אש והצלה ההולמים את היקף הפעילות בעסק, רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות בעסק, מספר השוהים בו, מיקומו, שטחו ולפי כל דין, ולכל הפחות לפי מפרט זה.

7.5.2. אין בדרישות המופיעות במפרט זה כדי לגרוע מהדרישות הקבועות על פי כל דין, לרבות דיני התכנון והבנייה.

7.5.3.  מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 7.5.1 ו-7.5.2, אין בהוראות מפרט זה כדי לגרוע מהדרישות הקבועות בדיני התכנון והבנייה, לצורך קבלת היתר בנייה או ההוראות לעניין המשך אכלוס הנכס, ובכל מקום שבו יש התייחסות במפרט לדרישות הנוגעות לבטיחות אש בעסק, הן יבואו נוסף לדרישות תקנות אלו.

7.5.4.  לא התקיימו בעסק דיני התכנון והבנייה, חובה ליידע על כך את רשות הכבאות, ועשויות לחול לגביו דרישות נוספות בהתאם לקביעת נותן האישור, עד להסדרת עמידה בהוראות דיני התכנון והבנייה.

7.5.5. הפניות במפרט לתקן ישראלי (ת"י) מחייבות כי תתקיים התאמה מלאה בין מבנה העסק, תכולתו וסידורי בטיחות אש והצלה בו לבין הדרישות הקבועות בתקן; ובעל העסק, או מי שמונה מטעמו לעסוק בתחום זה, מחויב להכיר את דרישות התקן, ולוודא כי תתקיים התאמה מלאה של העסק כנדרש.

7.5.6.  הדרישות המופיעות במפרט יקוימו לכל אורך תקופת פעילותו של העסק, ובעל העסק אחראי לכך שלא יתבצעו כל שינויים בעסק העומדים בסתירה להוראות המפרט ולתנאי הרישיון.

7.5.7.  תחזוקת סידורי בטיחות אש והצלה:

(1)  סידורי בטיחות אש והצלה יימצאו במצב תקין בכל עת, ובעל רישיון העסק יוודא את ביצוען של הבדיקות, הטיפולים וכל פעולה אחרת הנדרשת לצורך כך (להלן - תחזוקת אמצעי כיבוי אש והצלה).

(2) תחזוקת אמצעי כיבוי אש והצלה תתבצע לפי הוראות התקן הישראלי (ת"י) התקף והוראות היצרן, ואם נותן האישור נתן הוראות נוספות - בהתאם להוראות אלו.

7.5.8. תיקון הוראות הנציב שאליהן מפנה מפרט זה, יחול על העסק בהתאם להוראות סעיף 7ג4 לחוק.

7.6.  דרכי גישה

7.6.1. דרכי הגישה לעסק תהיינה פנויות מכל מכשול, בכל עת.

7.7.  הפרדות ועמידות אש

דרישות אלה יתקיימו אם נדרשו בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר.

7.7.1. בעסק תהיה הפרדת אש ועשן בין שטחי שירות ומקומות התקהלות לבין שאר חלקי העסק, וכן בין העסק לשאר חלקי הבניין האחרים. לעניין סעיף זה - "שטח שירות" לרבות חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, חדרי דוודים, מתקני חשמל, חדרי גנרטור וחדרים טכניים.

7.7.2. ההפרדה האמורה תבוצע באמצעות:

(1)  קירות בעלי עמידות אש למשך שעתיים לפחות. הקיר יהיה בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 931 עמידות אש של אלמנטי בניין - שיטות בדיקה .

(2)  פתחי הכניסה או יציאה בין השטח המשמש לאחסנה לבין שאר חלקי העסק, וכן בין העסק לשאר חלקי הבניין האחרים ייסגרו באמצעות דלת או חלון בעלי עמידות אש שמשכה 30 דקות לפחות וכשל תחילי ויציבות שמשכו 90 דקות לפחות ושעומדים בתקן ישראלי ת"י 1212 דלתות-אש - עמידות-אש.

7.7.3. חומרי הציפוי והגימור שבהם ייעשה שימוש במבנה או במבנים, לרבות מבנים יבילים המשמשים את העסק, יעמדו בתקן ישראלי ת"י 921 תגובות בשריפה של חומרי בנייה. בדיקת אי דליקותם וסיווגם של החומרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755 תגובות בשריפה של חומרי בנייה - שיטות בדיקה וסיווג. לעניין סעיף זה - שימוש בחומרי ציפוי וגימור כולל הן שימוש הן פנימי והן שימוש חיצוני.

7.8.  ידית (מנגנון) בהלה

7.8.1. בדלת המשמשת ליציאה מעסק או מקומה בעסק המיועדים להכיל מעל 100 איש, תותקן ידית (מנגנון) בהלה.

