-

תזכיר חוק קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

א. שם החוק המוצע

חוק קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשל מצב החירום המיוחד הקיים בארץ מאז מתקפת הטרור ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), והלחימה הנמשכת גם כעת, לרבות מתקפת טילים ברחבי הארץ, ישנו קושי משמעותי בהסעת אסירים ועצורים ברחבי הארץ, באופן שלא יסכן אותם ואת המסיעים והמלווים אותם. בעת הזו, הוצאת אסירים ועצורים לדיונים המתקיימים בעניינם בבתי המשפט ברחבי הארץ מהווה סיכון משמעותי לחייהם של האסירים, העצורים והמלווים כמו גם סגל הסוהרים. בנוסף קיימים קשיים משמעותיים בליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור כתוצאה מפעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל בעקבות הלחימה. על כן, יש צורך לפעול לצמצום הליוויים של אסירים ועצורים לדיונים בבתי המשפט.

לנוכח הסיכון המתואר הכרוך בהסעת אסירים ועצורים לדיונים בבתי המשפט, קודמו מספר דברי חקיקה שנתנו מענה לצרכים דחופים שנוצרו בתקופה שחלפה עד לגיבוש הצעת חוק זו:

ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) התקינה הממשלה תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התשפ"ד-2023, שבהן נקבע כי דיוני מעצר בעניינם של אסירים ועצורים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית. ביום ל' בתשרי התשפ"ד (15 באוקטובר 2023) תוקנו התקנות באופן שיחולו גם על מי שנעצר מכוח חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979 (להלן – חוק סמכויות חירום). המדובר בעצירים הנעצרים, ככלל, מכוח צו של שר הבטחון. תקנות שעת החירום בתוקף עד לתאריך כ"ד בחשון, תשפ"ד (8 נובמבר 2023).

ביום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל)(היוועדות חזותית), התשפ"ד - 2023 ובמסגרתו נקבעו מספר דיונים נוספים שיתקיימו בהשתתפות עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית: דיון הקראת כתב האישום בפעם הראשונה בתחילת המשפט, דיון גזר הדין, ודיון בתיקים שבהם בדיון אחד נמסרת הכרעת דין, נשמעים טיעונים לעונש ונמסר גזר הדין. הוראת שעה זו בתוקף עד לתאריך כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024).

בשל הקושי המשפטי האינהרנטי לשימוש בכלי החריג והקיצוני של תקנות שעת חירום, ומכיוון שמאז הודעת שר המשפטים על מצב החירום, בבתי המשפט ובבתי הדין מקיימים רק דיונים שנקבעו כדחופים ביותר, ישנה חשיבות גדולה בהסדרה חקיקתית כוללת (כהוראת שעה), שתאפשר המשך קיומם של הליכים משפטיים אף במצב חירום, זאת בייחוד ככל שמצב החירום מתמשך זמן רב יותר ובהעדר וודאות לגבי מועד סיומו.

תחולת החוק ומנגנון ההכרזה

על רקע זה, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, להכריז כי בשל מצב חירום מיוחד, יש צורך בהיערכות לקיום דיונים בנוכחות העצורים והאסירים בבתי משפט ובתי דין באופן שלא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הקיים. כמו כן מוצע להקנות סמכות זהה לשר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, להכריז כאמור ביחס לדיונים בבתי דין צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). הכרזה זו תיתן אפשרות  לתת מחדש תוקף למנגנון הקבוע בהצעה בהתאם למצב החירום ורק כאשר הדבר יידרש.

הכרזה כאמור יכולה לחול בכל המדינה או בחלקה,  או לגבי חלק מהדיונים. שר המשפטים יכריז על הגבלה רק לאחר ששוכנע כי קיים קושי ממשי ללוות את העצורים לדיונים וכך לקיים את הדיונים האמורים בנוכחות העצורים והאסירים. כלומר, על השר להשתכנע כי הטעמים הביטחוניים ביסוד ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף, גורמים לשב"ס ולמשטרה קושי ממשי בליווי העצורים והאסירים לשם קיום הדיונים כאמור.

הכרזה על הגבלה יכולה לחול על דיון בבית משפט שחלה לגביו הודעה על מצב חירום שפרסם שר המשפטים לפי סמכותו בתקנות בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל או על עצור או אסיר המוחזק בתחום שיפוט  של בית משפט כאמור. זאת נוכח הסיכון כאמור מהסעת עצורים או אסירים מבית המעצר או המאסר, או מתחנות המשטרה אל בתי המשפט.

בנוסף, בשל השלכותיהם של אירועי הלחימה על פעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל וריבוי המשימות המוטלות עליהם בימים אלה, מתעוררים  קשיים משמעותיים לבצע את המשימה של ליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור. נוכח האמור, מוצע לאפשר לשר המשפטים, בהסכמת השר לבטחון לאומי, להכריז על הגבלה גם ביחס לדיונים בבתי משפט או בעניינם של עצורים המוחזקים בשטח שיפוט שאינם מצויים בהודעה מכוח תקנות מצב חירום מיוחד. מדובר בהכרזה חריגה שתינתן רק בתנאים הבאים: שר המשפטים נוכח כי המתקפה על המדינה והלחימה המתמשכת השפיעו על פעילות  המשטרה ושירות בתי הסוהר כך שנוצר אצלם קושי ממשי  ללוות עצורים ואסירים לדיונים. לשם כך המפקח הכללי או נציבת שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ימסרו לשר המשפטים חוות דעת ביחס לתשתית העובדתית שמצביעה על הקושי האמור.

מוצע לקבוע את התקופה המרבית של ההכרזה על ההגבלה שלא תעלה על 14 ימים, אולם שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להאריך את תוקף ההכרזה על הגבלה לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 14 ימים, ובלבד ששוכנע כי מתקיימות הנסיבות המפורטות  מעלה. עוד מובהר כי ככל ששר המשפטים, לאחר שהתייעץ עם השר לבטחון לאומי, השתכנע כי חדלו להתקיים הנסיבות שהצדיקו את ההכרזה על ההגבלה – עליו לבטל את ההכרזה ללא דיחוי.

 

עיקרי החוק המוצע

הצעת חוק זו נועדה להסדיר כאמור קיום דיונים בהיוועדות חזותית, במרבית הדיונים הפליליים, כמו-גם בדיוני ועדות השחרורים, עתירות אסיר ובעתירות על החלטת ועדת שחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ללא צורך בהתניה של בקשה מצד העצור או האסיר ואף ללא קבלת  הסכמתו לקיום הדיון באופן זה (להבדיל מההסדר הקיים בחוק סדר הדין הפלילי שלא בשעת חירום, המתנה שימוש בהיוועדות חזותית בבקשה כאמור). הסדרה דומה מוצעת אף לגבי דיונים המתקיימים בבתי דין צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי ונערכה בתיאום עם הפרקליטות הצבאית.

מכיוון שמספרן של עמדות ההיוועדות החזותית ברחבי הארץ מוגבל, נדרש תיעדוף של ההליכים שיישמעו באמצעותן. על כן מוצע לקבוע מנגנון שלפיו נשיא בית המשפט, סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, יקבעו אלו דיונים בהשתתפות עצורים או אסירים ייערכו בדרך של היוועדות חזותית על פי סדר קדימויות מוצע, אשר מבנה את שיקול דעת בית המשפט.

לצד ההוראות שבהן מוצע לקבוע כי הדיונים יתקיימו שלא בנוכחות העצור או האסיר אלא בהשתתפותו באמצעות היוועדות חזותית, מחילה הצעת החוק מספר הסדרים שנועדו לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות העצור או האסיר. כך, בין היתר, בהתחשב באופי המיוחד של חלק מהדיונים, מוצע להחריג מהוראות החוק דיוני הוכחות, תוך הותרת אפשרות מצומצמת לשמיעת עדויות שאינם עדות העצור או האסיר עצמו, בהתקיים תנאים המפורטים בסעיפים המוצעים.

עוד מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט או סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, רשאי להורות במקרים חריגים כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור, אם מצא כי קיום הדיון בנוכחותו חיוני על אף הנסיבות שבשלהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בעצור, לרבות בשל כך שהעצור הוא קטין או אדם עם מוגבלות,  והדבר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

נוכח העובדה שמדובר בחקיקת חירום, מוצע כי החוק יחקק כהוראת שעה למשך תקופת החירום.

 

יצוין כי בד בבד עם הפצת התזכיר להערות הציבור יבחנו לעומק ההסדרים הקשורים למנגנון ההכרזה וכן שאלת הצורך בהוספת סעיף המתייחס לחיוניות המעצר שטרם הוכרעה.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

סעיף 133א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי האפשרות לקיום דיון בעניינו של עצור או אסיר בדרך של היוועדות חזותית אפשרית רק אם הוא בגיר. זאת מתוך הבנה שכאשר העצור או אסיר הוא קטין, קיום הליך בדרך של היוועדות חזותית, מבלי שהקטין יכול להיות נוכח באולם בית המשפט ולהיות בקשר עין עם כלל הגורמים באולם, ובפרט עם עורך דינו, עלול לפגוע באופן קשה יותר בזכותו להליך הוגן.

נוכח מצב החירום והסיכון הקיים באופן זהה עבור כל האוכלוסייה, ובכלל זה גם עבור קטינים, מוצע להחיל הסדר זה גם על דיונים בעניינם של קטינים. זאת, על מנת לצמצם את הסיכון לקטינים עצורים או אסירים מהסעתם לעת הזו ברחבי הארץ לדיונים, לצד הרצון לאפשר קיום דיונים בעניינם.

על מנת להקטין את הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים, ככל האפשר, ובפרט בזכויות קטינים, מוצע מנגנון המאפשר במקרים חריגים כי דיון יתקיים בנוכחות עצור או אסיר, אם נמצא כי קיום הדיון בנוכחותו חיוני, וכי קיום דיון בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בו, זאת לרבות בשל כך שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות.

כאמור, החוק המוצע מבקש לאפשר את קיום הדיונים בעניינם של עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית ללא תלות בהסכמת האדם. מאחר שהיוועדות חזותית עלולה לפגוע באנשים עם מוגבלות אשר מקשה על השתתפות באופן זה, ומשכך תמנע מהם, הלכה למעשה, הליך הוגן, מוצע כי כאשר העצור או האסיר הוא אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות, ככל שהן נדרשות,  בהתאם למוגבלות ולצורך שיש לאדם. זאת, בהתאם לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו – 2005, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ה'תשע"ג – 2013 שהותקנו מכוחו, ומפרטות את סוגי ההנגשות השונים. הוראה דומה נקבעה בסעיף 133א(ו) לחוק סדר הדין הפלילי.

עוד במסגרת קביעת תיעדוף הדיונים נקבע כי תינתן עדיפות לדיון בעניינו של עצור, אסיר או נפגע עבירה שהוא קטין, או בעניינו של עצור או אסיר עם מוגבלות (סעיף 4(ד) להצעת החוק).

 

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לחוק השלכות תקציביות על המשרד לבטחון לאומי ומשטרת ישראל בשל הצורך בהוספת אמצעים טכנולוגיים בכלל ובפרט בתחנות המשטרה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת מצב חירום מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

 

 

פרק א': הגדרות

סעיף הגדרות

1.  

בחוק זה –

 

 

"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור;

 

 

"גורמי הבטחון" – המפקח הכללי של המשטרה או נציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין;

 

 

"הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה של שר המשפטים על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)[1];

 

 

"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – הכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א – 1951,[2] ביום כ"ב בתשרי (7 באוקטובר 2023);

 

 

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

 

 

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר[3] וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור, לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק האמור;

 

 

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979[4];

 

 

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996[5];

 

 

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[6];

 

 

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979[7];

 

 

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001[8];

 

 

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955[9];

"חוק הנוער"– חוק הנוער (שפיטה, ענישה דרכי טיפול), התשל"א – 1971[10];

 

 

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר;

 

 

"מצב חירום מיוחד" – כהגדרתו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)[11], ששר המשפטים הודיע בשלו על תחולת תקנות 3 עד 5 לתקנות האמורות על בתי המשפט;

 

 

"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

 

 

 

(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים;

 

 

 

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין נאשם;

(3) עציר שניתנה הוראה על החזקתו במעצר-פתוח, בהתאם לסעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

 

 

 

(4) עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים);

 

 

"כלוא" – כל אחד מאלה: עציר כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3) להגדרה "עצור", אסיר וחבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;

 

 

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר[12];

 

 

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;

 

 

"תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)" – תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991;

 

 

"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987[13].

 

 

פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית

 

 

סימן א': הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות עצורים או אסירים

 

הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות עצורים או אסירים

2.  

(א)  שר המשפטים (להלן – השר) רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז  כי דיונים בבתי המשפט יתקיימו שלא בנוכחות עצורים ואסירים במדינה כולה או בחלק ממנה, כמפורט להלן, או שניתן לקיים רק חלק מהדיונים כאמור, בנוכחות עצורים או אסירים, והכול לאחר ששוכנע כי קיים קושי ממשי לקיים את הדיונים כאמור בנוכחותם בשל מצב חירום מיוחד (בפרק זה – הכרזה על הגבלה):

 

 

 

(1) דיון בבית משפט שחלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד;

 

 

 

(2) דיון בעניינו של עצור או אסיר המוחזק בתחום השיפוט של בית משפט שחלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד;

 

 

 

(3) דיון בבית משפט בשטח שלא חלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד או בעניינו של עצור או אסיר המוחזק בתחום השיפוט של בית משפט כאמור.

 

 

(ב)                 הכרזה לפי סעיף קטן (א)(3) תינתן לאחר שהשר נוכח לפי פניה של השר לבטחון לאומי, אליה תצורף חוות דעת של גורמי הבטחון, כי קיים קושי ממשי ללוות עצורים או אסירים לדיונים בבתי משפט כאמור באותו סעיף קטן, בשל פעילות משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כתוצאה מהאירועים שבעטיים ניתנה ההכרזה על מצב החירום בעורף. הכרזה כאמור תינתן בהסכמת השר לבטחון לאומי.

 

 

(ב) הכרזה על הגבלה לא תהיה בתוקף אלא בתקופת תוקפה של ההכרזה על המצב המיוחד בעורף;

 

 

(ג)  הכרזה על הגבלה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להאריך את תוקף ההכרזה על הגבלה לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 14 ימים, ובלבד ששוכנע כי מתקיימות הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א).

 

 

(ד) שוכנע השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, כי חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה על הגבלה, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

 

 

(ה)   

(1) הכרזה על הגבלה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותעמוד בתוקף בתקופה שתיקבע בה; ההכרזה תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

 

 

 

(2) הארכת תוקף של הכרזה על הגבלה תפורסם בהקדם האפשרי ברשומות.

 

 

 

(3) בוטלה ההכרזה, ייכנס הביטול לתוקף ב-07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

 

 

סימן ב': הוראות כלליות לעניין קיום דיונים בהשתתפות עצורים או אסירים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות עצורים ואסירים

קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

3.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, ניתן לקיים דיון בהליך פלילי בעניינו של עצור או אסיר, שנדרשת בו לפי דין נוכחותו, או דיון בהליך שאינו פלילי אך העצור או האסיר הוא צד בו, שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת (בפרק זה – היוועדות חזותית), לפי הוראות פרק זה.

סדר העדיפות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית

4.  

(א)  נשיא בית משפט או סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו  יורה על קיום דיון בהשתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית, לפי הוראות סימנים ג' או ד', או סימן א' בפרק ד', בהתאם לסדר העדיפויות שלהלן:

 

 

 

(1) דיונים בעניין עצורים או אסירים לפי חוק המעצרים והסעיפים המקבילים בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול והשגחה), דיון ראשון לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, דיון לפי סעיפים 4, 5 ו-7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), דיון לפי סעיפים 14ג(ד) ו-14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996[14], דיון לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002[15] (להלן – חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים); דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954[16];

 

 

 

(2) דיון שעניינו הכרעת דין לפי סעיף 182 לחוק סדר הדין  הפלילי או לפי סעיף 21 לחוק הנוער, דיון שמובאות בו ראיות לקביעת העונש לפי סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי, דיון שנשמעות בו טענות לעונש לפי סעיף 192 לחוק האמור ודיון שנגזר בו הדין לפי סעיף 193 לאותו חוק, והכל בדיון אחד ובעניינו של נאשם קטין דיון שעניינו הכרעת דין לפי סעיף 21 לחוק הנוער, שניתנת בו החלטה לפי סעיף 24 לחוק האמור, והכל בדיון אחד, ובלבד שהעצור או האסיר ביקש זאת באמצעות סנגורו וניתנה לכך הסכמת התובע;

 

 

 

(3) דיון שעניינו הכרעת דין או דיון שעניינו שמיעת טענות לעניין העונש או דיון שעניינו גזר דין, שאינו מנוי בפסקה (2); ערעור דחוף על פסק דין ודיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.

