טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים) (תיקון) (ביטול אגרות בעד בדיקת דגים), התשפ"ג-2023.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע לתקן את תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א-1981 כך שיבוטלו בהן הסעיפים הנוגעים לגביית אגרות בגין בדיקת דגים, זאת לאור סעיף 221 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-205 (להלן: החוק) וכן לאחר שנושא הפיקוח הווטרינרי ובכלל זאת האגרות הנגבות לצורך הפיקוח הווטרינרי הן במפעלים והן בשווקים, הוסדרו בפרק ח' לחוק אשר בטל את הבדיקות שהיו נהוגות עד מועד כניסתו לתוקף, ובכלל זאת את בדיקות המשנה ותשלום האגרות בגינן.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים) (תיקון) (ביטול אגרות בעד בדיקת דגים), התשפ"ג-2023.

 

 

___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ ____2023)                       

 (חמ _____-3)

 

                                                                                                                                 ___________________

                                                                                                                                              משה ארבל

                                                                                                                                           שר הבריאות

 

דברי הסבר

כללי - הרפורמה בפיקוח הווטרינרי – פרק ח' לחוק חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015:

 

ביום כ"ה בסיוון התשע"א (27 ביוני 2011) מינו שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה צוות בין-משרדי שמטרתו הייתה לבחון את רמת התחרותיות והמחירים בתחום המזון והצריכה, זאת לשם איתור כשלי שוק וגיבוש המלצות להיטיב עם הצרכנים- בין היתר על ידי הגברת התחרותיות בענף המזון.

 

מתוך למידת הנושא והמסקנות שנבעו מלמידה זו, פורסם, בין היתר, ביום ט"ז באלול התשע"ה (31 באוגוסט 2015) חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן- החוק);

מטרתו של חוק זה הינה ביצוע אסדרה בכל שרשרת שוק המזון- החל משלב הייצור, דרך מקטעי היבוא/ייצוא והשיווק, זאת לשם הבטחת בטיחותו ואיכותו של המזון אשר מגיע לצרכן הסופי, לשם הגנה עליו.

במסגרת חוק זה הוסדרו מחדש הליכי הפיקוח על ייצור, ייצוא וייבוא מזון, תוך פישוט ההליך והתאמתו למערכות פיקוח על מזון בהתבסס על ניתוח סיכונים- כפי שנהוג באירופה או ארצות הברית.

 

במסגרת החוק, ולשם הגשמת המטרות שהוזכרו מעלה, נקבע כי הפיקוח על המזון בשרשרת הייבוא, הייצוא, והייצור שלו יתמקדו במקטעיו הרלוונטיים בהתאמה, תוחמר הענישה לעוסקים במזון (יצרנים, יבואנים ומשווקים) ותינתן סמכות לגורמים מנהליים להטלת עיצומים כספיים במקרים הראויים לכך.

 

בחודש מרץ 2020 נכנס לתוקפו פרק ח' לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;

עניינו של פרק זה, כלשון דברי ההסבר לחוק,  הוא "ביצירת הסדרי פיקוח וטרינרי על בשר עוף, בקר, בשר דגים ומוצריהם (להלן- מוצרי בשר). מוצרי הבשר הם מסוגי המזונות הרגישים ביותר מבחינת הסכנה שהם עלולים לגרום לבריאות הציבור ולכן הם טעונים פיקוח ברמה גבוהה יותר מהפיקוח הנדרש לגבי מוצרי מזון אחרים".

 

נוכח הקביעה כי מוצרי בשר מחייבים פיקוח מחמיר יותר, הרי שקיימת השלכה ישירה על עלויות הפיקוח הנדרש; במטרה להפחית העלויות הגבוהות ולייעל הליכי הפיקוח, ונוכח הקביעה כי מוצרי בשר הינם מוצרי מזון "מסוכנים יותר" לבריאות הציבור מאחרים, הוחלט כי יש לייעל את הליך הפיקוח על התוצרת- ייעול כאמור בא לידי ביטוי בהבחנה שבין פיקוח וטרינרי בשווקים אל מול פיקוח ווטרינרי במפעלים, וזאת בכפיפה אחת עם ביטול הצורך בביצוע בדיקות משנה.

בפרק ח' הוסדר נושא גביית אגרות פיקוח וטרינרי, ובתוכן הוראות לעניין גובה אגרות פיקוח וטרינרי וכן ביטול הצורך בביצוע בדיקות משנה או גביית אגרות בגינן.

כאשר הסעיף הקובע את הביטול בפועל הינו סעיף ס' 221 הקובע כי ביצוען של בדיקות משנה אינו בגדר חובה במסגרת החוק וכן כי לא ייגבו אגרות בגין ביצוע בדיקות המשנה, וכלשון הסעיף:

 

221. (א)          בסעיף זה, "בדיקת משנה" – בדיקה שעורך רופא וטרינר של רשות מקומית למוצרי בשר או למוביל או לרכב הובלה של מוצרי בשר ותכולתו, מכוח הוראות לפי חוק עזר, לפי פקודת מחלות בעלי חיים או לפי פקודת בריאות הציבור (מזון), כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה.

        (ב)          על אף האמור בכל דין –

(1)          מוביל של מוצר בשר ורכב הובלה של מוצר בשר אינו חייב להגיע לבדיקת משנה;

(2)          בעל היתר הפעלה, יצרן של מוצר בשר, או משווק של מוצר בשר, לרבות מוביל של מוצר בשר, אינו חייב בתשלום אגרה בעד בדיקת משנה, או אגרה לפי חוק עזר בעד בדיקה או פיקוח וטרינריים שאינם בדיקת משנה הנעשים בקשר למוצר בשר;

(3)          לא יהיה תוקף להוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו.

 

בדיקות המשנה בוטלו באופן הדרגתי לאורך הזמן, כאשר סימן ו' לפרק ח' לחוק קובע הוראות שעה עד ליישומו של פרק ח' (סימני משנה א' עד ח' לסימן זה), במסגרתן ניתן פטור מיידי מהחובה להגיע בכל נסיעה לבדיקות משנה למפעלים העומדים בדרישות מחמירות של פיקוח, והיא הוחלפה בחובת הגעה אקראית לבדיקות משנה בתחנות אזוריות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות; תקופת המעבר וההדרגתיות שזו קבעה נדרשה לשם הכנת המצב בשטח באופן אופטימלי ליום בו בדיקות המשנה יבוטלו לחלוטין כאשר הציפייה הייתה כי סופו של ההליך יביא לייעול הפיקוח הווטרינרי ויפחית את עלויות ההובלה וההפצה של מוצרי הבשר, והכל תוך שמירה על כללי בטיחות מזון מתקדמים והגנה על בריאות הציבור.

 

ביטול בדיקות המשנה והצבת פיקוח במפעלים ובשווקים באו במטרה להפחית את הרגולציה שהייתה נהוגה עד לאותה הנקודה, בה התוצרת הייתה עוברת מספר רב של בדיקות עד להגעתה לצרכן, ובכך להפחית את עלויות הפיקוח למפעלים והמשווקים;

בהפחתת העלויות למפעלים ולמשווקים ישנה, הלכה למעשה, השלכה ישירה על עלות התוצרת לצרכן הסופי.

 

משפרק ח' לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 ביטל בסעיף 221(ב)(3) את תוקף ההוראות שנקבעו לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) כנוסחו לפני יום תחילתו של חוק זה, האוסרות על מכירה, העברה או הוצאה של דגים בלא בדיקה של רופא וטרינר של רשות מקומית ובלא הוצאת תעודת משלוח על ידו, דהיינו ביטל את הוראות תקנות 4 ו-5 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ"א – 1981, אשר מכוחן בוצעו בדיקות המשנה, הרי שבטלות גם האגרות הקבועות בתקנה 10 בעד הבדיקות האמורות.

 

לאור האמור לעיל ולשם יצירת אחידות וגביית אגרות בשקיפות וכדין, הרי שיש לפעול לגביית אגרות בגין בדיקות דגים על פי הפרק הייעודי ב בחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 בלבד ולהורות על ביטול תקנות 4,5 ו-10 ל תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), תשמ"א-1981  .

 

יצוין כי במקביל לתיקון המוצע של תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), תשמ"א-1981, מוצע לתקן גם את תקנות בריאות, התשמ"ט -1989, ומוצע כי שני התיקונים ייכנסו לתוקף בכפיפה אחת.

לאור האמור לעיל, מוצע לתקן את תקנות אגרות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), תשמ"א-1981 כמפורט להלן:

 

לתקנה 1-

להלן נוסח תקנה 4 :

"4.(א)לא ימכור אדם דגים בתחום רשות מקומית, בין שמקורם באותה רשות מקומית ובין שהגיעו מרשות מקומית אחרת, לא יוציא דגים מתחום רשות מקומית או מנמל דיג ישראלי ולא יעביר דגים מבית קירור אחד לבית קירור אחר, אלא אם קויימו תנאים אלה:

 

(1) הדגים נבדקו בידי רופא וטרינרי מקומי של אותה רשות מקומית שבה נמצאים הדגים, והוא מצאם ראויים למאכל אדם והוציא לגביהם תעודת משלוח;

 

(2) בידיו תעודת משלוח חתומה ביד רופא וטרינרי מקומי, לפי הנוסח המובא בתוספת הראשונה.

(ב)החליט הרופא הוטרינרי המקומי כי הדגים אינם ראויים למאכל אדם, ישלח הודעה בטופס לפי התוספת השניה, ויבצע החלטתו."

 

מוצע לבטל את התקנה האמורה נוכח ביטולן של בדיקות המשנה בסעיף 221 לחוק כפורט לעיל.

 

לתקנה 2-

להלן נוסח תקנה 5:

"5.    (א)  הכניס אדם דגים לתחום רשות מקומית, יודיע על כך לרופא הוטרינרי המקומי של הרשות שלתחומה הוכנסו הדגים (להלן – הרופא המקבל), לא יאוחר מ-12 שעות מעת הכנסת הדגים.

 

          (ב)  ההודעה תכלול פרטים אלה:

 

(1)   שמו ומענו של בעל הדגים;

 

(2)   סוגי הדגים וכמותם;

 

(3)   המען המדויק שממנו הגיעו הדגים;

 

(4)   מספר תעודת המשלוח של הדגים;

 

(5)   מען המקום שבו מוחסנים או מוחזקים הדגים.

 

          (ג)   לא יוציא אדם את הדגים ממקומם ולא ימכרם ולא יעשה כל פעולה בהם עד לאחר בדיקתם בידי הרופא המקבל וקבלת אישור ממנו כי הדגים ראויים למאכל אדם.

 

          (ד)  החליט הרופא המקבל לפסול את הדגים למאכל אדם, יודיע על החלטתו בכתב לבעל הדגים תוך 24 שעות מעת סיום בדיקת הדגים; ההודעה תנוסח לפי התוספת השניה ותפורט בה הסיבה לפסילת הדגים.

 

          (ה)  החליט הרופא המקבל כי הדגים ראויים למאכל אדם, יודיע על כך מיד לבעל הדגים."

 

מוצע לבטל את התקנה האמורה נוכח ביטולן של בדיקות המשנה בסעיף 221 לחוק כפורט לעיל.

 

לתקנה 3-

להלן נוסח תקנה 10:

"10.  (א)  הרשות המקומית שבתחומה נבדקו הדגים בידי רופא וטרינרי מקומי תגבה, בשביל מרכז השלטון המקומי, אגרת בדיקה כמפורט בסעיף 16 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, תשמ"ט-1989.

 

          (ב)  נגבתה האגרה כאמור בתקנת משנה (א), לא תגבה רשות מקומית אחרת אגרת בדיקה נוספת.

 

          (ג)   אגרה בעד בדיקת דגים מיובאים תשולם לפני הוצאתם מהנמל לקופת מרכז השלטון המקומי."

 

מוצע לבטל את התקנה האמורה נוכח ביטולן של בדיקות המשנה בסעיף 221 לחוק כפורט לעיל.

 

תחילה-

מוצע כי מועד כניסתו לתוקף של תיקון זה ייעשה מיום פרסומן, וזאת בכפיפה אחת עם תיקונן של תקנות אגרות בריאות, התשמ"ט-1989