תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סמכות לחקור ילד בעבירה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה), התשפ"ד-2023.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת ההצעה לבטל את הסייג הקבוע כיום בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו – 1955 המחריג נסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה בעבירות מסוימות מחקירה על ידי חוקר ילדים. ההצעה מבטלת את הסייג לגבי עבירות חטיפה ועבירות ההמתה. הצעת החוק תאפשר לחוקרי ילדים, שהם עובדים סוציאליים שהוכשרו לתפקיד זה, לחקור את הילדים שנפגעו או היו עדים למתקפת הטרור הרצחנית שאירעה ביום כ"ב בתשרי, ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר, 2023. זאת, לצורך מיצוי הדין עם החשודים בביצוע פשעים אלה.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

הצעת החוק מתייחסת לילדים עד גיל 14 שנפגעו או היו עדים לעבירות חמורות בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה, וקובעת כי חקירת הילדים בעבירות אלו (ככל שתידרש) תתבצע על ידי חוקרי ילדים. זאת, על מנת לצמצם את הפגיעה הנוספת בילדים אשר עלולה להיגרם בעת החקירה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

יקבע בתיאום בין משרד הרווחה לאגף התקציבים במשרד האוצר.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(הוראת שעה – חרבות ברזל)(סמכות לחקור ילד בעבירה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה), התשפ"ד-2023

 

דברי הסבר

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל (להלן – מתקפת הטרור). אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1400 אזרחים וחיילים ישראלים ופצעו אלפים, למעלה מ- 240 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בין החטופים עשרות ילדים וילדות, וילדים רבים היו עדים לפשעים האכזריים שבוצעו.

 

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הבטחון ביום 7 באוקטובר 2023 על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, הכרזה אשר הוארכה על ידי הממשלה, וניתן לה אישור של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. הכרזה  זו כעת בתוקף עד ליום 27.11.2023. כמו כן, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה על כך לוועדת החוץ והביטחון של כנסת ביום 8.10.2023.

 

במהלך הלחימה נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מחבלים רבים, אשר בנוגע לרבים מהם החל הליך חקירה פלילי, ובמסגרתו איסוף ראיות ועדויות.

 

על אף הרצון להפחית בחקירות ילדים בכדי לא לגרום להם נזק משני בנוסף לנזק האדיר שנגרם להם כנפגעי עבירה וכעדים למעשי רצח, אין מנוס מכך במקרים מסוימים. כך, למשל, במעשי הטבח שרק ילדים היו עדים להם או בנסיבות שבהן רק הילדים נותרו כדי להעיד.

 

חקירתם של כלל הנפגעים באירועים כה קיצוניים באכזריותם הינה מורכבת ביותר נוכח מצבם הנפשי, אולם חקירת ילדים מורכבת אף יותר, נוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיגרם לילדים כה צעירים מחקירה מעין זו. 

המצב המשפטי הקיים

סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה..."

 

כלומר ברירת המחדל היא כי המשטרה היא החוקרת בעבירות, אלא אם כן יש הסמכה בחוק אחר.

 

החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 מסדיר חקירות ילדים בעבירות חמורות ובכלל זה עבירות מין ואלימות שונות. החוק קובע כי ילדים עד גיל 14 ייחקרו בעבירות המנויות בתוספת לחוק אך ורק בידי חוקרי ילדים במשרד הרווחה (סעיף 4 לחוק, שלפיו "פרט לחקירה בעדות שחוקר הילדים הרשה אותה לפי סעיף 2, אין חוקרים ילד בעבירה המנויה בתוספת אלא על ידי חוקר ילדים"). חוקרי ילדים הם עובדים סוציאליים הממונים על ידי שר המשפטים ומוכשרים לגבות עדות מילדים בעזרת שיטות המותאמות התפתחותית לצרכיהם הרגשיים, הנפשיים והקוגניטיביים של ילדים (סעיף 3). בין היתר, לחוקרי הילדים סמכות להחליט האם להתיר העדת הילד בבית המשפט (סעיף 2 לחוק), ותיעוד חקירת הילד על ידי חוקר הילדים קביל בבית המשפט (סעיף 9 לחוק).

 

התוספת לחוק כוללת את העבירות שעליהן הוא חל ובכלל זה:

" (ו) עבירה לפי סעיפים 329(א)(1) (חבלה בכוונה מחמירה שהיא פציעה או גרימת חבלה חמורה),  333 (חבלה חמורה), 334 (פציעה), 335 (חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות), 361, 362, 363, 364, 365, 367 (עבירות כלפי קטינים ומושגחים), 372, 373, 374, 377 (עבירות פגיעה בחירות), 380 (תקיפה הגורמת חבלה ממשית) ו-382 (תקיפה בנסיבות מחמירות) לענין עבירה לפי סעיף 380 (תקיפה הגורמת חבלה ממשית) לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, והחשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד.

(ז) עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305 (עבירות רצח, עבירות המתה ונסיון לרצח) לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, אם בעת גביית העדות התקיים אחד מאלה:

    (1) לילד לא מלאו 12 שנים והוא אינו החשוד בביצוע העבירה;

    (2) לילד מלאו 12 שנים, החשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד.

 

כלומר כיום נסיבות של מעשי טרור מוחרגות מהחוק הקיים לגבי חלק מהעבירות, ורק חוקר משטרה מוסמך לחקור ילדים בעבירות האמורות בנסיבות אלו.

 

הצורך בתיקון החוק

בעקבות מתקפת הטרור והליכי החקירה שהחלו בעניינם של המחבלים שנעצרו, עלה צורך בחקירת ילדים, שהיקפה אינו ברור בשלב זה.

 

נוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיגרם כתוצאה מחקירה לילדים שנפגעו ושהיו עדים למראות קשים במהלך מתקפת הטרור, ובהמשך, בהעדה אפשרית בבית המשפט נגד מבצעי המעשים, קיימת חשיבות יתר להימנע ככלל מביצוע חקירות של ילדים עד גיל 14, וככל שנדרש, להפנות את החקירות ההכרחיות לגורמי מקצוע שהוכשרו לכך, ושבמקרים המתאימים אף יעידו במקום הילד בבית המשפט. הדבר עשוי להיות רלבנטי גם למעשי טרור שבוצעו שלא על רקע מתקפת הטרור שהחלה ב-7 לאוקטובר, ולפיכך הוראת השעה חלה על כל מעשה טרור מאז.

 

מסיבות אלו מוצע לבטל בתקופת הוראת השעה את ההחרגה של מעשה טרור או פגיעת איבה לגבי חלק מהעבירות. עוד מוצע, בנסיבות בהן הילד הוא נפגע או עד למעשה טרור, לחייב את הממונה על החקירה במשטרה להתייעץ עם חוקר הילדים טרם הפנייתו לחקירת ילדים, וזאת בכדי לבחון אפשרות של הימנעות מחקירה במקרים שבהם ניתן להשיג ראיות בדרך אחרת, וזאת בכדי לצמצם נזק משני לילד.

 

לסעיף 1(1)

מוצע להוסיף סעיף 4א1 לחוק שכותרתו "התייעצות עם חוקר ילדים לפני הזמנת ילד לחקירה". הוראה זו קובעת שבעבירות שבוצעו בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה, כאשר הילד אינו החשוד בביצוע העבירה,  יתייעץ הממונה על החקירה עם חוקר ילדים טרם הפנייתו של הילד לחקירת ילדים. זאת, על מנת לבחון את עצם הצורך בחקירת הילד, שכן יתכן שחוקר ילדים יסבור שטובת הילד היא שלא תתקיים בעניינו כלל חקירת ילדים והדבר ראוי להילקח בחשבון.

 

לסעיף 1(2)(א)(ב)

פרט (ו) לתוספת לחוק הגנת ילדים קובע שורה של עבירות שבעניינן מוסמך לחקור חוקר ילדים, אם לא בוצעו בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה, החשוד הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד. הצעת החוק קובעת כי באשר לעבירות החטיפה, המנויות ברשימה זו יוכל חוקר הילדים לחקור גם בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה כאשר הילד אינו החשוד בעבירה.

 

לסעיף 1(2)(ג)

פרט (ז) לתוספת לחוק הגנת ילדים קובע כי בעבירות המתה שלא בקשר לתאונת דרכים ולמעשה טרור או פגיעת איבה מוסמך לחקור חוקר ילדים כאשר נעשית אבחנה גילית לגבי סוג העבירות. באשר לילדים עד גיל 12 – מוסמך לחקור חוקר ילדים בכלל העבירות ובלבד שהילד עצמו אינו החשוד, ובאשר לילדים מעל גיל 12 – מוסמך לחקור חוקר ילדים בעבירות שהחשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד. מוצע לבטל את הסייג לעניין מעשה טרור או פגיעת איבה ובכך להרחיב את סמכותו של חוקר ילדים לחקור גם בעבירות המתה בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה. עוד מוצע להוסיף ולהבהיר שההרחבה של עבירות בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה חלה גם על ילדים מעל גיל 12 שאינם חשודים בביצוע העבירה.

 

לסעיף 2

מוצע לקבוע כי בסמכות שר המשפטים, הממונה על חוק זה, בהסכמת שר הרווחה להאריך בצו את הוראת השעה באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. זאת, על מנת לאפשר חקירת ילדים ככל שחקירת האירועים הנוגעים למתקפת הטרור תמשך גם לאחר שנה. כמו כן, הארכה זו נדרשת על מנת לאפשר הסקת מסקנות לגבי מספר התיקים שייחקרו על ידי חוקרי ילדים לצורך בחינת הפיכת הוראת השעה להוראה קבועה.

 

לסעיף 3  

מוצע לקבוע כי תחולתו של החוק היא על עבירות שבוצעו החל מיום כ"ב תשרי, ה'תשפ"ד (7 באוקטובר, 2023), מועד בו החלה מתקפת הטרור, וזאת על מנת לאפשר חקירות ילדים על ידי חוקרי ילדים בעבירות שבוצעו במתקפת הטרור ולאחריה. כמו כן, קובע הסעיף כי ככל שהחלה חקירת ילדים ופקעה הוראת השעה ימשיכו לחול הוראת החוק. בכך יובטח שהמלצות שהתקבלו על ידי חוקרי ילדים לעניין העדת ילדים יחולו גם לאחר פקיעת הוראת השעה.