 

 

 

(4) דיון בעתירת אסיר, דיון לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר או דיון בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר;

 

 

 

(5) דיון בהליך פלילי שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3), וכן דיון בהליך שאינו פלילי, שעצור או אסיר הוא צד לו.

 

 

(ב) הנהלת בתי המשפט תכין, מדי יום, רשימה של עצורים ואסירים בהתאם להחלטות  השופט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א), שעל בסיסה תיקבע זהותם של עצורים ואסירים שהדיון בעניינם יתקיים בדרך של היוועדות חזותית (להלן: "הרשימה"); שירות בתי הסוהר יעביר לקראת כל יום אל הנהלת בתי המשפט מידע על מספר הדיונים שניתן לקיים בהיוועדות חזותית בהתחשב בכמות עמדות ההיוועדות החזותית הפנויות בלבד; ביחס להיבטים הטכניים ולא לזהות העצורים או האסירים או סוגי ההליכים.

 

 

(ג)  הנהלת בתי המשפט תכין רשימה של מספר העצורים והאסירים שהדיון בעניינם התקיים בדרך של היוועדות חזותית, בכלל בתי המשפט, מדי יום, לפי סוגי הדיונים, בין השאר על בסיס המידע שהתקבל משירות בתי הסוהר;

 

 

(ד) בכל דיון לפי סעיף קטן (א) תינתן עדיפות לדיון בעניינו של עצור, אסיר או נפגע עבירה שהוא קטין, או בעניינו של עצור או אסיר עם מוגבלות.

 

 

(ה)  על אף האמור בסעיף זה, לעניין סדר העדיפויות הקבוע בו, נשיא בית משפט או סגנו שהוא הסמיך לכך רשאי להורות, ובאין נשיא או סגן נשיא – שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, מטעמים שיירשמו, כי הליך מסוים יתקיים גם אם יש בכך משום סטייה מסדר העדיפויות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמספר הכולל של העצורים והאסירים שיתקיים דיון בהשתתפותם בדרך של היוועדות חזותית לא יעלה על המספר המרבי של העצורים והאסירים שניתן לקיים דיון בהשתתפותם  באותו יום לפי הוראות סעיף4(ב). במתן הוראה כאמור, יינתן משקל ממשי לחשיבות השתתפותו של העצור או האסיר בדיון בהליכים לפי חוק אימוץ ילדים תשמ"א-1981 [17] ובפרט לפי סעיף 12(ג) לחוק זה; ובהליכים להוצאת קטינים ממשמורת הוריהם ובפרט בהליכים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960[18], כאשר העצור או האסיר הוא הורה של הקטין.

אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית

5.  

(א)  על דיון בהשתתפות עצור או אסיר שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה, יחולו הוראות אלה:

 

 

 

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור או באסיר ובאינטרס הציבורי, בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו של העצור או האסיר;

 

 

 

(2) הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

(א)  המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסנגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון;

 

 

 

 

(ב) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסנגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

 

 

 

 

(ג)  הדיון יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סנגור.

 

 

 

דיון בעניינו של עצור או אסיר שהוא אדם עם מוגבלות

6.  

היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005[19], או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[20], בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות ובהתאם לצורך.

 

 

 

דיון בעניינו של עצור או אסיר מסוים שאין לקיימו בהיוועדות חזותית

7.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, רשאי נשיא בית משפט או סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו  להורות, במקרים חריגים, כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא, לאחר שקיבל את עמדת הצדדים ועמדה בכתב מטעם שירות בתי הסוהר, כי מתקיימים שני אלה:

 

 

(1) קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות שבשלהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בעצור או באסיר;

 

 

(2) על בית המשפט להתרשם מהעצור או האסיר פנים אל פנים, לרבות בשל כך שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

 

 

סימן ג': השתתפות עצור או אסיר בדיון מעצר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

תחולת הוראות חוק המעצרים

8.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה יחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.

דיוני מעצר בהיוועדות חזותית

9.  

(א)  על אף האמור בסעיפים 16(2), 17(א), ו-57 לחוק המעצרים, ניתן לקיים את הדיון בעניינו של חשוד או נאשם לפי חוק המעצרים והסעיפים המקבילים לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול)  שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך היוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב'.

 

 

 

 

 

(ב) נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף בשל כך שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה או אם הורה על כך בית המשפט, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק האמור, ויירשמו בפרוטוקול הדיון התנאים כאמור והסכמת העצור לתנאים כאמור, ויראו כאילו העצור חתם על התנאים שפורטו.

מניעה טכנית בלתי צפויה סמוך לפקיעת מעצר או העדר מכשיר טכנולוגי

10.  

על אף האמור בסעיף 8, בדיון לפי סעיפים 15, 17, 21 בדיון ראשון, 22ח ו-62,  לחוק המעצרים שלא ניתן לקיימו, בסמוך למועד פקיעת המעצר, בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, או בהעדר מכשיר טכנולוגי כאמור בסעיף 3, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; לא ניתנה הסכמה כאמור, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון בדרך האמורה אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת; הורה כאמור יוודא בית המשפט כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א); הוראות סעיף 5(א)(2) יחולו בשינוים המחויבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.  הוארך המעצר לפי הוראות סעיף זה וחדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן לא ניתן לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית, וטרם הסתיימה תקופת המעצר יקיים בית המשפט דיון חוזר בהיוועדות חזותית אם העצור ביקש זאת.

שמירת דינים

11.  

אין בהוראות סימן זה לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים לעניין  זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

תחולה על דיונים לפי חוקים אחרים

12.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, יתקיימו הדיונים כמפורט בפסקאות שלהלן בהשתתפות העציר, הכלוא, העצור או הנידון, לפי העניין, בהיוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב', אם העציר, הכלוא, העצור או הנידון ביקש להיות נוכח בדיון, וזאת על אף האמור בחיקוקים כמפורט באותן פסקאות:

 

 

(1) על אף האמור בסעיף 8(א) לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים) – בדיון לפי סעיפים 4, 5 או 7 לאותו חוק;

 

 

(2) על אף האמור בסעיף 7(א) לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 – בדיון לפי סעיף 7 לאותו חוק;

 

 

(3) על אף האמור בסעיפים 14ג(ד) ו-14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996 – בדיון לפי סעיף 14ג(ד) או 14ד(ב) לאותו חוק.

השתתפות כלוא בדיון לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים

13.  

(א)  על אף האמור בסעיפים 5 ו-6 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים,  בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, יתקיימו דיונים לפי אותם סעיפים שלא בנוכחות הכלוא אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב', בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 5(2)(ג), אם הכלוא אינו מיוצג, ניתן לקיים את הדיון בלא נוכחות סנגור.

 

 

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 5(ה) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ומהוראות סעיף 6 לחוק האמור לעניין מניעת מפגש עם עורך דין או קיום דיון בלא נוכחות הכלוא או סנגורו.

 

 

סימן ד': השתתפות עצור או אסיר בדיון שאינו דיון מעצר בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

תחולת הוראות סימן ד'

14.  

הוראות סימן זה יחולו לעניין השתתפותם של עצורים או אסירים השוהים במקומות מעצר או בבתי הסוהר, בדיונים בהליכים פליליים שאינם דיוני מעצר, בדיונים בהליכים שאינם פליליים שאסיר או עצור הוא צד להם, ובדיונים לפי סעיפים 16 או 17, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה.

השתתפות עצור או אסיר בדיון שאינו דיון מעצר

15.  

(א)  נדרשה לפי דין, לרבות לפי החלטת בית משפט, נוכחות של עצור או אסיר בדיון כאמור בסעיף 14, ניתן לקיים את הדיון, על אף האמור בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב', ובתנאי שהוא מיוצג על ידי עורך דין; ואולם -

 

 

 

(1) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי לא יתקיים אלא בנוכחותו של העצור או האסיר;

 

 

 

(2) דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בהשתתפותו של העצור או האסיר בהיוועדות חזותית אם מתקיימים כל אלה:

 

 

 

 

(א)  העצור או האסיר הוא בגיר;

 

 

 

 

(ב) העצור או האסיר ביקש, באמצעות סנגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו, או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

 

 

 

 

(ג)  התובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו;

 

 

(ב) הודעת התובע על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:

 

 

 

(1) פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;

 

 

 

(2) תובע שהוא קצין בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה:

 

 

 

(1) בדיון הקראה ראשון לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי בהיעדר מכשיר היוועדות חזותית או אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; לא ניתנה הסכמה כאמור רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון בדרך האמורה אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת; הורה כאמור יוודא בית המשפט כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א); הוראות סעיף 5(א)(2) יחולו, בשינויים המחוייבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.

 

 

 

(2) בדיון לפי סעיף 4(א)(2) בהיעדר מכשיר היוועדות חזותית או אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; בדיון כאמור יוודא בית המשפט כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א); הוראות סעיף 5(א)(2) יחולו, בשינויים המחוייבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לבקשת פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה או לבקשת בא כוחו של העצור או האסיר, מצא בית המשפט במקרה חריג, מטעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, שלא ניתן להביא את העצור או האסיר לבית המשפט באותו יום, בשל מצב החירום המיוחד, רשאי בית המשפט להורות על השתתפותו של העצור או האסיר בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, אף שלא לבקשתו, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

 

 

 

(1) לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

 

 

 

(2) השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

 

 

(ה)  הוראות סעיפים 6 ו-7 יחולו לעניין קיום דיון לפי הוראות סימן זה.

השתתפות אסיר בדיון בעתירה נגד היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או נגד ועדת השחרורים

16.  

על אף האמור בסעיף 15 ובתקנה 21ח לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2001[21], אם נדרשה נוכחותו של אסיר בדיון בעתירה נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או נגד החלטת ועדת השחרורים לפי סעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ניתן לקיים את הדיון בהשתתפותו של האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית, ורק אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך זו, והאסיר הסכים לכך באמצעות סנגורו – באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול בלבד, והכל בהתאם לסדר העדיפות שנקבע לפי סעיף 4; בדיון כאמור יוודא בית המשפט כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א). הוראות סעיפים 5, 6 ו-7 יחולו, בשינויים המחויבים, על הדיון לפי סעיף זה.

השתתפות אסיר בדיון בעתירת אסיר

17.  

(א)  על אף האמור בסעיף 15 ובתקנה 4 לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980[22], בדיון בעתירת אסיר, שנדרשת בו נוכחותו של האסיר, ולא ניתן לקיימו בנוכחותו לפי הוראות חוק זה, יחולו הוראות אלה:

 

 

(1) השתתפות האסיר בדיון תהיה בדרך של היוועדות חזותית, ורק אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית והאסיר הסכים לכך באמצעות סנגורו – באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול בלבד; בדיון כאמור יוודא בית המשפט כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א). הוראות סעיפים 5, 6 ו-7 יחולו, בשינויים המחויבים, על הדיון;

 

 

(2) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בעניין החזקת אסיר בהפרדה, לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

 

 

פרק ג': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים בהיוועדות חזותית

 

 

סימן א': הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות כלואים

הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות כלואים
 

18.  

(א)  שר הביטחון בהתייעצות עם השר, רשאי להכריז, כי דיונים בבתי הדין הצבאיים יתקיימו שלא בנוכחות כלואים, במדינה כולה או בחלק ממנה, כמפורט להלן, או שניתן לקיים רק חלק מהדיונים בנוכחות כלואים והכול לאחר ששוכנע כי קיים קושי ממשי לקיים את הדיונים כאמור בנוכחות כלואים בשל מצב חירום מיוחד (בפרק זה – הכרזה על הגבלה):

 

 

 

(1) דיון בבית דין צבאי שנמצא בשטח שחלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד;

 

 

 

(2) דיון בעניינו של כלוא המוחזק במקום שנמצא בשטח שחלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד;

 

 

 

(3) דיון בבית דין צבאי הנמצא בשטח שלא חלה לגביו הודעה על מצב חירום מיוחד או בעניינו של כלוא המוחזק במקום כאמור.

 

 

(ב) הכרזה לפי סעיף קטן (א)(3) תינתן לאחר ששר הביטחון נוכח לפי פניה גורמי הביטחון, כי קיים קושי ממשי ללוות כלואים לדיונים בבתי הדין הצבאיים כאמור באותו סעיף קטן, בשל פעילות המשטרה הצבאית או שירות בתי הסוהר, לפי העניין, לפי העניין, כתוצאה מהאירועים שבעטיים ניתנה ההכרזה על מצב החירום בעורף.

 

 

(ג)  הכרזה על הגבלה לא תהיה בתוקף אלא בתקופת תוקפה של ההכרזה על המצב המיוחד בעורף.

 

 

(ד) הכרזה על הגבלה תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים; שר הביטחון, בהתייעצות עם המשפטים, רשאי להאריך את תוקף ההכרזה על הגבלה לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 14 ימים, ובלבד ששוכנע כי מתקיימות הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א).

 

 

(ה)  שוכנע שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, כי חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות הכרזה על הגבלה, יבטל את ההכרזה בלא דיחוי.

 

 

(ו)   

(1) הכרזה על הגבלה תיכנס לתוקף עם נתינתה ותעמוד בתוקף בתקופה שתיקבע בה, ושלא תעלה על תקופת תוקפה של הודעה על מצב חירום מיוחד; ההכרזה תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי לאחר נתינתה.

 

 

 

(2) הארכת תוקף של הכרזה על הגבלה תפורסם ברשומות בסמוך לפני פקיעתה של ההכרזה שאת תוקפה היא מאריכה ותיכנס לתוקף עם הפקיעה כאמור;

 

 

 

(3) בוטלה ההכרזה, ייכנס הביטול לתוקף ב-07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.

 

 

סימן ב': הוראות כלליות לעניין קיום דיונים בהשתתפות כלואים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלת דיונים בנוכחות כלואים

קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

19.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה ניתן לקיים דיון פלילי בעניינו של כלוא, שנדרשת בו לפי דין נוכחותו, או דיון בהליך שאינו פלילי אך הכלוא הוא צד בו, שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת (בפרק זה – היוועדות חזותית),לפי הוראות פרק זה.

סדר העדיפות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית

20.  

(א)  נשיא בית הדין הצבאי או סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו רשאי להורות על קיום דיון בהשתתפות כלוא בהיוועדות חזותית, לפי הוראות סימן ג', בהתאם לסדר העדיפויות שלהלן:  

 

 

 

(1) דיון לפי סעיף 240, 241, 243 לחוק השיפוט הצבאי או דיון לפי סעיפים 47, 52, 62 או 62א לחוק המעצרים כפי שהוחלו בסעיפים 243א או 243ב לחוק השיפוט הצבאי;

 

 

 

(2) דיון שעניינו הכרעת דין, דיון שמובאות בו ראיות לקביעת העונש, דיון שנשמעות בו טענות לעונש, דיון שעניינו גזר דין, הקראת כתב האישום ולרבות דיון מקדמי;

 

 

 

(3) דיון בוועדה לעיון בעונש;  

 

 

 

(4)   דיון בהליך פלילי שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3) וכן דיון בהליך שאינו פלילי שכלוא צד לו;

 

 

(ב)  יחידת בתי הדין הצבאיים תגבש, מדי יום, רשימה של כלואים בהתאם להחלטות השופט המוסמך כאמור בסעיף קטן (א), שעל בסיסה תיקבע זהותם של כלואים שהדיון בעניינם יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, בתיאום עם המשטרה הצבאית והיחידות שבהן עצורים במעצר-פתוח, בהיבטים הטכניים ולא לזהות הכלואים או סוגי ההליכים; יחידת בתי הדין הצבאיים תרכז רשימה של מספר הכלואים שהדיון בעניינם התקיים בדרך של היוועדות חזותית, בכלל בתי הדין הצבאיים, מדי יום, לפי סוגי הדיונים, בין היתר על בסיס המידע שהתקבל מהמשטרה הצבאית.