7.9.  דרכי מוצא

דרישות אלה יתקיימו אם נדרשו בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר.

7.9.1. פתחי יציאה

(1)  בעסק יהיה פתח יציאה אחד ברוחב של 0.9 מ׳ נטו לפחות. פתחים נוספים יידרשו אם המרחק אל פתח היציאה מכל נקודה בתוך המבנה לאורך מסלול ההליכה ועד אל היציאה עולה על 30 מטר .

(2)  בעסק המיועד להכיל מעל 50 איש, כיוון הפתיחה של הדלתות בפתחי היציאה יהיה כלפי כיוון המילוט.

(3)  בעסק המיועד להכיל עד 100 איש, רוחב פתח היציאה לא יפחת מ-0.90 מטר נטו.

(4)  בעסק המיועד להכיל מעל 100 איש, רוחב פתח היציאה לא יפחת מ-1.10 מטר נטו.

7.9.2. דרכי המוצא, לרבות פתחי היציאה יהיו פנויים מכל מכשול בכל עת.

7.9.3. אם הותקן מנעול על דלת בדרך המוצא, יהיה אפשר לפתוח את הדלת מכיוון המילוט ללא מפתח נשלף.

7.10. שילוט

7.10.1.  בדרכי המוצא בעסק יותקן שילוט וסימון, כמפורט בסימן י"ח לפרק ב׳ לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

7.10.2.  בעסק יותקנו שלטים פולטי אור כמפורט מטה:

(1) "חשמל, לא לכבות במים" - על גבי לוחות חשמל.

(2) "מפסק זרם ראשי" - סמוך למפסק במקום בולט ונגיש.

(3) "עמדת כיבוי אש".

(4) "ברז שריפה" - סמוך לברז.

(5) "ברז הסנקה לעמדות" - סמוך לברז.

(6) "ברז הסנקה למתזים" - סמוך לברז.

(7) "אין להשתמש במעלית בזמן שריפה" - סמוך למעלית.

(8) "חדר שירות" (בהתאם לשימוש החדר הסקה/דוודים/מיזוג/אשפה וכוי) בשלטים פולטי אור בסעיף זה הכיתוב יהיה על השלט בגוון אדום על רקע צהוב, גובה כתיב האותיות יהיה 3 ס"מ לפחות ועוביין יהיה 7 מ"מ לפחות. השלט ימוקם בסמוך למתקן בגובה 1.5 מ׳ לפחות מגובה הרצפה. 7.10.3. חומרים מסוכנים ישולטו ויסומנו.

7.11. מאורת חירום

7.11.1.  בעסק תותקן תאורת חירום שתתחיל לפעול ותאיר את דרכי המוצא במקרה של כשל באספקת החשמל או נפילה במתח החשמל.

7.11.2.  תאורת החירום תותקן מעל פתחי העסק ובמעברים המשרתים מעל 6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא ולאורך מעברי מילוט, כולל מעברי מילוט אחוריים, בשטח העסק.

7.11.3.  תאורת החירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או ממערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה, הכוללת מצבר נטען. גופי תאורת חירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.

7.11.4.  גופי תאורת החירום יתאימו ל תקן ישראלי ת"י 20, חלק 2.22 מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום.

7.12. אספקת מים (כולל ברזי כיבוי)

7.12.1.  בעסק ששטחו הכולל מעל 800 מ"ר, יותקנו ברזי כיבוי אש בתחום הנכס בקוטר של " 3 על זקף בקוטר של "4 בהתאם לתקן ישראלי ת"י 448 הידרנט לכיבוי אש חלק 1 וחלק 3, ברז כיבוי אש יהיה ליד המבנה. לעניין זה ברז כיבוי אש עירוני במרחק של עד 120 מ׳ מהמבנה ייחשב לצורך העניין ברז מן המניין.

7.12.2.  בעסק בעל 3 קומות ומעלה, יותקן חיבור הסנקת מים לברזי הכיבוי המותקנים בעסק. ברז ההסנקה יוצב מחוץ לעסק במרחק שלא יעלה על 6 מטרים מקצהו. דרישה זו תתקיים, אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר .

7.13. ציוד כיבוי

7.13.1.  בעסק תותקנה עמדות כיבוי אש כך שיתנו מענה לכיסוי כל שטח העסק.

(1)  ברז כיבוי בקוטר "2.

(2) 2 זרנוקים בקוטר "2 באורך 15 מ׳ כל אחד.

(3)  מזנק בקוטר "2.

(4)  גלגילון עם צינור בקוטר "3/4 עם מזנק צמוד.

(5)  מטפה אבקה במשקל של 6 קייג.

