תזכיר חוק הארכת מועדים ודחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023

תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

1.  הגדרה. 4

2.  דחיית תקופות ומועדים בהליכי מס. 4

3.  הארכת תקופות לעניין דירת מגורים יחידה בחוק מיסוי מקרקעין 8

דברי הסבר. 8


 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הארכת מועדים ודחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה נכנסו מעל 1,000 מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

בעקבות זאת, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכות שר הביטחון לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, הכרזה שהורחבה לשטח המדינה כולה. הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת האירועים האמורים, צה"ל ערך גיוס מילואים רחב,  לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, וביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם נוכח האירועים. בשל המצב החריג, ומכיוון שניהול המערכה מקשה על קיום שגרה רגילה ועל עמידה בזמנים הקבועים בחיקוק, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, יש צורך בקידום תיקון חקיקה זמני להארכת מועדים לעת הזו.

על רקע זאת,  מוצע להאריך מועדים ולדחות תקופות לביצוע פעולות הקבועים בחקיקת המס. מטרת החוק המוצע היא הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים, אשר מנהלים האזרח ורשות המסים זה מול זו, זאת משום שיכולותיהם של הנישומים ושל הרשות לנהל את אותם הליכים בתקופה זו מוגבלות מאד. בהתאם לכך, מוצע לקדם הסדרה מיידית לפיה אם מועד תחילת ביצוע הפעולה, כמפורט בהצעת החוק, חל לפני תום "התקופה הקובעת", ומועד סיום ביצוע הפעולה, חל במהלך התקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, תקופה זו  לא תבוא במניין הימים  לביצוע הפעולה. זאת, כדי לתת שהות להתארגנות מסוימת לביצוע הפעולה גם לאחר תום תקופה זו.

מוצע לקבוע כי "התקופה הקובעת" שימיה לא יבואו במניין, תחול מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024). כך לדוגמא, אם מועד סיומה של תקופה צריך היה לחול 10 ימים לאחר תחילתה של תקופת החירום, מועד תום התקופה החדש בהתאם להצעת החוק יחול 10 ימים לאחר סיומה של תקופת החירום. וכן, תקופה שהמועד לסיומה חל בתוך החודשיים שאחרי סיום התקופה הקובעת, מועד תום התקופה החדש יהיה המועד המקורי בתוספת מניין ימי התקופה הקובעת (שלושה חודשים).

הוראה נפרדת בסעיף 3 להצעה עוסקת בהוספת ימים למניין תקופות בעניין מכירת דירת מגורים מזכה לפי חוק מיסוי מקרקעין.

יצוין כי במקביל פורסם תזכיר חקיקה העוסק בהארכת מועדים כללית וכן בדחיית מועדים בהליכים בפני בתי דין מנהליים- תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(החלטות מינהליות ופעולות מול רשות ציבורית, אומנה לילדים, תאגידים וגופים ציבוריים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023. אולם ענייני הליכי המס יוסדרו כאמור בהצעת החוק להלן, המבוססת ברובה על חקיקת דחיית המועדים בענייני מס שהיתה תקיפה בתקופת הקורונה (חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), תש"ף-2020).

עוד יצוין כי נושא דחיית הליכי עיצומים כספיים, גם אלו המוטלים מכוח דיני המס, מוסדר בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה- חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקת מתקני גז), התשפ"ד-2023.

כמו כן,  דחיית מועדים בהליכים בפני בתי משפט, כולל מועדי הגשת ערעורים, מוסדרת בהכרזת שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל(סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.

דחיית תשלומים לרשות וכן הסדרה לעניין זה בין פרטים, ביחס למשרתי כוחות הביטחון, למפונים מבתיהם וכן לנפגעים במערכה, קבועה בחוק דחיית מועדים (הוראת שעה- חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

הארכת מועדים לעניין החוקים הבאים:

פקודת מס הכנסה; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975; פקודת המכס; חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968; חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963; חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959; חוק עידוד התעשייה (מסים) התשכ"ט-1969; חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023; חוק מס קנייה(טובין ושירותים) התשי"ב-1952; חוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961; חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011;  חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה),  התש"ף-2020; חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תשפ"ב-2022;  תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז-2006; תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1975; תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

בשנת 2023 אבדן הכנסות ממסים מוערך בסך  40 מיליון ש"ח,  בשנת 2024 תוספת הכנסות ממסים מוערכת בסך 170 מיליון ש"ח.