 

 

(ג)  בכל דיון לפי סעיף קטן (א) תינתן עדיפות לדיון בעניינו של כלוא או נפגע עבירה שהוא קטין, או בעניינו של כלוא עם מוגבלות

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לעניין סדר העדיפויות הקבוע בו, נשיא בית דין צבאי או סגנו שהוא הסמיך לכך רשאי להורות, מטעמים שיירשמו, כי הליך מסוים יתקיים בנוכחות הכלוא גם אם יש בכך משום סטייה מסדר העדיפויות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמספר הכולל של הכלואים שיתקיים דיון בהשתתפותם  לא יעלה על המספר המרבי של הכלואים שניתן לקיים דיון בהשתתפותם  באותו יום לפי הוראות סעיף 20(ב).

אופן קיום דיון בהיוועדות חזותית

21.  

על דיון בהשתתפות כלוא שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה יחולו הוראות אלה:

 

 

(1) הדיון יתקיים באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בכלוא ובאינטרס הציבורי, בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו של הכלוא;

 

 

(2) הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

 

 

 

(א)  המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, הכלוא, הסנגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית הדין הצבאי, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון;

 

 

 

(ב) תתאפשר שיחה חסויה בין הכלוא לסנגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית הדין הצבאי יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;

 

 

 

(ג)  הדיון יתקיים בנוכחות סנגורו של הכלוא ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית הדין הצבאי סנגור.

 

22.  

היה הכלוא אדם עם מוגבלות, יורה בית הדין הצבאי על קיום הדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות באולם בית הדין הצבאי בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005[23], או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[24], בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות ובהתאם לצורך.

 

 

סימן ג': השתתפות כלוא בדיון בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה

תחולת הוראות חוק השיפוט הצבאי

23.  

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה יחולו הוראות חוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.

קיום דיונים בהשתתפות כלואים בהיוועדות חזותית

24.  

(א)  על אף האמור בחוק השיפוט הצבאי, במהלך תקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, ניתן לקיים את כלל הדיונים לפי אותו חוק שלא בנוכחות הכלוא, אלא בהשתתפותו בדרך היוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב'. 

מניעה טכנית בלתי צפויה סמוך לפקיעת מעצר או העדר מכשיר טכנולוגי

25.  

על אף האמור בסעיף 23, בדיון לפי סעיף 240, 241, 243 לחוק השיפוט הצבאי או דיון לפי סעיפים 47, 52, 62 או 62א לחוק המעצרים שלא ניתן לקיימו, בסמוך למועד פקיעת המעצר, בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, או בהעדר מכשיר טכנולוגי כאמור בסעיף 19, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; לא ניתנה הסכמה כאמור, רשאי בית הדין הצבאי להורות על קיום הדיון בדרך האמורה  אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת; הורה כאמור יוודא בית הדין הצבאי כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 21(2)(א); הוראות סעיף 21(2)(א) יחולו בשינוים המחויבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.  הוארך המעצר לפי הוראות סעיף זה וחדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן לא ניתן לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית, וטרם הסתיימה תקופת המעצר יקיים בית הדין הצבאי דיון חוזר בהיוועדות חזותית אם העצור ביקש זאת.

שמירת דינים

26.  

אין בהוראות פרק זה לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים, כפי שהוחלו בסעיפים 227א ו-227א1 לחוק השיפוט הצבאי, לעניין  זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנוע פגישה כאמור.

דיון בעניינו של כלוא מסוים שאין לקיימו בהיוועדות חזותית

27.  

על אף האמור בסימן זה, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, רשאי נשיא בית דין צבאי או סגנו ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו להורות, במקרים חריגים, כי הדיון יתקיים בנוכחות הכלוא, אם מצא, לאחר שקיבל את עמדת הצדדים ועמדה בכתב מטעם המשטרה הצבאית, כי מתקיימים שני אלה:

 

 

(1) קיום הדיון בנוכחות הכלוא חיוני על אף הנסיבות שבשלהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בכלוא;

 

 

(2) על בית הדין הצבאי להתרשם מהכלוא פנים אל פנים, לרבות בשל כך שהכלוא הוא קטין או אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

השתתפות כלוא בדיון שאינו דיון מעצר

28.  

(א)  נדרשה לפי דין, לרבות לפי החלטת בית דין צבאי, נוכחות של כלוא בדיון כאמור בסעיף 24, ניתן לקיים את הדיון, שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות סימן ב', ואולם -

 

 

 

(1) דיון בעניינו של כלוא שנשמעת בו עדותו לפי סעיפים 364 עד 371, 384 ו-386 לחוק השיפוט הצבאי לא יתקיים אלא בנוכחותו של הכלוא;

 

 

 

(2) דיון שנשמעת בו עדות לפי סעיפים 364 עד 371, 384 ו-386 לחוק השיפוט הצבאי יתקיים בנוכחות הכלוא, ואולם בית הדין הצבאי רשאי להורות על קיום דיון כאמור בהשתתפותו של הכלוא בדרך של היוועדות חזותית אם מתקיימים כל אלה:

 

 

 

 

(א)  הכלוא הוא בגיר;

 

 

 

 

(ב) הכלוא ביקש, באמצעות סנגורו, להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו, או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר למשטרה הצבאית או ליחידה שבה מוחזק עצור במעצר-פתוח, ולתובע צבאי לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

 

 

 

 

(ג)  התובע הצבאי נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו;

 

 

(ב) הודעת תובע צבאי על אי-הסכמה לקיום הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2) בדרך של היוועדות חזותית, תוגש באישורו של פרקליט צבאי או סגנו;

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה -

 

 

(1)

בדיון הקראה ראשון בהיעדר מכשיר היוועדות חזותית או אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; לא ניתנה הסכמה כאמור רשאי בית הדין הצבאי להורות על קיום הדיון בדרך האמורה אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת; הורה כאמור יוודא בית הדין הצבאי כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 21(2)(א); הוראות סעיף 21(2) יחולו, בשינויים המחוייבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.

 

 

(2)

בדיונים לפי סעיף 20(א)(2) בהיעדר מכשיר היוועדות חזותית או אם יש מניעה טכנית בלתי צפויה לקיימו בדרך של היוועדות חזותית, ובהסכמת הנאשם וסנגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; בדיון כאמור יוודא בית הדין הצבאי כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 21(2)(א); הוראות סעיף 21(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון לפי סעיף קטן זה.

 

 

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לבקשת פרקליט צבאי או לבקשת בא כוחו של הכלוא, מצא בית הדין הצבאי במקרה חריג, מטעמים מיוחדים שיירשמו המחייבים שמיעת עד באופן דחוף, שלא ניתן להביא את הכלוא לבית הדין הצבאי באותו יום, בשל מצב החירום המיוחד, רשאי בית הדין הצבאי להורות על השתתפותו של הכלוא בדיון כאמור באותו סעיף קטן בהיוועדות חזותית, אף שלא לבקשתו, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים שני אלה:

 

 

 

(1)  לא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר;

 

 

 

(2)  השתתפות הכלוא בדיון בהיוועדות חזותית לא תביא לפגיעה בו.

 

 

(ה)  הוראות סעיפים 22 ו-27 יחולו לעניין קיום דיון לפי הוראות סעיף זה.

 

 

פרק ד': ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש

 

 

סימן א': השתתפות אסירים בדיוני ועדות שחרורים

תחולת הוראות סימן א'

29.  

הוראות סימן זה יחולו לגבי דיונים בוועדות השחרורים בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה לפי פרק ב'.

סמכות יושב ראש ועדת שחרורים

30.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים 7(ד), 16(ד),19א(ב) או 23(ד) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, יושב ראש ועדת שחרורים רשאי לדון בדן יחיד גם בעניינים המנויים בתוספת.

 

 

(ב) החלטה שיושב ראש ועדת שחרורים מוסמך לתיתה בדן יחיד כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתינתן על יסוד הכתב ובלא קיום דיון בעל-פה, ובלבד שהחלטה בעניין בקשה של אחד הצדדים תתקבל רק לאחר שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב בכתב לבקשה.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף-קטן (א), יושב ראש ועדת שחרורים אחרת רשאי לקבל החלטה באחד מהעניינים המפורטים באותו סעיף קטן, לפי הוראות סעיף זה, אם טרם מונה מותב לוועדת השחרורים או אם נבצר מיושב ראש ועדת השחרורים לקבל החלטה כאמור, ויש דחיפות בקבלת ההחלטה.

דחיית דיוני ועדת שחרורים בשל מצב חירום מיוחד

31.  

(א)  פורסמה הודעה על מצב חירום מיוחד, לא יתקיימו בוועדות השחרורים דיונים בתקופת תוקפה של ההודעה.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), הדיונים המפורטים להלן יתקיימו כסדרם בתקופת תוקפה של ההודעה על מצב חירום מיוחד, אלא אם כן הורה יושב ראש ועדת שחרורים, או שופט, לרבות שופט בדימוס, הממונה על ועדות השחרורים שמנהל בתי המשפט הסמיכו לעניין זה (בסעיף זה – יושב הראש המוסמך) על דחיית הדיון מטעמים שיירשמו ובלבד שהוועדה וידאה כי האסיר מיוצג על ידי עורך דין לצורך קיום דיון כאמור בסעיף 30:

 

 

 

(1) דיון בעניין שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;

 

 

 

(2) דיון בבקשה ראשונה לשחרור על-תנאי של אסיר שנשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, או דיון שדחייתו תביא לכך שלא יהיה ניתן לקיימו לפני שהאסיר נשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת;

 

 

 

(3) דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיפים 20 עד 21ב לחוק שחרור על תנאי ממאסר.

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב הראש המוסמך, או שופט, לרבות שופט בדימוס, הממונה על ועדות השחרורים, רשאי להורות מיזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי בשל דחיפות העניין, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, יש לקיים דיון  בעניינו של אסיר מסוים בתקופת תוקפה של ההודעה על מצב חירום.

 

 

(ד) לעניין דיונים כאמור בסעיף-קטן (ב)(2), תינתן עדיפות בקביעת הדיון לבקשה לשחרור על-תנאי ממאסר של אסיר שמזכיר ועדת השחרורים אישר כי קיים בעניינו המידע הדרוש בהתאם לסעיפים 9, 10(ב), 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, לפי העניין, ומתקיים לגביו אחד מאלה:

 

 

 

(1) אסיר שלגביו הודיעו באי כוח הצדדים על הסכמה לשחרורו על תנאי ממאסר ולגבי תנאי השחרור;

 

 

 

(2) אסיר אשר השלים נשיאת שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו, ובלבד שלא התקבלה בעניינו חוות דעת של רשויות הביטחון לפי סעיף 9(7) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, שעל פיה שחרורו של האסיר עלול לסכן את ביטחון המדינה.

קיום דיון שלא בנוכחות האסיר בשל הכרזה על הגבלת דיונים

32.  

(א)  על אף הוראות סעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, דיון בוועדת השחרורים כאמור בסעיף 31(ב) או (ג), שלא ניתן לקיימו בנוכחותו של האסיר בשל הכרזה על הגבלה לפי פרק  ב', יתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת (בפרק זה – היוועדות חזותית), ואם יש מניעה טכנית בלתי צפויה והאסיר הסכים לכך באמצעות סנגורו – באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד, והכול בהתאם לסדר העדיפות שנקבע לפי סעיף 4; בדיון כאמור תוודא הוועדה כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 5(א)(2)(א). על הדיון יחולו הוראות סעיף 5, 6 ו- 7, בשינויים המחויבים ובשינוי זה – בסעיף 5(א)(2)(א) יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי ועדת השחרורים, בסנגור ובבא כוח היועץ המשפטי לממשלה.

דיון חוזר בנוכחות האסיר

33.  

על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על-תנאי אסיר, בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו לפי סעיף 32, רשאית הוועדה לשוב ולדון בעניינו של האסיר, בנוכחותו, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן, אם האסיר ביקש זאת.

 

 

סימן ב': השתתפות כלואים בדיוני הוועדה לעיון בעונש

תחולת הוראות סימן ב'

34.  

הוראות סימן זה יחולו לגבי דיונים בוועדה לעיון בעונש בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה.

סמכות יושב ראש הוועדה לעיון בעונש

35.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 510(ד)(3) לחוק השיפוט הצבאי לעניין החלת סעיף 23(ד) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, יושב ראש הוועדה לעיון בעונש רשאי לדיון בדן יחיד גם בעניינים המנויים בתוספת.

 

 

(ב)  החלטה שיושב ראש הוועדה לעיון בעונש מוסמך לתיתה בדן יחיד כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתינתן על יסוד הכתב ובלא קיום דיון בעל פה, ובלבד שהחלטה בעניין בקשה של אחד הצדדים תתקבל רק לאחר שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב בכתב לבקשה.

 

 

 

דחיית דיוני הוועדה לעיון בעונש בשל מצב חירום מיוחד

36.  

(א)  פורסמה הודעה על מצב חירום מיוחד, לא יתקיימו דיונים בוועדה לעיון בעונש בתקופת תוקפה של ההודעה.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הדיונים המפורטים להלן יתקיימו כסדרם בתקופת תוקפה של הודעה על מצב חירום מיוחד, אלא אם כן הורה יושב ראש הוועדה לעיון בעונש על דחיית הדיון מטעמים שיירשמו:

 

 

 

(1) דיון בעניין המתקת העונש או החלפתו לפי סעיף 510(א1) לחוק השיפוט הצבאי;

 

 

 

(2) דיון בעניין ביטול שחרור של עבריין מין לפי סעיף 510(ד)(2) ו-(3) לחוק השיפוט הצבאי;

 

 

 

(3) דיון בפסק דין שהביא הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הוועדה לפי סעיף 512(א) לחוק השיפוט הצבאי, שדחייתו תביא לכך שלא יהיה ניתן לקיימו לפני שהאסיר נשא מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת

 

 

 

 

(4) דיון בפסק דין שהפרקליט הצבאי הראשי סבר שיש להביאו לעיון הוועדה לפי סעיף 512(ג) לחוק השיפוט הצבאי.

 

 

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה לעיון בעונש רשאי להורות מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, בהחלטה מנומקת, כי בשל דחיפות העניין יש לקיים דיון בתקופת תוקפה של ההודעה על מצב חירום.

קיום דיון שלא בנוכחות האסיר בשל הכרזה על הגבלה

37.  

על אף האמור בסעיף 511(א) לחוק השיפוט הצבאי, דיון בוועדה לעיון בעונש שלא ניתן לקיימו בנוכחות האסיר בשל הכרזה על הגבלת דיונים של אסירים לפי סעיף 18(א) , יתקיים בהשתתפותו של האסיר בדרך של היוועדות חזותית, ואם יש מניעה טכנית בלתי צפויה והאסיר הסכים לכך באמצעות סנגורו – באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול בלבד. בדיון כאמור תוודא הוועדה כי המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון כאמור בסעיף 21(2)(א). על הדיון יחולו הוראות סעיפים 21, 22 ו-27, בשינויים המחויבים ובשינוי זה – בסעיף 21(2)(א) יראו כאילו מדובר באסיר, בחברי הוועדה לעיון בעונש, בסנגור ובבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי.

דיון חוזר בנוכחות האסיר

38.  

החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על-תנאי בדיון שהתקיים שלא בנוכחות האסיר לפי סימן זה, רשאית הוועדה לדון בעניינו של האסיר, בנוכחותו, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן, אם האסיר ביקש זאת.

 

 

פרק ה': הוראות שונות

דיווח לכנסת

39.  

הגופים שלהלן ידווחו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, עד לתאריך העשירי  לכל חודש, על העניינים שלהלן, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי כל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח:

 

 

(1) נציב בתי הסוהר –

 

 

 

(א)  מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי הסוהר שבאחריות שירות בתי הסוהר בכל יום בתקופה שלגביה נמסר הדיווח;

 

 

 

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט; דיווח כאמור יימסר גם לשר המשפטים, לשר לביטחון הפנים וליועץ המשפטי לממשלה;

 

 

(2) מנהל בתי משפט – מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו בנוכחות אסירים; דיווח כאמור יימסר גם לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה;

 

 

(3) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו-243 לחוק השיפוט הצבאי שהוגשו לבתי הדין הצבאיים בכל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח;

 

 

(4) קצין משטרה צבאית ראשי –

 

 

 

(א)  מספר העצורים שנקלטו בחדרי משמר ובבתי הסוהר הצבאיים בכל יום בתקופה שלגביה נמסר הדיווח;

 

 

 

(ב) מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר הכלואים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים;

 

 

 

(ג)  מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר האסירים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי;

 

 

(5) מנהל בתי המשפט – מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, שהוגשו לבתי המשפט בכל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח, ובתקופה שבה עומדת בתוקף ההכרזה – מספר העצורים ואסירים שהובאו לדיונים בנוכחות, בפילוח לפי סוג הדיון תוך ציון האם מדובר בקטין בתיק שנשמע בבית משפט לנוער.

