תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם), התשפ"ד - 2023
לחייב את כל הכטב"מים האזרחיים הפועלים בישראל להפעיל RID (Remote Identification) - קרי להיות בעלי יכולת לשדר נתוני זיהוי והפעלה (מיקום, גובה, כיוון ומהירות) בזמן אמת ליחידת ניהול תעבורה אווירית, וזאת במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב"מים עוינים, ולסייע במשימה של הגנת שמי המדינה.
טיוטת תקנות מטעם משרד....:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 29, 46, 68, 72, 168(א)(4) ו-(ב) ו- 177 לחוק הטיס, התשע"א – 2011[1] (להלן – החוק) לפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, בהסכמת שר הביטחון לפי סעיף 72(ד) לחוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 168(ב) לחוק ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985[2], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977[3] ולפי סעיף 168(א)(4) לחוק, אני מתקינה תקנות אלה: |
||
|
|
|
|
||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
||
|
|
|
"יחידת נת"א לכטב"ם" - יחידת נת"א המורשית לתת שירותי נת"א לכטב"ם בלבד; |
||
|
|
|
"כטב"ם" - כלי טיס המופעל ללא אפשרות של התערבות אנושית ישירה מתוך כלי הטיס או על גביו, ובכלל זה עמדת השליטה, קישורי תקשורת ורכיבים המשמשים לשליטה בכלי הטיס, הנדרשים לשם הפעלה בטוחה ויעילה שלו; |
||
|
|
|
"מטיס" - מי שמפעיל את ההגאים של הכטב"ם או את אמצעי השליטה בו; |
||
|
|
|
"מערכת ניטור" - מערכת ממוכנת של יחידת נת"א לכטב"ם, לרישום כטב"מים ולניטור פעילותם; |
||
|
|
|
"נתוני זיהוי והפעלה" – נתונים המאפשרים זיהוי של הכטב"ם המסוים וכן נתונים הכוללים חתימת זמן, על מיקומו, גובהו מעל פני השטח, מהירותו וכיוון טיסתו; |
||
|
|
|
"שירות הביטחון הכללי" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002[4]; |
||
|
איסור הפעלת כטב"ם שלא מקושר למערכת ניטור |
2. |
לא יפעיל אדם כטב"ם בגובה נמוך מ- 150 מטרים מעל פני השטח, למעט בהמראה או בנחיתה, אלא אם כן הכטב"ם רשום במערכת ניטור ומקושר למערכת ניטור בכל עת שהוא בטיסה, ומעביר לה נתוני מיקום מהימנים. |
||
|
קישור כטב"ם למערכת ניטור |
3. |
קישור כטב"ם כאמור בתקנה 2 מותר רק לכטב"ם שהוא בעל יכולת להעביר למערכת הניטור בכל זמן שבו הוא בטיסה, נתוני זיהוי והפעלה באופן מקוון, ויעשה באמצעות רישום למערכת ניטור; הרישום יבוצע באופן מקוון ויכלול פרטים אלה: |
||
|
|
|
(1) אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(א) סימני הלאומיות והרישום של הכטב"ם, שניתנו לפי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד – 1973[5]; |
|
|
|
|
|
(ב) אם לא ניתנו לו סימני לאומיות ורישום כאמור בפסקה (1), את כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) פרטי היצרן של הכטב"ם, דגם הכטב"ם, והמספר הסידורי (serial number) שנתן לו היצרן; |
|
|
|
|
|
(2) שם המפעיל האווירי של הכטב"ם, מספר תעודת הזהות שלו, או אם הוא תאגיד - המספר המזהה שניתן לו לפי הדין שלפיו התאגד; |
|
|
|
(2) כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון של המפעיל האווירי של הכטב"ם; |
||
|
|
|
(3) מספר טלפון שבו ניתן ליצור קשר עם מי שמטיס את הכטב"ם בכל עת שהוא מופעל. |
||
|
חובות בעל רישיון יחידת נת"א לכטב"ם |
4. |
(א) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם יקיים ויפעיל מערכת ניטור שביכולתה לקלוט באופן מקוון נתוני זיהוי והפעלה של כטב"ם כמפורט בתקן של האגודה האמריקנית לבדיקות וחומרים (ASTM – American Society for Testing and Materials) שמספרו F3411-22a, או בשיטה אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון. |
