תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9) (הכרזות על יחידים ותיקונים שונים), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 (להלן – החוק) המסדיר נושאים רבים בתחום המאבק בטרור, ומתמקדת בנושא ההכרזות על פעילי טרור זרים.

התזכיר הופץ במתכונת מורחבת יותר בתאריך 16.1.2022 להערות הציבור. עם זאת, לאור המצב הבטחוני ולשם מניעת מימון טרור ופגיעה בביטחון המדינה עלה הצורך לקדם במהירות חלק בתזכיר הנוגע להקניית סמכות ההכרזה על פעיל טרור זר לשר הביטחון. בנוסף, לאור הערות שהתקבלו, מוצע בעניין להרחיב את הגדרת פעיל טרור זר, כפי שיפורט לעיל, ולפיכך התזכיר מופץ שוב להערות הציבור.

 

התיקונים המוצעים הם:

 

לפי החוק לא ניתן להכריז בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור, אלא אם אותו אדם הוכרז קודם לכן כפעיל טרור על-ידי גורם מוסמך מחוץ לישראל. מצב משפטי זה מהווה מגבלה של ממש בהתמודדות עם המאבק במימון הטרור, לנוכח התופעה שפעילים בארגון טרור מוכרז ממשיכים לפעול באופן עצמאי לאחר הכרזתו, באופן שיש בו משום פגיעה בתכלית ובאפקטיביות של החוק. כעת עלה הצורך ביתר שאת, לנוכח המצב הבטחוני הנוכחי והצורך להיאבק במימון טרור בכלל ובמימון טרור של ארגון החמאס בפרט. לפיכך, על מנת שגופי ממשל וגופים פיננסיים בחוץ לארץ יוכלו לפעול נגד פעילי ארגונים שהוכרזו, נדרש לתקן את החוק ולהסמיך את שר הביטחון להכריז באופן עצמאי גם על אדם זר כפעיל טרור, אף אם לא הוכרז מחוץ לישראל.

 

תיקון החוק, כך שיאפשר הכרזה על פעילי טרור זרים, יחזק את האמצעים המנהליים שניתן להפעיל נגד ארגוני הטרור ופעילי הטרור, ויאפשר סיכול יעיל יותר של ערוצי הגיוס, המימון והעברת הכספים של ארגוני הטרור. הטלת סנקציות פיננסיות על ארגוני טרור ועל פעילי טרור, מכוח הסמכויות הקיימות כיום בחוק, הוכחו בשנים האחרונות כאפקטיביות בפעילות אשר מנהל המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (להלן – המט"ל), לאיתור, שיבוש וסיכול צירי מימון טרור.

 

המט"ל, אשר הוקם מכוח החלטת ממשלה ב/273 מיום 11.3.2018, פועל לגיבוש ותיאום הפעילות הממשלתית בנושא הלוחמה הכלכלית בטרור, ובכלל זה הפעלת סמכויות שר הביטחון לפי החוק לצורך הטלת סנקציות כלכליות על ארגוני טרור ופעילי טרור. בשגרה, וביתר שאת בעתות לחימה, פועל המט"ל בשיתוף גופי המודיעין, גופי האכיפה ומשרדי הממשלה השונים לשיבוש ולמניעת העברת כספי טרור. מתן אפשרות בחוק להכריז גם על פעילי טרור זרים תסייע לממש באופן מיטבי את סמכויות המט"ל.  

 

מוצע, אפוא, לתקן את החוק ולקבוע בסימן א' לפרק ב' ששר הביטחון יהיה רשאי להכריז בצו על אדם זר כפעיל טרור, גם אם אותו אדם לא הוכרז קודם לכן כפעיל טרור מחוץ לישראל. זאת, במקביל לסמכות הקיימת כיום בסימן ב' לפרק ב', להכריז על אדם זר כפעיל טרור בשל הכרזה מחוץ לישראל. בנוסף, מוצע להרחיב את הגדרת "פעיל טרור" לצורך הקניית סמכות ההכרזה והסמכות לאמץ הכרזות של מועצת הביטחון של האו"ם ושל מדינות זרות, כך שתכלול בנוסף על המפורט בה גם אדם הנוטל חלק באופן שיטתי ומתמשך במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, גם אם אינו חבר בו. תיקון זה נדרש על מנת שניתן יהיה להכריז ולנקוט בהליכים מנהליים גם על מי שבאופן קבוע ושיטתי מעביר כספים לארגון טרור מוכרז ומממן את פעילותו, דוגמת חלפני כספים זרים. יצוין כי קיימים הסדרים משפטיים במועצת הביטחון, באיחוד האירופי, בארה"ב, בריטניה וצרפת, שמכוחם ניתן להכריז על פעילי טרור כאמור, קרי יחידים המעורבים או נוטלים חלק בטרור ומימונו, כולל באמצעות סחורות, הן כאמצעי להעברת מימון והן לצורך התעצמות וייצור נשק. הדברים עולים בקנה אחד עם הסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה- FTAF (Financial Action Task Force): בהתאם להמלצה 5 של הארגון, כל פעילות לטובת ארגון טרור היא פעילות טרור. מדובר בארגון הבין-לאומי המוביל בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור ואשר אמון בין השאר על קביעת הסטנדרטים המחייבים בתחום. המשמעות היא שבמסגרת "פעיל טרור" יש לכלול כל פעולה, גם כאשר אין לפעילות עצמה קשר לפעילות טרור ספציפית.

 

נוסף על כך מוצע בתזכיר תיקון טכני למונח "נשק". הצעה לתיקון המונח "נשק" נכללה בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון), התשע"ז – 2016 (הצ"ח הממשלה התשע"ז, עמ' 681), שהליכי חקיקתה לא הושלמו. הגדרה זו רלוונטית הן להגדרת "מעשה טרור" בסעיף 2 לחוק, והן לצורך חלק מן העבירות הקבועות בפרק ג' לחוק.

 

בסעיף 2 לחוק נקבעה ההגדרה ל"נשק" באמצעות הפניה להגדרת המונח בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, התשל"ז– 1977 (להלן – חוק העונשין), אשר מגדיר "נשק" על פי מהותו ותפקודו. בסעיף קטן (ג1)(1) של אותו סעיף נקבע כי לעניין אותו סעיף "אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא". ההפניה לסעיף קטן זה נשמטה בטעות מההגדרה "נשק" שבסעיף 2 לחוק ומוצע כעת לתקן את ההגדרה, ולקבוע  שיחולו לעניין זה גם הוראותיו של אותו סעיף קטן. מבחינה מהותית, אין הבדל בין נשק תקין לנשק שאינו תקין, הן לעניין הסיכון הטמון בשימוש בו (למשל בשל חומרי הנפץ שעלולים להתלקח גם בנשק שתפקודו פגום), והן לעניין חומרת המעשה והיסוד הנפשי של מבצע העבירה.

 

א. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 7) (הכרזות על יחידים ותיקונים שונים) התשפ"ב-2022

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי          בשנת 2016 הכנסת חוקקה את חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – החוק או חוק המאבק בטרור). החוק נותן לרשויות המדינה כלים בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת המדינה, בחוק אשר החליף חלק ניכר מן החקיקה הישנה בתחום זה. זאת, תוך עדכונם וחידושם של הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק במאמצים המתמשכים למאבק בטרור, ותוך יצירת איזונים קפדניים בין הצורך באכיפה אפקטיבית, מחד, ובין החובה להגן על זכויות הפרט ולהבטיח קיומם של הליכים הוגנים, גם במסגרת המאבק בטרור.

 

פרק ב' לחוק עוסק במנגנון ההכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור, הן הכרזה של שר הביטחון על ארגון טרור הפועל נגד ישראל, והן הכרזה על ארגון טרור זר או פעיל טרור זר, בעקבות הכרזת מועצת הביטחון או מדינה זרה.

 

החוק כולל שני מסלולים שונים להכרזה: הראשון (בסימן א'), הכרזה של שר הביטחון על ארגון טרור, אם שוכנע כי מתקיימים באותו חבר בני אדם התנאים הקבועים בהגדרת "ארגון טרור" לפי החוק, וכן שיש לחבר בני האדם האמור זיקה לישראל; והשני (בסימן ב'), הכרזה של שר הביטחון על ארגון טרור זר או על פעיל טרור זר בשל הכרזה מחוץ לישראל - הכרזה של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או של גורם מוסמך מחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

 

להכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור זר משמעות בהיבט של הוכחת חלק מהעבירות המנויות בחוק, דוגמת העבירות של חברות בארגון טרור וגיוס חברים ומתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור, וכן חלה חובת דיווח על כל אדם שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש של ארגון טרור מוכרז. בנוסף, החוק קובע סמכות להוצאת צו תפיסה מנהלי בנוגע לרכוש של ארגון טרור או פעיל טרור מוכרז.

 

בהתאם לחוק, לא ניתן להכריז בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור, אלא אם אותו אדם הוכרז קודם לכן כפעיל טרור על-ידי גורם מוסמך מחוץ לישראל.

 

מצב משפטי זה, שלפיו לשר הביטחון אין סמכות עצמאית וישירה להכריז בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור, אלא אם גורם מוסמך מחוץ לישראל הכריז עליו קודם לכן, מהווה מגבלה של ממש בהתמודדות עם המאבק בטרור בכלל ובמימון הטרור בפרט, ופוגע בתכלית ובאפקטיביות של החוק בכל הנוגע להכרזות על ארגוני טרור ועל פעילי טרור.

 

בהקשר זה יובהר כי קיימת חשיבות מבחינת אכיפה כלכלית להכרזה גם על יחידים הפעילים בארגון. הכרזה על פעיל טרור זר מאפשרת נקיטת אמצעים לתפיסה ולחילוט רכושו בהתאם להוראות פרק ח'. הכרזה על ארגון טרור שבו חבר פעיל זר אינה מונעת בפני עצמה מאותו פעיל להמשיך ולבצע פעולות ברכושו המוחזק בישראל באין מפריע באופן עצמאי או להקים מחדש גוף חלופי, בשם אחר, במקום הארגון שהוכרז. מאחר שהכרזה על חבר בני אדם כארגון טרור לא מספיקה כדי לגרום לגופי ממשל ולגופים פיננסיים בחוץ לארץ לפעול נגד פעילי ארגונים שהוכרזו, יש צורך בהכרזה על הפעילים עצמם, כדי להגביל את תנועתם ואת פעילותם הפיננסית אשר מיועדת כולה או חלקה למימון טרור או לפעילות הטרור שהם עוסקים בה.

 

בנוסף, לאור הערות שהתקבלו, מוצעת הרחבה להגדרת פעיל טרור זר, כפי שיפורט להלן.

 

סעיפים  1, 2 ו-10 - הגדרות

מוצע לתקן את הגדרת "נשק" בסעיף 2 לחוק, סעיף ההגדרות, למחוק את ההגדרות "זר", "מעשה טרור", "פעיל טרור" ו"תושב ישראל" מסעיף 10 לחוק, ולהעבירן לסעיף 2א המוצע, הכול כמפורט להלן.

 

"נשק"       בסעיף 2 לחוק נקבעה ההגדרה ל"נשק" באמצעות הפניה להגדרת המונח בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין). הגדרה זו, בחוק המאבק בטרור, רלוונטית הן להגדרת "מעשה טרור" בסעיף 2 לחוק, והן לצורך חלק מן העבירות הקבועות בפרק ג' לחוק. סעיף קטן (ג) בסעיף 144 לחוק העונשין מגדיר "נשק" על פי מהותו ותפקודו. בסעיף קטן (ג1)(1) של אותו סעיף נקבע כי לעניין אותו סעיף "אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא". ההפניה לסעיף קטן זה נשמטה בטעות מההגדרה "נשק" שבסעיף 2 לחוק ומוצע כעת לתקן את ההגדרה, ולקבוע  שיחולו לעניין זה גם הוראותיו של אותו סעיף קטן. זאת, משום שמבחינה מהותית, אכן אין הבדל בין נשק תקין לנשק שאינו תקין, הן לעניין הסיכון הטמון בשימוש בו (למשל בשל חומרי הנפץ שעלולים להתלקח גם בנשק שתפקודו פגום), והן לעניין חומרת המעשה והיסוד הנפשי של מבצע העבירה.