תיקון חוק סדר הדין הפלילי

40.  

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[25], בסעיף 133ו(ג), בסופו יבוא "ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה לפי חוק ...(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

41.  

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996[26], בסעיף 16ה, בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה לפי חוק ...(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר

42.  

בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001[27], בסעיף 16א(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה לפי חוק קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

תיקון פקודת בתי הסוהר

43.  

בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971[28], בסעיף 62א1(ב), בסופו יבוא "או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה לפי חוק קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023".

תוקף

44.  

הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן למשך חמישה  חודשים מיום הפרסום (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה פעמיים לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת ובלבד שההכרזה על מצב חירום בעורף שניתנה ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (7.10.23) בתוקף.

 

 

תוספת

 

 

(סעיפים 30(א), 35(א))

 

 

(סמכות לקבל החלטה בדן יחיד)

 

 

(1) הוראה להגיש מסמך, וכן להבהיר או להשלים בקשה או מסמך שהוגשו לוועדת השחרורים או לוועדה לעיון בעונש, לפי העניין (בתוספת זו – הוועדה);

 

 

(2) דחיית מועד דיון, לרבות בשל היעדר חוות דעת שיש להגישן לוועדה, וכן שינוי מועד הגשת בקשה או מסמך לוועדה;

 

 

(3) החלטה בבקשה דחופה שהוגשה בהסכמת הצדדים;

 

 

(4) הוראה בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר או לפי חוק השיפוט הצבאי, לפי העניין, שיש בה כדי לפשט את הדיון בוועדה או להקל עליו.


דברי הסבר

 

כללי

בבוקר יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. מעל 1000 מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של למעלה מ-2200 רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1100 אזרחים ישראלים ופצעו אלפים, ובקרבות איתם נפלו מעל 300 חיילים. מעל 200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו.

נוכח האירועים האמורים, בשעה 8:00 באותו בוקר הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (ראו ילקוט הפרסומים 11675 התשפ"ד, עמ' 319, 324). בהתאם לסעיף 9ג(א)(5) לחוק, החליטה ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ביום 12.10.23, לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל. הכרזה  זו הוארכה מעת לעת וכעת בתוקף עד יום י"ט בחשוון התשפ"ד (3 בנובמבר 2023)בשעה 8:00 בבוקר.

ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) הודיע הקבינט המדיני-ביטחוני כי הכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצבא הגנה לישראל על מבצע "חרבות ברזל". הקבינט המדיני-ביטחוני קבע כי המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה החלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).

כמו כן, הודיע שר המשפטים על החלת תקנות 2 ו-3 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991 (להלן – תקנות מצב חירום מיוחד), על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל בכל הארץ, זאת בשל מצב החירום המיוחד ובהתאם לסמכותו לפי אותן תקנות (להלן – הודעה על מצב חירום מיוחד). מכוח אותן תקנות, מוגבלים סוגי הדיונים שיתקיימו בבתי משפט ובלשכות הוצאה לפועל בעת מצב חירום מיוחד. נכון להיום, חלות התקנות האמורות (מכוח הודעה כאמור) על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל בכל הארץ עד יום י"ב בחשוון התשפ"ד (27 באוקטובר 2023) בשעה 8:00 בבוקר (ראו: י"פ התשפ"ד, עמ' 600).

בשל מצב החירום המיוחד הקיים בארץ, והלחימה הנמשכת גם בעת פרסום הצעה זו לרבות מתקפת טילים ברחבי הארץ, ישנו קושי משמעותי בהסעת אסירים ועצורים ברחבי הארץ, באופן שלא יסכן אותם ואת המסיעים והמלווים אותם. בעת הזו, הוצאת אסירים ועצורים לדיונים המתקיימים בעניינם בבתי המשפט ברחבי הארץ מהווה סיכון משמעותי לחייהם של האסירים, העצורים והמלווים כמו גם סגל הסוהרים.

בנוסף קיימים קשיים משמעותיים לבצע את המשימה של ליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור, שהיא משימה מרכזית של שירות בתי הסוהר, בשל השלכותיהם של אירועי הלחימה על פעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ומצבת כוח האדם העומדת לרשותם בימים אלה

 

נוכח מכלול הנסיבות כמתואר בעת הנוכחית, מוצע לקבוע הסדר חקיקתי כולל שיאפשר לעצורים ואסירים להשתתף בדיונים בעניינם בדרך של היוועדות חזותית. זאת, בשים לב לפוטנציאל הדיונים שצפויים להיקבע, אופן שיבוצם של האסירים והעצורים במתקני הכליאה שאיננו טריטוריאלי (הנובע מהצפיפות במתקנים), וכן עוצמת הסיכון הנשקפת מהוצאתם לדיונים באופן פיזי בפריסה ארצית בעת הזו.

לנוכח הסיכון המתואר הכרוך בהסעת אסירים ועצורים לדיונים בבתי המשפט, קודמו מספר דברי חקיקה שנתנו מענה לצרכים דחופים שנוצרו בתקופה שחלפה עד לגיבוש הצעת חוק זו.

ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) התקינה הממשלה תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התשפ"ד-2023, שבהן נקבע כי דיוני מעצר בעניינם של אסירים ועצורים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) יתקיימו בדרך של היוועדות חזותית. ביום ל' בתשרי התשפ"ד (15 באוקטובר 2023) תוקנו התקנות באופן שיחולו גם על מי שנעצר מכוח חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט -1979 (להלן – חוק סמכויות חירום). המדובר בעצירים הנעצרים, ככלל, מכוח צו של שר הבטחון.

ביום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל)(היוועדות חזותית), התשפ"ד - 2023 ובמסגרתו נקבעו מספר דיונים נוספים שיתקיימו בהשתתפות עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית: דיון הקראת כתב האישום בפעם הראשונה בתחילת המשפט, דיון גזר הדין, ודיון בתיקים שבהם בדיון אחד נמסרת הכרעת דין, נשמעים טיעונים לעונש ונמסר גזר הדין.

 

היוועדות חזותית – רקע משפטי וסקירת החקיקה הקיימת

 

ככלל, הליכי משפט פליליים מתנהלים בנוכחות החשוד או הנאשם, וזאת לנוכח עיקרון היסוד המעוגן בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (בפרק זה – חוק סדר הדין הפלילי), שלפיו אין לדון אדם בפלילים שלא בפניו. לצד עקרון זה, קבועים חריגים המאפשרים לבית המשפט לדון נאשם שלא בפניו, למשל אם נאשם מיוצג זומן למשפט ולא התייצב וזאת בתנאים מסוימים המפורטים בחוק (ראו לדוגמה סעיפים 128 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי).

הלכה היא שזכותו של חשוד או נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, שכן "נוכחות הנאשם שומרת על מראית פני הצדק ומבטיחה התגוננות יעילה בפני הראיות המפלילות, ובכך גם מאפשרת בירור נאות של העובדות" (ע"פ 1632/95 משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 534, 547 (1996)).

הזכות להליך הוגן הכרה בפסיקה כזכות יסוד וזאת מכוח סעיף 5 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע זכות לחירות, ומכוח סעיפים 2 ו-4 לחוק-היסוד, הקובעים זכות לכבוד האדם, ומשכך זכות הנוכחות הוכרה כבעלת מעמד חוקתי אף היא (ראו: בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, סג(3) 500 (2010), בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי, פס' 12 (לא פורסם, 15.9.2005)).

גם בהליכים מינהליים ישנן הוראות הקובעות חובת נוכחות של אסיר בהליך בעניינו, דוגמת הוראת סעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001.

 

כדי לממש את זכותם של עצורים או אסירים לנכוח בדיונים בעניינם, שירות בתי הסוהר מנהל מערך היסעים לצורך הבאת העצורים או האסירים לבתי המשפט השונים.

לאור היקפה הנרחב ואופייה המורכב כרוכה פעילות ליווי עצורים ואסירים בניוד העצורים או האסירים במשך שעות רבות ממקומות הכליאה לבתי המשפט, ובהמתנה ממושכת במקומות המעצר בבתי המשפט. נוכח האמור, במהלך השנים נבחנו הסדרים לקיום דיונים בעניינם של עצורים או אסירים בהשתתפותם בדרך של היוועדות חזותית וזאת לאור האפשרויות הטכנולוגיות, ושקילת התועלות אל מול הקשיים הנובעים מן היישום.

היוועדות חזותית מאפשרת התקשרות בין אנשים הנמצאים במקומות שונים, באמצעות טכנולוגיה המאפשרת להם לראות ולשמוע זה את זה. היוועדות חזותית מתקיימת כאשר העצור או האסיר נמצא בחדר היוועדות מיוחד בתוך מקום הכליאה, אשר הוכשר לצורך כך, בלי שיהיה צורך להביאו לבית המשפט. המכשור הטכנולוגי והתנאים הפיזיים צריכים לאפשר לעצור, או לאסיר, לראות ולשמוע את המתרחש באולם בית המשפט, אשר הוכשר גם הוא לצורך כך, ולאפשר לנוכחים באולם לראות ולשמוע את העצור. במהלך הדיון, צריכה להישמר זכותו ויכולתו של העצור או האסיר לערוך שיחה חסויה עם סנגורו באמצעות טלפון המצוי ליד העצור, כאשר בזמן השיחה מושתקת מערכת השמע במעגל סגור.

 

האפשרות לקיים דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית עוגנה לראשונה בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ז-2007. הוראת השעה הוארכה מספר פעמים, בשינויים שנקבעו, עד שנת 2011.

לאחר מכן, צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) דאז, גב' רחל גוטליב, ובהשתתפות נציגים מהסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון הפנים (לרבות נציגי המשטרה ושירות בתי הסוהר) והנהלת בתי המשפט, בחן את אפשרות קיום ההסדר במתכונת שונה מהוראת השעה שפקעה והגיש המלצותיו במרץ 2013. עם זאת במהלך השנים לא הבשילו הצעות חוק שונות בנושא לכדי חקיקה.

 

במהלך חודש מרץ 2020, כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, התקינה הממשלה תקנות שעת חירום שאפשרו השתתפות עצורים ואסירים בדיון בעניינם בבית המשפט באמצעות היוועדות חזותית. בהמשך לכך, ביום כ"ב באב התש"ף (12 באוגוסט 2020) נחקק חוק קיום דיוניים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (בפרק זה – חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש), אשר החליף את תקנות שעת החירום. בחוק זה נקבע הסדר שנועד לתת מענה לחשש להתפשטות נגיף הקורונה במקומות המעצר ובבתי הסוהר ולהשלכות של תחלואה כזו במתקני הכליאה. במסגרת זו הועמדה תשתית נורמטיבית אשר אפשרה לעצורים ולאסירים להשתתף בדיונים הנוגעים למעצרם שמתקיימים בבתי המשפט, באמצעים טכנולוגיים, במקום נוכחות פיזית. כן נקבעו במסגרת זו הוראות אשר אפשרו את השתתפותם של אסירים בדיון בעניינם באמצעים טכנולוגיים, במקום בנוכחותם הפיזית גם בדיוני ועדות השחרורים, בעתירות אסיר ובעתירות על החלטות שניתנו על ידי ועדות השחרורים והיחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשירות בתי הסוהר. בהמשך הוכנסו בחוק זה מספר תיקונים והוארכה הוראת השעה. חקיקה זו אפשרה התנסות באמצעים הטכנולוגיים המאפשרים היוועדות חזותית, אך מובן שבתקופת התפשטות נגיף קורונה האיזונים היו שונים מאלו שבתקופת שיגרה.

 

ביום י"ד בכסלו התשפ"ב (18 בנובמבר 2021) חוקק תיקון מס'  90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982  (להלן – חוק סדר הדין הפלילי או החוק) כהוראת שעה עד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)  (להלן – הוראת השעה). התיקון חוקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב- 2021.

תיקון החוק האמור, המופיע כסימן ב'1 בפרק ה' לחוק, נחקק כהוראת שעה שנועדה לאזן בין עקרון הנוכחות במשפט וזכויותיהם הדיוניות של עצורים ונאשמים, לבין הצורך להפחית את היקפי הליוויים, ולאפשר לעצורים או לאסירים להימנע מניודם לבתי המשפט, על כל הכרוך בכך.

ההסדר קובע כי לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר, במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו (סעיף 133א(ב) לחוק).

בתיקון האמור נקבעו דיונים מסוימים שאותם אין לקיים באמצעות היוועדות חזותית. כך למשל באשר לדיונים שבהם מודה הנאשם בכתב האישום בעניינו, דיון שבו מוצג הסדר טיעון ודיון שבו נגזר דינו של הנאשם (סעיף 133ב לחוק).

כמו כן, נקבעו הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית, באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, וכן שימוש במכשיר שיאפשר צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה באופן מיטבי ובלא הפרעה (סעיף 133ג לחוק).

במסגרת הוראת השעה נקבעו גם הסדרים מקבילים לעריכת דיוני מעצר בדרך של היוועדות חזותית בסעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. הסדרים אלו קובעים כי לבקשת עצור רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו לפי סעיפים 15, 17, 21, 47, 52, 53, 62 ו-62א לחוק, שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, בתנאים שפורטו בסעיפי חוק המעצרים המצוינים לעיל. סעיף 16ד לחוק המעצרים קובע רשימת דיונים שלא ניתן לקיים בהיוועדות חזותית – דיון ראשון לפי סעיף 15; דיון בו מורה בית המשפט על מעצרו של אדם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אלא אם כן התקיים לכל הפחות דיון אחד מהותי לפי סעיף 21 בנוכחות העצור באולם; דיון של עצור שנמנעה ממנו פגישה עם סניגורו לפני אותו דיון, בהתאם להוראות סעיפים 34(ה) ו-(ו) ו-35.

בנוגע לדיוני ועדות שחרורים נקבע במסגרת הוראת השעה הסדר לעריכת דיון בוועדת השחרורים בהשתתפותו של האסיר בדרך של היוועדות חזותית, בסעיף 16א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001. בהתאם להסדר זה, רשאית ועדת השחרורים, לבקשת האסיר, להורות על קיום הדיון בעניינו שלא בנוכחותו, אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם הדיון נקבע שלא באולם משפט אשר סמוך לבית הסוהר שבו האסיר מוחזק ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו. במסגרת ההסדר נקבעו השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול לצורך קבלת החלטה בבקשת אסיר להשתתף בדיון בעניינו בדרך של היוועדות חזותית. על דיון כאמור הוחלו, בשינויים המחויבים, הוראות מחוק סדר הדין הפלילי ביחס לאופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית. עוד נקבע בסעיף 25א לחוק שחרור על-תנאי ממאסר הסדר דומה באשר להשתתפות אסיר בדיון בעתירה על החלטת ועדת השחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, בדרך של היוועדות חזותית.   

 

במסגרת הוראת השעה נקבעו גם הסדרים לעריכת דיון בעתירת אסיר בהשתתפות האסיר בדיון, בדרך של היוועדות חזותית בסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971. בהתאם להסדר זה, אם התקיים דיון בעתירת אסיר שלא באולם דיונים הסמוך למקום המעצר או בית הסוהר בו מוחזק האסיר, רשאי בית המשפט, לבקשת האסיר או אם הורה בית המשפט על השתתפותו של האסיר בדיון, להורות על קיום הדיון בהשתתפותו של האסיר בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו. גם על דיון כאמור הוחלו, בשינויים המחויבים, הוראות מחוק סדר הדין הפלילי ביחס לאופן קיום הדיון  בדרך של היוועדות חזותית.

כדי ללמוד על השלכות ההסדר, הוא נקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. במהלך הוראת השעה נקבע כי יערך מחקר מלווה שיבחן את השפעת ההסדר על היבטים שיש בהם כדי להבטיח את הוגנות ההליך ואת יעילותו (סעיף 133ו(ב) לחוק), ומחקר כזה אכן נערך אך טרם הסתיים.

סעיף 133ו(א) איפשר הארכת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים. ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (9 באוקטובר 2023) הופץ תזכיר צו להארכת הוראת השעה בשנה אחת, אך הליכי ההתקנה טרם הושלמו.

 

רקע משפטי להסדר המוצע בתקופת מצב החירום

 

בתאריך כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) חתם ראש הממשלה על תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התשמ"ד - 2023 (להלן: "תקנות שעת החירום")  הקובעות (בתקנה 1(2)(א)), כי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, רשאי להכריז, לאחר ששוכנע בכך, כי בשל מצב חירום מיוחד קיים קושי משמעותי לקיים דיון בהארכת מעצר לפי סעיף 16 לחוק המעצרים או לשנע עצור מהמקום שבו הוא מוחזק, אם הוא מצוי בתחום השיפוט של בית משפט שלגביו הוכרז מצב חירום מיוחד.

על פי תקנות שעת החירום, הדיונים בבקשות להארכות מעצר של עצורים יתקיימו שלא בנוכחות העצורים אלא בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה, בזמן אמת, והכל באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו (סעיף 1(2)(ב) לתקנות שעת החירום). בהעדר מכשיר טכנולוגי כאמור, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד.

ברירת המחדל על פי תקנות שעת החירום היא אם כן קיומו של הדיון באמצעות מערכת טכנולוגית המאפשרת היוועדות החזותית, ובהעדרה באמצעות טלפון קווי. הסדר חריג זה, של שימוש בטלפון קווי, שהקושי הכרוך בו רב מאד, נעשה בשל מצב החירום במסגרתו לא ניתן להביא לבתי המשפט עצורים המוחזקים באותה עת בתחנות המשטרה, בהן אין בשלב זה ציוד שיאפשר קיום דיון בהשתתפות העצור להיוועדות חזותית, אך נעשים מאמצים לבחון פתרונות לנושא. בשונה מהסדרים שנקבעו בעבר, ובשל מצב החירום כמוסבר לעיל, קיום הדיון בדרך זו אינו מותנה בהסכמת העצור.

עוד נקבעו בתקנות שעת החירום הוראות ביחס לאופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית: הדיונים יתקיימו בנוכחות סניגורו של העצור (סעיף 1(3)(א) לתקנות שעת החירום), ובדרך שתבטיח, בהתאם למכשיר הטכנולוגי שייעשה בו שימוש במסגרת קיום הדיון, כי העצור, השופט, הסניגור והשוטר או התובע, לפי העניין, ישמעו זה את זה, וככל שהדיון נעשה בהיוועדות חזותית ולא בטלפון כאמור גם יראו זה את זה, במהלך הדיון (סעיף 1(3)(ג) לתקנות שעת החירום). בסמוך לפני הדיון תתאפשר שיחה חסויה בין העצור לבין סניגורו, במהלכו ומיד לאחריו (סעיף 1(3)(ב) לתקנות שעת החירום).

בנוסף, נקבעה הוראה שמטרתה להבטיח את מידתיות השימוש באמצעים החלופיים, ולפיה הכרזה כאמור של שר המשפטים תחול למשך תקופה שלא תעלה על התקופה שבה שר המשפטים הודיע על מצב חירום מיוחד, או 7 ימים, לפי המוקדם מביניהם, בכל פעם (סעיף 2(א) סיפא לתקנות שעת החירום). הכרזות כאמור הוצאו על ידי שר המשפטים ולעת הזו ההכרזה בתוקף עד ליום י"ט בחשוון התשפ"ד (3 בנובמבר 2023). כן נקבע כי תקנות שעת החירום יהיו בתוקף עד ליום כ"ד בחשוון התשפ"ד (8 בנובמבר 2023).

עם הימשכות הלחימה ומצב החירום המיוחד בעורף, התעוררו צרכים דחופים נוספים שהצריכו תיקון חקיקה נוסף, מעבר למענה שניתן בתקנות שעת חירום המתוארות. על כן ביום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל)(היוועדות חזותית), התשפ"ד – 2023. תיקון זה הסמיך את בית המשפט לקיים מספר סוגים נוספים של דיונים שיתקיימו בהשתתפות עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית: דיון הקראת כתב האישום בפעם הראשונה בתחילת המשפט, דיון גזר הדין, ודיון בתיקים שבהם בדיון אחד נמסרת הכרעת דין, נשמעים טיעונים לעונש ונמסר גזר הדין. לגבי דיוני ההקראה בתחילת המשפט, נקבע בתיקון החוק שניתן יהיה לקיימם אף בלא בקשה של הנאשם העצור, לאור הוראות סעיף 60 לחוק המעצרים שמורים על שחרור נאשם שעצור משך 30 ימים מבלי שבוצעה ההקראה. לגבי יתר הדיונים המפורטים בתיקון החוק, נדרשת בקשת העצור או האסיר והסכמת התובע כדי לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית.

במסגרת התיקון נקבעו הוראות לעניין אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית וכן הוראות מיוחדות למצבים החריגים שבהם, בשל העדר מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, יערך הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד.

תיקון החוק נקבע כהוראת שעה ויחול בתקופת תוקפה של הודעה על מצב חירום מיוחד ושל הכרזת שר המשפטים ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024).

 

בשל הקושי המשפטי האינהרנטי לשימוש בכלי החריג והקיצוני של תקנות שעת חירום, ומכיוון שמאז הודעת שר המשפטים על מצב החירום, בבתי המשפט ובבתי הדין מקיימים רק דיונים שנקבעו כדחופים ביותר (ובהם דיוני מעצרים, דיוני הקראות, ודיוני גזר דין (בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה - חרבות ברזל)(היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023)) ישנה חשיבות גדולה בהסדרה כוללת בחוק, באופן שיאפשר המשך קיומם של הליכים משפטיים אף במצב חירום, זאת בייחוד ככל שמצב החירום מתמשך זמן רב יותר ובהעדר וודאות לגבי מועד סיומו.

נוכח החשיבות הברורה בהשתתפותם של עצורים ואסירים בהליכים בהם נידונים חירותם וזכויותיהם - מזה, והחשש המוגבר בתקופה של סיכון ביטחוני גבוה בעת הסעה יום יומית של קבוצות עצורים ואסירים לדיונים בבתי משפט, שהייתם במקום והחזרתם למתקני הכליאה - מזה, עולה הצורך לאפשר קיום דיונים שלא בנוכחות עצורים ואסירים, אלא בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיים, בלא צורך בהתניית הדבר בבקשה מצידם ואף ללא הסכמתם. שיקול נוסף שמעצים את הצורך האמור נוגע לעובדה ששירות בתי הסוהר נדרש להתאים את פעילותו בעקבות המלחמה ונוכח מצב החירום על מנת לשמור על ביטחונם ושלומם של האסירים והעצורים המצויים במשמורתו וכן שלומם וביטחונם של הסוהרים בצד הסיכון הכרוך במצב שבו יש אזעקה בעת ליווי אסירים ועצורים. כמו כן, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל נדרשים למשימות מבצעיות הנובעות באופן ישיר ממצב החירום.

נוכח האמור עולה הצורך בקיומו של הסדר חקיקתי שיתן מענה כולל בדרך של קביעת הוראת שעה לפרק זמן קצוב במהלך תקופת החירום.

 

 

ההסדר המוצע

על רקע זה, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים, להכריז כי בשל מצב חירום מיוחד, יש צורך בהיערכות לקיום דיונים בנוכחות העצורים והאסירים בבתי משפט ובתי דין באופן שלא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק הקיים. כמו כן מוצע להקנות סמכות זהה לשר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, להכריז כאמור ביחס לדיונים בבתי דין צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). הכרזה זו תיתן אפשרות  לתת מחדש תוקף למנגנון הקבוע בהצעה בהתאם למצב החירום ורק כאשר הדבר יידרש.

החוק המוצע נועד להעמיד תשתית נורמטיבית אשר תאפשר לעצורים ולאסירים להשתתף בתקופת מצב החירום  בדיונים בעניינם שמתקיימים בבתי המשפט ובבתי הדין, באמצעים טכנולוגיים שיאפשרו היוועדות חזותית, חלף נוכחות פיזית ותוך צמצום הסכנה הנובעת מהסעות ממקומות המעצר ובתי הסוהר לבתי המשפט.

הצעת חוק זו נועדה להסדיר קיום דיונים בהיוועדות חזותית, במרבית הדיונים הפליליים, כמו-גם בדיוני ועדות השחרורים, עתירות אסיר ובעתירות על החלטת ועדת שחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ללא צורך בהתניה של בקשה מצד העצור או האסיר ואף ללא קבלת  הסכמתו לקיום הדיון באופן זה. הסדרה דומה מוצעת אף לדיונים המתקיימים בבתי דין צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי.

מכיוון שמספרן של עמדות ההיוועדות החזותית ברחבי הארץ מוגבל, נדרש תיעדוף של ההליכים שיישמעו באמצעותן. על כן מוצע לקבוע מנגנון שלפיו נשיא בית המשפט או סגנו, ייקבעו אלו דיונים בהשתתפות עצורים או אסירים ייערכו בדרך של היוועדות חזותית על פי סדר קדימויות שמוצע לקבוע ומבנה את שיקול דעת בית המשפט.

לצד ההוראות שבהן מוצע לקבוע כי הדיונים יתקיימו שלא בנוכחות העצור או האסיר אלא בהשתתפותו באמצעות היוועדות חזותית, מחילה הצעת החוק מספר הסדרים שנועדו לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות העצור או האסיר, ויפורטו בהמשך. כך, בין היתר, בהתחשב באופי המיוחד של חלק מהדיונים, מוצע להחריג מהוראות החוק דיוני הוכחות, תוך הותרת אפשרות מצומצמת לשמיעת עדויות שאינם עדות העצור או האסיר עצמו בהתקיים תנאים המפורטים בסעיפים המוצעים.

עוד מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט או סגנו ובאין נשיא או סגן – שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, רשאי להורות במקרים חריגים כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור, אם מצא כי קיום הדיון בנוכחותו חיוני על אף הנסיבות שבשלהן ניתנה ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בעצור, לרבות בשל כך שהעצור הוא קטין או אדם עם מוגבלות,  והדבר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית.

יצוין שתחולת תקנות סדר הדין הפלילי (הועדות חזותית) (הוראת שעה), תשפ"ב- 2022 אשר הותקנו מכוח סעיף 133ד לחוק סדר הדין הפלילי לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ייבחנו בהמשך הליכי החקירה, עקב תקופת החירום והצורך בקידום הכנסה מהירה של אמצעים טכנולוגיים נוספים. 

 

 

השפעת ההסדר המוצע על קטינים ועל אנשים עם מוגבלויות

סעיף 133א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי האפשרות לקיום דיון בעניינו של עצור או אסיר בדרך של היוועדות חזותית אפשרית רק אם הוא בגיר. זאת מתוך הבנה שכאשר העצור או אסיר הוא קטין, קיום הליך בדרך של היוועדות חזותית מבלי שהקטין יכול להיות נוכח באולם בית המשפט ולהיות בקשר עין עם כלל הגורמים באולם ובפרט עם עורך דינו, עלול לפגוע באופן קשה יותר בזכותו להליך הוגן, ודאי כאשר נדרש לצורך הליך זה מרכיב של הסכמה אשר דורש מודעות להשלכות של קיום דיון באמצעי זה על זכויותיו.  

נוכח מצב החירום והסיכון הקיים באופן זהה עבור כל האוכלוסייה, ובכלל זה גם עבור קטינים, מוצע להחיל הסדר זה גם על דיונים בעניינם של קטינים. זאת, על מנת לצמצם את הסיכון לקטינים עצורים או אסירים מהסעתם לעת הזו ברחבי הארץ לדיונים, לצד הרצון לאפשר קיום דיונים בעניינם.

על מנת להקטין את הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים, ככל האפשר, ובפרט בזכויות קטינים, מוצע לאפשר לנשיא בית המשפט או לסגנו ובאין נשיא או סגן – שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, להורות במקרים חריגים כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, אם מצא כי קיום הדיון בנוכחותו חיוני וכי קיום הדיון בהיוועדות חזותית יגרום פגיעה ממשית בו, לרבות בשל כך שהעצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות.

כאמור, החוק המוצע מבקש לאפשר את קיום הדיונים בעניינם של עצורים או אסירים בדרך של היוועדות חזותית ללא תלות בהסכמת האדם. מאחר שהיוועדות חזותית עלולה לפגוע באנשים עם מוגבלות אשר מקשה על השתתפות באופן זה, ומשכך תמנע מהם, הלכה למעשה, הליך הוגן, מוצע כי כאשר העצור או האסיר הוא אדם עם מוגבלות יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות, ככל שהן נדרשות,  בהתאם למוגבלות ולצורך שיש לאדם. זאת, בהתאם לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו – 2005, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ה'תשע"ג – 2013 שהותקנו מכוחו, ומפרטות את סוגי ההנגשות השונים. הוראה דומה נקבעה בסעיף 133א(ו) לחוק סדר הדין הפלילי.

 

סעיף 1

מוצע להגדיר מונחים מרכזיים שבהם נעשה שימוש בפרק א' לחוק המוצע, ובכלל זה כולל הסעיף המוצע הגדרה של המונח "היוועדות חזותית" לפיה מדובר בתקשורת המתקיימת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. מוצע  להבהיר כי ההסדר המוצע חל הן על עצורים ואסירים המוחזקים בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), והן על עצורים המוחזקים במקום מעצר כמשמעותו בסעיף 7(1) לחוק המעצרים. כן מוצע להבהיר כי הסדר זה חל על עצור בכל שלבי ההליך הפלילי – הן על עצור שהוא חשוד והן על עצור שהוא נאשם, אך אינו חל על עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים, שכן עצור זה אינו מוחזק במקום מעצר או בבית סוהר. מוצע להבהיר עוד כי ההסדר יחול גם על עצור במעצר פתוח (כמשמעותו בסעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955) במערכת המשפט הצבאית. מקום מעצרם של עצורים אלה  הוא ביחידות צה"ל והגעתם לדיונים בבתי הדין הצבאיים נעשית רק בפיקוח ובליווי של חייל מיחידתם. בהתאם, ובשים לב למלחמה בה מצויה מדינת ישראל והמשימות הרבות המוטלות על צה"ל, יש קושי וסיכון בהבאת עצורים אלה לדיון בבית הדין ולכן מוצע להחיל בעניינם את ההסדר המוצע להשתתפות בדרך של היוועדות חזותית, כך שניתן יהיה לקיים את הדיון ללא צורך בהסעתם לבית הדין. עוד מוצע להבהיר כי ההסדר יחול אף על "כלוא", המוגדר בתקנה 1 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות בתי סוהר צבאיים) ככולל אסיר, חבוש או עצור.

עוד מוצע להפנות לכלים החקיקתיים המרכזיים שבהם נעשה שימוש במצב החירום שעומדים ברקע להסדר המוצע בחוק, ובכלל זה "הודעה על מצב חירום מיוחד"; "הכרזה על מצב מיוחד בעורף".

 

סעיף 2

מוצע להסמיך את שר המשפטים (להלן – השר, או שר המשפטים), לאחר שהתייעץ עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי דיונים בבתי המשפט יתקיימו שלא בנוכחות עצורים ואסירים במדינה כולה או בחלק ממנה, כמפורט להלן, או שניתן לקיים רק חלק מהדיונים כאמור, בנוכחות עצורים או אסירים. הכרזה כאמור יכולה לחול בכל המדינה או בחלקה,  או לגבי חלק מהדיונים (להלן  – הכרזה על הגבלה). שר המשפטים יכריז על הגבלה רק לאחר ששוכנע כי קיים קושי ממשי ללוות את העצורים לדיונים וכך לקיים את הדיונים האמורים בנוכחות העצורים והאסירים. כלומר, על השר להשתכנע כי הטעמים הבטחוניים ביסוד ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף גורמים לשב"ס ולמשטרה קושי ממשי בליווי העצורים והאסירים לשם קיום הדיונים כאמור.

 

ההכרזה על הגבלה יכולה לחול על דיון בבית משפט שחלה לגביו הודעה על מצב חירום שפרסם שר המשפטים לפי סמכותו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן – תקנות מצב חירום מיוחד) או על עצור או אסיר המוחזק בתחום שיפוט של בית משפט כאמור. זאת משום שההתקפות על מדינת ישראל מסכנות את העצורים, האסירים ומלוויהם בזמן נסיעה אל בית המשפט ובחזרה אל בית המעצר. בנוסף בשל השלכותיהם של אירועי הלחימה על פעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ומצבת כוח האדם העומדת לרשותם בימים אלה, מתעוררים  קשיים משמעותיים לבצע את המשימה של ליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור.

מוצע לאפשר לשר המשפטים, בהסכמת השר לבטחון לאומי, להכריז על הגבלה גם ביחס לדיונים בבתי משפט או בעניינם של עצורים המוחזקים בשטח שיפוט שאינם מצויים בהודעה מכוח תקנות מצב חירום מיוחד. מדובר בהכרזה חריגה שתינתן רק בתנאים הבאים: שר המשפטים נוכח כי המתקפה על המדינה והלחימה המתמשכת השפיעו על פעילות המשטרה ושירות בתי הסוהר כך שנוצר אצלם קושי ממשי  ללוות עצורים ואסירים לדיונים. לשם כך המפקח הכללי או נציבת שירות בתי הסוהר, לפי העניין, ימסרו לשר המשפטים חוות דעת ביחס לתשתית העובדתית שמצביעה על הקושי האמור.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע את התקופה המירבית של ההכרזה על ההגבלה. אך בכל מקרה בסעיף קטן (ה) מובהר כי ככל ששר המשפטים, לאחר שהתייעץ עם השר לבטחון לאומי, השתכנע כי חדלו להתקיים הנסיבות שהצדיקו את ההכרזה על ההגבלה – עליו לבטל את ההכרזה ללא דיחוי. סעיף קטן (ו) מסדיר את כניסתן לתוקף ופרסומן של ההכרזה על ההגבלה, הארכתה וביטולה.

 

סעיף 3

מוצע לקבוע כי בתקופה שבה חלה הכרזה על הגבלה ניתן יהיה לקיים דיון בהליך פלילי  שבו נדרשת נוכחות עצור או אסיר, או דיון בהליך שאינו פלילי אך העצור או האסיר הוא צד לו, אף אם אינו נוכח באולם בית המשפט אלא משתתף בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת (להלן – היוועדות חזותית) לפי ההוראות המוצעות בפרק זה.

 

סעיף 4

לסעיף קטן (א)

מוצע לתת לנשיא בית משפט או לסגנו סמכות להורות על קיום דיון בהשתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית בהתאם לסדר עדיפויות שמפורט בסעיף המוצע. הסמכות תינתן לשופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו, בבית משפט שבו אין באותה עת נשיא מכהן או סגן נשיא. יובהר שהסמכות תינתן בכל מקרה לגורם אחד. מוצע להבנות את שיקול דעתו של הנשיא בבואו לקבוע אילו דיונים יתקיימו בכל יום, על ידי קביעת סדר קדימויות בין סוגי הדיונים השונים, שבהם קיימת על פי דין חובת נוכחות של העצור או האסיר, וזאת כמפורט בפיסקאות 1 – 5:

בפיסקה (1) מוצע כי ראשית יתקיימו דיוני מעצר לפי חוק המעצרים ובעניין עצורים או אסירים קטינים דיוני המעצר בסעיפים המקבילים בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), דיונים לפי סעיפים 4, 5 ו-7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), דיונים לפי סעיפים 14ג(ד) ו-14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996, דיונים לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, או דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954.

דיונים אלו הוגדרו כבעלי עדיפות גבוהה לקיומם בתקופת ההכרזה על הגבלה שכן מדובר בהליכים שבמסגרתם מתקבלת החלטה בדבר שלילת חירותו של אדם טרם שהורשע בדין, ועל כן ישנה חשיבות לקיים את הדיון אף במצב החירום ולאפשר את השתתפות העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית. המטרה היא לתת עדיפות לדיוני המעצרים המהותיים שבהם נטענות טענות לגופה של בקשת המעצר, כמו למשל בדיונים לפי סעיפים 15, 17, 21, 22ח(ג), 35(ו) סיפא, 47, 52, 53, 62 או 62א לחוק המעצרים. מאותו טעם מוצע לכלול בקבוצה זו גם דיונים לפי הוראות החוק הנוספות שפורטו בסעיף.

דיון ראשון לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי הוא דיון שיש לקיימו בהליך נגד נאשם המצוי במעצר, בתוך 30 ימים מיום הגשת כתב האישום, ואם לא ייעשה כן העצור ישוחרר בהתאם להוראות סעיף 60 לחוק המעצרים, ומכאן הדחיפות לקיימו.

בפיסקה (2) מוצע כי במקום שני בסדר הקדימויות שלפיו יורה נשיא בית משפט או סגנו על קיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית ייכללו דיונים שיש בהם להביא לסיומו של ההליך הפלילי ובלבד שכלל הדיונים שעניינם הכרעת דין,  שמיעת טענות לעניין העונש ודיון שעניינו גזר דין, יישמעו כולם במהלך דיון אחד, והעצור או האסיר, באמצעות סנגורו, ביקש לקיים את הדיון בהשתתפותו בהיוועדות חזותית והתובע הסכים לכך. בסעיף המוצע נכללו הפניות גם לסעיפים המסדירים את ההליכים המקבילים בחוק הנוער (סעיף 21 וסעיף 24).

יש חשיבות במתן קדימות לדיונים המפורטים בסעיף זה משום שקיומם יוביל לסיום ההליך בעניינו של אותו עצור או אסיר ובכך יקל על עומס הדיונים ובחלק מהמקרים אף לקיצור משך מאסרו של האסיר. במקרים של עונשי מאסר קצרים ישנה דחיפות יתרה לקיום הדיון משום שיהיה בכך לקרב את מועד שחרורו של האסיר.

בפיסקה (3) מוצע כי דיון שעניינו הכרעת דין או דיון שעניינו שמיעת טענות לעניין העונש או דיון שעניינו גזר דין, שאינו מנוי בפסקה (2), יהיה במקום שלישי בסדר הקדימויות שלפיו יורה נשיא בית משפט או סגנו על קיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית. הטעם בקידום דיונים אלו בסדר קדימות גבוה יחסית הוא כי קיומם עשוי להביא לסיום ההליכים. באותו מקום בסדר הקדימויות יעמדו גם דיוני ערעור על פסק דין שעל פי מאפייניהם יש בהם דחיפות, ודיונים בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.

בפיסקה (4) מוצע כי דיון בעתירת אסיר, דיון לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר או דיון בעניין החזקת אסיר בהפרדה לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר יהיה במקום רביעי בסדר הקדימויות שלפיו יורה נשיא בית משפט או סגנו על קיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית.

בפיסקה (5) מוצע לקבוע קבוצה שיורית של דיונים בהליך פלילי שאינם מנויים בפסקאות (1) עד (3) המוצעות, או דיון בהליך שאינו הליך פלילי, שעצור או אסיר הוא צד לו, ואלו יהיו במקום חמישי בסדר הקדימויות שלפיו יורה נשיא בית משפט או סגנו על קיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית.

 

לסעיפים קטנים (ב)-(ג)  

מוצע לקבוע כי הנהלת בתי המשפט תגבש, מדי יום, רשימה של עצורים ואסירים שיובאו לדיון בעניינם בבית המשפט בהתאם להחלטות השופט המוסמך על פי הוראות סעיף קטן (א) המוצע. מוצע כי הרשימה האמורה תתבסס, בין השאר, על מידע שהתקבל משירות בתי הסוהר.

המנגנון המוצע נועד לוודא שמלאכת קביעת הדיונים שיתקיימו מידי יום בהשתתפות עצור או אסיר בדרך של היוועדות חזותית תחת המגבלות הנובעות ממצב החירום והוראות הדין, יתבצעו תחת בקרה והנחיה של גורם מטה מתכלל בהנהלת בתי המשפט ולאחר קבלת המידע הרלבנטי משירות בתי הסוהר.

 

לסעיף קטן (ד)       

לצד סדר העדיפויות המוצע לעיל בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כלל שלפיו בכפוף  לסדר העדיפויות המפורט בפסקה (1) תינתן עדיפות לדיונים בעניינם של עצור, אסיר או נפגע עבירה שהוא קטין, או בעניינם של עצור או אסיר עם מוגבלות.

 

לסעיף קטן (ה)

מוצע לקבוע כי לנשיא בית משפט או לסגנו, ובאין נשיא או סגן לשופט  אחר שהוסמך לכך יינתן שיקול דעת לחרוג מסדר העדיפויות הקבוע בסעיף קטן (א) מטעמים שיירשמו, ובלבד שסך הדיונים באותו יום לא יעלה על מספר הדיונים שניתן לקיים באותו יום בהתאם למספר עמדות ההיוועדות החזותית הפנויות, כפי שדווחו על ידי שב"ס.

עוד מוצע לקבוע כי במסגרת החריגה מסדר העדיפויות יינתן משקל לדיונים בעניינם של עצורים או אסירים בהתאם לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981 או להליך של הוצאת קטין ממשמורת הוריו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ה'תש"ך – 1960.

 

סעיף 5

לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע הוראות שיחולו על דיון שבו משתתף עצור או אסיר בדרך של היוועדות חזותית, כמפורט להלן:

בפסקה (1) מוצע לקבוע כי הדיון יתקיים באופן  שיצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור או באסיר.

בפסקה (2) מוצע לקבוע כי יש לקיים את הדיון באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה הנובעת מכך שהעצור או האסיר אינם נוכחים בדיון, אלא משתתפים בו מרחוק. הפגיעה עלולה להיגרם לעצור או לאסיר ולאינטרס הציבורי.

בפסקה (3) מוצעות הוראות נוספות:

בפסקת משנה (א) מוצע לקבוע כי על הדיון להתקיים בדרך שתבטיח כי כל המשתתפים – השופט,  עצור או אסיר, סניגור, שוטר או תובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם אחר שנוכחותו בדיון נדרשת – רואים זה את זה ושומעים זה את זה במהלך הדיון, זאת בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון.

בפסקת משנה (ב) מוצע כי תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסנגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו, לשם ייעוץ משפטי בלבד. שיחה זו באה חלף מפגש בין העצור או האסיר לסנגורו באולם בית המשפט. שיחה זו היא שיחה חסויה על פי חוק, ומוצע לקבוע במפורש כי לא יהיה ניתן לעשות שימוש בתוצריה גם אם מתקיימים תנאי החריג שבסעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן – חוק האזנת סתר), המתיר האזנת סתר "בהליך פלילי בשל פשע חמור, אם בית משפט הורה על קבילותה לאחר ששוכנע, מטעמים מיוחדים שיפרט, כי בנסיבות הענין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות. האזנת סתר שנעשתה שלא כדין בידי מי שרשאי לקבל היתר להאזנת סתר, לא תהיה קבילה כראיה לפי פסקה זו, אלא אם כן נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.".

כן מובהר כי השיחה תתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה.

בפסקת משנה (ג) מוצע לקבוע כי הדיון יתקיים בנוכחות הסניגור, ואם העצור או האסיר אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור (אף במקרים שבהם לא קבועה כיום בדין חובת מינוי סנגור).

 

סעיף 6

מוצע להבהיר כי אם העצור או האסיר שנדרשת השתתפותו בדיון בדרך של היוועדות חזותית הוא אדם עם מוגבלות, על בית המשפט להורות על השתתפותו בדיון כאמור, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (להלן – חוק הליכי חקירה והעדה), חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013, שהותקנו מכוחו.

ההתאמות יעשו בהתאם לסוג המוגבלות ובהתאם לצרכיו של האדם, כך שקיום הדיון באמצעי טכנולוגי לא יפגע בזכויותיו הדיוניות של האדם. כך למשל, אם העצור או האסיר הוא כבד שמיעה, יובא לאולם בית המשפט מתורגמן לשפת הסימנים והעצור או האסיר יוכל לראות את המתורגמן במהלך הדיון.

 

 

סעיף 7

בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, מוצע לקבוע חריג להסדר של קיום דיונים לפי חוק סדר הדין הפלילי בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, לפיו נשיא בית המשפט או סגנו (ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו)  רשאי להורות על קיום דיון בנוכחות עצור או אסיר.

נשיא בית המשפט יורה על כך רק לאחר שקיבל את עמדת הצדדים ושירות בתי הסוהר (בין השאר בהתחשב בקושי ובסיכון הטמון בהבאת העצור או האסיר לבית המשפט לנוכח מצב החירום). מאחר ששירות בתי הסוהר אינו צד להליך, עמדתו תינתן בכתב. מוצע להקנות את הסמכות המתוארת לעיל לגורם מוסמך אחד, כדי שההחלטה החריגה תתקיים בהתחשב במדיניות הכללית, ותוך הפעלת שיקול הדעת לגבי הנסיבות המצדיקות חריגה מן המדיניות.

עוד מוצע שבית המשפט יורה על קיום הדיון כאמור רק לאחר שימצא שהתקיימו תנאים מצטברים כמפורט בפיסקאות המוצעות להלן:

בפיסקה (1) מוצע תנאי לפיו קיום הדיון בנוכחות הפיסית של העצור או האסיר הוא חיוני וקיומו בדרך של היוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית בעצור או באסיר.

בפיסקה (2) מוצע תנאי לפיו בית המשפט סבור כי עליו להתרשם מהעצור או מהאסיר פנים אל פנים. מוצע כי תנאי זה יכלול גם מקרה שבו העצור או האסיר הוא קטין או אדם עם מוגבלות שמקשה באופן ממשי על השתתפות בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

 

סעיף 8

בתקופה של הכרזה על הגבלה מוצע להחיל את הוראות חוק המעצרים שמתייחסים לנוכחות העצור בדיון תוך עריכת שינויים שיאפשרו את השתתפות העצור, חשוד או נאשם, בדרך של השתתפות בהיוועדות חזותית.

 

סעיף 9 

לסעיף קטן (א) מוצע כי דיוני מעצר בעניינם של אסירים ועצורים שהם חשודים או נאשמים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) ודיוני מעצר בעניין אסירים ועצורים קטינים לפי הסעיפים המקבילים בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) יתקיימו ללא נוכחות החשוד או הנאשם, אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות הפרק המוצע בהצעת חוק זו.

לסעיף קטן (ב) סעיף 49 לחוק המעצרים קובע את דרך החתימה על כתב ערובה לצורך שחרור ממעצר. במסגרת זו, על העצור לחתום על כתב ערובה לפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט, או בפני שוטר או סוהר שהוסמכו לכך.  עצור שהדיון בעניינו מתקיים שלא בנוכחותו לא יוכל לחתום על כתב ערובה בדרך זו. על כן, מוצע לקבוע כי אם אי אפשר לחתום על כתב ערובה, בשל כך שהדיון מתקיים בהשתתפות העצור בדרך של היוועדות חזותית, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים ויירשמו בפרוטוקול הדיון. בפרוטוקול תירשם אף הסכמת העצור לתנאים אלו וזה יחליף את חתימתו של העצור על התנאים.

 

סעיף 10

בדיון בעניינו של עצור או אסיר לפי סעיפים 15 (סדרי דין), 17 (מעצר לפני הגשת כתב אישום), 21 (מעצר לאחר הגשת כתב אישום - בהליך בדיון ראשון לפי הסעיף), 22ח (הפסקה של מעצר בפיקוח אלקטרוני) ו- 62 (הארכת מעצר או חידושו) לחוק המעצרים שלא ניתן לקיימו, בסמוך למועד פקיעת המעצר, בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, או בהעדר מכשיר טכנולוגי. בהסכמת הנאשם וסניגורו, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד; עוד מוצע לקבוע כי אם לא ניתנה הסכמה כאמור, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון בדרך האמורה אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת;

מוצע לאפשר את השימוש במכשיר המאפשר העברת קול בלבד בשל ההכרח להתמודד עם המצב החריג שנוצר במצב החירום, והמציאות שבה מוחזקים עצורים במיתקנים שבהם לא קיימים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה. על כן, כולל הסעיף המוצע הוראות שונות שנועדו לצמצם, עד כמה שניתן בנסיבות האמורות, את הפגיעה שעלולה להיגרם לזכויות העצור. מוצע לאפשרו במסגרת החוק המוצע רק בשל מצב החירום המתואר לעיל שנסיבותיו חריגות ביותר.

 

סעיף 11

מוצע כי הוראות סימן זה לא יגרעו מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים לעניין זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין ולעניין הסמכות למנוע מפגש של עצור עם עורך דין.