הציוד יאוחסן בארון שמידותיו לא יפחתו מ: גובה 120 סיימ, רוחב 80 סיימ, ועומק 30 סיימ. על הארון ייכתב: "עמדת כיבוי אש".

7.13.2.  תשתית הצינורות לברזים הרשומים לעיל תהיה מתכת.

7.13.3.  בעסק יוצבו מטפי כיבוי מסוג אבקה יבשה במשקל של 6 ק"ג. מספר המטפים יתאים לתקן ישראלי ת"י 129, חלק 2 מטפים מיטלטלים - התאמה, התקנה וסימון. בדיקת המטפים ותחזוקתם תתבצע לפי האמור בתקן ישראלי ת"י 129, חלק 1 מטפים מיטלטלים - תחזוקה.

7.13.4. בחדר הסקה, מעל לכל מבער, יותקן מטפה כיבוי אוטומטי מסוג אבקה יבשה במשקל של 12 ק"ג אוטומטי קבוע המצויד במנגנון הפעלה תרמי עצמאי המתאים לתקן ישראלי ת"י 2217 מטפים אוטומטיים קבועים לכיבוי אש לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים).

7.14. מערכת מתזים

7.14.1.  במקומות המפורטים להלן תתוכנן ותותקן מערכת כיבוי אש אוטומטית במים על פי תקן הישראלי ת"י 1596, מערכות מתזים - התקנה (להלן - מערכת מתזים):

(1)  ממוקם בבניין אשר כולל 3 קומות או יותר .

(2)  ממוקם בבניין כאשר אין יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין או לפרוזדור פתוח מוגן.

7.14.2.  על אף האמור בסעיף 7.14.1, עסק יהיה פטור מהתקנת מערכת מתזים ובתנאי שלא נדרש בתנאים להיתר ובמתקיים את כל התנאים המצטברים:

(1)  מספר החדרים בעסק לא יעלה על 50 חדרים ולא יותר מ 130 מיטות (מיטה זוגית תחשב כשתי מיטות);

(2)  בניין אינו בניין גבוה או רב קומות.

(3)  בניין אינו נתון לסיכוני אש.

7.14.3.  אם אין הפרדות אש בין ייעודים או שימושים שונים, תתוכנן ותותקן בחלקים אלה מערכת מתזים בהתאם לרמת הסיכון המחמירה ביותר .

7.14.4.  לנותן האישור יוגשו האישורים הבאים:

(1)  אישור מעבדה מוכרת והעתק הצהרת מהנדס על התאמת התכנון של מערכת המתזים לתקן ישראלי ת"י 1596, מערכות מתזים - התקנה.

(2)  אישור מעבדה מוכרת על התקנת המערכת והתאמתה לתקן ישראלי ת"י 1596, מערכות מתזים - התקנה.

7.14.5.  מערכת המתזים תתאים בכל עת לסיווג המבנה, לייעודו, למיקומו, לשטחו, לשימוש בו ולדרגת סיכון האש של חלקיו (כגון אזור אחסנה, אזור משרדים, אזור מכירות, חדרי קירור וכוי).

7.14.6.  בדיקת מערכת המתזים תתבצע על פי תקן ישראלי ת"י 1928, מערכות לכיבוי אש במים - בקרה, בדיקה ותחזוקה. העתק מתעודת הבדיקה בצירוף מפרט הבדיקה יוגש לנותן האישור.

7.15. מערכת גילוי אש ועשן

7.15.1.  בעסק תותקן מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי תקן ישראלי ת"י 1220, חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

7.15.2.  בעסק פטור מהתקנת מערכת מתזים לפי אמור בסעיף 7.14.2, תותקן מערכת גילוי אש ועשן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

7.15.3.  הדרישה להתקנת מערכת כמפורט בסעיף 7.15.1, לא תחול על עסק הממוקם בבניין צמוד קרקע עד שתי קומות, שבו קיימת יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין.

7.15.4. בדיקת מערכת גילוי האש והעשן תתבצע על פי תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 11 מערכות גילוי אש - תחזוקה. העתק מתעודת הבדיקה, שתיערך לפי נספח ג׳ לתקן הנ"ל, יוגש לנותן האישור.

7.16. גלאים עצמאיים

7.16.1. בעסק הממוקם בבניין צמוד קרקע עד שתי קומות שבו קיימת יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין מכל יחידת דיור, יותקנו גלאי עצמאים על פי תקן ישראלי 1220 חלק 5 מערכות גילוי אש - גלאי עשן עצמאיים בכל אחד מהחדרים המשמשים ללינה.

7.17. מערכת החשמל

7.17.1.  בלוחות חשמל הממוקמים במבנה העסק יותקנו המערכות הבאות:

(1)  לוח החשמל בעל זרם של 63 אמפר - אם נדרש להתקין בעסק מערכת גילוי אש ועשן, יותקן גלאי עשן בלוח החשמל.

