חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(מענק לימודים – תיקון ההגדרה הורה עצמאי), התשפ"ג - 2023
סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, קובע את זכותו של "הורה עצמאי" למענק לימודים בגין כל אחד מילדיו עד הגיעם לגיל 18. לעניין הגדרת "הורה עצמאי" מפנה החוק להגדרה הקבועה בחוק הסיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, תשנ"ב – 1992
כעולה מן ההגדרה, "הורה עצמאי" הינו הורה גרוש או רווק שאינו ידוע בציבור של ההורה השני. כמו כן, כולל החוק נסיבות בהן ההורים חיים בנפרד במשך שנתיים, אך טרם השלימו את הליכי הגירושים, ופתחו בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואים – קרי, תביעה לגירושים בבתי הדין הדתיים על פי הדין האישי (משך שנתיים לפחות).
מניסיון הביטוח הלאומי עולה כי לעיתים רבות הליכים הקשורים לפירוק התא המשפחתי (בין היתר תביעה למזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ועוד), מתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה וזאת טרם הגשת התביעה לגירושים בבתי הדין הדתיים. עם זאת, בנסיבות אלה, על פי הוראות החוק אין ההורים זכאים למענק הלימודים האמור. משכך, ועל מנת לתת מענה אף לנסיבות אלו [ובכפוף לקיום התנאי בדבר חיים בנפרד לפחות שנתיים], מוצע לתקן את הגדרת "הורה עצמאי" כך שתכלול מלבד הגדרת "הורה עצמאי" כהגדרתו לפי לחוק הסיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, תשנ"ב – 1992 גם נסיבות בהן הורים החיים בנפרד לפחות שנתיים, ופתחו בהליך לסיום חיי השיתוף ביניהם בבתי המשפט לענייני משפחה, כזכאים על פי חוק הביטוח הלאומי למענק, וזאת הגם שטרם פתחו בהליך גירושים על פי הדין האישי בבתי הדין הדתיים.
תזכיר חוק מטעם הביטוח הלאומי:
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 74 |
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (להלן: "החוק העיקרי"), בסעיף 74(א) במקום ההגדרה "הורה עצמאי" יבוא: |
|
|
|
"הורה עצמאי" - "הורה עצמאי" כמשמעותו בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב – 1992[2] וכן תושב ישראל החי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו, ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו אשר פתח ופעל בהליך על פי דין בהליך למזונות או מדור של בן זוג או של ילד, יחסי ממון בין בני זוג או תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה וכן כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962[3] ". |
|
תחילה ותחולה |
2. |
חוק זה יחול על כל תביעה למענק לימודים שהוגשה מיום פרסומו ואילך. |
דברי הסבר
סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, קובע את זכותו של "הורה עצמאי" למענק לימודים בגין כל אחד מילדיו עד הגיעם לגיל 18. לעניין הגדרת "הורה עצמאי" מפנה החוק להגדרה הקבועה בחוק הסיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, תשנ"ב – 1992, הקובע כדלקמן:
"תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1)...
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג) ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
... ".
כעולה מן ההגדרה, "הורה עצמאי" הינו הורה גרוש או רווק, שאינו ידוע בציבור של ההורה השני.
כן כוללת ההגדרה בני זוג נשואים אשר טרם השלימו את הליכי הגירושים, אז, על פי החוק, נדרש בן הזוג לחיות בנפרד משך שנתיים וכן לפתוח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין.
כידוע, הליכי גירושים ונישואים בישראל הינם בסמכות בלעדית של בתי הדין הדתיים, יחד עם זאת, הסדרת היבטים שונים הקשורים בפירוק התא המשפחתי (לרבות מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים ועוד) הינם בסמכות מקבילה של בתי המשפט לענייני משפחה.
במהלך השנים האחרונות, ניתנו פסקי דין שונים על ידי בתי הדין לעבודה במסגרתם הובהר כי הערכאה המוסמכת היחידה במדינת ישראל להתרת נישואין, היא ערכאה דתית (בית הדין הרבני, השרעי וכיוב') ומשכך נדחו תביעות למענק לימודים, כאשר לא נפתח הליך בבית דין לפי הדין האישי.
ניסיון הביטוח הלאומי מלמד כי מצב זה הביא למקרים רבים בהם בני הזוג פרודים בפועל ועל אף שפתחו בהליך משפטי לפירוק התא המשפחתי (למשל, בהליך להסדרי ראיה/ משמורת של הילדים) ומצבם היה דומה לאלו שנקטו בהליכים בבתי הדין הדתיים, לא ניתן היה לזכותם במענק הלימודים.
לאור האמור ועל מנת לסייע גם למשפחות שפתחו בהליך אמיתי לפירוק חיי השיתוף בבתי המשפט לענייני משפחה, מוצע לתקן את סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי כך שיכלול מלבד ההגדרה של "הורה עצמאי" לחוק הסיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, תשנ"ב –, 1992, אף נסיבות בהן מדובר בהורה הנוקט בהליכים משפטיים אחרים המעידים על פירוק התא המשפחתי.