טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי) (תיקון מס'...) התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנה 3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס"א-2001, קובעת את מגבלות מנוף האשראי המותר בקרן – 20% משווי נכסי הקרן ו- 40% משווי נכסי קרן ממונפת. מנוף האשראי בקרן כולל את סכום החוב בשל קניה באשראי בעד הקרן, בתוספת סכום האשראי שנלקח עבור הקרן לצורך פדיון יחידות ובתוספת מנוף הפעילות בנגזרים (וכל זאת בניכוי סך התמורות ממכירה באשראי הצפויות להתקבל בחשבון הקרן ובניכוי סכומי מזומנים ופקדונות שבקרן). מנוף פעילות בנגזרים בקרן כולל את סך כל הבטוחות הנדרשות על ידי הבורסה בשל פעילות בנגזרים.

 

מנהלי קרנות מחקות, העוקבות אחר מדדים שונים ("נכס המעקב"), משתמשים בטכניקות התכסות שונות. בין היתר, לעיתים נעשה שימוש בחוזים עתידיים, שהם מוצרים נסחרים או בחוזים סינטטיים - שמשמעותם היא כתיבת אופציה בכיוון אחד, וקניית אופציה בכיוון הנגדי, כך שהחשיפה שנוצרת בפועל היא לנכס המעקב. פעילות באופציות לשם יצירת חוזים סינטטיים מגדילה את מנוף האשראי של הקרן המוגבל, כאמור, בתקנה 3 לתקנות עסקאות באשראי, למרות שיצירת חוזה סינטטי על ידי קרנות מחקות במקרה זה נועדה לצורכי מעקב אחר נכס מעקב, ואינה יוצרת סיכון משמעותי מעבר לכך. כלומר, המגבלות הכמותיות שנקבעו למנוף האשראי נועדו להגביל פעילות בקרנות אקטיביות והן לא נועדו להערים חסמים בפני קרנות מחקות שמחויבות ממילא לעקוב אחרי המדדים המשמשים כנכס המעקב שלהן, ובהתאם למנוף שנקבע במדיניות ההשקעות שלהן.

בעקבות המשבר שהתרחש בשנת 2020 בשוק ההון עקב התפשטות נגיף הקורונה, והתנודתיות הגבוהה בשערי ניירות הערך בבורסות ברחבי העולם, העלו הבורסות את שיעור הבטוחות הנדרשות לצורך פעילות בנגזרים. דרישות חדשות אלה יצרו קושי למנהלי הקרנות לעמוד במגבלות שפורטו לעיל, ולפיכך פרסמה הרשות ביום 8 בדצמבר 2020 הוראה זמנית מכוח סמכותה לפי סעיף 65א לחוק. בהוראה האמורה נקבע כי קרנות מחקות יוחרגו ממגבלת הבטוחות בשל פעילות בנגזרים. עם זאת, תוקפה של הוראה זו פג בחודש יוני 2023. 

 

לנוכח מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום 7 באוקטובר 2023, הכריז שר הביטחון באותו היום על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לאותו חוק, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום 12 באוקטובר 2023, לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה זו מוארכת מזמן לזמן. כמו כן, הוכרז בצבא הגנה לישראל (להלן – צה"ל) על מבצע "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.

 

משבר זה הביא לכך שהבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ העלתה את דרישת הבטחונות עבור אופציות מעו"ף באופן שעלול להביא לידי חריגה בקרנות מחקות מהמגבלות שקובעת תקנה 3. יתר על כן, לא ניתן לדעת בשלב זה כמה זמן תימשך המלחמה ובעקבותיה התנודתיות הגבוהה בשוק ההון אשר עלולים להביא עוד ועוד קרנות מחקות להיות במצב של חריגה מדרישות התקנות. מצב זה דורש קידום מיידי של התיקון לתקנות עסקאות באשראי, אשר יסיר את המגבלה על פעילות בנגזרים בקרנות מחקות.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי) (תיקון מס'...) התשפ"ד-2023

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59, 62, 63, 64, 79 ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[1], לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס"א-2001[2], בתקנה 1 -

 

 

 

(1) אחרי "בתקנות אלה" יבוא:

 

 

 

 

""חוזה סינטטי" – כהגדרתו בתקנה 4 לתקנות האופציות;";

 

 

 

(2) במקום ההגדרה "מנוף פעילות בנגזרים" יבוא:

 

 

 

 

""מנוף פעילות בנגזרים" – סך כל הבטוחות הנדרשות בשל פעילות בנגזרים למעט, בקרן מחקה, בשל פעילות באופציות שהן חלק מחוזה סינטטי או בנגזרים, שנכס הבסיס שלהם הוא נכס המעקב של הקרן ולמעט בשל מכירה בחסר בעד קרן מחקה בחסר; לעניין זה, "בטוחות נדרשות" – כהגדרתן בתקנות האופציות";

 

 

 

(3) אחרי ההגדרה "תקופת האשראי" יבוא:

 

 

 

 

""תקנות האופציות" - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס"א-2001[3];".

 

 

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2023)

 (חמ 3-3048)

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

דברי הסבר

תקנה 3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס"א-2001 (להלן – התקנות העיקריות) קובעת את מגבלות מנוף האשראי המותר בקרן – 20% משווי נכסי הקרן ו- 40% משווי נכסי קרן ממונפת. מנוף האשראי בקרן כולל את סכום החוב בשל קניה באשראי בעד הקרן, בתוספת סכום האשראי שנלקח עבור הקרן לצורך פדיון יחידות ובתוספת מנוף הפעילות בנגזרים (וכל זאת בניכוי סך התמורות ממכירה באשראי הצפויות להתקבל בחשבון הקרן ובניכוי סכומי מזומנים ופקדונות שבקרן). מנוף פעילות בנגזרים בקרן כולל את סך כל הבטוחות הנדרשות על ידי הבורסה בשל פעילות בנגזרים.

תקנה 7 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר), התשס"א-2001 (להלן – "תקנות האופציות") קובעת הגבלה על שיעור הבטוחות הנדרשות בגין פעילות בנגזרים בקרן, כך שקיים איסור שפעילות בנגזרים תיעשה בידי מנהל הקרן באופן ששווי סך כל הבטוחות הנדרשות על ידי הבורסה בשל אותה פעילות יעלה, בכל עת, על עשרים אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובקרן ממונפת – על ארבעים אחוזים מהשווי האמור. מטרת ההגבלה אינה להגביל את כמות או שווי הבטוחות שמנהל הקרן מפקיד בפועל, אלא להגביל את הפעילות בנגזרים, תוך הסתמכות על שווי הבטוחות שהבורסה דורשת על פעילות זו.

בעקבות המשבר שהתרחש בשנת 2020 בשוק ההון עקב התפשטות נגיף הקורונה, והתנודתיות הגבוהה בשערי ניירות הערך בבורסות ברחבי העולם, העלו הבורסות את שיעור הבטוחות הנדרשות לצורך פעילות בנגזרים. דרישות חדשות אלה יצרו קושי למנהלי הקרנות לעמוד במגבלות שפורטו לעיל, ולפיכך פרסם סגל הרשות במהלך חודש מארס 2020 שתי הודעות אי אכיפה, לפיהן הרשות לא תנקוט בצעדי אכיפה במקרים של חריגות מסוימות ממגבלות הבטוחות כאמור. הודעות אי האכיפה היו תחומות בזמן, והן פקעו זה מכבר.

עם זאת, הדיון בנושא העלה קושי המתקיים בקרנות מחקות גם בימי שגרה. מנהלי קרנות מחקות, העוקבות אחר מדדים שונים ("נכס המעקב"), משתמשים בטכניקות התכסות שונות. בין היתר, לעיתים נעשה שימוש בחוזים עתידיים, שהם מוצרים נסחרים או בחוזים סינטטיים - שמשמעותם היא כתיבת אופציה בכיוון אחד, וקניית אופציה בכיוון הנגדי, כך שהחשיפה שנוצרת בפועל היא לנכס המעקב. רכישת חוזים עתידיים כרוכה בהפקדת בטוחות והיא מוגבלת כאמור במגבלת הבטוחות הקבועה בתקנה 7 לתקנות האופציות. כמו כן, פעילות באופציות לשם יצירת חוזים סינטטיים מגדילה את מנוף האשראי של הקרן המוגבל בתקנה 3 לתקנות עסקאות באשראי, למרות שיצירת חוזה סינטטי על ידי קרנות מחקות במקרה זה נועדה לצורכי מעקב אחר נכס מעקב, ואינה יוצרת סיכון משמעותי מעבר לכך.