 

סעיף 12

מוצע כי הוראות הצעת חוק זו לעניין השתתפות עציר, כלוא, עצור, או נידון, בדיונים בעניינם לפי הוראות חיקוק שונות יחולו במקרה שביקש העציר, הכלוא, העצור או הנידון להיות נוכח בדיון וזאת על אף האמור בהוראות החיקוק האחרות המפורטות בפיסקאות המשנה הבאות:

פיסקה (1) - דיון לפי סעיפים 4 (ביקורת שיפוטית  על צו המעצר), 5 (עיון תקופתי מחדש) או 7 (ערעור) לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), על אף האמור בסעיף 8(א) לאותו חוק (שלפיו "בכפוף לאמור בסעיף 6(ג) רשאי עציר להיות נוכח בכל דיון לפי סעיפים 4, 5 ו-7").

פיסקה (2) – דיון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954, הדן במעצר לפי צו, על אף האמור בסעיף 7(א) לאותו חוק, שלפיו "מי שנעצר לפי סעיף 6 יובא תוך 48 שעות לפני שופט של בית משפט שלום לשם קבלת צו מעצר עליו; ואולם אם הוגשה עתירה לפי סעיף 3 בתוך התקופה האמורה, יובא העצור לפני שופט של בית המשפט המחוזי".  

פיסקה (3) – דיון לפי סעיפים 14ג(ד) (הדן במעצר טרם הגשת בקשה) או 14ד(ב) (הדן במעצר אחרי הגשת בקשה) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-,1996 על אף האמור באותם סעיפים.

 

סעיף 13–

מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפה של ההכרזה דיונים לפי סעיפים 5 ו-6 (הדנים בביקורת שיפוטית ובפגישה עם עורך דין וייצוג הכלוא, בהתאמה) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים,  התשס"ב – 2002 (להלן: "חוק לוחמים בלתי חוקיים") הדיונים יתקיימו שלא בנוכחות הכלוא אלא בהיוועדות חזותית, כאשר בניגוד לאמור בחוק זה (סעיף 5(א)(2)(ג)) לפיו בדיון בדרך של היוועדות חזותית יהיה נוכח סניגור, ואם אין לעצור או לאסיר סניגור – ימנה לו בית המשפט סניגור, כאשר מדובר בכלוא כהגדרתו בחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים אין חובה למנות סניגור לצורך קיום דיון בהיוועדות חזותית, זאת בהלימה ובהתאם לקבוע בסעיף 6(ג) לחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים.

עוד מוצע להבהיר שהיוועדות החזותית תתאפשר רק מקום שהוחלט כי הכלוא יהיה נוכח בדיון, אולם אם נקבע כי הדיון יהיה במעמד צד אחד בהתאם לסעיף 5 לחוק או שנמנע מהכלוא מפגש עם עורך דין בהתאם לסעיף 6 לחוק אזי הדיונים יתקיימו במעמד צד אחד ושלא בנוכחות הכלוא או עורך דינו.

 

סעיף 14 

הוראות הסימן המוצע שעוסק בהשתתפות עצור או אסיר בדיון שאינו דיון מעצר, יחולו בדיונים בהליכים פליליים שאינם דיוני מעצר ובדיונים בהליכים שאינם פליליים שאסיר או עצור הוא צד להם, וכן בדיונים לפי סעיף 16 לחוק המוצע - עתירות נגד היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או נגד ועדת השחרורים, ובדיונים לפי סעיף 17 לחוק המוצע – עתירות אסיר. כל זאת בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה.

 

סעיף 15

לסעיף קטן (א) - מוצע כי במהלך תוקפה של הכרזה על הגבלה, ניתן יהיה לקיים כל דיון שנדרשת בו נוכחות הנאשם, לפי דין לרבות לפי החלטת בית המשפט, ועל אף האמור בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, באמצעות שימוש במכשיר טכנולוגי שיאפשר לעצור או לאסיר להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, לפי הוראות סימן ב', ובתנאי שהוא מיוצג על ידי סנגור. לכלל האמור מוצע לקבוע מספר חריגים כמפורט בפיסקאות הבאות:

בפיסקת משנה (1) מוצע להחריג דיון שבו נשמעת עדותו של עצור או אסיר לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי ולקבוע כי דיון זה יתקיים רק בנוכחותו. מוצע להחריג דיון זה מן האפשרות לקיימו באמצעות היוועדות חזותית בשל החשיבות הרבה שיש לדיון זה עבור הליך בירור אשמתו של נאשם. בחירת נאשם האם להעיד להגנתו היא בחירה בעלת משקל והשלכות רבים על אופן ניהול משפטו ומטעם זה אין לאפשר לקיימו בדרך של היוועדות חזותית. זאת ועוד, המשמעות של ניהול דיון זה באמצעות היוועדות חזותית תהיה כי לבית המשפט אין תנאים מיטביים להתרשמות מאמינות עדותו של הנאשם.

בפיסקת משנה (2) מוצע להחריג דיון שבו נשמעת עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי ולקבוע כי דיון זה יתקיים רק בנוכחות העצור או האסיר. אולם, בדומה למנגנון הקבוע בסעיף 133ב(7) לחוק סדר הדין הפלילי, מוצע לקבוע כי בהתקיים טעמים מיוחדים, בית המשפט רשאי יהיה להורות על קיום דיון מסוג זה בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית אם יתקיימו התנאים המוצעים הבאים:

(א) העצור או האסיר הוא בגיר;

(ב) בקשה של העצור או האסיר לקיים את הדיון שלא בנוכחותו ובדרך שתאפשר לו להשתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית.  הבקשה יכולה להיעשות בעל פה במעמד דיון אחר שמתקיים בעניינו, או בכתב, ובלבד שהעתק מהבקשה נמסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ-72 שעות לפני מועד הדיון;

(ג), התובע הסכים לקיים את הדיון בדרך זו.

כך מוצע לנוכח החשיבות היתירה שיש לנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט, בעת שנשמעות בו עדויות הנוגעות לשאלת אשמתו. הדרישה להסכמת התובע נועדה לוודא כי השתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית תתאפשר רק במקרים שבהם גם מבחינת האינטרס הציבורי ניתן לוותר על נוכחותו של העצור או האסיר באולם בית המשפט, וזאת בשים לב למהות העדויות שעתידות להישמע באותו דיון.

 

לסעיף קטן (ב)

מוצע לקבוע כי הודעת התובע על אי הסכמה לקיים את דיון ההוכחות בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישור גורם בכיר בפרקליטות המדינה או בתביעה המשטרתית (פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז או תובע שהוא קצין בדרגת רב-פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו, לפי העניין).

לסעיף קטן (ג)

מוצע לקבוע כי בהעדר מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (א), ישתתף העצור או האסיר בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול בלבד (שיחת טלפון) רק בדיונים המפורטים להלן ובתנאים הקבועים להלן, שנועדו להתמודד עם המצב החריג שנוצר במצב החירום, והמציאות שבה מוחזקים עצורים במיתקנים שבהם לא קיימים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה. מוצע לאפשר זאת רק בשל מצב החירום המתואר לעיל שנסיבותיו חריגות ביותר ורק במצבים שבהם אין חלופה אחרת ולא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר.

בדיון הקראה ראשון לפי סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, או בהעדר מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול ותמונה, יתקיים הדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול בלבד (שיחת טלפון) אם הסכים לכך הנאשם וסניגורו. אם לא ניתנה הסכמה כאמור, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון בדרך האמורה אם שוכנע כי יש דחיפות בקיומו באותה העת. הדחיפות האמורה עשויה להתקיים בשל הוראות סעיף 60 לחוק המעצרים, שמורה על שחרור נאשם שעצור משך 30 ימים מבלי שהתקיימה ההקראה.

דיונים נוספים שבהם ניתן לעשות שימוש במכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול בלבד, בנסיבות החריגות המפורטות לעיל, הם דיונים שיש בהם להביא לסיום ההליך – דיון שבו נמסר גזר הדין, או דיון אחד שבמסגרתו נמסרת הכרעת הדין, נשמעים הטיעונים לעונש וניתן גזר הדין – והנאשם וסנגורו ביקשו לקיים הדיון ואף הסכימו לקיימו באמצעות מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול בלבד, כאמור.

לסעיף קטן (ד)

מוצע לקבוע חריג למוצע בסעיף קטן (א)(2) כך שבית המשפט רשאי יהיה לקבוע דיון לשמיעת עדות בהשתתפות העצור או האסיר בדרך של היוועדות חזותית אף אם הנאשם וסנגורו לא ביקשו זאת. שמיעת עדות כאשר העצור או האסיר משתתפים בדיון באמצעי טכנולוגי מעלה קשיים בין היתר בשל הצורך לקבוע מהימנות וכן בשל מרכזיות דיון זה וההשלכות המשמעותיות על תוצאותיו, ולכן מוצע להגביל את סמכותו של בית המשפט להורות על כך במקרים חריגים בלבד, ואם מתקיימים טעמים מיוחדים המחייבים לשמוע את העד באופן דחוף, אף שלא ניתן להביא את העצור או האסיר לבית המשפט באותו יום, בשל מצב החירום המיוחד.

עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט יקבע זאת רק לאחר ששוכנע שלא ניתן לדחות את הדיון למועד אחר ושקיום הדיון בדרך זו לא תביא לפגיעה בעצור או באסיר. כן מוצע לקבוע כי מי שיוכלו לבקש לקיים דיון שבו נשמעת עדות בדרך זו, מבלי שניתנה הסכמת כל הצדדים, הם פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות או בא כוחו של העצור או האסיר. הקביעה כי בקשה מטעם המדינה במקרה כזה צריכה להיות מוגשת בידי גורם מדרג גבוה נועדה לוודא שמדובר במקרים חריגים ביותר, כאשר אין אפשרות לדחות את הדיון ואין פגיעה בעצור או באסיר.

לסעיף קטן (ה)

מוצע לקבוע כי יחולו על הוראות הסימן המוצע בכל הנוגע לדיונים שאינם דיוני מעצר הוראות סעיפים 6 ו-7. בסעיף 6 מוצע לקבוע שכדי לאפשר לעצור או אסיר שהוא אדם עם מוגבלות להשתתף בדיון בהיוועדות חזותית יורה בית המשפט על התאמות בהתאם לדין. סעיף 7 המוצע מונה את הנסיבות המצומצמות בהן לבית המשפט סמכות לקבוע כי דיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר, על אף הוראות חוק זה.

 

סעיף 16

מוצע להסדיר את אופן קיומו של הדיון בעתירה נגד החלטת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת השחרורים, לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, הכל כמפורט להלן.

לנוכח הסיכון הכרוך בהבאת אסירים לדיונים בבתי המשפט והקשיים המשמעותיים לבצע את המשימה של ליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור, שהיא משימה מרכזית של שירות בתי הסוהר, בשל השלכותיהם של אירועי הלחימה על פעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ומצבת כוח האדם העומדת לרשותם בימים אלה, מוצע לקבוע כי בדיונים בעתירות על החלטת ועדת השחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשירות בתי הסוהר, שבהם ישתתף האסיר, ניתן יהיה לקיים את הדיון בהשתתפותו של האסיר באמצעות אמצעי טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית, או אם לא ניתן לקיים היוועדות כאמור במועד הדיון בשל מניעה טכנית בלתי-צפויה, באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד, אך זאת רק אם האסיר הסכים לכך שהשתתפותו בדיון תהיה באמצעי זה.

מוצע לקבוע כי על דיון המתקיים שלא בנוכחות האסיר, אלא בהשתתפותו באמצעי טכנולוגי כאמור, יחולו הוראות סעיף 5, המסדיר את אופן קיום הדיון באמצעים טכנולוגיים, לרבות האפשרות לצפייה ושמיעה הדדיות – בהתאם לאמצעי הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון, קיום הדיון באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה באסיר בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו, החובה למנות סניגור לאסיר שאינו מיוצג והאפשרות לשיחה חסויה בין האסיר לבא כוחו לשם מתן ייעוץ משפטי. בהקשר זה יצוין כי מאחר שביחס לדיונים בוועדת השחרורים שיתקיימו בתקופת הוראת השעה בהשתתפות האסיר באמצעים טכנולוגיים, מוצע לקבוע חובת מינוי הסנגור, יש להניח כי לרוב, בשלב הדיון בעתירה נגד החלטת ועדת השחרורים לא יידרש מינוי סנגור, שכן האסיר כבר יהיה מיוצג עוד בשלב הדיון לפני ועדת השחרורים.

עוד מוצע לקבוע כי על דיון המתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעי טכנולוגי כאמור יחולו, בשינויים המחויבים,  הוראות סעיף 6, המסדיר את סמכות בית המשפט ליתן הוראות בעניין השתתפותו בדיון של אסיר שהוא אדם עם מוגבלות, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי הדין, ובהתאם לסוג המוגבלות, כך שקיום הדיון באמצעי טכנולוגי לא יפגע בזכויותיו הדיוניות של האסיר. מוצע להחיל על דיון כאמור גם את הוראות סעיף 7, הקובע חריג להסדר של קיום דיונים בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, לפיו נשיא בית המשפט או סגנו (ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו)  רשאי להורות על קיום דיון בנוכחות עצור או אסיר.

 

סעיף 17

הליך של עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר הוא האמצעי העיקרי הנתון בידי אסיר או עצור להביא לביקורת שיפוטית על עניינים הנוגעים לכליאתו, ובכלל זאת בסוגיות שיש להן השפעה מכרעת על תנאי כליאתו, דוגמת החזקה בהפרדה, טענות לעניין הטיפול הרפואי שלו הוא זוכה, טענות בדבר פגיעה בזכויות שונות, וכיוצא באלה. לפיכך, מוצע להסדיר את אופן קיומו של הדיון בעתירת אסיר, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה, הכל כמפורט להלן.

לנוכח הסיכון הכרוך בהבאת אסירים לדיונים בבתי המשפט והקשיים המשמעותיים לבצע את המשימה של ליווי אסירים ועצורים לדיונים כאמור, שהיא משימה מרכזית של שירות בתי הסוהר, בשל השלכותיהם של אירועי הלחימה על פעילות שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ומצבת כוח האדם העומדת לרשותם בימים אלה, מוצע לקבוע כי באותם דיונים בעתירות אסירים, אשר מתקיימים בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק המוצע, אם לא ניתן לקיים את הדיון בנוכחות האסיר, ונדרשה נוכחותו של האסיר בדיון, בין מכוח הדין, בין מכוח החלטת בית המשפט, תיעשה השתתפותו של האסיר בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית, או אם לא ניתן לקיים היוועדות כאמור במועד הדיון – באמצעות מכשיר טכנולוגי שמאפשר העברת קול בלבד (שיחת טלפון), אך זאת בתנאי שהאסיר הסכים לכך שהשתתפותו בדיון תהיה באמצעות הטלפון.

על דיון המתקיים באופן זה מוצע להחיל את הוראות סעיף 5 לחוק המוצע, לרבות ההיתכנות לצפייה ולשמיעה הדדיות – בהתאם לאמצעי הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון, קיום הדיון באופן שימזער ככל הניתן את הפגיעה באסיר בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. כן יחולו ההוראות בדבר קיום הדיון בנוכחות סנגורו של העצור או האסיר, ואם אינו מיוצג – החובה למנות לו סניגור, והאפשרות לשיחה חסויה בין האסיר לבא כוחו לשם מתן ייעוץ משפטי.

עוד מוצע לקבוע כי על דיון בעתירת אסיר המתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעי טכנולוגי כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 6, המסדיר את סמכות בית המשפט ליתן הוראות בעניין השתתפותו של האסיר בדיון תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי הדין, ובהתאם לסוג המוגבלות, כך שקיום הדיון באמצעי טכנולוגי לא יפגע בזכויותיו הדיוניות של האסיר.

מוצע להחיל על דיון כאמור גם את הוראות סעיף 7, הקובע חריג להסדר של קיום דיונים בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית, לפיו נשיא בית המשפט או סגנו (ובאין נשיא או סגן - שופט אחר שהוסמך לכך בידי הנשיא או סגנו)  רשאי להורות על קיום דיון בנוכחות עצור או אסיר.

