תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] (תיקון מס' ....), התשפ"ג-2023

 

 

ב.  מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת הצעת חוק זו מוצע לקבוע כי משך השירות של יוצאי-צבא גברים יותאם למערכים, למקצועות ולתפקידים בהם הם משרתים. ברירת המחדל הינה כי יוצא-צבא גבר יהיה חייב בתקופת שירות בת 32 חודשים, ואולם שר הביטחון רשאי יהיה לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מערכים, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, ובלבד שמשך השירות כאמור לא יפחת מ-24 חודשים. במסגרת הצו, שר הביטחון יקבע, בהיוועצות עם שר האוצר, יעדים למשך השירות הממוצע החל משנת 2026 ואילך. עוד מוצע לקבוע כי מי שיידרש לתקופת שירות העולה על 24 חודשים, יקבל, החל מהחודש ה-25 לשירותו, תגמול שישתלם בנוסף על דמי הקיום המשולמים מכוח פקודות הצבא. התגמול הנוסף מיועד לתגמל את המשרתים שיידרשו לשירות ארוך יותר, בהתאם לתפקידים, המקצועות והמערכים בהם הם מוצבים, ולהביע הוקרה מיוחדת על שירותם.

 

 

ג.  השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

יושלם בהמשך.

ד.  להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד הביטחון:

תזכיר חוק שירות ביטחון [נוסח משולב](תיקון מס' __), התשפ"ג-2023

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי     מאז קום המדינה חלה חובת שירות בצבא הגנה לישראל (להלן - צה"ל). חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - החוק) קובע את ההסדרים הנוגעים לגיוס ושירות בצה"ל, לרבות תקופת השירות הצבאי אשר נדרשים לבצע יוצאי-צבא ומיועדים לשירות ביטחון.

סעיף 15 לחוק קובע, כי תקופת השירות של יוצא-צבא גבר הינה 32 חודשים. הוראה זו מתייחסת למי שיתגייס לצה"ל עד ליום 1 ביולי 2024, כאשר לאחר מועד זה עתיד משך השירות, אלמלא התיקון המוצע כאן, לעמוד על 30 חודשים.

עד לשנת 1995 קבע החוק כי משך השירות של יוצא-צבא גבר יהיה 30 חודשים. בפועל, ובמשך כעשרים שנה הוארך שירותם של גברים באופן גורף בחצי שנה, בצו של שר הביטחון שנקבע מכח סעיף 34 לחוק. בשנת 1995 תוקן החוק ונקבעה תקופת שירות של 36 חודשים. בשנת 2015 תוקן החוק פעם נוספת, ונקבע כי משך השירות יהיה 32 חודשים לתקופה קצובה, ולאחר מכן יקוצר ל-30 חודשים. אף כי משך השירות השתנה לאורך השנים, הרי שממועד קום המדינה, אורך שירות החובה לגברים נקבע באופן אחיד, ללא קשר לתפקיד ולאופי השירות.

עתה, מוצע לקבוע כי משך השירות של יוצאי-צבא גברים יותאם למערכים, למקצועות ולתפקידים בהם הם משרתים. ברירת המחדל הינה כי יוצא-צבא גבר יהיה חייב בתקופת שירות בת 32 חודשים, ואולם שר הביטחון רשאי יהיה לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מערכים, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, ובלבד שמשך השירות כאמור לא יפחת מ-24 חודשים. עוד מוצע לקבוע כי מי שיידרש לתקופת שירות העולה על 24 חודשים, יקבל, החל מהחודש ה-25 לשירותו, תגמול שישתלם בנוסף על דמי הקיום המשולמים מכוח פקודות הצבא. זאת, כהוקרה על שירותו ועל מנת לצמצם את אי השוויון הקיים בכל הנוגע למשכי השירות השונים.

בשים לב לפגיעה בחירויות הפרט הנובעת מעצם שירות החובה, הרי שיש לשאוף שמשך שירות החובה יותאם ככל שניתן, לצרכים ולדרישות המבצעיות. בהתאם, ההסדר המוצע  מבקש להתאים את משך שירות החובה בצה"ל לגידול הדמוגרפי החזוי בשנים הבאות ולהשפעותיו הצפויות על כוח האדם בצה"ל, ולשמר את יכולתו של צה"ל לעמוד ביעדיו הביטחוניים, תוך חיזוק המערך הלוחם והחוד המבצעי. ההסדר המוצע בא לתת מענה לצורך המבצעי בתקופת שירות חובה של 32 חודשים, בחלק מהתפקידים, המקצועות והמערכים, ובפרט במערך הלוחם ובמערך הטכנולוגי, שם נדרשת תקופת הכשרה ממושכת ותקופת שירות אפקטיבית ארוכה. זאת, כאשר במערכים אחרים ניתן להסתפק בתקופת שירות קצרה יותר.

