תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההוצאה לפועל, (תיקון מס'...)(חובות בסכום נמוך ועיקול מטלטלין), התשפ"ג- 2023.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק מבקש לערוך שלושה תיקונים בחוק ההוצאה לפועל.

1.  עדכון שכר הטרחה המתווסף על חובות בסכום נמוך:

חובות בהוצאה לפועל נגבים כאשר על קרן החוב, מתווספים אגרה ושכר טרחת עורך דין. מרבית החייבים לא משלמים חובות ששיעורם נמוך, בין היתר, משום שעל החוב מיד עם פתיחתו מתווספת אגרה, וכן שכר טרחה א' ובהמשך ניהול התיק שכ"ט ב' אשר מביאים את החוב לערכים הגבוהים בצורה משמעותית מערך הקרן. במטרה לעודד את החייבים להסדיר את החוב, מוצע להרחיב את התיקון שנקבע ביחס לגביית חובות המשולמים לרשויות המקומיות ולעיריות, עד לסך של 4,500 שקלים חדשים, שהותקן מסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב- 2022 ולהרחיבו לכלל החובות עד לסך של 4,500 ₪ הנגבים בהוצאה לפועל. יש בתיקון המוצע כדי לקיים את עיקרון השוויון הנדרש בנסיבות העניין.

2.  שינוי הליך עיקול מטלטלין:

הליך הוצאת מיטלטלין מביתו של חייב, הינו הליך שבמרוצת השנים האחרונות נעשה בו פחות ופחות שימוש, משום שמדובר בהליך שעלותו בהשוואה להליכים אחרים גבוהה, אך התועלת הנובעת ממנו לצמצום החוב  פחותה וזאת מטעמים שונים, ביניהם ירידת הערך המתקבל בעד מיטלטלין שהוצאו מביתו של חייב. על כן מוצע להחמיר את התנאים לנקיטה בהליך עיקול מטלטלין מביתו של חייב, ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטה בהליך במטרה להבטיח כי ההליך יינקט אך ורק כאשר יש בביצועו תועלת ממשית.

3.  תיקון הליך עיקול רכב:

במסגרת תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל תוקן סעיף 21 והתווסף סעיף קטן (א1) שבו נקבע כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליך מסוג עיקול מיטלטלין, אלא אם כן חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, ורק אם סכום החוב בתיק עולה על 2,500 ₪. כפי שמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, עיקול מיטלטלין מתאפיין בכניסה לביתו של החייב ותפיסת נכסים של החייב ועל כן מהווה פגיעה משמעותית בחייב. כמו כן, יש להליך זה הוצאות גבייה גבוהות כאשר על פי רוב התמורה מעיקול נכסי החייב אינה גבוהה, כך שייתכן שההליך עלול להביא להגדלת החוב ולא בהכרח להקטנתו. על כן, נקבעו בחוק תנאים על מנת להבטיח שהשימוש בהליך זה יעשה רק לאחר שמוצו הליכים אחרים שפגיעתם בחייבים פחותה.

בעת יישום תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל עלה כי נוסח סעיף 21(א1) אשר חל על כל עיקולי המיטלטלין חל למעשה גם על עיקול של רכב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרת התיקון ועל כן מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהתנאים המפורטים בו לא יחולו על עיקול רכב. 

הליך עיקול רכב הינו הליך שונה מהליך עיקול מיטלטלין והנימוקים המפורטים לעיל להגבלת השימוש בהליך חלים בעצימות נמוכה על הליך זה. בשונה מהליך הרישום של עיקול מיטלטלין אשר מחייב כניסה לביתו או בית עסקו של החייב, ועל כן, כרוך בהוצאות גבייה גבוהות, הליך עיקול ברישום של רכב נעשה על דרך משלוח עיקול למשרד הרישוי, בממשק מחשבים, כך שפגיעתו בחייב אינה גבוהה אך נקיטתו מבטיחה לזוכה, כי החייב לא יוכל למכור את רכבו ללא כיסוי החוב. גם ביחס לעלויות ההליך מדובר בהליך שונה שכן הליך עיקול רכב ברישום, הינו הליך שאין לצידו עלויות ולכן אינו מגדיל את שיעור החוב. על כן, מוצע לתקן את החוק כך שסעיף 21(א1) לא יחול על הליך עיקול של רכב.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

תזכיר החוק חל על אוכלוסיית החייבים בהוצאה לפועל ומאפשר לאנשים להם סכום חוב נמוך בעת פתיחת התיק להסדיר את החוב ביתר קלות. טיפול מהיר בחובות קטנים מהווה תועלת הן לזוכה שרואה את כספו מהר יותר, והן לחייב שחובו מוסדר.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק ההוצאה לפועל, (תיקון מס'...)(חובות בסכום נמוך ועיקול מטלטלין), התשפ"ג- 2023.

