צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להקמת מתקני אגירת אנרגיה במתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה), התשפ"ד-2023
3. תכנית עדות.....................................................................................................5
צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להקמת מתקני אגירת אנרגיה במתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה), התשפ"ד-2023
לאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה זעירים וקטנים במתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה, לצורך שמירה על רציפות ואמינות אספקת אנרגיה למרכזים ומתקנים אלו באמצעות פטור מתוכנית והיתר, זאת בנסיבות מצב הלחימה הקיים, במסגרתה קיימת פגיעה גם ברשת החשמל, וחשיבות אספקת חשמל סדירה ואמינה למתקנים ומרכזים אלו מהר ככל הניתן באמצעות פתרון שהינו מיטבי מבחינת האפשרות לייצור חשמל נקי מפליטות.
מרכזי קליטה מקומיים - החלטת ממשלה מספר 4877 (הגנ/9) מיוני 2012 קבעה תכנית לפינוי המוני ומאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה, למשל בשל פעולות איבה במרכזי אוכלוסייה או בשל אירוע אסון המוני, והורתה למשרד הפנים לפעול לאיתור מתקני קליטה בפריסה ארצית לקליטת האוכלוסייה המפונה במקומות מוסדרים מראש. התוכנית מיועדת לקליטת אוכלוסייה בהיקף של עד 300,000 איש.
בהמשך להחלטת הממשלה כאמור, פעל משרד הפנים לאיתור מתקני קליטה מקומיים. חלק ניכר מהמתקנים שאותרו על ידו, אליהם יעשה הפינוי בשעת חירום הם מבנים או מוסדות ברשות המקומית כגון בתי ספר, מתנ"סים ומבנים של העירייה. מבנים אלו הינם בבעלות הרשות המקומית ולכן ניתנים להפעלה בכל זמן ובאופן מידי ללא צו וללא הסכם התקשרות - זאת בשונה ממבנים בבעלות פרטית. כמו כן מבנים אלו לרוב יימצאו בקרבת מקומות בהם ריכוז האוכלוסייה גבוה, כגון במרכזי שכונות מגורים.
אחת הסכנות הצפויות במצב בו אוכלוסייה שפונתה שוהה במתקן קליטה, היא היעדר אספקת אנרגיה. סכנה זו עלולה להיגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת או ממפגע סביבתי משמעותי שיוצר שיבושים בתשתית החשמל הארצית או המקומית. הסיכון המרכזי במצב זה הוא היעדר אספקת חשמל לשירותים חיוניים בחירום כגון, מכשירים רפואיים, אמצעי תקשורת לשעת חירום ותאורה בסיסית. בניסיון למנוע או למזער סיכונים אלו, מתקני הקליטה, ובכלל זה, הרשות המקומית והגופים הייעודים במשרד הפנים, נערכים לתרחיש שבו נפסקת אספקת החשמל למבנה בשעת חירום, על ידי הכנת הציוד הדרוש למצבי חירום, ובכלל זה יצירת "מערכי חוסן באנרגיה", באמצעות סוללות לאגירת אנרגיה. מערכות אלו יהיו בעלות יכולת ייצור חשמל עצמאית המסוגלות לפעול בעת הצורך כמערכת אספקת חשמל אוטונומית, במנותק מרשת החשמל.
מרכז ההפעלה העירוני (המרה"פ) הוא המקום ממנו מנהלת העירייה באמצעות מטה החירום העירוני את פעילות העירייה במצבי חירום. במרה"פ מותקנות מערכות שליטה ובקרה של העירייה. המרה"פ מקבל ומפיץ דיווחים והנחיות, יוצר תמונת מצב ומעדכן אותה מעת לעת, מציג נתונים לביצוע הערכת מצב, מגבש ומפיץ הנחיות ומוודא ביצוען, מתאם בין מכלולי מטה החירום העירוני לגופי החירום, מקשר בין העירייה לנפה הצבאית וגורמי החירום הנוספים, ומיישם את החלטות ראש העיר.
מרכז ההפעלה הוא "מרכז העצבים" של הרשות המקומית בחירום. והוא נדרש להיות במבנה ממוגן על מנת להבטיח את רציפות התפקוד של הרשות גם תחת מתקפת טילים ובמהלך כל שעת החירום. לכן קיימת חשיבות לאמינות אספקת אנרגיה במהלך שעת חירום. המרה"פ מוקם על ידי הרשות המקומית כחלק מאחריותה לדאוג לאוכלוסיית הרשות בשעת חירום.
לנוכח האמור, ובהינתן שעת החירום שהמדינה מצויה בה, פנה שר האנרגיה והתשתיות לשר הפנים בבקשה שיעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 266(ה)(ב) לחוק התכנון והבניה, ויפטור את המדינה, גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה או את הרשות המקומית מתכנית ומהיתר לשם הקמת מתקני אגירת אנרגיה בהיקף שלא יעלה על 600 ק"ו שעה ובגודל של עד 30 מ"ר למתקני אגירה "זעירים" ו"קטנים" - כהגדרתם בתמ"א 1/ 19 (אשר הועברה לאישור הממשלה בהחלטת המועצה הארצית מיום 17.10.2023) בתחומי מיתקני קליטה מקומיים ומרכזי הפעלה עירוניים.
הצו קובע כי הקמת מתקני האגירה תתבצע על גג המבנה או בשטחים שנקבעו לשמש למבנים טכניים, למתקנים הנדסיים או לשטחי שירות מקורים בלבד, וכי הקמתם תהיה בהתאם לתקן האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש (NFPA855) ולאחר שנתקבל אישור רשות הכבאות וההצלה.
עוד נקבע כי העבודות או השימושים יבוצעו לפי הוראות החוק שעניינן תכן הבנייה וכי ידרש אישור בכתב ממהנדס מבנים רשוי בדבר ביסוסו של מיתקן האגירה ויציבותו ואישור בכתב מחברת החשמל לישראל כי אישרה את חיבור מיתקן האגירה לחשמל;
תוקפו של הצו יעמוד על 18 חודשים ואולם, תוקפו של הפטור מתכנית לפי צו זה יפקע עם אישורו של שינוי 19 לתמ"א 1. עם פקיעת תוקף הצו, יידרש הגוף המבצע לפנות את מיתקן האגירה מהשטח ולהשיב את המצב לקדמותו, זאת אלא אם כן המיתקן אושר לפי כל דין.
טיוטת צו מטעם משרד הפנים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 266ה(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965[1] לאחר שהשתכנעתי שמדובר במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית לפי הסעיף האמור ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מצווה לאמור: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
בצו זה- |
|
|
|
|
"מתקן קליטה מקומי" - – מתקן ציבורי בבעלות הרשות המקומית, בעל זמינות גבוהה, העומד בהנחיות המיגון של פיקוד העורף, ואשר נמצא על ידי משרד הפנים, בהתאם לרשימה המצויה אצלו כפי שתעודכן מזמן לזמן, כמתאים לקלוט מפונים או חסרי קורת גג בשל אירוע מלחמתי או אירוע־חירום אזרחי לכל ימי החירום; |
|
|
|
|
"מרכז הפעלה" - המקום שממנו מנהלת העירייה באמצעות מטה החירום העירוני את פעילות העירייה במצבי חירום"; |
|
|
|
|
"מתקן לאגירת אנרגיה" - מתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה חזרה לאנרגיה חשמלית; |
|
|
|
|
"מהנדס מבנים" – מהנדס רשוי כמשמעותו בסעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958[2], הרשום במדור להנדסת מבנים ורשאי לבצע את הפעולות המפורטות בפרט 2 לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967[3]; |
|
|
הפטור ותנאיו |
2. |
הקמת מיתקן לאגירת אנרגיה במתקן קליטה מקומי ובמרכז הפעלה, העבודות הנדרשות במישרין לשם כך, והשימוש בו, פטורים מתכנית ומהיתר לפי פרק ה' לחוק לתקופת תוקפו של צו זה ובלבד שהתקיימו כל אלה: |
|
|
|
|
(1) |
מתקן הקליטה המקומי ומרכז ההפעלה הוקמו כדין; |
|
|
|
(2) |
העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה, בידי גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה או בידי רשות מקומית בלבד (להלן-הגורם המבצע); |
|
|
|
(3) |
תכולת האנרגיה של מתקן לאגירת אנרגיה לא יעלה על 600 קילו ואט-שעה, גודלו לא יעלה על 30 מ"ר וגובהו לא יעלה על 3 מטר; |
|
|
|
(4) |
הקמת המתקן תתבצע על גג המבנה או בשטחים שנקבעו לפי התכנית המפורטת שחלה במקום לשמש למבנים טכניים, למתקנים הנדסיים או לשטחי שירות מקורים בלבד; |
|
|
|
(5) |
העבודות או השימושים יבוצעו לפי הוראות החוק שעניינן תכן הבנייה; |
|
|
|
(6) |
התקבל אישור בכתב ממהנדס מבנים בדבר ביסוסו של מיתקן האגירה ויציבותו; |
|
|
|
(7) |
התקבל אישור מחברת החשמל לישראל כי אישרה את אופן חיבורו של מיתקן האגירה לחשמל; |
|
|
|
(8) |
הקמת המתקן הינה בהתאם לתקן האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש (NFPA855) ובמיתקן אגירה שתכולת האנרגיה שלו עולה על 100 קילו ואט-שעה, נתקבל אישור רשות הכבאות וההצלה. |
|
תכנית עדות
|
3. |
עם גמר ביצוע העבודות להקמת המתקן, הגורם המבצע יערוך תכנית עדות (AS MADE) ויעביר עותק ממנה למשרדי הוועדה המקומית ולמשרד האנרגיה והתשתיות. |
|
|
הפסקת שימוש והשבת המצב לקדמותו |
4. |
עם פקיעת צו זה הגורם המבצע יפעל להסרת מיתקני האגירה בשטח מתקני הקליטה המקומיים ומרכזי ההפעלה ולהחזרת המצב לקדמותו, אלא אם כן אושרו לפי כל דין. |
|
|
תוקף |
5. |
תוקפו של צו זה 18 חודשים. ואולם, תוקפו של הפטור מתכנית לפי צו זה יפקע עם אישורו של שינוי 19 לתמ"א 1. |
|
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ ____20)
(חמ ___3-5270)
_________________
משה ארבל
שר הפנים
דברי הסבר
מרכזי קליטה מקומיים - החלטת ממשלה מספר 4877 (הגנ/9) מיוני 2012 קבעה תכנית לפינוי המוני ומאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה, למשל בשל פעולות איבה במרכזי אוכלוסייה או בשל אירוע אסון המוני, והורתה למשרד הפנים לפעול לאיתור מתקני קליטה בפריסה ארצית לקליטת האוכלוסייה המפונה במקומות מוסדרים מראש. התוכנית מיועדת לקליטת אוכלוסייה בהיקף של עד 300,000 איש.
בהמשך להחלטת הממשלה כאמור, פעל משרד הפנים לאיתור מתקני קליטה מקומיים. חלק ניכר מהמתקנים שאותרו על ידו, אליהם יעשה הפינוי בשעת חירום הם מבנים או מוסדות ברשות המקומית כגון בתי ספר, מתנ"סים ומבנים של העירייה. מבנים אלו הינם בבעלות הרשות המקומית ולכן ניתנים להפעלה בכל זמן ובאופן מידי ללא צו וללא הסכם התקשרות - זאת בשונה ממבנים בבעלות פרטית. כמו כן מבנים אלו לרוב יימצאו בקרבת מקומות בהם ריכוז האוכלוסייה גבוה, כגון במרכזי שכונות מגורים.
אחת הסכנות הצפויות במצב בו אוכלוסייה שפונתה שוהה במתקן קליטה, היא היעדר אספקת אנרגיה. סכנה זו עלולה להיגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת או ממפגע סביבתי משמעותי שיוצר שיבושים בתשתית החשמל הארצית או המקומית. הסיכון המרכזי במצב זה הוא היעדר אספקת חשמל לשירותים חיוניים בחירום כגון, מכשירים רפואיים, אמצעי תקשורת לשעת חירום ותאורה בסיסית. בניסיון למנוע או למזער סיכונים אלו, מתקני הקליטה, ובכלל זה, הרשות המקומית והגופים הייעודים במשרד הפנים, נערכים לתרחיש שבו נפסקת אספקת החשמל למבנה בשעת חירום, על ידי הכנת הציוד הדרוש למצבי חירום, ובכלל זה יצירת "מערכי חוסן באנרגיה", באמצעות סוללות לאגירת אנרגיה. מערכות אלו יהיו בעלות יכולת ייצור חשמל עצמאית המסוגלות לפעול בעת הצורך כמערכת אספקת חשמל אוטונומית, במנותק מרשת החשמל.
מרכז ההפעלה העירוני (המרה"פ) הוא המקום ממנו מנהלת העירייה באמצעות מטה החירום העירוני את פעילות העירייה במצבי חירום. במרה"פ מותקנות מערכות שליטה ובקרה של העירייה. המרה"פ מקבל ומפיץ דיווחים והנחיות, יוצר תמונת מצב ומעדכן אותה מעת לעת, מציג נתונים לביצוע הערכת מצב, מגבש ומפיץ הנחיות ומוודא ביצוען, מתאם בין מכלולי מטה החירום העירוני לגופי החירום, מקשר בין העירייה לנפה הצבאית וגורמי החירום הנוספים, ומיישם את החלטות ראש העיר.
מרכז ההפעלה הוא "מרכז העצבים" של הרשות המקומית בחירום. והוא נדרש להיות במבנה ממוגן על מנת להבטיח את רציפות התפקוד של הרשות גם תחת מתקפת טילים ובמהלך כל שעת החירום. לכן קיימת חשיבות לאמינות אספקת אנרגיה במהלך שעת חירום. המרה"פ מוקם על ידי הרשות המקומית כחלק מאחריותה לדאוג לאוכלוסיית הרשות בשעת חירום.
לנוכח האמור, ובהינתן שעת החירום שהמדינה מצויה בה, פנה שר האנרגיה והתשתיות לשר הפנים בבקשה שיעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 266(ה)(ב) לחוק התכנון והבניה, ויפטור את המדינה, גוף הפועל מטעמה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה או את הרשות המקומית מתכנית ומהיתר לשם הקמת מתקני אגירת אנרגיה בהיקף שלא יעלה על 600 ק"ו שעה ובגודל של עד 30 מ"ר למתקני אגירה "זעירים" ו"קטנים" - כהגדרתם בתמ"א 1/ 19 (אשר הועברה לאישור הממשלה בהחלטת המועצה הארצית מיום 17.10.2023) בתחומי מיתקני קליטה מקומיים ומרכזי הפעלה עירוניים.
הצו קובע כי הקמת מתקני האגירה תתבצע על גג המבנה או בשטחים שנקבעו לשמש למבנים טכניים, למתקנים הנדסיים או לשטחי שירות מקורים בלבד, וכי הקמתם תהיה בהתאם לתקן האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש (NFPA855) ולאחר שנתקבל אישור רשות הכבאות וההצלה.
עוד נקבע כי העבודות או השימושים יבוצעו לפי הוראות החוק שעניינן תכן הבנייה וכי ידרש אישור בכתב ממהנדס מבנים רשוי בדבר ביסוסו של מיתקן האגירה ויציבותו ואישור בכתב מחברת החשמל לישראל כי אישרה את חיבור מיתקן האגירה לחשמל;
תוקפו של הצו יעמוד על 18 חודשים ואולם, תוקפו של הפטור מתכנית לפי צו זה יפקע עם אישורו של שינוי 19 לתמ"א 1. עם פקיעת תוקף הצו, יידרש הגוף המבצע לפנות את מיתקן האגירה מהשטח ולהשיב את המצב לקדמותו, זאת אלא אם כן המיתקן אושר לפי כל דין.