(2)  לוח החשמל בעל זרם של 80 אמפר - אם נדרש להתקין בעסק מערכת גילוי אש ועשן, יותקנו גלאי עשן בלוח החשמל ומערכת ניתוק לוח חשמל ממקור ההזנה.

(3)  לוח החשמל בעל זרם של 100 אמפר ומעלה - תותקן מערכת גילוי אש או עשן הכוללת גלאים, מערכת כיבוי אוטומטית יבשה ומערכת ניתוק לוח החשמל ממקור ההזנה.

(4)  על אף האמור בסעיף 7.17.1.(3), אין חובה להתקין מערכת כיבוי אוטומטית בלוח חשמל בעל זרם של 100 אמפר ומעלה, שמקיים את אחד התנאים הבאים:

(א) הוא עומד בתקן ישראלי ת"י 61439, חלק 2 - לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך - לוחות הספק.

(ב) שמקיים את התנאים הבאים מצטבר:

1) מותקן בו גלאי עשן.

2)  מותקנת בו מערכת לניתוק לוח החשמל ממקור ההזנה.

3) הוא נמצא באזור כיסוי של מערכת כיבוי אוטומטית.

7.17.2.  מערכת גילוי האש והעשן המותקנת בלוח החשמל, תותקן על פי תקן ישראלי ת"י 1220, חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

7.17.3.  מערכת הכיבוי האוטומטית היבשה המותקנת בלוח החשמל, תותקן על פי תקן ישראלי ת"י 5210 מערכות לכיבוי-אש באירוסול או תקן ישראלי ת"י 1597 מערכות כיבוי אש אוטומטיות בגז כיבוי, בהתאם לסוג המערכת המותקנת.

7.17.4.  במבנה ששטחו עולה על 500 מ"ר, יותקן מפסק חשמל חירום במקום בולט ונגיש אשר במקרה חירום ינתק את זרם החשמל לכל המבנה.

7.17.5.  מתקני החשמל בעסק ייבדקו באופן תקופתי ועל פי כל דין.

7.18. מערכת שליטה בעשן

דרישה זו תתקיים אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר .

7.18.1.  בעסק שתפוסתו מעל 200 איש, יהיו סידורי שליטה בעשן בהתאם לקבוע בפרט 3.9.33.1 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

7.18.2.  חדר דוודים והסקה יהיה מאוורר באוויר צח הדרוש לשריפת דלק. פתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח את סילוקו.

7.19. מערכת מיזוג אוויר

דרישה זו תתקיים אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר .

7.19.1. מערכת מיזוג האוויר המותקנת בעסק תענה לנדרש בתקן ישראלי ת"י 1001 בטיחות אש בבניינים. דרישה זאת נדרשת כאשר מותקנת מערכת מיזוג אוויר מרכזית הכוללת תעלות ומדפי אש.

7.20. מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום)

דרישה זו אמורה להתקיים אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר. 7.20.1. בעסק המקיים אחד מאלה, תותקן מערכת מסירת הודעות בהתאם לקבוע בפרט 3.9.32.3 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה:

(1)  ממוקם במבנה אשר כולל 3 קומות או יותר.

(2)  אם אין יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין או לפרוזדור פתוח מוגן.

7.21. טלפון כבאים

דרישה זו תתקיים אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר .

7.21.1.  בעסק שיש לו 101 חדרים ומעלה המשמשים ללינה והמקיים אחד מאלה יותקן טלפון כבאים:

  ממוקם במבנה אשר כולל 3 קומות או יותר.

  ממוקם בבניין כאשר אין יציאה ישירה מהחדרים המשמשים ללינה אל מחוץ לבניין או לפרוזדור פתוח מוגן.

7.21.2.  טלפון כבאים יעמוד בדרישות תקן 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

7.22. מקור מתח חלופי

7.22.1. בעסק אשר נדרש להתקין בו משאבות מים לכיבוי אש או מפוחי יניקת עשן לפי מפרט זה או על פי כל דין, יותקן מקור מתח חלופי אשר יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להפעלתם.

7.23. אמצעים לחירום

7.23.1.  מגבירי קול ידניים (מגאפון), שמספרם יקבע על פי יחס של 1 לכל 100 חדרים, ואשר יוחזקו ליד חדר הקבלה וישמשו את קציני הביטחון של המלון, השוטרים והכבאים, במקרה הצורך.

7.23.2.  בדלפק הקבלה יוחזקו מפתחות או כרטיסי מסטר, אשר יאפשרו פתיחת חירום של דלתות החדרים המשמשים ללינה במקרה הצורך. מספר המפתחות או הכרטיסים ייקבע על פי יחס של מפתח או כרטיס לכל 100 חדרים.