 

ו. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק הארכת מועדים ודחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה- חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023

 

 

 

 

הגדרה

1.  

"התקופה הקובעת"- התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024).

דחיית תקופות ומועדים בהליכי מס

2.

(א)

בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף (ב) להלן, התקופה הקובעת לא תבוא במניין, אם התקיימו שני אלה:

 

 

 

(1)

מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת;

 

 

 

(2)

מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.

 

 

(ב) אלה התקופות שעליהן תחול הוראת סעיף קטן (א):

 

 

(1)

בפקודת מס הכנסה[1]:

 

 

 

(א)

סעיף 64(ב)(2)(א), (ב)(7), (ה), (ז)(1);

 

 

 

(ב)

סעיף 64א(א), (א1), (ב);

 

 

 

(ג)

סעיף 66א(א)(2);

 

 

 

(ד)

סעיף 85א(ד)(4);

 

 

 

(ה)

סעיף 85ג(ג);

 

 

 

(ו)

סעיף 103ט(ה);

 

 

 

(ז)

סעיף 103י(ב)(1);

 

 

 

(ח)

סעיף 119א(ב), (ו)- לעניין תקופת 21 הימים הקבועה בו;

 

 

 

(ט)

סעיף 130(א)(2), ד(1) ו-(יא)(2);

 

 

 

(י)

סעיף 131ה(א)(1);

 

 

 

(יא)

סעיף 145(א)(2),(3);

 

 

 

(יב)

סעיף 145ב(א)(1) רישא- לעניין תקופת 30 הימים הקבועה בו;

 

 

 

(יג)

סעיף 147(א)(2);

 

 

 

(יד)

סעיף 150(א);

 

 

 

(טו)

סעיף 152(ג);

 

 

 

(טז)

סעיף 160(א) לעניין תקופת שש השנים הקבועה בו;

 

 

 

(יז)

סעיף 167(א);

 

 

 

(יח)

סעיף 168- לעניין תקופת השבועיים הקבועה בו;

 

 

(2)

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2]:

 

 

 

(א)

סעיף 39(א)(1)- לעניין תקופת 90 הימים הקבועה בו; (א)(2)- לעניין תקופת 180 הימים הקבועה בו;

 

 

 

(ב)

סעיף 64(ב);

 

 

 

(ג)

סעיף 77(ב);

 

 

 

(ד)

סעיף 79(א) ו-(ב);

 

 

 

(ה)

סעיף 82(א) ו- (ד);

 

 

 

(ו)

סעיף 95(ב), למעט ערעור על החלטת המנהל שניתנה בשל ניהול פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית;

 

 

 

(ז)

סעיף 106(ב)(2);

 

 

 

(ח)

סעיף 113;

 

 

(3)

בפקודת המכס- סעיף 190[3];

 

 

(4)

בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968[4]- בהגדרה "התקופה הקובעת" שבסעיף 1;

 

 

(5)

בתקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז-2006[5] - תקנות 4 ו-5;

 

 

(5)

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963[6] (להלן- חוק מיסוי מקרקעין):

 

 

 

(א)

סעיף 15(ה)(1)- לעניין התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את שיעורי המקדמה הקבועים בסעיף קטן (ב);

 

 

 

(ב)

סעיף 15(ה)(2) ו-(ו)(1);

 

 

 

(ג)

סעיף 49י(א)(7);

 

 

 

(ד)

סעיף 49כא(א);

 

 

 

(ה)

סעיף 49לב2(א);

 

 

 

(ו)

סעיף 75(ג);

 

 

 

(ז)

סעיף 75א;

 

 

 

(ח)

סעיף 78;

 

 

 

(ט)

סעיף 85;

 

 

 

(י)

סעיף 85א;

 

 

 

(יא)

סעיף 87;

 

 

 

(יב)

סעיף 88;

 

 

(6)

בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) , התשל"ה-1975[7]- תקנה 2(1א)(2);

