טיוטת תקנות

 

שם התקנות המוצעות

תקנות הירושה (תיקון), התשפ"ג-2023

 

 

מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התיקון המוצע לתקנות כולל מספר שינויים לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – התקנות):

מרבית התיקונים המוצעים נדרשים לצורך התאמה של התקנות לתיקונים שנעשו לאחרונה בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק י"א: הפחתת רגולציה (חלק א') (חוק ההסדרים). עניינם המרכזי של תיקונים אלה לחוק הוא העברת סמכויות מבתי המשפט לענייני משפחה לרשמים לענייני ירושה ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה במקרים שבהם נדרש כיום להעביר את הבקשה לבית המשפט, וכן ביטול חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, למעט במקרים אשר פורטו בתוספת השנייה לחוק.

בנוסף, מוצע תיקון לתקנה 17 לעניין פרסום בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה באופן שמבטל את הצורך לפרסם בקשות בעיתון יומי ובמקום זאת קובע פרסום באינטרנט.

 

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות הירושה (תיקון), התשפ"ג-2023

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

יריב לוין

שר המשפטים

 

דברי הסבר

 

כללי –

ביום 1.7.2023 נכנסו לתוקף תיקונים בחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן – "החוק" או "חוק הירושה"), שנחקקו במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023 בפרק י"א: הפחתת רגולציה (חלק א'). התיקונים עניינם העברת סמכויות לרשמים לענייני ירושה ליתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרים שבהם הם נדרשים כיום להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, בוטל חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, למעט במקרים אשר פורטו בתוספת השנייה לחוק בהם מזוהה צורך מיוחד בהגנה על עניינו של מי מבין היורשים אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו ואין גורם מוסמך לעשות כן עבורו. ביתר המקרים, חובת הדיווח של מנהל העיזבון תהיה כלפי היורשים, מתוך תפיסה שאין המדינה צריכה להתערב בהליכים אזרחיים של יורשים ידועים, בגירים וכשירים מבחינה משפטית.

מרבית התיקונים המוצעים לעיל בתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 (להלן – התקנות), נדרשים לשם הגשמת תכלית התיקונים האמורים בחוק והן חלק מהתיקונים הנדרשים.

 

החלפת תקנה 17 –

לאור ההתפתחות הטכנולוגית בעידן האינטרנט, מוצע לבטל את החובה לפרסם בעיתונות הכתובה אודות הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. הניסיון שצבר האפוטרופוס הכללי בכלל, והרשם לענייני ירושה בפרט, בכל שנות יישומן של התקנות מלמד כי כיום אין כמעט תועלת בפרסום הודעות בעיתונות, ונראה כי מדובר בהוראה ארכאית שאינה משיגה עוד את מטרתה. יצוין כי במחקר אמפירי שנערך במשרד המשפטים, נמצא כי פחות מ-2% ממגישי ההתנגדות ראו את הבקשה דרך הפרסום בעיתון. נושא אופן פרסום הבקשות עלה גם בדוח שפרסם מבקר המדינה ביום 24.5.16 בנושא הטיפול בענייני ירושות וצוואות שמספרו 66ג, שבו נכתב כי משרד המשפטים צריך לבחון את הדרכים היעילות לפרסום הבקשות, תוך מתן תשומת לב למגזרים השונים בציבור. 

פרסום בעיתון כרוך בעלות כלכלית לא מבוטלת המוטלת על מגיש הבקשה, דבר שמסתכם במיליוני שקלים חדשים בשנה מכספי הציבור. ביטול הפרסום בעיתונות הכתובה צפוי להפחית את עלות הטיפול בבקשה, דבר שיאפשר הפחתה של האגרה המשולמת בעד פעולה זו. כמו כן, מדובר במהלך שעתיד לייעל את עבודת הרשם לענייני ירושה, לתרום לאיכות הסביבה ולהפחית את הנטל על כלל הציבור.