המגבלות הכמותיות שנקבעו למנוף האשראי ולשווי הבטוחות כאמור, נועדו להגביל פעילות בקרנות אקטיביות והן לא נועדו להערים חסמים בפני קרנות מחקות שמחויבות ממילא לעקוב אחרי המדדים המשמשים כנכס המעקב שלהן, ובהתאם למנוף שנקבע במדיניות ההשקעות שלהן. בנוסף, לפי הוראת הרשות למנהלי קרנות נאמנות בדבר ניהול השקעות בקרן מחקה (להלן – "הוראת קרן מחקה") אשר ניתנה מכוח סעיף 97(ב) לחוק, לא ניתן להגדיל את הסיכון הנובע מנכס המעקב של הקרן המחקה, ולכן מגבלת הבטוחות ומנוף האשראי בשל פעילות בנגזרים אינה רלוונטית בעיקרה לקרנות אלו. המגבלות הרלוונטיות לרמת המינוף והסיכון הנגזר ממנה בקרן מחקה נקבעו ב"הוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר קרנות שבמדיניות ההשקעות שלהן התחייבות לחשיפה גבוהה לנכסים ובדבר תדירות האיזון הנדרשת בקרנות מחקות", יחד עם חובתו של מנהל הקרן לנהל את הקרן במתאם גבוה עם נכס המעקב, כנדרש לפי הוראת קרן מחקה. לאור האמור, הסרת המגבלות, כמוצע, על פעילות באופציות שהן חלק מחוזה סינטטי ובחוזים עתידיים בקרנות מחקות לא עתידה להעלות את רמת הסיכון אליה חשופות קרנות אלה.

כדי להעריך את ההשפעה האפשרית של שינוי זה על התנהלות השוק, פרסמה הרשות ביום 8 בדצמבר 2020 הוראה זמנית מכוח סמכותה לפי סעיף 65א לחוק. בהוראה האמורה נקבע כי קרנות מחקות יוחרגו ממגבלת הבטוחות בשל פעילות בנגזרים, ומהחלק המיוחס לפעילות באופציות במנוף האשראי של הקרן. במאי 2022 האריכה מליאת הרשות את תוקפה של ההוראה, כך שתוקפה פג בחודש יוני 2023. 

לנוכח מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום 7 באוקטובר 2023, הכריז שר הביטחון באותו היום על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לאותו חוק, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום 12 באוקטובר 2023, לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה זו מוארכת מזמן לזמן. כמו כן, הוכרז בצבא הגנה לישראל (להלן – צה"ל) על מבצע "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. משבר זה הביא לכך שהבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ העלתה את דרישת הבטחונות עבור אופציות מעו"ף באופן שעלול להביא לידי חריגה בקרנות מחקות מהמגבלות שקובעות תקנה 3 לתקנות העיקריות ותקנה 7 לתקנות האופציות. יתר על כן, לא ניתן לדעת בשלב זה כמה זמן תימשך המלחמה ובעקבותיה התנודתיות הגבוהה בשוק ההון אשר עלולים להביא עוד ועוד קרנות מחקות  להיות במצב של חריגה מדרישות התקנות. מצב זה דורש קידום מיידי של התיקון לתקנות העיקריות אשר יעגן בהן את שנקבע  בהוראה הזמנית אשר תוקפה פג. יצוין, כי במקביל יתוקנו תקנות האופציות בהתאם.

 



[1]  ס"ח התשנ"ד, עמ' 308; התשע"ז, עמ' 1064.

[2] ק"ת התשס"א, עמ' 388; התשע"ח, עמ' 2411.

[3] ק"ת התשס"א, עמ' 389; התשע"ח, עמ' 2409.