כאשר אסיר מבקש לעתור נגד החלטה על החזקתו בהפרדה או על עניינים הקשורים בהחזקתו כאמור, המסגרת הדיונית שבה עליו לעשות כן היא עתירת אסיר. ואולם, הליכים בעניין החזקת אסיר בהפרדה יכול שיינקטו גם בידי שירות בתי הסוהר. לפיכך מוצע, בסעיף 11(ב) להצעת החוק, להחיל את ההסדר המוצע גם לעניין דיון בעניין החזקה בהפרדה של אסיר לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

 

סעיפים 28-18

מערכת המשפט הצבאית היא מערכת מקבילה למערכת המשפט האזרחית, אשר פועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי. במערכת זו עומדים לדין חיילים החשודים בביצוע עבירות פליליות. בדומה למערכת המשפט האזרחית, גם במערכת המשפט הצבאית נדרשת, ככלל, נוכחותו של חשוד או נאשם בדיון בהליך פלילי שמתקיים בעניינו לפני שופט בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי.

בדומה להסדר המוצע בחלק הכללי של הצעת החוק בעניין נוכחותם של עצורים או אסירים בדיונים שאינם דיוני מעצרים במערכת המשפט האזרחית, וכן בדומה להסדר המוצע בעניין נוכחותם של עצורים בדיוני מעצרים במערכת המשפט האזרחית, מוצע לעגן ביחס למערכת המשפט הצבאית הסדר שיאפשר לקיים חלק מהדיונים בהיוועדות חזותית.

 

 ההסדר המוצע יאפשר לקיים חלק מהדיונים בבית הדין הצבאי שבהם נדרשת על פי דין נוכחותם של כלואים בדרך של השתתפות בהיוועדות חזותית וזאת כפי שיורה נשיא בית הדין הצבאי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 22 לחוק המוצע, והכל בהתאם לסדר העדיפויות המפורט באותו סעיף.

 

ההסדר המוצע לעניין דיוני המעצרים במערכת המשפט הצבאית דומה בעיקרו להסדר המוצע לעניין אותם דיונים במערכת המשפט האזרחית, בשינויים המחויבים ובשינויים הנובעים מהבדלים בהסדר הקיים לעניין דיונים בהליכים פליליים, ובהם דיוני מעצרים, בחוק השיפוט הצבאי לעומת ההסדר הקיים לעניין דיונים כאמור במערכת הדינים האזרחית, הכול כמפורט להלן.

 

לסעיף 18

מוצע להסמיך את שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, להכריז על הגבלה ביחס לדיונים בבתי דין צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). הכרזה זו תיתן אפשרות  לתת מחדש תוקף למנגנון הקבוע בהצעה בהתאם למצב החירום ורק כאשר הדבר יידרש.

הכרזת שר הביטחון זהה בהסדרים הקבועים בה להכרזה של שר המשפטים על הגבלה ביחס למערכת המשפט האזרחית. ההבדל היחידי הוא תחולת ההכרזה. הכרזת שר הביטחון תחול על בתי הדין הצבאיים בהם מועמדים לדין חיילים ואוכלוסיות נוספות לפי חוק השיפוט הצבאי.

 

לסעיף 20

לסעיף קטן (א)

בסעיף זה מוצעות הוראות לעניין אופן קביעת הדיונים שיתקיימו מדי יום בהיוועדות חזותית. הוראות אלה יחולו משניתנה הכרזה על הגבלה וכל עוד הכרזה זו עומדת בתוקף.

מוצע להסמיך את נשיא בית הדין הצבאי, סגנו או שופט אחר שהוסמך לכך לקבוע את מספר הכלואים שבעניינם הדיון יתקיים באמצעים של היוועדות חזותית. יובהר כי מדובר בסמכות שברשות והנשיא רשאי להורות על קיום דיונים אלה בהיוועדות חזותית. אם ראה הנשיא שניתן לקיים את כל הדיונים בנוכחות כל הכלואים באותו יום, כלל הדיונים יתקיימו כך.

  

לסעיפים קטנים (ב)-(ג)

עוד מוצע לקבוע הסדרים דומים לאלה שבמערכת המשפט האזרחית (עדיפות לקטינים או אנשים עם מוגבלויות) וכן לקבוע שזהות הכלואים שיובאו לדיון בעניינם בבית הדין הצבאי מדי יום בהתאם להוראות סעיף קטן (א) המוצע, תיקבע על ידי יחידת בתי הדין הצבאיים לאחר שתקבל מידע מהמשטרה הצבאית, גם זאת בהתאמה למוצע בהסדר החל על מערכת המשפט האזרחית.

 

לסעיף קטן (ד)

לצד הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעניין סדר העדיפויות הקבוע בהם, מוצע לתת לנשיא בית דין צבאי להורות, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים יתקיים בנוכחות הכלוא, גם אם יש בכך משום סטייה מסדר העדיפויות הקבוע באותם סעיפים קטנים, ובלבד שאין בכך כדי להביא לחריגה ממספר הכלואים המרבי שאפשר להביא באותו יום לפי אותם סעיפים קטנים. חריג זה מאפשר לנשיא הדין הצבאי לשקול שיקולים נוספים.

בהמשך להסדר זה מוצע כאמור להחיל את ההסדר ביחס למערכת המשפט האזרחית גם ביחס למערכת המשפט הצבאית, הן ביחס לאופן הדיון, סוגי הדיונים והבחינה של אלה דיונים יתקיימו בדרך של השתתפות הכלוא בהיוועדות חזותית, בשינויים וההתאמות המתחייבים בשים לב למאפייניה הייחודים של מערכת המשפט הצבאית.

 

סעיף 30

חוק שחרור על-תנאי ממאסר קובע את סמכותו של יושב ראש ועדת השחרורים לדון בדן יחיד בעניינים המפורטים בסעיפים 7(ד), 16(ד), 19א(ב), 23(ד). בנוסף לסמכויות אלה, מוצע בסעיף-קטן (א) להסמיך את יושב ראש ועדת השחרורים לדון בדן יחיד בכמה נושאים המפורטים בתוספת, אשר אינם מחייבים קיום דיון בוועדה. מדובר בין השאר על החלטות בעניין דחיית דיון, הוראות בעניין חוות דעת ומסמכים שהוגשו לוועדה, החלטות בבקשות דחופות שהוגשו בהסכמה ועוד. על פי המוצע בסעיף-קטן (ב), יושב ראש הוועדה מוסמך לקבל החלטות בעניינים אלה על יסוד הכתב, בתנאי שניתנה הזדמנות למשיב לבקשה להגיב לה בכתב. זאת במטרה לייעל את הדיונים ולייתר התכנסות של כל חברי הוועדה לצורך קבלת החלטות בנושאים שאינם מחייבים זאת לנוכח מהותם.

יצוין כי אין בסמכות יושב ראש ועדת השחרורים בהתאם לסעיף זה כדי להשפיע על עקרונות התעדוף בכל הנוגע לקביעת דיונים בפני ועדות השחרורים בהתאם להוראות סעיפים 28 ו-29 המוצעים.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי במצב שבו טרם מונה מותב לוועדת השחרורים, או אם יושב ראש ועדת השחרורים אינו יכול לקבל החלטה כאמור ויש דחיפות בקבלת ההחלטה, רשאי יושב ראש ועדת שחרורים אחרת לקבל החלטה בעניינים המפורטים בסעיף קטן (א), וזאת כדי שלא לדחות את קבלת ההחלטה בעניינים אלה.

 

סעיף 31

מוצע לקבוע כי אם פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום מיוחד, אשר בשלה לא מתקיימים דיונים בבתי המשפט, פרט לדיונים המפורטים בתקנות האמורות, אזי יידחו גם כלל הדיונים בוועדות השחרורים, פרט לסוגי הדיונים המפורטים בסעיף המוצע, שלגביהם ישנה חשיבות מיוחדת בקיומם במועד. כן מוצע לקבוע כי דיון כאמור, ככל שיתקיים בהשתתפות האסיר בדרך של היוועדות חזותית, יתקיים לאחר שהוועדה וידאה כי מתקיימת הדרישה לייצוג על-ידי עורך דין בהתאם להוראות סעיף 29.

כמו-כן, בסעיף-קטן (ג) מוצע להסמיך יושב ראש ועדת שחרורים שהוסמך לכך על-ידי מנהל בתי המשפט, להורות על קיום דיון בעניינו של אסיר מסוים, אף אם דיון זה לא נכלל בסוגי הדיונים שהוחרגו מההסדר, בשל דחיפות העניין, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

מכיוון שמספרן של עמדות ההיוועדות החזותית בבתי הסוהר הוא מוגבל, נדרש לקבוע תעדוף של סוגי הדיונים שיתקיימו בתקופת תוקפה של הכרזה כדי להבטיח כי משאב מוגבל זה ינוצל ביעילות מירבית. לשם כך נקבעו בסעיף קטן (ד) הוראות בדבר שיקולי התיעדוף: כך, מוצע לקבוע כי תינתן עדיפות לקיום דיונים בהליכים שלגביהם קיימות כל חוות הדעת המקצועיות הנדרשות לשם קבלת החלטה על ידי ועדת השחרורים, בהתאם להוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר. זאת, לרבות חוות דעת הנדרשות לגבי אסירים בעלי מאפיינים ייחודיים, או תיקים שבהם קיים מידע חסוי המוגש בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק.

עוד מוצע לקבוע כי תינתן עדיפות לאסיר שהומצאו לגביו כל חוות הדעת המקצועיות הנדרשות כאמור, ואשר מתקיים לגביו אחד מאלה:

1. קיימת הסכמה בין הצדדים לגבי שחרורו על-תנאי ממאסר, ועל תנאי השחרור.

2. האסיר השלים נשיאת שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו, ולא התקבלה בעניינו חוות דעת של גורמי הביטחון לפיה שחרורו ממאסר עלול לסכן את ביטחון המדינה.

 

סעיף 32

סעיף 16 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר קובע חובת נוכחות של האסיר בדיון בוועדת השחרורים. במצב בו עומדת בתוקף הכרזה על הגבלה, ולא ניתן לקיים את הדיונים באולמות המשפט הסמוכים לבתי הסוהר, להסדיר את אפשרות השתתפותו של אסיר בדיון בוועדת השחרורים בדרך של היוועדות חזותית. לכן, על אף חובת הנוכחות הקבועה בסעיף 16 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, מוצע כי ההסדר המוצע בסעיף 5 יחול גם לגבי דיונים בוועדות השחרורים, וזאת בשינויים המחויבים ובשינויים המוצעים בסעיף זה. כן יוחלו, בשינויים המחויבים, על דיון כאמור בוועדת השחרורים המתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעי טכנולוגי, הוראות סעיף 6, המסדיר את סמכות בית המשפט ליתן הוראות בעניין השתתפותו של האסיר בדיון תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי הדין, ובהתאם לסוג המוגבלות, כך שקיום הדיון באמצעי טכנולוגי לא יפגע בזכויותיו הדיוניות של האסיר, וכן הוראות סעיף 7, המסדיר את אפשרות קיומו של דיון בעניינו של אסיר מסוים שאין לקיימו בהיוועדות חזותית.

 

סעיף 33

מוצע לקבוע כי אם החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על-תנאי אסיר, והדיון התקיים שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעי טכנולוגי לפי סעיף 29 המוצע, תהיה הוועדה רשאית לשוב ולדון בעניינו של האסיר, בנוכחותו, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן,  אם ביקש זאת, וזאת על אף הוראות סעיף 19 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.

 

סעיפים 34 - 38

הוועדה לעיון בעונש היא הגוף המקביל במערכת הצבאית לוועדת השחרורים במערכת המשפט האזרחית. בדומה להסדר שמוצע ביחס לדיוני ועדות שחרורים מוצע כי הדיון בעניינו של אסיר בפני הוועדה לעיון בעונש יתקיים בהשתתפותו בהיוועדות חזותית, בתקופת תוקפה של הכרזה לפי פרק ג' לחוק.

בדומה לוועדת השחרורים מוצע לקבוע כי גם יושב ראש הוועדה לעיון בעונש יהיה רשאי לקבל החלטה בדן יחיד בעניינים המנויים בתוספת.

מוצע לקבוע, בהתאמה להסדר המוצע בסימן א' לפרק ד'  להצעת החוק בעניין ועדות השחרורים,  כי אם שר המשפטים פרסם הודעה על מצב חירום מיוחד, בשלה לא מתקיימים דיונים בבתי המשפט, יידחו כלל הדיונים בוועדה לעיון בעונש, פרט לסוגי הדיונים המפורטים בסעיף המוצע.

בדומה ליושב ראש ועדת השחרורים, מוצע כי יושב ראש הוועדה לעיון בעונש יהיה רשאי להורות על קיום דיון בעניינו של אסיר מסוים, אף אם דיון זה לא נכלל בסוגי הדיונים שהוחרגו מההסדר, בשל דחיפות העניין, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו. 

עוד מוצע כי האסיר יהיה רשאי ולבקש דיון חוזר בעניינו אם בקשתו לעיון בעונש נדחתה במסגרת דיון בהיוועדות חזותית.

 

סעיף 39

לפי הסעיף המוצע ידווחו גורמים שונים על ביצוע הוראות החוק המוצע בתדירות של פעם בחודש בתאריך העשירי לחודש בפירוט שיכלול התייחסות לכל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח. הגורמים המדווחים שמוצע כי ימסרו דיווח כאמור הם: נציב בתי הסוהר, מנהל בתי המשפט, ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים וקצין משטרה צבאית ראשי.

 

סעיפים 40-43

בדברי חקיקה המפורטים בסעיף המוצע יוכנסו תיקונים עקיפים שנועדו להבהיר כי במועד תחולת הוראת השעה המוצעת כעת לא יחולו ההסדרים הקבועים בדברי חקיקה אלו לעניין השתתפות בדיונים באמצעות היוועדות חזותית. דברי החקיקה שבהם יוכנסו תיקונים עקיפים הם: סעיף 133ו(ג) לחוק סדר הדין הפלילי; סעיף 16ה לחוק המעצרים; סעיף 16א(ב) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר; סעיף 62א1(ב) לפקודת בתי הסוהר.

 

סעיף 44

מוצע להגביל את התקופה שבו הוראות החוק המוצע יעמדו בתוקפן למשך חמישה  חודשים מיום הפרסום (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה פעמיים לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת ובלבד שההכרזה על מצב חירום בעורף שניתנה ביום כ"ה בתשרי התשפ"ד (7.10.23) בתוקף.

 


[1] ק"ת התשנ"א, עמ' 446; ק"ת התש"ף, עמ' 1004.

[2] ס"ח התשי"א, עמ' 78; ס"ח התשפ"ב, עמ' 1149.

[3] ס"ח התשס"א, עמ' 410; ס"ח התשפ"ב, עמ' 722.

[4] ס"ח התשל"ט, עמ' 118; ס"ח התשפ"ג, עמ' 23

[5] ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; ס"ח התשפ"ג, עמ' 642.

[6] ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; ס"ח התשפ"ד, עמ' 10.

[7] ס"ח התשל"ט, עמ' 76; ס"ח התש"ם, עמ' 139.

[8] ס"ח התשס"א, עמ' 410; ס"ח התשפ"ב, עמ' 722.

[9] ס"ח התשט"ו, עמ' 171; ס"ח התשפ"ג, עמ' 86.

[10] ס"ח התשל"א עמ' 134; התשע"ט, עמ' 232.

[11] ק"ת תשנ"א, עמ' 446; ס"ח התש"פ 1004.

[12] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459; ס"ח התשפ"ד, עמ' 6.

[13] ק"ת התשמ"ז, עמ' 294; ק"ת התשע"ב, עמ' 795.

[14] ס"ח התשנ"ז, עמ' 6; ס"ח התש"ע 633.

[15] ס"ח התשס"ב, עמ' 192; ס"ח התשע"ו, עמ' 651.

[16] ס"ח התשי"ד, עמ' 174; ס"ח התשע"ט, עמ' 232.

[17] ס"ח התשמ"א, עמ' 293; ס"ח התשע"ח, עמ' 743.

[18] ס"ח התש"ך, עמ' 52; ס"ח התשע"ח, עמ' 114.

[19] ס"ח התשס"ו, עמ' 42.

[20] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.

[21] ק"ת התשס"א, עמ' 171.

[22] ק"ת התש"ם, עמ' 2322.

[23] ס"ח התשס"ו, עמ' 42.

[24] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.

[25] ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשפ"ג, עמ' 32.

[26] ס"ח התשנ"ו, עמ' 338; התשפ"ג, עמ' 642.

[27] ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשפ"ב, עמ' 722.

[28] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459; ס"ח התשפ"ג, עמ' 686.