 

יוער, כי הצעה לתיקון המונח "נשק" נכללה בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון), התשע"ז – 2016 (ראו: הצ"ח הממשלה התשע"ז, עמ' 681), שהליכי חקיקתה לא הושלמו.

 

"זר", "מעשה טרור", "פעיל טרור" ו"תושב ישראל"       לנוכח התיקונים המוצעים שעניינם הכרזת "פנים" של שר הביטחון על פעיל טרור זר, ההגדרות המצויות בסימן ב', שמסדיר את הליך ההכרזה על פעיל טרור זר ועל ארגון טרור זר בהתבסס על הכרזות המתבצעות בחו"ל, רלוונטיות גם לסימן א' לחוק. לפיכך מוצע למחוק את ההגדרות מסעיף 10 שבסימן ב' לפרק ב' לחוק, ולהעבירן לסעיף 2א המוצע, סעיף הגדרות פרק ב' בכללותו. יצוין כי ההגדרות "מעשה טרור" ו"תושב ישראל" הועברו ככתבן וכלשונן לסעיף 2א המוצע, ואילו בהגדרות "זר" בחלופה שעוסקת ביחיד, ובהגדרת "פעיל טרור" מוצעים התיקונים הבאים:

 

לגבי יחיד שנכלל בהגדרת "זר" נקבע בחוק כי מדובר במי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. מוצע להחריג מההסדר במפורש גם פלסטינים החיים באזור יהודה ושומרון, הנתון תחת משטר של תפיסה לוחמתית, שלגביהם קיימת האפשרות להעמידם לדין פלילי בגין פעילותם, ולנקוט נגדם בצעדים עונשיים, לרבות חילוט רכוש במקרים הרלוונטיים, באמצעות הסנקציות הפליליות שרשאי בית המשפט להטיל לאחר הרשעה בדין, אלא אם כן הם יושבים דרך קבע מחוץ לאזור.

 

אשר להגדרת "פעיל טרור", מוצע להוסיף להגדרה הקיימת חלופה נוספת, שלפיה  יוגדר כפעיל טרור גם אדם הנוטל חלק באופן שיטתי ומתמשך במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, אף אם אינו נוטל בביצוע מעשה טרור ספציפי או נוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז. תוספת זו נדרשת על מנת שניתן יהיה להכריז ולנקוט בהליכים מנהליים גם על מי שבאופן קבוע ושיטתי מעביר כספים לארגון טרור מוכרז ומממן את פעילותו, ומאחר שהחלופות הקיימות בהגדרה כיום אינן נותנות מענה מלא לאופן שבו פועלים ארגוני הטרור ברצועת עזה במסגרת תהליכי ההתעצמות שלהם. כך למשל חלפני כספים, אנשי עסקים וסוחרים במדינות שונות בעולם משתמשים בחברות ובעסקים שלהם כצירי העברת כספים לארגוני הטרור, באמצעות שיטות של קיזוז כספים ומימון טרור באמצעות סחורות (Trade based terror financing – TBTF ).

 

סעיף 3       מוצע לתקן את כותרת סימן א' בפרק ב' בהתאם לשינויים המוצעים במסלול ההכרזה הראשון, שלפיהם במסגרת הכרזת "פנים" יוסמך שר הביטחון להכריז גם על פעיל טרור זר, ולא רק על ארגון טרור כפי שקבוע כיום בחוק.

 

סעיף 4       כיום, לפי סעיף 3 לחוק, שר הביטחון רשאי להכריז רק על חבר בני אדם כארגון טרור, אם שוכנע כי מתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2) להגדרה "ארגון טרור" בסעיף 2, וכי יש לו זיקה לישראל. התיקון המוצע נועד להעניק לשר הביטחון סמכות עצמאית וישירה להכריז בישראל גם על אדם זר שהוא פעיל טרור, ולא להסתפק בכך באימוץ הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור אם גורם מוסמך מחוץ לישראל או מועצת הביטחון של האו"ם הכריזו עליו קודם לכן, לפי סעיפים 11(א)(2) ו-(3) לחוק.

