תזכיר חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד - 2023

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד – 2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ובהארכתו

בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004, הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 (להלן – גיל פרישת חובה).

בהתאם לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח 2017 (להלן - החוק), מעסיק של למעלה מ -25 עובדים, לא יחייב הורה שילדו נפטר, המועסק במשך 7 שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, ושהגיע לגיל זה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, וזאת למשך 4 שנים נוספות. החוק הגדיר מקצועות שעליהם הוא לא יחול.

עוד נקבע בחוק, בין השאר, כי אין הוא גורע מזכויות שניתנות לפי סעיף 33א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י -1950, הקובע הסדר מיוחד להורה של נספה, האוסר ככלל את פיטוריו או חיובו לפרוש במשך התקופה הקבועה שם, אלא בהיתר מיוחד מוועדת תעסוקה.

תכלית החוק הינה לאפשר להורה שילדו נפטר לדחות את גיל פרישתו בארבע שנים מגיל הפרישה הקבוע בחוק, מתוך הבנה כי המשך העבודה עשוי לסייע לאזרח הוותיק להמשיך בחיי שגרה על אף האסון שפקד אותו. החוק נקבע כהוראת שעה למשך ארבע שנים ועד ל - 31.12.2021, והאריכו אותו בשנתיים נוספות, עד ל – 31.12.2023, כדי לאפשר לבחון את יישומו והשפעתו על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר.

מאחר והמשרד לשוויון חברתי ערך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר, והגיש את ממצאי מחקרו לוועדת העבודה הרווחה של הכנסת, כנדרש בסעיף 7(ב) לחוק, כמו גם פעל להגשת דיווחים והמלצותיו לוועדה, כנדרש בסעיפים 7(ג)(2) ו – 7(ג)(3) לחוק -  מבוקש למחוק סעיפים אלו, מפאת התייתרותם.

בימים אלה מצויה מדינת ישראל במצב חירום נוכח מלחמת "חרבות ברזל". בנסיבות אלה ונוכח פקיעת הוראת השעה ב – 31.12.2023, ועל מנת שקבוצת ההורים הרלוונטית לא תפגע, וכן לצורך המשך בחינת הוראת השעה ושאלת הפיכתה להוראת קבע, מבוקש להאריך את הוראת השעה בשנה אחת נוספת.

כמו כן מוצע כי ככל שהליכי החקיקה לא יושלמו לפני פקיעת הוראת השעה, תיבחן האפשרות לתחולה רטרואקטיבית של הוראת השעה בנסיבות העניין.

 

בנוסף, מאחר ותחומי הפעילות של אגף אזרחים ותיקים הועברו מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מכוח החלטת ממשלה מס' 109, מ - 5.2.2023, בדבר "שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי"; העברת שטחי פעולה; העברת סמכויות משר לשר ותיקון החלטות ממשלה" - מבוקש שהשר הממונה על ביצועו של חוק זה והרשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור וועדת הרווחה ובריאות של הכנסת, יהיה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, במקומו של השר לשוויון חברתי.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

החוק אינו מתייחס לקבוצות אוכלוסייה שהמחוקק ביקש לייחדן בהוראות ייצוג הולם או לתת הגנה מיוחדת אחרת.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

תזכיר חוק מטעם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי:

תזכיר חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד - 2023

דברי הסבר

בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 (להלן - גיל פרישת חובה).

בהתאם לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 (להלן – החוק), מעסיק של למעלה מ ־ 25 עובדים לא יחייב הורה שילדו נפטר, המועסק במשך שבע שנים לפחות בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, שהגיע לגיל זה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, וזאת למשך 4 שנים. החוק הגדיר מקצועות שעליהם הוא לא יחול.

עוד נקבע בחוק, בין השאר, כי אין הוא גורע מזכויות שניתנות לפי סעיף 33א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י -1950, הקובע הסדר מיוחד בין השאר להורה של נספה, האוסר ככלל את פיטוריו או חיובו לפרוש במשך התקופה הקבועה שם, אלא בהיתר מיוחד מוועדת תעסוקה.

תכלית החוק הינה לאפשר להורה שילדו נפטר לדחות את גיל פרישתו בארבע שנים מגיל הפרישה הקבוע בחוק, מתוך הבנה כי המשך העבודה עשוי לסייע לאזרח הוותיק להמשיך בחיי שגרה על אף האסון שפקד אותו. החוק נקבע כהוראת שעה כדי לאפשר לבחון את יישומו והשפעתו על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר.

החוק נקבע כהוראת שעה למשך ארבע שנים, ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021). תוקפה של הוראת השעה הוארכה בשנתיים נוספות עד ל - 31.12.2023, על מנת להשלים את בחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר, כאמור בסעיף 7(ב) לחוק.

בסעיף 7(ג) לחוק  נקבע כי המשרד לשוויון חברתי יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת את המלצותיו לעניין תוקפו של חוק זה.

 

 

לפי מחקרים שנערכו בהזמנת המשרד לשוויון חברתי, ועל פי הוראת החוק, רוב מוחלט (למעלה מ90%) מן המשיבים שבחרו להמשיך בעבודתם לאחר גיל הפרישה היו שבעי רצון מהחלטתם. בקרב אלו שעדיין לא הגיעו לגיל הפרישה, רבים (71%) מעריכים שימשיכו בעבודתם לאחר גיל הפרישה, מתוכם 45% ציינו כי אחת הסיבות היא הוראת החוק. אחת הסיבות המרכזיות (62%) לבחירה להמשיך בעבודה גם לאחר גיל הפרישה בקרב הורים שילדם נפטר הייתה שהעבודה מסייעת לחשוב פחות על האובדן. עוד עלה ממחקר המעסיקים, כי יישום החוק לא ישפיע על קליטה של עובד למקום העבודה. נוכח האמור, הוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.

עם זאת, מן המחקרים עלו בעיות ביישום החוק, שעיקרן בידיעת החוק. על כן הוצע להטיל על המעסיקים להודיע לכלל עובדיהם על הוראות החוק, וכן הוצע לקבוע, כי בדומה לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, מעסיק שירצה לפטר עובד, שהוא הורה שילדו נפטר, יצטרך לקבל היתר מאת שר העבודה.  

לפי הערכות שביצע המשרד לשוויון חברתי בשנים 2022-2021, גודל הקבוצה שעליה החוק חל עומד על כ - 5,300 אזרחים ותיקים.

מאחר וכאמור לעיל, המשרד לשוויון חברתי ערך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק על סוגיות הנובעות מהעסקת הורים שילדם נפטר, והגיש את ממצאי מחקרו לוועדת העבודה הרווחה של הכנסת, כנדרש בסעיף 7(ב) לחוק, כמו גם פעל להגשת דיווחים והמלצותיו לוועדה, כנדרש בסעיפים 7(ג)(2) ו – 7(ג)(3) לחוק -  מבוקש למחוק סעיפים אלו, מפאת התייתרותם.

החוק נקבע כאמור לעיל כהוראת השעה למשך ארבע שנים ועד ל - 31.12.2021, והוארך בשנתיים עד ל – 31.12.2023. מאחר ובימים אלה מצויה מדינת ישראל במלחמה (מלחמת "חרבות ברזל"), ומשטרם גובשה חקיקה בנושא, ועל מנת למנוע פגיעה בקבוצת ההורים הרלוונטית להוראת השעה עם פקיעת תוקפו של החוק ב- 31.12.23, מוצע בתזכיר החוק להאריך את תוקף הוראת השעה, בשנה אחת נוספת, ועד ל - 31.1.2024.

מוצע כי ככל שהליכי החקיקה לא יושלמו לפני פקיעת הוראת השעה, תיבחן האפשרות לתחולה רטרואקטיבית של הוראת השעה בנסיבות העניין.

במסגרת החלטת הממשלה מס' 109 "שינוי שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי"; העברת שטחי פעולה; העברת סמכויות משר לשר ותיקון החלטות ממשלה", מ - 5.2.2023, עבר, בין היתר, שטח הפעולה של אגף אזרחים ותיקים מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, וכן נקבע כי יועברו  פרויקטים נוספים שבוצעו בתחום האזרחים הוותיקים על ידי אגפים אחרים, זאת כפי שיסוכם בין המשרדים. על כן, מוצע שהשר הממונה על ביצועו של חוק זה והרשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור וועדת הרווחה ובריאות של הכנסת, יהיה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי במקומו של השר לשוויון חברתי.