 

 

(7)

בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959[8]:

 

 

 

(א)

סעיף 51ד רישא- לעניין תקופת 12 החודשים הקבועה בו;

 

 

 

(ב)

סעיף 51ט(א);

 

 

(8)

בחוק עידוד התעשייה (מסים) התשכ"ט-1969[9], בסעיף 23(א)- לעניין תקופת שנת המס הנדרשת להגשת דוח במאוחד;

 

 

(9)

בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023[10]- סעיף 5(ד)(5)(א) ו- (ג) – לעניין תקופת 90 הימים הקבועה בהם;

 

 

(10)

בחוק מס קנייה(טובין ושירותים) התשי"ב-1952[11]:

 

 

 

(א)

סעיף 5ג(ב);

 

 

 

(ב)

סעיף 5ה(א) ו-(ב);

 

 

(11)

בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958[12];

 

 

 

(א)

סעיף 9(ד);

 

 

 

(ב)

סעיף 10;

 

 

 

(ג)

סעיף 15(ג);

 

 

(12)

בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961- סעיף 36א(ב)[13];

 

 

(13)

בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[14]:

 

 

 

(א)

תקנה 9(א);

 

 

 

(ב)

תקנה 11;

 

 

(14)

בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011[15]:

 

 

 

(א)

סעיף 14(ב);

 

 

 

(ב)

סעיף 15(א) ו-(ד);

 

 

 

(ג)

סעיף 20טזא;

 

 

(15)

בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה),  התש"ף-2020[16]-

 

 

 

(א)

סעיף 12;

 

 

 

(ב)

סעיף 20(א);

 

 

(16)

בחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תשפ"ב-2022[17]-

 

 

 

(א)

סעיף 6;

 

 

 

(ב)

סעיף 15(א)(1).

הארכת תקופות לעניין דירת מגורים יחידה בחוק מיסוי מקרקעין

3.

בסעיף זה-

 

 

(א)  

"הוראות חוק מיסוי מקרקעין"- אחד מאלה:

 

 

 

(1) סעיף 9(ג1ג)(2)(ב), (ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) ו-(ג1ג)(2)(4)(ב);

 

 

 

(2) סעיף 49ג(1);

 

 

 

(3) סעיף 49ה.

 

 

(ב)

בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות חוק מיסוי מקרקעין, אם יום או יותר מהתקופה הקבועה בהן הוא בתקופה הקובעת, תסתיים התקופה הקבועה בהן באחד מאלה, לפי המאוחר:

 

 

 

(1)

שלושה חודשים לאחר סיום התקופה הקובעת;

 

 

 

(2)

שלושה חודשים לאחר המועד בו אמורה היתה להסתיים התקופה הקבועה בהוראות חוק מיסוי מקרקעין.

הארכת התקופה הקובעת

4.

   שר האוצר רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, דרך כלל או לחיקוקים מסוימים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הבטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף זה לא יעלה על תשעה חודשים.

 

דברי הסבר

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו למעלה מ-1,000 מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

במתקפת הטרור נרצחו כ-1,400 איש, נפצעו אלפים, ומעל 200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה. נוכח האירועים האמורים, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, הכרזה  שהורחבה לשטח המדינה כולה. הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במסגרת האירועים האמורים, צה"ל ערך גיוס מילואים רחב, לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, וביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם נוכח האירועים. בשל המצב החריג, ומכיוון שניהול המערכה מקשה על קיום שגרה רגילה ועל עמידה בזמנים הקבועים בחיקוק, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, יש צורך בקידום תיקון חקיקה זמני להארכת מועדים לעת הזו.

על רקע זאת, מוצע להאריך מועדים ולדחות תקופות לביצוע פעולות הקבועים בחקיקת המס. מטרת החוק המוצע היא הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים, אשר מנהלים האזרח ורשות המסים זה מול זו, זאת משום שהיכולות לנהל את אותם הליכים בתקופת חירום מוגבלות מאד. בהתאם לכך, מוצע לקדם הסדרה מיידית לפיה אם מועד תחילת ביצוע הפעולה, כמפורט בהצעת החוק, חל לפני תום "התקופה הקובעת" (תקופת הדחיה), ומועד סיום ביצוע הפעולה, חל במהלך תקופה זו או בחודשיים שאחריה, התקופה הקובעת  לא תבוא במניין הימים  לביצוע הפעולה. זאת, כדי לתת שהות להתארגנות מסוימת לביצוע הפעולה גם לאחר תום תקופה זו.

המתווה המוצע יחול לגבי תקופות שמועד תחילתן חל לפני תום התקופה הקובעת, ומועד פקיעתן חל במהלך התקופה הקובעת או בחודשיים שלאחריה. במקרים אלו לא תבוא התקופה הקובעת  במניין ימיה של תקופה קצובה בזמן המפורטת באחד מהחיקוקים המנויים בחוק. כך לדוגמה, הצעת החוק כוללת הוראות שלפיהן התקופה להגשת השגה על שומה תוארך, אם התקופה להגשתה פקעה במהלך התקופה הקובעת, על מנת ליתן שהות להגשת השגות לנישומים שלא היתה בידם אפשרות להגיש השגה בתקופה זו, וכן תוארך התקופה לגבי הודעות או בקשות שונות המוגשות לרשות.

במקביל, בהתחשב בכך שגם יכולת רשות המסים לנהל הליכים שונים מוגבלת בתקופה זו, הארכת התקופות תחול גם על הליכים שונים שמנהלת הרשות מול הנישום, בין היתר בנוגע למועדים לקביעת שומות, על מנת לא לפגוע ביכולת הטיפול באותם הליכים.

מוצע לקבוע כי "התקופה הקובעת" שימיה לא יבואו במניין, תחול מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024). כך לדוגמא, אם מועד סיומה של תקופה צריך היה לחול 10 ימים לאחר תחילתה של התקופה הקובעת, מועד תום התקופה החדש בהתאם להצעת החוק יחול 10 ימים לאחר סיומה של התקופה הקובעת. וכן, תקופה שהמועד לסיומה חל בתוך החודשיים שאחרי סיום התקופה הקובעת, מועד תום התקופה החדש יהיה המועד המקורי בתוספת מניין ימי התקופה הקובעת (שלושה חודשים).

הוראה נפרדת בסעיף 3 להצעה עוסקת בהוספת ימים למניין תקופות בעניין מכירת דירת מגורים מזכה לפי חוק מיסוי מקרקעין.

יצוין כי במקביל פורסם תזכיר חקיקה העוסק בהארכת מועדים כללית וכן בדחיית מועדים בהליכים בפני בתי דין מנהליים- תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(החלטות מינהליות ופעולות מול רשות ציבורית, אומנה לילדים, תאגידים וגופים ציבוריים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023. אולם ענייני הליכי המס יוסדרו כאמור בהצעת החוק להלן, המבוססת ברובה על חקיקת דחיית המועדים בענייני מס שהיתה תקיפה בתקופת הקורונה (חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), תש"ף-2020).

עוד יצוין כי נושא דחיית עיצומים כספיים, גם אלו המוטלים מכוח דיני המס, מוסדר בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה- חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקת מתקני גז), התשפ"ד-2023.

כמו כן,  נושא דחיית מועדים בהליכים בפני בתי משפט, כולל מועדי הגשת ערעורים, מוסדר בהכרזת שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל(סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.

דחיית תשלומים לרשות וכן הסדרה לעניין זה בין פרטים, ביחס למשרתי כוחות הביטחון, למפונים מבתיהם וכן לנפגעים במערכה, קבועה בחוק דחיית מועדים (הוראת שעה- חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023.

 

לסעיף 1

מוצע לקבוע כי "התקופה הקובעת" שימיה לא יבואו במניין התקופות עליהן חל החוק, תחול מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024).

 

לסעיף 2

הסעיף קובע כי לגבי התקופות הקצובות בזמן המפורטות בסעיפי החוק להלן, לא תבוא במניין הימים התקופה  הקובעת, אם התקיימו לגביהן שני תנאים : (א) מועד תחילתן חל לפני תום התקופה הקובעת; (ב) מועד סיומן חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.

