תקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי - תחנה בכלי טיס בטיסה פנים-ארצית), התשפ"ד-2023
לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, הפעלת תחנה בכלי טיס טעונה, ככלל, רישיון מתאים להפעלתה, שניתן לפי הוראות הפקודה.
בד-בבד עם כוונת רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם הוראות לעניין החובה ברישיון להפעלת תחנה בכלי טיס לגבי טיסה בין-לאומית או טיסה באזור פיקוח של יחידת פת"א, שפורסם לגביה בפמ"ת כי שפת התקשורת הזמינה היחידה בה היא השפה האנגלית, מבוקש לפטור טיסה שלא כאמור - שתכונה להלן: טיסה פנים-ארצית - מהחובה ברישיון כאמור, זאת בדומה לנהוג לעניין זה בארה"ב.
טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4יט(א)(1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[1] (להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 4יט(א)(2) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
"טיסה בין-לאומית" - טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה או בתחום מרחב הפיקוח התעופתי שלה; |
|
|
|
"טיסה פנים-ארצית" - טיסה שאינה טיסה בין-לאומית המופעלת באזור פיקוח של יחידת פת"א, שפורסם לגביה בפמ"ת כי עברית היא שפת תקשורת הזמינה בה; |
|
|
|
"תחנה בכלי טיס" - כהגדרתה בסעיף 4ח(א) לפקודה; |
|
פטור ליחיד מרישיון לתחנה בכלי טיס |
2. |
מבלי לגרוע מהחובה ברישיון לתחנה בכלי טיס לגבי הקמתה והחזקתה של תחנה בכלי טיס, יחיד רשאי להפעיל תחנה בכלי טיס בטיסה פנים-ארצית אף אם אין לו רישיון לתחנה בכלי טיס להפעלתה.. |
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה 15 ימים מיום פרסומן. |
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2023)
)חמ ________________)
__________________
ד"ר שלמה קרעי
שר התקשורת
דברי הסבר
כללי
פרק ג' לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה), שעניינו: "רישיון, אישור התאמה ופטור", קובע, בין היתר, איסור על הקמת תחנת אלחוט[2], החזקה או הפעלתה, לרבות בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל, אלא אם כן בידי מי שמבקש לעשות כן רישיון לכך שניתן לו לפי הפקודה.
במסגרת תיקון הפקודה בשנת התשע"ח (2018)[3], נקבעו הסדרים מיוחדים לגבי "תחנה בכלי טיס"[4], ובכלל זה העברת סמכויות שונות לפי הפקודה לאחריות שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומנהל רשות התעופה האזרחית (להלן - המנהל), ובכלל זה הסמכות לקבוע תקנות לגבי "תחנה בכלי טיס", וכן סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה לגביה. בכך למעשה הועברה האחריות לגבי "תחנה בכלי טיס" ממשרד התקשורת לרשות התעופה האזרחית (להלן - הרשות) שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
ביתר פירוט
במסגרת בחינת האסדרה הקיימת לפי הפקודה לגבי תחנה בכלי טיס, החליטה הרשות לבחון מחדש את הצורך ב"רישיון לתחנה בכלי טיס"[5] כתנאי להפעלת תחנה בכלי טיס, בין היתר בשים לב למאפייני ההפעלה ולשאלה האם מדובר בטיסה בין-לאומית או בטיסה פנים-ארצית.
במסגרת זו בחנה הרשות את האסדרה הקיימת לעניין זה בארה"ב[6], ממנה עולה כי מאז שנת 1996 לא קיימת שם דרישה כללית לרישיון מקביל לרישיון לתחנה בכלי טיס, וכי ככל שמדובר בתחנת אלחוט המופעלת בטיסה "פנים ארצית" (Domestic), הרי שלא נדרש רישיון להפעלת תחנת אלחוט הנמצאת בכלי הטיס והפועלת בתדרי VHF.[7]
בדומה לכך מבוקש לכונן גם בישראל אסדרה דומה, אשר בצד החובה הכללית ברישיון לתחנה בכלי טיס לפי הפקודה, תפטור יחיד המפעיל כלי טיס בטיסה "פנים-ארצית" (כפי שתוגדר להלן) מהחובה ברישיון לתחנה בכלי טיס.
הסמכות לקבוע את התקנות
בתיקון המוצע מבוקש לפטור יחיד המפעיל תחנה בכלי טיס בטיסה "פנים-ארצית" מהחובה ברישיון לתחנה בכלי טיס.
סעיף 4 לפקודה, שהוא חלק מסימן א' לפרק ג' לה, קובע כך:
"(א) בסעיף זה, "תחנה בכלי טיס" - תחנת אלחוט בכלי טיס, לרבות תחנת הטסה של כלי טיס מוטס מרחוק, שהמכשירים האלחוטיים הכלולים בה משדרים או קולטים בתחום התדרים המשמש לתעופה אזרחית, בלבד.
