תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס'...)(הארכת מועד תחילה ותיקונים נוספים), התשפ"ד-2023. 3

1.  תיקון סעיף 1. 3

2.  תיקון סעיף 27. 3

3.  תיקון סעיף 42. 3

4.  תיקון סעיף 44. 4

5.  תיקון סעיף 45. 4

דברי הסבר. 4

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' ....) (דחיית מועד התחילה ותיקונים שונים), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תחילתו של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 (להלן – החוק) 18 חודשים מיום פרסומו, דהיינו ביום כ"ב בטבת התשפ"ד (3 בינואר 2024) (להלן – יום התחילה). על פי הקבוע בחוק, עד יום התחילה, חלה על שר הרווחה והביטחון החברתי החובה להתקין תקנות ראשונות בנושאים המנויים בסעיף 39(א) לחוק, להתקין צו ראשון לפי סעיף 43 לחוק וכן לגבש תוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורים במסגרות מרובות דיירים לפי סעיף 44 לחוק.

מטרת החוק המוצע היא לדחות את מועד התחילה של החוק עד יום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), ולהסמיך את השר לדחות, בצו, את המועד האמור ובלבד שלא ידחה את המועד ליותר משתי תקופות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.

הצורך בדחיית מועד התחילה נובע מכמה טעמים: המורכבות של משימת כתיבת התקנות לפי החוק וריבוי הפעולות הנדרשות לשם ההיערכות ליישומו של החוק; ההליך המשמעותי של שיתוף הציבור שנערך בשנה החולפת שהוא ייחודי מסוגו, ויאפשר הגעה להסכמות רחבות ככל הניתן בכל הנוגע לתקנות; וכן פריצתה של מלחמת "חרבות ברזל". כל אלה הובילו לעיכוב משמעותי בעבודה הנדרשת לשם יישום החוק.

על פי המוצע, מדחייה זו תוחרג החובה לגבש את התוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, אשר על פי המוצע, תהיה חובה לבצעה עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024).

מוצע לערוך שני תיקונים נוספים הנובעים מדחיית מועד התחילה: האחד, בהגדרות "תקופה ראשונה" ו"תקציב הבסיס" שבפרק ט' לחוק, והאחר, לעניין מועד הדיווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כנדרש בסעיף 45 לחוק.

נוסף על כך, מוצע לערוך תיקון בהגדרה "מוגבלות" בכל הנוגע לגיל האבחון לעניין "עיכוב התפתחותי", וזאת בשל טעות שהתגלתה תוך כדי כתיבת התקנות בנושא זה.  

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

החוק המוצע צפוי להשפיע על אוכלוסיית הזכאים על פי החוק, שהם אנשים עם מוגבלות מהסוג המנוי בחוק: אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי.  יצוין כי מזה עשרות שנים, עוד טרם נחקק החוק, מעניק משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) לאוכלוסייה זו שירותי רווחה מכח הסדרים שונים, וימשיך לעשות כן על פי אותם הסדרים.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

דחיית מועד התחילה של החוק, כמוצע בתזכיר-החוק, משמעותה כי מתן התוספת התקציבית למשרד הרווחה לשם יישום החוק כאמור בפרק ט' לחוק, יידחה עד מועד כניסתו של החוק לתוקף. דחיית מועד התחילה כאמור תשפיע גם על דחיית מתן התוספת התקציבית שמייעד משרד הרווחה לרשויות המקומיות, הן עבור מתן שירותי הרווחה והן עבור הגדלת כוח האדם לפי סעיף 31(ב) לחוק.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי:

תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס'...)(דחיית מועד התחילה ותיקונים שונים), התשפ"ד-2023

 

 

דברי הסבר

 

 

כללי          חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022 (להלן – החוק), התקבל בכנסת ביום כ"ח בסיוון התשפ"ב (27 ביוני 2022), ופורסם ברשומות ביום ד' בתמוז התשפ"ב (3 ביולי 2022). החוק מהווה ציון דרך היסטורי בכך שהוא מסדיר ומעגן את הזכות לקבלת שירותי רווחה של אנשים עם מוגבלות, מהסוג המנוי בחוק: אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי.

