תקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין)(תיקון), התשפ"ג-2023
בית המשפט לעניני משפחה רשאי למנות מומחה מטעמו שיגיש חוות דעת בכל ענין הנוגע לעניני משפחה, וזאת בהתאם לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995. בעלי הדין אינם רשאים להגיש מטעמם חוות דעת מומחה אלא לאחר שביקשו מבית המשפט למנות מומחה מטעמו ובית המשפט בחן זאת לפי סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה. מומחה זה ימונה מתוך רשימת המומחים במשפחה, רשימה אשר נמצאת באחריות משותפת של יחידות הסיוע והנהלת בתי המשפט כאמור בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – "צו ההקמה") והכללים שם.
בתקנה 24(ז) לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן – "תקנות בית המשפט לענייני משפחה") נקבע כי בית המשפט יורה מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, וכי בית המשפט רשאי להורות כי אחדים מבעלי הדין או כולם, יישאו בתשלום שכרו של המומחה.
בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי") נקבע הסדר ייחודי בנוגע לתשלום שכרו של מומחה מטעם בית המשפט שמונה בתביעה אזרחית בשל עבירת מין לפי סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שהנתבע ביצע כלפי התובע והורשע בה. בהתאם להסדר זה שכרו של מומחה שמינה בית המשפט יוטל ככלל על הנתבע, זולת אם בית המשפט שוכנע מטעמים מיוחדים כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם, ויורה מה תהיה השתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור.
כעת, מוצע לקבוע בתקנות בית המשפט לעניני משפחה תיקון דומה לתיקון לתקנות סדר הדין האזרחי לפיו יחול כלל ייחודי ביחס לתשלום שכרו של מומחה שממונה מטעם בית המשפט בתביעה שהוגש בה כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשל ביצוע עבירת מין או עבירת אלימות כלפי בן משפחה. בהתאם לתיקון המוצע תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט יוטלו ככלל על הנתבע, זולת אם בית המשפט שוכנע כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם.
התיקון נועד להקל על התובע בגין עבירת מין או עבירת אלימות במשפחה להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו בעת הגשת תביעה אזרחית, וביניהם, העלות הגבוהה הכרוכה במינוי המומחה מטעם בית המשפט, בכך שהוא משית את ההוצאות על הנתבע ובכך גם להפחית במידת מה את החסמים בהגשת תביעות מסוג זה כנגד מי שאחראי לפגיעה שעבר נפגע העבירה.
בנוסף, לאור תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי "המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו". מוצע לתקן את הטפסים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה אשר פותחות את ההליך המשפטי, בהם יפרטו בעלי הדין את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995[1] (להלן – החוק), ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[2] (להלן – חוק בתי המשפט), אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 25 |
1. |
בסיפא של תקנה 25(ז) לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, (להלן: "התקנות העיקריות") יבוא: |
|
|
|
|
|
"; ואולם, בתביעה נזיקית שהוגש בה כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי בשל ביצוע עבירת מין או עבירת אלימות כלפי בן משפחה, לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יטיל בית המשפט את תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה שמינה בית המשפט על הנתבע שהורשע, זולת אם שוכנע מטעמים מיוחדים כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או על מי מהם, ויורה מה תהיה ההשתתפות של כל אחד מהם בהוצאות כאמור." |
|
תיקון התוספת הראשונה |
2. |
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא- |
|
|
|
|
(1) בטופס 8, בכל מקום אחרי "כתובת:" יבוא "כתובת דואר אלקטרוני:" |
|
|
|
|
(2) בטופס 15, בסעיף (ו), לאחר "מקום מגוריו:" יבוא "כתובת דואר אלקטרוני:" |
|
___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2023)
(חמ _____-3)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כי במקרה שבו "מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט" מומחה זה ימונה מתוך רשימת המומחים במשפחה, רשימה אשר נמצאת באחריות משותפת של יחידות הסיוע והנהלת בתי המשפט כאמור בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – "צו ההקמה") והכללים שם. תקנה 25 לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן – תקנות משפחה) קובעת כי בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה. מומחה יכול להיות בתחום העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה הקלינית והחינוכית, פסיכיאטריה כללית ופסיכיאטריה של ילדים ועוד. לפי תקנה 25(ב) לתקנות משפחה, בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו שלא מתוך רשימת המומחים אם ראה כי המקצוע של המומחה לא קיים ברשימת המומחים, כגון מומחה רפואי להערכת נזק גוף בתובענה בין בני משפחה, מומחים כלכליים, חשבונאים וכדומה. כמו כן, בתקנה 26 לתקנות משפחה נקבע כי תשלום שכר הטרחה של מומחה בהתאם למספר השעות המירבי שנקבע בצו ההקמה.
