תוכן עניינים

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. 4

1. תיקון חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע – הוראת שעה. 4

2. תיקון פקודת המשטרה – הוראת שעה. 8

3. הארכת תקופת הוראת השעה. 10

דברי הסבר. 11

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בתאריך 7 באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הטרור על מדינת ישראל, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. בנוסף, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023).

במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים (המספר המעודכן עד כה עומד על לפחות 1,400 נרצחים ולמעלה מ-5,000 פצועים). כמו-כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה. בעקבות מתקפה זו יצא צה"ל למבצע קרקעי בעזה. במקביל חלה התדרדרות גם במצב הביטחוני בגבול הצפון ונשמעים איומים בגזרות נוספות.

לנוכח מתקפת הטרור על מדינת ישראל והמספר הרב של הנרצחים, הפצועים, הנעדרים והשבויים והצורך הדחוף והקריטי לתת תמונת מצב ברורה ככל הניתן בנוגע לזיהוי הנרצחים, הפצועים והנעדרים, הן למקבלי ההחלטות והן למשפחות הנפגעים, בייחוד לנוכח היעדרו של מענה מלא לצורכי הזיהוי במאגרי המשטרה וצה"ל, נוצר צורך חיוני ודחוף באפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים הן למשטרה, והן לשירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולצה"ל (להלן: גופי הביטחון) לצורך זיהוי הנרצחים, הנעדרים, האלמונים והשבויים (להלן: "זיהוי") וכן לאפשר למשטרה לקבל מידע מגורמים נוספים.

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009 (להלן- "החוק") קובע בין היתר את סמכויות הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק (להלן – "הרשות") להעברת מידע למשטרה, למשטרה הצבאית, לשירות הביטחון הכללי ולמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לצורך מימוש יעודן ותפקידיהם, על פי כללים ותקנות שיקבעו, לפי העניין. תקנות וכללים כאמור טרם נקבעו, וממילא הם אינם חלים על הגופים בצה"ל שאמונים על משימות הזיהוי.

ביום 9.10.2023 התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ"ד-2023, אשר נועדו לאפשר בתקופה קשה זו, לרשות להעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, וכן לצורך איתור נעדרים או שבויים, והכל ככל שהם נדרשים כתוצאה מהאירועים שבעטיים הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). תקנות אלה הינן בתוקף עד ליום 8.11.23.

בהמשך לכך, ביום 11.10.23 התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), תשפ"ד-2023, ובהן הוראות דומות שעניינן העברה של תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים מהרשות לגופי הביטחון לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, וכן לצורך איתור נעדרים או שבויים, כאמור. בנוסף, אפשרו התקנות גם העברה של תמונת תווי פנים מרשות האוכלוסין. תוקפן של תקנות אלה גם כן עד ליום 8.11.23.

לאור מצב החירום והלחימה המתמשכת שעלולה להתפתח גם לזירות נוספות ובשל הצורך המתמשך בהעברת מידע כאמור לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה אשר עלולה להידרש גם לאחר סיום פעולות הלחימה, מוצע בהצעת חוק זאת להסדיר את הנושא במסגרת הוראת שעה לתקופה שנה מיום תחילתו של חוק זה, עד לתאריך ו' בחשוון התשפ"ה (7 בנובמבר 2024), הכל כמפורט בהוראות שלהלן.

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים והמשרד לביטחון לאומי:;

תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023


תיקון חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע – הוראת שעה	1.	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד ליום ו' בחשוון התשפ"ה (7 בנובמבר 2024) (להלן – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009[1] (להלן – חוק הכללת אמצעי זיהוי), כאילו –
		(1) בסעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי -
			(א) אחרי ההגדרה "הנחיות הרשות" בא:
			""ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[2] מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);";
			(ב) אחרי ההגדרה "נתוני זיהוי ביומטריים" בא:
			""פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שארעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2003) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
			"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה[3] והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023);";
		(2) בסעיף 10א לחוק הכללת אמצעי זיהוי, בסופו יבוא:
			"(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות של תושב ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ואלה יישמרו במאגר.";
		(3) אחרי סעיף 20 לחוק הכללת אמצעי זיהוי בא:
		"בקשת מידע מהמאגר		20א.	על אף האמור בחוק זה -
					(1) הרשות תעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה.
					(2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש בכתב, בידי קצין משטרה שייקבע כגורם אחראי לעניין משימת הזיהוי, אימות הזהות והאיתור כאמור, אם השתכנע כי לא ניתן לספק זיהוי או אימות כאמור ברמת הוודאות הנדרשת בדחיפות הנחוצה לנוכח האירועים כאמור, באמצעות מידע ממאגרים אחרים או ממקור אחר שמהם רשאית המשטרה לקבל מידע, ויצוינו בה, בין השאר, כל אלה:
						(א) פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
						(ב) תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים.
					(3) מידע שהתקבל לפי סעיף זה יוחזק בתיק חקירה משטרתי שנועד למטרת זיהוי כאמור בסעיף זה וישמש למטרה זו בלבד, במאגר לפי סימן ה' בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 או במאגר ייעודי מאובטח, שאינו מחובר לרשת האינטרנט.
					(4) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה.";
		(4) אחרי סעיף 22 לחוק הכללת אמצעי זיהוי בא:
		"בקשת מידע מהמאגר או מרשות האוכלוסין		22א.	על אף האמור בחוק זה -
					(1) לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי, והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה -
						(א) תעביר הרשות לצבא-הגנה לישראל (להלן – צה"ל) ולרשויות הביטחון, לפי בקשתם, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי של אדם לרבות גופה, נעדר או שבוי כאמור;
						(ב) תעביר רשות האוכלוסין וההגירה לצה"ל ולרשויות הביטחון, לפי בקשתם, תמונת תווי פנים השמורה בידי רשות האוכלוסין וההגירה של אדם, לרבות גופה, נעדר או שבוי כאמור.
					(2) בקשה לפי פסקה (1)(א) או (ב) תוגש בכתב, בידי קצין צה"ל או עובד רשות הביטחון, שייקבע כגורם אחראי לעניין משימת הזיהוי, אימות הזהות והאיתור כאמור, לפי העניין, ויצוינו בה פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש, וכן –
						(א) בבקשה לפי סעיף קטן (1)(א) יצוינו תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים וכן המספר הייחודי, כמשמעותו בתקנה 11(ד) לתקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע, התשע"א-2011, של האדם שלגביו מבוקשים תוצאת הזיהוי, אם הוא ידוע,;
						(ב) בבקשה לפי סעיף קטן (1)(ב) יצוין מספר הזהות, כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק מרשם, אם הוא ידוע.
					(3) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי, כאמור בסעיף קטן (א) והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה.";
		(5) בסעיף 27 לחוק הכללת אמצעי זיהוי, בסופו בא:
			"(ה) תמונות תווי פנים השמורות בידי רשות האוכלוסין וההגירה, ישמשו לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם במסגרת ביצוע תפקידיה של רשות האוכלוסין וההגירה, לרבות בדרך של הצגה חזותית או באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו.";
		(6) אחרי סעיף 35 לחוק הכללת אמצעי זיהוי בא:
		"נהלים לעניין סעיפים 20א ו-22א		35א.	ראש הרשות יקבע בנהלים בתיאום עם הממונה על יישומים ביומטריים לפי סעיף 30 ועם הגורמים הרשאים לקבל מידע לפי סעיפים 20א ו-22א ההוראות הנוגעות למסירת המידע מהרשות לגורמים האמורים, לרבות דרכי העברתו.
					גורם הרשאי לקבל מידע כאמור בסעיפים 20א ו-22א, יקבע בנוהל בתיאום עם הממונה על יישומים ביומטריים, הוראות ליישום סעיפים 20א, 22א, לרבות לעניין שימוש במידע, שמירתו ואופן הפיקוח.
					הנהלים האמורים, אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.".
תיקון פקודת המשטרה – הוראת שעה	2.	בתקופת הוראת השעה, יקראו את פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971[4] כאילו אחרי סעיף 4א בא:
		"סמכות דרישת ידיעות ומסמכים לשם אימות או בירור זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי בתקופת פעולות האיבה או פעולות המלחמה		4ב.	(א) לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי (בסעיף זה – זיהוי) הנדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, הדרושים לשם זיהוי, אם השתכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית המשטרה להסתייע בכל אדם ובכלל זה בעובד משרד הבריאות.
					(ב) בסעיף זה –
					"דגימה ביולוגית" – לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
					"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[5] מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
					"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שארעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2003) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
					"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה[6] והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023);
					"מידע ביומטרי" – תצלום וכן טביעת אצבעות, לרבות טביעות כף יד, ותצלום;
					"מידע גנטי" - כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000[7];
					"מידע רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996[8];
					"מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[9];
					"עובד" – לרבות מתנדב, בין אם מתקיימים יחסי עובד- מעביד, ובין אם לאו."
הארכת תקופת הוראת השעה	3.	(א) שר הפנים, באישור ועדה שבכנסת, רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת הוראת השעה לעניין סעיף 1 בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים.
		(ב) השר לביטחון לאומי, באישור ועדה שבכנסת, רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת הוראת השעה לעניין סעיף 2 בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים

דברי הסבר

כללי

סעיף 1 – תיקון חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 (להלן – חוק הכללת אמצעי זיהוי)

לעניין פסקה (1) – תיקון סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי

בסעיף זה מוצע להוסיף הגדרות למושגים "הכרזה על מצב מיוחד בעורף", "פעולות איבה או פעולת מלחמה" ו"הפעולות הצבאיות המשמעותיות".

לעניין פסקה (2) – תיקון סעיף 10א לחוק הכללת אמצעי זיהוי

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009 (להלן- "החוק") קובע בין היתר את סמכויות הרשות להעברת מידע מן המאגר הביומטרי לידי משטרת ישראל לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים.

סעיף 35 (ו)(1) לחוק קובע כי שר הפנים בהסכמת השר לביטחון לאומי או שר הביטחון לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להתקין תקנות לחוק בכל הנוגע להעברת מידע למשטרת ישראל. עם זאת, בהתאם להוראות סעיף 40(ב) לחוק, הוראת סעיף 17 לחוק אשר מאפשרת מסירת מידע מהמאגר למשטרה לצורך זיהוי כאמור, לא תיכנס לתוקפה עד להתקנת התקנות האמורות וכן עד להתקנת תקנות נוספות הנוגעות להיבטי פרטיות ולהעברות מידע לרשויות הביטחון. נכון להיום, מכלול התקנות הנדרשות טרם הותקנו. משכך, בשלב זה, לא ניתן להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולגופי הביטחון האחרים.

כמו כן, ביום 27 בפברואר 2017 התקבל חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017 (להלן- הוראת השעה). במסגרתו תוקן החוק העיקרי ונקבע כי המאגר הביומטרי יכלול כחובה, רק תמונות תווי פנים של תושבים. כמו כן, נקבע, כהוראת שעה (שתוקפה למשך חמש שנים אשר הוארכו מעת לעת ובתוקף עד ל 30.6.24), כי הכללת ושמירת טביעות אצבע במאגר יעשו רק לגבי תושבים שהסכימו לכך בכתב. כך, וכפועל יוצא מהאמור לעיל, המאגר הביומטרי הקיים היום מכיל את טביעות אצבע רק של חלק מהתושבים והוא בפוטנציאל להצטמצם מיום ליום נוכח הוראות החוק המתירות לאזרח לבקש את מחיקת טביעות האמצע שניטלו ממנו קודם להוראת השעה.

משטרת ישראל מנהלת על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) תשנ"ו- 1996, מאגרים ביומטריים ובהם מאגר טביעות אצבע, מאגר תצלומים ומערך השוואתי לצרכים שונים ובהם איתור אלמונים ונעדרים.

תחום הזיהוי על פי טביעות אצבע הינו תחום מבוסס, הן בהיבט ביצוע השוואה הידנית והן מבחינת זיהוי ביומטרי ממוחשב, אשר בו צברה משטרת ישראל מעל ל- 20 שנות ניסיון.

הדיוק, המהימנות והיעילות של מערכות השוואת טביעות האצבע אינם מוטלים בספק, ומבוססים על בדיקות אמפיריות ארוכות שנים. אחוז הדיוק המתבסס על בדיקת טביעות אצבע משתי אצבעות, עומד על למעלה מ-98% ברוב המערכות, ובפרט באלו הנמצאות בשימוש רשות המאגר הביומטרי הישראלי.