 

סעיף קטן (1)         מוצע לתקן את כותרת השוליים של הסעיף כך שתשקף את התיקון שנערך בסעיף שלפיו הסעיף עוסק לא רק בהכרזת שר הביטחון על ארגון טרור, אלא גם על פעיל טרור זר.

 

סעיף קטן (2)         בהתאם לתנאים ולרף הנדרש להכרזה על חבר בני אדם בסעיף קטן (א) לחוק, במסגרת סעיף קטן (א1) כנוסחו המוצע בסעיף קטן (2), על השר להשתכנע כי מדובר ב"פעיל טרור" כהגדרתו בסעיף 2 - "פעיל טרור" – אחד מאלה: (1) אדם הנוטל חלק בביצוע מעשה טרור או המסייע או המשדל לביצוע מעשה טרור; (2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז"; (3) אדם הנוטל חלק באופן שיטתי ומתמשך במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, גם אם אינו חבר בו", וכי יש לו זיקה לישראל.

 

יוער כי לצורך הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור לפי החוק כיום הבדיקה היחידה שנדרשת היא האם קיימת מניעה לאימוץ ההכרזה בשל היותו אזרח ישראלי או תושב ישראל, כלומר בשל כך שאינו "זר" כהגדרתו בסעיף 10 לחוק. לפי התיקון המוצע, שר הביטחון יידרש להשתכנע כי 1) מדובר באדם המשתתף, מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור או 2) נוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז, או 3) נוטל חלק באופן שיטתי ומתמשך במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, גם אם אינו חבר בו, וכן כי יש לו זיקה לישראל.

 

 

לעניין התנאי הראשון, כי מדובר באדם המשתתף, מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור, תידרש עמידה של הפעילויות הנדונות בהגדרת מעשה טרור, שמתקיימים לגביהן, באופן כללי, שלושה תנאים: האחד – הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי. השני – הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת או ארגון ציבורי בין לאומי לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה, והשלישי – במעשה שנעשה או שאיימו בעשייתו היה משום פגיעה חמורה בחיי אדם, ברכוש, בקודשי דת או בתשתיות, כמפורט בהגדרה, או סיכון ממשי לפגיעה כאמור.

 

כדוגמה להשתתפות במעשה טרור ניתן למנות, בין השאר, השתתפות בהכנה, תכנון, סיוע, תמיכה, מימון או קידום של מעשי טרור; אספקה, מכירה או העברת אמצעי לחימה וחומרים קשורים; גיוס פעילים ועוד, בדומה לתנאים להכרזות בחו"ל (ראו והשוו למשל לתנאי הכרזה (listing criteria) שבהתקיימם מועצת הביטחון של האו"ם מכריזה על יחיד, ישות או ארגון כקשור לארגוני דאע"ש או אל קאעדה, בהחלטה 2368 משנת 2017 S/RES/2368(2017)).

 

לעניין תנאי הזיקה לישראל יובהר כי פעיל טרור שפועל נגד ישראל או ישראלים, או קשור לארגון טרור שהוכרז בישראל הינו בעל זיקה ברורה ורלוונטית לצורך הכרזה ישראלית על פעיל טרור זר, וככלל על רקע זה תתבקש ההכרזה על פעיל טרור זר. מבלי למצות את רשימת השיקולים ששר הביטחון ישקול לעניין זה ניתן למנות כדוגמה לפעיל טרור בעל זיקה לישראל מי שפעל נגד ישראל או נגד גורמים ישראלים ויהודים בחו"ל, מחזיק בנכסים בישראל, נמלט מישראל על רקע חשד בביצוע מעשה טרור ועוד.

 

סעיף קטן (3) מוצע לתקן את הסעיף בהלימה להוספת סעיף קטן (א1), ולשלב אותו בהליך ההכרזה, כך שהן הכרזה על ארגון טרור והן הכרזה על פעיל טרור זר יהיו על בסיס בקשה מנומקת בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כמפורט בסעיף ובשאר תנאיו. בהקשר זה יוער כי בסעיף קטן (ג) שלפיו נדרש מתן התראה לארגוני מעטפת לא מוצע לערוך שינוי, ולהוסיף להליך ההכרזה על פעיל טרור זר מתן התראה כאמור, משום שמדובר באדם זר שאינו נמצא בישראל. 

