הצעת חוק מטעם הממשלה:
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 11ג – הוראת שעה |
1. |
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד תום חודשיים מסיום תקופת הכרזה על מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, שתחילתה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), יקראו את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984[1], כך : |
|
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב), האמור בפסקה (2) יסומן "(א)" ואחריו יקראו: |
|
|
|
|
|
"(ב) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת וסיוע בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת על ידי רשויות מקומיות." |
דברי הסבר
סעיף 1 סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – החוק) שכותרתו "ייעוד כספי היטל הטמנה", קובע כי בקרן לשמירת הניקיון אשר הוקמה לפי החוק ינוהל חשבון נפרד לכספים המתקבלים מהיטל ההטמנה שמשלמים מפעילי אתרים לסילוק פסולת (להלן – חשבון ההיטל). עוד קובע הסעיף, כי כספי חשבון ההיטל ישמשו לפיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. לצד מטרות עיקריות אלה נקבעו בחוק מטרות נוספות, אשר ניתן להקצות להן מימון מיתרת כספי חשבון ההיטל, והכול לפי תנאי סעיף 11ג לחוק (להלן - מטרות נוספות).
לאחרונה הורחבו המטרות הנוספות, כהוראת שעה, כך שיתאפשר, אם נותרה יתרה מחשבון היטל ההטמנה בשנה מסויימת, מימון וסיוע לפעולות שיאפשרו לרשויות המקומיות בסיווג סוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1 עד 5 לטפל במפגעי פסולת, להקים תשתיות לטיפול בפסולת, וכן לקבל סיוע מוגבל בזמן להסדיר את הטיפול בפסולת.
כעת מוצע תיקון נוסף בסעיף זה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה החל ביום שבת כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) – מצב שהוכרז על-ידי שר הביטחון מצב מיוחד בעורף. מצב זה גרם בין השאר לפגיעה בניהול משק הפסולת, וזאת בין היתר בשל גיוסם של עובדים רבים לשירות מילואים (וקיים צפי לגיוס עובדים נוספים), ערעור ברמת הבטחון בצירים רבים וחסימת צירים בשל הלחימה, צורך בתוספת נקודות פינוי רבות לנקודות ההתארגנות של צה"ל. כתוצאה מכך רשויות המקומיות וגופים נוספים בכל רחבי הארץ, ובדרום בפרט, מתקשים בהמשך ניהול משק הפסולת כסדרו. האתגרים מתבטאים בהיבטים לוגיסטיים ותקציביים של חוסר בנהגי ועובדי פינוי פסולת במקטע הפנים עירוני, מחסור חמור בנהגי הובלת הפסולת לאתרי הטמנה, חוסר בכלי אצירה ייעודיים להובלה ברכבת, היכולה להחליף באופן חלקי את ההובלה לאתרי הטמנה. בנוסף מצטברת פסולת ברשויות עוטף עזה כתוצאה מאי פינוי במהלך ימי מלחמה, ובשל ריכוזי חיילים באתרים רבים שאין בהם נכון להיום פינוי פסולת, וכן מצטברת כמות גדולה של פסולת בניין נוכח שריפה והרס של בתים.
נוכח כל האמור לעיל קיים חשש אמיתי להצטברות מפגעים תברואתיים שעלולים לפגוע בבריאות הציבור והסביבה. איסוף ופינוי פסולת הינו הכרחי לשמירה על שגרת חיים ועל תנאי תברואה נאותים, מונע התפרצותם של מזיקים ומחלות בהמשך הדברים, וגם מהווה סממן מובהק להתנהלות שלטונית תקינה.
כידוע הרשויות המקומיות נושאות בימים אלה בנטל כלכלי עצום, והעלות הנוספת לטיפול נאות בפסולת הנגרמת ממצב החירום מכבידה עליהן עוד יותר ומקשה עליהן לתת שירות נאות לאזרחים. לפיכך בעת חירום זו ואתגריה הייחודיים, נדרשת הקצאת תקציבים מהקרן לשמירת הניקיון לצורך סיוע לניהול התקין של משק הפסולת, ובכלל זה לרשויות מקומיות בכל הארץ, וזאת ללא קשר בהכרח למצבן הסוציו-אקונומי.
הסיוע הכספי הנדרש הוא בגין העלייה בעלויות שירותי הפינוי, האיסוף והטיפול בפסולת הנגרמת כתוצאה ממצב החירום; התייקרות הנובעת ממצב החירום, של הובלה במקטע החוץ עירוני לצורך הובלת פסולת לאתרי קצה ואתרי הטמנה; התייקרויות הנגרמות כתוצאה מתוספת סיכון לפינוי פסולת באזורים מאוימים; הקצאת כספים לצורך הצבת כלי אצירה ייעודיים גדולים ופינוי פסולת בריכוזי חיילים וריכוזי אוכלוסייה ללא פתרון פינוי פסולת בשל מצב החירום; טיפול בפסולת הריסות ומפגעי פסולת בניין בשטח; ולבסוף מבצעי ניקיון להחזרת המצב לקדמותו.