להלן פירוט אודות סעיפי החוק:

פקודת מס הכנסה:

(1)  מועדים להגשת הודעות שונות על ידי נישום בנוגע לחברת בית, וכן מועדי השגה ושומה בנוגע לחברת בית;

(2)  מועדים להגשת הודעות שונות על ידי נישום בעניין חברה משפחתית;

(3)  הגשת השגה על ידי בן זוג;

(4)  תקופה למתן החלטת מנהל בעניין בקשה במחירי העברה בעסקה בין- לאומית;

(5)  מועד דיווח של ישות אם סופית בקבוצה רב לאומית;

(6)  מועדים למתן החלטת מנהל בעניין בחירת מסלול מיסוי בהקצאת מניות לעובדים, ובעניין תוכניות מיזוג;

(7)  תקופה לגביית חוב מס ממי שהועברו אליו נכסים, וכן תקופה להשגה על העברה זו;

(8)  מועדים להגשת ערעורים שונים לפני הועדה לקבילות פנקסים;

(9)  התקופה לפרסום עמדות חייבות בדיווח;

(10)המועד לקביעת שומה;

(11)מועד לעיון חוזר בהחלטת פקיד שומה על פסילת ספרים בשל אי רישום תקבול;

(12)תיקון שומה לאחר הרשעה בעבירה;

(13) תקופה להגשת השגה על שומה;

(14) תקופה לקבלת השגה בהעדר הסכם או צו;

(15) תקופה להגשת דו"ח לעניין החזר מס;

(16) תקופה לקביעת שומת ניכויים;

(17) תקופה להגשת השגה על שומת ניכויים.

 

מס ערך מוסף:

(1) המועדים להחזרת מס תשומות עודף למי שפנקסיו נבדקים או נחשד בעבירה לפי חוק מס ערך  מוסף, התשל"ו-1975;

(2) מועד למתן החלטת מנהל בבקשות שונות, שאם לא ניתנת החלטה בעניינן- נידחות;

(3) המועד להוצאת שומה;

(4) תיקון קביעת מס או שומה;

(5) המועד להגשת השגה, ולמתן החלטה בהשגה;

(6) ערעור על החלטת מנהל בנושא פסילת ספרים;

(7) תקופה לתיקון פגם בניהול פנקסי חשבונות או רשומות;

(8) תקופה לגביית חוב סופי בהעברת נכסים לצד שלישי;

(9) ערר לפני ועדה לקבילות פנקסים על פגם בניהול פנקסי חשבונות;

 

מכס:

(1)  תקופת הודעה על תביעה להשבת תפוס;

(2)  תקופה לדרישת תשלום ששולם בחסר או להגשת בקשה להשבת סכום ששולם ביתר;

(3)  תקופת להגשת ערר לגבי טובין;

 

מיסוי מקרקעין:

(1)  תקופה להגשת בקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח;

(2)  תקופה למתן תשובה בבקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח;        

(3)  תקופה להגשת השגה על החלטת המנהל על בקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח והתקופה להחלטת המנהל בהשגה זו;

(4)  תקופה למתן הודעה למנהל על מכירת אופציה;

(5)  תקופה למתן הודעה למנהל על הסכם למכירת זכויות במתחם פינוי-בינוי ומכירת זכות לפי תמ"א 38;

(6)  תקופה למתן הודעה למנהל על עסקה המותנית בתנאי עתידי;

(7)  תקופה למתן הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה על מכירת זכות במקרקעין חייב בו, לפי הצהרתו;

(8)  תקופה לקביעת שומה במכירת זכות במקרקעין;

(9)  תקופה לתיקון שומה, ולתיקון שומה בשינויי מבנה;

(10) תקופה להגשת השגה על שומה ומתן החלטה;

(11) תקופה להגשת ערר לוועדת ערר;

 

 

תקנות מיסוי מקרקעין:

תקופה לחישוב זכאות להחזר מס רכישה ברכישת מקרקעין שקיימת לגביהם תכנית, אם ניתן היתר בניה למגורים;

 

חוקי עידוד השקעות הון:

(1)  תקופה למתן הודעה על שנת בחירה לחברה מוטבת;

(2)  תקופה להגשת בקשה לאישור מראש לזכאות להטבות ולהחלטת המנהל בבקשה זו;

(3)  תקופה למתן הודעה לפקיד השומה על הגשת דוח מאוחד לחברות אם ובת להן מפעלים תעשייתיים שהם בני קו ייצור אחד;

(4)  תקופה למתן אישור ותקופה למתן הודעה בעניין רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה;

 

מס קניה:

(1)  תקופה להוצאת שומה;

(2)  תקופה לתיקון שומה.

