תבנית אגף טכנולוגיות דיגיטליות תזכיר טיוטת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1022 שנתקבלה ביום 1/11/2023 בעניין עובדים זרים בחקלאות – מלחמת חרבות ברזל ובהתאם לסעיף ה לאותה החלטה, מוצע לתקן את תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 ולקבוע כי ההוראות החלות על לשכה פרטית בחקלאות בקשר לעובד זר המובא במסגרת התקשרות בין-לאומית יחולו גם על הבאת העובדים אף שלא במסגרת זו, לתקופה של שנה.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה:

טיוטת תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)(הוראת שעה), התשפ"ד- 2023

 

 

בתוקף סמכותי[1] לפי סעיפים 69ה ו- 69ז(1) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959[2] (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים לפי סעיף 69יא לחוק ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה – חרבות ברזל

1.  

בתקופה שעד תום שנה מיום פרסומן של תקנות יראו כאילו בתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 [3] – 

 

 

בתקנה 3, אחרי תקנת משנה (א1) נאמר:

 

 

 

"(א1א)             האמור בתקנת משנה (א1) יחול גם לגבי לשכה פרטית ראשונה שהביאה עובד זר שלא במסגרת התקשרות בין-לאומית, ובלבד שמתקיימים לגביה התנאים והשינויים האלה:

 

 

 

 

(1) בנוסף על האמור תקנה 5, הלשכה הפרטית, לא תגבה ולא תקבל סכומים כאמור בתקנת משנה (א1) אלא אם כן:

 

 

 

 

 

(א)  ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה וכן מסרה לממונה דיווח על תשלומם;

 

 

 

 

 

(ב) הלשכה הפרטית הציגה לממונה את ההסכם שנערך בינה לבין הלשכה הזרה לפי סעיף 69ז לחוק ובו בין היתר, נכללו הוראות אלה; 

 

 

 

 

 

 

(1) שתפעל באופן מידי ככל שיגיע אליה מידע בדבר גבייה אסורה על ידי לשכה חיצונית (כאמור בסעיף 69ח(ב));

 

 

 

 

 

 

 

(2) שמסרה מידע לעובד הזר בטרם הגעתו לישראל בשפה המובנת לו (בהתאם לסעיף 69ט).

 

 

 

 

 

(2) בעל תפקיד בכיר בלשכה הפרטית יגיש תצהיר לממונה על כל אלה בקשר לעובד שהביאה שלא במסגרת התקשרות בין-לאומית:

 

 

 

 

 

(א)  שלא גבתה סכום מעבר לסכום המותר ומהו הסכום שגבתה בפועל בהתאם לסעיף 69ג לחוק שירות התעסוקה וסעיף 69ז;

 

 

 

 

 

(ב) שמסרה מידע לעובד הזר בטרם הגעתו לישראל בשפה המובנת לו בהתאם לסעיף 69ט לחוק;

 

 

 

 

(3) על אף האמור בתקנה משנה (א), הלשכה הפרטית תפרוס את התשלום המותר לגבייה ב- שלושה תשלומים חודשיים בתקופה שלא תעלה על חצי שנה מיום כניסתו לישראל של העובד הזר;

 

 

 

בתקנת משנה זו, "הממונה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[4]

 

2.  

בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי "3(א1)(2)" נאמר "(אא1).....".

 

 

___ ב________, התשפ"ד (___ ב________ 2023)

 (חמ ___3-3521-ת1)

 

__________________

 יואב בן צור

שר העבודה

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1022 בעניין עובדים זרים לחקלאות – מלחמת חרבות ברזל שנתקבלה ביום 01/11/2023 בעניין עובדים זרים בחקלאות – מלחמת חרבות ברזל (להלן- החלטת הממשלה) ובהתאם לסעיף  ה. לאותה החלטה, מוצע לתקן את תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), התשס"ו-2006 (להלן- התקנות העיקריות) ולקבוע כי ההוראות החלות על לשכה פרטית בחקלאות בקשר לעובד זר המובא במסגרת התקשרות בין-לאומית יחולו גם על הבאת העובדים אף שלא במסגרת זו, לתקופה של שנה.

 

תיקון זה הינו בגדר הוראת שעה בשים לב להחלטת הממשלה לפיה קיימות ההשלכות מרחיקות הלכת  של מלחמת חרבות ברזל על משק החקלאות בישראל ולאור הצורך לוודא רציפות תפקודית של משק החקלאות במדינה על אף  יציאתם מישראל של אלפי עובדי חקלאות זרים ואי  הגעת עובדים זרים חדשים לחקלאות בתקופת הלחימה.

יובהר כי דרך המלך להבאת עובדים זרים בענף החקלאות היא באמצעות הסכמים בילטרליים, ואולם בשל המצב המלחמתי והצורך המיידי בידיים עובדות, ניתנת אפשרות, באופן זמני, להבאת עובדים זרים באמצעות לשכות פרטיות רשויות, דבר המחייב גם הסדרת התשלום המותר לגבייה על ידי אותן לשכות.

ואולם, על מנת לייצר עוד מדרג של פיקוח על הלשכות הפרטיות מוצע כי לשכה פרטית המבקשת להביא עובד זר שלא במסגרת התקשרות בין-לאומית ידווח לרשות האוכלוסין וההגירה על הסכום שבכוונתה לגבות, ועל הגבייה בפועל של הכספים. עוד מוצע, כי הלשכה תמסור מידע בקשר להסכם שחתמה עם הלשכה הזרה והמנגנונים שהיא מייצרת בכדי לעמוד בהוראות סעיף 69ז(2) ו- (3) לחוק, בנוסף מוצע כי בעל תפקיד בכיר בלשכה הפרטית יתן תצהיר בדבר עמידתה בהוראות גביית סכומים מותרים ובדבר העברת מידע לעובד הזר בהתאם להוראות חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. כמו כן, מוצע כי תשלום הסכום המותר ייעשה בשלושה תשלומים.

יובהר כי הסכום המרבי המותר לגבייה בענף החקלאות במסגרת התקשרות בין לאומית עומד על 2,963.02 שקלים חדשים והוא מתווסף לתשלום החוזי המרבי המותר לגבייה העומד על 4,012.19 שקלים חדשים במסגרת הסכם שבין לשכה פרטית לבין לשכה הזרה .

 

 

 

 



[1] י"פ התשפ"ג, עמ' 3642.

[2] ס"ח התשי"ט, עמ' 32; התשס"ד, עמ' 552.

[3] ק"ת התשס"ו, עמ'774; התשע"ג, עמ' 742.

[4] ס" התשנ"א, עמ' 112.