 

דברי הסבר

 

 

לסעיף 1 ההסדר המוצע בתזכיר, משווה את מצבם של כלל החובות בשיעור של עד 4,500 ₪ הנגבים בהוצאה לפועל לחובות הנגבים בהוצאה לפועל והמשולמים לרשויות המקומיות ולעיריות.

חובות בהוצאה לפועל נגבים כאשר על קרן החוב, מתווספים אגרה ושכר טרחת עורך דין. מרבית החייבים לא משלמים חובות ששיעורם נמוך, בין היתר, משום שעל החוב מיד עם פתיחתו מתווספת אגרה, וכן שכר טרחה א' ובהמשך ניהול התיק שכ"ט ב' אשר מביאים את החוב לערכים הגבוהים בצורה משמעותית מערך הקרן. במטרה לעודד את החייבים להסדיר את החוב, מוצע להרחיב את התיקון שנקבע ביחס לגביית חובות המשולמים לרשויות המקומיות ולעיריות, עד לסך של 4,500 שקלים חדשים, שהותקן מסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב- 2022 ולהרחיבו לכלל החובות עד לסך של 4,500 ₪ הנגבים בהוצאה לפועל. יש בתיקון המוצע כדי לקיים את עיקרון השוויון הנדרש בנסיבות העניין.

עדכון שיעור שכר הטרחה יתבצע מעת לעת בהתאם לשינוי המדד ובלבד, ששיעור המדד יעלה על 5% לעומת מדד דצמבר 2024. שברי שלמים של הסכומים יעוגלו לסכומים עגולים.

יובהר כי הסכום האמור משקף שכר טרחה כולל מס ערך מוסף, כפי שהובהר בדיונים בעת קביעת התיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב- 2022.

 

לסעיף 2  הליך הוצאת מיטלטלין מביתו של חייב, הינו הליך שבמרוצת השנים האחרונות נעשה בו פחות ופחות שימוש, משום שמדובר בהליך שעלותו בהשוואה להליכים אחרים גבוהה, אך התועלת הנובעת ממנו לצמצום החוב  פחותה וזאת מטעמים שונים, ביניהם ירידת הערך המתקבל בעד מיטלטלין שהוצאו מביתו של חייב. על כן מוצע להחמיר את התנאים לנקיטה בהליך עיקול מטלטלין מביתו של חייב, ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטה בהליך במטרה להבטיח כי ההליך יינקט אך ורק כאשר יש בביצועו תועלת ממשית.

 

מוצע לבצע הפרדה בין התנאים הנדרשים לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק שמנהל החייב מבית מגוריו ולהבהיר כי:

ביחס לעיקול עסק או מטלטלין שמשמשים לעסק  שמנהל החייב מבית מגוריו, התנאים הם שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים.

 

ביחס לעיקול מטלטלין מביתו של החייב מוצע לקבוע תנאים מחמירים יותר ולקבוע הוראות הן לשלב העיקול ברישום בביתו של החייב והן לשלב הוצאת המעוקלים. יובהר כי בפרקטיקה, קודם להליך הוצאת המעוקלים שלב של עיקולם ברישום. עובד מערכת ההוצאה לפועל או עובד בתי המשפט או בעל תפקיד, כמשמעותו בסעיף 5 לחוק מגיעים לביתו של החייב (להלן- הפקיד), ומבצעים, ככל שהחייב נמצא בביתו רישום של המטלטלין ברי עיקול. החייב מועמד כנאמן על המטלטלין. ככל שהחייב לא נמצא בבית, או לא מאפשר את כניסת הפקיד, ישאיר הפקיד הודעה כי בחלוף תקופה הנקובה בהודעה, יבוצע הליך הוצאת מעוקלים.

 

לשלב העיקול ברישום בביתו של חייב מוצע לקבוע את התנאים הבאים:

שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 10,000 שקלים חדשים, רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה כי יש סבירות גבוהה שביצוע הליך עיקול ברישום המטלטלין בבית החייב יתרום להקטנת החוב וכן שוכנע כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית של ההליך, בפגיעה שעלולה להיגרם לחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש.

 

לשלב ההחלטה בדבר הוצאת מעוקלים מביתו של החייב, מוצע כי הרשם ישקול האם  קיימת תועלת כלכלית במכירת המטלטלין והאם אין נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי הוצאת המעוקלים.

 

מוצע גם, כי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים שיחולו על שלב עיקול רישום המטלטלין, בכדי לקבוע בצורה מפורטת כיצד על הפקיד, לערוך את הדין והחשבון. היום מצויות הוראות בנושא, בנהלים.

 

כמו כן מוצע להבהיר, כי האמור בסעיף 21 אינו חל על מטלטלין שהם רכב. במסגרת תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל תוקן סעיף 21 והתווסף סעיף קטן (א1) שבו נקבע כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליך מסוג עיקול מיטלטלין, אלא אם כן חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, ורק אם סכום החוב בתיק עולה על 2,500 ₪. בעת יישום תיקון מספר 68 לחוק ההוצאה לפועל עלה כי נוסח סעיף 21(א1) אשר חל על כל עיקולי המיטלטלין חל למעשה גם על עיקול של רכב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרת התיקון ועל כן מוצע לתקן את נוסח הסעיף כך שהתנאים המפורטים בו לא יחולו על עיקול רכב. 

הליך עיקול רכב הינו הליך שונה מהליך עיקול מיטלטלין והנימוקים המפורטים לעיל להגבלת השימוש בהליך עיקול מטלטלין של עסק או מביתו של חייב, חלים בעצימות נמוכה על הליך זה. בשונה מהליך הרישום של עיקול מיטלטלין אשר מחייב כניסה לביתו או בית עסקו של החייב, ועל כן, כרוך בהוצאות גבייה גבוהות, הליך עיקול ברישום של רכב נעשה על דרך משלוח עיקול למשרד הרישוי, בממשק מחשבים, כך שפגיעתו בחייב אינה גבוהה אך נקיטתו מבטיחה לזוכה, כי החייב לא יוכל למכור את רכבו ללא כיסוי החוב. גם ביחס לעלויות ההליך מדובר בהליך שונה שכן הליך עיקול רכב ברישום, הינו הליך שאין לצידו עלויות ולכן אינו מגדיל את שיעור החוב. על כן, מוצע לתקן את החוק כך שסעיף 21(א1) לא יחול על הליך עיקול של רכב.

 

לסעיפים 3 ו-4  בשנים האחרונות הופכים המחשבים האישיים והטלפונים הניידים לכלי עבודה ולימוד חשובים, והשימוש בהם, בפרט במסגרת בית ספרית, הולך ונעשה משמעותי יותר. דווקא היום, לאחר התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) והשימוש העולה באפליקציות שונות, בפרט לצורך לימודים מרחוק, מתחוורת הפגיעה המשמעותית שבנטילת מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, הן של מבוגרים והן של ילדים. על כן מוצע לקבוע כי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים המשמשים את החייב ובני ביתו המתגוררים עימו, לא יעוקלו במסגרת הליך ההוצאה לפועל.

כיום, על פי החוק, ניתן לעקל מחשבים אישיים תוך הותרת מחשב אחד בלבד הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ולעקל טלפונים ניידים של החייב ובני משפחתו, למעט טלפון נייד בודד או טלפון נייח. כאמור, לנוכח השינויים הברורים והמתפתחים בעולם היום, ככלל, אין די במחשב אחד ובטלפון אחד על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של החייב ובני משפחתו החיים עמו. נוכח האמור, מוצע להוסיף לרשימת המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול את המחשבים האישיים והטלפונים הניידים המשמשים את החייב ובני משפחתו, ומוצע להתאים את התוספת החמישית לחוק.