טיוטת הסכם בדבר מתן הטבות למשפחות חטופים ונעדרים

 

 

א. שם התקנות המוצעות

הסכם בדבר מתן הטבות למשפחות חטופים ונעדרים

 

 

ב. מטרת ההסכם המוצע והצורך בו

ביום 7.10.2023 החלה מתקפה משולבת מרצועת עזה שכללה ירי טילים מסיבי לעבר מדינת ישראל וכן חדירות מחבלים ליישובים ישראלים וגבתה מספר קורבנות רב.

בעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה, כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40 (ג) חוק יסוד: הממשלה, כאמור.

במסגרת המתקפה האמורה אזרחים ומשרתי צה"ל וכוחות הביטחון נלקחו בשבי וקיים מספר רב של חטופים ונעדרים.

בדין הקיים,  אין מסגרת חוקית מכוחה ניתן להעניק למשפחות החטופים והנעדרים סיוע ולפיכך קיים צורך מידי להעניק למשפחות את הסיוע הנדרש אשר יתן מענה לצורכיהם, בתנאים כמפורט בהסכם.

אשר על כן, ועד להסדרת המענה לבני משפחה של הנעדרים והחטופים בחקיקה ראשית, מוצע כי בתקופת הביניים יינתן מענה כאמור באמצעות הסכם בין המוסד לביטוח לאומי ובין ממשלת ישראל מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, במסגרתו יקבע כי הזכאויות הקבועות ובחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, יחולו, בשינויים המחויבים על בני משפחה של חטופים ונעדרים. 

הסכם זה כאמור מסדיר את עניינם של בני המשפחה של מי שאינו משרת בכוחות הביטחון. משרד הביטחון, בהתאם להחלטת ממשלה מס' ..... מיום ....., יקבע את זכאותם של בני משפחותיהם של משרתי הביטחון לתגמולים והטבות.

יובהר כי המענה המוסדר בהסכם, מתייחס לזכויות של משפחת חלל [אף שאין מדובר בחללים אלא בחטופים ונעדרים], הואיל והמעטפת הניתנת במסגרת זו לבני המשפחה היא המעטפת הכוללת והמתאימה ביותר.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת ההסכם המוצע:

 

טיוטת הסכם בדבר מתן הטבות למשפחות חטופים ונעדרים

 

שנערך ונחתם בירושלים ביום _______ התשפ"ד (____ באוקטובר 2023)

 

 

בין:                ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי מר יהונתן רזניק, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וגב' ויקטוריה סלין, חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר

 

מצד אחד

 

לבין:              המוסד לביטוח הלאומי (להלן – המוסד) המיוצג על ידי גב' ירונה שלום, מ"מ המנהל הכללי של המוסד ומר ירון ישראלי, חשב המוסד

      מצד שני              

 

הואיל: וביום 7 באוקטובר 2023 החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, מתקפה שבמסגרתה אזרחים ומשרתי צה"ל וכוחות הביטחון נלקחו בשבי ורבים נעדרים;

הואיל: ובעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה, כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות, וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40(ג) בחוק יסוד: הממשלה, כאמור;

הואיל: ובדין הקיים לא קיימת מסגרת חוקית המסדירה את הטיפול ומתן הסיוע למשפחות של החטופים ומשפחות הנעדרים , ומאידך קיים צורך דחוף ביותר להעניק למשפחות  מעטפת טיפולית וסיוע מיידים, לרבות תגמול חודשי ויתר זכויות כלכליות אשר יתנו מענה לצורכיהם;

הואיל: ויש להסדיר בחקיקה ראשית את מתן הסיוע למשפחות של החטופים והנעדרים, אך עקב מצב החירום וצורכי המשפחות הדחופים יש צורך במתן מענה לתקופת ביניים עד להסדרה בחקיקה כאמור;

הואיל: והמענה לצורך הדחוף של משפחות משרתים בכוחות הביטחון שהם חטופים או נעדרים לקבל את הסיוע האמור, ניתן בהחלטת ממשלה מס' _____ מיום ______;

והואיל: והמוסד מוכן לבצע את התשלום ומתן המענה בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –  1995.[1]

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן:

1.  המבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

2.  הגדרות
בהסכם זה –
"בני משפחה" – כהגדרתם בחוק משפחות חיילים, בשינויים המחויבים, לרבות יתום משני הוריו.
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995;
"חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970;[2]

"חוק משפחות חיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;[3]

"חוקי השיקום" – כהגדרתם בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי;
"יתום משני הוריו" - כמשמעותו בסעיף 7 לחוק משפחות חיילים ולרבות מי שהתייתם מהורה אחד והורהו האחר חטוף או נעדר או ששני הוריו חטופים או נעדרים;

