תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצע והצורך בו 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 3

טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ג-2023. 4

1.  הגדרות. 4

2.  סייגים לחובת מתן גישה למידע. 4

3.  תחילה. 5

דברי הסבר. 6

כללי 6

לסעיף 1. 6

לסעיף 2. 7

לסעיף 3. 8

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ד-2023.

 

 

ב. מטרת התקנות המוצע והצורך בו

 

ביום 14 ביוני 2022 נכנס לתוקפו חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק שירות מידע פיננסי או החוק), במסגרתו הוסדרה פעילות מתן שירות מידע פיננסי. שירות מידע פיננסי הוא שירות מקוון, שבמסגרתו מקבלים נותני שירות מידע פיננסי (להלן- נותני השירות) מידע פיננסי על אודות לקוח (יחיד או תאגיד) מאת גופים פיננסים המחזיקים במידע פיננסי על אודות הלקוח (להלן- מקורות המידע), בהתאם להוראות החוק. בין מקורות המידע המנויים בהוראות החוק נמנים בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן- חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים) וכן גופים העונים על ההגדרה גוף מוסדי,  בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. בתוספת השלישית לחוק מפורטים סוגי המידע הפיננסי שכל מקור מידע נדרש לאפשר גישה אליהם. בהתאם להוראת החוק, הנגשת המידע על ידי מקור המידע נעשית באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, שמאפייניה מפורטים בתוספת השנייה, ולצורך התחברות למערכת זו אומץ תקן בינלאומי (להלן- תקן ברלין) על ידי מאסדרי מקורות מידע נוספים. 

 

בתוך כך, סעיף 39 לחוק שירות מידע פיננסי מטיל חובה  על מקור המידע לאפשר לנותן השירות גישה למידע פיננסי על אודות הלקוח. לצד האמור סעיף 41 לחוק מונה את הסייגים לחובה זו ואת התנאים שבהתקיימם מקור מידע רשאי שלא לאפשר לנותן שירות גישה למידע הפיננסי. במסגרת סעיף 41(ב) לחוק הוסמך שר האוצר, בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע סייגים נוספים לחובת מתן הגישה למידע הפיננסי בנוגע למקורות מידע, אשר בהתקיים אותם תנאים לא יהיה חייב מקור המידע לאפשר גישה למידע הפיננסי המצוי ברשותו; וזאת משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות החוק או לתחרות במערכת הפיננסית.  

 

במסגרת תקנות אלו מוצע אפוא לפטור מהחובה האמורה מקורות מידע שהם גופים מוסדיים, אשר היקף פעילותם באשראי אינו עולה על חמש מאות מיליון שקלים חדשים, או שהם מהווים קרן ותיקה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה-2005. כן מוצע לפטור מקורות מידע שהם בעלי רישיון למתן אשראי או בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, אשר צבר האשראי שלהם אינו עולה על חמש מאות מיליון שקלים חדשים. יצוין כי בד בבד עם פרסום טיוטת תקנות אלו, מפורסמת טיוטת צו (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי), התשפ"ד-2023. הצורך בחקיקת טיוטת הצו האמור במקביל התעורר מאחר ובהגדרת היקף פעילות קטן בסעיף 1 לחוק, הועמד צבר האשראי  המהווה היקף פעילות קטן על הסך של מאתיים וחמישים מיליון שקלים חדשים, או בהתאם לסכום אחר שיקבע שר האוצר (בעוד שבטיוטת תקנות אלו הועמד סכום גבוה יותר). פרסום טיוטת הצו במקביל מאפשרת אפוא יצירת אפיק של מתן פטור פרטני נפרד לגבי בעלי הרישיונות שהיקף פעילותם עולה על חמש מאות מיליון שקלים חדשים, אך נמוך משבע מאות וחמישים מיליון שקלים חדשים.