7.23.3.  מערכת נשימה הכוללות מסכות עם פילטרים ל-^ על פי החלוקה הבאה: עד 100 חדרים מערכת אחת. עד 250 חדרים 2 מערכות. כל מאה חדרים נוספים מערכת אחת.

7.24. חדרי דוודים שאינם דודי קיטור

7.24.1. חדר דוודים המוסק בדלק נוזלי יענה לנדרש בפרט 7.80.00 ו- 7.81.00 לתקנות התכנון והבנייה, לרבות עמידה בתקן ישראלי ת"י 932 בטיחות אש של חדרי הסקה של דודי מים חמים.

7.25. הדרכה

7.25.1.  עובדי העסק יעברו, אחת לשנה קלנדרית, הדרכה בתחום בטיחות אש אשר תכלול בין השאר את הנושאים הבאים:

  הכרת סיכוני האש.

  נוהל תגובה לאירוע חירום, כולל דרכי התקשרות לגורמים הרלוונטיים.

  הפעלת אמצעי הכיבוי בשעת אירוע .

7.25.2.  הדרכת עובדי העסק תבוצע על ידי גורם מוסמך.

7.26. לוח פיקוד כבאים

דרישה זו אמורה להתקיים אם נדרשה בתנאים להיתר בנייה או בעקבות שינוי מהותי המחייב שינוי בתנאי ההיתר. 7.26.1. בעסק שנדרש על פי דין להתקין בו מערכות מתזים, גלאים וניהול עשן או מערכות נוספות שקבע לעניין זה נותן האישור, יותקן לוח פיקוד כבאים הכולל את הרכיבים או המערכות הבאות, אם הם קיימים או נדרשים על פי דין:

(1) לוח בקרה ושליטה במערכות הגילוי והכיבוי האוטומטיות:

(א) מערכת הכיבוי האוטומטית תספק התרעה קולית על כל פגם במערכת הבקרה ותעמוד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

(ב) רכיבים מבוקרים יכללו לפחות:

1)  ברז שליטה.

2)  אספקת חשמל או דלק למשאבת מים של מערכת המתזים.

3)  נתוני מצב פעולה של משאבת מים (דומם/פועל).

4)  התראה קולית וויזואלית תתקבל ברכזת גילוי אש. אם קיימת עמדת בקרה מאוישת, ההתראה תתקבל גם בעמדה זו.

5)  דיווח להפעלת מערכות כיבוי בלוחות חשמל/מנדפים.

(2) עמדת הפעלת כריזת חירום ואזעקה.

(3) טלפון כבאים.

(4) לוח הפעלת מפוחים לשחרור עשן:

(א) בבנייני מגורים שגובהם מעל 42 מ׳ ובבניינים אחרים שגובהם מעל 13 מ׳, קניונים, אטריומים וחללים גדולים דומים לפי תקן ישראלי ת"י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן - בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

(ב) בכל מבנה אחר הלוח יכלול מתג בורר תלת-מצבי להפעלת מערכות שליטה בעשן, מתג בורר תלת-מצבי לשליטה במערכת על לחץ, מתג שליטה בפתחי שחרור עשן אוטומטיים.

(5) לוח פיקוד לחשמל .

(6)  לוח פיקוד לגנרטור חירום אשר יכלול גם נוריות חיווי המורות על מצב הגנרטור - מצב מפסק אוטומטי סגור, תקלה בגנרטור, מצב מד סולר, מצב כמות שמן ומצב טעינה מצבר הגנרטור.

(7)  לוח שליטה ובקרה על מעליות הבניין.

(8)  לוח פיקוד ושליטה על מערכת האינטרקום בין קומות המבנה.

(9)  תיק חירום של הבניין הכולל את תוכניות הבניין ותוכנית בטיחות אש.

7.27. מערכת הגפ"מ

7.27.1.  מערכת הגפ"מ המשמשת את העסק תהיה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158, מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ).

7.27.2.  אם קיימת מערכת בישול מסחרית ("מנדפים") בעסק - יש להתקין מערכת כיבוי במנדפים, לרבות ניתוק ממקור אנרגיה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5356 חלק 2, מערכות כיבוי אש - כיבוי אש בכימיקלים רטובים. יש לקבל אישור בכתב על התאמת המערכת לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2 מערכות כיבוי אש - כיבוי אש בכימיקלים רטובים. העתק מתעודת הבדיקה תוגש לנותן האישור.

7.28. משטר הפעלות מערכות בטיחות אש - אינטגרציה

7.28.1.  בדיקת משטר הפעלות (אינטגרציה) תידרש בהתאם להוראת נציב 536- משטר הפעלות מערכות בטיחות אש - אינטגרציה אם נדרשת מערכת גילוי אש, מערכת התרעת אש או מערכת כיבוי אש אוטומטית לפיקוד או לבקרה על מערכות מבין קבוצות המערכות המפורטות להלן:

מערכות הנמנות על מערכות שליטה בעשן.

מערכות הנמנות על הפרדות אש ועשן.

7.28.2.  הבדיקה תיערך בהתאם להוראת נציב 536 - משטר הפעלות מערכות בטיחות אש - אינטגרציה. אישור על ביצועה יועבר לנותן האישור. אם קיימת מערכת שחרור עשן מאולצת, תצורף לאישור גם טבלת משטר בדיקה.

7.29. תיק שטח (תיק הגגה מאש)

7.29.1.  בית מלון המכיל 35 חדרים ומעלה, יגיש לנותן האישור תיק עבור כל שטח העסק והמבנים הקיימים בו, אשר יוכן על פי הוראת נציב 503 - הכנת תיק שטח (תיק הגנה מאש) בהתאמות הנדרשות (להלן - "תיק שטח" - תיק הגנה מאש).

7.29.2.  בעל העסק ישמור על תיק שטח (תיק הגנה מאש) או תיק המפעל לפי העניין, מעודכן בכל עת.

7.29.3.  בעל העסק יגיש לנותן האישור תיק שטח (תיק הגנה מאש) או תיק מפעל לפי העניין, מעודכן לפחות אחת לשנה קלנדרית.

7.29.4.  בעל העסק יעדכן את תיק שטח (תיק הגנה מאש) בשינויים בעסק שיש בהם כדי להוסיף או לגרוע מוקדי סיכון, או שינוי בפרטי בעלי התפקידים או דרכי ההתקשרות לצורך דיווח או תקשורת בעת אירוע, וזאת בתוך 14 יום ממועד השינוי.

7.30. מתקן פוטו-וולטאי

7.30.1. נותן האישור יהיה רשאי לקבוע לבעל העסק הוראות בעניינים הנוגעים למערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה חשמלית (מתקן פוטו-וולטאי) המותקנת

בשטח העסק, לרבות סימון ושילוט, סידורי בטיחות אש והצלה שיש להתקין במתקן

ובסביבתו והמצאת מסמכים ואישורים על עמידת המתקן בדרישות כל דין.

7.31. אישורים

7.31.1.  במקום שבו צוין במסמך תנאים זה כי יש להעביר מסמכים, אישורים, דיווחים וכיו"ב

לנותן האישור, יועבר המידע הנדרש לראש מדור בטיחות אש בתחנה האזורית שבשטח

אחריותה ממוקם העסק, לפי רשימת הכתובת והטלפונים המופיעה באתר האינטרנט של

הרשות הארצית לכבאות והצלה או לגורם אחר שפרטיו יימסרו לבעל העסק.

7.31.2.  על פי דרישת נותן האישור, אם לא נעשה בעסק שינוי מהותי, ימציא בעל העסק מסמכים

הכוללים אישורים ותעודות בדיקת תחזוקה על תקינות ציוד הכיבוי, ובכלל זה:

(1) אישור כי עמדות כיבוי האש תקינות ושמישות. גלגלון שהותקן לאחר 01.06.2013 נבדק בהתאם לתקן ישראלי ת" י 2206, חלק 2 גלגלון לכיבוי אש - דרישות תכן, התקנה ותחזוקה.

(2) אישור גורם מוסמך כי מטפי הכיבוי הקיימים בעסק נבדקו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 129, חלק 1 מטפים מיטלטלים - תחזוקה, ונמצאו תקינים.

(3) אישור כי מערכת החשמל המותקנת במקום נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאמה לחוק החשמל התשי"ד-1954 (להלן - חוק החשמל) ותקנותיו, כולל תאורות החירום המותקנות במקום. על האישור לכלול התייחסות למיקום מפסק חשמל ראשי לשעת חירום ולתקינותו, התייחסות למתקן פוטו-וולטאי (אם קיים) וכן טבלה המפרטת את מיקום לוחות החשמל, מספרם ואת גודל החיבור באמפר של כל לוח. את האישור ייתן בעל רישיון בתוקף לעבודות חשמל לפי חוק החשמל, אשר רשאי לתת אישור כאמור, בהתאם לסוג רישיונו.

(4) אישור על בדיקת התאמתה ותקינותה של מערכת הגז לתקן ישראלי ת"י 158, מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ). את האישור ייתן בעל רישיון בתוקף לעבודות גפ"מ לפי תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006, אשר רשאי לתת אישור כאמור, בהתאם לסוג רישיונו.

