א. שם תזכיר החוק המוצע..............................................................................................................................עמ' 3

ב. מטרת תזכיר החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים..............................................עמ' 3

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היום, משרדים אחרים ורשויות אחרות....עמ' 4

3ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר................................................................................................עמ' 4

תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(החלטות מינהליות ופעולות מול רשות ציבורית, אומנה לילדים, תאגידים וגופים ציבוריים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023..................................עמ' 4

פרק א': הגדרות................................................................................................................................................עמ' 4

סעיף 1: הגדרות..........................................................................................................................................עמ' 4

פרק ב': דחיית מועדים למתן החלטות מינהליות ולביצוע פעולות של אדם מול רשות ציבורית...................................עמ' 7

סעיף 2: דחיית מועד או הארכת תקופה למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית......עמ' 7

סעיף 3: סייגים לתחולה.............................................................................................................................עמ' 8

סעיף 4: שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה........................................................................................עמ' 8

פרק ג': דחיית מועדים בחוק האומנה..................................................................................................................עמ' 8

סעיף 5: דחיית מועדים בחוק האומנה...........................................................................................................עמ' 8

פרק ד' : דחיית מועדים בהליכים בפני בית דין מינהלי...........................................................................................עמ' 9

סעיף 6: הליכים בבתי דין מינהליים..............................................................................................................עמ' 9

סעיף 7: שינוי התוספת השלישית..................................................................................................................עמ' 9

פרק ה': הוראות לעניין חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים...................................................................................עמ' 9

סעיף 8: הארכת כהונה................................................................................................................................עמ' 9

סעיף 9: קבלת החלטות בהרכב קטוע או חסר...............................................................................................עמ' 10

פרק ו': תאגידים .............................................................................................................................................עמ' 10

סעיף 10: דחיית המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית ומשלוח דוחות כספיים.................................................עמ' 11

סעיף 11: הארכת תקופת כהונה של דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי אחר.............................................עמ' 12

סעיף 12: הארכת תקופות שנקבעו באישור או בהחלטה לפי הוראות מחוק החברות..........................................עמ' 12

סעיף 13: תחולה על שותפות מוגבלת ציבורית...............................................................................................עמ' 12

סעיף 14: תחולה על אגודה שיתופית............................................................................................................עמ' 12

פרק ז': דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה........................................................................................................עמ' 13

סעיף 15: הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבעו בחיקוקים בענייני תכנון ובנייה, בהחלטת מוסד תכנון או בתוכנית...................................................................................................................................................עמ' 13

סעיף 16: תיקון התוספת הרביעית...........................................................................................................עמ' 13

פרק ח': הוראות שונות .................................................................................................................................עמ' 13

סעיף 17: הארכת התקופה הקובעת לעניין פרקים ב' עד ו'..........................................................................עמ' 13

סעיף 18: הארכת התקופה הקובעת או קביעת תקופה קובעת נוספת, בענייני תכנון ובנייה..............................עמ' 14

סעיף 19: שמירת דינים...........................................................................................................................עמ' 14

תוספת ראשונה............................................................................................................................................עמ' 14

תוספת שניה................................................................................................................................................עמ' 20

תוספת שלישית............................................................................................................................................עמ' 29

תוספת רביעית.............................................................................................................................................עמ' 29

דברי הסבר..................................................................................................................................................עמ' 30

תזכיר חוק

א. שם תזכיר החוק המוצע

ב. מטרת תזכיר החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7.10.2023) בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. בעקבות זאת, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, תחילה על-ידי שר הביטחון וביחס לחלק משטח המדינה ובהמשך על-ידי הממשלה וביחס לשטחי מדינת ישראל כולה. נכון לעתה, ההכרזה בעניין מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, כפי שאושרה על-ידי ועדת החוץ והביטחון, עומדת בתוקף עד ליום 26.10.23.

במצב זה, הדורש גיוס מילואים נרחב, פינוי ישובים, צמצום שירותים ופעילות מסחרית, הטלת מגבלות שונות על פעילות אזרחית באזורים נרחבים ועוד, לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה וקיים קושי ממשי בקיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה, כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות, למתן החלטות מינהליות ולפקיעת תוקף כהונתם של בעלי תפקידים שונים, שיש קושי לעמוד בהם בעת הזו.

במטרה לאפשר הן לרשויות הציבוריות והן לאוכלוסייה בישראל להמשיך לתפקד באופן תקין בתקופה זו, מוצע בתזכיר חוק זה הסדר שעניינו דחייה של המועדים לקבלת החלטות מינהליות מסוימות וכן דחייה של המועדים לביצוע פעולות רבות של אזרחים מול הרשויות הציבוריות. על פי המוצע, ככלל, אם המועד לקבלת ההחלטה של הרשות הציבורית, או לנקיטת הפעולה בידי האזרח מול הרשות הציבורית, חל בתקופה שמיום פרוץ המלחמה, כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), ועד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024), תקופה המוגדרת בהצעת החוק כ"תקופה הקובעת", הוא יידחה בתקופה השווה למנין ימיה של התקופה הקובעת.

עוד מוצע בהצעת החוק להאריך את תקופות כהונתם של בעלי תפקידים שונים בחברות ממשלתיות, בתאגידים שהוקמו לפי חוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק, וכן לאפשר לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות לקבל החלטות בהרכב חסר או קטוע, בכל הנוגע לעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי. כמו כן, כוללת הצעת החוק הוראות הנוגעות לדחיית מועדים ולהארכת תקופות כהונה בחברות ציבוריות ופרטיות ובשותפויות מוגבלות ציבוריות ובאגודות שיתופיות; כמו גם לדחיית מועדים ולהארכת תקופות בתחום האומנה לילדים, בתחום התכנון והבנייה וביחס לבתי דין מינהליים.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הצעת החוק עוסקת רק בהחלטות מינהליות שאין בצידן תשלום לרשויות ציבוריות, ובכללן משרדי הממשלה, כך שהיא לא תביא באופן ישיר לפגיעה בתקציביהן. בנוסף, דחיית המועדים נועדה לאפשר לרשויות מנהליות להמשיך לתפקד בעת הזו ככל הניתן ללא הגדלת התקן המנהלי שלהן.

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

פרק א: הגדרות
הגדרות	1.	בחוק זה -
		"החלטה מינהלית" – החלטה או פעולה של רשות ציבורית, מכוח סמכותה לפי חיקוק, שאינה תקנה בת פועל תחיקתי, למעט החלטה או פעולה כמפורט להלן:
				(1) החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, משמורת, או כליאה;
				(2) תשלום חובה שמשלמת רשות ציבורית;
				(3) פעולה שעניינה העברת הודעה או מידע או דיווח לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה;
		"המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[1], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
		"חוק האומנה" – חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;
		"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999^{^[2]};
		"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975^{^[3]};
		"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965^{^[4]};
		"מועד נקוב" – מועד שמצוין באחת הדרכים שלהלן:
				(1) בציון תאריך מסוים;
				(2) בציון מועד שחל מדי תקופה;
		"מוסד תכנון" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, לרבות ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה;
		"פעולה של אדם מול רשות ציבורית" – פעולה של אדם המופנית לרשות ציבורית לפי חיקוק, ובכלל זה הגשת השגה, מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר, מענה לשאלה של רשות ציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי חיקוק, והכל למעט אלה:
				(1) ביצוע תשלום של תעריף, מס, אגרה, היטל, תשלום חובה או תשלום אחר לרשות ציבורית;
				(2) ביצוע תשלום קנס שהטיל בית משפט לפי כל דין, אשר על תשלומו חל המועד הקבוע בסעיף 66 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);
				(3) ביצוע תשלום קנס מינהלי שהוטל לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;
				(4) ביצוע תשלום קנס שהוטל בשל עבירות קנס מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) או דין אחר;
				(5) ביצוע תשלום קנס שהטיל בית דין לעבודה מכוח סמכותו לדון בעבירות על החיקוקים המפורטים בתוספת השנייה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
				(6) ביצוע תשלום סכום התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 76 לחוק העונשין;
				(7) ביצוע תשלום שנכלל בהסדר מכוח סעיף 67ג(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי;
				(8) ביצוע תשלום קנס שהוטל לפי פקודת בזיון בית המשפט;
				(9) ביצוע תשלום קנס אזרחי שנקבע בחיקוק.
		"פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;
		"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד ציבור או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
				(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, למעט בית דין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[5];
				(2) גוף שהוקם או מונה לפי חוק או שניתנה לו סמכות לפי חיקוק, לעניין הסמכות שניתנה לו לפי אותו חיקוק;
				(3) רשות מקומית, לרבות חברה עירונית וחברת בת עירונית, כהגדרתן בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[6];
				(4) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור;
				(5) חברה ממשלתית, לרבות חברת-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות – לעניין החלטה מינהלית או פעולה של אדם מול רשות ציבורית, לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[7], וחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[8] בלבד;
				(6) מעסיק ציבורי גדול, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לעניין פרסום תכנית לפי סעיף 9ג(א) לחוק האמור.
		"תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה;
		"התקופה הקובעת" לעניין פרקים ב' עד ו' – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024);
		"התקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023).
פרק ב: דחיית מועדים למתן החלטות מינהליות ולביצוע פעולות של אדם מול רשות ציבורית
דחיית מועד או הארכת תקופה למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית	2.	(א) על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית (בסעיף זה – המועד המקורי), והמועד המקורי חל בתקופה הקובעת, יידחה המועד המקורי כאמור בתקופה שאורכה כאורך התקופה הקובעת (בסעיף זה – תקופת הדחייה).
		(ב) על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית, והתקופה, כולה או חלקה, חלה בתקופה הקובעת, לא יובאו ימי התקופה הקובעת במניין הימים של אותה תקופה (בסעיף זה – תקופת ההשהייה).
		(ג) דחתה רשות ציבורית מועד נקוב שנקבע בחיקוק למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית, או האריכה תקופה שנקבעה בחיקוק למתן החלטה או לביצוע פעולה כאמור, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם לעניין המועד שנדחה או התקופה שהוארכה כאמור, ובלבד שהדחייה או ההארכה נעשו על ידי הרשות הציבורית מכוח סמכות הנתונה לה לפי חיקוק, לדחות או להאריך, לתקופה מוגבלת, מועד או תקופה כאמור.
		(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאית רשות ציבורית, ביוזמתה או לפי בקשה, להחליט כי המועד הנקוב או התקופה, למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה או לנקיטת פעולה מסוימת של אדם מולה, לא יידחו או יוארכו לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים, וכן רשאית הרשות הציבורית לקבוע לעניין החלטה או פעולה מסוימת כאמור, תקופת דחייה או תקופת השהייה קצרות יותר.
		(ה) החליטה רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (ד), תודיע על כך בהודעה מנומקת בכתב לכל אדם שההחלטה כאמור נוגעת אליו; בהודעה לפי סעיף קטן זה תציין הרשות הציבורית גם את המועד או התקופה למתן ההחלטה או לביצוע הפעולה בהתאם להחלטתה.
		(ו) על החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (ד) ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתנת ההחלטה המינהלית או שלפיו פנה אדם לרשות.
סייגים לתחולה	3.	(א) הוראות סעיף 2 לא יחולו לעניין ההחלטות והפעולות שלהלן:
				(1) החלטה מינהלית לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה;
				(2) פעולה של אדם מול רשות ציבורית לפי חיקוק המנוי בתוספת השנייה;
				(3) החלטה מינהלית או פעולה של אדם מול רשות ציבורית שחל לגביהן פרק ז';
				(4) החלטה מינהלית או פעולה של אדם מול רשות ציבורית שנקבעו לגביה הוראות לפי חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – מצבי חירום מיוחדים)(אישורים רגולטוריים)(עיצומים כספיים), התשפ"ד-2023;
				(5) החלטה או פעולה שנקבעו לגביה הוראות לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991;
				(6) החלטה או פעולה שנקבעו לגבי הוראות לפי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.
שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה	4.	שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי.

פרק ג: דחיית מועדים בחוק האומנה
דחיית מועדים בחוק האומנה	5.	(א) על אף האמור בסעיף 62 לחוק האומנה, האריך המפקח הארצי על האומנה את תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום לפי הוראות הסעיף האמור, לא יובאו ימי התקופה הקובעת במניין הימים שנקבעו בהחלטתו, אלא אם הורה המפקח הארצי על האומנה אחרת לעניין החלטה מסוימת, בהתאם לאמור בסעיפים 2(ד) עד 2(ו), בשינויים המחויבים.
		(ב) נקבע בהחלטת המפקח הארצי על האומנה כאמור בסעיף קטן (א), מועד לסיום תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף זה, כאילו נקבעה בהחלטה כאמור, תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.

פרק ד: דחיית מועדים בהליכים בפני בית דין מינהלי
הליכים בבתי דין מינהליים	6.	(א) על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה להגשת ערר לבית דין מינהלי או לגוף או אדם אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין, המנויים בתוספת השלישית (בפרק זה – בית הדין), והתקופה חלה, כולה או חלקה, בתקופה הקובעת, לא יובאו ימי התקופה הקובעת במניין הימים של אותה תקופה, אלא אם הורה בית הדין אחרת; בסעיף זה, "ערר" כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים.
		(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תקופות להגשת ערר לבית דין שנקבעו בהחלטת בית הדין; נקבע בהחלטה כאמור מועד להגשת ערר בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף קטן זה, כאילו נקבעה בהחלטה כאמור, תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.
		(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם על מועד לעשיית דבר שבסדרי דין, או בנוהג, שנקבע בחיקוק או שקבע בית הדין, לפי העניין, לרבות בהחלטה המציינת מועד נקוב, אלא אם הורה בית הדין אחרת.
		(ד) מועד לדיון בערר אשר אמור לחול בתקופה הקובעת – יידחה, אלא אם קבע בית הדין אחרת; מועד דיון שנדחה כאמור ייקבע מחדש לאחר מועד סיום התקופה הקובעת.
שינוי התוספת השלישית	7.	[], בהסכמת השר הממונה על החיקוק שמכוחו מוקם או מוסמך בית הדין, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.

פרק ה': הוראות לעניין חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים
הארכת כהונה	8.	(א) על אף האמור בסעיף 21 לחוק החברות הממשלתיות, דירקטור או יושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, שמינויו נעשה או אושר לפי חוק על ידי השרים כמשמעותם בחוק החברות הממשלתיות, ומועד הפקיעה המקורי של תקופת כהונתו חל בתקופה הקובעת, יידחה מועד הפקיעה המקורי בתקופה שאורכה כאורך התקופה הקובעת.
		(ב) על אף האמור בסעיף 245 לחוק החברות ובהגדרת דירקטור בלתי תלוי בסעיף 1 לחוק החברות, האמור בסעיף קטן (א) יחול גם לעניין מועד סיום כהונתו של דירקטור חיצוני ושל דירקטור בלתי תלוי המכהן בחברה ציבורית שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, ולא יחול לעניין הארכת כהונתו האמור בסעיף 11 לחוק זה.
		(ג) האמור בסעיף קטן (א) יחול בשינויים המחויבים גם על מי שמכהן כחבר מועצה, חבר רשות או חבר בגוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, יושב ראש של אותם גופים או מנהל כללי בתאגידים שהוקמו בחוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק כמשמעות מונחים אלה בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, אם מינויים נעשה בידי שר או בידי הממשלה, או בהמלצתם או באישורם של מי מאלה, וזאת על אף האמור בחוק או בחיקוק מכוחו מונה.
		(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
		(1) אם חודשה כהונתו של אדם בגוף בו כיהן במועד תחילת התקופה הקובעת;
		(2) אם הוועדה לבדיקת מינויים, כמשמעה בחוק החברות הממשלתיות, הדנה בחידוש מועמדותו של אדם בגוף בו כיהן במועד תחילת התקופה הקובעת, קבעה כי אין לחדש את המינוי;
		(3) אם מי שמכהן כחבר מועצה, חבר רשות או חבר בגוף הממלא תפקיד דומה, כאמור בסעיף קטן (ב), מכהן כאמור מכוח תפקידו כעובד מדינה, וכהונתו כעובד מדינה הסתיימה או שהוא שינה את תפקידו;
		(4) אם בין תחילת התקופה הקובעת לבין מועד הכניסה לתוקף של חוק זה, תקופת כהונתו של אדם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) פקעה, ומונה במקומו אדם אחר באופן זמני או קבוע.
קבלת החלטות בהרכב קטוע או חסר	9.	(א) על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד, יהיה רשאי דירקטוריון חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, לקבל החלטות בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי במהלך התקופה הקובעת, אף אם ירד מספר הדירקטורים המכהנים מתחת למספר הדירקטורים המזערי הנדרש לפעילותו של הדירקטוריון או מתחת למניין החוקי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון ובלבד שהדירקטורים המכהנים קבעו, כמפורט להלן, כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי:
		(1) בחברה בה מכהנים שלושה דירקטורים או יותר, ההחלטה כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי תתקבל פה אחד;
		(2) בחברה בה מכהנים פחות משלושה דירקטורים, ההחלטה כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי תתקבל פה אחד ותאושר על ידי רשות החברות הממשלתיות.
		(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול בשינויים המחויבים גם על הגופים האמורים בסעיף 8(ב) לחוק זה, ואולם לא יידרש אישור רשות החברות הממשלתיות בגופים אלה.

פרק ו: הוראות לעניין תאגידים
דחיית המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית ומשלוח דוחות כספיים	10.	(א) על אף האמור בסעיף 60 לחוק החברות, על חברה שהמועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית שלה חל בתקופה הקובעת, יחולו הוראות אלה:
				(1) לעניין חברה שהיא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות (בפרק זה – תאגיד מדווח) – דירקטוריון החברה רשאי להחליט, מטעמים הקשורים במצב הביטחוני המיוחד, כי האסיפה השנתית תתכנס במועד שחל לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהמועד האחרון לכינוסה לפי הוראות סעיף 60 לחוק החברות;
				(2) לעניין חברה שאינה תאגיד מדווח – המועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית יהיה שלושה חודשים מהמועד האחרון לכינוסה לפי הוראות סעיף 60 לחוק החברות.
		(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על המועד האחרון למשלוח דוחות כספיים לבעלי המניות הרשומים לפי הוראות סעיף 61(ב) לחוק החברות, בחברה פרטית שמתקיימות לגביה הוראות סעיף 61(א) לחוק האמור.
הארכת תקופת כהונה של דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי אחר	11.	על אף האמור בסעיף 245 לחוק החברות ובהגדרה "דירקטור בלתי תלוי" שבסעיף 1 לחוק האמור, חל מועד סיום כהונתו של דירקטור חיצוני או של דירקטור בלתי תלוי אחר, בתקופה הקובעת, רשאי הדירקטוריון להחליט, מטעמים הקשורים במצב הביטחוני המיוחד, להאריך את תקופת כהונתו לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, והארכה זו לא תיחשב לעניין מגבלת תקופת הכהונה הקבועה בסעיפים האמורים.
הארכת תקופות שנקבעו באישור או בהחלטה לפי הוראות מחוק החברות	12.	(א) על אף האמור בסעיפים 121(ג), 267א(ד), 275(א1)(1) או (2) לחוק החברות, תקופה שנקבעה באישור או בהחלטה שניתנו לפי הסעיפים האמורים והמסתיימת בתקופה הקובעת, רשאי הדירקטוריון, מטעמים הקשורים במצב הביטחוני המיוחד, להאריכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
		(ב) סעיף 278(ג) לחוק החברות לא יחול על החלטת דירקטוריון לפי סעיף קטן (א) להאריך תקופה שנקבעה באישור שניתן לפי סעיף 275(א1)(1) או (2) לחוק האמור; החלטה על הארכה כאמור יכול שתתקבל בכל מספר של חברי הדירקטוריון שאין להם עניין אישי בהחלטה, על אף האמור בתקנון החברה.
תחולה על שותפות מוגבלת ציבורית	13.	סעיפים 10 עד 12 יחולו, בשינויים המחויבים, על שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בסעיף 65א(א) לפקודת השותפויות, לעניין הארכת המועדים לכינוס אסיפה שנתית, תקופת כהונה של דירקטור חיצוני, או אישור או החלטה לפי סעיפים 65כח(א), 65ט, 65ז, 65מה(ד) או 65נא(ה)(1) ו-(2), לפי העניין.
תחולה על אגודה שיתופית	14.	על אף האמור בהוראות לפי סעיף 65(2) לפקודת האגודות השיתופיות יחולו ההוראות האלה –
		(1) המועד האחרון לכינוס אסיפה כללית ראשונה שהמועד האחרון לכינוסה חל בתקופה הקובעת, יהיה שלושה חודשים מהמועד האחרון כאמור;
		(2) חל המועד האחרון בו רשאי לפעול ועד שפחת בו מספר החברים בתוך התקופה הקובעת, יהיה הוועד רשאי לפעול עד תום שלושה חודשים מהמועד האמור, אלא אם פחת מספר החברים בו מהמנין החוקי;
		(3) חל מועד סיום כהונתו של הוועד בתוך התקופה הקובעת, תוארך תקופת כהונתו לתקופה נוספת של שלושה חודשים;
		(4) תקופת כהונתה של רשות מרשויות האגודה שנמשכה או שהוארכה עד למועד שחל בתקופה הקובעת, תוארך בשלושה חודשים.

פרק ז: דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה
הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבעו בחיקוקים בענייני תכנון ובנייה, בהחלטת מוסד תכנון או בתוכנית	15.	(א) על אף האמור בכל דין, חלה תקופה שנקבעה בחיקוק המפורט בתוספת הרביעית, בתקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה, כולה או חלקה, לא יובאו ימי התקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה במניין הימים של אותה תקופה.
		(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תקופות לביצוע פעולה שנקבעו בהחלטה שניתנה לפי דין על ידי מוסד תכנון או על ידי יושב ראש מוסד תכנון, או שנקבעו בתוכנית; נקבע בהחלטה כאמור או בתוכנית מועד לביצוע פעולה בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף קטן זה, כאילו נקבעה בהחלטה כאמור, תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.
תיקון התוספת הרביעית	16.	(א) שר הפנים רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית ובלבד שלא יוסיף אלא חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם ואשר עוסקים בענייני תכנון ובנייה.
		(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תיקון התוספת הרביעית בדרך של הוספה או גריעה של הוראות מחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, תיעשה בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות.

פרק ח: הוראות שונות
הארכת התקופה הקובעת לעניין פרקים ב' עד ו'	17.	ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרקים ב' עד ו', בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף זה יכול שתהיה דרך כלל או לעניינים מסויימים לפי חוק זה.
הארכת התקופה הקובעת או קביעת תקופה קובעת נוספת, בענייני תכנון ובנייה	18.	(א) שר הפנים רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה או לקבוע תקופה קובעת נוספת בענייני תכנון ובנייה, אחת או יותר, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שכל תקופת הארכה או תקופה קובעת נוספת שתיקבע לפי סעיף קטן זה לא תעלה על 30 ימים ותסתיים לא יאוחר מתום התקופה הקובעת לעניין פרקים ב' עד ו'.
		(ב) הארכה או קביעה לפי סעיף קטן (א), יכול שתהיה דרך כלל או למרחבי תכנון מקומיים מסוימים, ורשאי שר הפנים לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א) כי ההארכה או הקביעה לפי הסעיף הקטן האמור לא תחול לגבי תקופות או מועדים שנקבעו בהחלטות מסוג שיקבע שנתן מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון, כאמור בסעיף 15(ב), בהתקיים תנאים שיקבע, ככל שיקבע.
שמירת דינים	19.	אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי חוק לדחיית מועדים או להארכת תקופות.

		תוספת ראשונה
		(סעיף 3(א)(1))
	(1)	תקנות 1ג, 3א(א)(1)(ב) ו-(ב)(1), 3ב(ב), 10א(ו)(1) ו-(ז), 12(ג), 12א, 24ד(א)(1) ו-(2) ו-40ה(3) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993[9];
	(2)	תקנה 5(ה) לתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס"ז-2007[10];
	(3)	סעיפים 1 ו-4(ג) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014[11];
	(4)	תקנות 5, 6 ו-8 לתקנות לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז - 2017[12];
	(5)	סעיף 1 בצירוף סעיף 58א, וסעיף 42ב(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970[13];
	(6)	תקנות 5, 6 ו-8 לתקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ח-2018[14];
	(7)	סעיף 1 בצירוף סעיף 62א וסעיף 47ב(ג) לחוק שירות הקבע בצבא-ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985[15];
	(8)	חוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991[16];
	(9)	חוק העונשין, התשל"ז-1977[17];
	(10)	חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002[18];
	(11)	חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016[19] והתקנות, ההוראות, הכללים והצווים שהוצאו מכוחו;
	(12)	חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002[20];
	(13)	חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979[21];
	(14)	חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979[22];
	(15)	חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009[23];
	(16)	חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008[24];
	(17)	חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986[25];
	(18)	חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955[26];
	(19)	חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981[27];
	(20)	חוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967[28];, מלבד סעיף 64טו(ג);
	(21)	תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968[29];
	(22)	תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), התשנ"ו-1996[30];
	(23)	פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972[31];
	(24)	תקנות סימני המסחר, 1940[32];
	(25)	תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007[33];
	(26)	חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה-1965[34];
	(27)	חוק העיצובים, התשע"ז – 2017[35];
	(28)	תקנות העיצובים, התשע"ט-2019[36];
	(29)	תקנות העיצובים (יישום הסכם האג), התש"ף-2019[37];
	(30)	תקנות המדגמים, 1925[38];
	(31)	פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -1970[39];
	(32)	פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945[40];
	(33)	חוק חמרי נפץ, התשי"ד – 1954[41];
	(34)	חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954[42];
	(35)	חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח – 2008[43];
	(36)	חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996[44];
	(37)	סעיפים 5(א), 9 ו-57 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969[45];
	(38)	חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017[46];
	(39)	"חוק מסים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967[47], לרבות פקודת המסים (גביה)[48], חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980[49], חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[50], חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959[51], חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980[52], חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011[53], חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007[54], פקודת המכס [נוסח חדש][55], פקודת הטבק נוסח חדש][56], פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש][57], פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש][58] וחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964[59] (להלן – חוק מסים);
	(40)	סעיפים 8ד(ו), 8ה(א) ו-(ב), 15לג(ג), 15לח(ג)(1), 17(ה), 47ב(א) ו-47ה(ב) בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ"ד-1984[60];
	(41)	תקנה 4(ג) לתקנות מחלות בעלי-חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982[61];
	(42)	תקנה 14(ב) לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976[62];
	(43)	תקנה 8 לתקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), התשנ"ח-1998[63];
	(44)	סעיף 12(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994[64];
	(45)	סעיף 4(3) לפקודת הכלבת[65];
	(46)	תקנה 15(א) לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה – 2005[66];
	(47)	סעיף 7(ב)(2) לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006[67];
	(48)	תקנה 4 לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990[68];
	(49)	המועדים הנוגעים לצווים לפי סעיפים 20 ו-23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 [69];
	(50)	סעיפים 12, 13 ו-15 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017[70];
	(51)	חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[71] ותקנות שהותקנו מכוחו;
	(52)	חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018[72] ותקנות שהותקנו מכוחו;
	(53)	חוק הארכת מועדים, התשל"ה-1974[73];
	(54)	פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979[74], למעט –
			(א) סעיף 3(ג)(2) לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014[75] ביחס לרשות המוסמכת במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ומועדים למתן רישיון לפי סעיף 5 לצו יבוא אישי, התשע"ט-2019[76] ביחס לרשות המוסמכת ליבוא במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
			(ב) צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס"ו-2006[77];
			(ג) צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004[78].
	(55)	חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[79].
	(56)	חוק החשמל, התש"יד-1965[80].
	(57)	סעיפים 188(ב1), 196(ב), 198א(ד) ו-248ב והתוספת השנייה לפקודת העיריות [נוסח חדש][81].
	(58)	התוספת השלישית וסעיף 3 לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950[82].
	(59)	הפרק השביעי וסעיף 3 לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958[83].
	(60)	תקנה 3 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987[84].
	(61)	סעיף 4(ב) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992[85].
	(62)	תקנה 5(ג), 10 לתקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ"ג-1993[86].
	(63)	סעיפים 62, 176(ב)-(ג), 200(ב), 290(י) רישא וסימן ג' לפרק ז' לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[87].
	(64)	חוק התכנון והבנייה, למעט סעיפים 217, 219, 220, 221, 222, 235, ו-237;
	(65)	תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013[88].
	(66)	חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014, למעט סעיף 29ו(א)[89];
	(67)	חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989[90], לעניין החלטה מינהלית של גוף בודק או נותן שירותי הזרמה;
	(68)	חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001[91].
		תוספת שנייה (סעיף 3(א)(2))
	(1)	חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[92] והתקנות, ההוראות, הכללים והצווים שהוצאו מכוחו;
	(2)	חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 והתקנות, ההוראות, הכללים והצווים שהוצאו מכוחו;
	(3)	חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018[93] והתקנות, ההוראות, הכללים והצווים שהוצאו מכוחו;
	(4)	חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[94] והתקנות וההוראות שהוצאו מכוחו;
	(5)	חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[95] והתקנות וההוראות שהוצאו מכוחו;
	(6)	חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005[96] והתקנות וההוראות שהוצאו מכוחו;
	(7)	חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016[97] והתקנות וההוראות שהוצאו מכוחו ;
	(8)	פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970[98];
	(9)	חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996[99], והצווים שהוצאו מכוחו, למעט דיווחים לפי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על סולר לתחבורה וקביעת רמת פיקוח), התשע"ב - 2012[100], צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לשירותי טיפול בפסולת מעורבת), התשע"ו – 2016[101], וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על גז טבעי וקביעת רמת פיקוח), התשע"ג-2013[102];
	(10)	תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מסירת מידע בנוגע להספקת גז), התשע"ה-2015[103];
	(11)	תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ"מ), התשע"ט-2018[104];
	(12)	סעיף 23 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020[105];
	(13)	סעיפים 76(ב), 106 ו-138 לחוק הטיס, התשע"א-2011[106];
	(14)	תקנות 29(ה), 50ב(ה), הפרק השמיני ותקנה 138ב לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977[107];
	(15)	תקנות 72(4) ו-145(5) לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981[108];
	(16)	תקנות 4א, 30א, 30ב, 238(ד), 239(ג), 248(ג)(3), 377(ג)(3), 380(ב) ו- (ג), 386(ג), 396א(ב) ו-(ד), 413א(ב)(1), 465א, 481(ד), 484(ד) ו- 545ד לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981[109];
	(17)	תקנות 10, 15(ה), 19(ב) ו-(ג), 41 ו- 44 לתקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013[110];
	(18)	תקנה 6(ב) לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב – 1992[111];
	(19)	תקנה 17(ב) ו-(ג) לתקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע"ט – 2018[112];
	(20)	תקנה 18 לתקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח – 2017[113];
	(21)	תקנה 22(א) לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד – 1973[114];
	(22)	תקנה 9(א)(2) לתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ"ג – 2023[115];
	(23)	תקנות 3א(א)(2), 3א(ב)(2) ו-3ב(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993[116];
	(24)	סעיף 21 לחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950[117];
	(25)	חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[118], והתקנות, ההוראות, הכללים והצווים שהוצאו מכוחו;
	(26)	חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, התקנות, הכללים וההוראות שהותקנו מכוחו[119];
	(27)	חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014[120] והתקנות שהותקנו מכוחו;
	(28)	חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995[121], התקנות, ההוראות והכללים שהותקנו מכוחו[122];
	(29)	חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב -2021[123] והתקנות, ההוראות והכללים שהוצאו מכוחו;
	(30)	חוק מסים, כהגדרתו בתוספת הראשונה, למעט סעיף 25 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959;
	(31)	חוק בנק ישראל, התש"ע-2010[124], הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(32)	פקודת הבנקאות, 1941[125], הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(33)	חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[126], הכללים והצווים שהותקנו מכוחו;
	(34)	חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981[127], התקנות, הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(35)	חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016[128], התקנות, הכללים, הצווים וההוראות שהוצאו מכוחו, למעט סעיף 26(א)(2) לחוק;
	(36)	חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008[129] התקנות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(37)	סעיף 16(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988[130];
	(38)	חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002[131] והתקנות שהותקנו מכוחו , למעט חובות הדיווח החלות על משווקים מכח תקנות משק הגז הטבעי (חובת מסירת מידע של מוכר ומשווק גז טבעי), התשפ"ב – 2022[132];
	(39)	חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989;
	(40)	סעיף 4(א) לצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), התשס"ג-2002[133];
	(41)	סעיפים 10, 30, 35, 61, 64ו, 67, 73 ו-170 ו-פרק ג'1 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967;
	(42)	תקנות 102(ג) ו-149 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח–1968[134];
	(43)	תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ"ו –1996[135], למעט תקנות 7א ו- 9;
	(44)	סעיפים 24, 25(ב1), 29(ג), 30(ג), 33(ב) רישה, 38, 39, 41, 45, 53, 55 ופרק ח'1 כולו לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב- 1972;
	(45)	תקנות 35 ו-52 לתקנות סימני המסחר, 1940;
	(46)	תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007;
	(47)	חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה-1965, והתקנות שהותקנו מכוחו;
	(48)	סעיף 21 ופרק ח' לחוק העיצובים, התשע"ז–2017;
	(49)	תקנה 24 לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019;
	(50)	תקנות העיצובים (יישום הסכם האג), התש"ף-2019;
	(51)	תקנה 69 לתקנות המדגמים [136];
	(52)	סעיפים 16א(ד), 18(א1), 18(א2), 47(א) ו-(ג), 47ב(ב), ו-47ד(א) בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984;
	(53)	נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, למעט המועד הקבוע הנזכר בסעיף 19(א)[137];
	(54)	סעיף 12, לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט – 2018[138];
	(55)	סעיפים 13, 20, ו – 25 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969[139].
	(56)	פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -1970, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה;
	(57)	פקודת תאונות ומחלות משלח- יד (הודעה), 1945, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה;
	(58)	חוק חמרי נפץ, התשי"ד–1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(59)	חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(60)	חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח –2008, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;
	(61)	חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו;
	(62)	תקנה 32 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977^{^[140]};
	(63)	תקנה 8(ב) לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישיונות), התשל"ב-1972[141];
	(64)	תקנה 4 לתקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע), תשל"ח-1978^{^[142]};
	(65)	סעיף 157א(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 [143];
	(66)	תקנה 73(ג) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011^{^[144]};
	(67)	חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;
	(68)	חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
	(69)	חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
	(70)	סעיפים 40 ו-46א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994^{^[145]};
	(71)	תקנה 17(יג) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993 [146];
	(72)	תקנות המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות)(דיווח לממונה), התשע"ט –2019^{^[147]};
	(73)	סעיף 32כט(ב) לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991^{^[148]};
	(74)	תקנות 2(ב), 14(א) ו- 15(א) לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976;
	(75)	תקנה 7ב(א) לתקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), התשכ"ב-1962 [149];
	(76)	תקנה 8 לתקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשל"ט-1978^{^[150]};
	(77)	סעיף 13(ג) חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002 [151];
	(78)	תקנה 14 לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005^{^[152]};
	(79)	סעיף 12(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד - 1994;–
	(80)	תקנה 12(6) לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009[153];
	(81)	סעיף 6(ה), סעיף 8(ב)(3) ו- סעיף 11(ג) לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011^{^[154]};
	(82)	סעיף 11ו לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984^{^[155]};
	(83)	תקנות 7(ה), 12(ד)(1) ו-12(ד)(2) לתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010^{^[156]};
	(84)	תקנה 6(א)(2) לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ"ז-1997^{^[157]};
	(85)	תקנה 10 לתקנות המים (מניעת זיהום מים)(מערכת להולכת שפכים), התשע"ב-2011^{^[158]};
	(86)	תקנה 10 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס"ו-2006^{^[159]};
	(87)	תקנה 12(ב) לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997^{^[160]};
	(88)	תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות), התשע"ח-2018[161];
	(89)	תקנה 13 לתקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד-1984[162];
	(90)	תקנה 12(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990^{^[163]};
	(91)	מועדים הנוגעים לצווים לפי סעיפים 20 ו-23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
	(92)	סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965[164];
	(93)	תקנות 18, 22, 23 ו-49 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998[165];
	(94)	סעיפים 317(א), 317(ב), 123(ב), 140 בצירוף תקנה 15 לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ם- 1999[166], 141, 223, 292, 345כד, 345כד2(ג), 346(ב), 346(ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999[167];
	(95)	תקנה 16א(ה) לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס- 1999[168];
	(96)	סעיפים 179(א), סעיף 180(א) סעיף 188(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983[169];
	(97)	סעיפים 34ז, 38(ב)(1) ו- (3), 39ג(ג) ו-47(ב) לחוק העמותות, התש"ם-1980;
	(98)	סעיפים 4 ו-9(א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה- 1975[170];
	(99)	סעיף 2(ג) לכללי העמותות (הגשה באופן מקוון) התשע"ט- 2019[171];
	(100)	סעיף 2(ד) לכללי החברות (הגשה באופן מקוון בידי חברה לתועלת הציבור), התשע"ט-2019[172];
	(101)	תקנה 5(ג) ותקנה 13ז(ב) לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד- 1994;
	(102)	תקנה 4 לתקנות החוק העותומני על האגודות (דיווח ושקיפות), התשפ"א- 2021;
	(103)	חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ותקנות שהותקנו מכוחו;
	(104)	חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 ותקנות שהותקנו מכוחו;
	(105)	סעיפים 12, 13 ו-15 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017;
	(106)	סעיפים 6 ו-7 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[173];
	(107)	חוק הארכת מועדים, התשל"ה-1974;
	(108)	חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
	(109)	חוק החשמל, התש"יד-1954;
	(110)	סעיפים 6(ב), 6(ג), 8(ב)(2), 8(ב)(3), 9, 19א ו-19ב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
	(111)	תקנות 5(א), 10 לתקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ"ג-1993;
	(112)	סעיף 54 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א -2001[174];
	(113)	סעיף 2 לתקנות מדידת מים (מסירת פרטים והגשת תסקירים על תפוקת מים), התשכ"א-1960[175], ככל שלא חל בעניינם הפטור לפי סעיף 52(ב) לכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח - 1988[176];
	(114)	סעיפים 33, 65 ו-112 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;
	(115)	סעיף 12 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014[177];
	(116)	חוק התכנון והבנייה;
	(117)	חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014;
	(118)	חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019[178];
	(119)	חוק הנפט, התשי"ב-1952 והתקנות שהוצאו מכוחו[179];
	(120)	תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013;
	(121)	סעיפים 5(א) ו-5(ב) לצו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התש"ף-2020[180];
	(122)	חוק המים, התשי"ט-1959 והכללים שהוצאו מכוחו[181];
	(123)	חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001[182];
	(124)	חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001[183];
	(125)	תקנה 5 לתקנות איסור צריכת זנות (אמצעי חלופי להטלת קנס), התש"ף-2020;
	(126)	סעיף 4 לכללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), התשכ"א-1961[184];

		תוספת שלישית (סעיף 6(א))
	(1)	ועדת ערר לפי סעיף 26 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959[185];
	(2)	ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020[186];
	(3)	ועדת ערר לפי סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969^{^[187]};
		תוספת רביעית (סעיף 15(א))
	(1)	סעיפים 62(ג), 76ג(8), 76ג1(ג)(1), 76ג1(ג)(2), 102, 110(ב), 110(ד), 111(ב), 111(ג), 112(א1)(1), 112(א1)(3), 112(ב), 119(א) למעט אם מועד תחילתה של התכנית לפי הסעיף האמור חל לפני פרסומו של חוק זה, 119ב(9)(ב), 119ג(א), 119ג(ג), 140(א), 140(ב), 142, 145(ג1)(3א), 145ד(ז), 145ה(ג)(2), 145ה(ד), 147א(ז)(4), 149(א)(1), 151ב(ד), 151ב(ו), 151ב(ט), 152(א)(1), 152(א)(2), 152(א1)(1), 152(א1)(2), 152(א1)(3), 152(א3) 157א(ז), 158ג(ג), 158נז(א), 184(ב), 197(ב), 198(ד), 198(ה)(1), 198(ה)(4)(א) ו-255יג(א) סיפה לחוק התכנון והבנייה;
	(2)	סעיף 8 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה;
	(3)	סעיפים 14(א), 14(ב)(1) ו-14(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה;
	(4)	סעיף 3(ג) לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה;
	(5)	סעיף 15(ד)(2) לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה;
	(6)	סעיף 18(ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014[188];
	(7)	סעיפים 25, 25א, 26, 26א עד 26יא ו-28 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;
	(8)	תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ח-2018[189];
	(9)	תקנה (ד) ותקנה 37 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016[190];
	(10)	תקנה 13(ב) סיפה לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע"ז-2017[191];
	(11)	תקנות 6(א)(1) ו-6(א)(2) לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר), התשנ"ו-1996[192];
	(12)	תקנות 4(1) ו-4(2) לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בועדות ערר בעררים לפי סעיף 198 לחוק), התשנ"ח-1997[193];
	(13)	תקנה 10(ג) רישה לתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003[194];
	(14)	תקנה 10(ג) לתקנות התכנון והבניה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס"ט-2009[195].

דברי הסבר

כללי ביום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7.10.2023) בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל: מעל 1000 מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של למעלה מ-2200 רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1300 אזרחים ישראלים ופצעו אלפים, ובקרבות איתם נפלו מעל 300 חיילים. לפחות 220 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו.

נוכח האירועים האמורים, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". כמו כן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, תחילה על-ידי שר הביטחון וביחס לחלק משטח המדינה ובהמשך על-ידי הממשלה וביחס לשטחי מדינת ישראל כולה. נכון לעתה, ההכרזה בעניין מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, כפי שאושרה על-ידי ועדת החוץ והביטחון, עומדת בתוקף עד ליום 26.10.23.

במסגרת האירועים האמורים, צבא ההגנה לישראל ערך גיוס מילואים רחב, של למעלה מ-300,000 חיילי וחיילות מילואים, לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, וביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם. פיקוד העורף אסר על התקהלויות בכל היישובים בדרום הארץ בגוש דן ובאזור ירושלים. בשל הנחיות פיקוד העורף הודיע משרד החינוך כי לא יתקיימו לימודים בבתי הספר עד ליום 12.10.23, והחל מיום 16.10.23 צפויים תלמידים רק בחלק מהיישובים לחזור ללמידה במתכונת מדורגת. בהיעדרותם של עובדים רבים אשר התגייסו למאמצי המלחמה הן הצבאיים והן האזרחיים, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק. מצב זה עשוי להימשך שבועות רבים.

המציאות השוררת בישראל בעת הזו, בשילוב עם המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה, כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות, למתן החלטות מינהליות ולפקיעת כהונתם של בעלי תפקידים שונים, שיש קושי לעמוד בהם בעת הזו.

כך, לדוגמה, יש להשיב לבקשות מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע), בלוחות הזמנים הקבועים באותו חוק; הממונה על התחרות נדרש להמשיך להכריע בבקשת חברות למיזוג, במועדים הקבועים בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, שאם לא כן יראו בכך כמתן הודעה על הסכמתו למיזוג.

באשר לאזרחים, למשל, קובעות תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976, כי אגודה חייבת להגיש בקשה לתיקון תקנון תוך 180 יום מקבלת ההחלטה, אחרת לא ניתן לרשום את התיקון; וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והתקנות מכוחו, קובעים כי מבקש רישיון עסק הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשאי להגיש השגה על כך, בתוך שלושים ימים מקבלת ההחלטה.

במטרה לאפשר הן לרשויות הציבוריות והן לאוכלוסייה בישראל להמשיך לתפקד באופן תקין בתקופה זו, מוצע בתזכיר חוק זה הסדר שעניינו דחייה של המועדים לקבלת החלטות מינהליות מסוימות, וכן דחייה של המועדים לביצוע פעולות רבות של אזרחים מול הרשויות הציבוריות, דוגמת ההחלטות והפעולות הנזכרות לעיל. על פי המוצע, במקרים שצוינו למעלה, כמו במקרים רבים אחרים דומים, ככלל, אם המועד הסופי לקבלת ההחלטה של הרשות הציבורית, או לנקיטת הפעולה בידי האזרח מול הרשות הציבורית, חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום כ"ו בטבתהתשפ"ד (7 בינואר 2024), תקופה המוגדרת בהצעת החוק כ"תקופה הקובעת", הוא יידחה בתקופה השווה למנין ימיה של התקופה הקובעת. לתחום התיכנון והבניה נקבעה תקופה קצרה יותר, המסתיימת ביום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023).

ההסדר המוצע בהצעת חוק זו יחול, ככלל, על כל מועד למתן החלטה או לביצוע פעולה על ידי רשות ציבורית, וכן על כל מועד לביצוע פעולה של אזרח מול רשות ציבורית, שנקבע בחיקוק עצמו, אך לא יחול על פעולות שנקבע להן מועד סופי בהחלטה מכוח חיקוק (לדוגמה: בצו או בהחלטה שיפוטית). בנוסף, נכתבו הוראות ייעודיות לדחיית מועדים ולהארכת תקופות כהונה בכל הנוגע לבעלי תפקידים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק; למועדים שנקבעו בחיקוק בענייני תכנון ובנייה, כמו גם להחלטות שהתקבלו על ידי מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון; ולהחלטה של המפקח הארצי על האומנה על הארכת תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום.

יובהר, כי לא יוארכו מכוח ההסדר המוצע מועדים שלא ננקבים בתאריך מסוים או ביחידות זמן, דוגמת כאלה שנקבעו תוך שימוש במושגים כגון "באופן מיידי", "לאלתר" או "במהירות האפשרית". עוד יודגש, כי במקום בו המועד לביצוע פעולות או קבלת החלטות תלוי במועד שנדחה לפי ההסדר המוצע בחוק זה – הרי שהמוצע לביצוע אותן פעולות או קבלתן אותן החלטות יידחה אף הוא.

החוק המוצע יחול על החלטותיהן ופעולותיהן של רשויות ציבוריות רבות, כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, תאגידים שהוקמו לפי חוק, יחידות ממשלתיות אחרות כגון משטרת ישראל, רשויות מקומיות, לרבות חברות עירוניות, חברות-בת עירוניות, ועוד. עם זאת, מוצע להחריג מהסדר הדחייה, באופן גורף, סוגים מסוימים של החלטות מינהליות, שיש אינטרס ציבורי כי תבוצענה במועדן גם בעת הנוכחית. המדובר בהחלטות או פעולות הנוגעת למעצר, משמורת, או כליאה; החלטות או פעולות הנוגעות להליך בבית משפט; תשלום מכל סוג שמבצעת רשות ציבורית; והחלטה שעניינה העברת הודעה או מידע או דיווח לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה.

כמו כן, מוצע כי ההסדר המוצע יחול על פעולה שאדם מבצע ישירות מול רשות ציבורית, ובכלל זה הגשת השגה (לרבות הליכים המכונים "ערעור" או "ערר" אך הם למעשה הליכי השגה מינהליים), מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר, מענה לשאלה של הרשות הציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי דין. פעולות שמבצע אדם מול רשות ציבורית ומוצע להחריג מתחולת ההסדר המוצע בחוק הן תשלום של תעריף, מס, אגרה או כל תשלום אחר לרשות הציבורית.

נוסף על החריגים המתוארים לעיל, מוצע לקבוע כי המועדים למתן החלטות מינהליות מכוח חיקוקים המנויים בתוספת הראשונה והשלישית, והמועדים לביצוע פעולות מול רשות ציבורית מכוח חיקוקים המנויים בתוספת השנייה – לא יידחו לפי ההסדר המוצע. חריגים אלה מוצעים מאחר שיש אינטרס הציבורי בביצוע ההחלטות או הפעולות שאליהן הם מתייחסים במועדן, או במועד דחייה שונה מזה המוצע, גם כעת.

לבסוף, מוצע כי רשות ציבורית תוכל להחליט כי במקרה מסוים שבפניה, מועד שחל לגביו הסדר הדחייה המוצע בחוק זה לא יידחה, וזאת אם סברה שהדבר מוצדק לשם הגשמת אינטרס ציבורי חשוב.

על פי המוצע, הממשלה תוכל, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על תשעים ימים, אם שוכנעה כי יש צורך לעשות כן בשל המצב המיוחד בעורף; בכל מקרה, מועד תום התקופה הקובעת לא יהיה מאוחר מתום חודש ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. עוד מוצע, כי הממשלה תוסמך לתקן, בצו, את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה. כן מוצע, כי שר הפנים יוסמך, בצו, להאריך את תקופת ההשהיה בתחום התכנון והבניה, בתקופות נוספות, ובלבד שמועד תום תקופת ההשהיה לא יהיה מאוחר ממועד סיומה של התקופה הקובעת. כמו כן מוצע להסמיך את שר הפנים להתיר בצו למוסד תכנון או ליושב ראש מוסד תכנון, לקבוע כי ההשהיה לא תחול על מועד נקוב שנקבע בהחלטתו.

סעיף 1

החוק המוצע נועד לחול על החלטות ופעולות של רשות ציבורית ושל אדם הפועל מול הרשות. לשם כך, מוצע לכלול בהגדרה "רשות ציבורית" את הממשלה ומשרדיה, על יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; בתי דין מנהליים; תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות, גוף או גורם שהוקם או מונה לפי חוק או שניתנה לו סמכות לפי חיקוק, לעניין הסמכות שניתנה לו לפי אותו חיקוק; מוסדות תכנון כהגדרתם המוצעת, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, חברה ממשלתית, לרבות חברת-בת ממשלתית, כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 – לעניין החלטה מינהלית ופעולה מול רשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 בלבד ומעסיק ציבורי גדול, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לעניין פרסום תכנית לפי סעיף 9ג(א) לחוק האמור.

על פי המוצע, יחול ההסדר לעניין החלטות מינהליות בכלל זה החלטתותיהם של מי שממונה על גוף כאמור או עומד בראש הגוף, וכן עובד ציבור או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו.

ההגדרה המוצעת ל"החלטה מינהלית" תוחמת את ההחלטות והפעולות שעליהן יחול ההסדר המוצע בחוק להחלטות ופעולות של רשות ציבורית, שאינן הוראות בנות פועל תחיקתי, כאשר המועד למתן החלטה או פעולה מינהלית, או לביצוע פעולה של אזרח מול רשות ציבורית, נקבע בחיקוק עצמו.

התיקון המוצע לא יחול על פעולות שנקבע להן מועד סופי בהחלטה מכוח חיקוק. החריגים שמוצע לקבוע לאי חלות התיקון על החלטות ופעולות שנקבע להן מועד בהחלטה, ולא בחיקוק, הם הארכת כהונה בחברות ממשלתיות ותאגידים וגופים אחרים שהוקמו בחיקוק; החלטות שהתקבלו על ידי מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון; החלטה של המפקח הארצי על האומנה על הארכת תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום וזימון ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים לפגישת מידע, היכרות ותיאום. החלטות ופעולות כאמור יכול שיהיו כאלה שרשות ציבורית חייבת לקבל ויכול שיהיו כאלה שהיא רשאית לקבל.

מוצע להגדיר "פעולה של אדם מול רשות ציבורית" כך שתכלול פעולות שונות שאדם מבצע ישירות מול רשות ציבורית, כגון: הגשת השגה, מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר, מענה לשאלה של הרשות הציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי דין. מוצע להחריג מההגדרה תשלום של תעריף, מס, אגרה, היטל או תשלום אחר לרשות ציבורית, שכן החוק המוצע עוסק רק בהחלטות מינהליות שאין בצידן תשלום. יודגש, כי ביצוע צווים מנהליים שהוציאה רשות ציבורית והמכוונים אל אדם אינם בבחינת "פעולה של אדם מול רשות ציבורית", וביצוע כזה הוא מילוי חובה שהוטלה עליו.

מוצע, כי הסדר הדחייה יחול רק לעניין מועדים ספציפיים או מועדים שננקבים ביחידות זמן, קרי מועד שנקבע בציון תאריך מסוים; בציון מועד שחל מדי תקופה או בציון תקופה שעד לסיומה ניתן או נדרש לבצע פעולה או ליתן החלטה מסוימת (להלן – מועד נקוב). זאת, להבדיל, למשל, מהחלטות או פעולות שנקבע בחיקוק שיש לבצען באופן מיידי, בהקדם האפשרי, במהירות האפשרית, בתוך זמן סביר וביטויים דומים אחרים.

מוצע להחריג מההגדרה החלטות ופעולות שעניינן מעצר, משמורת, או כליאה; הליכים בבתי המשפט; תשלומי חובה שרשות ציבורית אחת משלמת לרשות ציבורית אחרת, דוגמת ארנונה, והחלטות שעניינן העברת הודעה או מידע או דיווח לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה, וזאת כאמור משום שיש אינטרס ציבורי כי החלטות ופעולות כאלה תבוצענה במועדן גם בעת הנוכחית.

סעיף 1 כולל גם הגדרות יעודיות לפרקים הספציפיים של הצעת החוק שענינם, בין היתר בחברות ממשלתיות, תאגידים, בתי דין מנהליים ודיני התכנון והבניה.

סעיף 2

מהטעמים המפורטים לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר, מוצע לדחות באופן רוחבי, לתקופה השווה למנין ימיה של התקופה הקובעת, כל מועד נקוב שנקבע בחיקוק לקבלת החלטה מינהלית או לפעולה של אדם מול רשות ציבורית, וזאת אם אותו מועד חל בתקופה הקובעת (הנמנית מיום פרוץ המלחמה, כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), ועד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024)). אם המועד נקבע בדרך של ציון תקופה למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית, והתקופה, כולה או חלקה, חלה בתקופה הקובעת, לא יובאו ימי התקופה הקובעת במניין הימים של אותה תקופה (בסעיף זה.

כחריג לכלל שהצעת החוק לא תחול על קביעת מועד בהחלטה מנהלית, מוצע לקבוע, כי אם דחתה רשות ציבורית בהחלטה מנהלית, מכוח סמכות הנתונה לה בחיקוק לדחות או להאריך מועד לתקופה מוגבלת, מועד נקוב שנקבע בחיקוק למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם מול רשות ציבורית, או האריכה תקופה שנקבעה בחיקוק למתן החלטה או לביצוע פעולה כאמור, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם לעניין המועד שנדחה או התקופה שהוארכה כאמור.

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאית רשות ציבורית, ביוזמתה או לפי בקשה, להחליט כי המועד הנקוב או התקופה למתן החלטה מינהלית מסוימת (במובחן מהחלטה כללית) על ידה או לנקיטת פעולה מסוימת של אדם מולה, לא יידחו או יוארכו, וכן רשאית הרשות הציבורית לקבוע לעניין החלטה או פעולה מסוימת כאמור, תקופת דחייה או תקופת השהייה קצרות יותר. אם החליטה רשות ציבורית כאמור, עליה להודיע על כך בהודעה מנומקת בכתב לכל אדם שההחלטה כאמור נוגעת אליו ולציין בהודעתה גם את המועד או התקופה למתן ההחלטה או לביצוע הפעולה בהתאם להחלטתה. על החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (ב) ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתנת ההחלטה המינהלית או שלפיו פנה אדם לרשות.

סעיף 3

בנוסף להחלטות ולפעולות המוחרגות מההגדרות "החלטה מינהלית" ו"פעולה של אדם מול רשות ציבורית" שבסעיף 1 לחוק, מוצע להחריג החלטה מנהלית לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה; פעולה של אדם מול רשות ציבורית לפי חיקוק המנוי בתוספת השנייה; החלטה מינהלית או פעולה של אדם מול רשות ציבורית שחל לגביהן פרק...התכנון והבנייה; החלטה מינהלית או פעולה של אדם מול רשות ציבורית שנקבעו לגביה הוראות לפי חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – מצבי חירום מיוחדים)(אישורים רגולטוריים)(עיצומים כספיים), התשפ"ד-2023; החלטה או פעולה שנקבעו לגביה הוראות לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 והחלטה או פעולה שנקבעו לגבי הוראות לפי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.

למען הסר ספק, יוער כי הוראות חוק אלו יחולו על פעולת החדילה של רשות בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בהיותה פעולה מינהלית מכוח סמכות לפי חיקוק, אשר לא נקבעו לגביה הוראות לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991. זאת, בהתאם לפסק הדין בעניין בר"ם 7689/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' דהאן (29.6.2014), שם נקבע לעניין פגרת בית המשפט כי ביחס לפעולה של הגשת הודעת החדילה לבית המשפט, אין למנות את ימי הפגרה במניין הימים שכן זו פעולה הקשורה לעבודתו של בית המשפט, אולם ביחס לפעולה שעניינה החדילה עצמה של הרשות המינהלית, נקבע כי אין לכך נגיעה ישירה להליך המשפטי ומדובר בפעולה עצמאית של הרשות המינהלית ועל כן ביחס לפעולת החדילה, יש למנות את ימי הפגרה במניין הימים.

מוצע, כחריג נוסף לדחייה המוצעת לפי סעיף 2, להסמיך רשות ציבורית, ביוזמתה או לבקשת אדם, ואם מצאה כי הדבר מוצדק לשם הגנה על זכויות הפרט או לשם הגשמת אינטרס ציבורי חשוב, להחליט כי המועד הנקוב למתן החלטה מינהלית מסוימת, או לנקיטת פעולה מסוימת של אדם מול אותה רשות ציבורית, לא יידחה לפי הוראות הסעיף האמור, וכן רשאית הרשות הציבורית לקבוע לעניין החלטה או פעולה מסוימת כאמור, תקופת דחייה קצרה מהתקופה לפי אותו סעיף. החלטה כזו תמסר בהודעה מנומקת לכל אדם שעשוי להיות מושפע במישרין מהחלטת, ואם היתה לה השפעה על קבוצה גדולה של בני אדם, תפרסם הרשות הציבורית את ההודעה על החלטתה באתר האינטרנט שלה. לפי המוצע, על החלטה כזו ניתן לעתור או להגיש ערעור לערכאה המוסמכת לדון בהחלטה המינהלית לפי החוק שמכוחו ניתנת החלטה מינהלית או שלפיו פנה אדם לרשות. סמכותה של רשות ציבורית להורות כאמור מוגבלת רק להחלטות או פעולות פרטניות, להבדיל מסוגי החלטות או פעולות. ניתן להחריג סוגי החלטות או פעולות רק באמצעות התוספות לחוק.

סעיף 4

במטרה לתת מענה מהיר לצרכי השעה בהתאם לנסיבות המשתנות, מוצע בסעיף זה להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה התיקון, לתקן בצו את הראשונה והשניה, ולהוסיף לה או לגרוע ממנה חיקוקים נוספים, בין כאלה שיחוקקו בעתיד, ובין כאלה שימצא כי יש צורך לכלול גם אותם בתוספות.

סעיף 5

משפחת אומנת חירום מיועדת לקליטה מידית של ילדים אשר נמצאים במצב סיכון או סכנה, במשפחתם הביולוגית וזקוקים להגנה מיידית. כמתחייב ממצבם של הילדים המוצאים מקום השמתם חסוי.

ילדים מסודרים במשפחות אלו תחת צווים במסגרת חוק הנוער טיפול והשגחה באופן מיידי והמשפחות מוכנות לקליטת הילדים 24/7 אף ללא התרעה מוקדמת. מדיניות המשרד בראיית טובתו וצרכיו של הילד היא השמה ככל הניתן במסגרת משפחתית. בהתאם לכך פותח כל מערך משפחות אומנת החירום. אומנת חירום היא סידור לזמן קצוב ובהתאם להחלטת בית משפט.

בשל המצב המיוחד בעורף, ומאחר והעובדים הסוציאליים לרבות מפקחות אומנה ומנחות אומנה מגוייסות למשימות לאומיות ועל מנת להבטיח רציפות תפקודית תקינה של הילדים באומנה חירום, מוצע לאפשר למפקחת הארצית על האומנה להאריך שהות של ילד באומנת חירום מעבר לתקופה הקבועה בחוק. יובהר כי במקרים בהם לא ניתן או שהדבר אינו לטובתו של הילד, תורה המפקחת הארצית על הוראה אחרת.

סעיף 6

בית דין מינהלי מוחרג מההגדרה של "רשות ציבורית" וזאת נוכח המאפיינים השונים של גופים אלו, כגופים בעלי סמכות שפיטה, כלומר סמכות להכריע בריב שרשות מינהלית צד לו (ראו סעיף 4 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992). ככלל, לבתי דין מינהליים נתונה סמכות להורות על הארכת מועדים סטטוטוריים, לרבות המועד להגשת ערר, וזאת הן מכוח חוק והן כסמכות טבועה הנתונה לבית הדין המינהלי (בר"ם 2340/02 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רמת השרון נ' וכט, פ"ד נז(3) 385 (2003)). לצד זאת, מהטעמים המפורטים לעיל בחלק הכללי ועל מנת ליצור ודאות ואחידות, נמצא כי ישנם בתי דין מינהליים באשר אליהם ישנה הצדקה או צורך לקבוע דחייה רוחבית של המועדים.

נוכח האמור, מוצע לקבוע הסדר ייחודי לעניין הארכת מועדים שיחול על בתי דין מינהליים החלטות ולגורמים אחרים בעלי סמכות שפיטה. לאור השונות הרבה בין בתי דין מינהליים וגורמים אחרים בעלי סמכות שפיטה, הנבדלים במאפייניהם, מטרותיהם, סדר הדין החלים עליהם ועוד, מוצע להחיל הסדר זה רק על בתי דין שיצוינו במפורש בתוספת השלישית.

מוצע לדחות באופן רוחבי, לתקופה השווה למנין ימיה של התקופה הקובעת, כל מועד נקוב שנקבע בחיקוק לקבלת החלטה מינהלית או לפעולה של אדם מול רשות ציבורית, וזאת אם אותו מועד חל בתקופה הקובעת. בנוסף, מוצע להחיל מנגנון זה גם על החלטות בית הדין, לרבות ככל שנקבע בהחלטה כאמור מועד להגשת ערר בציון תאריך מסוים.

סעיף 7

על מנת לאפשר גמישות מוצע להקנות לקבוע מנגנון להוסיף או לגרוע מהתוספת השלישית.

סעיף 8

לנוכח ההכרזה על מצב מיוחד בעורף והמצב הביטחוני השורר במדינה בעת הזו ועל מנת לצמצם את הפגיעה בניהול השוטף של החברות הממשלתיות, התאגידים הציבוריים וגופים נוספים שהוקמו בחיקוק, וכן על מנת לאפשר לדחות את הצורך בעריכת מינויים לדירקטוריונים ולגופים המקבילים בתאגידים האמורים בידי הממשלה ושריה בעת הזו, מוצע להאריך את תקופת כהונתם של דירקטורים ויושבי ראש דירקטוריון בחברות ממשלתית, חברות בת ממשלתית וחברות מעורבות, שכהונתם אמורה לפקוע במהלך התקופה הקובעת, וכן את תקופת הכהונה של חבר מועצה, רשות או גוף הממלא תפקיד דומה, או של יושב הראש של אותם גופים או מנהל כללי בתאגידים שהוקמו בחוק ושל גופים שהוקמו בחיקוק. והכל בהתאם לנוסחת ההארכה שקבועה בסעיף 2 בתזכיר החוק, ובכפוף לחריגים שמפורטים בסעיף המוצע.

האמור בסעיף קטן (א) יחול גם לעניין מועד סיום כהונתו של דירקטור חיצוני המכהן בחברה ציבורית שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, ולא יחול לעניין הארכת כהונתו האמור בסעיף 11 לחוק זה.

סעיף 9

במקרה בו הדירקטוריון או המועצה כאמור בסעיף 6 לעיל פועלים בהרכב חסר או קטוע שאינו מאפשר להם להתכנס ולפעול, ועל מנת לאפשר לתת מענה לעניינים דחופים וחיוניים למרות ההרכב החסר או הקטוע, מוצע לקבוע כי בזמן התקופה הקובעת הדירקטורים או חברי המועצה המכהנים, לפי העניין, יוכלו לקבל החלטות בשם הדירקטוריון או המועצה, ובלבד שההחלטה כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי תתקבל פה אחד, ואם בחברה ממשלתית מכהנים רק דירקטור אחד או שניים, תאושר בידי רשות החברות הממשלתיות.

סעיף 10

לסעיף קטן (א) סעיף 60 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות) קובע כי חברה תקיים אסיפה כללית שנתית, בכל שנה, ולא יאוחר מתום 15 חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה. כדי לאפשר לחברות להתמודד באופן מיטבי עם המצב הביטחוני המיוחד ולהקדיש את המשאבים הנדרשים לצורך כך, מוצע לקבוע כי על אף חובה זו, חברה שהמועד האחרון לקיום האסיפה השנתית שלה חל בתקופה הקובעת, רשאית לדחות את קיום האסיפה הכללית השנתית שלה בשלושה חודשים מהמועד האחרון לקיום האסיפה השנתית שלה לפי הסעיף האמור. למען הסר ספק יובהר, כי חברה שקבעה בתקנונה סעיף המעגן את הוראות סעיף 60 לחוק החברות, תהנה גם היא מהקלה זו.

מוצע, כי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, החלטה על דחייה כמפורט לעיל תתקבל בדירקטוריון החברה, מטעמים הקשורים למצב הביטחוני המיוחד. בחברה פרטית אחרת המועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית יידחה מכח ההוראה המוצעת ללא צורך בקבלת החלטה בדירקטוריון.

לסעיף קטן (ב) סעיף 61 לחוק החברות מאפשר לחברות פרטיות לקבוע בתקנונן הוראה לפיה אינן מחוייבות לקיים אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60. חברה שקבעה בתקנונה הוראה כאמור, תשלח לבעלי המניות שלה דוחות כספיים כאמור בסעיף 172 לחוק החברות, לא יאוחר מהמועד בו היה עליה לקיים אסיפה שנתית אלמלא נקבעה הוראה כאמור. מוצע לקבוע כי המועד למשלוח הדוחות הכספיים יידחה באותו אופן שבו נדחה המועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית.

סעיף 11

סעיף 245 לחוק החברות קובע כי תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני תהא שלוש שנים, וכי ניתן להאריך תקופה זו בשתי תקופות נוספות של עד שלוש שנים כל אחת, אלא אם קבעה החברה מגבלה של שתי תקופות כהונה. כמו כן, הגדרת 'דירקטור בלתי תלוי' בסעיף 1 לחוק החברות כוללת תנאי לפיו "הוא אינו מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות". במטרה להקל על חברות ציבוריות ובעלי מניותיהן במצב הביטחוני המיוחד, מוצע לקבוע כי דירקטוריון חברה יהיה רשאי להאריך תקופת כהונה של דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי שתקופת כהונתם אמורה להסתיים במהלך התקופה הקובעת, בתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מטעמים הקשורים למצב הבטחוני המיוחד. עוד מוצע לקבוע כי תקופה זו לא תבוא במניין לצורך חישוב המגבלות הקבועות בחוק החברות ביחס לתקופה המירבית לתקופות כהונה כאמור.

למען הסר ספק יובהר, כי בתקופה זו, אף אם היא חורגת מהתקופה המירבית המותרת לכהונה לפי הסעיפים האמורים, דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי שימשיך לכהן בהתאם לסעיף זה, לא ייחשב כמי שיש לו זיקה לחברה לפי סעיף 240(ב) לחוק החברות.

סעיף 12

לסעיף קטן (א) - מוצע לאפשר לדירקטוריון חברה, מטעמים הקשורים למצב הבטחוני המיוחד, להאריך את תוקפם של מספר אישורים קצובים בזמן הנדרשים מכח חוק החברות, אם תוקפם מסתיים בתקופה הקובעת - החלטת אסיפה כללית כי ניתן להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון בחברה למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו, או להסמיך את המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון לפי סעיף 121(ג) לחוק החברות; אישור מדיניות תגמול לתקופה העולה על שלוש שנים לפי סעיף 267א(ד) לחוק החברות; ועסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה לתקופה העולה על שלוש שנים, אשר טעונה אישור אחת לשלוש שנים לפי סעיף 275(א1)(1) (או אחת לתקופה אחרת, שנקבעה לפי הוראת סעיף 275(א1)(2)). מוצע לקבוע כי הארכה כאמור תהא בתנאים זהים לאלה שנקבעו באישור האסיפה הכללית, ולתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

לסעיף קטן (ב) - סעיף 278(ג) לחוק החברות קובע כי במצב בו לרוב הדירקטורים בדירקטוריון החברה ענין אישי באישור עסקה מסוגים מסויימים, טעונה העסקה גם אישור האסיפה הכללית. מוצע לקבוע, כי על אף האמור בסעיף זה, גם במקרים בהם לרוב חברי הדירקטוריון יש עניין אישי בהחלטת על הארכת המועדים כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש אישור האסיפה הכללית. זאת, מפני שייתכנו מצבים בהם למרבית הדירקטורים יהיה עניין אישי בהחלטות כאמור, אך דרישת כינוס אסיפה כללית לשם אישורן עלולה לסכל אותן ולהיות בלתי יעילה בתקופה זו, הן בשל הקשיים בכינוס אסיפות כלליות בתקופה הנוכחית, והן בשל הדחיפות שבקבלת החלטות כאמור. בהתאם, החלטה על הארכה במקרה כזה, תתקבל בידי חברי הדירקטוריון שאין להם עניין אישי, יהא מספרם אשר יהא, אף אם בתקנון נקבע אחרת.

סעיף 13

וכח הדמיון הרב בהסדרים הקבועים בפקודת השותפויות בעניין שותפויות מוגבלות ציבוריות, ואלה החלים בחוק החברות על חברה ציבורית, מוצע להחיל את הוראות סעיפים 12-10 גם על שותפות מוגבלת ציבורית לעניין הארכת המועדים לכינוס אסיפה שנתית, תקופת כהונה של דירקטור חיצוני, או אישור או החלטה לפי סעיפים 65כח(א), 65ט, 65ז, 65מה(ד) או 65נא(ה)(1) ו-(2), לפי העניין.

סעיף 14

על מנת לאפשר לאגודות שיתופיות לקיים מימשל תאגידי סדיר גם בתקופת המצב הבטחוני המיוחד במדינה, מוצע להאריך בשלושה חודשים את המועדים האחרונים הנובעים מהוראות תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975, כלהלן: המועד האחרון לכינוס אסיפה כללית ראשונה של אגודה שיתופית שהוקמה לאחרונה, ונועדה להתקיים בתוך התקופה הקובעת (תקנה 1א); התקופה בה רשאי לפעול ועד אגודה כאשר מספר חבריו פחת ואין מועמד למילוי המקום (אך כל עוד לא פחת מן המנין החוקי), וזאת אם הארכה הנובעת מהוראות תקנה 25(ג) מסתיימת בתוך התקופה הקובעת; התקופה בה מכהן ועד אגודה שכהונתו הסתיימה בתוך התקופה הקובעת (תקנה 23(ד)); והתקופה בה נמשכת כהונת רשות מרשויות האגודה מכוח הוראות תקנה 28(א) או מכוח הארכה שניתנה בידי רשם האגודות השיתופיות לפי תקנה 28(ב), וזאת אם הימשכות הכהונה או הארכתה מסתיימת בתוך התקופה הקובעת.

סעיף 15

בפרק ז' מוצע הסדר ייעודי בתחום התכנון והבניה שנועד להבטיח רצף תפקודי במוסדות התכנון השונה מההסדר הכללי המוצע בהצעת חוק זו. בהסדר ייעודי זה מוצע לקבוע, ככלל, כי התקופות והמועדים שנקבעו עבור מוסדות התכנון או בעלי תפקיד בהם בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965; חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014 וחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 ככלל לא יושהו או יוארכו, למעט התקופות שפורטו בתוספת הרביעית, שלגביהן, במהלך תקופת ההשהייה - שתחילתה ביום כ"ב בתשרי, תשפ"ד (7.10.23) וסיומה ביום ט"ז בחשוון, תשפ"ד (31.10.23), ושאותה יוסמך שר הפנים להאריך, כמוצע בסעיף 18 - תהיה השהייה של תקופות אלה. משמעות הדברים היא שהימים הנכללים בתקופת ההשהייה לא יבואו במניין בחישוב התקופות לפי החיקוקים המנויים בתוספת הרביעית. ככלל, התקופות הקבועות בחיקוקים המנויים בתוספת הרביעית נקבעו עבור גורמים פרטיים לשם הגשת התנגדויות או עררים וכיוצא בזה.

כן מוצע לקבוע, כחריג לכך שהצעת החוק, ככלל, אינה חלה על מועד שנקבע בהחלטה מנהלית, כי הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תקופות לביצוע פעולה שנקבעו בהחלטה שניתנה על ידי מוסד תכנון, או על ידי יושב ראש מוסד תכנון, או שנקבעו בתוכנית. אם נקבע בהחלטה או בתוכנית מועד לביצוע פעולה באמצעות ציון תאריך מסוים, יראו קביעה זו כאילו נקבעה בהחלטה תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך שצויין.

סעיף 16

על מנת לאפשר לשר הפנים גמישות לגבי החיקוקים שתחת אחריותו בקביעת ההוראות שלגביהן תחול ההשהייה בתקופת ההשהייה שתוכרז על ידו, מוצע ליתן לו סמכות להוסיף או לגרוע מהתוספת הרביעית חיקוקים שעל ביצועם הוא ממונה ואשר עוסקים בענייני תכנון ובנייה, כאשר תיקון התוספת הרביעית בדרך של הוספה או גריעה של הוראות מחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, יעשה בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות.

סעיף 17

מוצע להסמיך את ראש הממשלה להאריך, בצו, באישור הממשלה ובאישור וועדת חוקה חוק ומשפט, להאריך את התקופה הקובעת, למעט לעניין תכנון ובנייה שלגביו מוצע בסעיף 18 להסמיך את שר הפנים להאריך את התקופה הקובעת לעניין זה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד. זאת בתנאי שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים. הארכה לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה דרך כלל, או לעניינים מסויימים לפי חוק זה.

סעיף 18

מוצע להסמיך את שר הפנים להאריך, בצו, את התקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה, או לקבוע תקופה קובעת נוספת בענייני תכנון ובנייה, אחת או יותר, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שכל תקופת הארכה או תקופה קובעת נוספת שתיקבע לפי סעיף קטן זה לא תעלה על 30 ימים ותסתיים לא יאוחר מתום התקופה הקובעת לעניין פרקים ב-ו.

הארכה או קביעה יכול שתהיה דרך כלל או למרחבי תכנון מקומיים מסוימים, ושר הפנים רשאי לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א) כי ההארכה או קביעה לפי הסעיף הקטן האמור לא תחול לגבי תקופות או מועדים שנקבעו בהחלטות מסוג שיקבע שנתן מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון, כאמור בסעיף 8(ב), בהתקיים תנאים שיקבע, ככל שיקבע.

סעיף 19

מוצע, כי לא יהיה אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי חוק לדחות מועד או להאריך תקופה.

[31] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 26, עמ' 511.

[38] חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 1957, (א) 1910.

[39] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 16, עמ' 337.

[40] ע"ר 1945, תוס' 1, עמ' (ע) 62, (א) 80.

[45] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 13, עמ' 292.

[48] חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399.

[55] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39.

[56] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 5, עמ' 100.

[57] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 4, עמ' 74.

[58] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 4, עמ' 88.

[65] ע"ר 1934, תוס' 1, עמ' (ע) 242, (א) 242.

[74] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 32, עמ' 625.

[75] ק"ת שיעורי מק"ח התשע"ד, עמ' 46.

[76] ק"ת שיעורי מק"ח התשע"ט, עמ' 84.

[81] דיני מדינת ישראל מס' 8 מיום 9.8.1964 עמ' 197.

[87] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749.

[98] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 15, עמ' 320.

[125] ע"ר מס' 1134 מיום 9.10.1941, תוס' 1, עמ' (ע) 69, (א) 85.

[136] חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 1957, (א) 1910.

[169] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש, עמ' 761.

[170] דיני מדינת ישראל, נ [נוסח חדש] מס' 28, עמ' 549.