 

הטעם להחלת הסייגים המוצעים על מקורות המידע המנויים בתקנות אלו הוא שהם מהווים גופים המתחרים עם התאגידים הבנקאיים ופעילותם נועדה לאפשר תחרות בתוך המערכת הפיננסית, וכפועל יוצא הוזלת העלויות הפיננסיות והרחבת מגוון השירותים הפיננסיים העומדים לרשות הציבור. יישום החובה על אותם גופים להנגיש את המידע הפיננסי שברשותם, בפרט כאשר תפעול ההנגשה באמצעות מערכות תקן ברלין כרוך בעלויות כספיות גבוהות, עלול לפגוע ביכולתם של הגופים הללו להוות מתחרים לתאגידים הבנקאיים. כמו כן, לעניין מקורות המידע שהם קרנות ותיקות, פוחת משקלה של התכלית העומדת בבסיס חקיקת חוק שירות מידע פיננסי, שכן עמיתי הקרנות ממילא אינם זכאים על פי הוראות הדין לנייד את כספיהם לקופה אחרת. כמו כן, בנוגע לקרנות הוותיקות שבהסדר - ההוצאות התפעוליות הכרוכות ביישום הוראות החוק ממומנות מכספי העמיתים.

 

 

בתוך כך, מוצע לייבא את הגדרת  "צבר אשראי", כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים אשר נעשה בה גם שימוש במסגרת הגדרת "היקף פעילות קטן" בחוק שירות מידע פיננסי, ובכך ליצור אחידות גם לעניין הגופים המפוקחים במסגרת חוק זה. עוד מוצע להגדיר מהי "פעילות באשראי", וזאת לצורך מדידת היקף הפעילות לעניין זהות הגופים המוסדיים שיחסו תחת הפטור המוצע. הגדרה זו כוללת את סך כל ההתחייבויות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור, למעט השקעה באגרות חוב.

לאור מספרם הרב של מקורות המידע הנזכרים בתקנות המוצעות, ובשים לב לרציונל שעומד בבסיס הסמכות להעניק את הפטור, מוצע לעשות שימוש בסמכות השר כפטור כללי בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק, חלף הסמכות לפטור פרטני מכח סעיף 41(ג) לחוק, הטעון הגשת בקשה מטעם מקור המידע.

המודל המוצע מהווה אפוא איזון בין תכליתו של חוק שירות מידע פיננסי לאפשר שקיפות ונגישות למידע ללקוחות לבין שמירה על תחרות עסקית בין התאגידים השונים בתחום השירותים הפיננסים, בשים לב לעלויות שיישום החוק מטיל. קביעת סייג המונה קריטריונים להבחנה בתוך כל מקור מידע הנזכר בתקנות מאפשר הבחנה לגבי סוגי הגופים שראוי לפטור אותם מהחובה הקבועה בחוק, חלף פטור גורף. בנוסף, היקף הפעילות המצומצם מצביע גם על היקף מידע קטן יחסית המוחזק על ידי גופים אלו, ומכאן שהפגיעה שתיגרם לציבור באי הנגשת המידע פחותה יותר.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ג-2023

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

__________________[חתימה]

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

 

דברי הסבר

כללי

ביום 14 ביוני 2022 נכנס לתוקפו חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק שירות מידע פיננסי או החוק), במסגרתו הוסדרה פעילות מתן שירות מידע פיננסי. שירות מידע פיננסי הוא שירות מקוון, שבמסגרתו מקבלים נותני שירות מידע פיננסי (להלן- נותני השירות) גישה למידע פיננסי אודות לקוח (יחיד או תאגיד) מגופים פיננסים אחרים המחזיקים במידע פיננסי על אודות הלקוח (להלן- מקורות המידע) בין מקורות המידע המנויים בהוראות החוק נמנים גם גופים  המפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שלגביהם נקבע בחוק כי רשות שוק ההון תיחשב בעניינם כ"מאסדר מקור המידע". גופים אלו כוללים גופים מוסדיים בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, וכן בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן- חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים).

