תזכיר צו סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד - 2023

 

 

א. שם הצו המוצע

צו סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד - 2023

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

ביום י"ד בכסלו התשפ"ב (18.11.21) חוקק תיקון מס'  90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[1] (להלן – חוק סדר הדין הפלילי או החוק) כהוראת שעה עד י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)  (להלן – הוראת השעה). התיקון חוקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-[2]2021.

 

תיקון זה, המופיע כסימן ב'1 בפרק ה' לחוק, מסדיר בתנאים מסוימים קיום דיונים של עצורים או אסירים באמצעות היוועדות חזותית.

 

ככלל, הליכי משפט פליליים מתנהלים בנוכחות החשוד או הנאשם, וזאת לנוכח עיקרון היסוד המעוגן בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיו אין לדון אדם בפלילים שלא בפניו. לצד עקרון זה, קבועים חריגים המאפשרים לבית המשפט לדון נאשם שלא בפניו, למשל אם נאשם מיוצג זומן למשפט ולא התייצב. זאת בתנאים מסוימים המפורטים בחוק (ראו לדוגמה סעיפים 128 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי).

 

זכותו של חשוד או נאשם להיות נוכח במשפטו היא חלק מהזכות להליך הוגן, שכן "נוכחות הנאשם שומרת על מראית פני הצדק ומבטיחה התגוננות יעילה בפני הראיות המפלילות, ובכך גם מאפשרת בירור נאות של העובדות" (ע"פ 1632/95 משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 534, 547 (1996)).

 

לאור היקפה הנרחב ואופייה המורכב כרוכה פעילות הסעת עצורים ואסירים לבתי משפט בעלויות תקציביות ניכרות ובסיכון ביטחוני (שינוע מספר כה גבוה של עצורים ואסירים טומן בחובו סיכון גובר לבריחתם) וכן כרוכה בניוד העצורים או האסירים במשך שעות רבות ממקומות הכליאה לבתי המשפט, ובהמתנה ממושכת במקומות המעצר בבתי המשפט.  נוכח האמור, במהלך השנים נבחנו הסדרים לקיום דיונים בעניינם של עצורים או אסירים בהשתתפותם בדרך של היוועדות חזותית וזאת לאור האפשרויות הטכנולוגיות והתועלות הגלומות בכך לכלל הצדדים בהליך.

 

 

 

במהלך תקופת התפשטות נגיף הקורונה עם התפרצות נגיף הקורונה במרץ 2020, נחקק ביום כ"ב באב התש"ף (12.8.2020) חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020^[3], שהסדיר השתתפות עצורים ואסירים בדיונים בעניינם בבית המשפט בדרך של היוועדות חזותית, חלף נוכחות פיזית בבית המשפט ונועד לתת מענה לחשש להתפשטות נגיף הקורונה במקומות המעצר ובבתי הסוהר ולהשלכות של תחלואה כזו במתקני הכליאה.

 

בג' באלול התשפ"א (11.08.21) אושר בכנסת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2021^[4]. החוק האריך עד כ"ט בשבט התשפ"ב (31.01.22) את הוראת השעה הקודמת בנושא שפקעה, והכניס בה מספר תיקונים. תוקף החוק הוארך עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31.12.2022) בצו שר המשפטים והשר לבטחון פנים ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. הוראת השעה האמורה אפשרה התנסות באמצעים הטכנולוגיים המאפשרים היוועדות חזותית, אך מובן שבתקופת התפשטות נגיף קורונה האיזונים היו שונים מאלו שבתקופת שיגרה.

 

בי"ד בכסלו התשפ"ב (18.11.21) חוקקה הוראת השעה,  שבאה לאזן בין עקרון הנוכחות במשפט וזכויותיהם הדיוניות של עצורים ונאשמים, לבין הצורך להפחית את היקפי ההסעות, ולאפשר לעצורים או לאסירים להימנע מניודם לבתי המשפט, על כל הכרוך בכך.

 

ההסדר קובע כי לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו (סעיף 133א(ב) לחוק).

 

בנוסף נקבעו דיונים מסוימים שלא יתקיימו בהיוועדות חזותית. כך למשל באשר לדיונים שבהם מודה הנאשם בכתב האישום בעניינו, דיון שבו מוצג הסדר טיעון ודיון שבו נגזר דינו של הנאשם (סעיף 133ב לחוק).

 

כמו כן, נקבעו הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית, באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה באופן מיטבי ובלא הפרעה (133ג לחוק).

 

כדי ללמוד על השלכות ההסדר, הוא נקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. במהלך הוראת השעה נקבע כי יערך מחקר מלווה שיבחן את השפעת ההסדר על היבטים שיש בהם כדי להבטיח את הוגנות ההליך ואת יעילותו (סעיף 133ו(ב) לחוק). מחקר זה יצא לדרך ונמצא בעיצומו.  [ממצאי הביניים מצורפים כנספח לתזכיר זה]

 

בסעיף 133ה לחוק נקבע כי מנהל בתי המשפט ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לששה חודשים, על מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית. מתוך הדיווח האחרון שהוגש הרי שבתקופה שבין 16.11.22-15.05.23 התקיימו 20,348 דיונים בהיוועדות חזותית בכלל בתי המשפט.

 

הוראת השעה ניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת (סעיף 133ו(א) לחוק).

 

צו זה מבקש להאריך את הוראת השעה  בהתאם, למשך שנה נוספת, זאת על מנת לאפשר את השלמת המחקר המלווה, קבלת תוצאותיו ובחינתן, ושקילת הפיכת הוראת השעה לחוק קבוע.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:

טיוטת צו סדר הדין הפלילי (תיקון מס'...) (היוועדות חזותית – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד-2023

 

 

___ ב________ התשפ"ד                                                                

(___ ב________ 2023)

 

 

__________________                                                                          __________________

     איתמר בן גביר                                                                                                  יריב לוין          

  השר לבטחון לאומי                                                                                         שר המשפטים             

 

 

 

(חמ _____-3)

 

דברי הסבר

ביום י"ד בכסלו התשפ"ב (18.11.21) חוקק תיקון מס'  90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[6] (להלן – החוק)  כהוראת שעה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) (להלן – הוראת השעה). התיקון חוקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021[7].

 

תיקון זה, המופיע כסימן ב'1 בפרק ה' לחוק, מסדיר בתנאים מסוימים קיום דיונים של עצורים או אסירים באמצעות היוועדות חזותית. ההסדר קובע כי לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו (סעיף 133א(ב) לחוק).

 

בנוסף נקבעו דיונים מסוימים שלא יתקיימו בהיוועדות חזותית. כך למשל באשר לדיונים שבהם מודה הנאשם בכתב האישום בעניינו, דיון שבו מוצג הסדר טיעון ודיון שבו נגזר דינו של הנאשם (סעיף 133ב לחוק).

 

כמו כן, נקבעו הוראות שונות לגבי אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית באופן שיבטיח את שמירת זכויותיו של העצור ובכלל זה התייעצות חסויה עם עורך דינו, צפייה, השתתפות ושמיעה של כל המשתתפים בדיון זה את זה באופן מיטבי ובלא הפרעה (סעיף 133ג לחוק).

 

כדי ללמוד על השלכות ההסדר, הוא נקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. במהלך הוראת השעה נקבע כי יערך מחקר מלווה שיבחן את השפעת ההסדר על היבטים שיש בהם כדי להבטיח את הוגנות ההליך ואת יעילותו (סעיף 133ו(ב) לחוק). מחקר זה יצא לדרך ונמצא בעיצומו.

 

הוראת השעה ניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת (סעיף 133ו(א)).

 

צו זה מבקש להאריך את הוראת השעה  בהתאם, למשך שנה נוספת, זאת על מנת לאפשר את השלמת המחקר המלווה, קבלת תוצאותיו ובחינתן, ושקילת הפיכת הוראת השעה לחוק קבוע.