נוכח האמור, חלף הפרסום בעיתון, מוצע לפרסם באמצעות האלטרנטיבה הזמינה של אתר האינטרנט. כמו כן, מוצע לקבוע כי לגבי בקשה כאמור שהוגשה לבית דין דתי, תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט של בית הדין הדתי.

 

תיקון תקנה 19 –

מוצע לבטל את הצורך להגיש את כתב ההתנגדות במספר עותקים, וחלף כך לקבוע בסיפא כי המתנגד ימציא את כתב ההתנגדות לבעלי הדין. כמו כן, יש למחוק את ההתייחסות לטופס פתיחת הליך לפי תקנה 7א לתקנות סדר הדין האזרחי שבוטל במסגרת הרפורמה בסדר הדין האזרחי.

 

תיקון תקנה 26 –

יש להתאים את הוראות התקנה בעניין צוואה פגומה לתיקון המוצע בסעיף 67(א)(6) לחוק, לפיו, כאשר אין התנגדות של מי מהצדדים לבקשה, הרשם לענייני ירושה יהיה מוסמך ליתן את הצו על אף שקיים בצוואה פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25.

 

תיקון תקנה 27 –

מוצע לקבוע כי המבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או צו קיום ימציא עותק מן הבקשה לכל היורשים המופיעים בצו האמור, וזאת חלף חובתו של בית המשפט או הרשם לענייני ירושה לעשות כן.

 

 

תיקון תקנה 38 –

לאור התיקון המהותי בסעיף 84 לחוק, שענייננו בפרטת העיזבון ומשמעותו שינוי מודל הפיקוח על מנהלי עיזבון, יש להתאים בתקנות את ההוראות בעניין הגשת הפרטה.

מתוך תפיסה כי יורשים או זוכים על פי צוואה, הם בעלי העניין המרכזיים לעמידה על התנהלותו של מנהל עזבון, וזאת כאשר אין ביניהם מי שנדרשת הגנה מיוחדת בעניינו (בשל כשרותו המשפטית או בשל נסיבות מיוחדות אחרות כפי שיפורט להלן), הוחלט לבטל את חובת הפיקוח השוטף של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עזבון ולהותיר אותה באחריות היורשים. על כן, תוקן סעיף 84 ונקבע כי מנהל העיזבון יגיש את הפרטה (ותוספת הפרטה ושומת העיזבון ככל שישנן) ליורשים.

עם זאת, בסעיף 87 לחוק נקבעו מספר מקרים, שפורטו בתוספת השנייה לחוק, בהם יוותר פיקוח של האפוטרופוס הכללי. ככלל, מדובר במקרים שבהם מזוהה צורך מיוחד בהגנה על עניינו של מי מבין היורשים אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו ואין גורם מוסמך לעשות כן עבורו. נוסף לכך, נקבע כי במקרים שאינם מנויים בתוספת השנייה לחוק, תוגש הפרטה (ותוספת הפרטה ככל שישנה) לאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד בלבד, והמגיש יקבל אישור מסירה על כך.

על כן, מוצע לחדד בתקנות את ההבחנה בין סוגי ההגשות לאפוטרופוס הכללי – לשם תיעוד או לשם בדיקה, את החובה להגיש את המסמכים באופן מקוון וכן את תהליך ההגשה.

 

 

תחילה והוראת מעבר –

תקנת משנה (א) – מוצע כי יום תחילתן של התקנות יהיה ביום פרסומן.

 

תקנת משנה (ב) – על מנת להגשים את תכלית התיקונים ולאפשר ליורשים לבצע פיקוח על מנהל העיזבון, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה בתיקי ניהול עיזבון פעילים, על מנהל העיזבון להגיש ליורשים, עם הגשת הדוח הראשון שעליו להגיש להם לפי החוק, פרטה ודוחות שהגיש לאפוטרופוס הכללי בטרם יום התחילה, וזאת אם לא הומצאו להם בעבר.