 

לצד הטלת החובה על מקור המידע לאפשר לנותן השירות גישה למידע הפיננסי על אודות הלקוח, סעיף 41 לחוק מונה את הסייגים לחובה זו ואת התנאים שבהתקיימם מקור מידע רשאי שלא לתת לנותן שירות גישה למידע פיננסי. במסגרת סעיף 41(ב) לחוק הוסמך השר, בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע סייגים נוספים לחובת מתן הגישה למידע הפיננסי בנוגע למקורות מידע, אשר בהתקיים אותם תנאים לא יהיה חייב מקור המידע לאפשר גישה למידע הפיננסי המצוי ברשותו; וזאת משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות החוק או לתחרות במערכת הפיננסית. על כן, מוצע במסגרת תקנות אלו לפטור מהחובה האמורה את הגופים המנויים בהן מאחר שהם מהווים גופים חוץ בנקאיים, המתחרים עם התאגידים הבנקאיים ופעילותם נועדה לאפשר תחרות בתוך המערכת הפיננסית, וכפועל יוצא הוזלת העלויות הפיננסיות והרחבת מגוון השירותים הפיננסיים העומדים לרשות הציבור. יישום החובה על אותם גופים להנגיש את המידע הפיננסי שברשותם, כאשר תפעול ההנגשה באמצעות מערכות תקן ברלין כרוך בעלויות כספיות גבוהות, עלול אפוא לפגוע ביכולתם של הגופים החוץ הבנקאיים להוות מתחרים לתאגידים הבנקאיים.

 

 

לסעיף 1

 

במסגרת תקנות אלה מוצע לכלול את ההגדרות שבאמצעותן ניתן יהיה לסווג את מקורות המידע החוסים תחת הסייג המוצע, ובכך ניתן יהיה לערוך הבחנה במסגרת הדיון במקורות המידע, בין גופים שראוי לפטור אותם מחובת הנגשת המידע לבין גופים שראוי להותיר את החובה בעניינם על כנה. בתוך כך, מוצע לייבא את הגדרת  "צבר אשראי", כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, שבה נעשה שימוש גם במסגרת הגדרת היקף פעילות קטן בחוק שירות מידע פיננסי ומכוחה נגזרת ההסדרה החלה בתחום. בכך ניתן יהיה ליצור אחידות גם לעניין הגופים המפוקחים במסגרת חוק זה .

עוד מוצע להגדיר מהי "פעילות באשראי", וזאת לצורך מדידת היקף הפעילות לעניין גופים מוסדיים. הגדרה זו כוללת את סך כל ההתחייבויות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור, למעט השקעה באגרות חוב. הטעם להחרגת ההשקעה באגרות חוב הוא שהכללתן אינה משרתת את תכליתו של החוק, היות ובהשקעות באגרות חוב הלווה הוא מקור המידע. כמו כן, בהשקעות מסוג זה מנפיק האגרות הוא זה  שלמעשה קובע את תנאי ההלוואה באופן אחיד ורוחבי לכל מי שמבקש להשקיע באותן אגרות חוב. 

 

 

לסעיף 2

בהתאם לסמכות השר המוקנית לו מכוח סעיף 41(ב) לחוק שירות מידע פיננסי מוצע למנות את התנאים שבהתקיימם מקור מידע שהוא גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, וכן בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי,  לא יחובו במתן גישה כאמור בסעיף 39 לחוק שירות מידע פיננסי.