הבירורים הנערכים לזיהוי גופה במקרה זה כוללים בדיקת טביעות אצבע מהרקמות העמוקות של האצבעות, המדובר בבדיקה מהירה ומדויקת.

הליך זיהוי אלמוני מתבצע תחילה באמצעות השוואת טביעות אצבע שלו למאגר החשודים המשטרתי. במקרה של אירוע רב נפגעים (להלן: אר"ן), רובם המכריע של האלמונים והנעדרים הם אזרחים נורמטיביים, אשר ככל הנראה לא יהיה ניתן לאתרם במאגר טביעות האצבע המשטרתי.

באר"ן, לאחר השוואה למאגר החשודים ובמידה שלא אותרה זהותו של האלמוני, תתבצע השוואת טביעות אצבע למאגרים של צה"ל. במקרה שבו לא תימצא התאמה במאגרי צה"ל ישנה חשיבות רבה לקבלת מידע מהמאגר הביומטרי של משרד הפנים לפי החוק, אשר מכיל מיליוני טביעות אצבע שנטלו מאזרחים נורמטיביים.

נכון להיום, ללא קבלת מידע ממאגר טביעות אצבע של משרד הפנים, אם לא נמצאה התאמה למאגר המשטרתי ולמאגר צה"ל, זיהוי האלמוני יעשה באמצעות זיהוי ד.נ.א, אשר הינו הליך ארוך ומסובך יותר, שכן יש להפיק מדגימת האדם פרופיל ד.נ.א. לעיתים כאשר עסקינן בנעדר, יש להפיק תחילה פרופיל ד.נ.א מקרוביו, הליך הלוקח זמן רב. לחילופין, נעשה הזיהוי באמצעות מנשך שיניים, אשר אף הוא הליך זיהוי מסורבל וארוך המצריך מציאת צילומי מנשך שיניים וביצוע השוואה שאורכת זמן ארוך יותר.

יש לציין כי המערכות הטכנולוגיות של משטרת ישראל לזיהוי טביעות אצבע בעלות יכולת טכנולוגית מדויקת ומפותחות הרבה יותר ממערכות משרד הפנים. כמו כן, מומחי טביעות אצבע של משטרת ישראל, אשר עוסקים בזיהוי אדם על פי טביעות אצבע בשגרה, מיומנים ברמה גבוהה ביותר לביצוע האמור. מכאן החשיבות שבהעברת המידע מהמאגר הביומטרי של משרד הפנים לידי משטרת ישראל.

בנוסף, קיים צורך בקבלת תמונות מהמאגר הביומטרי לצורך זיהוי גופות, שבויים או נעדרים אשר תועדו, והשוואה אל מול מאגרים אחרים או מקורות אחרים שמהם המשטרה רשאית לקבל מידע לא סיפקה זיהוי ברמת הוודאות הנדרשת והדחיפות הנדרשת לנוכח האירועים.

הליך זיהוי חללים באמצעות נתוני המאגר הביומטרי בוצע ביחס לחללי אירועי 7.10.23 מכוח תקנות שעת החירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ"ד -2023, וכבר הוכח כמשמעותי מאוד.

בשל כל הטעמים האמורים, ולאור הנסיבות החריגות והייחודיות הנובעות מהצורך וההכרח בזיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים, מוצע בפסקה (1) לקבוע כי במהלך תוקף הוראת השעה ייקבע בסעיף 10א לחוק, כי על אף האמור בסעיפים 10א(א) עד (ד) לחוק, לא תמחק הרשות מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) את תמונות טביעת האצבעות של התושב ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן) והן יישמרו במאגר הביומטרי. הרשות תוכל למסור אותן בהתאם להוראות סעיפים 20א ו- 22א המוצעים וכן להשתמש בהם בהתאם לסמכויותיה בחוק.

יצוין כי משטרת ישראל עסוקה מזה מספר שבועות במלאכת הזיהוי הקשה והמורכבת של אלפי הקורבנות שנרצחו במתקפת הטרור הרצחנית, וכי לפי נתוני המשטרה, עד כה זוהו למעלה מ-100 גופות רק באמצעות שימוש בטביעות האצבע המצויות במאגר הביומטרי. לפי נתוני רשות המאגר הביומטרי, המצב הקיים הביא בשנה האחרונה למחיקה של כמיליון טביעות אצבע מהמאגר. לעמדת המשטרה קיימת השלכה משמעותית לנתונים אלה על אפשרות זיהוי הקורבנות, ולפיכך קיימת חשיבות רבה למנוע מחיקה נוספת של טביעות אצבע בתקופת תוקפה של הוראת השעה המוצעת.

פסקה (3) - הוספת סעיף 20א לחוק הכללת אמצעי זיהוי

כאמור, בהינתן המצב המשפטי כמפורט לעיל, ולאור הצורך החיוני והדחוף של משטרת ישראל בקבלת מידע מהמאגר הביומטרי, מוצע לקבוע בפסקה (3) כי על אף האמור בחוק, הרשות תעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או שמוטלת בספק ולצורך איתור נעדר או שבוי, והכל אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתם המוצעת. יובהר כי הוראות התיקון המוצע אינן מבטלות את כלל הוראות החוק העיקרי, אלא רק קובעות מדרג נורמטיבי, לפיו אם יש סתירה בין הוראות החוק המקורי להוראת השעה, תגבר ההוראה החדשה.

כאמור לעיל, עניין זה מוסדר כיום בתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ"ד-2023 מיום 9.10.2023 אשר הינן בתוקף עד ליום 8.11.23.

בתוך כך מוצע לקבוע כי הבקשה תוגש בכתב על ידי קצין משטרה שנקבע כגורם אחראי לעניין משימת הזיהוי, אימות הזהות והאיתור, אם השתכנע כי לא ניתן לספק זיהוי או אימות ברמת הוודאות הנדרשת ובדחיפות הנדרשת לנוכח האירועים האמורים, באמצעות מידע ממאגרים או ממקורות אחרים שמהם רשאית המשטרה לקבל מידע, כפי שפורט גם לעיל. יובהר כי המשטרה רשאית לקבוע מספר קצינים כאחראים למשימה כאמור. על הבקשה לכלול את פרטיו של קצין המשטרה המבקש את המידע וכן את סוג המידע המבוקש בהתאם לצורך באותו מקרה קונקרטי: תוצאת זיהוי או אמצעים או נתונים ביומטריים וסוג האמצעים הביומטריים המבוקשים. סעיף זה נועד להבטיח כי העברת המידע לא תפגע בפרטיותו של אדם במידה העולה הנדרש.

מוצע לקבוע כי מידע שהתקבל לפי הוראות אלה יוחזק בתיק חקירה משטרתי שנועד למטרת זיהוי כאמור בסעיף זה וישמש למטרה זו בלבד או במאגר לפי סימן ה' בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 – מאגר הנעדרים והאלמונים או במאגר ייעודי מאובטח, שאינו מחובר לרשת האינטרנט.

מפאת רגישות המידע, מוצע לקבוע סעיף סודיות שיחייב את האדם שאליו הגיע המידע לפי הוראות אלה לשמור אותו בסוד ולא לעשות בו שימוש אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי, והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה. יובהר כי הפרה של סעיף הסודיות מהווה עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

פסקה (4) – הוספת סעיף 22א לחוק הכללת אמצעי זיהוי

כאמור, לנוכח מתקפת הטרור על מדינת ישראל והמספר הרב של הנרצחים, הפצועים, הנעדרים והשבויים והצורך הדחוף והקריטי לתת תמונת מצב ברורה ככל הניתן בנוגע לזיהוי הנרצחים, הפצועים והנעדרים, הן למקבלי ההחלטות והן למשפחות הנפגעים, עולה צורך חיוני ודחוף באפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים גם לשירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: רשויות הביטחון) ולצה"ל לצורך זיהוי הנרצחים, הנעדרים, האלמונים והשבויים.

חוק הכללת אמצעי זיהוי קובע בין היתר את סמכויות הרשות להעברת מידע לרשויות הביטחון, לצורך מימוש יעודן ותפקידיהם, על פי כללים שיקבעו. כללים כאמור טרם נקבעו וממילא הם אינם חלים על צה"ל. בהתאם להוראות סעיף 40(ב) לחוק, הוראת סעיף 21 לחוק, אשר מאפשרת מסירת מידע מהמאגר לרשויות ביטחון, לא תיכנס לתוקפה עד להתקנת הכללים האמורים וכן עד להתקנת תקנות נוספות הנוגעות להיבטי פרטיות ולהעברות מידע למשטרה. נכון להיום, מכלול התקנות הנדרשות טרם הותקנו. משכך, בשלב זה, לא ניתן להעביר מידע מהרשות הביומטרית לרשויות הביטחון ולצה"ל.

בנסיבות המתוארות מוצע לקבוע כי על אף האמור בחוק, הרשות תעביר לרשויות הביטחון, לפי בקשתן, תוצאות זיהוי, אמצעים או נתונים ביומטריים לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, וכן לצורך איתור נעדרים או שבויים, והכל ככל שהם נדרשים מפעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתם המוצעת. כן מוצע לקבוע כי רשות האוכלוסין וההגירה תעביר לצה"ל ולרשויות הביטחון, לפי בקשתם, תמונת תווי פנים השמורה בידי רשות האוכלוסין וההגירה של אדם או גופה, נעדר או שבוי כאמור. יובהר כי הוראות התיקון המוצע אינן מבטלות את כלל הוראות החוק העיקרי, אלא רק קובעות מדרג נורמטיבי, לפיו אם יש סתירה בין הוראות החוק המקורי להוראת השעה, תגבר ההוראה החדשה.

כאמור לעיל, עניין זה מוסדר כיום בתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), תשפ"ד-2023,התשפ"ד-2023 מיום 11.10.2023 אשר הינן בתוקף עד ליום 8.11.23.

מוצע לקבוע כי הבקשה תוגש בכתב על ידי קצין או עובד רשות הביטחון, שייקבע כגורם אחראי לעניין משימת הזיהוי, אימות הזהות והאיתור כאמור. יובהר כי רשויות הביטחון וצה"ל רשאים לקבוע מספר קצינים כאחראים למשימה כאמור. על הבקשה לכלול את פרטיו של מבקש המידע. בנוסף, בקשה המתייחסת למישע מהרשות צריכה לציין גם את תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים וכן את המספר הייחודי, כמשמעותו בתקנה 11(ד) לתקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע, התשע"א-2011, של האדם שלגביו מבוקשים תוצאת הזיהוי, אם הוא ידוע. בבקשה מרשות האוכלוסין יצוין מספר הזהות של האדם שתמונתו מבוקשת, ככל שידוע.

מפאת רגישות המידע, מוצע לקבוע סעיף סודיות שיחייב את האדם שאליו הגיע המידע לפי הוראות אלה לשמור אותו בסוד ולא לעשות בו שימוש אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי, כאמור בסעיף זה, והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה. גם סעיף סודיות זה מהווה עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

פסקה (5) – תיקון סעיף 27 לחוק הכללת אמצעי זיהוי

סעיף 27 לחוק מאפשר שמירת תמונות פנים באיכות פחותה (בהתאם להגדרה בסעיף 2) , עוד נקבע כי התמונה תשמש לצורך הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים. ממילא מובן, כי כשמדובר בתמונות שבהגדרתן אינן יכולות לשמש להשוואות ביומטריות (כהגדרתן של תמונות אלו בסעיף 2 לחוק), השימוש נועד רק לצורך הצגה חזותית (כלומר שמשתמש בה עובד שמשווה בעיניו אדם לתמונה שקיימת במערכת) , בהבדל מהשוואה ממוחשבת.

על רקע האמור ולצורך התמודדות עם המצב שנוצר בעקבות הלחימה שהחלה ביום 7.10.23 , מוצע בסעיף זה לתקן את סעיף 27 לחוק העיקרי כך שייקבע שתמונות תווי פנים השמורות בידי רשות האוכלוסין וההגירה, ישמשו לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם במסגרת ביצוע תפקידיה של רשות האוכלוסין וההגירה, לרבות בדרך של הצגה חזותית או באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו. ההסדר נועד לאפשר אימות ממוחשב מול תמונות שנשמרו ברשות האוכלוסין, ללא ההגבלה של הצגה חזותית בלבד.

פסקה (6) – הוספת סעיף 35א לחוק הכללת אמצעי זיהוי

בד בבד עם ביצוע תיקונים זמניים אשר יאפשרו העברת מידע כאמור מהרשות לגורמים המפורטים בסעיפים 20א ו-22א המוצעים, כמפורט לעיל, מוצע במסגרת הוראת השעה להוסיף ולקבוע בסעיף חדש, סעיף 35א, הוראות בדבר קביעתם של נהלים. בהתאם לזאת מוצע לקבוע שראש הרשות יקבע בנהלים בתיאום עם הממונה על יישומים ביומטריים לפי סעיף 30(ג) ועם הגורמים הרשאים לקבל מידע לפי סעיפים 20א ו-22א את ההוראות הנוגעות למסירת המידע מהרשות לגורמים האמורים, לרבות דרכי העברתו. בנוסף, גורם הרשאי לקבל מידע כאמור בסעיפים 20א ו-22א, יקבע בנוהל בתיאום עם הממונה על יישומים ביומטריים, הוראות ליישום סעיפים 20א, 22א, לרבות לעניין שימוש במידע, שמירתו ואופן הפיקוח. בשל רגישותם הברורה של נהלים אלה, הנהלים האמורים לא יהיו טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

סעיף 2 – תיקון פקודת משטרה

לצד האפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל כמפורט בסעיף 1(3) להצעה זו לצורך זיהוי הקורבנות ואיתור נעדרים או שבויים כאמור, מוצע כי בתקופת הוראת השעה יתווסף לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 סעיף 4ב אשר יתן למשטרת ישראל סמכות לדרוש כל ידיעה או מסמך, כגון תצלומים ומסמכים רפואיים שונים, דוגמת תצלומי מנשך שיניים, אשר יש בהם כדי לסייע בזיהוי. מסמכים אלו עשויים להיות גם מידע ביומטרי ונתונים ביומטריים, מידע גנטי, ודגימה ביולוגית כהגדרתם בסעיף זה. זאת, בתנאי שאלו נדרשים כדי לספק זיהוי ברמת הוודאות הנדרשת.

מידע כאמור סייע ומסייע למשטרת ישראל במלאכת הזיהוי המורכבת, החשובה והקשה והוא מהווה כלי משמעותי בסל הכלים שבידי משטרת ישראל במשימה זו.

במסגרת סעיף זה, מוצע להבהיר כי ברשימת הידיעות והמסמכים, שוטר רשאי לדרוש גם "דגימה ביולוגית" הדרושה לשם זיהוי כאמור. הסמכות לדרוש דגימות ביולוגיות ממערכת הבריאות הייתה קיימת אף במסגרת תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ"ד-2023 . עם זאת, ולמען הסר ספק, בעת גיבוש נוסח חוק זה, הוחלט לכלול תוספת זו באופן מפורש בסעיף. יובהר כי ביחס לדגימות אלו -אין הכוונה בהוספת סמכות לנטילת דגימות מגופו של אדם, אלא המדובר בהבהרה ביחס לסמכות המשטרה לדרוש דגימות כאמור ככל שאלו מוחזקות על ידי אחר במנותק מגופו של אדם.

כמו כן, במסגרת הפעלת סמכות דרישת ידיעות ומסמכים נדרשת לעיתים משטרת ישראל להסתייע בגורמים נוספים לשם העברה דרישותיה או קבלת המידע הדרוש לה למלאכת הזיהוי. כך למשל מסתייעת המשטרה במשרד הבריאות להפעלת סמכותה כאמור למול מוסדות הבריאות, לאור ריבוי המוסדות והממשקים הקיימים של המשרד עימם. האפשרות להסתייע קיימת ממילא אף ללא איזכור בחקיקה, אולם למען הסדר הטוב ונוכח היקף ההסתייעות, מוצע להבהיר באופן מפורש כי בהפעלת סמכויותיה לפי הסעיף משטרת ישראל רשאית להסתייע בכל אדם ובכלל זה בעובד משרד הבריאות.

סעיף 3

כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי חוק זה יעמוד בתוקפו למשך שנה. עם זאת, על מנת לאפשר את המשך תוקפו של החוק המוצע, בהתאם לצורך ונסיבות עתידיות, מוצע לקבוע, כי שר הפנים באישור ועדה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת תוקף הוראת השעה לעניין חוק הכללת אמצעי זיהוי בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים. בדומה, מוצע לקבוע, כי השר לביטחון לאומי באישור ועדה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת תוקף הוראת השעה לעניין פקודת המשטרה בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים. משמעות הדבר, כי השימוש בסמכות להאריך את תוקף הוראות השעה אפשרי רק לתכלית של זיהוי ואיתור כאמור.

[4] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390; התשפ"ג, עמ' 22.