||
|
|
|
(ב) השלים מפעיל אווירי תהליך רישום והתחברות למערכת הניטור של בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם – יספק לו בעל הרישיון אישור הרשמה והנחיות בכתב לגבי תפעול הממשק בין מערכת הכטב"ם למערכת הניטור. |
||
|
|
|
(ג) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם ישתף בנתוני הזיהוי וההפעלה של כטב"ם המתקבלים במערכת הניטור ובכלל זה בנתונים שהוזנו לפי תקנה 3 לגבי אותו כטב"ם, אחד או יותר מהגופים שלהלן לבקשתם: בעל רישיון יחידת נת"א אחר, חיל האוויר, גוף אחר בצבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או משטרת ישראל. |
||
|
הוראות נוספות לגבי מבקש או בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם |
5. |
(א) המבקש לקבל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם ובעל רישיון כאמור פטור מתשלום האגרות לפי תקנות 30א ו- 31 לתקנות הטיס (אגרות רישום רישוי ותיעוד), התש"ע - 2009[6]. |
||
|
|
|
(ב) תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח – 2017[7] לא יחולו על מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם או על מחזיק רישיון כאמור. |
||
|
סייג לתחולה |
6. |
תקנות אלה לא יחולו על כטב"ם שנתקיים בו אחד מאלה: |
||
|
|
|
(1) מסתו המרבית המותרת להמראה קטנה מ- 200 גרם; |
||
|
|
|
(2) הוא בעל תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כאמור בסימן ד' לפרק התשיעי לתקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז – 1977[8], ובלבד שיחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי, וחיל האוויר, אישרו את הטיסות; |
||
|
|
|
(3) הוא כלי טיס משטרתי; |
||
|
|
|
(4) הוא מופעל בידי אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(א) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; |
|
|
|
|
|
(ב) שירות הביטחון הכללי; |
|
|
|
|
|
(ג) הרשות להגנה על עדים שהוקמה לפי חוק להגנה על עדים, התשס"ט – 2008[9]; |
|
|
|
|
|
(ד) רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע''ב-2012[10]; |
|
|
|
|
|
(ה) שירות בתי הסוהר הפועל לפי פקודת בתי הסוהר [ נוסח חדש], התשל"ב – [11]1971; |
|
|
|
|
|
(ו) מלמ"ב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998[12], והגופים שהוא מנחה כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לתוספת הראשונה לחוק האמור. |
|
|
תוקף |
7. |
תוקפן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן. |
||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ __3-6605)
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
כללי
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חיל האוויר העלה צורך מבצעי דחוף לייצר תמונה אווירית של כל הכטב"מים שמופעלים בגובה נמוך על ידי גורמים אזרחיים, זאת במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב"מים עוינים, ולסייע במשימה של הגנת שמי המדינה.
לשם כך, חיל האוויר מבקש כי תוחל חובה על כל הכטב"מים הפועלים בישראל בגובה נמוך להפעיל RID (Remote Identification) - קרי להיות בעלי יכולת להעביר נתוני זיהוי והפעלה (מיקום, גובה, כיוון ומהירות, עם "חתימת זמן" קרי הזמן שבו נמדד הנתון) בזמן אמת ליחידת ניהול תעבורה אווירית, אשר תוכל לייצר תמונה אווירית ברמת דיוק ועדכניות גבוהה בזמן אמת, שתהיה זמינה לכוחות הביטחון הרלבנטיים. מערכת מעין זו תתרום גם למניעת קונפליקטים בטיחותיים עם תעבורה אווירית בגובה נמוך שכרגע פועלת בעצימות גבוהה יותר.
