תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון מס' ______), התשפ"ד-2023
במסגרת סעיפים 3.ג. ו- 4.ג. להחלטת ממשלה 860 מיום 30.7.23 שעניינה "הגדלת מכסות העובדים הזרים במשק ותיקון החלטת ממשלה" הונחה שר העבודה להפעיל את סמכותו לתיקון תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו- 2016 כך:
1. שיוסר הסייג בענף התעשייה שמחיל אותן רק על עובדים זרים שנכנסו לראשונה לישראל בין השנים 2021 עד 2023, כך שהן יחולו גם על עובדים שנכנסים לעבודה בענף גם לאחר ה- 1.1.2024.
2. שהתקנות יחולו גם על עובדים זרים במוסדות סיעוד שהם מסגרות הנותנות שירותי דיור טיפולי שיקומי לאנשים עם מוגבלות, לרבות ליווי לצורך שירותי פעילות יומית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמו ובפיקוחו, או על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה ובפיקוחה.
תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס' _____), התשפ"ד–2023
|
|
|
בתוקף סמכות שר העבודה[1] לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) בהגדרה "מוסדות סיעוד", בסופה יבוא: |
|
|
|
|
|
"(3) מסגרות הנותנות שירותי דיור טיפולי שיקומי לאנשים עם מוגבלות, לרבות ליווי לצורך שירותי פעילות יומית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמו ובפיקוחו, או על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה ובפיקוחה."; |
|
|
|
(2) בהגדרה "מעסיק בענף התעשייה", המילים "ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף התעשייה בשנים 2021 עד 2023" – יימחקו. |
|
|
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2023)
|
___________________ |
|
שר העבודה |
דברי הסבר
כללי:
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.
כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מספר 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:
"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר[4], ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".
במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקונים מספר 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.
בשנת 2008 פורסם "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957", אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים. ובשנת 2011 פורסם "צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011" (להלן- צו ההרחבה) שהחליף את הצו משנת 2008. כמו כן, בשנת 2016 פורסם "צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016" שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנת 2011.
סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"
בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, המביאים, בין היתר, לקושי בביצוע הפרשות לפנסיה במנגנונים הקיימים ביחס לעובד ה, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.
מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – תקנות הפקדון). בתחילה חלה חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד. בשנת 2019 תוקנו התקנות כך שחובת הפקדת הפיקדון חלה גם על מעסיקים בענף המלונאות ובחודש ינואר 2021 בוצע תיקון נוסף לתקנות כך שחובת הפקדת הפיקדון חלה גם על מעסיקים בענף מוסדות הסיעוד ובענף התעשייה, כאשר החלת התקנות בענף התעשייה אושרה על ידי הוועדה רק עד סוף שנת 2023.
במסגרת החלטת ממשלה 860 מיום 30.7.23 שעניינה "הגדלת מכסות העובדים הזרים במשק ותיקון החלטת ממשלה" הונחה שר העבודה לפעול לתיקון התקנות כך:
3. שיוסר הסייג בענף התעשייה שמחיל אותן רק על עובדים זרים שנכנסו לראשונה לישראל בין השנים 2021 עד 2023, כך שהן יחולו גם על עובדים שנכנסים לעבודה בענף גם לאחר ה- 1.1.2024.
4. שהתקנות יחולו גם על עובדים זרים במוסדות סיעוד שהם מסגרות הנותנות שירותי דיור טיפולי שיקומי לאנשים עם מוגבלות, לרבות ליווי לצורך שירותי פעילות יומית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמו ובפיקוחו, או על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה ובפיקוחה.
להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-
תקנה 1
מוצע לתקן את ההגדרות הבאות בתקנה 1 לתקנות העיקריות:
1. בהגדרה "מוסדות סיעוד" - בסופה יבוא "(3) מסגרות הנותנות שירותי דיור טיפולי שיקומי לאנשים עם מוגבלות, לרבות ליווי לצורך שירותי פעילות יומית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמו ובפיקוחו, או על ידי הרשות המקומית או מי מטעמה ובפיקוחה".
2. בהגדרה "מעסיק בענף התעשייה" - המילים "ובלבד שהעובד הזר נכנס לראשונה לעבודה בענף התעשייה בשנים 2021 עד 2023" – יימחקו, כך שהסייג האמור יתבטל והתקנות יחולו גם עובדים זרים שיגיעו לעבודה בענף זה ויכנסו לישראל אחרי ה- 1.1.2024.
[1] י"פ התשפ"ג, עמ' 3642.
[2] ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התשס"ה, עמ' 360.
[3] ק"ת התשע"ו, עמ' 1638; התשפ"א, עמ' 1434.
[4] באשר להוראות הניכויים בהתאם לסעיף 1יא(ז)(3א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 ולתקנה 8 לתקנות שנדונו בבג"צ 6942/19 מיכאיל צ'באנו ואח' נגד שר הפנים, שר העבודה הרווחה ושירותים החברתיים והכנסת (2023), נבהיר כי התיקונים המוצעים במסגרת טיוטת התקנות המצורפת בעניין הפיקדון אינם נוגעים לניכויים מסכומי הפיקדון לגביהם על המדינה לפעול לגיבוש הסדר חלופי כאמור בסעיף 95 לפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון.