תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
ז. להלן תזכיר נוסח חוק היסוד המוצע
תזכיר חוק יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024)
חוק יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024).
ביום 28 במאי 2023 אושר חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (להלן – התיקון לחוק היסוד) שעניינו קביעת "מנגנון התכנסות" שיחול בשנה שבה - בהתאם לאמור בסעיף 3(ב)(1)(ב)(2) לחוק יסוד: משק המדינה (להלן – חוק היסוד) – הונח חוק התקציב במועד מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת התקציב. בנסיבות האמורות נקבע כי בחוק התקציב לשנת התקציב, יוקצה תקציב התאמות בשיעור שייקבע בחוק, אשר ישמש את הממשלה לצורך התמודדות עם תרחישים המשפיעים על תקציב המדינה, אשר לא היו ידועים בעת הנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת. לצד התיקון לחוק היסוד אושר חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג-2023, אשר קובע את ההסדרים המשלימים להוראות שנקבעו בתיקון לחוק היסוד.
על מנת לקבוע את הצורך במנגנון ההתכנסות ובשימוש בתקציב ההתאמות קובע התיקון לחוק היסוד כי הממשלה תגיש לכנסת בתקופה שבין 15 באוקטובר ל-1 בנובמבר של השנה שלפני שנת התקציב, דוח לעניין קיום או אי-קיום הפרש הוצאות או הפרש גירעון, הצפויים בשנת התקציב, אשר יכלול את התחזיות המעודכנות ביחס לשנת התקציב (להלן – דוח הפרשים). השימוש בתקציב ההתאמות, וביצוע צעדי התכנסות נוספים, נעשה בהתאם להיקף ההפרשים הקבועים בדוח ההפרשים.
לנוכח מצב המלחמה שעליה הכריזה הממשלה ביום 7 באוקטובר 2023 ולנוכח חוסר הוודאות ביחס למשך הלחימה ולהשפעותיה על המצב הכלכלי של המשק הישראלי, לא ניתן בעת הזאת לגבש את התמונה הפיסקלית המלאה ביחס לשנת 2024 ולהיקף ההפרשים שיהיו. בהתאם לכך, לא ניתן להגיש את דוח ההפרשים שישקף תחזיות המעודכנות ביחס לשנת 2024 במועד שנקבע לכך בתיקון לחוק היסוד, קרי: עד ליום 1 בנובמבר 2023. דחיית המועדים הקבועים בסעיף 3א1(א) לחוק היסוד, נדרשת לנוכח מצב הלחימה שעליו הכריזה הממשלה ועל מנת לאפשר לגורמי המקצוע במשרד האוצר לבסס את דוח ההפרשים על נתונים עדכניים, ככל הניתן.
לנוכח מצב החירום המתמשך במדינה ולנוכח חוסר הוודאות ששורר ביחס להשפעת המלחמה על המצב הפיסקלי הצפוי בשנת הכספים 2024 מוצע לדחות את המועדים להגשת דוח הפרשים בהתאם להוראות סעיף 3א1 לחוק היסוד וזאת עד ליום 15 בדצמבר 2023. כך, בהתאמה, לדחות את יתר המועדים בקבועים באותו סעיף, ביחס לביצוע הפעולות לפי התכנית המאזנת שתוגש וכן לצמצם את חלק מהשלבים.
תיקון חוק יסוד: משק המדינה.
אין.
אין.
תזכיר חוק יסוד מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|
|
|
1. |
בתקופה שמיום תחילתו של חוק-יסוד זה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יקראו את סעיף 3א1(א) לחוק-יסוד: משק המדינה[1] כך: |
||
|
|
|
|
(1) בפסקה (2), במקום "עד 1 בנובמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב, ולא מוקדם מ-15 באוקטובר בשנה שקדמה לשנת התקציב" יבוא "עד ליום ג' בטבת התשפ"ד (15 בדצמבר 2023)"; |
|
|
|
|
(2) בפסקה (5), בכל מקום, במקום "עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב" יבוא "עד ליום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023)"; |
|
|
|
|
(3) בפסקה (6), בכל מקום, במקום "עד 1 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב" יבוא "עד ליום י"ד בטבת התשפ"ד (26 בדצמבר 2023)"; |
|
|
|
|
(4) פסקה (7) - בטלה; |
|
|
|
|
(5) בפסקה (8), המילים "או לפי פסקה (7)" – יימחקו. |
ביום 28 במאי 2023 אושר חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) (להלן – התיקון לחוק היסוד) שעניינו קביעת "מנגנון התכנסות" שיחול בשנה שבה - בהתאם לאמור בסעיף 3(ב)(1)(ב)(2) לחוק יסוד: משק המדינה (להלן – חוק היסוד) – הונח חוק התקציב במועד מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת התקציב. בנסיבות האמורות נקבע כי בחוק התקציב לשנת התקציב, יוקצה תקציב התאמות בשיעור שייקבע בחוק, אשר ישמש את הממשלה לצורך התמודדות עם תרחישים המשפיעים על תקציב המדינה, אשר לא היו ידועים בעת הנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת. לצד התיקון לחוק היסוד אושר חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג-2023 (להלן – חוק ההתאמות), אשר קובע את ההסדרים המשלימים להוראות שנקבעו בתיקון לחוק היסוד. כך, בהתאם לחוק ההתאמות, בחוק התקציב לשנת 2024, נקבע תקציב התאמות בגובה 2.055 מיליארד ש"ח.
על מנת לקבוע את הצורך במנגנון ההתכנסות ובשימוש בתקציב ההתאמות קובע התיקון לחוק היסוד כי הממשלה תגיש לכנסת בתקופה שבין 15 באוקטובר ל-1 בנובמבר של השנה שלפני שנת התקציב, דוח לעניין קיום או אי-קיום הפרש הוצאות או הפרש גירעון, הצפויים בשנת התקציב, אשר יכלול את התחזיות המעודכנות ביחס לשנת התקציב (להלן – דוח הפרשים). השימוש בתקציב ההתאמות, וביצוע צעדי התכנסות נוספים, נעשה בהתאם להיקף ההפרשים הקבועים בדוח ההפרשים.
לנוכח מצב המלחמה שעליה הכריזה הממשלה ביום 7 באוקטובר 2023 ולנוכח חוסר הוודאות ביחס למשך הלחימה ולהשפעותיה על המצב הכלכלי של המשק הישראלי, לא ניתן בעת הזאת לגבש את התמונה הפיסקלית המלאה ביחס לשנת 2024 ולהיקף ההפרשים שיהיו. בהתאם לכך, לא ניתן להגיש את דוח ההפרשים שישקף תחזיות המעודכנות ביחס לשנת 2024 במועד שנקבע לכך בתיקון לחוק היסוד, קרי: עד ליום 1 בנובמבר 2023.
לסעיף 1
לפסקה (1) בהתאם לאמור לעיל, ועל מנת לאפשר גיבוש תחזיות מעודכנות עד כמה שניתן, ביחס לשנת 2024, מוצע לדחות את המועד האחרון שנקבע להגשת דוח ההפרשים וזאת עד ליום 15 בדצמבר 2023.
לפסקה (2) בהתאם לתיקון חוק היסוד, במידה ובהתאם לדוח ההפרשים יש הפרש גירעון או הפרש הוצאות, על הממשלה להגיש, יחד עם דוח ההפרשים, תכנית לכיסוי יתרת ההפרש (להלן – תכנית מאזנת). בהתאם לכך, אם הניחה הממשלה תכנית מאזנת יחד עם דוח ההפרשים, עליה להודיע עד ליום 1 בדצמבר לפני שנת התקציב כי ביצעה את כל הפעולות בתכנית המאזנת. לנוכח הצורך בדחיית המועדים כאמור, מוצע כי הממשלה תודיע עד ליום 26 בדצמבר 2023 אם ביצעה את כל הפעולות בתכנית המאזנת.
לפסקה (3) בהתאם לתיקון לחוק היסוד אם בוצעו רק חלק מהפעולות עד ליום 1 בדצמבר לפני שנת התקציב, הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, עד למועד האמור, תוכנית להפחתת סעיפי ההוצאה בחוק התקציב לשנת התקציב לשם כיסוי הפרש ההוצאות שנותר - אם נותר הפרש הוצאות, או תוכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת – אם נותר הפרש גירעון. מוצע להתאים את המועד לפי פיסקה זו לתיקון המוצע בפסקה (2) לעיל כך שהתכניות האמורות יוגשו, ככל שיש צורך בכך, עד ליום 26 בדצמבר 2023.
לפסקה (4) בהתאם לתיקון לחוק היסוד ועדת הכספים של הכנסת רשאית להציע שינויים בתכניות להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת שתגיש הממשלה כאמור בדבר ההסבר לפסקה (3) לעיל, זאת עד ליום 15 בדצמבר בשנה שקמה לשנת התקציב, והממשלה תגיש, לאחר ששקלה את הצעתה של ועדת הכספים של הכנסת, עד ליום 24 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב תכנית נוספת. לנוכח סד הזמנים הקצר שנותר עד סוף שנת 2023 בהתחשב במצב החירום, מוצע לבטל הוראה זו, בשנה זו בלבד.
לפסקה (5) בהתאם לתיקון לחוק היסוד אם ועדת הכספים של הכנסת לא אישרה את התוכנית שהגישה הממשלה לפי כל אחת מהפסקאות המפורטות לעיל, יופחתו סכומי ההוצאה בסעיפי התקציב בחוק התקציב, באופן שווה, בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות שנותר, לפי העניין, לשם כיסוי ההפרש שנותר. לנוכח ההצעה לבטל, באופן חד פעמי, את פסקה (7) בסעיף 3א1(א) לחוק היסוד, מוצע לבטל את ההתייחסות לפסקה (7) בסעיף 3א1(א)(8) לחוק היסוד.