 

סעיפים 9-5           לפי החוק הכרזת שר הביטחון על ארגון טרור נעשית בתהליך דו-שלבי. בשלב ראשון, לאחר ששר הביטחון בחן את התשתית הראייתית לבקשה, הוא רשאי להכריז לפי סעיף 4 "הכרזה זמנית" על ארגון הטרור, ורק לאחריה, ולאחר שניתנה לארגון הזדמנות לשימוע מכוח סעיף 5, ניתן להכריז על הארגון באופן סופי לפי סעיף 6. סעיפים 7 ו-8 עניינם, בהתאמה, ביטול הכרזה על ארגון טרור, וזכות עיון לשם שימוע או לשם בקשה לביטול הכרזה. מוצע לתקן את סעיפים 4 עד 8 ולהתאים אותם ואת כותרות השוליים, במידת הצורך, לסמכות שר הביטחון להכריז על אדם זר שהוא פעיל טרור, כך שמרבית ההוראות הנוגעות להכרזה הזמנית ולביטולה יחולו גם לגבי הכרזה על פעיל טרור.

 

בהקשר זה יצוין כי סעיף 4 (ד) מורה על מסירת הודעה על הכרזה זמנית לארגון הפועל בישראל, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה, בהקדם האפשרי. לא מוצע להחיל הוראה זו על פעיל טרור זר, משום שמדובר באדם זר שאינו נמצא בישראל, בדומה לכך שבסעיף 3(ג) לא מוצע להחיל את ההוראה בדבר מתן התראה לארגון, מאותו טעם. עם זאת, ולנוכח ההשלכות הנובעות מההכרזה, מוצע לקצר את פרק הזמן להמלצת הוועדה המייעצת לשר הביטחון ככל שפעיל הטרור הגיש טענותיו לעניין ההכרזה, מפרק זמן של ארבעה חודשים הנקוב למסירת המלצת הוועדה המייעצת לעניין הכרזה קבועה על ארגון טרור, לחודשיים כשמדובר בשימוע של פעיל טרור.

 

סעיף 11     התיקון המוצע לסעיף 17 לחוק נועד למנוע התחמקות של פעילי טרור מהשלכות ההכרזה באמצעות שינוי שם, כינוי או פרטי זיהוי ולהבהיר כי לא יהיה בשינוי פרטי הזיהוי כדי לאיין את ההכרזה. זאת, בדומה לקבוע בסעיף 17(ב) לגבי ארגון טרור, אשר מורה כי הכרזה על ארגון טרור לפי פרק ב' תעמוד בתוקפה לגבי אותו ארגון, גם אם כינויו, סמליו או מבנהו שונו לאחר ההכרזה.

 

סעיף 12     התיקון המוצע לסעיף 32 מתקן את ההפניה להגדרה "פעיל טרור" שהייתה קבועה בסעיף 10 לחוק, בעקבות מחיקת סעיף זה שבו הוגדר, בין השאר, "פעיל טרור", והעברת ההגדרות לסעיף 2א לחוק, תוך עריכת תיקונים בהגדרת "יחיד" ו"פעיל טרור", כמפורט לעיל.

 

סעיף 13     סעיף 95 לחוק קובע כי הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר הביטחון לעניין הוצאת צווים לשם אכיפת חוק איסור הלבנת הון, יהיו נתונות להם גם לצורך אכיפת הוראות חוק המאבק בטרור, ומסמיך אותך לקבוע בצו, בתנאים המפורטים בסעיף, הוראות לתאגיד בנקאי בדבר בדיקת פרטי זיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופעילי טרור. מוצע לתקן את ההפניה בסעיף 95 שעניינה הכרזה על פעילי טרור לפי סעיף 11 לחוק, ולהוסיף גם מי שהוכרז על ידי שר הביטחון לפי סעיף 3.