בהתאם לקבוע בחוק, בנוסחו הנוכחי, מועד תחילתו של החוק 18 חודשים מיום פרסומו, דהיינו ביום כ"ב בטבת התשפ"ד (3 בינואר 2024) (להלן – יום התחילה). לפי החוק, עד יום התחילה, חלה על שר הרווחה והביטחון החברתי (להלן – השר) החובה להתקין תקנות ראשונות בעניינים המנויים בסעיף 39(א) לחוק, להתקין צו ראשון לעניין מתן שירותי רווחה בהדרגה לפי סעיף 43(א) לחוק וכן לגבש תוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורים במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן לפי סעיף 44 לחוק.

מטרת החוק המוצע היא לדחות את יום התחילה עד יום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) (להלן – יום התחילה המעודכן), ולהסמיך את השר לדחות, בצו, את המועד האמור ובלבד שלא ידחה את המועד ליותר משתי תקופות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת. בהמשך לכך, מוצע לערוך בחוק כמה תיקונים נוספים המתחייבים מדחיית יום התחילה כאמור.

נוסף על כך, מוצע לערוך תיקון בהגדרה "מוגבלות" בכל הנוגע לגיל האבחון לעניין "עיכוב התפתחותי".

 

 

סעיף 1      בסעיף 1 לחוק, בפסקה (7) להגדרה "מוגבלות" מוגדר "עיכוב התפתחותי" כך: "מוגבלות אשר בשלה לא הושגו אבני הדרך ההתפתחותיות, כולן או חלקן, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1), ואובחנה עד גיל 6".

במהלך העבודה על גיבוש התקנות העוסקות בהגדרת סוגי המוגבלויות כאמור בסעיף 39(א)(1) לחוק, התברר כי חלה טעות לעניין גיל האבחון של עיכוב התפתחותי. בשונה מהגיל שנקבע בחוק, כאמור לעיל, הכוונה הייתה כי בזמן האבחון טרם מלאו לילד 7 שנים, וזאת כפי שהיה נהוג בשטח לפני חקיקת החוק. 

לפיכך, מוצע לתקן את ההגדרה כך שבמקום המילים "ואובחנה עד גיל 6" יבוא "ואובחנה לגבי מי שלא מלאו לו 7 שנים".

סעיף 2      לאור דחיית יום התחילה כמוצע בסעיף 3 לתזכיר-החוק, יש לערוך שני תיקונים בפרק ט' לחוק העוסק במימון שירותי הרווחה, כמפורט להלן.

בהגדרה "תקופה ראשונה" הקובעת את התקופה הראשונה שבה יינתן התקציב למתן שירותי רווחה לפי סעיף 28(1)(א) לחוק, מוצע לקבוע כי תחילתה של התקופה תהיה ביום התחילה המעודכן, ולא ביום תחילתה של שנת הכספים 2024.

בהגדרה "תקציב הבסיס", מוצע לקבוע כי תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) למתן שירותי רווחה יהיה זה שנקבע בחוק התקציב השנתי של שנת הכספים שקדמה ליום התחילה המעודכן, ולא בחוק התקציב השנתי לשנת הכספים 2022.

סעיף 3      מוצע להחליף את סעיף 42 לחוק, שעניינו תחילה ותקנות ראשונות. על פי המוצע בתזכיר-החוק, יום תחילתו של החוק יידחה ליום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), והשר יהיה רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור ובלבד שלא ידחה את המועד ליותר משתי תקופות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.   לפי סעיף 39(ד) לחוק, צו לדחיית המועד כאמור יותקן באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

על פי המוצע, תקנות ראשונות בעניינים המנויים בסעיף 39(א) לחוק יותקנו עד יום התחילה המעודכן.  

כפי שיפורט להלן, הצורך בדחיית מועד התחילה נובע מכמה טעמים: המורכבות של משימת כתיבת התקנות לפי החוק וריבוי הפעולות הנדרשות לשם ההיערכות ליישומו של החוק; ההליך המשמעותי של שיתוף הציבור שנערך בשנה החולפת; וכן פריצתה של מלחמת "חרבות ברזל". כל אלה הובילו לעיכוב משמעותי בעבודה הנדרשת מצד משרד הרווחה לשם יישום החוק.

לעניין המורכבות של משימת כתיבת התקנות וריבוי הפעולות הנדרשות לשם ההיערכות ליישומו של החוק, יצוין כי מאז חקיקת החוק בחודש יוני אשתקד, פעל מינהל המוגבלויות שבמשרד הרווחה (להלן – המינהל) כדי לגבש את טיוטת התקנות לפי סעיף 39(א) לחוק ולקדם את הפעולות השונות הנדרשות לשם יישומו של החוק.

בתוך כך, הוקמו במינהל כמה צוותי עבודה מקצועיים שגיבשו את התפיסה המקצועית העומדת בבסיס התקנות והחל הליך הגיבוש והכתיבה של טיוטות התקנות השונות בליווי הלשכה המשפטית במשרד הרווחה.

העניינים המנויים בסעיף 39(א) לחוק לגביהם נדרש לקבוע תקנות, נוגעים לנושאים מקצועיים רבים ומשמעותיים ויפורטו להלן: הגדרת סוגי המוגבלויות כאמור בהגדרה "מוגבלות" בחוק, וכן הגבלות לעניין הכרה במוגבלות לרבות לפי מאפיינים שונים; מדרג רמות התמיכה לזכאים; היקף שירותי הרווחה בכל אחד מהתחומים שבתוספת לחוק לכל רמת תמיכה; קיבעת הגורם המאבחן לכל סוג של מוגבלות, כשירותו וניסיונו, תנאים לעניין ביצוע האבחון וכללים לעניין אופן ההערכה של רמת התמיכה; קביעת הגורם המכיר לכל סוג של מוגבלות, כשירותו וניסיונו, תהליך קבלת החלטותיו של הגורם המכיר, ובחינה מחודשת של החלטות אלה, וכן אפשרות של מתן סיוע אישי לזכאי בתהליך קביעת רמת התמיכה; קביעת שירותי רווחה מותאמים לזכאי, ואופן ההכנה של תכנית מענים אישית או הסדר אחר לבחירת שירותי רווחה מותאמים; אופן ההגשה של בקשה להכרה כזכאי והטיפול בה.

בהקשר זה חשוב להדגיש, כי החוק קובע עקרונות כלליים בלבד, בעוד שאופן היישום שלו צריך להיות מפורט בתקנות, וזאת בין השאר על מנת להבטיח את יישום החוק באופן מיטבי לאורך השנים, תוך מתן ביטוי לתמורות בעמדות המקצועיות בתחום מתן השירותים לאנשים עם מוגבלות.

זאת ועוד, בחוק עוגנו תפיסות מקצועיות חדשניות, שמטרתן להביא לשיפור וייעול מתן השירותים לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה, קביעת תהליכי אבחון והכרה חדשניים, קביעת רמת תמיכה לאדם (הסדר שלא היה עד כה ויש צורך לגבשו יש מאין), מתן שירותים לפי רמות תמיכה ולא לפי סוג המוגבלות, מתן שירותים  בהתאם לתוכנית מענים אישית שמגבש האדם ועוד. במהלך העבודה על כתיבת טיוטות התקנות, התגלה עומק המורכבות של המשימה והצורך בביצוע חשיבה מעמיקה לשם גיבוש ההסדרים המוצעים בתקנות, בשיתוף מספר רב של גורמים במשרד הרווחה ומחוצה לו.

נוסף על האמור, גם אחרי שמשרד הרווחה יסיים לגבש את טיוטות התקנות, תידרש עוד עבודה רבה על התקנות, ובכלל זה, בין השאר, תיאום מול גורמים ממשלתיים נוספים הנוגעים לעניין, פרסום הטיוטות לקבלת הערות הציבור, קיום חובות ההיוועצות לפי החוק, אישור משרד המשפטים ואישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הליכים אלה צפויים להימשך זמן ממושך, לאור ההיקף והמורכבות של התקנות.

במהלך השנה החולפת, קידם המינהל פעולות נוספות לשם היערכות ליישום החוק, שחלקן מפורטות להלן ושנדרש פרק זמן נוסף על מנת להשלימן:

(1) מעבר למגורים בקהילה וצמצום הדרגתי של מסגרות מרובות דיירים: על מנת להיערך ליישום הוראות החוק הנוגעות למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורים במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, פעל המינהל במהלך השנה החולפת לביצוע פיילוט שבמסגרתו החל מתחילת שנת 2024 יוקמו 24 דירות בקהילה שבהן עד שישה דיירים. דירות אלה מיועדות לאנשים עם מוגבלות הנדרשים לתמיכה מרובה, ושחלקם התגוררו קודם לכן במסגרות מרובות דיירים. לשם הפעלת הדירות בקהילה, גיבש המינהל תעריף חדשני התואם לאנשים עם מוגבלות הנדרשים לרמת תמיכה מרובה הכולל מתן מענה לתעסוקת הדיירים בשעות הבוקר, מחוץ למסגרת הדיור, ובשעות אחר הצהריים והערב, בתוך מסגרת הדיור. נוסף על כך, החלו תהליכים של מתן תמריצים כספיים למפעילי מסגרות מרובות דיירים לשם העברת דיירים לדיור בקהילה, וכן קודמה חלוקה של מסגרות הדיור הגדולות ליחידות קטנות יותר, מבחינה תפעולית וטיפולית. למינהל דרוש פרק זמן נוסף לשם קידום המהלכים האמורים ולשם ביצוע תהליכי למידה והפקת לקחים מהפיילוט,  והכל לשם יישום החוק והתקנת התקנות הראשונות; 

(2) מחקר רמות התמיכה: על מנת לגבש את ההסדרים שייקבעו בתקנות לעניין הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק זה, ערך משרד הרווחה מחקר שבמסגרתו בוצעו כ-300 תשאולים לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, על ידי מאבחנים שהוכשרו לכך. השלב הראשון במחקר צפוי להסתיים במהלך חודש דצמבר 2023. אם יתקבלו תוצאות מספקות בשלב הראשון, צפוי שלב נוסף במחקר שבו אנשים עם מוגבלות ימלאו שאלונים; שלב זה צפוי שיסתיים בתחילת שנת 2024. לאחר מכן, ניתן יהיה לתקף את הכלי האבחוני ולקבוע בתקנות את הכללים הנוגעים לקביעת רמות התמיכה;

(3) פיתוח שירותים בהתאם לעקרונות החוק: על מנת להגשים את מטרות החוק, בפרט בכל הנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ובחברה, פועל המינהל לשם הרחבת סל שירותי הרווחה שיוצע לאנשים עם מוגבלות שיימצאו זכאים לכך על פי החוק. בכלל כך, שוקד המינהל על פיתוח שירותים הניתנים לפי רמת תמיכה ובאופן המותאם לאדם ולא למוגבלות, פיתוח והרחבה של תכניות למגורים עצמאיים בקהילה לפי רמות התמיכה השונות, פיתוח תכניות להדרכה הורית ומשפחתית עבור הורים לילדים עם מוגבלות או הורים עם מוגבלות, פיתוח מענים למצבי חירום אישיים ולחיים בקהילה ופיתוח פלטפורמה דיגיטלית לקבלת סיוע ברכישת אביזרי עזר שיקומיים וטכנולוגיים ושימוש מיטבי בהם; פרויקטים אלה מצויים בשלבי עבודה שונים, ולמינהל נדרש פרק זמן נוסף על מנת להשלים את קידומם; בהקשר זה יודגש כי יישום החוק תלוי במידה רבה בקיומם של מגוון שירותים שתומכים בחיים בקהילה ושמותאמים לרמות התמיכה השונות, ונדרשת היערכות משמעותית בנושא זה, טרם כניסתו של החוק לתוקף;    

(4) היערכות בתחום המחשוב: אנשי המחשוב ומערכות המידע במשרד הרווחה פועלים לשם פיתוח מערכת דיגיטלית, שתתמוך בהליכי האבחון, ההכרה ומתן השירותים לפי החוק; לשם השלמת הפיתוח נדרש למשרד הרווחה פרק זמן נוסף, הנגזר גם מההליכים לגיבוש התקנות.

לאור כל האמור לעיל, הליך הכתיבה והאישור של התקנות וקידום הפעולות הנדרשות לשם יישום החוק מהווים משימה מורכבת ומאתגרת, הדורשת היערכות ועבודה רבה מצד גורמים רבים במשרד הרווחה ומחוצה לו, ופרק הזמן שנקבע בשעתו בחוק אינו מספיק לשם כך.

לעניין הליכי שיתוף הציבור – כחלק מתפיסת המינהל שלפיה על המדיניות להיקבע תוך השתתפות ישירה של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרון "אין דבר עלינו בלעדינו" ("Nothing about us without us"), ועוד טרם קיום חובות ההיוועצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לפי החוק, קיים המינהל, בשיתוף ג'וינט ישראל, במהלך השנה החולפת, צוותי היוועצות בכל הנוגע ליישום החוק. בצוותים אלה השתתפו אנשים עם מוגבלות, הורים לאנשים עם מוגבלות ונציגים של ארגוני זכויות הפועלים למען אנשים עם מוגבלות, גופים המפעילים שירותים לאנשים עם מוגבלות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, משרדי ממשלה הנוגעים לעניין והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. הצוותים התכנסו, ככלל, אחת לחודש וסיכומי הדיונים הועלו לאתר אינטרנט מיוחד שהוקם לשם כך, ושבמסגרתו התאפשר לציבור הרחב להעביר את התייחסותו. 

במסגרת האמורה, פועלים ארבעה צוותים בנושאים המפורטים להלן, ועבודתם נמצאת בשלבי התקדמות שונים:

(1) תקנות תהליך קביעת הזכאות: הצוות עוסק בתקנות לפי סעיף 39(א)(1),(2),(4),(5) ו-(7) לחוק; תקנות אלה מסדירות את תהליך קביעת הזכאות לקבלת שירותים לפי החוק, ובכלל זה הגדרת סוגי המוגבלויות לפי החוק, מדרג רמות התמיכה לזכאים, קביעת הגורם המאבחן והגורם המכיר וכן אופן ההגשה של בקשה להכרה כזכאי והטיפול בה. טיוטת תקנות העוסקות בהגדרת סוגי המוגבלויות המזכות בחוק בהתאם לסעיף 39(א)(1) לחוק, הועברה לעיון חברי הצוות המייעץ למתן הערות והתייחסות.

(2) תקנות אופן קבלת השירותים: הצוות עוסק בתקנות לפי סעיף 39(א)(3) ו-(6) לחוק; תקנות אלה מסדירות את היקף שירותי הרווחה בכל אחד מהתחומים שבתוספת, לפי רמות התמיכה, קביעת שירותי רווחה מותאמים לזכאי ואופן ההכנה של תוכנית מענים אישית. טיוטת תקנות בנושאים הנ"ל, הועברה לעיון חברי הצוות המייעץ למתן הערות והתייחסות.

(3) התאמת השירותים הקיימים לעקרונות החוק: הצוות עוסק בהתאמת השירותים הניתנים כיום לאנשים עם מוגבלות למטרות החוק ולעקרונות במתן שירותי רווחה לזכאים, כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לחוק; עבודת הצוות כוללת קביעת 'סרגל מדידה' שלפיו יימדדו השירותים הניתנים כיום בהתאם למטרות והעקרונות האמורים, לשם קבלת החלטה לעניין המשך מתן השירות או ביצוע התאמות בו; כמו כן, הצוות דן בהליכים הנדרשים לשם יישום הוראות החוק וגיבוש התוכנית לעניין מעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה וצמצום הדרגתי של מגורים במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן; 

(4) פיתוח שירותים חדשניים בהתאם לעקרונות החוק: הצוות עוסק בפיתוח שירותים חדשניים לאנשים עם מוגבלות התואמים את עקרונות החוק; במסגרת זו, הצוות ערך מיפוי של השירותים הקיימים כיום וזיהה את הפערים הדורשים מענה; כמו כן, הצוות ערך תהליכי למידה על אודות שירותים הניתנים לאוכלוסיות שונות, בישראל ומחוץ לישראל, שניתן להתאימם לאנשים עם מוגבלות, ועל אודות שירותי ליווי אישי או סיוע אישי, לרבות לשם תמיכה בחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה;

לצד צוותים אלה, פועל צוות מתכלל שבראשו עומדת ראשת המינהל, ושתפקידו לרכז את עבודת הצוותים ולהכריע בסוגיות עקרוניות שעלו במהלך עבודתם.

נוסף על כך, פועלים שני צוותי עבודה נוספים: האחד, צוות שלטון מקומי, שעוסק בסוגיות הנוגעות ליישום החוק בקרב גורמי השלטון המקומי והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, והאחר, צוות בריאות, שעוסק בסוגיות הנוגעות להיערכות של מערכת הבריאות ליישום החוק, ובכלל זה מתן שירותי בריאות בקהילה.

כלל פעולות שיתוף הציבור והגורמים הנוספים, כפי שפורטו לעיל, מסייעים רבות בגיבוש המדיניות של משרד הרווחה, אולם הליכים אלה אורכים זמן רב, ונדרשת תקופת זמן נוספת להיערכות ולהשלמת תהליכים אלו במלואם.

עיכוב נוסף בעבודת משרד הרווחה לשם יישום החוק נגרם בשל מלחמת "חרבות ברזל". ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו אלפי מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים, וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו כ-1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. כמו כן, נכון למועד זה, ישנם נעדרים שטרם אותרו ומאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים החמורים, הוכרז מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. הכרזה זו אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והוכרז בצבא ההגנה לישראל על מלחמת "חרבות ברזל".  

בשל מצב החירום, גויסו מאות אלפי חיילי מילואים לצורך הלחימה, ובהם חלק משמעותי מעובדי המינהל שעוסקים בהיערכות ליישום החוק. זאת ועוד, עובדי משרד הרווחה, ובהם עובדי המינהל, עוסקים בימים אלה במשימות לאומיות שונות הקשורות לניהול המלחמה, כגון: ניהול מערך הרווחה במלונות שאליהם פונו תושבי עוטף עזה ויישובי הצפון ומתן מענה בהיבטי רווחה לתושבים המתארחים במלונות אלה, וכן השתתפות בצוותי "בשורה מרה" שעסקו במתן מידע על אודות החללים והנפגעים במלחמה, שאינם מקרב כוחות הביטחון.

כמו כן, עובדי המינהל נדרשים להתמקד בניהול החירום של מסגרות ושירותים שונים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה פינוי מסגרות לאנשים עם מוגבלות מאזורי הלחימה, מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות שפונו מאזורי הלחימה, התאמת שירותים למצב החירום, גיבוש נוהלי חירום וכיוצא באלה.

כתוצאה מכך, חל עיכוב משמעותי בקידום הטיפול בתקנות ובביצוע הפעולות הנדרשות לשם יישום החוק, בזמן המלחמה; נכון למועד זה, ישנו חוסר וודאות רב לעניין משך תקופת החירום כתוצאה מהמלחמה. חוסר וודאות זה, מדגיש את הצורך בדחיית המועד ומתן סמכות לשר לדחות את המועד בתקופות נוספות, כמוצע בתזכיר-החוק.

לאור כל האמור לעיל – מורכבותה של מלאכת יישום החוק, הליכי שיתוף הציבור המשמעותיים שנערכו בשנה החולפת וכן מלחמת "חרבות ברזל" שעודנה נמשכת – נדרשת דחייה של מועד תחילתו של החוק, כמוצע בתזכיר-החוק.

סעיף 4      בשל החשיבות שמשרד הרווחה רואה בקידום המעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ובצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, נערך המשרד בנושא זה, כמפורט לעיל; בכלל זה, קידם המשרד פעולות שונות לעידוד יציאתם של דיירים ממסגרות דיור גדולות למסגרות בקהילה וכן ערך פיילוט לפתיחתן של 24 דירות בקהילה לאנשים הנדרשים לתמיכה מרובה.

לאור האמור לעיל, מוצע לקבוע כי גיבוש התוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, כאמור בסעיף 44(ד) לחוק, תתבצע עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024), קרי שנה לפני יום התחילה המעודכן.

סעיף 5      לאור דחיית יום התחילה, כמוצע בתזכיר-החוק, מוצע לתקן את סעיף 45(א)(1) לחוק, כך שהדיווח של השר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בכל הנוגע ליישום התוכנית למעבר של אנשים עם מוגבלות לקהילה ולצמצום הדרגתי של מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים ושל מספר הדיירים שמתגוררים בהן, לרבות ייעוד התקציב לעניין זה, יימסר במועד הקבוע בהתייחס לשאר הדיווחים לפי אותו סעיף; לפי התיקון המוצע, הדיווח האמור יימסר ב-1 במרס בכל שנה לגבי השנה שקדמה לה, לאחר כניסתו של החוק לתוקף, ולא החל משנת 2024 כפי שקבוע כיום בחוק.