"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

"שירות צבאי" – שירות ביטחון כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 וכן שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;

"ממונה על השבויים והנעדרים" – מי שמונה לתפקיד זה בהתאם להחלטת ראש הממשלה.
"נעדר" – מי שנעלם עקב פעולת איבה, ולמעט אדם שנעלם משירות צבאי או משירות בכוחות הביטחון.;

"פגיעת איבה" – כהגדרתה בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "פגיעת איבה'" בחוק התגמולים;

"חטוף" – לעניין הסכם זה, יראו חטוף כשבוי לפי הגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח-2008,[4] ולמעט אדם שמשרת בכוחות הביטחון.

 

3.  הכרה בנעדר או בחטוף לעניין הסכם זה
__________, בהמלצת הממונה על השבויים והנעדרים, יאשר מי הוא חטוף או נעדר לצורך הסכם זה.

4.  מתן הטבות ותגמולים לפי חוק התגמולים

  א. בתקופת תוקפו של הסכם זה, בן משפחה של חטוף או נעדר יהיה זכאי לזכאויות בחוק התגמולים המוקנים לבן משפחה,  כהגדרתו בפסקה 2 להגדרת "בן משפחה של נפגע" בסעיף 1 לחוק זה, ובשינויים המחויבים.

 

  ב.  לא תהיה זכאות לפי הסכם זה, לבן משפחה של חטוף או נעדר החל ממועד ההכרה בו כזכאי לפי חוק התגמולים או חוק משפחות חיילים בעבור אותו חטוף או נעדר.

 

5.  תחולת הוראות חוק הביטוח הלאומי

על תשלום התגמולים הניתנים לפי הסכם זה, יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים.

 

6.  תוקפו של ההסכם
תוקפו של הסכם זה החל מיום 7 באוקטובר 2023 ועד לכניסתו לתוקף של הסדר בחקיקה ראשית לעניין זכויותיהם של בן משפחה של נעדר או חטוף 

7.  מימון, החזר הוצאות וביצוע

  א. הסיוע לפי הסכם זה ישולם על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד;

  ב.  המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל;

  ג.  הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום תשלום התגמולים והזכויות הכלכליות הנוספים שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי;

  ד.  הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

 

דברי הסבר

 

ביום 7.10.2023 החלה מתקפה משולבת מרצועת עזה שכללה ירי טילים מסיבי לעבר מדינת ישראל וכן חדירות מחבלים ליישובים ישראלים וגבתה מספר קורבנות רב.

בעקבות המתקפה הרצחנית החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ("הקבינט"), מכוח סעיפים 40 (א) ו-40 (א1) לחוק יסוד: הממשלה, כי בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל יינקטו פעולות צבאיות משמעותיות וראש הממשלה מסר הודעה לכנסת בהתאם לסעיף 40 (ג) חוק יסוד: הממשלה, כאמור. בכל שטח המדינה הוכרז על מצב מיוחד בעורף והוחלט על גיוס מילואים נרחב לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

במסגרת המתקפה האמורה אזרחים ומשרתי צה"ל וכוחות הביטחון נלקחו בשבי וקיים מספר רב של חטופים ונעדרים.

בדין הקיים,  אין מסגרת חוקית מכוחה ניתן להעניק למשפחות החטופים והנעדרים סיוע ולפיכך קיים צורך מידי להעניק למשפחות את הסיוע הנדרש אשר יתן מענה לצורכיהם, בתנאים כמפורט בהסכם.

אשר על כן, ועד להסדרת המענה לבני משפחה של הנעדרים והחטופים בחקיקה ראשית, מוצע כי בתקופת הביניים יינתן מענה כאמור באמצעות הסכם בין המוסד לביטוח לאומי ובין ממשלת ישראל מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, במסגרתו יקבע כי הזכאויות הקבועות ובחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, יחולו, בשינויים המחויבים על בני משפחה של חטופים ונעדרים. 

הסכם זה כאמור מסדיר את עניינם של בני המשפחה של מי שאינו משרת בכוחות הביטחון. משרד הביטחון, בהתאם להחלטת ממשלה מס' ..... מיום ....., יקבע את זכאותם של בני משפחותיהם של משרתי הביטחון לתגמולים והטבות.

יובהר כי המענה המוסדר בהסכם, מתייחס לזכויות של משפחת חלל [אף שאין מדובר בחללים אלא בחטופים ונעדרים], הואיל והמעטפת הניתנת במסגרת זו לבני המשפחה היא המעטפת הכוללת והמתאימה ביותר.