בתקנה 24(ז) לתקנות משפחה נקבע כי בית המשפט יורה מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, וכי בית המשפט רשאי להורות כי אחדים מבעלי הדין או כולם, יישאו בתשלום שכרו של המומחה.
בתיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, התשפ"ג-2023 שנחתם ביום 08.06.23, נקבע ביחס לתביעה אזרחית בשל עבירת מין, כלל שונה מהכלל הקבוע בתקנות סדרי הדין. סעיף 108א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קבע הסדר לפיו רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות מינוי מומחה מטעם בית המשפט לשם מתן חוות דעת בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע והורשע בה. לפי התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, תשלום שכר טרחת המומחה והוצאותיו יושתו ככלל על הנתבע שהורשע, אלא אם כן שוכנע בית המשפט מטעמים מיוחדים שבנסיבות העניין יש להשית את ההוצאות על בעלי הדין או מי מהם. בנוסף, בית המשפט יורה כיצד תחולק חובת תשלום הוצאות מינוי המומחה בין בעלי הדין, כולם או חלקם.
בדברי ההסבר לתיקון הוסבר כי התיקון מתבקש בין היתר בשל האופי הייחודי של העבירה כאמור בוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות כב' נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס ד' ברלינר (להלן – ועדת ברלינר). עבירות מין, מעצם טבען, כוללות יסוד משמעותי של פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו ועל חירותו. במטרה להקל על התובע בגין עבירת תקיפה מינית את התמודדות עם הקשיים הניצבים בפניו בעת הגשת תביעה אזרחית, וביניהם, העלות הגבוהה הכרוכה במינוי המומחה הרפואי, מוצע להשית את ההוצאות על הנתבע ובכך גם להפחית במידת מה את החסמים בהגשת תביעות מסוג זה כנגד מי שאחראי לפגיעה שעבר נפגע העבירה.
כידוע, עבירות מין עשויות להתרחש גם בתוך התא המשפחתי ולעיתים הסמכות לדון בתביעה נזיקית בעבירות מין בתוך המשפחה לרבות תביעה לנזקי גוף, היא של בית המשפט לעניני משפחה (ראו רע"א 8368-18). משכך, מוצע לקבוע גם בתקנות משפחה תיקון דומה, לפיו תשלום שכרו של מומחה שממונה בבית המשפט לעניני משפחה בתביעה נזיקית שהוגש בה כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי בשל ביצוע עבירת מין כלפי בן משפחה, לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יוטל ככלל על הנתבע שהורשע, זולת אם בית המשפט שוכנע מטעמים מיוחדים כי קיימת הצדקה להטלתם על בעלי הדין או מי מהם. בנוסף, מוצע להרחיב כלל זה גם ביחס לעבירות אלימות בתוך המשפחה שהוגש בגינם תביעה נזיקית בבית המשפט לעניני משפחה לאחר שהנתבע הורשע בפלילים, ופסק הדין הוגש כראיה. זאת מהטעם שגם במקרים אלה, כאשר עבירות אלימות נעשות כלפי בן משפחה, יש ייחודיות ומורכבות אשר מצדיקים את החלת הכלל הייחודי גם עליהם.
בנוסף, מוצע לתקן את התוספת הראשונה לתקנות, ולהוסיף בטפסים אשר פותחים את ההליך המשפטי, פירוט אודות כתובת הדואר האלקטרוני של בעלי הדין. הוראות אלו עולות בקנה אחד עם תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו". נוכח האמור, עולה הצורך כי בטפסים אשר פותחים את ההליך המשפטי יפרטו בעלי הדין את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם.