הצעת חוק מטעם הממשלה:

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מצב חירום כליאתי)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

 

 

 

דברי הסבר

 

ביום כ"ב תשרי, התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 6:00 החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה במסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן מתבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. המספרים המעודכנים עומדים עד כה על לפחות 1,200 נרצחים ולמעלה מ-2,700 פצועים. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף, דווח על עשרות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

נוכח האירועים האמורים, ביום כ"ב תשרי, התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בשעה 8:00 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף.

בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל", והקבינט המדיני-ביטחוני הכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

נוכח האירועים האמורים, פועלים כוחות הביטחון בעצימות גבוהה מאוד לשמירה על שלום הציבור וביטחונו. במסגרת זו, בוצעו מעצרים רבים ומצבת הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה משמעותית בימים האחרונים והערכת גורמי הביטחון היא כי קיים צפי לקליטת עצורים רבים נוספים בתקופה הקרובה על רקע מצב המלחמה, וזאת, בשים לב לכך שהלחימה עודנה נמשכת.

כך, בהתאם לנתונים שהתקבלו משירות בתי הסוהר עולה כי ביום כ"א בתשרי, התשפ"ד (6 באוקטובר 2023)  עמדה מצבת הכלואים על 16,353 כלואים בסה"כ וביום כ"ז בתשרי, התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) מצבת הכלואים עומדת על 16,802 כלואים בסה"כ במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. זאת, כאשר תקן הכליאה שנקבע על ידי השר לביטחון לאומי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), עומד על 14,500 מקומות כליאה. יצוין כי במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר אשר מתמודד עם מחסור במקומות כליאה המקשה כשלעצמו על קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה, ואולם, עליה כה משמעותית במצבת הכלואים בתקופה של ימים ספורים היא חריגה גם ביחס למגמת העלייה במצבת הכלואים שאנו עדים לה בשנתיים האחרונות, ומגבירה משמעותית את הצפיפות במתקני הכליאה באופן שאינו מאפשר לעמוד בהוראות הדין לעניין שטח מחיה.

נוכח האמור לעיל, בשל המצב החריג והקיצוני בו אנו מצויים, הודעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות והכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובשים לב למספר הגבוה של העצורים הביטחוניים, תוך ימים ספורים, ועל מנת לאפשר לשירות בתי הסוהר לקלוט עצורים נוספים מגורמי הביטחון, יש צורך בקידום תיקון חקיקה זמני, בהוראת שעה, שיאפשר הלנת עצורים ואסירים  תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה, וכן, במידת הצורך, גם ללא מיטה. 

 

סעיף 1

סעיף 19כ(א)

סעיף 11ב(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר קובע כי אסיר יהיה זכאי, בין היתר, למיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי, והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בתקנות. הוראה דומה ביחס לעצורים קבועה בסעיף 9(ב)(2)  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חסד"פ מעצרים).

לעניין שטח מחיה, בחודש יוני 2017 ניתן פסק הדין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח'. בפסק הדין קבע בית המשפט כי תוך תשעה חודשים מיום מתן פסק הדין (כלומר, עד חודש מרץ 2018) יועמד שטח המחיה לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר על 3 מ"ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת (להלן – הפעימה הראשונה), וכי תוך 18 חודשים מיום מתן פסק הדין (כלומר, עד חודש דצמבר 2018) יועמד שטח המחיה לכל אסיר ועצור על 4.5 מ"ר לפחות, כולל שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם (להלן – הפעימה השנייה).

המדינה את בית המשפט כי נכון ליום 30.4.2019 שטח המחייה של כל המוחזקים במשמורת שירות בתי הסוהר עומד על 3 מ"ר לכל הפחות, וכי בכך הושלמה הפעימה הראשונה בהתאם ללוחות הזמנים שקבע בית המשפט. לעניין יישום הפעימה השנייה, בהמשך לצעדים רבים שקידמה הממשלה בנושא, הן בהיבטי בינוי והוספת מקומות כליאה והן באמצעות קידום חלופות כליאה וכלים נוספים, ולאחר שהתקבלה החלטת ממשלה מס' 1903 מיום כ"ח בתשרי, התשפ"ג _(23 באוקטובר 2023) שעניינה "תכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ותיקון החלטת ממשלה", ביקשה המדינה מבית המשפט לדחות את מועד יישום הפעימה השנייה. בית המשפט, קיבל את בקשת המדינה ודחה את מועד יישום הפעימה השנייה לסוף שנת 2027, תוך שקבע כי יימסר לו עדכון שנתי בנושא.

כאמור לעיל, במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, אשר מתמודד עם מחסור במקומות כליאה המקשה על קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה ושיבוצם בהתאם להוראות הדין.

בהתאם, כבר ערב פרוץ המלחמה – נמצאו כלל בתי הסוהר בתפוסה מלאה, וללא עתודות נוספות לכליאת מספר רב של אנשים. על רקע זה, העליה החדה במצבת העצורים מאז תחילת המלחמה (כ – 500 כלואים בתוך ימים ספורים) – הביאה להגברה משמעותית של  הצפיפות במתקני הכליאה, באופן שאינו מאפשר לעמוד  בהוראות הדין לעניין שטח מחיה.