ברקע הדברים, למן תחילת המלחמה מנהל רת"א מכוח סמכותו לפי סעיף 92 לחוק הטיס אסר באופן גורף הפעלת טיסנים ממונעים נהוגי רדיו למטרות פנאי וספורט. זאת במטרה לצמצם את הסכנה בזיהוי שגוי של הטיסן על ידי כוחות הביטחון כטיסן עוין, וכן להפחית את הסיכון לכלי טיס בגובה נמוך של חיל האוויר, משטרת ישראל וכוחות כיבוי והצלה הפועלים בעצימות גבוהה בימים אלה. האיסור לא חל על טיסנים שהטסתם אושרה על ידי רת"א או מערכת הביטחון (אשר קיבלו הוראות פרטניות לגבי מתווה ההטסה המותר להם). כטב"מים למטרות מסחריות ועבודה עדיין מורשים לפעול תחת מגבלות מחמירות יותר מאשר ברגיל (למשל מרחק מהגבול).
לתקנה 1 – הגדרות
להגדרת "יחידת נת"א לכטב"ם" – חוק הטיס מגדיר "יחידת נת"א" כך: "יחידה הנותנת שירותי נת"א, כמשמעותה בסעיף 26". "שירותי נת"א" מוגדרים בחוק הטיס כך: "שירותי ניהול תעבורה אווירית הכוללים פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית, מתן מידע תעופתי או אישור תכניות טיסה". לשם יישום התקנות המוצעות, בכוונת רת"א לרשיין שתי יחידות נת"א לכטב"ם מתוקף סמכותה לפי סימן ה' לפרק ב' לחוק הטיס. הכוונה היא לרשיין את שתי החברות שמספקות כיום שירותי נת"א לכטב"ם במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי (במסגרת ניסויי טיסה של כטב"מים, המתוחמים בזמן ובאזור גאוגרפי). זאת שכן חברות אלה כבר בעלות יכולות מוכחות בתחום מתן שירותי תעבורה אווירית לכטב"מים. נכון להיום, כל אחת מחברות אלה מפעילה מערכת ניטור משלה והן משתפות ביניהן את הנתונים. הכוונה היא שכל מפיל אווירי של כטב"ם יוכל לבחור עם איזו יחידת נת"א לכטב"ם לעבוד.
תהליך הרישוי של יחידות הנת"א לכטב"ם יכלול את כל הרכיבים הנדרשים לשם הבטחת בטיחות השירות שהן מספקות, וכן כנדרש כדי לשקף את התמונה האווירית העדכנית לכלל הגורמים הרלבנטיים. למשל: קיום מידע תעופתי עדכני לגבי כל שטח מדינת ישראל, נהלי תיאום והעברת מידע עם יחידות נת"א אחרות (חיל האוויר/ רש"ת / יחידת נת"א לכטב"ם אחרת) ונהלי עבודה מול המשמ"ר (מרכז שליטה מטרופוליני לרחפנים). המשמ"ר הוא גוף המועסק על ידי חברת נתיבי איילון, והוקם ב- 2019 לצורך ניהול ניסויי הטיסה במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי. בכלל זה המשמ"ר מבצע את תכנון טיסות הניסוי, מספק שירותי מידע תעופתי לטיסות, מאשר המראה במהלך טיסות הניסוי, ועומד בקשר עם יחידות נת"א אזרחיות וצבאיות וגופי ביטחון וחירום להבטחת הפרדות מתעופה מאויישת. ברגיל, המשמ"ר פועל מהמנת"ם (מרכז ניהול תנועה מטרופוליני)- דן.
להגדרת "כטב"ם" - בשל פשטות התקנות המוצעות, ההגדרה המוצעת כוללת גם את הרכיב "הטס" וגם את תחנת ההטסה ממנה מופעל הרכיב הטס. בהתאם, נתוני זיהוי והפעלה יכול שייתיחסו הן לרכיב הטס והן לתחנת ההטסה.
להגדרת "מטיס" – הכוונה היא למי שמפעיל את ההגאים (controls) של הכטב"ם או את אמצעי השליטה בו, כלומר מנהג אותו באוויר.
להגדרה "נתוני זיהוי והפעלה" - אלה הנתונים שהכטב"ם נדרש להעביר באופן מקוון ליחידת הנת"א לכטב"ם. חתימת זמן משמעה – הזמן שבו נמדד הנתון המשודר.
לתקנה 2 המוצעת – אישור הפעלת כטב"ם שלא מקושר למערכת ניטור
מוצע לאסור הפעלת כטב"ם בגובה נמוך מ- 150 מטרים מעפ"ש, אלא אם כן הכטב"ם (1) רשום במערכת הניטור (2) מקושר למערכת ניטור בכל עת שהוא בטיסה, ו- (3) מעביר נתוני מיקום מהימנים.
אופן הרישום במערכת הניטור והקישור אליה מוסדר בתקנה 3 המוצעת.
על פי המידע שנמסר מספקי הנת"א הפוטנציאליים, מערכות הניטור שלהם יספקו חיווי למפעיל (המטיס), בזמן אמת, האם הוא מקושר למערכת הניטור, וכך יוכל למלא חובה זו.
לעניין "מעביר נתוני מיקום מהימנים" – איסור זה משמעו כי אם המפעיל יודע שיש תקלת GPS למשל, שמונעת העברת נתוני מידע מהימנים הוא יפסיק את הפעלת הכטב"ם.
יצוין כי ככל שקורית תקלה בהעברת נתונים מקוונת למערכת הניטור במהלך הטיסה הרי שאמנם נדרש להנחית הכטב"ם, אך ההטסה עצמה עד להנחתת הכטב"ם אינה מהווה הפרה של התקנות (ראו סעיף 68(ב) לחוק הטיס).
לתקנה 3 המוצעת – קישור למערכת הניטור
בתקנה זו מוצע לקבוע את התנאים לרישום ולקישור כטב"ם למערכת ניטור.
ראשית, נדרש שהכטב"ם יהיה בעל יכולת טכנית להעביר למערכת הניטור של יחידת הנת"א בה הוא רשום באופן מקוון, נתוני זיהוי והפעלה. קיימות 3 דרכים עיקריות ליישום דרישה זו : א. באמצעות קישור ליישומון (קיים) אשר המטיס "מוריד" (download) לתחנת ההטסה (ואשר בכלים פשוטים מחליף את יישומון ההטסה המקורי של הכלי); ב. רכיב חומרה ותוכנה שיותקן בכטב"ם; ג. כטב"ם שכבר היום יש לו יכולת להתחבר למערכת הניטור.
כן נדרש שהמפעיל האווירי ירשום את הכטב"ם במערכת הניטור, ומוצע לקבוע מהם הפרטים שיש לרשום במערכת.
ככל שמדובר בכטב"ם שיש לו סימני לאומיות ורישום לפי סימן ב' לפרק ג' לחוק הטיס, הרי שהוא יזוהה במערכת לפי סימני הלאומיות והרישום שלו. ככל שמדובר בכטב"ם לא רשום יש להזין למערכת נתוני זיהוי בסיסיים. האפשרות של כטב"ם לא רשום נועדה לאפשר תקנות הוראת שעה שתתקין שרת התחבורה מתוקף סמכותה לפי סעיף 168(א)(8) לחוק הטיס, שאמורות להוציא כטב"ם המופעל במסגרת כיתת כוננות מתחולת חובת הרישוי של המטיס וחובת הרישום לפי סעיפים 2 ו- 56 לחוק הטיס.
בנוסף, מבוקש כי למערכת הניטור יוזנו: א. מספר טלפון וכתובת דוא"ל של המפעיל האווירי של הכטב"ם. זאת כדי שניתן יהיה ליצור עמו קשר לצורך השלמת תהליך רישום הכטב"ם במערכת הניטור, במקרה של קושי בתהליך. ב. מספר טלפון שבאמצעותו ניתן ליצור קשר עם מטיס הכטב"ם בכל עת שהכטב"ם מופעל. ככלל, יחידת הנת"א לכטב"ם אמורה להעביר למטיס הנחיות מאת יחידות נת"א מוסמכות אחרות (למשל להפסיק את ההפעלה) באמצעות אפליקציה ייעודית, אך רצוי כי תהיה גם אפשרות ליצירת קשר טלפוני.
לתקנה 4 המוצעת – חובות בעל רישיון יחידת נת"א לכטב"ם
בתקנה זו מוצע לקבוע חובותיו שיחולו על בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם.
לתקנת משנה (א) – החובה הבסיסית של בעל רישיון כאמור תהיה לקיים ולהפעיל את מערכת הניטור.
ככלל, תקן הזיהוי מרחוק המוצע הוא התקן האמריקני (המקובל והיחידי בעולם) לפיו מתוכננות מערכות הניטור של יחידות הנת"א, אך מוצע כי יחידת הנת"א תוכל לפנות למנהל רת"א בבקשה לאשר שיטה אחרת להעברת נתוני זיהוי והפעלה, זאת במטרה לתת מענה לכטב"ם שהיישומון הקיים מפריע להפעלתו או אינו מתאים מטעמים אחרים.
ברגע שהכטב"ם יעלה לאוויר, מערכת הניטור תציג את מיקומו על גבי מערכות של התמונה האווירית של יחידת הנת"א לכטב"ם.
לתקנת משנה (ב) – מוצע לחייב את יחידת הנת"א לכטב"ם לספק למפעיל האווירי אישור כי תהליך הרישום הראשוני במערכת הניטור הסתיים בהצלחה. משיחה עם ספקי הנת"א הפוטנציאליים תהליך הרישום הראשוני של הכטב"ם במערכת הניטור כולל הזנת שם משתמש וסיסמה (המבטיחים זיהוי חד-חד ערכי וכניסה מורשית למערכת), ובסופו המפעיל האווירי מקבל חיווי (מקוון) כי הרישום במערכת הצליח. עוד מוצע לחייב את יחידת הנתא לכטב"ם לספק למפעיל האווירי של הכטב"ם שנרשם במערכת הניטור שלה הנחיות לגבי תפעול הממשק בין הכטב"ם לבין מערכת הניטור: כיצד משתמשים באפליקציה, תפעול תקלות בסיסיות, כיצד מתקבלת הודעה מיחידת הנת"א להפסקת פעילות וכו'.
לתקנת משנה (ג) – מוצע לחייב בעל יחידת נת"א לכטב"ם לשתף את גורמי הביטחון הרלבנטיים, לפי בקשתם, בנתוני הזיהוי וההפעלה המתקבלים לגבי הכטב"מים וכן בפרטים שהוזנו במערכת לגבי כל כטב"ם מנוטר. יצוין כי אין המדובר בשיתוף נתונים לגבי טיסה קונקרטית אלא בשיתוף בכל התמונה האווירית שמתקבלת, בהתאם לאזורים/ השעות הנחוצים לאותו גוף ביטחוני. כמו כן, לא מוצע לקבוע פרוטוקול מחייב לאופן העברה, כלומר כל דרך העברה ממוכנת של נתונים שמתואמת בין הצדדים תהיה מקובלת. הכוונה היא להעביר את הנתונים בצורה ממוכנת כדי שהגוף המקבל את הנתונים יוכל לשלב את זה במערכות שלו.
לתקנה 5 המוצעת – הוראות נוספות לגבי מבקש או בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם
לתקנת משנה (א) – על פי תקנה 30א לתקנות הטיס (אגרות רישום רישוי ותיעוד), התש"ע – 2009 מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א נדרש לשלם לרת"א אגרה של כ- 42,000 ₪, ולפי תקנה 31 לתקנות האגרות האמורות, כל בעלי רישיון יחידת נת"א נדרשים לשלם לרת"א אגרה שנתית של כ- 3,627,000 ₪ (המחולקת באופן יחסי לפי נפח הפעילות של בעלי הרישיונות כאמור). במקרה דנן מדובר ביחידות נת"א שירושיינו באופן זמני לתקופת החירום בלבד, לצורך מתן מענה לצורך לאומי דחוף, ומוצע לא לחייב את מבקש הרישיון או מחזיקו בתשלום אגרות לרת"א.
