בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה

1.  

לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) (להלן – התקופה הקובעת), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[2] (להלן – התקנות העיקריות) –

(1) בתקנה 1-

(א)  במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:

""אזור מיוחד" – האזור אשר מסומן בכתום במפה בתוספת השנייה.

"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[3];

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[4];

"מוסד ציבורי זכאי" – כהגדרתו בסעיף 38ג לחוק;

"סעיף 38ג לחוק" – סעיף 38ג לחוק, כנוסח סעיף זה בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023[5];

"שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:

(1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה-

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[6], או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(א)  מוגבלותו ידועה למעסיק, או שהוא או ההורה, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;

(ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;

והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים;

(3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א)  הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –

"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

" הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006[7];

"מסלול שכר עבודה" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) – 500 שקלים חדשים לכל יום עבודה ששולם על ידי המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק);

(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק;

(4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;

לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;

(2) מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד, לעניין זה –

"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות",  "קרוב", "שנה הקודמת", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות",  "תקופת הבסיס" - כהגדרתם בסעיף 38ג לחוק;

"מסלול מחזורים" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022 עד 2023, הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ-7.5%; או שיעור אחר שקבע המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסקו של הניזוק;

"סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, "המספר הקובע" –

(1) לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – 6;

(2) לגבי ניזוק אחר- 12;

"סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי –

(1) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת "מחזור עסקאות קובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;

(2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת "מחזור עסקאות קובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

(3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(3) לגבי ניזוק שבאחת או יותר מהשנים 2022 עד 2023 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85;

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנה הקודמת ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

"תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;

"תקופת הזכאות" – כל אחד מאלה לפי העניין:

(1) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי –

(א)  חודש אוקטובר 2023;

(ב) חודש נובמבר 2023;

(2) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית –

(א)  חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023;

(ב) חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ולמעט אלה:

(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;

(2) תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק.

"תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12;

(3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק לגידולים החקלאיים אירע באזור המיוחד, הכול כמפורט בתוספת השנייה, ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף";

"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22";

"מסלול חקלאות" – הנזק הממשי, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים.

"תקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו (30 בנובמבר 2023)"

(ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה";

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[8]";

(3) במקום תקנה 5, יבוא:

"תביעה לקבלת פיצויים

5.

(א)  עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מה-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור;

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המיסים;

(ג)  תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות תקנות אלו".

(4) במקום תקנה 8 יבוא -

"קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות

8.

על קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות יחולו הוראות סעיפים 38ז ו-38ח כנוסחם בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023בשינויים המחויבים.";

(5) במקום תקנה 11 יבוא:

"השגה וערר

11.

(א)  הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, , רשאי להגיש השגה למנהל בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 150 ימים; ביקש העובד מהעוסק פרטים נוספים לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור, פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל את הפרטים הנוספים כאמור.

(ב) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.

(ג)  המנהל רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(ד) הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

(6) בתוספת-

(א)  במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";

(ב) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";

(7) אחרי התוספת הראשונה נאמר:

"תוספת שנייה

(תקנה 1 – פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "שווי של נזק עקיף")

סייג לתחולה

2.  

(א)  תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[9];

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[10];

(4) קופת חולים;

(5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;

(6) ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה הקובעת;

(7) ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני תחילת התקופה הקובעת; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

(ב) פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים אוקטובר או נובמבר 2023, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993[11];

(ג)  פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

(2) הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה;

(3) הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

(4) הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[12];

(5) הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[13];

(6) באחת או יותר משנות המס 2022 עד 2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;

(7) ניזוק שעיסוקו בחקלאות;

(8) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "זכות במקרקעין" – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[14];

(9) מי שביצע בשנת המס 2022 או 2023 עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה;

(10)  הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה;

"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות. ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22";

שמירת דינים

3.  

אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.

תוקף

4.  

(א)  תקנות אלה יחולו בתקופה שמיום פרסומן  עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (להלן – תקופת הוראת השעה).

(ב) הוגשה תביעה לפיצויים לפי תקנות אלה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות תקנות אלה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה.