תזכיר חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' ____)(הוראת שעה)(חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' ____)(הוראת שעה)(חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרתו של חוק זה היא לקבוע בדרך של הוראת שעה הוראות שיקלו על פדיון כספי הפיצויים של עובדים לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. החוק המוצע מתייחס לעובדים שנפטרו כתוצאה ישירה או עקיפה מאירועי הלחימה מאז כ"ב בתשרי התשפ"ד (7.10.2023) ועד להכרזה על סיום המצב המיוחד בעורף, כפי שייקבע. לנוכח האירועים הקשים ובמטרה להקל על שאירי עובדים ויורשיהם בקבלת כספי הפיצויים ולייתר הליכים משפטיים, מוצע לקבוע בהוראת שעה כי השאירים יהיו בן זוג וילדים תלויים כהגדרתם לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 וכי בהעדר שאירים כאמור, ישולמו הפיצויים ליורשי העובד, מבלי שיהיה צורך להפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין האזורי. כן מוצע לקבוע כי הוראת השעה לא תגרע מזכאותם של שאירים, מוטבים ויורשים לכספים המגיעים להם לפי תקנון קופת גמל לקצבה או קופת ביטוח לקצבה.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

 

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

 

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד העבודה:

תזכיר חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס'...)(הוראת שעה)(חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

 

תיקון חוק פיצויי פיטורים – הוראת שעה

1.  

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד שמונה עשר חודשים מיום פרסומו, יקראו את סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963[1] (להלן – חוק פיצויי פיטורים), כך שאחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לגבי עובד אשר נפטר כתוצאה ישירה או עקיפה מאירועי הלחימה שהתנהלה החל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד להכרזה על סיום המצב המיוחד בעורף (להלן – העובד), יחולו הוראות אלה:

 

 

 

 

(1) המעסיק ישלם את הפיצויים לשאירי העובד כאילו פיטר אותו;

 

 

 

 

לעניין זה, "שאירים" – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

 

 

 

 

(2) לא הותיר אחריו העובד שאירים כהגדרתם בפסקת משנה (1), יבואו במקומם לעניין סעיף זה יורשיו על-פי דין של העובד בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, בלי שיהיה צורך להפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין על פי סעיף זה;

 

 

 

 

(3) נצברו הפיצויים בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אין בהוראות האמורות בסעיפים קטנים (1) ו- (2) כדי לגרוע מהוראות התקנון של קופה כאמור לעניין תשלום כספים לעמית שנפטר; 

 

 

 

 

(4) פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה עקב פטירתו של עובד, לא יראו אותם כחלק מן העיזבון.

הארכת הוראת השעה

2.  

שר העבודה רשאי להאריך את התקופה האמורה ברישה סעיף 1 בתקופה נוספת של עד שנה.   

 

דברי הסבר

כללי

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1,200 אזרחים ישראלים ופצעו אלפים, ובקרבות איתם נפלו מעל 300 חיילים. דווח כי מאות אזרחים, חיילים וכן עובדים זרים נחטפו לשטח רצועת עזה וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו.

 

נוכח האירועים האמורים, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, תחילה על-ידי שר הביטחון וביחס לחלק משטח המדינה ובהמשך על-ידי הממשלה וביחס לשטחי מדינת ישראל כולה. נכון לעתה, ההכרזה בעניין מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, כפי שאושרה על-ידי ועדת החוץ והביטחון, עומדת בתוקף עד ליום כ"ד בכסלו, התשפ"ד (7.12.23).

 

במסגרת האירועים הקשים נרצחו משפחות שלמות או מספר בני אותה משפחה ששהו יחד ביישובים שסמוכים לרצועת עזה ובסביבתם, נהרגו לוחמים בשירות סדיר ובמילואים באזור הדרום ובאזור הצפון, וכן אירעו אירועי טרור ולחימה ברחבי ישראל שבמהלכם נרצחו אזרחים ישראלים. מטרתו של חוק זה היא לקבוע הוראות שיקלו על פדיון כספי הפיצויים של עובדים הזכאים לתשלום פיצויי פיטורים ממעסיקיהם בשל פטירתם ואשר נפטרו כתוצאה ישירה או עקיפה מהאירועים האמורים.