בשל המצב הקיצוני שנוצר עקב המלחמה הקשה ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים במתקני שירות בתי הסוהר וכן מתן מענה לצרכי הביטחון, מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציבת בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע כי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הכריז שר הביטחון 'מצב מיוחד בעורף', יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מידי, או שקיימת סבירות גבוהה כי יהיה צורך כאמור, זאת בהתבסס על חוות דעת גורמי הביטחון, וכי לא ניתן לקיים את הוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי או את ההוראות לעניין זכאות למיטה לפי סעיף 11ב(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר או לפי סעיף 9(ב)(2) לחסד"פ מעצרים. משמעות ההכרזה, כי ניתן יהיה להלין עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה, וככל שיידרש, אף להלין שלא על מיטה תוך חריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה, כאמור לעיל.

יובהר כי חוות הדעת של גורמי הביטחון הרלוונטיים - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, צבא הגנה לישראל או שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, נדרשת רק במצבים בהם מתבקשת ההכרזה כיוון שקיימת סבירות גבוהה כי יהיה צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, ואילו במצבים בהם קיים כבר צורך כאמור, די בהמלצת נציבת בתי הסוהר, אשר לה המידע והנתונים בנושא.

עוד יובהר כי חוות הדעת הנדרשת במקרה זה, תהיה של הגורם הביטחוני הרלוונטי מבין גורמי הביטחון המפורטים בנוסח המוצע – אשר בידו נמצא באותה העת המידע בדבר הצפי לכליאה, בנסיבות העניין.

למען הסר ספק יובהר כי אסיר לעניין סימן זה כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר – הנתון כדין במשמורת שב"ס (לרבות עצורים), שכן לתוספת של מספר רב של כלואים בשל מצב החירום – עשויה להיות השפעה רוחבית בכלל המתקנים.

 

סעיפים 19כ(ב)-(ה)

מוצע כי הכרזת השר לביטחון לאומי על מצב חירום כליאתי תיכנס לתוקפה עם מסירתה לנציב בתי הסוהר. מקום בו ישנה עלייה משמעותית בהיקף העצורים ונדרשת הכרזה על מצב חירום כליאתי אינו אירוע "נקודתי" שעשוי להסתיים תוך מס' שעות אלא מדובר באירוע מתמשך, אשר עשוי להמשך זמן רב, גם לאחר שמצב החירום במדינה יסתיים. על כן, לאור אופי ההכרזה, העוסק במקומות כליאה ובהיקפי עצורים, מוצע לקבוע כי הכרזת השר תהיה בתוקף לתקופה של עד חמישה ימים וכי הממשלה תהיה רשאית להאריך את תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על שמונה ימים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה  לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שלושים ימים. עוד מוצע כי הממשלה באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, תהיה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות, לפי הצורך.

בנוסף, מוצע להסמיך את השר ואת הממשלה לבטל את ההכרזה כאשר הנסיבות המצדיקות את ההכרזה יחדלו להתקיים, ולא יהיה בה עוד צורך. הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לנציב בתי הסוהר באופן מידי.

סעיף 19 כא(א)

כאמור לעיל, הכרזת השר נדרשת במקרים בהם יש צורך מידי במקומות כליאה נוספים ואין אפשרות לקלוט עצורים נוספים ולשבצם בהתאם להוראות הדין. במסגרת המתווה המוצע, במקרה בו יכריז השר על מצב חירום כליאתי לפי סעיף 19כ(א), מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להלין אסיר תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי, וככל הנדרש, להלינו שלא על מיטה תוך חריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה, כאמור לעיל. על מנת להבטיח כי השימוש באפשרות זו יהיה בהיקף המינימלי הנדרש, מוצע לקבוע כי הלנת אסיר שלא על מיטה תיעשה בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה ולתקופה קצרה ככל האפשר. עוד מוצע לקבוע, כי לאסיר שלא ניתן יהיה לספק לו מיטה, יסופק מזרון כפול. בנוסף, מוצע לקבוע כי בכל תא ילונו לא יותר משני אסירים שלא על מיטה, והכל בהתחשב בגודל התא ובמאפייניו.

סעיף 19 כא(ב)

סעיף 11(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע כי השר לביטחון לאומי רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר תחולת סעיפים 8 ו-9 על החזקת עצורים חשודים בעבירות בטחון כאמור בסעיף 35(ב), מטעמים של טובת החקירה או טובת העצור, או בטחון המדינה. בהתאם, במסגרת סעיף 22 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), תשנ"ז-1997, נקבעו סייגים לתחולת התקנות על עצור החשוד בעבירות בטחון. במסגרת סעיף קטן (ב) נקבע כי עצור החשוד בעבירות ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לזכויות ויהיה חייב בחובות לפי התקנות בשינויים המפורטים במסגרתן. במסגרת זאת, נקבע בפסקה (2) כי לעצור יסופקו, לשימושו האישי במקום המעצר, מזרן כפול ושמיכות נקיות בכמות כפי שתיקבע בפקודות. כך, שבמצב החוקי הקיים, ניתן להלין עצור החשוד בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום על מזרן כפול. לאור האמור, מוצע להבהיר במסגרת התיקון כי אין בהוראות הסימן המוצע כדי לגרוע מההוראות שנקבעו לפי סעיף 11(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.