(5) אישור גורם מוסמך המעיד על תקינות המערכת האוטומטית לגילוי אש. האישור יוגש על טופס לפי נספח גי לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 11 מערכות גילוי אש - תחזוקה.

(6) אישור גורם מוסמך המעיד שמערכת הכיבוי המותקנת בארון החשמל נבדקה ונמצאה תקינה בהתאמה מלאה לתקן ישראלי ת"י 5210, מערכות לכיבוי-אש בארוסול או תקן ישראלי ת"י 1597, מערכות כיבוי אש אוטומטיות בגז כיבוי, בהתאם לסוג המערכת המותקנת.

(7) אישור גורם מוסמך כי מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום) המותקנת במקום נבדקה ונמצאה תקינה בהתאמה לתקן ישראלי ת"י 1220 חלק 3 או תקן 72-NFPA או מפרט משטרת ישראל 160.1, 160, וזאת בהתאם לשיטת ההתקנה של המערכת. באישור יפורט סוג התקן או המפרט שלפיו נעשתה הבדיקה.

(8) אישור גורם מוסמך כי המערכת האוטומטית לכיבוי אש (ספרינקלרים) נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאמה מלאה לתקן ישראלי ת"י 1928, מערכות לכיבוי אש במים: בקרה, בדיקה ותחזוקה. על האישור לכלול את מפרט הבדיקה.

(9) אישור כי גנרטור החירום נבדק ונמצא תקין. את האישור ייתן בעל רישיון בתוקף

לעבודות חשמל לפי חוק החשמל, אשר רשאי לתת אישור כאמור, בהתאם לסוג רישיונו.

(10) אישור גורם מוסמך כי מערכות בטיחות האש וההצלה תואמות את דרישות הוראה נציב 536 משטר הפעלות מערכות בטיחות אש-אינטגרציה. אם קיימת מערכת שחרור עשן מאולצת, יצורפו לאישור גם טבלת משטר בדיקה ופירוט סוג המערכת.

(11) אישור גורם מוסמך כי מערכת שחרור העשן נבדקה ונמצאה תקינה. באישור יפורט סוג המערכת שנבדקה.

(12) אישור גורם מוסמך כי מערכת מיזוג האוויר המותקנת בעסק נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1001, בטיחות אש בבניינים.

(13) אישור על ניקוי ארובות ומנדפים בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1001, חלק 6 בטיחות אש בבניינים - בקרת אוורור והגנה מפני אש במערכות בישול מסחריות (אם קיימים ארובות ומנדפים).

(14) אישור גורם מוסמך כי מערכת הכיבוי במערכת בישול מסחרית ("מנדפים"), לרבות ניתוק ממקור אנרגיה, נבדקה ונמצאה תקינה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2 מערכות כיבוי אש: כיבוי אש בכימיקלים רטובים (אם קיימים מנדפים).

(15) אישור גורם מוסמך על ביצוע הדרכה לעובדי העסק בתחום בטיחות אש.

(16) אישור על הגשת היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה, הכולל את כל סוגי החומרים הקיימים בעסק.

(17) אישור גורם מוסמך על ביצוע אפיון רשת מים (גרף). האישור יוגש אם קיימת מערכת מתזים.

7.31.3. התקנה של סידורי בטיחות אש והצלה ואמצעי כיבוי או שינוי מהותי בהם, ובכלל זה של

אלה המפורטים להלן, מחייבת את העסק בהמצאת אישורים, כדלקמן:

(1) אישור מעבדה מוכרת או מהנדס חשמל מטעם הקבלן או יועץ חשמל שהתמנה כעורך משנה לבקשה להיתר בנייה לגלאי עצמאי, אשר מעיד על התאמה לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 5 מערכות גילוי אש - גלאי עשן עצמאיים.

(2) אישור מעבדה מוכרת שמערכת גילוי אש ועשן תוכננה והותקנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות. בהתקנה עד 10 גלאים אש ועשן כאמור, יכולה לתת את האישור חברה בתו תקן לתחזוקת מערכות גילוי אש ועשן, לפי תקן ישראלי ת"י 1220, חלק 11 מערכות גילוי אש - תחזוקה.

(3) אישור מעבדה מוכרת כי מערכת כיבוי אש במים תוכננה והותקנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1596, מערכות מתזים: התקנה: בהתקנה עד 10 מתזים כאמור, יכולה לתת את האישור חברה בתו תקן לתחזוקת מערכות כיבוי אש במים, לפי תקן ישראלי ת"י 1928 מערכות לכיבוי אש במים: בקרה, בדיקה ותחזוקה.

(4)  אישור מעבדה מוכרת כי מערכת כיבוי אש בגז תוכננה והותקנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1597, מערכות כיבוי אש אוטומטיות בגז כיבוי.

(5)  אישור מעבדה מוכרת כי מערכת כיבוי בארוסול תוכננה והותקנה בהתאמה לתקן ישראלי ת"י 5210 מערכות לכיבוי -אש בארוסול .

(6)  אישור מעבדה מוכרת כי מערכת כיבוי אש בכימיקלים רטובים תוכננה והותקנה בהתאמה לתקן ישראלי ת"י 5356, חלק 2 מערכות כיבוי אש - כיבוי אש בכימיקלים רטובים.

(7)  אישור מעבדה מוכרת כי מערכת מיזוג אוויר (מובילי אוויר) תוכננה והותקנה עפ"י תקן ישראלי ת"י 1001, חלק 1.1 בטיחות אש בבניינים - מערכות מיזוג אוויר ואוורור יחול במקרים הבאים.

(א) המבנה בעל יותר מקומה אחת ובו פירי אוורור חוצים בין הקומות.

(ב)  קיימים מדפים ודמפרים אשר נועדו לבצע הפרדת אש בין עסקים סמוכים ושימושים שונים.

(8) אישור מעבדה מוכרת כי מנדפי בישול/טיגון תוכננו והותקנו בהתאמה לתקן ישראלי ת"י 1001, חלק 6 אש בבניינים - בקרת אוורור והגנה מפני אש במערכות בישול מסחריות.

(9) אישור המעיד על בדיקת אינטגרציה בין מערכות בטיחות אש כנדרש בהוראת נציב 536, וכי הבדיקה נמצאת תקינה. את האישור ייתן מהנדס מורשה או מעבדה מוכרת ובעלת הסמכה לתקן ישראלי ת"י 1220 חלק 3 למערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות. לאישור תצורף טבלת משטר הפעלות.

(10) אישור מעבדה מאושרת המעיד על תקינות מערכת הגז, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158 מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ).

(11) אישור מעבדה מוכרת כי מערכת למסירת הודעות (כריזת חירום) תוכננה והותקנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1220, חלק 3 מערכות גילוי אש - הוראות התקנה ודרישות כלליות.

(12) אישור מעבדה מוכרת כי התאמת חומרי בנייה וגימור בוצעו עפ"י תקן ישראלי ת"י 921, תגובות בשריפה של חומרי בנייה - חלק רלוונטי.

(13) אישור מעבדה מוכרת כי מערכת שליטה בעשן תוכננה והותקנה עפ"י תקן ישראלי ת"י 1001, חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים - מערכת בקרת עשן בבניינים (למעט בנייני מגורים שגובהם עד 13 מטר), קניונים, אטריומים וחללים גדולים דומים (אם נדרש).

(14)תעודת בדיקה ממעבדה מוכרת למפוחי שליטה בעשן על פי תקן ישראלי ת"י 1001, חלק 7 בטיחות אש בבניינים - מערכות שליטה לחום ולעשן - מפוחים מונעים על ידי חשמל להוצאת עשן וחום. לתעודה הבדיקה תצורף הצהרת מהנדס מתכנן (נספח א) המערכת כי המפוחים המתוארים בתעודת הבדיקה [מספר התעודה] הם המפוחים שהותקנו במבנה בגוש [מספר], חלקה [מספר], מגרש [ מספר] (אם נדרש).

7.32. נספחים

7.32.1. את פרסומי הרשות הארצית לכבאות והצלה כולל תיקיית טפסים אחידים לאישורים אפשר למצוא באתר הרשות הארצית לכבאות והצלה ולהורידם ממנו.

גספח א׳

תאריך:.

לכבוד:

הרשות הארצית לכבאות והצלה מדור ׳הגנה מאשי

הצהרת מהנדס המתכנן מערכות_______________________ שליטה לחום ולעשן

מפוחים מונעים על ידי חשמל להוצאת עשן וחום

תיק הגנה מאש [מספר תיק]______________________

אני________________________________ מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי

תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום בפנקס) התשכ"א-1960, מסי רישיון___________________

בתוקף עד ליום___________ (חובה לצרף צילום רישיון המהנדס לתצהיר זה), מצהיר בזאת

כדלקמן:

1. המפוחים המפורטים בתעודת הבדיקה של מעבדה מוכרת [שם המעבדה]

_________________ [מספר התעודה]_______________

מיום___________________ הם המפוחים שהותקנו במבנה:

א . בגוש [מספר]___________________

ב.        חלקה [מספר]_______________

ג.        מגרש [ מספר]______________

זהו שמי, זו חתימתי וכל אשר הצהרתי לעיל - אמת. ידוע לי כי אם יתברר כי הצהרתי זו אינה אמת, כולה או חלקה, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

תאריך______________ חתימה וחותמת (כולל מסי הרישיון)____________________________