 

לפי הוראות סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), במקרה של פטירת עובד, ישלם המעסיק לשאירי העובד פיצויים כאילו פיטר אותו, ושאירים מוגדרים כבן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968. באין בן-זוג או ילדים כאמור – יחשבו לשאירי העובד ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

 

עוד קובע החוק, כי במקרה שהפיצויים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד תלוי, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

 

לנוכח האירועים הקשים ובמטרה להקל על שאירי עובדים ויורשיהם בקבלת כספי הפיצויים ולייתר הליכים משפטיים, מוצע לקבוע בהוראת שעה כי השאירים יהיו בן זוג וילדים תלויים כהגדרתם לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), וכי בהעדר שאירים כאמור, ישולמו הפיצויים ליורשי העובד, מבלי שיהיה צורך להפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין האזורי. כן מוצע לקבוע כי הוראת השעה לא תגרע מזכאותם של שאירים, מוטבים ויורשים לכספים המגיעים להם לפי תקנון קופת גמל לקצבה או קופת ביטוח לקצבה.

 

סעיף 1

התיקון יהווה הוראת שעה מיוחדת ביחס לתשלום פיצויי פיטורים המגיעים לקרובי עובד אשר נפטר כתוצאה ישירה או עקיפה מאירועי הלחימה שהתנהלה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד להכרזה על סיום המצב המיוחד בעורף, כפי שייקבע. תחולת החוק כהוראת שעה מיום פרסום החוק ועד שמונה עשרה חודשים מיום פרסומו.

 

מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לסעיף 5 לחוק, יחולו לגבי עובד כאמור ההוראות הבאות:

א. המעסיק ישלם את הפיצויים לשאירי העובד כאילו פיטר אותו;

"שאירים" מוגדרים כבן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי. הגדרה זאת כוללת את קבוצת השאירים לפי המצב הקיים לפי החוק למעט קרובי משפחה נוספים של הנפטר שסמוכים על שולחנו ועשויים להיחשב בנסיבות מסוימות (במצב החוקי היום) שאירים. 

לעניין "ילד תלוי" מוצע להפנות לחוק הביטוח הלאומי. בסעיפים 238 ו- 252 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו הוראות שונות לעניין ילד של המבוטח, לרבות נכד, שכל פרנסתו על המבוטח וגילו הוא עד 18, ולרבות ילדים הלומדים במסגרות חינוך ולימוד שונות או שוהים בשירות סדיר, בשירות לאומי או בהתנדבות בשירות שלגבי חלקם נקבע גיל שהוא מתחת ל- 24 לכל היותר.

ב. לא הותיר אחריו העובד שאירים לפי הקבוע לעיל, יבואו במקומם לעניין סעיף זה יורשיו על-פי דין של העובד בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, בלי שיהיה צורך להפקיד את כספי הפיצויים בבית הדין האזורי.

ג.  נצברו הפיצויים בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אין בהוראות האמורות לגבי תשלום הפיצויים לשאירים או ליורשים כדי לגרוע מהוראות התקנון של קופה כאמור לעניין תשלום כספים לעמית שנפטר. משמעות הוראה זאת רלוונטית בעיקר לחלק הפיצויים בגין העובד המופרש מדי חודש בחודשו ע"י המעסיק, הנצבר בקופת גמל לקצבה או בקופת ביטוח.

ד. פיצויים המשתלמים לפי סעיף זה עקב פטירתו של עובד, לא יראו אותם כחלק מן העיזבון.

 

סעיף 2

מוצע לקבוע כי שר העבודה יהיה רשאי להאריך את התקופה לתחולת הוראת השעה בתקופה נוספת בת שנה.



[1] ס"ח התשכ"ג, עמ' 136.