ההסדר המוצע אף מצמצם את ההבחנה בין יוצא-צבא גבר ויוצא-צבא אישה ביחס למשך שירותם הצבאי. ככלל, בהתאם לסעיף 16 לחוק שירות ביטחון, מחויבות נשים בשירות של 24 חודשים. קיצור משך השירות לגברים במקצועות, בתפקידים ובמערכים שיקבע שר הביטחון בהתאם להסדר המוצע, יקרב את משך השירות של חלק משמעותי מהגברים למשך שירותן של נשים. לצד זאת, תישמר האפשרות לנשים להתנדב לתפקידים שקבע שר הביטחון בהתאם לסעיף 16א לחוק שירות ביטחון, ומשך שירותן יהיה כשל גברים המשרתים באותם תפקידים.

 

לסעיף 1(1)       מוצע כי משך השירות של יוצאי-צבא יותאם למערכים, למקצועות ולתפקידים בהם הם משרתים. ברירת המחדל תהיה כי יוצא-צבא גבר חייב בתקופת שירות בת 32 חודשים, ואולם שר הביטחון רשאי יהיה לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מערכים, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, ובלבד שמשך השירות כאמור לא יפחת מ-24 חודשים. בצו האמור ייקבעו, בהתייעצות עם שר האוצר, יעדים למשך שירות חובה ממוצע החל משנת 2026 ואילך.

            בנוסף, מוצע לקבוע הסדרים למקרים בהם במהלך השירות הצבאי, השתנה המערך, המקצוע או התפקיד בו הוצב יוצא-צבא. אם משך השירות במערך, במקצוע או בתפקיד האחרונים בהם הוצב (להלן - השיבוץ האחרון) ארוך מהשיבוץ הקודם, יהיה משך השירות בהתאם לשיבוץ האחרון. לעומת זאת, במקרה בו משך השירות בשיבוץ האחרון קצר מהשיבוץ הקודם, הרי שמשך השירות ייקבע בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא ובכל מקרה לא פחות מ-24 חודשים.

 

לסעיף 1(2)       מוצע לקבוע, כי שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מדי חצי שנה, על עמידה ביעדים שנקבעו בצו האמור בסעיף 1(1). עד לשנת 2027, יתייחס הדיווח להיערכות צה"ל לעמידה ביעדים כאמור. כן מוצע לקבוע כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים דיון, מדי חצי שנה, בדיווחים האמורים.

 

לסעיף 1(3)       מוצע לקבוע, כי יוצא-צבא גבר אשר יידרש לבצע תקופת שירות ארוכה מ-24 חודשים יקבל תגמול נוסף בגין תקופת שירות זו, החל מהחודש ה-25 ועד לסיום שירותו (להלן - תגמול נוסף). מוצע כי גובה התגמול הנוסף ייקבע על ידי הרמטכ"ל, באישור שר הביטחון, תוך שתתאפשר קביעה של תגמול שונה בהתאם למערך, התפקיד והמקצוע, וכן קביעה כי גובה התגמול יעלה לאורך תקופת השירות. יובהר, כי התגמול הנוסף ישתלם בנוסף לדמי הקיום המשולמים מכוח פקודות הצבא.

 

            מתן התגמול הנוסף בזמן השירות הצבאי, בא על מנת לתגמל את המשרתים במערכים, במקצועות ובתפקידים השונים, שמשך השירות בהם ארוך יותר, ולהוקיר באופן מיוחד את שירותם.

הואיל ומדובר בשירות חובה, הרי שתגמול זה אינו מהווה שכר, על כל הנובע מכך, ומעמדו כמעמד דמי הקיום האמורים.

 

לסעיף 2           מוצע כי תחולת ההסדר החדש, המאפשר את קיצור השירות, תהיה ביחס למי ששירותו החל ביום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024) ואילך. לצד זאת, מוצע, כי התגמול הנוסף ישולם החל ממועד זה, גם למי ששירותו החל טרם מועד התחילה, ובלבד שביום התחילה הוא היה בשירות סדיר.

 

לסעיף 3           מוצע כי צו כמפורט בסעיף 1(1) לחוק המוצע יובא לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).