לתקנת משנה (ב) – תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח – 2017 מחייבות מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א לקיים מערכת לניהול בטיחות (מנ"ב) שמטרתה לבצע ניהול פרואקטיבי של כלל סיכונים הנובעים מהפעילות של יחידת הנת"א (כולל קביעת מטרות בטיחות, העסקת כוח אדם ייעודי לניהול הבטיחות, יישום תהליכי זיהוי מפגעים, ניהול סיכונים, ניהול בטיחותי של שינויים, יישום פעולות אפחות ובקרה על האפקטיביות שלהן, הכשרת כוח האדם בנושא ניהול הבטיחות והפצת מידע בטיחותי בארגון). בשל כך שמדובר במערכת שמקיפה את כל ההיבטים הנוגעים לבטיחות הטיסה בפעילות יחידת הנת"א, שלב האישור הראשוני של מנ"ב בעל רישיון יחידת נת"א לוקח 18 חודשים – טווח זמן שהוא הרבה מעבר למתוכנן לפעילות יחידת הנת"א לכטב"ם. לפיכך, מוצע לקבוע כי תקנות המנ"ב לא יחולו על יחידת נת"א לכטב"ם הפועלת לפי תקנות אלה.
לתקנה 6 המוצעת – סייג לתחולה
לפסקה (1) - מוצע לקבוע כי התקנות לא יחולו על כטב"ם שמסתו המרבית המותרת להמראה היא מתחת 200 גרם. כיום בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב – 1981 מוחרגים כטב"מים במשקל של פחות מ- 300 גרם, אך קיימים כלים לא מעטים שמשקלם 249 גרם (כמענה למגבלה העולמית המקובלת של 250 גרם) , אשר חיל האוויר מעוניין שיהיו משוקפים בתמונה האווירית.
לפסקה (2) - מוצע כי התקנות לא יחולו על טיסות של תעשיית התיכון והייצור בישראל, לצורך פיתוח של דגמי כטב"מים חדשים. טיסות אלה נדרשות להיות מתואמות הן עם יחידת הנת"א השולטת במרחב האווירי בו מתקיימת הטיסה והן עם חיל האוויר.
לפסקה (3) - לעניין כטב"ם שהוא כלי טיס משטרתי (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הטיס: "כלי טיס של משטרת ישראל או כלי טיס המשמש את משטרת ישראל בפעילות מבצעית והמופעל על פי הנחייתה") – לנוכח הוראות סעיף 178 לחוק הטיס, הרי שחוק הטיס חל עליו באופן חלקי. לענייננו, קביעת חובות לפי סעיף 68(א) טעונה את אישור השר לביטחון לאומי (סע' 178(ב)(8) לחוק) אך כללי הטיסה אינם חלים לגביו (סעיף 178(א)).
עוד יצוין כי לפי סעיף 178(ד) לחוק הטיס: "(ד) על הפעלת כלי טיס משטרתי אגב שימוש בתשתית אזרחית יחולו נוהלי משטרת ישראל; נהלים כאמור ייקבעו בהתייעצות עם המנהל, בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית, וכן בשים לב להוראות סימן ד' לפרק ג' ולהוראות התעבורה האווירית שנקבעו לפי סעיף 82, ובלבד שהנהלים יבטיחו כי – (1) כלי טיס משטרתי לא יופעל בניגוד להוראות התעבורה האווירית האמורות או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית שנקבעו לפי סעיף 72, אלא בשל צורך מבצעי בהתאם להחלטת מפקד היחידה האווירית של משטרת ישראל, ככל שהדבר דרוש בנסיבות העניין ובשים לב לבטיחותם של כלי טיס אחרים הפועלים במרחב האווירי; (2) הפעלת כלי טיס משטרתי בניגוד להוראות התעבורה האווירית או לכללי הטיסה ולכללי ניהול תעבורה אווירית כאמור בפסקה (1) תיעשה בתיאום מוקדם עם יחידת הנת"א הנוגעת בדבר."
למען הסר ספק מוצע לקבוע כי התקנות לא יחולו לגבי כטב"ם שהוא כלי טיס משטרתי. ככל שיבוצע רישום כטב"מים משטרתיים במערכת הניטור הרי שזה יהיה על פי פקודות המשטרה, ועל הפעלת כלי טיס משטרתי שלא רשום במערכת הניטור חלות הוראות סעיף 178(ד) כאמור.
לפסקה (4) - לגבי כטב"מים המופעלים על ידי המוסד למודיעין מיוחדים, שירות הביטחון הכללי, והרשות להגנה על עדים, רשות הכבאות וההצלה, שירות בתי הסוהר, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב) ומשרד הביטחון - לפי סעיף 177 לחוק הטיס שכותרתו "תחולה על כלי טיס של מדינת ישראל" ההוראות לפי חוק הטיס חלות על כלי טיס של מדינת ישראל ועל ציוד תעופתי השייך לכלי טיס כאמור "אלא אם כן קבע השר אחרת ובהתאם לתנאים שקבע". לפיכך מוצע להחריג כלים אלה במפורש מתחולת התקנות. רישומם במערכת הניטור או ניטורם על ידי חיל האוויר בדרך אחרת יוסכמו בין כל אחד מהגורמים כאמור לבין חיל האוויר. לעניין גופים אחרים המונחים ע"י המלמ"ב כמפורט בסעיף 3 לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים , התשנ"ח – 1998 – מוצע להחריגם מחובת הניטור מטעמי סודיות.
לבסוף, לעניין כטב"ם צבאי - יובהר כי לעניין כטב"ם שהוא כלי טיס צבאי (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הטיס: "כלי טיס של צבא הגנה לישראל, כלי טיס שגויס לצבא הגנה לישראל לפי חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז-1987, וכל כלי טיס אחר שכשירותו האווירית, כשירות אנשי הצוות שבו והפעלתו נתונים, באופן קבוע או זמני, לפיקוחו המלא של צבא הגנה לישראל") - לנוכח הוראות סעיף 179 לחוק הטיס, התקנות אינן חלות על כטב"ם שהוא כלי טיס צבאי, והדבר אינו מצריך קביעה מיוחדת.
לתקנה 7 המוצעת – תוקף
מוצע כי התקנות יהיו בתוקף למשך שלושה חודשים, אשר בתומם תבוצע הערכה בדבר המשך נחיצותן במתכונת זמנית זו.
המסגרת המשפטית
להלן ניתוח מקור הסמכות לקביעת התקנות ותהליכי האישור הנדרשים:
תקנה 2 המוצעת – קובעת איסור הפעלה על כטב"ם שלא רשום במערכת הניטור, ומקושר אליה בפועל. הוראות אלה מותקנות מכוח סמכות השרה לפי סעיף 72(ג) לחוק הטיס המסמיך את השרה: "לצורך שמירה על בטיחות הפעלתם של כלי טיס והגנה על חיי אדם ורכוש, רשאי השר לקבוע בתקנות כללי טיסה וכללי ניהול תעבורה אווירית.. ובעניינים האלה: (1) הוראות לעניין הפעלת כלי טיס בטיסה וניהול תעבורה אווירית... (2) הוראות לעניין טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, ובכלל זה.. שמירה על קשר רדיו עם יחידת הנת"א הנוגעת בדבר.. (4) הוראות שמטרתן הגנה וזיהוי של כלי טיס". יצוין כי לפי סעיף 72(ד) לחוק הטיס "תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או לעניין הגנה וזיהוי של כלי טיס .. יותקנו בהסכמת שר הביטחון".
תקנה 3 המוצעת - הדרישה לפיה יוכל להירשם במערכת הניטור רק כטב"ם שיש לו יכולת טכנית להעביר למערכת ניטור נתוני זיהוי והפעלה באופן מקוון - מותקנת מכוח סמכות השרה לפי סעיף 68(א) לחוק הטיס הקובע כי "לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן מותקן או נישא בו ציוד תעופתי או ציוד אחר הקשור להפעלת כלי הטיס שקבע השר.. והציוד כאמור תקין, בהתאם לתנאים שקבע השר לעניין זה". לעניין הפרטים שיש להזין למערכת הניטור לצורך רישום בה – הוראה זו היא מכוח סעיף 72 לחוק. יצוין כי הפרת תקנה 3 המוצעת לא תהיה עבירה פלילית או הפרה של החוק, אלא תוצאתה תהיה חוסר יכולת להירשם למערכת הניטור.
תקנה 4 המוצעת - חובת בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב"ם לקיים ולהפעיל את מערכת הניטור נקבעת מכוח סמכות השרה לפי סעיף 29(3)(א) לחוק הטיס לקבוע תקנות לעניין שירותי נת"א ובהן "חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת"א, ובכלל זה אמצעי תקשורת". החובה לספק למפעיל אווירי אישור על השלמת ההתחברות למערכת הניטור כמו גם הנחיות לגבי השימוש בממשק עם המערכת מותקנת מכוח סמכות השרה לפי סעיף 29(3)(ג) " חובה לספק לטייסים ולמפעילים אוויריים מידע מסוג שקבע השר". החובה לשתף בנתונים עם כוחות הביטחון מותקנת מכוח סמכות השרה הכללית בסעיף 46 לחוק הטיס – לקבוע חובות שיחולו על בעל רישיון.
תקנה 5 המוצעת - הפטור מאגרות נקבע מכוח סעיף 168(א)(4) לפיו "השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה: .. (4) אגרות בעד שירותים שנותנים הרשות או החוקר הראשי לפי חוק זה, ובכלל זה אגרות בעד הגשת בקשה לרישיון, לתעודה או לאישור לפי חוק זה ואגרות שנתיות לבעלי רישיון, תעודה או אישור כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה". אי תחולה של תקנות המנ"ב נקבעת מכוח סמכות השרה לקבוע חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לפי סעיפים 29 ו- 46 לחוק הטיס.
תקנה 6 המוצעת – אי החלת התקנות המוצעות על כטב"ם שמסתו המרבית המותרת להמראה קטנה מ- 200 גרם היא מכוח הסמכות להתקין את תקנה 2 עצמה. אי החלת התקנות על כלי טיס משטרתי היא למען בהירות בלבד ולפיכך מותקנת מכוח סמכות הביצוע הכללית של השרה לפי סעיף 168(א) רישה לחוק הטיס. אי החלת התקנות על כלי טיס אחרים של מדינת ישראל היא מכוח סמכות השרה לפי סעיף 177 לחוק הטיס.
אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לתקנות נדרש הן לפי סעיף 168(א)(4) לעניין אגרות (ופטור מהן) והן לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, מאחר שהפרת התקנות היא עבירה פלילית לפי סעיף 142(א) לחוק הטיס, הקובע עבירה פלילית שדינה שנת מאסר :
- לפי פסקה (13) – על "בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א שהפר תנאי מתנאי רישיונו, בניגוד להוראות סעיף 26, שנתן שירותי נת"א שלא על בסיס מידע תעופתי עדכני או שלא בהתאם לנוהלי התיאום, בניגוד להוראות סעיף 28, או הפר חובה החלה עליו לפי סעיפים 29(3) או 46(א)(1) עד (4)".
- לפי פסקה (28) - על "מי שהפעיל כלי טיס בלא ציוד כאמור בסעיף 68(א), או כשהציוד אינו תקין בהתאם לתנאים שקבע השר לפי אותו סעיף, בניגוד להוראות לפי סעיף 68(א) ו-(ב)".
- לפי פסקה (32) על "מי שהפעיל כלי טיס בניגוד לכללי טיסה שנקבעו לפי סעיף 72".
יצוין כי לצד הענישה הפלילית, מרבית ההפרות הן גם עילה להטלת עיצום כספי (על המפעיל האווירי של הכטב"ם, על המטיס ועל יחידת הנת"א לכטב"ם) לפי פרק י' לחוק הטיס.
[1] ס"ח התשע"א, עמ' 830.
[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשנ"א, עמ' 130.
[3] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
[4] ס"ח התשס"ב, עמ' 179.
[5] ק"ת התשל"ד עמ' 312, התשפ"ג, עמ' 2332.
[6] ק"ת התש"ע, עמ' 518, התשפ"ג, עמ' 1834.
[7] ק"ת התשע"ח, עמ' 572.
[8] ק"ת התשל"ז עמ' 1576; התשפ"א, עמ' 1534.
[9] ס"ח התשס"ט, עמ' 98.
[10] ס"ח התשע"ב, עמ' 702.
[11] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459.
[12] ס"ח התשנ"ח, עמ' 348.