 

בהתאם להוראות החוק, הנגשת המידע על ידי מקור המידע צריכה להתבצע במערכת הממשק למידע פיננסי ובהתאם להוראות שנתן מאסדר מקור המידע. מערכת הממשק למידע פיננסי דורשת ממקורות המידע פיתוחים טכנולוגיים וכן תפעול מערכת טכנולוגית לרבות באמצעות מערכות תקן ברלין. צרכים תפעוליים אלו  עשויים להוות קושי משמעותי על מקורות מידע בעלי מאפיינים מסוימים, כגון מקורות מידע שהיקף פעילותם מצומצם יחסית, או מקורות מידע שפועלים ללא כוונות רווח, בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בתפעול המערכת הטכנולוגית. מקורות המידע המפורטים בתקנות אלו מהווים גופים חוץ בנקאיים, המתחרים עם התאגידים הבנקאיים ופעילותם נועדה לאפשר תחרות בתוך המערכת הפיננסית, וכפועל יוצא הוזלת העלויות הפיננסיות והרחבת מגוון השירותים הפיננסיים העומדים לרשות הציבור. יישום החובה על אותם גופים להנגיש את המידע הפיננסי שברשותם, כאשר תפעול ההנגשה כרוך בעלויות כספיות גבוהות, עלול אפוא לפגוע ביכולתם של הגופים החוץ הבנקאיים להוות מתחרים לתאגידים הבנקאיים.

 

לאור האמור מוצע לקבוע כי לעניין גוף מוסדי לא תחול החובה להנגשת המידע על גופים שהיקף פעילותם באשראי כפי שמוצג בדו"חות הכספיים מטעמם הוא עד חמש מאות מיליון שקלים. בהקשר זה יודגש כי הגופים המוסדיים הם גופים אשר עיקר פעילותם הפיננסית הוא בתחום הביטוח וניהול חיסכון ארוך טווח, כאשר פעילות האשראי אינה מהווה את פעילותם המרכזית.

 

עוד מוצע לקבוע סייג נוסף לעניין גופים מוסדיים שהם קרנות ותיקות כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. זאת בשל מאפייניהם הייחודיים של גופים אלו, מאחר וההוצאות הכספיות הגבוהות הכרוכות ביישום הוראות החוק ממומנות מכספי העמיתים בקרנות הוותיקות שבהסדר.  כמו כן, קרנות הפנסיה הוותיקות אינן קולטות עמיתים חדשים ונמצאות למעשה בתהליך מתמשך של סיום הפעילות. משכך פוחת משקלה של תכלית החוק בדבר שקיפות במידע לצורך שיפור תנאים פיננסים ומעבר בין גופים בהקשר של הקרנות הוותיקות, שכן העמיתים בקרנות הוותיקות אינם זכאים  לנייד את כספיהם לקרן פנסיה אחרת.

 

כן מוצע להחיל את הפטור גם על בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וזאת על מנת למנוע העמסת עלויות עודפות על גופים אלו אשר עלולה להוות חסם כניסה לתחום פעילות האשראי ופגיעה ביכולתם להתחרות עם המערכת הבנקאית.

 

לסעיף 3

בהתאם להוראת סעיף 79(ב)(4) לחוק, מועד תחילת החוק לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי, יחול מיום א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023) לעניין חשבונות של יחידים, ומיום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024) לעניין חשבונות של תאגידים. לצד האמור, במקביל לפרסום טיוטת צו זה, מפורסמת טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי), התשפ"ד- (2023) (להלן- צו דחיית יום תחילת החוק), שנועדה לדחות את מועד תחילת החוק לעניין חלק ממקורות המידע, כך שמועד תחילת החוק בנוגע למקור מידע שהוא גוף מוסדי יחול מיום ו' באייר התשפ"ד (14 במאי 2024) לעניין חשבונות של יחידים, ומיום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024) לעניין חשבונות של תאגידים. על כן, מוצע לקבוע שמועד תחילתן של תקנות אלו בנוגע למקורות מידע שהם גוף מוסדי יהיה בהתאם למועד המוצע בטיוטת צו דחיית יום תחילת החוק.

 

כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 79(ב)(5) לחוק, מועד תחילתו של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחול מיום י"ג בחשוון התשפ"ה (14 בנובמבר 2024).  לפיכך, מוצע לקבוע שגם מועד תחילתן של תקנות אלו בנוגע לבעלי רישיון למתן אשראי או בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחול בהתאם למועד שנקבע לתחילת חוק שירות מידע פיננסי בעניינן.