(ב) על אף הוראות סימן זה, רישיון לעניין הקמה, החזקה והפעלה של תחנה בכלי טיס יינתן בידי מנהל רשות התעופה האזרחית, ובלבד שלא ייתן רישיון כאמור לגבי תחנה הכוללת מכשיר אלחוטי שלא ניתן לגביו אישור סוג כהגדרתו בסעיף 4ג(א)(1); רישיון לתחנה בכלי טיס יראו אותו כרישיון להחזקה ולהפעלה של כל המכשירים האלחוטיים הכלולים בתחנה בכלי הטיס, המפורטים ברישיון.
(ג) לעניין רישיונות לתחנה בכלי טיס -
(1) הסמכויות הנתונות למנהל לפי סימן זה, למעט סמכות המנהל לתת אישור סוג לפי סעיף 4ג(א)(1), יהיו נתונות למנהל רשות התעופה האזרחית, ויחולו הוראות סעיף 12א(ב) לעניין אצילת סמכויות;
(2) הסמכויות הנתונות לשר לפי סימן זה יהיו נתונות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם השר, ואולם לא יותקנו תקנות לעניין רישיונות כאמור אלא לפי הצעת רשות התעופה האזרחית או בהתייעצות עמה.."
סעיף 4יט לפקודה קובע כך:
"(א)(1) השר רשאי לקבוע מכשירים אלחוטיים או תחנות אלחוט, מסוג מסוים, או פעולות מסוימות במכשירים או בתחנות כאמור, שיהיו פטורים מההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין הועדת תדרים והקצאתם יחולו הוראות סעיף 5ד;
(2) תקנות לפי פסקה (1), לעניין מכשיר אלחוטי המיועד לשימוש בכלי טיס בלבד, יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים..."
התקנות המוצעות עניינן קביעת מכשיר אלחוט - "תחנה בכלי טיס" - שיהיה פטור ממקצת ההוראות לפי הפקודה - אלה המחייבות רישיון לתחנה בכלי טיס [גם] בטיסה פנים ארצית.
לפיכך מבוקש לקבוע את התקנות המוצעות בתוקף סמכותו של שר התקשורת לפי סעיף 4יט(א)(1) לפקודה. בהתאם לסעיף 4יט(א)(2), הואיל והפטור עניינו "תחנה בכלי טיס", הרי שאת התקנות המוצעות יש לקבוע "לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים".
יצוין כי התיקון המוצע הוא פרי הצעת הרשות, אשר יזמה וניסחה אותו, והוא מבטא את עמדתה המקצועית בנושא.
מאחר והתקנות המוצעות נוגעות בתחום ייחודי בפקודה - אסדרת "תחנה בכלי טיס" - שמקצת הסמכויות לגביו הועברו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולרשות, ובכך ניתקו במובנים רבים מיתר ההוראות לפי הפקודה, מבוקש לקבוע את התקנות המוצעות בקובץ תקנות נפרד מזה בו מקובצות ברגיל תקנות שעניינו פטור מהוראות לפי הפקודה, ולכנותו: "תקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי - תחנה בכלי טיס בטיסה פנים-ארצית), התשפ"ד-2023".
לתקנה 1 המוצעת שעניינה: "הגדרות"
מבוקש לקבוע שלוש הגדרות אשר ישמשו להבנת וליישום ההסדר המהותי שייקבע להלן, שעניינו פטור מחובת "רישיון לתחנה בכלי טיס" לשם הפעלת תחנה בכלי טיס בטיסה "פנים-ארצית".
לפיכך מבוקש להגדיר "טיסה בין-לאומית", שכן צירוף מילים זה משמש בהמשך לצורך ההגדרה "טיסה פנים-ארצית". לעניין זה מבוקש להגדיר את צירוף המילים על דרך של הפנייה להגדרה "טיסה בין-לאומית" הקיימת בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981, לפיה "טיסה בין-לאומית" היא "טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה;". הגדרה זו מתאימה להקשר דנן, והואיל ומאפייני ההפעלה הם נגזרת של המקובל לעניין זה לפי חוק הטיס, התשע"א-2011 הרי שהפנייה להגדרה זו תבטיח שאם בעתיד היא תשונה, כך שמהותה של "טיסה בין-לאומית" תשתנה, ממילא הדבר ישפיע גם על האסדרה וההגדרה של "טיסה פנים-ארצית".
עוד מבוקש להגדיר "טיסה פנים-ארצית".
כפי שצוין לעיל, הכוונה היא כי הפעלת תחנה בכלי טיס ב"טיסה פנים-ארצית", לא תחויב ברישיון לתחנה בכלי טיס כהגדרתו בפקודה. לעניין זה מבוקש לבסס את ההגדרה "טיסה פנים-ארצית" על שני רכיבים, שהם מעין תמונת-ראי להסדר שמבוקש לקבוע בטיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ"ג-2023, לעניין "חובת רישיון להפעלת תחנת אלחוט - כלי טיס". כך, לעניין זה תיחשב טיסה בתור "טיסה פנים-ארצית" אם היא אינה בין-לאומית (קרי, היא נערכת, כולה, בשטח ישראל) ובנוסף היא מופעלת באיזור פיקוח של יחידת פיקוח/ניהול תעבורה אווירית שפורסם לגביה בפמ"ת כי עברית היא שפת תקשורת הזמינה בה (זאת להבדיל ממקום בו שפת התקשורת הזמינה היחידה היא השפה האנגלית).
באופן כזה יובטח כי ההסדר בתקנות המוצעות, לעניין הפטור מרישיון לתחנה בכלי טיס בטיסה פנים-ארצית, יהלום את ההסדר המוצע בטיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ"ג-2023, לעניין החובה ברישיון כאמור בעת הפעלת תחנת אלחוט בכלי טיס בטיסה בין-לאומית (קרי, טיסה שלפחות אחת מנקודות המוצא, הביניים או היעד שלה היא מחוץ לישראל או שחלק ממנה מתבצע מעל שטחה של מדינה זרה או בתחום מרחב הפיקוח התעופתי שלה).
כן מבוקש להגדיר "תחנה בכלי טיס", וזאת על דרך של הפנייה להגדרה הקבועה בסעיף 4ח(א) לפקודה, כפי שהובאה בהערת השוליים 5 לעיל.
לתקנה 2 לתקנות המוצעות, שעניינה: "פטור ליחיד מרישיון לתחנה בכלי טיס"
בהמשך לאמור לעיל מבוקש לקבוע כי יחיד רשאי להפעיל תחנה בכלי טיס (כפי הגדרתה בסעיף 4ח(א)), בטיסה פנים-ארצית (כפי הגדרתה בתקנה 1 המוצעת) אף אם אין לו רישיון לתחנה בכלי טיס (כהגדרתו בפקודה).
בכך ממומש ההסדר המהותי לפיו הפעלת תחנה בכלי טיס בטיסה פנים-ארצית פטורה מרישיון לתחנה בכלי טיס, זאת בדומה לנהוג לעניין זה בארה"ב. בכך למעשה משונה מהותית ההסדר הקיים היום, המחייב רישיון לתחנה בכלי טיס בכל הפעלה של תחנה בכלי טיס.
יצוין כי בצד הפטור שמבוקש לקבוע מחובת רישיון ליחיד בהפעלה פנים-ארצית, עדיין הנושא מטופל ומבקשי רישיונות טייס מקבלים הכשרה הולמת בעניין גם בהפעלה פנים-ארצית, וזאת במסגרת מבחני החוקה והמבחן המעשי להם הם נדרשים טרם קבלת רישיון הטיס, במסגרתם נבחנים כישורים בסיסיים בהפעלת מכשיר הרדיו-טלפון.
לתקנה 3 לתקנות המוצעות, שעניינה: "תחילה"
לנוכח העובדה שמדובר בהקלה מהותית ומשמעותית על ציבור בעלי העניין ולא נדרש כל היערכות ליישומה - לא מקרב בעלי העניין ולא מקרב המאסדר - מבוקש כי התקנות המוצעות יחלו 15 ימים מיום פרסומן.
[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25 ,עמ' 505 ;ס"ח התשע"ח, עמ' 459.
[2] תחנת אלחוט מוגדרת בפקודה בתור "תחנה הכוללת מכשיר אלחוטי אחד או יותר המחוברים לשם פעולתם לאמצעים נוספים ובכלל זה לאנטנה ולספק כוח", כאשר "מכשיר אלחוטי" מוגדר בתור: "מערכת, מנגנון, מכשיר, מיתקן, ציוד או אבזר אחרים העושים שימוש בתדר רדיו לטלגרף אלחוטי או המיועדים לעשות שימוש כאמור או שיש בהם רכיב העושה שימוש או המיועד לעשות שימוש כאמור".
[3] ס"ח התשע"ח, עמ' 454.
[4] המוגדרת שם, בסעיף 4ח(א) לפקודה בתור: "תחנת אלחוט בכלי טיס, לרבות תחנת הטסה של כלי טיס מוטס מרחוק, שהמכשירים האלחוטיים הכלולים בה משדרים או קולטים בתחום התדרים המשמש לתעופה אזרחית, בלבד".
[5] המוגדר בפקודה בתור: "רישיון שניתן לפי סעיף 4ח".
[6] יצוין כי הרשות המאסדרת שם את התחום היא ה- FCC (Federal Communications Commission) ולא ה- FAA (Federal Aviation Authority). קרי, שם האחריות לנושא מסורה, בשלמותה, למאסדר של תחום התקשורת ולא של תחום התעופה האזרחית.
[7] On October 25, 1996, the FCC released a Report and Order in WT Docket No. 96-82 (text) eliminating the individual licensing requirement for all aircraft, including scheduled air carriers, air taxis and general aviation aircraft operating domestically. This means that you do not need a license to operate a two-way VHF radio, radar, or emergency locator transmitter (ELT) aboard aircraft operating domestically. All other aircraft radio stations must be licensed by the FCC either individually or by fleet.
Aircraft operating domestically do not land in a foreign country or communicate via radio with foreign ground stations. Flying in international or foreign airspace is permitted, so long as the previous conditions are met. If you travel to a foreign destination, however, (e.g., Canada, Mexico, Bahamas, British Virgin Islands) a license is required.