 

בלו:

(1)  תקופה להגשת בקשה למתן הישבון;

(2)  תקופה להגשת בקשה להחזר בלו על דלק ;

(3)  התקופה לפקיעת החלטת המנהל לביטול או התליית רישיון יצרן בהעדר הגשת תובענה פלילית;

 

מס רכוש וקרן פיצויים:

(1)  התקופה להגשת תביעה לפיצויים;

(2)  התקופה לתיקון החלטת המנהל בהחלטה על פיצויים;

(3)  התקופה להגשת ערר.

 

מיסוי רווחים ממשאבי טבע:

(1)  תקופות להוצאת שומה;

(2)  תקופות להגשת השגה.

 

מענקי קורונה:

(א) תקופת קביעת זכאות ;

(ב) תקופת השגה.

 

 

לסעיף 3:

בהוראות חוק מיסוי מקרקעין המפורטות בסעיף (להלן- הוראות החוק) באשר למניין הימים במכירת דירת מגורים מזכה, מאחר שתהליכים הנוגעים למכירת דירה מצריכים היערכות , מוצע לאפשר הארכה של שלושה חדשים מתום התקופה הקובעת, או שלושה חודשים מהיום בו היתה אמורה להסתיים התקופה לפי הוראות החוק, לפי המאוחר מביניהן. זאת, אם חלק מהתקופה הקבועה לנישום לפי הוראות החוק הוא בתוך התקופה הקובעת, וגם אם מועד סיומה לא חל בתקופה הקובעת. במקרה זה, כל מי שחלק מהתקופה העומדת לרשותו היה בתקופה הקובעת, יעמדו לרשותו שלושה חודשים נוספים לביצוע המכירה.

כך למשל, מי שעבורו התקופה לפי הוראת החוק היתה אמורה להסתיים ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023), כך שיום אחד מתוכה חל בתקופה הקובעת, יעמדו לרשותו שלושה חודשים נוספים מיום כ"ו טבת התשפ"ד (7 בינואר 2024), עד יום כ"ח אדר ב' התשפ"ד (7 באפריל 2024).

מי שעבורו התקופה לפי הוראות החוק היתה אמורה להסתיים ביום כ"א אדר א' התשפ"ד (1 במרס 2024), כך שהתקופה הקובעת במלואה חלה בתוכה, יעמדו לרשותו שלושה חודשים נוספים מיום זה, קרי עד יום כ"ד אייר התשפ"ד (1 ביוני 2024).

ואלו הן הוראות החוק:

(1)  הוראות בעניין התקופה למכירת דירת מגורים הקובעות שיעור מס  רכישה לדירה יחידה;

(2)  הוראות בעניין תקופה של החזקת דירת מגורים אשר תחשב כדירת מגורים יחידה לצורך זכאות בפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה.

(3)  הוראות לעניין התקופה במכירת דירת מגורים מזכה הזכאית לפטור חד פעמי ממס שבח .

 

 

 

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[2] ס"ח התשל"ו, עמ' 52.

[3] ע"ר 1937, תוס' 1, עמ' 183; ס"ח התשכ"ה, עמ' 118.

[4] ס"ח התשכ"ח, עמ' 156.

[5] ק"ת התשכ"ז, עמ' 97.

[6] ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.

[7] ק"ת התשל"ה, עמ' 140.

[8] ס"ח התשי"ט, עמ' 234.

[9] ס"ח התשכ"ט, עמ' 232.

[10] ס"ח התשפ"ג, עמ' 254.

[11] ס"ח התשי"ב, עמ' 344.

[12] ס"ח התשי"ח, עמ' 160.

[13] ס"ח התשכ"א, עמ' 100.

[14] ק"ת התשל"ג, עמ' 1682.

[15] ס"ח התשע"א, עמ' 806.

[16] ס"ח התש"פ , עמ'  298.

[17] ס"ח התשפ"ב עמ' 972.